קאש אנד טראש
כלכליסט19 פרקים
על התוכנית
תעשיית הבידור והתקשורת האמריקאית הכוללת קולנוע, טלוויזיה, פרסומות, תוכן של סטרימינג, מוזיקה, רדיו, ומשחקי מחשב גילגלה בשנה החולפת 717 מיליארד דולר. אבל בעוד רוב הציבור נחשף בדרך כלל לקצה הנראה של הקרחון - לרכילויות של עולם הבידור, מתחת לפני המים מתנהלים אינטרסים כלכליים אדירים שמניעים את כל התעשייה. וכאן בדיוק נכנס הפודקאסט קאש אנד טראש של כלכליסט, שמחבר בין השואו לבין הביזנס, בין העסקים לבין השעשועים
מה זה קאש אנד טראש?
קאש אנד טראש הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת כלכליסט. הפודקאסט שחושף את הכסף, המספרים והאינטרסים העסקיים שמאחורי הקסם של הוליווד ותעשיית הבידור. בארכיון 19 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-33 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 19 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-33 דקות |
| הפרק האחרון | 28 בדצמבר 2021 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
הפודקאסט שחושף את הכסף, המספרים והאינטרסים העסקיים שמאחורי הקסם של הוליווד ותעשיית הבידור.
המנחה
אליחי וידל, עורך סיטק בכלכליסט, ורותה קופר, כתבת תרבות, מגישים את התוכנית מתוך זווית עסקית מובהקת. הם ניגשים לעולם הבידור לא רק כצופים, אלא כחוקרים של מנגנונים כלכליים, ומפגינים ידע נרחב בתעשיית התוכן העולמית ובניתוח טרנדים תרבותיים דרך הפריזמה של כסף ושיווק.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בטון ענייני, ביקורתי ומשועשע, המשלב בין רכילות הוליוודית לבין ניתוח מעמיק של מודלים עסקיים. המבנה מורכב לרוב ממנה ראשונה של אקטואליה או רכילות עסקית, ולאחריה מנה עיקרית המנתחת ז'אנר או תופעה בתעשיית הבידור, תוך שילוב לעיתים של אורחים מומחים מהתחום.
תובנות הזהב מהארכיון
- תעשיית הבידור מונעת משיקולים עסקיים וכלכליים שמעצבים את המוצר האמנותי הסופי, לעיתים קרובות יותר מאשר איכות אמנותית
- מעבר משידור מסחרי לסטרימינג שינה את יחסי הכוחות ואפשר יתר גיוון בגלל ניתוק מהתלות בפרסומות
- קהל הצופים הוא לעיתים קרובות משתנה שאינו חוזה הצלחה כלכלית לתוכן ספציפי
- כל מותג תרבותי מצליח הוא בראש ובראשונה מנוע שיווקי שמטרתו למקסם הכנסות מעבר למוצר המקורי
התוכנית מתאימה לאנשים המתעניינים בצומת שבין תרבות פופולרית לעיתונות כלכלית, המבקשים להבין את המנגנונים הפיננסיים והאסטרטגיים המניעים את מה שהם רואים על המסך.
השאלות הבולטות בארכיון
כשהם כבר עושים פרודיה כמו 'באד סנטה' על הסרטים האלה, איזה מקום יש עכשיו לזרם של עוד סרטים קיטשיים שלא מודעים לעצמם?
נניח שאת כוכבת ענקית בהוליווד - איפה את עושה את החלל שלך, איפה את רבה עם הסוכן או עם הבמאי?
למה המנחים של השעשועונים בארץ הם תמיד גברים? לטענת ליסה שילוח, יתכן שמחפשים סמכותיות גברית שתשדר אמינות לבלוף שכולנו מסכימים לשחק לפיו, או שפשוט - כמו בעולם העסקים - יש יותר גברים בתחום.
השאלה השבועית: כמה שילם מארק צוקרברג על שימוש בשיר של פינק פלויד 'Another Brick in the Wall'? התשובה כרוכה בכך שרוג'ר ווטרס סירב להצעה והשיב 'כשתגדלו עמוד שדרה, נשקול לתת לכם'.
אבל רגע, השאלה שלנו באמת היא האם הוא עושה מזה כסף בסוף? - על האמן שמאחורי תופעת ה'ריק רולינג' שהגיעה למיליארד צפיות ביוטיוב.
מה הם מוכרים כאן? הם לא מוכרים סבון - אז מה כן מוכרים סלבריטאים שמתגאים שהם לא מתקלחים?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
איך הפך 'אלה החיים הנפלאים' מכישלון קופתי לאבי תעשיית סרטי הקריסמס בשווי מיליארדים - והכל בזכות טעות זכויות יוצרים.
בפרק ספיישל חג המולד, אליחי וידל (עורך סיטק של כלכליסט) ורותה קופר (כתבת תרבות) מנתחים את התעשייה הקולנועית האדירה שמאחורי סרטי הקריסמס - יותר מ-200 סרטים עם המילה 'קריסמס' יצאו ב-2021 לבד, מספר שהוכפל מאז 2016. השניים ממפים את תתי-הז'אנרים: הסרטים המסורתיים בעקבות 'מזמור לחג המולד' של דיקנס, סרטי הסנטה, הקומדיות הרומנטיות של הולמרק עם הנוסחה הקבועה שלהן, והקומדיות המשפחתיות. מתארחים תום שובל (במאי 'נוער' ו'כולך') המספר על 'אלה החיים הנפלאים' (1946) ועל 'באד סנטה' (2003), ויזם ההייטק שאולי אולמרט. הפרק מתאים למי שמתעניין בכלכלה של תעשיית הבידור ובאופן שבו זבל תרבותי הופך למזומנים.
- 'אלה החיים הנפלאים' של פרנק קפרה (1946) היה כישלון קופתי עם ביקורות פושרות, אבל הפך לקלאסיקת חג בזכות טעות עסקית: היוצרים שחררו את הזכויות לנחלת הכלל מוקדם מאוד, מה שאפשר לתחנות הטלוויזיה לשדר אותו חינם בחג המולד שוב ושוב.
- סרטי הולמרק בנויים על נוסחה כמעט זהה: גיבורה (לרוב עיתונאית, אדריכלית או וטרינרית) חוזרת לעיירת ילדותה, פוגשת גבר 'הולסם' בחולצת פלאנל ומוותרת על הגבר העירוני בחליפה - והכל ברקע שלג ומסיבת סוף שנה.
- סרטי הקריסמס של הולמרק הם בעצם מנוע שיווקי: הולמרק היא חברת כרטיסי ברכה, והסרטים משמשים תוכן ממומן שדוחף אנשים לקנות מתנות בדיוק בעונה הנכונה.
- 'באד סנטה' (2003) של טרי זוויגוף, בהפקת האחים כהן, היה פרודיה אכזרית שניסתה לדקור את בלון הז'אנר - אך גם הוא נגמר בסוף 'פיל גוד' עם ערכי הקריסמס.
- הלוגיקה הכלכלית של הסטרימרים: 'אין תחתית לבאר הזאת' - אפשר למלא אותם בעוד ועוד סרטי קריסמס והקהל ימשיך לצרוך וירצה לצרוך עוד.
כשהם כבר עושים פרודיה כמו 'באד סנטה' על הסרטים האלה, איזה מקום יש עכשיו לזרם של עוד סרטים קיטשיים שלא מודעים לעצמם?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
כך הפכה הולמארק למכונת להיטים של סרטי כריסמס
פרקים אחרונים
כך הפכה הולמארק למכונת להיטים של סרטי כריסמס
28 בדצמבר 202142 דק׳סלבס הדור הבא: האם ילדי הכוכבים צריכים גם כישרון כדי להצליח?
13 בספטמבר 202124 דק׳כמה עולה לפתח פורמט לשעשועון טלוויזיה ומה הכי חשוב לצופה הישראלי?
30 באוגוסט 202135 דק׳למה העוזר של באטמן יצא מהארון ומי ירוויח מזה?
16 באוגוסט 202132 דק׳איך הופכים מדינה למעצמת קולנוע ולמה בישראל זה לא יקרה לעולם
9 באוגוסט 202136 דק׳זה לא משחק ילדים: כך הופכים דמויות מצוירות למפעלים של מיליארדי דולרים
2 באוגוסט 202128 דק׳
פודקאסטים דומים
קולנוע 2000
guy kol
חפירות על קולנוע ולירלורים על סרטים - איתן גפני
Eitan Gafny
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
itay verchik
הפודקאסט של גיא קצוביץ'
גיא קצוביץ'