על הכורסה - מפגשים על פסיכולוגיה
Al Hacursah16 פרקים
על התוכנית
המסע אל נפש האדם לא תמיד עובר דרך ספת הפסיכולוג או האקדמיה, ותמיד יש עוד מה לגלות. אנחנו, רועי אדם, וראם, מראיינים בגובה העיניים מומחים מתחומים שונים בעולם הטיפול. המטרה שלנו - להנגיש לכם.ן את הידע בדרך שכל אחד ואחת מטפלים ומטופלים כאחד יוכלו להתחבר אליו. הצטרפו אלינו למסע ותהנו מהדרך, רועי וראם
מה זה על הכורסה - מפגשים על פסיכולוגיה?
על הכורסה - מפגשים על פסיכולוגיה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת Al Hacursah. מסע מקצועי ונגיש אל תוך עומק עולם הפסיכולוגיה המשלב ידע קליני גישות טיפוליות מודרניות והבנה אנושית בארכיון 16 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-56 דקות.
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 16 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-56 דקות |
| הפרק האחרון | 22 ביוני 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
'זה נשמע ניו אייג'י - מה תגידי לבן אדם ציני כמוני'
השאלה הציני-ת הזו, שנשאלת ישר בפרק על מיינדפולנס, היא הסגנון של הפודקאסט: פסיכולוגיה בגובה העיניים, בלי מילים גבוהות. תליה מלכה מבהירה שמיינדפולנס הוא לא טכניקת הרגעה - לרוב פוגשים בהתחלה דווקא תודעה סוערת, וההזמנה היא לשהות עם מה שעולה, נעים ולא.
פרק אחר נכנס לגישת ה-ACT ולהבדל ממנה ל-CBT: במקום להילחם במחשבות, לפתח גמישות פסיכולוגית ולוותר על מאבקי שליטה עקרים. השאלה המרכזית פרגמטית - האם זה עוזר לך להגיע למה שחשוב לך.
מי שמחפש עומק קליני אמיתי, בלי סיסמאות, יקבל כאן שיחות שמפרקות מיתוסים על נפש האדם.
מסע מקצועי ונגיש אל תוך עומק עולם הפסיכולוגיה המשלב ידע קליני גישות טיפוליות מודרניות והבנה אנושית
המנחה
התוכנית מוגשת על ידי מנחה או מנחים השואפים להנגיש ידע פסיכולוגי מקצועי לקהל הרחב. הגישה המשתקפת מהפרקים היא עניינית, מכבדת וממוקדת בפירוק מיתוסים ובהצגת עומק קליני בגובה העיניים.
הסגנון
סגנון השיחה הוא מקצועי ונגיש. הפרקים בנויים כשיחות ראיון עם מומחים, המשלבות ידע תיאורטי עם כלים פרקטיים והתייחסות למורכבות האנושית שמאחורי האבחנות.
תובנות הזהב מהארכיון
- הצלחת הטיפול אינה תלויה רק בשיטה אלא בחיבור האנושי והאותנטי בין המטפל למטופל
- כלים טיפוליים הם אמצעי להשגת גמישות פסיכולוגית ולא תרופת פלא לפתרון קסם
- התפיסה האבחונית היא מורכבת ודורשת התייחסות למבנה הנפשי והביולוגי הייחודי של הפרט
- יש לשלב בין ידע קליני לבין התייחסות להיבטים פיזיולוגיים רחבים יותר
- חשיבות המודעות העצמית והכנות בתהליכים נפשיים ומקצועיים
הפודקאסט מיועד לאנשי מקצוע, לסטודנטים לפסיכולוגיה ולכל אדם המעוניין להעמיק את הבנתו בתחום הטיפולי ולמצוא כלים להתמודדות עם אתגרים נפשיים.
השאלות הבולטות בארכיון
תשמעי, זה נשמע קצת ניו אייג'י מהמזרח, לא רלוונטי, לא למערב, לא אלינו. מה תגידי לבן אדם ציני כמוני?
כשאתה מדבר על גמישות, קבלה ושחרור מהצורך בשליטה - איך זה בכלל מצליח להסתדר עם המציאות של הזמנים שלנו?
למה זה נקרא הפרעה אם לי זה לא מפריע?
מה עושים כשרוצים לעבוד על קורות החיים בטיפול, אך המטפל מסרב?
איך אני יכול לדעת אם מה שאני צריך זה טיפול דינמי או טיפול CBT?
האם דיכאון הוא בעצם כעס של אדם על עצמו?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
פסיכולוגית חינוכית ומורה למיינדפולנס מפרקת את המיתוסים סביב הקשיבות ומסבירה למה היא דווקא לא נועדה להרגיע אתכם.
בפרק מתארחת תליה מלכה, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומורה למיינדפולנס, המטפלת בגישות הגל השלישי (מיינדפולנס ואקט). היא מגדירה מהו מיינדפולנס כמצב תודעתי של נוכחות מודעת ולא שיפוטית ברגע הנוכחי, ומבדילה בינו לבין מדיטציה שהיא הדרך לתרגל אותו. תוך כדי השיחה היא מנחה תרגול קצר בזמן אמת, מספרת איך הגיעה לתחום עוד מתקופת הלימודים בבן גוריון, ומפרקת מיתוסים נפוצים כמו האשליה שמיינדפולנס נועד להרגיע או שהוא תרופת פלא. הפרק מתאים למי שסקרן לגבי מיינדפולנס, ספקן כלפיו, או מחפש כלים להתמודדות עם עומס מנטלי ושטף מחשבות בעידן המודרני.
- מיינדפולנס הוא מצב תודעתי של נוכחות מודעת ולא שיפוטית ברגע הזה, בעוד מדיטציה היא רק הדרך לתרגל ולהגיע אליו.
- תפיסה שגויה נפוצה היא שמיינדפולנס נועד להרגיע, אך בפועל לרוב פוגשים בהתחלה תודעה סוערת, מחשבות, כאב ושיעמום ולא רוגע. ההזמנה היא לשהות עם מה שעולה, נעים ולא נעים, ולא לחתור למטרה.
- כל אדם מתחבר לרגע ההווה דרך שער חושי אחר. יש שערים שונים, ובדרך כלל זו תחושת הנשימה והחושים.
- השיטה אינה תרופת פלא לדיכאון או חרדה. נדרשת התמדה ויצירת הרגל קבוע כדי להפיק ממנה תועלת.
- מיינדפולנס מתאים לעידן של עומס מידע, ריבוי גירויים ו'מוח הקוף' הקופץ מנושא לנושא, ונותן מענה לתופעות כמו רומינציה ולמאבק על 'כלכלת הקשב' מול האפליקציות.
- השיטה מבוססת על עיקרון המוח הגמיש (נוירופלסטיות), והותאמה למערב על ידי הרופא ג'ון קבט-זין שפיתח את קורס ה-MBSR מתוך מסורת בודהיסטית בת 2500 שנה.
תשמעי, זה נשמע קצת ניו אייג'י מהמזרח, לא רלוונטי, לא למערב, לא אלינו. מה תגידי לבן אדם ציני כמוני?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
רועי אדם וראם מראיינים אנשי טיפול בגובה העיניים - מגישת ה-ACT שמוותרת על המאבק במחשבות ועד פסיכולוגית שמסבירה למה ADHD זו נטייה ולא מחלה.
- פסיכולוג קליני מסביר את ההבדל בין CBT, שמנסה לשנות מחשבות, לבין ACT, שמפתח קבלה של החוויה הפנימית במקום מאבק מתיש
- ריקי מרקביץ-יעקובס על הפרעת קשב: 'למה זה נקרא הפרעה אם לי זה לא מפריע?' - נטייה ומצבור סימפטומים, לא מחלה
- רעיון חוזר: מאמצי שליטה במציאות הנפשית מובילים לדליפת אנרגיה שאפשר להשקיע בפעולה לפי ערכים
"למה זה נקרא הפרעה אם לי זה לא מפריע?" השאלה הזו, שעלתה בפרק על הפרעת קשב, מסכמת היטב את הרוח של "על הכורסה": לקחת מושג שכולם חושבים שהם מכירים, ולהפוך אותו על הגב.
רועי אדם וראם מראיינים אנשי טיפול מתחומים שונים, ומתוך כל שיחה מתברר שתמיד יש עוד מה לגלות על הנפש. בפרק על גישת ה-ACT, פסיכולוג קליני מסביר את ההבדל מ-CBT המסורתי: במקום להילחם במחשבות ולשנות אותן, מפתחים קבלה של החוויה הפנימית.
ההיגיון מאחורי זה מעשי: מאמצי השליטה במציאות הנפשית, הוא אומר, מובילים לדליפת אנרגיה ומבזבזים משאבים שאפשר היה להשקיע בפעולה לפי הערכים האישיים. השאלה אינה אם השיטה נכונה תיאורטית, אלא אם היא עוזרת לאדם להשיג את מה שחשוב לו.
בפרק עם הפסיכולוגית ריקי מרקביץ-יעקובס נדונה הפרעת הקשב כנטייה או מצבור סימפטומים, לא כמחלה, ומי בכלל מוסמך לאבחן. השיחות כאן נגישות בלי להתנשא, ומתאימות למטפלים ולמטופלים כאחד - לכל מי שסקרן לגבי נפש האדם.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פגישה חמש-עשרה: על מיינדפולנס, פסיכולוגיה וקשב אבוד
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפגישה 15 של 'על הכורסה' עם טליה מלכא, פסיכולוגית חינוכית ומורה למיינדפולנס, על מה זה מיינדפולנס, איך הוא עובד, ולמה תפס דווקא עכשיו - כולל תרגול קצר. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה ובמיינדפולנס.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
מיינדפולנס זה הרבה יותר מ'משהו מהמזרח' - מה יש לציניקנים ללמוד ממנו?
- למה מיינדפולנס תפס כל כך חזק דווקא עכשיו - ומה יש לאדם ציני ללמוד ממנו.
פרקים אחרונים
פגישה חמש-עשרה: על מיינדפולנס, פסיכולוגיה וקשב אבוד
22 ביוני 20231 שע׳ 4 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פגישה 15 של 'על הכורסה' עם טליה מלכא, פסיכולוגית חינוכית ומורה למיינדפולנס, על מה זה מיינדפולנס, איך הוא עובד, ולמה תפס דווקא עכשיו - כולל תרגול קצר. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה ובמיינדפולנס.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- למה מיינדפולנס תפס כל כך חזק דווקא עכשיו - ומה יש לאדם ציני ללמוד ממנו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פגישה 15 של 'על הכורסה' עם טליה מלכא, פסיכולוגית חינוכית ומורה למיינדפולנס, על מה זה מיינדפולנס, איך הוא עובד, ולמה תפס דווקא עכשיו - כולל תרגול קצר. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה ובמיינדפולנס.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
למה מיינדפולנס תפס כל כך חזק דווקא עכשיו - ומה יש לאדם ציני ללמוד ממנו.
פגישה ארבע-עשרה: ה-אקט של הפסיכולוגיה
24 בינואר 202352 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארח הפודקאסט פסיכולוג קליני המציג את עקרונות גישת ה-ACT. הפרק מסביר את ההבדל המהותי בין ה-CBT המסורתי, המבקש לשנות או להילחם במחשבות, לבין גישת ה-ACT המבקשת לפתח קבלת החוויה הפנימית. המאזין יקבל הצצה למסע המקצועי של המרצה, ויבין כיצד ויתור על מאבקי שליטה עקרים מפנה אנרגיה לפעולה אותנטית בעולם. הפרק מיועד לאנשי מקצוע ולכל מי שסקרן להבין גישות טיפוליות מודרניות ויישומיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המטרה של ACT היא לטפח גמישות פסיכולוגית המאפשרת טווח תנועה פנימי רחב, במקום מאבק מתיש לשינוי מחשבות ורגשות.
- מאמצי שליטה במציאות הנפשית מובילים לדליפה אנרגטית ומבזבזים משאבים שהיו יכולים להיות מושקעים בפעולה בהתאם לערכים אישיים.
- הפילוסופיה של ACT היא פרגמטית: השאלה המרכזית היא האם השיטה מסייעת לאדם להשיג את מה שחשוב לו, ולא האם היא נכונה תיאורטית.
- הגישה מהווה תמהיל המשלב בין העולם הביהביוריסטי לבין גישות הומניסטיות וחוייתיות, הדוגלות בקבלה עצמית כבסיס לשינוי אמיתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מארח הפודקאסט פסיכולוג קליני המציג את עקרונות גישת ה-ACT. הפרק מסביר את ההבדל המהותי בין ה-CBT המסורתי, המבקש לשנות או להילחם במחשבות, לבין גישת ה-ACT המבקשת לפתח קבלת החוויה הפנימית. המאזין יקבל הצצה למסע המקצועי של המרצה, ויבין כיצד ויתור על מאבקי שליטה עקרים מפנה אנרגיה לפעולה אותנטית בעולם. הפרק מיועד לאנשי מקצוע ולכל מי שסקרן להבין גישות טיפוליות מודרניות ויישומיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המטרה של ACT היא לטפח גמישות פסיכולוגית המאפשרת טווח תנועה פנימי רחב, במקום מאבק מתיש לשינוי מחשבות ורגשות. · מאמצי שליטה במציאות הנפשית מובילים לדליפה אנרגטית ומבזבזים משאבים שהיו יכולים להיות מושקעים בפעולה בהתאם לערכים אישיים. · הפילוסופיה של ACT היא פרגמטית: השאלה המרכזית היא האם השיטה מסייעת לאדם להשיג את מה שחשוב לו, ולא האם היא נכונה תיאורטית. · הגישה מהווה תמהיל המשלב בין העולם הביהביוריסטי לבין גישות הומניסטיות וחוייתיות, הדוגלות בקבלה עצמית כבסיס לשינוי אמיתי.
פגישה שלוש-עשרה: הפרעת?! קשב וריכוז
20 בדצמבר 202253 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את הפסיכולוגית הקלינית ריקי מרקביץ-יעקובס לשיחה בגובה העיניים על הפרעת קשב וריכוז (ADHD). השיחה עוסקת בהגדרת התופעה כנטייה או כמצבור סימפטומים ולא כמחלה, ובוחנת את המתח שבין האבחון לבין דרישות הסביבה והמערכת הלימודית. האורחת מסבירה מי מוסמך לאבחן, מהם מרכיבי האבחון הקליני, ומדוע חשוב לאבחן מוקדם כדי למנוע השלכות רגשיות ופגיעה בדימוי העצמי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפרעת קשב נתפסת כנטייה או כמצבור סימפטומים ולא כהפרעה או מחלה מוחלטת.
- האבחון הוא קליני ומתבצע באמצעות שיחה מעמיקה על ידי גורמים רפואיים מוסמכים (פסיכיאטר או נוירולוג) ולא על ידי פסיכולוגים.
- חשיבות האבחון המוקדם היא קריטית למניעת פגיעה בדימוי העצמי ופיתוח תפיסה עצמית שלילית או הפרעות נלוות אצל הילד.
- הקושי לעיתים אינו נעוץ רק בילד עצמו, אלא נובע מחוסר התאמה של מערכות החינוך והחברה המודרנית לבעלי נטייה לקשב וריכוז.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את הפסיכולוגית הקלינית ריקי מרקביץ-יעקובס לשיחה בגובה העיניים על הפרעת קשב וריכוז (ADHD). השיחה עוסקת בהגדרת התופעה כנטייה או כמצבור סימפטומים ולא כמחלה, ובוחנת את המתח שבין האבחון לבין דרישות הסביבה והמערכת הלימודית. האורחת מסבירה מי מוסמך לאבחן, מהם מרכיבי האבחון הקליני, ומדוע חשוב לאבחן מוקדם כדי למנוע השלכות רגשיות ופגיעה בדימוי העצמי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפרעת קשב נתפסת כנטייה או כמצבור סימפטומים ולא כהפרעה או מחלה מוחלטת. · האבחון הוא קליני ומתבצע באמצעות שיחה מעמיקה על ידי גורמים רפואיים מוסמכים (פסיכיאטר או נוירולוג) ולא על ידי פסיכולוגים. · חשיבות האבחון המוקדם היא קריטית למניעת פגיעה בדימוי העצמי ופיתוח תפיסה עצמית שלילית או הפרעות נלוות אצל הילד. · הקושי לעיתים אינו נעוץ רק בילד עצמו, אלא נובע מחוסר התאמה של מערכות החינוך והחברה המודרנית לבעלי נטייה לקשב וריכוז.
פגישה שתים-עשרה: איך נהיים פסיכולוגים? הקבלה לתואר שני
10 בנובמבר 20211 שע׳ 1 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בשלבי המיון לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, ומתמקד באתגר של כתיבת המסמך הנרטיבי האישי. האורחת, ספיר אשר, דנה עם המנחים בחשיבות של כנות, לקיחת אחריות על התהליך, והערך המוסף של טיפול אישי לא רק לצורכי הקבלה, אלא להתפתחות המקצועית כמטפלים לעתיד. זהו פרק חובה לכל מועמד שרוצה להבין את הצד הרגשי והפרקטי של המיונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המסמך הנרטיבי אינו רק דרישת קבלה, אלא הזדמנות לעיבוד עצמי מעמיק שמלווה את המטפל גם בהמשך דרכו.
- ביחסי הליווי לכתיבת המסמך, חשוב שהכוח וההובלה יישארו אצל המועמד ולא אצל המלווה, כדי לשמור על האותנטיות של הטקסט.
- תהליך המיון הוא סיזיפי ומציף אזורים פגיעים, ומומלץ לראות בו כלי לצמיחה אישית ולא רק כמכשול טכני.
- למרות שטיפול אישי מומלץ מאוד למטפלים לעתיד, הוא אינו תנאי הכרחי לקבלה לתואר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בשלבי המיון לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, ומתמקד באתגר של כתיבת המסמך הנרטיבי האישי. האורחת, ספיר אשר, דנה עם המנחים בחשיבות של כנות, לקיחת אחריות על התהליך, והערך המוסף של טיפול אישי לא רק לצורכי הקבלה, אלא להתפתחות המקצועית כמטפלים לעתיד. זהו פרק חובה לכל מועמד שרוצה להבין את הצד הרגשי והפרקטי של המיונים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המסמך הנרטיבי אינו רק דרישת קבלה, אלא הזדמנות לעיבוד עצמי מעמיק שמלווה את המטפל גם בהמשך דרכו. · ביחסי הליווי לכתיבת המסמך, חשוב שהכוח וההובלה יישארו אצל המועמד ולא אצל המלווה, כדי לשמור על האותנטיות של הטקסט. · תהליך המיון הוא סיזיפי ומציף אזורים פגיעים, ומומלץ לראות בו כלי לצמיחה אישית ולא רק כמכשול טכני. · למרות שטיפול אישי מומלץ מאוד למטפלים לעתיד, הוא אינו תנאי הכרחי לקבלה לתואר.
פגישה אחת-עשרה: קוגניטיבי-התנהגותי או דינאמי? אפשר אינטגרטיבי
10 בנובמבר 202158 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בהשוואה בין הגישה הדינמית לגישת ה-CBT הרווחות בישראל, ומנפץ מיתוסים לגבי יעילותן. האורחת, פסיכולוגית קלינית, מסבירה כיצד לבחור מטפל מתאים, מתי כל גישה עדיפה, ולמה חשוב לשלב ביניהן. כמו כן, מודגשת האחריות של המטפל לבחון היבטים פיזיולוגיים, כגון מחסור בוויטמינים, כגורם למצוקה נפשית. הפרק מיועד למטפלים ולמטופלים המחפשים הבנה מעמיקה בדרכי הטיפול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- CBT וטיפול דינמי אינם סותרים, ולעתים קרובות שילוב ביניהם יוצר מענה מקיף ומדויק יותר.
- במקרים של חרדות קשות או OCD, ה-CBT נחשב לרוב לטיפול הבחירה בשל האפקטיביות הממוקדת והמהירה.
- הצלחת הטיפול תלויה בחיבור אישי, במקצועיות המטפל ובהתאמת שיטת הטיפול לאופי המטופל ולאופי המצוקה.
- מטפל מוסמך חייב לשלול גורמים פיזיולוגיים, כמו חסרים תזונתיים, לפני או במקביל לטיפול בסימפטומים נפשיים כמו דיכאון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בהשוואה בין הגישה הדינמית לגישת ה-CBT הרווחות בישראל, ומנפץ מיתוסים לגבי יעילותן. האורחת, פסיכולוגית קלינית, מסבירה כיצד לבחור מטפל מתאים, מתי כל גישה עדיפה, ולמה חשוב לשלב ביניהן. כמו כן, מודגשת האחריות של המטפל לבחון היבטים פיזיולוגיים, כגון מחסור בוויטמינים, כגורם למצוקה נפשית. הפרק מיועד למטפלים ולמטופלים המחפשים הבנה מעמיקה בדרכי הטיפול.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
CBT וטיפול דינמי אינם סותרים, ולעתים קרובות שילוב ביניהם יוצר מענה מקיף ומדויק יותר. · במקרים של חרדות קשות או OCD, ה-CBT נחשב לרוב לטיפול הבחירה בשל האפקטיביות הממוקדת והמהירה. · הצלחת הטיפול תלויה בחיבור אישי, במקצועיות המטפל ובהתאמת שיטת הטיפול לאופי המטופל ולאופי המצוקה. · מטפל מוסמך חייב לשלול גורמים פיזיולוגיים, כמו חסרים תזונתיים, לפני או במקביל לטיפול בסימפטומים נפשיים כמו דיכאון.
פגישה עשירית: הפסיכולוגיה של הדיכאון (וגם קצת על אופטימיות)
19 באוגוסט 202156 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתקיימת שיחה עם הפסיכולוג יאיר אנגלברג על הפרעת הדיכאון, תוך הבחנה בין עצבות יומיומית לדיכאון קליני ממושך. השניים דנים במגבלות ההגדרות הרשמיות ובחשיבות ההתאמה האישית של הטיפול לכל מטופל, בהתבסס על המבנה הנפשי והביולוגי שלו. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את מורכבות ההפרעה בצורה נגישה, מקצועית ובגובה העיניים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השימוש היומיומי במושג דיכאון לתיאור אכזבות קטנות פוגע באנשים המתמודדים עם ההפרעה בעוצמות ומשכים משמעותיים.
- המדד העיקרי המבדיל בין עצבות חולפת לדיכאון הוא השילוב בין עוצמת התחושות למשך הזמן שבו הן נמשכות.
- התפרצות דיכאון אינה מעידה בהכרח על חוסר חוסן נפשי, אלא היא תוצר של שילוב בין בסיס ביולוגי, נפשי וטריגרים חיצוניים.
- גם לשיטות הטיפול הטובות ביותר אין משמעות אם לא נוצר קשר טיפולי אנושי ואותנטי בין המטפל למטופל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מתקיימת שיחה עם הפסיכולוג יאיר אנגלברג על הפרעת הדיכאון, תוך הבחנה בין עצבות יומיומית לדיכאון קליני ממושך. השניים דנים במגבלות ההגדרות הרשמיות ובחשיבות ההתאמה האישית של הטיפול לכל מטופל, בהתבסס על המבנה הנפשי והביולוגי שלו. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את מורכבות ההפרעה בצורה נגישה, מקצועית ובגובה העיניים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השימוש היומיומי במושג דיכאון לתיאור אכזבות קטנות פוגע באנשים המתמודדים עם ההפרעה בעוצמות ומשכים משמעותיים. · המדד העיקרי המבדיל בין עצבות חולפת לדיכאון הוא השילוב בין עוצמת התחושות למשך הזמן שבו הן נמשכות. · התפרצות דיכאון אינה מעידה בהכרח על חוסר חוסן נפשי, אלא היא תוצר של שילוב בין בסיס ביולוגי, נפשי וטריגרים חיצוניים. · גם לשיטות הטיפול הטובות ביותר אין משמעות אם לא נוצר קשר טיפולי אנושי ואותנטי בין המטפל למטופל.
פגישה תשיעית: איך נהיים פסיכולוגים? מהתיכון עד התואר הראשון
12 באוגוסט 202157 דק׳פגישה שמינית: "פרויד ומעבר לו" - חלק ב
29 ביולי 202147 דק׳פגישה שביעית: "פרויד ומעבר לו" - חלק א
22 ביולי 202148 דק׳פגישה שישית: על מה חושב המטפל- אבחנה, מטרות ופורמולציה
8 ביולי 20211 שע׳ 1 דק׳
פודקאסטים דומים
לב אל הנשמה
משפחה פודקאסט
מיינדפולנס
ורד פ
מיינדפולנס - פשוט לתרגל
דני מקורי
פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע
עפרה מירון-ליכטר ומירב ברשינסקי-ליבנה
THH - תזונה: הצעד הבא
Ruti Fink
פרוטוקול פתוח | פודקאסט בריאות מבוסס מדע
Di Katz Shachar, MPH