E102 - PCB Fabrication (Yaniv Maydar)
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 26 באוקטובר 2026 |
|---|---|
| אורך | 2 שע׳ 23 דק׳ (ארוך ב-131% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | תהליך הייצור של מעגלים מודפסים |
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
על מה הפרק?
יניב מידר מתאר איך מעגל מודפס נבנה מדפים דיאלקטריים כבושים ולמה הגבול בין הבורד, המצע והצ׳יפ הולך ונמחק.
יניב מידר, סמנכ״ל מחקר פיתוח וחדשנות ב-PCB טכנולוגיות ומהנדס מכונות בהכשרתו, מספר איך עבר מזיווד כרטיסים באלתא למיזעור מערכות מכ״ם ומשם לייצור מצעים ברזולוציה של 25 מיקרון ואף 5 ו-4 מיקרון בפאב פנימי. מעגל מודפס הוא אוסף דפים דיאלקטריים עם מוליכי נחושת, מודבקים בפריפרג, נכבשים כשעתיים בפרופיל טמפרטורה ולחץ ואז נקדחים ומצופים, והרגיסטרציה בין השכבות היא הבעיה הקשה ביותר. בקרת הייצור נשענת על AOI, בדיקת פליינג פרוב וקופונים שעוברים 100 מחזורי טמפרטורה בין מינוס 55 ל-125 מעלות בלי שההתנגדות תעלה מעל 10 אחוז. לדבריו, בעוד עשור הייצור יהיה אדיטיבי ולא ידברו על פבריקציה של סיליקון, מצע ומעגל בנפרד אלא על פבריקציה של מוצר.
תעשיית המעגלים המודפסים היא תעשייה מחסרת שמאכלת נחושת, ולכן הפיתוח של ייצור אדיטיבי במפעל נתפס כמהפכה גדולה יותר מעצם הירידה לרזולוציות של 4 עד 5 מיקרון.
/ תובנות מרכזיות
- מעגל מודפס סטנדרטי בחברות מתקדמות עובד עם מוליכים של 75 עד 100 מיקרון, מצע לצ׳יפים יורד ל-25 מיקרון ועולמות המעבדים והזיכרון מגיעים ל-12 מיקרון מוליך ומרווח.
- במערכות ביטחוניות ולווייניות המוצר נדרש לשרוד 20 עד 30 שנה, ולכן רוב הכשלים מתגלים בצד המכני והתרמי ולא בצד האלקטרוני אחרי הווריפיקציה.
- חברת מערכת מפתחת רכיב לפרויקט ספציפי ומבצעת אופטימיזציה, בעוד חברת רכיבים מעמיסה מקסימום פונקציונליות למדף, וזה ההבדל בין System in Package ל-System on Chip.
- רמת ניקיון של 100,000 חלקיקים מספיקה במפעל מעגלים, בעוד בפאב סיליקון מדובר על 1000, 100 ואפילו 1 בתוך מכונה כמו של ASML.
- קבלים ונגדים שמהנדס FPGA מונחה לשים מתחת לבורד הם דה פקטו חלק מתכנון הצ׳יפ, וכבר היום אפשר להדפיס אותם ברמת המעגל המודפס.
אם ניפגש שוב בעוד עשור, האם עדיין נדבר על מהנדס VLSI, מהנדס פקג׳ ובורד דזיינר בשלושה עולמות נפרדים?
- 1לפני בחירת רוחב מוליך ומרווח, לבדוק איזה יצרן מסוגל לספק אותו, כי זה קובע שטח ונפח במערכת.
- 2לתכנן שכבות נחושת עבות לזרמים גבוהים וקווים דקים וצפופים לחיבור מעבד לזיכרון כבר ברמת הארכיטקטורה של הזיווד.
- 3לדרוש קופונים בשולי הפאנל ובדיקות מחזורי טמפרטורה לפי תקני IPC לפני אישור סדרה.
- 4לשלב שיקולי פיזור חום ומכניקה בסימולציה כבר בתכנון, כי הכלים תומכים בכך היום.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
נתונים מהפרק
אחוזים מהפרק
מתיאור הפרק
אלקטרוניקה! אבל בגרמנית - Elektronik! עוד על זה בהמשך.מה קורה כשהצ'יפ יוצא מהמפעל? על מה הוא יושב? בפרק 101 ליווינו שבב מקובץ GDSII ועד שבב. היום אותו מסע, קומה אחת מתחת: מקובץ Gerber ועד בורד.במקום Wafer - פאנל. במקום טרנזיסטורים - מוליכי נחושת. מתחילים ממשטח נחושת ומוחקים את מה שלא צריך. ובסוף, שוב, Yield. מסתבר שגם לו יש שכבות. מי מתאים לספר את זה? מישהו שעמד בשני הצדדים.שנים הוא עסק במזעור של מערכות RF - עבודה שבה כל מילימטר בבורד ובמארז נספר. היום הוא בצד שמייצר אותם.יניב מיידר הוא סמנכ"ל המחקר, הפיתוח והחדשנות של PCB Technologies ממגדל העמק, ומנהל גם את פעילות מארזי השבבים של הקבוצה.מהנד
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
100 פרקים של Hard Reset = 100 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.