קול קורא | כתבות מוקראות ומונגשות מאתר מגזין מהות החיים
רדיו מהות החיים | EOL Radio
91 פרקים
על התוכנית
קול קורא | כתבות מוקראות ומונגשות מאתר מגזין מהות החיים עורך ראשי : בועז מזרחי עריכה וקריינות תום לב ארי וירדן להבי קישור לאתר מגזין מהות החיים https://www.eol.co.il/
מה זה קול קורא | כתבות מוקראות ומונגשות מאתר מגזין מהות החיים?
קול קורא | כתבות מוקראות ומונגשות מאתר מגזין מהות החיים הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת רדיו מהות החיים | EOL Radio. פודקאסט המתרגם תובנות פסיכולוגיות ומחקרים מדעיים לכלים פרקטיים לשיפור איכות החיים והקשרים הבינאישיים. בארכיון 91 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-3 ימים, אורך פרק ממוצע כ-10 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 91 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-3 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-10 דקות |
| הפרק האחרון | 30 ביוני 2021 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
המוח הזוחלי שמסרב לתת לתוכנית להשתבש
קול קורא מקריא כתבות ממגזין מהות החיים, ומתרגם פסיכולוגיה לכלים יומיומיים. פרק אחד מסביר למה כל סטייה מהתוכנית מרגישה כמו איום: המוח הזוחלי תופס שינוי כסכנת הישרדות. הפתרון שהוא מציע - להחזיק מראש שתיים-שלוש תוכניות חלופיות.
פרק עם הפסיכותרפיסטית אסתר פרל עוסק בפנטזיות ובשאלה "מה זה אומר על מערכת היחסים שלי אם בראשי אני עף למחוזות אחרים", ומחבר בין סגנונות היקשרות בילדות לעולם הפנימי בבגרות.
למי שמעדיף להאזין או זקוק להנגשה, זו דרך לקבל תוכן עומק על נפש ומשמעות בלי לקרוא.
פודקאסט המתרגם תובנות פסיכולוגיות ומחקרים מדעיים לכלים פרקטיים לשיפור איכות החיים והקשרים הבינאישיים.
המנחה
המנחה מפגין עניין עמוק בפסיכולוגיה ובמדעי ההתנהגות, ופועל כמתווך המנגיש ידע מחקרי מורכב לחיי היומיום. הוא ניחן בגישה סקרנית וחוקרת המבקשת להבין את המניעים האנושיים העמוקים ולתרגם אותם לכלים פרקטיים.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בטון מקצועי, לימודי ומובנה, הנשען במידה רבה על מחקרים מדעיים ותובנות של מומחים. קצב ההגשה רגוע ופרקטי, תוך התמקדות בזיקוק ידע לכלים ישימים להתמודדות עם אתגרי החיים.
תובנות הזהב מהארכיון
- הבנת מנגנונים פסיכולוגיים פנימיים, כגון דפוסי היקשרות או תגובות הישרדותיות, היא הצעד הראשון לשינוי התנהגותי.
- שילוב בין ידע תיאורטי לכלים מעשיים מאפשר לגשר על הפער בין הבנה אינטלקטואלית ליישום בחיים.
- נדיבות, גם ככוונה בלבד, משפיעה באופן חיובי על תחושת הסיפוק והאושר האישי.
- יכולת הסתגלות ושינוי נקודת מבט הן מפתח חיוני להתמודדות עם שיבושים בין תוכניות למציאות.
התוכנית מתאימה לאנשים המעוניינים בצמיחה אישית, להורים ולכל מי שמחפש כלים פסיכולוגיים מבוססי מחקר כדי להתמודד טוב יותר עם אתגרי היומיום.
השאלות הבולטות בארכיון
מה אם היינו מאמינים מלכתחילה שישנן שתיים או שלוש תוכניות חלופיות שעשויות לעבוד עבורנו?
מה זה אומר על מערכת היחסים הקיימת שלי אם בתוך ראשי אני עף למחוזות רחוקים ואחרים?
האם כאשר אנחנו מחזיקים את עצמנו מלנשנש שוקולד בלילה, אנחנו נאבקים בעצמנו או למען עצמנו?
האם זוהי עדיין נדיבות אם המניע שלה הוא הדאגה לעצמי?
האם החרדה שאנו חווים היא תגובה טבעית ללחץ או התרגשות הנובעים מהליכה אל הלא נודע, או שמה היא ממש מונעת מאיתנו לנהל אורח חיים סדיר ונינוח?
האם אבות נוטים לפתח קשר המבוסס על משחק בשל המגדר שלהם, או משום שהם לרוב המפרנסים העיקריים שאינם נמצאים בבית במהלך היום?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
הפרק דן בפער בין תוכניות החיים הנוקשות לבין המציאות המשתנה, ומציע דרכים להפחתת חרדה דרך יצירת חלופות או ויתור על תכנון מראש.
הפרק עוסק בנטייה האנושית להיאחז בתוכניות חיים מוגדרות ובתסכול שמתעורר כאשר המציאות משתבשת. הוא מנתח את הקושי הפסיכולוגי בשינוי, הנובע מהמוח הזוחלי המזהה שינויים כאיום, ומציע כלים להתמודדות. בין הכלים המוצעים: יצירת תוכניות חלופיות מראש או אימוץ גישה גמישה שאינה מתכננת כל פרט. הפרק מתאים לכל מי שחווה אכזבה משינויים לא צפויים ומחפש דרך להסתגל למציאות בצורה רגועה יותר.
- הפער בין התוכנית למציאות הוא תהליך טבעי הנובע מחוסר במידע מלא ומפגיעות אנושית.
- המוח הזוחלי תופס כל סטייה מהסטטוס-קוו כאיום הישרדותי, מה שמסביר את הקושי הרגשי בהתמודדות עם שיבושים.
- יכולת ההסתגלות של אדם בוגר מאפשרת יצירת נתיבים חדשים גם לאחר כישלון של תוכנית ראשונית.
- תכנון חלופות מראש או ויתור מוחלט על תכנון נוקשה יכולים להפחית משמעותית את החרדה והאכזבה בחיים.
מה אם היינו מאמינים מלכתחילה שישנן שתיים או שלוש תוכניות חלופיות שעשויות לעבוד עבורנו?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
קול קורא 91 | בין הרצוי למצוי - תכנית מגירה לחיים
פרקים אחרונים
קול קורא 91 | בין הרצוי למצוי - תכנית מגירה לחיים
30 ביוני 202110 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בנטייה האנושית להיאחז בתוכניות חיים מוגדרות ובתסכול שמתעורר כאשר המציאות משתבשת. הוא מנתח את הקושי הפסיכולוגי בשינוי, הנובע מהמוח הזוחלי המזהה שינויים כאיום, ומציע כלים להתמודדות. בין הכלים המוצעים: יצירת תוכניות חלופיות מראש או אימוץ גישה גמישה שאינה מתכננת כל פרט. הפרק מתאים לכל מי שחווה אכזבה משינויים לא צפויים ומחפש דרך להסתגל למציאות בצורה רגועה יותר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפער בין התוכנית למציאות הוא תהליך טבעי הנובע מחוסר במידע מלא ומפגיעות אנושית.
- המוח הזוחלי תופס כל סטייה מהסטטוס-קוו כאיום הישרדותי, מה שמסביר את הקושי הרגשי בהתמודדות עם שיבושים.
- יכולת ההסתגלות של אדם בוגר מאפשרת יצירת נתיבים חדשים גם לאחר כישלון של תוכנית ראשונית.
- תכנון חלופות מראש או ויתור מוחלט על תכנון נוקשה יכולים להפחית משמעותית את החרדה והאכזבה בחיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בנטייה האנושית להיאחז בתוכניות חיים מוגדרות ובתסכול שמתעורר כאשר המציאות משתבשת. הוא מנתח את הקושי הפסיכולוגי בשינוי, הנובע מהמוח הזוחלי המזהה שינויים כאיום, ומציע כלים להתמודדות. בין הכלים המוצעים: יצירת תוכניות חלופיות מראש או אימוץ גישה גמישה שאינה מתכננת כל פרט. הפרק מתאים לכל מי שחווה אכזבה משינויים לא צפויים ומחפש דרך להסתגל למציאות בצורה רגועה יותר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפער בין התוכנית למציאות הוא תהליך טבעי הנובע מחוסר במידע מלא ומפגיעות אנושית. · המוח הזוחלי תופס כל סטייה מהסטטוס-קוו כאיום הישרדותי, מה שמסביר את הקושי הרגשי בהתמודדות עם שיבושים. · יכולת ההסתגלות של אדם בוגר מאפשרת יצירת נתיבים חדשים גם לאחר כישלון של תוכנית ראשונית. · תכנון חלופות מראש או ויתור מוחלט על תכנון נוקשה יכולים להפחית משמעותית את החרדה והאכזבה בחיים.
קול קורא 90 | הפנטזיות המיניות שלנו - מה הן מלמדות עלינו?
27 ביוני 202110 דק׳קול קורא 89 | להפסיד ולהישאר בחיים
23 ביוני 202110 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בחשיבות פיתוח מיומנות הוויסות העצמי ודחיית סיפוקים אצל ילדים ובוחן שיטות מעשיות להשגתה. מוצג מחקר הבוחן את אפקט בטמן, שבו ילדים המדמיינים את עצמם כגיבורי על מצליחים להתמיד במטלות משעממות בצורה טובה יותר. בנוסף, הפרק מציע משחקים המתרגלים שליטה עצמית והתמודדות עם הפסד, ומסביר כיצד עקרונות אלו רלוונטיים גם עבור מבוגרים. שווה להאזין כדי להבין איך כלים פשוטים יכולים לשפר את היכולת להשיג מטרות לטווח ארוך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- היכולת לדחות סיפוקים היא אבן יסוד בבניית קשרים חברתיים והשקעה בטווח הארוך.
- שימוש בטכניקות הסחת דעת פשוטות כמו נשימות עמוקות או הסתת מבט מסייע לילדים להתמודד עם פיתויים מיידיים.
- אפקט בטמן: התחזות לגיבורי על או שימוש בשיקוף בגוף שלישי עוזרים לילדים להתרכז במטלות משעממות ולהתמיד בהן.
- משחקים הדורשים שליטה עצמית, כמו המלך אמר, תורמים לשיפור יכולות הוויסות הקוגניטיבי והרגשי.
- היכולת להפסיד בכבוד דומה מאוד ליכולת לדחות סיפוקים, שכן שתיהן דורשות התמודדות עם סיטואציות בניגוד ליצרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה היה אפקט בטמן בניסוי שנערך באוניברסיטת מינסוטה?
ילדים בגילי 4 עד 6 קיבלו מטלה משעממת שדרשה כעשר דקות ריכוז וחולקו לשלוש קבוצות: קבוצת ביקורת ששאלה את עצמה «האם אני עובד קשה?», קבוצה שהונחתה לשאול על עצמה בגוף שלישי, וקבוצה שהתחפשה לבטמן, בוב הבנאי, רפונזל או דורה החוקרת. בכל חתך גיל דווקא קבוצת גיבורי העל התמידה הכי הרבה, ותוצאות הביניים היו של קבוצת הגוף השלישי.
▾איך מלמדים את עוגיפלצת לדחות סיפוקים בסרטון של NPR?
קורי טרנר מאתגר את עוגיפלצת להמתין בסבלנות עד שאניה קמנץ תגיע, ורק אז לאכול יחד את צלחת העוגיות שמונחת לפניו. בזמן שהוא מתפתל מול הצלחת מוצעות לו טכניקות הסטת קשב: כמה נשימות עמוקות, הסטת המבט לכיוון אחר, שיחה על נושא אהוב או שירת פזמון.
▾אילו משחקים מומלצים לתרגול ויסות עצמי עם ילדים צעירים?
משחק המלך אמר מתרגל גם הפנמת הוראות וגם הבחנה, כשעל הילדים לעשות את מה שהמלך אמר ולא את מה שהמלך הציג. ולרי האוס מוסיפה את מסיבת הריקודים שבה עוצרים בלי לזוז ברגע שהמוזיקה נפסקת, את 1-2-3 דג מלוח, כיסאות מוזיקליים וג'נגה, שבו התסכול מההפסד מרוכך בהנאה מהמגדל שקורס.
▾מה הקשר בין ויסות עצמי בגיל הגן ליכולות בבית הספר?
ולרי האוס מביאה מחקר שמצא שילדים שהפגינו ויסות עצמי גבוה יותר בגילי הגן הראו מאוחר יותר יכולות קוגניטיביות מפותחות יותר בבית הספר, בהן מיומנויות רכישת שפה וידע. את הוויסות בגיל הגן מדדו דרך משחקים שדורשים שליטה עצמית ותגובה מחושבת.
▾מה מציעה הכתבה למי שמתקשה להתמודד עם הפסד?
אותו שריר שמאפשר לדחות סיפוק הוא זה שמאפשר להפסיד בכבוד, כי בשני המקרים צריך להכיל מצב שדורש לפעול בניגוד ליצר. ההצעה המעשית היא להיחשף בהדרגה ובסביבה בטוחה לסיטואציות שאין בהן שליטה מלאה, למשל קבוצת כדורגל שכונתית שבה אפשר לתרגל ויסות עצמי.
קול קורא 88 | כשמדובר בנדיבות דרוש רק מאמץ קטן
20 ביוני 202110 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן את הקשר בין נדיבות לאושר דרך מחקרים מדעיים וגישות פילוסופיות. הוא מסביר מדוע גם כוונה בלבד לנהוג בנדיבות מפעילה אזורים מוחיים הקשורים בתחושת עושר וסיפוק. הפרק מציע שלושה קריטריונים לבחינת נדיבות אמיתית: הערך של מה שניתן עבור הנותן, המניע מאחורי המעשה, והבחירה להתעלות מעבר לחובה. זוהי האזנה מומלצת למי שמחפש להבין את המהות העמוקה של אלטרואיזם וכיצד הוא משפיע על איכות החיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עצם הכוונה לנהוג בנדיבות מפעילה אזורים במוח המקושרים לתחושת עושר וסיפוק, בדומה לפעולה עצמה.
- נדיבות אמיתית מוגדרת כויתור על משהו בעל ערך עבור הנותן, בניגוד לתרומת פריטים חסרי חשיבות.
- פעולה המונעת מחובה מקצועית בלבד, כמו עבודת פרופסור, אינה נחשבת לנדיבות על פי ההגדרה הפילוסופית המוצגת.
- נדיבות אמיתית חייבת לנבוע מדאגה לרווחת האחר, ולא מרצון לקבל תגמול, הכרה או להשקיט את המצפון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה מצאו החוקרים פיליפ טובלר וארנסט פר על הקשר בין נדיבות לאושר?
שני החוקרים מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת ציריך מצאו שאנשים הדואגים לאושרם של אחרים ופועלים בנדיבות מדווחים על תחושת אושר גבוהה יותר. הם גם מצאו שגודל המעשה לא משפיע באופן משמעותי על העלייה בשביעות הרצון, ובלשונו של טובלר, רק להיות קצת יותר נדיב כבר יעשה את העבודה.
▾אילו אזורי מוח נבדקו במחקר ומה קרה כשהנבדקים רק החליטו לפעול בנדיבות?
נבדקו שלושה אזורים, ה-TPJ המזוהה עם פעילות פרו סוציאלית, הסטריאטום הוונטרלי המזוהה עם תחושת אושר, וקליפת המוח הקדם מצחית האחראית על קבלת החלטות. הממצא המפתיע הוא שעצם קבלת ההחלטה לנהוג בנדיבות כבר עוררה את אזור תחושת האושר, עוד לפני שהמעשה בוצע.
▾אילו שלושה היבטים מציע פרופסור קריסטיאן מילר לבחינת נדיבות?
הראשון הוא ערך התרומה עבור הנותן, ומודגם בסיפורו של ג'ונס שתרם ערימת דיסקים שממילא צברו אבק ברכבו. השני הוא המניע, ומודגם באמנדה שתורמת בזכות הפרסום וההכרה שהיא זוכה בהם. השלישי הוא הבחירה, ומודגם בפרופסור סמית שנפגש עם סטודנטית ומסביר שהוא רק מבצע את עבודתו, כלומר לא חרג ממה שהוא חייב.
▾למה מוזכר ביל גייטס בכתבה על נדיבות?
גייטס נבחר כאחד מ-20 האנשים הנדיבים בעולם על סמך תרומה כוללת של כ-27 מיליארד דולר במהלך חייו. מילר שואל אם התרומה הכספית הגדולה הזאת אכן הופכת אותו לאחד הנדיבים בעולם, ומודה בכנות שאינו מכיר את סיפור חייו מספיק כדי לענות.
▾מה מצא דניאל בצון מאוניברסיטת קנזס בנוגע לאלטרואיזם?
בצון מצא שככל שאדם אמפתי יותר ומזדהה עם סבלם של אחרים, כך סביר יותר שיבחר לעזור להם. המחקר שלו מובא ככזה שמראה שאלטרואיזם אכן קיים, אף שהכתבה משאירה פתוחה את השאלה אם הזדהות עם סבלו של אחר נחשבת מניע אלטרואיסטי או דאגה עצמית.
קול קורא 87 | כלים להתמודדות עם מצבים מביכים
16 ביוני 202113 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בתופעת החרדה החברתית, מנתח את מקורותיה ומציע דרכים להתמודדות איתה. הוא מציג את גישת ה-ACT (תרפיית קבלה ומחויבות) ככלי לניהול מחשבות ודפוסי התנהגות, לצד המלצות פרקטיות כמו הכנה מוקדמת וטכניקת העיתונאי לשינוי נקודת המבט. התוכן מיועד למי שחווה חוסר נוחות בסיטואציות חברתיות ומחפש תובנות פסיכולוגיות וכלים ישימים להקלה על המתח והמבוכה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חרדה חברתית יכולה להפחתה באמצעות הכנה מוקדמת, כמו סיור שטח במקום האירוע ותרגול שיחות חולין.
- טכניקת העיתונאי או הסטודנט למדעי ההתנהגות מאפשרת להסיט את תשומת הלב מהפחד משיפוט עצמי להתבוננות סקרנית בדינמיקה החברתית.
- תרפיית קבלה ומחויבות (ACT) מציעה להפריד בין העני לבין המחשבות החרדתיות, ולקבל את קיומן ללא שיפוט לפני תהליך של שינוי התנהגותי.
- אנשים עם מודעות עצמית גבוהה נוטים לחוות קושי רב יותר בסיטואציות מביכות, אך תרגול התבוננות מבחוץ יכול לסייע בהפחתת תחושת החרדה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהי טכניקת העיתונאי להתמודדות עם חרדה חברתית באירועים?
הרעיון הוא להעמיד פנים שאתם עיתונאים שמסקרים את האירוע, או סטודנטים למדעי ההתנהגות שחייבים לחזור עם לפחות ממצא אחד על הדינמיקה החברתית במקום. כך אתם הופכים מהמרכז המדומיין של האירוע לצופים סקרנים, אבל הכתבה מזהירה לא להמיר את חוסר הביטחון בשיפוטיות כלפי הנוכחים, כי זה רק מגדיל את הריחוק.
▾מה בודק השאלון של מייגן מקנזי?
השאלון בנוי משמונה היגדים שמדרגים בין אחד לשבע, למשל ההיגד שהחרדה החברתית מקשה לחיות חיים בעלי ערך, או שאני מגנה את עצמי כשאני חש חרדה חברתית. מקנזי, דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת ריירסון בקנדה, בנתה אותו כדי להעריך את עוצמת הסימפטומים ואת מידת הקבלה של המחשבות החרדתיות, ולבחון התאמה לטיפול ACT.
▾מהם שלושת השלבים בגישת ACT שמוצגת בכתבה?
פתיחות, מיקוד ומחויבות. בשלב הראשון מפרידים בין העצמי לבין המחשבות ומקבלים אותן בלי להיכנס לתוכן, בשני מתרגלים קשיבות להווה, ובשלישי מגדירים אילו ערכים חשובים ובונים מהם דפוס התנהגות.
▾אילו הכנות מומלצות לפני אירוע חברתי מלחיץ?
קריסטין וונג ממליצה על סיור שטח מקדים במקום כמה ערבים לפני, כך שגם הדלת וגם המעברים יהיו מוכרים, וגם על תרגול שיחות חולין בבית מול מכרים. המאמנת איבן טומפסון מוסיפה זווית משחררת: «את אף אחד זה לא מעניין», כי אנשים עסוקים בחוויה שלהם ולא בדירוג הביצועים שלכם.
▾מה מצא המחקר על התבוננות בסיטואציה מבחוץ?
במחקר מאוניברסיטת קרנגי מלון נמצא שנבדקים שנטו להימנע ממצבים מביכים נמנעו פחות וסבלו פחות אחרי שאומנו לראות את עצמם מתבוננים בסיטואציה מבחוץ. אנשים עם מודעות עצמית גבוהה התקשו יותר לעשות את ההפרדה הזאת ונטו לחוות את עצמם כשחקן פעיל ולא כמתבונן.
קול קורא 86 | הורות שמתבססת על השתוללות והנאה
13 ביוני 202110 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את התפתחות תפקיד האב בחברה המודרנית, ממעבר ממפרנס בלבד למעורב רגשית. הוא מציג מחקרים המראים כיצד תקשורת מבוססת משחק בין אבות לילדים משפרת מדדים קוגניטיביים והתנהגותיים. בנוסף, הוא מדגיש כי סגנון ההורות מושפע יותר מהיקף זמן השהות בבית מאשר ממגדר. הפרק מיועד להורים המבקשים להעמיק את הבנתם על הקשר הייחודי שלהם עם ילדיהם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תקשורת אבהית מבוססת משחק מסייעת לילדים לחקור את העולם ולפתח כישורים חברתיים.
- מחקרים מצביעים על כך שמשחק עם האב כבר בחודש הראשון לחיים משפר מדדים קוגניטיביים והתנהגותיים בגיל שנה.
- סגנון ההורות (משחק לעומת טיפול עדין) מושפע יותר מנסיבות החיים, כגון היות ההורה מפרנס עיקרי, ולא מהמגדר הביולוגי.
- גם אבות חווים הצפות הורמונליות המדמות את הקשר האימהי כאשר הם לוקחים על עצמם את תפקיד המטפל העיקרי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה מספר השף מילטון אבל על אביו נגן הג׳אז?
בסרט קצר של חברת Breakwater Studio הוא מתאר איך בילה במועדוני לילה מגיל צעיר, הכיר את כל הנגנים ואת הקהל, ונרדם למרגלות הבמה בזמן שאביו, אחד מנגני הג׳אז הגדולים של קנזס, ניגן. את תהליך היצירה של מנת גורמה הוא משווה להופעת ג׳אז וחותם במשפט «זה הג׳אז שלי».
▾מה גילה מילטון אבל על המחיר של מסירות לקריירה?
כשעבד אצל אחד השפים הנחשבים בעולם אביו חלה, ותמיד היה עניין מקצועי אחר שדרש את מלוא תשומת ליבו, כך שהביקור נדחה עד שאביו נפטר. שנים אחר כך, כשנולד לו בן, הוא ניסח את ההבדל: אביו הצליח להיות מקצוען ואבא ברמה הגבוהה ביותר, והוא עצמו נאלץ לבחור.
▾מתי השתנתה התפיסה של תפקיד האב לפי כתבתה של סופי הרדך?
עד שנות השבעים נתפס האב כתומך הכלכלי של המשפחה, ומערכת היחסים שלו עם הילדים נחשבה משמעותית רק בשלב בגרותם. הכתבה בבי בי סי פיוצ׳ר מציגה מחקרים מהשנים האחרונות שמפנים את אור הזרקורים אל האבות ומגלים את עומק הקשר ורבדיו.
▾מה מצא פרופסור פול רמצ׳נדני על משחק בין אבות לתינוקות?
לפי מחקריו באוניברסיטת קיימברידג׳, תינוקות שאבותיהם היו פעילים יותר ויצרו איתם קשר דרך משחק כבר בחודש הראשון לחייהם נמצאו עם פחות בעיות התנהגות סביב גיל שנה, והצליחו יותר במבחנים קוגניטיביים, ללא תלות ביחסי האם עם הילד. ההסתייגות שלו: אין בכך אמירה חד משמעית על אבות שאינם משחקים, אלא קריאה לשחק כבר לפני שהילד זוחל ומדבר.
▾האם הבדלי התקשורת בין אמהות לאבות נובעים מהמגדר?
לא בהכרח. מחקרים על זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים שבהם האב נשאר בבית מראים שההורה שיוצא לעבודה וחוזר בערב הוא זה שנוטה לתקשר במשחק פרוע, וההורה שנשאר בבית מפתח קשר של טיפול עדין ומסור. מחקריה של פרופסור רות פלדמן מאוניברסיטת בר אילן מוסיפים שגם אבות חווים הצפות הורמונליות בטיפול בתינוק, וכשהם המטפלים העיקריים המוח שלהם מסתגל לתפקיד.
קול קורא 90 | הפנטזיות המיניות שלנו – מה הן מלמדות עלינו?
27 ביוני 202110 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את תפיסתה של הפסיכותרפיסטית אסתר פרל בנושא פנטזיות מיניות, ומדגיש כי מדובר באמצעי לגיטימי לביטוי צרכים ורגשות ולאו דווקא רצון במימוש במציאות. נסקר הקשר בין סגנונות היקשרות בילדות לבין אופי הפנטזיות בבגרות, על פי מחקריה של פרופסור סוזן קראוס ווייטבורן. הפרק קורא לזוגות לקיים דיאלוג פתוח וסקרני סביב עולם הפנטזיות כדי להעמיק את ההיכרות ההדדית. שווה להאזין כדי ללמוד כיצד להפוך את עולם הדמיון למנוף לחיזוק הקשר הזוגי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פנטזיה מינית אינה חייבת לכלול סיפורים מורכבים והיא מוגדרת ככל דבר המעורר ריגוש או עונג.
- פנטזיות מאפשרות לנו לעקוף את מגבלות המציאות החומרית ולבטא צרכים שאינם מקבלים מענה בשגרה.
- תיאוריית ההיקשרות מסבירה כיצד חוויות ילדות עם מטפל עיקרי משפיעות על סוג הפנטזיות שנפתח בבגרות.
- שיתוף בפנטזיות זוגיות צריך להיעשות מתוך סקרנות וקבלה, במטרה להבין את המניעים העמוקים מאחורי הפנטזיה ולא לשפוט אותה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג את תפיסתה של הפסיכותרפיסטית אסתר פרל בנושא פנטזיות מיניות, ומדגיש כי מדובר באמצעי לגיטימי לביטוי צרכים ורגשות ולאו דווקא רצון במימוש במציאות. נסקר הקשר בין סגנונות היקשרות בילדות לבין אופי הפנטזיות בבגרות, על פי מחקריה של פרופסור סוזן קראוס ווייטבורן. הפרק קורא לזוגות לקיים דיאלוג פתוח וסקרני סביב עולם הפנטזיות כדי להעמיק את ההיכרות ההדדית. שווה להאזין כדי ללמוד כיצד להפוך את עולם הדמיון למנוף לחיזוק הקשר הזוגי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פנטזיה מינית אינה חייבת לכלול סיפורים מורכבים והיא מוגדרת ככל דבר המעורר ריגוש או עונג. · פנטזיות מאפשרות לנו לעקוף את מגבלות המציאות החומרית ולבטא צרכים שאינם מקבלים מענה בשגרה. · תיאוריית ההיקשרות מסבירה כיצד חוויות ילדות עם מטפל עיקרי משפיעות על סוג הפנטזיות שנפתח בבגרות. · שיתוף בפנטזיות זוגיות צריך להיעשות מתוך סקרנות וקבלה, במטרה להבין את המניעים העמוקים מאחורי הפנטזיה ולא לשפוט אותה.
קול קורא 85 | מהמתנה משמימה לציפייה מרגשת
9 ביוני 20217 דק׳קול קורא 84 | מתי אמפתיה עדיפה על סימפתיה
6 ביוני 20215 דק׳קול קורא 83 | מיתוס סגנונות הלמידה
2 ביוני 202111 דק׳קול קורא 82 | קוקטייל אביבי של "מולקולות ביטחון"
30 במאי 202111 דק׳
פודקאסטים דומים
שיעור חופשי ”מעמד המורה” - פרק ראשון
davidgilo98
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה
באופן מילולי
Avshalom Kor
הפנינה היומית - הלכה יומית מפניני הלכה
הפנינה היומית מבית ישיבת הר ברכה
גם כן תרבות Gam Ken Tarbut
כאן | Kan