תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
Tel Aviv University934 פרקים
על התוכנית
מעל 400 פרקים במגוון נושאים: פסיכולוגיה, רפואה, ארכיאולוגיה, יזמות, סייבר, אקלים, תרבות ומשפטים. להאזנה ביוטיוב, ספוטיפיי ואפל פודקאסט ולעדכונים חדשים עקבו בפייסבוק ובאתר האוניברסיטה.
מה זה תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב?
תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת Tel Aviv University. פודקאסט המציע מסע אינטלקטואלי מעמיק אל צומתי הפילוסופיה, המדע והתרבות, דרך ניתוח רב-תחומי ומרחיב אופקים. בארכיון 934 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-44 דקות.
| קטגוריה | מדע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 934 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-44 דקות |
| הפרק האחרון | 20 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 11 |
עודכן:
המוח סורק את השיניים שלך במילי-שנייה הראשונה של מפגש
תל אביב 360 לוקח מחקר אקדמי והופך אותו למשהו שנוגע בחיים. פרק על אנתרופולוגיה דנטלית מגלה שהמוח האנושי סורק את אזור הפה והשיניים במילי-שניות הראשונות של מפגש כדי לקלוט מידע רגשי וחברתי, וקושר את התפיסה האסתטית למנגנוני הישרדות עתיקים.
פרק על היוגה סוטרה מעמת בין פטאנג'לי לדקארט - בעוד דקארט מסיק 'אני חושב משמע אני קיים', פטאנג'לי מציע את ההפך: הקיום עולה דווקא כשהמחשבה נעצרת. ופרק אחר משלים מדרש יהודי קטוע דרך השוואה לפרשנות נוצרית עתיקה.
חוקרים מהשורה הראשונה, פירוק סוגיה שלב אחר שלב, ושפה שכל אחד יכול להיכנס אליה - ידע אוניברסיטאי בלי החומה.
פודקאסט המציע מסע אינטלקטואלי מעמיק אל צומתי הפילוסופיה, המדע והתרבות, דרך ניתוח רב-תחומי ומרחיב אופקים.
המנחה
מנחים בעלי עניין עמוק במגוון רחב של דיסציפלינות הומניסטיות ומדעיות, המביאים פרספקטיבה אקדמית ומחקרית לניתוח נושאים מורכבים ומנחים דיונים מעמיקים עם מומחים.
הסגנון
התוכנית מציגה פורמט של הרצאות ודיונים מעמיקים עם מומחים, בקצב אינטלקטואלי ובטון רציני ומעורר מחשבה. היא מתאפיינת בניתוח פילוסופי ומחקרי של נושאים מורכבים, תוך שימוש בהשוואות בין-תרבותיות ובין-תחומיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- הבנה אמיתית של מושגים עתיקים או תופעות מורכבות דורשת חשיפה של הרבדים הנסתרים וההקשרים המקוריים, מעבר לפרשנות שטחית או מודרנית.
- הפודקאסט מדגים שוב ושוב כי אינטרדיסציפלינריות היא כלי הכרחי לפענוח סוגיות מורכבות ולהארת קשרים בלתי צפויים בין תחומי ידע שונים.
- ההתנהגות האנושית, על מורכבותה, ניתנת לניתוח מדעי באמצעות הבנת מנגנונים אבולוציוניים, קוגניטיביים וחברתיים המשפיעים על תפיסה וקבלת החלטות.
- השפעת אי-הוודאות על קבלת החלטות ועל התנהגות אסטרטגית היא נושא מהותי החוזר במגוון הקשרים, ממשפטים ועד פילוסופיה.
- קשב ותודעה הם מפתחות לבניית משמעות וזיכרון, והבנת אופן פעולתם קריטית בתחומים כמו תקשורת ושיווק.
התוכנית מתאימה למאזינים סקרנים אינטלקטואלית, המעוניינים להעמיק בנושאי פילוסופיה, מדעים מדויקים והומניים, ולרכוש תובנות חדשות מפרספקטיבה רחבה וביקורתית.
השאלות הבולטות בארכיון
איך בעצם טכנולוגיה יכולה להשפיע בצורה כל כך דרמטית על פסיקה ועל עולם המשפט?
מה יכול משבר סמכות הידע שחולל הדפוס במאה ה-16 ללמד אותנו על המשבר שיוצרים היום מנועי חיפוש וכלי בינה מלאכותית?
מדוע בחר רבי יוסף קולון להביא את כל הביקורת על מרדכי, למרות שהדיון ההלכתי היבש לא חייב זאת?
איך אפשר להקטין את 'ערמת השחת' ולהגדיל את מספר 'המחטים', כלומר לבחור נכון את המטרה הטיפולית בפיתוח תרופות לסרטן?
איך בדיוק הגופני מנכיח את עצמו בנפשי?, שאלה שהמרואיין משיב עליה בכנות שאיש אינו יודע.
לא פחדת לכתוב ספר על אלוהים?, שאלת המנחה שפותחת את השיחה על העוז הנדרש לכתוב באופן ביקורתי על האל.
מה הרגע שבו אנחנו תופסים את הבן אדם ואומרים, אדוני, אתה צריך טיפול?
איך מתמודדים שחקנים עם העייפות והג'טלג במהלך המונדיאל?
11 פרקים = 11 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
הפרק מציג איך מהפכת הדפוס במאה ה-16 יצרה בעולם ההלכה משבר של סמכות, עומס ידע ושינוי עמוק בדרכי הלימוד והפסיקה, באופן שמעורר השוואה ישירה לעידן הדיגיטלי והבינה המלאכותית.
הפרק עוסק במאמרה של דוקטור תמרה מורסל אייזנברג על "חרדות המסירה" בעת החדשה המוקדמת, ובוחן כיצד התפשטות הדפוס שינתה את העולם המשפטי-הלכתי היהודי. השיחה מסבירה את הרקע ההיסטורי, את התמורות הגיאוגרפיות בעולם היהודי, ואת המתח בין נאמנות לסמכויות העבר לבין הצורך לחדש מול מציאות משתנה. בהמשך מוסבר כיצד הדפוס לא רק הפיץ טקסטים אלא גם שינה את מבנה הייצור, את קהל הקוראים, את השיקולים הכלכליים ואת עצם היחס לסמכות ולידע. זה פרק שמתאים למי שמתעניין במשפט עברי, בהיסטוריה של רעיונות, ובהשפעת טכנולוגיה על מערכות ידע.
- החרדה המרכזית שמתוארת היא לא רק מפני טכנולוגיה חדשה, אלא מפני השאלה לאילו מקורות צריך לציית ואיך שומרים על סמכות ידע כשיש יותר מדי חומר.
- הדפוס יצר מעבר מטקסטים נזילים ומשתנים בכתב יד לעותקים כמעט זהים, ולכן שינה באופן עמוק את מושג היציבות של הטקסט ואת הדרך שבה מתייחסים אליו.
- המהפכה של הדפוס הייתה גם חברתית וכלכלית: במקום מעתיק יחיד הופיע צוות ייצור שלם, והבחירה מה להדפיס הושפעה משיקולי שוק ורווחיות.
- בספרות השו"ת ההלכה עולה מתוך מקרים חיים, אישיים וקונקרטיים, ולכן היא חושפת לא רק פסיקה אלא גם את חיי היום-יום, הפולמוסים והמצוקות של התקופה.
- ההשוואה המרומזת לעידן הבינה המלאכותית היא שבעיות של עומס מידע, סמכות והעברת ידע אינן חדשות, אלא חוזרות בצורות שונות סביב טכנולוגיות חדשות.
איך בעצם טכנולוגיה יכולה להשפיע בצורה כל כך דרמטית על פסיקה ועל עולם המשפט?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
לא רק השפיץ של הנעל - עקרונות הניהול בכדורגל
פרקים אחרונים
לא רק השפיץ של הנעל - עקרונות הניהול בכדורגל
20 ביולי 20261 שע׳ 7 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שלמה שרף ואיתמר צ'יזיק דנים בניהול מועדוני כדורגל מתוך הניסיון המצטבר שלהם במכבי חיפה ובקבוצות נוספות. הם מתמקדים בשינוי שעבר הענף ממוסדות המופעלים על ידי מרכזים וספונסרים למודל של בעלות פרטית מלאה, שבו התקציב הוא המנוע המרכזי לאיכות השחקנים והצוות המקצועי. השיחה מדגישה שמנהיגות אמיתית היא תכונה מולדת, ושהיכולת של מאמן להציב גבולות מול שחקנים דומיננטיים היא קריטית להצלחת המערכת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הניהול המודרני בכדורגל תלוי כמעט לחלוטין בבעלים הפרטיים, שקובעים את רמת ההשקעה ואת גבולות הגזרה של המאמנים.
- הצלחה לא נמדדת בתואר בודד אלא בבניית תשתית ומועדון שמסוגלים להישאר תחרותיים לאורך שנים.
- מנהיגות לא נרכשת באוניברסיטה אלא מבוססת על אישיות שגורמת לשחקנים לתת אמון מלא בדרך של המאמן.
- המאבק על הסמכות בתוך חדר ההלבשה הוא חלק בלתי נפרד מהניהול; שרף משתף על מקרים שבהם נאלץ לשחרר שחקנים שניסו לקבוע את ההרכב או לערער על סמכותו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שלמה שרף ואיתמר צ'יזיק דנים בניהול מועדוני כדורגל מתוך הניסיון המצטבר שלהם במכבי חיפה ובקבוצות נוספות. הם מתמקדים בשינוי שעבר הענף ממוסדות המופעלים על ידי מרכזים וספונסרים למודל של בעלות פרטית מלאה, שבו התקציב הוא המנוע המרכזי לאיכות השחקנים והצוות המקצועי. השיחה מדגישה שמנהיגות אמיתית היא תכונה מולדת, ושהיכולת של מאמן להציב גבולות מול שחקנים דומיננטיים היא קריטית להצלחת המערכת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הניהול המודרני בכדורגל תלוי כמעט לחלוטין בבעלים הפרטיים, שקובעים את רמת ההשקעה ואת גבולות הגזרה של המאמנים. · הצלחה לא נמדדת בתואר בודד אלא בבניית תשתית ומועדון שמסוגלים להישאר תחרותיים לאורך שנים. · מנהיגות לא נרכשת באוניברסיטה אלא מבוססת על אישיות שגורמת לשחקנים לתת אמון מלא בדרך של המאמן. · המאבק על הסמכות בתוך חדר ההלבשה הוא חלק בלתי נפרד מהניהול; שרף משתף על מקרים שבהם נאלץ לשחרר שחקנים שניסו לקבוע את ההרכב או לערער על סמכותו.
דור כאהן - ההבדל בין מה ש"עובד" ומה שעובד | קומיקאים בקמפוס (פרק 17)
19 ביולי 202645 דק׳להשהות את החירום, לדמיין את המחר בפסטיבל ישראל
16 ביולי 202634 דק׳תל עזקה פרק 15 | בין חורבן להתחדשות, קץ תקופת הברונזה התיכונה והתהוות הסדר של תקופת הברונזה המאוחרת
16 ביולי 202613 דק׳כפייה הפוכה או למה לא מצליחים לנצח את החות'ים
15 ביולי 202626 דק׳אורחים:ד"ר יוסי טריאסהעוצמה הרכה של מדינות המפרץ
15 ביולי 202646 דק׳אורחים:יוכי ברנדסאיך אטומים זזים - תיאוריה של דינמיקה כימית
14 ביולי 20261 שע׳ 13 דק׳אורחים:פרופסור יאיר בר חייםחפירות תל עזקה פרק 14 | עיר מעל הדרכים - מעמדה האזורי של תל עזקה בשפלת יהודה בתקופת הברונזה התיכונה
14 ביולי 202626 דק׳אורחים:מולי אפשטייןעל התנהגות משקיעים, הפנסיה של הישראלים והיכן משקיע "הכסף החכם"? ד"ר משה ברקת
13 ביולי 20261 שע׳ 5 דק׳אחת מכל עשר נשים: מחלת אנדומטריוזיס (פרק 2)
13 ביולי 202646 דק׳אורחים:ענת עובדיה רוזנרכל מה שצריך לדעת על תוספי תזונה
13 ביולי 20261 שע׳ 2 דק׳אחת מכל עשר נשים: מחלת אנדומטריוזיס (פרק 1)
12 ביולי 202640 דק׳חפירות תל עזקה פרק 13 | העיר מעל החומות - התכנון העירוני בתל עזקה בתקופת הברונזה התיכונה
12 ביולי 202630 דק׳רם עמנואל, לשעבר ראש סגל הבית הלבן של נשיא ארצות הברית ברק אובמה
9 ביולי 20261 שע׳ 28 דק׳חיפוש חיים במערכת השמש | מרצה: פרופ' שי צוקר, החוג לגיאופיזיקה וביה"ס לפיזיקה בפקולטה למדעים מדויקים
9 ביולי 20261 שע׳ 4 דק׳מדברים משפטים, עונה 5, פרק 15: מלחמה צודקת? הציונות, ההתיישבות היהודית - ומלחמת 7 באוקטובר
8 ביולי 202626 דק׳איבר על שבב | פרופ' בן מעוז
6 ביולי 202657 דק׳בשביל מה צריך חברים? | פרופ' מנחם פיש
6 ביולי 202628 דק׳מדברים משפטים, עונה 5, פרק 14: ביג טק ורוגלות - האם חברות טכנולוגיה הן המענה לרוגלות מדינתיות
5 ביולי 202628 דק׳מדברים משפטים, עונה 5, פרק 13: דפוס ומשפט - דפוס, הלכה וסמכות בעידן של היצף מידע
28 ביוני 202631 דק׳חפירות תל עזקה פרק 10 | עזקה ועמק האלה בתקופת הברונזה הביניימית
28 ביוני 202630 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק של 'תל אביב 360' המוקדש להרצאה ארכיאולוגית על עזקה ועמק האלה בתקופת הברונזה הביניימית (מחצית שנייה של האלף השלישי לפני הספירה). ההרצאה בוחנת את קריסת המערכת העירונית של הברונזה הקדומה ואת המעבר לדגם יישוב מבוזר של כפרים קטנים, את תופעת 'הימנעות מטילים', ואת האתגר המתודולוגי לזהות תקופה דלת ממצא. היא מדגישה את חשיבות בתי הקברות כמקור מידע ואת מודל 'המורכבות הכפרית'. מתאים למתעניינים בארכיאולוגיה, בהיסטוריה של ארץ ישראל ובעת העתיקה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הדלות הארכיאולוגית של תקופת הברונזה הביניימית אינה בהכרח עדות להיעדר אוכלוסייה, אלא לשינוי באופן שבו אנשים חיו במרחב ובאופן שפעילותם נרשמה בנוף הארכיאולוגי.
- המעבר מהערים המבוצרות לרשת של יישובים כפריים קטנים מתואר במחקר כ'מורכבות כפרית', שבה משקי הבית הם יחידות היסוד ורשתות אזוריות מחברות ביניהם.
- תופעת 'הימנעות מטילים', הימנעות מכוונת מבנייה על שרידי הערים החרבות, משקפת תפיסה של הטילים כמרחבים טעונים סמלית, אולי כסמל עבר או מוקד זיכרון.
- 'סטרטיגרפיה אופקית', תנועה מחזורית של קהילות בין נקודות יישוב סמוכות במקום רצף שכבות אנכי באתר אחד, מסבירה מדוע קשה לזהות את התקופה.
- בתי הקברות של התקופה עשירים בממצא הרבה יותר מהיישובים, ומאפשרים לגעת במימד החברתי-אידאולוגי, שכן אי-שוויון חברתי גלוי בקבורה יותר מאשר בשרידי היישוב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק של 'תל אביב 360' המוקדש להרצאה ארכיאולוגית על עזקה ועמק האלה בתקופת הברונזה הביניימית (מחצית שנייה של האלף השלישי לפני הספירה). ההרצאה בוחנת את קריסת המערכת העירונית של הברונזה הקדומה ואת המעבר לדגם יישוב מבוזר של כפרים קטנים, את תופעת 'הימנעות מטילים', ואת האתגר המתודולוגי לזהות תקופה דלת ממצא. היא מדגישה את חשיבות בתי הקברות כמקור מידע ואת מודל 'המורכבות הכפרית'. מתאים למתעניינים בארכיאולוגיה, בהיסטוריה של ארץ ישראל ובעת העתיקה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הדלות הארכיאולוגית של תקופת הברונזה הביניימית אינה בהכרח עדות להיעדר אוכלוסייה, אלא לשינוי באופן שבו אנשים חיו במרחב ובאופן שפעילותם נרשמה בנוף הארכיאולוגי. · המעבר מהערים המבוצרות לרשת של יישובים כפריים קטנים מתואר במחקר כ'מורכבות כפרית', שבה משקי הבית הם יחידות היסוד ורשתות אזוריות מחברות ביניהם. · תופעת 'הימנעות מטילים', הימנעות מכוונת מבנייה על שרידי הערים החרבות, משקפת תפיסה של הטילים כמרחבים טעונים סמלית, אולי כסמל עבר או מוקד זיכרון. · 'סטרטיגרפיה אופקית', תנועה מחזורית של קהילות בין נקודות יישוב סמוכות במקום רצף שכבות אנכי באתר אחד, מסבירה מדוע קשה לזהות את התקופה. · בתי הקברות של התקופה עשירים בממצא הרבה יותר מהיישובים, ומאפשרים לגעת במימד החברתי-אידאולוגי, שכן אי-שוויון חברתי גלוי בקבורה יותר מאשר בשרידי היישוב.
תשובה ומענה: על שלוש יצירות אמנות מהמאה ה־15 במנטואה | ד"ר תמרה מורזל-איזנברג
28 ביוני 202619 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק של 'תל אביב 360' עם הרצאה על שלוש יצירות מהמאה ה-15 מהעיר מנטובה. ההרצאה קושרת בין ציורי המדונה של מנטניה (מדונה דלה ויטוריה) ויצירה אנונימית נוספת, לבין סיפורו של דניאל נורסה, בנקאי יהודי עשיר שאולץ על ידי הדוכס גונזאגה לממן ציור מדונה לאחר שהסיר (ברשות) פרסקו מביתו, ומופיע מובס בתחתית היצירות. במקביל מוצגת תשובה הלכתית של רבי יוסף קולון (המהרי"ק) בת התקופה, על יהודי שתיקן ציור עבודה זרה מפני פיקוח נפש. מתאים למתעניינים בתולדות האמנות, בהיסטוריה יהודית ובמשפט עברי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שתי יצירות המדונה של מנטובה משמשות תעמולה חזותית: הדוכס גונזאגה, שלא ניצח באמת בקרב פורנובה, השיג 'ניצחון' סמלי על יהודים, כשמשפחת נורסה מוצגת מובסת ומתויגת בסמל הצהוב.
- דניאל נורסה קיבל למעשה רשות להסיר את הפרסקו מביתו, אך גונזאגה 'שכח' זאת ואיים לקחת את ביתו אם לא יממן ציור מדונה יקר תוך שלושה ימים.
- המרצה מציע לקרוא את תשובת המהרי"ק כ'יצירת אמנות' שלישית, בזכות המבנה הרטורי של 'כל שכן וכל שכן' המוביל מספק איסור אל היתר גמור.
- המהרי"ק פוסק כי מי שעובד עבודה זרה מאהבה או מיראה פטור (כדעת רבא), ולכן דניאל נורסה לא רק שלא חטא אלא עשה 'דבר מצוין וטוב' ואינו צריך כפרה.
- התשובה מביאה ביקורת חז"ל על מרדכי שסירב להשתחוות להמן, כרמז לעמדה ש'קנאות' יתרה במצבי סכנה אינה בהכרח נכונה, עמדה חריגה על רקע מסורת קידוש השם האשכנזית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק של 'תל אביב 360' עם הרצאה על שלוש יצירות מהמאה ה-15 מהעיר מנטובה. ההרצאה קושרת בין ציורי המדונה של מנטניה (מדונה דלה ויטוריה) ויצירה אנונימית נוספת, לבין סיפורו של דניאל נורסה, בנקאי יהודי עשיר שאולץ על ידי הדוכס גונזאגה לממן ציור מדונה לאחר שהסיר (ברשות) פרסקו מביתו, ומופיע מובס בתחתית היצירות. במקביל מוצגת תשובה הלכתית של רבי יוסף קולון (המהרי"ק) בת התקופה, על יהודי שתיקן ציור עבודה זרה מפני פיקוח נפש. מתאים למתעניינים בתולדות האמנות, בהיסטוריה יהודית ובמשפט עברי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שתי יצירות המדונה של מנטובה משמשות תעמולה חזותית: הדוכס גונזאגה, שלא ניצח באמת בקרב פורנובה, השיג 'ניצחון' סמלי על יהודים, כשמשפחת נורסה מוצגת מובסת ומתויגת בסמל הצהוב. · דניאל נורסה קיבל למעשה רשות להסיר את הפרסקו מביתו, אך גונזאגה 'שכח' זאת ואיים לקחת את ביתו אם לא יממן ציור מדונה יקר תוך שלושה ימים. · המרצה מציע לקרוא את תשובת המהרי"ק כ'יצירת אמנות' שלישית, בזכות המבנה הרטורי של 'כל שכן וכל שכן' המוביל מספק איסור אל היתר גמור. · המהרי"ק פוסק כי מי שעובד עבודה זרה מאהבה או מיראה פטור (כדעת רבא), ולכן דניאל נורסה לא רק שלא חטא אלא עשה 'דבר מצוין וטוב' ואינו צריך כפרה. · התשובה מביאה ביקורת חז"ל על מרדכי שסירב להשתחוות להמן, כרמז לעמדה ש'קנאות' יתרה במצבי סכנה אינה בהכרח נכונה, עמדה חריגה על רקע מסורת קידוש השם האשכנזית.
מודלים מודפסים בתלת־ממד, חתימות מולקולריות ותרופות מודולריות: השפה החדשה של הטיפול בסרטן
25 ביוני 202651 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק של 'תל אביב 360' עם הרצאה של חוקרת סרטן מובילה על 'השפה החדשה' של אבחון וטיפול בסרטן: מודלים מודפסים בתלת-ממד, חתימות מולקולריות ותרופות מודולריות. ההרצאה מסבירה את המחקר הבסיסי על יחסי הגומלין בין תאי הסרטן לתאי הסביבה, את תהליך פיתוח התרופה היקר והכושל לרוב, את השימוש במדע חישובי ובינה מלאכותית לזיהוי מטרות, ואת המחקר על גליובלסטומה (גידול מוח אלים) שבו זוהה חלבון המבחין בין שורדים לטווח קצר לארוך. מתאים למתעניינים ברפואה, בביולוגיה ובחדשנות מדעית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פיתוח תרופה חדשה עולה כיום כ-2.6 מיליארד דולר כולל כישלונות (וכ-1.4 מיליארד ללא), ומספר התרופות המאושרות לכל מיליארד דולר יורד, היפוך של 'חוק מור' (Eroom's law).
- הסרטן אינו מחלה חדשה, נמצאו רמזים לגידולים ב-DNA עתיק בן כ-3,500 שנה, ומדובר בכ-300 מחלות שונות שבחלקן חלה התקדמות ובחלקן כמעט לא.
- הסיכוי של תרופה אונקולוגית להיות מאושרת מרגע כניסתה לניסוי קליני הוא כחמישה אחוזים בלבד, מה שמעיד על בעיה בזיהוי המטרה ובמודלים הקיימים.
- המעבדה פיתחה 'חיישן כימי' המוזרק שעה לפני ניתוח ופולט אור כשהוא מזוהה על ידי חלבון בגידול, ומאפשר למנתח לזהות בזמן אמת את גבולות הגידול, טכנולוגיה שכבר עברה מסחור.
- במחקר על 87 חולי גליובלסטומה זוהה חלבון שמופיע בעיקר בשורדים לטווח קצר; השוואה ל-50 מוחות נורמליים הראתה שהחלבון נעדר ברקמה הבריאה, מה שהופך אותו למטרה טיפולית פוטנציאלית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מתי חרבה עזקה בסוף תקופת הברונזה התיכונה ומה מסמן החורבן הזה?
שכבת החורבן בתל עזקה מתוארכת למחצית הראשונה של המאה ה-16 לפני הספירה, והיא מנתקת את רצף הביצורים שנבנו במאות ה-18 וה-17 לפני הספירה. עזקה הייתה עיר בינונית בגודלה אך בעלת שליטה אסטרטגית על עמק האלה, אחד מצירי הרוחב המרכזיים בין ההר למישור החוף. החורבן אינו אירוע מבודד אלא חלק מגל חורבנות בדרום הלבנט, שמסמן את קץ מערכת הערים המבוצרות כולה.
▾מה נחשף בשטח החפירה S1 במדרון הדרומי של תל עזקה?
שם נמצא שער המים, בין שני מגדלים ובדרך לבור מים שמתחתיו, והוא נאטם באופן מכוון, פעולה שמעידה על שליטה מודעת בנקודת תורפה במערך הביצורים. מעל מילוי הקרקע נבנתה רצועת חדרים קטנים שסימנה את גבול היישוב בשלב הזה. בתוך שכבת החורבן נמצאו כמויות גדולות של קנקני אחסון ופיטסים לצד טבונים, והכלים הכילו כמויות עצומות של חיטה וקטניות, תמונה של אזור אינטנסיבי של עיבוד ואחסון מזון.
▾מה מלמדות עצמות החמורים שנמצאו בשטח W1 במדרון המערבי?
בניגוד למדרון הדרומי, שם עדויות החורבן מצומצמות ונמצאו רק חרסים מעטים בחדרים הבנויים, אבל בלטו כמויות גדולות של עצמות חמורים מתחת לשכבת החורבן. הפירוש שהוצע הוא מכלאה של בהמות משא בשולי העיר, כלומר אזור שירות שקשור לתנועה ולהובלה ולא לאחסון. המדרון הצפוני, שטח N1, הראה תמונה שלישית: מבנים מתוכננים היטב, כלים שלמים ומעט מאוד כלי אחסון, כלומר אזור מגורים.
▾מה עשו המתיישבים המאוחרים באזור הבסטיון במדרון המזרחי?
בשטח E3 לא ברור אם הבסטיון, אחד ממרכיבי הביצור, היה עדיין בשימוש בסוף תקופת הברונזה התיכונה, וייתכן שננטש עוד לפני השלב האחרון. כשחזרו מתיישבים לאתר הם לא בנו ישירות מעל שכבת החורבן אלא פינו את האזור והשתמשו בו כיסוד למקדש השמש העולה. באזור אחר נמצאו קנקנים שבורים צמודים לחומה שנקברו תחת שער מתקופת הברזל שנבנה 800 שנה מאוחר יותר, עדות לכך ששרידי החורבן נשארו במקומם ולא פונו.
▾איך השתנתה עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת אחרי החורבן?
היישוב לא ננטש אלא התחדש ואף שגשג יותר מאשר בברונזה התיכונה, אבל כאתר אחר: פחות מבוצר, עם אזורי מגורים פתוחים מחוץ לחומה, ומשולב במערכת אזורית שבה מצרים ממלאת תפקיד מרכזי דרך ערי מדינה מקומיות הכפופות לה. המכלולים הקרמיים מראים פתיחות, עם כלי יבוא מקפריסין ומהעולם האגאי לצד ייצור מקומי, ולצידם חרפושיות, חותמות וקמיעות מצריים. הדיון בגורמי החורבן נותר פתוח: המחקר הקלאסי הדגיש כיבוש מצרי בעקבות גירוש החיקסוס, ומחקרים מאוחרים יותר הוסיפו תהליכים פנימיים כלכליים ודמוגרפיים.
פרויד על הספה
25 ביוני 202646 דק׳הביוגרפיה שלא הכרתם, כשאלוהים היה צעיר
25 ביוני 202635 דק׳
פודקאסטים דומים
יזמות ניהול וחדשנות | תל אביב 360
Tel Aviv 360
פסיכולוגיה ומדעי המוח | תל אביב 360
Tel Aviv University
שיעורי הרב גיא אלאלוף
גיא אלאלוף
חינוך גמיש
sharon ramon
ארכאולוגיה וארץ ישראל | תל אביב 360
Tel Aviv University
שלושה שיודעים Three Who Know
כאן | Kan