כשהיום והלילה סוחרים ביניהם: אסטריוס ושוחר טוב מפרשים את תהילים | ד"ר יפעת חיה מוניקנדם

הרצאה על שירת וולט ויטמן ו"שיר על עצמי" ועל האופן שבו היא מהדהדת בעולם דרך תרגומים לשפות רבות.

המרצה סוקר את "עלי עשב" של וולט ויטמן, שיצא במהדורות רבות מ-1855 ועד מהדורת ערש-הדווי ב-1891-92, ואת מאפייני השירה החופשית שלו: שורות זורמות ארוכות, חזרות וקיטלוג שמכניס לשירה את כל שכבות החברה. הוא מתמקד בשיר הארוך "שיר על עצמי" וקורא את שורותיו הראשונות והאחרונות. עיקר ההרצאה מציג תרגומים של השיר לשפות רבות — סינית, צרפתית, עברית, הינדי, פולנית, ערבית, ספרדית ויידיש — ומראה כיצד הוא מהדהד מעבר לשפה. המסקנה היא ששירת ויטמן נוגעת בליבת האנושיות ולכן חוצה תרבות, פוליטיקה והיסטוריה.

תובנות מרכזיות

• השירה החופשית של ויטמן בנויה על קיטלוג ורשימות שמכניסים לתוכה את כולם — גברים, נשים, עבדים ובני עמים ילידים — ומבקשים להרים דמויות שוליות ומוחלשות.
• "שיר על עצמי" קיבל את שמו רק במהדורה השלישית של 1855 ב-1860, והשתנה מהותית בין מהדורה למהדורה.
• התרגום העברי של שמעון הלקין מ-1952 בחר לתרגם בלשון זכר, בחירה שאינה קיימת במקור האנגלי שאינו כבול בהפרדה בין זכר לנקבה.
• כל תרגום הוא פרשנות ייחודית: המתרגם מקבל אינסוף החלטות פורמליות, מילוליות ותרבותיות על מה להדגיש ומה להחליש מטעמים ספרותיים ואף פוליטיים.
• היכולת של השיר להדהד גם כשאין מבינים את השפה מצביעה על איכות בשירה שחורגת מעבר למשמעות המילולית ונוגעת בליבת האנושיות, מחזור החיים והמוות.