עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach
רשת עושים היסטוריה229 פרקים
על התוכנית
פודקאסט על ההיסטוריה של התנ״ך והמזרח הקדום, שבו יותם שטיינמן ואורחיו יוצאים למסע אל עולמה של ישראל הקדומה דרך סיפורי המקרא, הממלכות, הדמויות והאתרים הארכאולוגיים. בכל פרק הם מפרקים מחדש פרקים, גיבורים וחגים בעזרת מחקר מקרא, היסטוריה וארכאולוגיה, כדי להבין מה באמת קרה אז - ואיך זה מעצב את הזיכרון והזהות שלנו היום.
מה זה עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach?
עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת רשת עושים היסטוריה. מסע אינטלקטואלי מעמיק החושף את עולמם של המקרא והעבר דרך עיניים אקדמיות וארכיאולוגיות. בארכיון 229 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 229 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 4 במאי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
'ההייטק של העולם הקדום': איך נחושת תמנע מגלה את ממלכת אדום
יותם שטיינמן מארח את הפרופ' ישראל פינקלשטיין וארז בן יוסף, ומחבר ארכיאולוגיה למדע מדויק. ניתוח כימי של הסיגים - פסולת כבשני הנחושת בתמנע - מתפקד כ'צילום מסך' של הטכנולוגיה העתיקה, וחושף לא שיפור הדרגתי אלא קפיצה פתאומית מ-1.5% נחושת בפסולת לחצי אחוז - עדות לפרוטוקול עבודה מסודר ולצמיחת ממלכת אדום המקראית.
בפרק על קומראן, הפרופ' יונתן בן דוב מסביר שרוב המגילות התגלו במערות סביב האתר ולא בו, ושהקהילה ראתה בבית שני תקופה ריקה מסמכות אלוהית - חלון נדיר למחלוקות שעיצבו את היהדות.
יותם מנגיש ניתוחים אקדמיים מורכבים בבהירות, ומחבר את הממצא הקרקעי לטקסט המקראי.
מסע אינטלקטואלי מעמיק החושף את עולמם של המקרא והעבר דרך עיניים אקדמיות וארכיאולוגיות.
המנחה
יותם שטיינמן הוא מנחה המנהל שיחות מעמיקות עם מומחים ואנשי אקדמיה בתחומי הארכיאולוגיה והמקרא. הוא ניחן בגישה סקרנית ומכבדת, המאפשרת לאורחיו להציג ניתוחים אקדמיים מורכבים בבהירות.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בטון אקדמי, רציני ומעמיק, המשלב ניתוח ביקורתי של מקורות כתובים עם ממצאים ארכיאולוגיים וטכנולוגיים. הדיאלוגים מנוהלים בקצב רגוע ומובנה, תוך הענקת במה נרחבת למומחים המאירים פינות פחות מוכרות בהיסטוריה.
תובנות הזהב מהארכיון
- הבנת העבר דורשת שילוב סינרגטי בין טקסטים מקראיים לבין ממצאים חומריים וניתוחים מדעיים מדויקים
- הדינמיקה בין מעצמות על לממלכות קטנות בעת העתיקה מהווה דפוס היסטורי החוזר ורלוונטי גם לימינו
- קריאה ביקורתית של מקורות היסטוריים היא הכרחית כדי להפריד בין עובדות לתיאוריות פופולריות או מגמתיות
- התפתחות טכנולוגית בעולם הקדום משקפת תהליכים חברתיים ופוליטיים רחבים יותר
התוכנית מתאימה לאנשים המתעניינים בארכיאולוגיה, היסטוריה של המקרא ומדעי הרוח, ומחפשים העמקה אינטלקטואלית וניתוח אקדמי רציני.
השאלות הבולטות בארכיון
מעבר לדיאלקטים, אנחנו יכולים לוודא שזה באמת היו שפה אחרת או מבטא אחר?
האם אנחנו יכולים לוודא שהבדל ה'שיבולת' היה באמת דיאלקט או מבטא אחר, ולא סתם קושי הגייה מקרי?
האם ניתן לראות בתפיסה של אנשי קומרן, ששללו את לגיטימיות בית שני, ביטוי למחלוקות פנימיות עמוקות שהיו קיימות לאורך תקופת בית שני?
האם ידעתם שמגילת ישעיהו היא המגילה המקראית היחידה מבין כל המגילות מקומראן שנשארה שלמה?
איך אתה בכלל מגדיר את זה? קאט קומרן? קבוצת קומרן? קומונת קומרן?
כיצד ייתכן שהכותב המקראי טועה בחישובים כרונולוגיים פשוטים לגבי אורך מלכותו של פקח בן רמליהו?
כיצד ניתן ליישב את המושג האוקסימורוני 'חוקי מלחמה', בהתחשב בכך שמלחמה דורשת שחרור רסן ואילו חוק נועד להגביל?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
עיקר הפרק עוסק בסיפור יפתח ואפרים בספר שופטים ובאופן שבו מילה אחת והגייתה קובעות זהות, גורל ותפיסת כוחן של מילים בעולם העתיק.
התמלול נפתח בשאלה קצרה על קשר בין בודהיזם לעסקים, אך עיקר השיחה עובר לדיון תנ"כי על יפתח הגלעדי לאחר ניצחונו ועל העימות עם שבט אפרים. דרך סיפור "שיבולת" מוסבר כיצד הבדל הגייה בין דוברים שימש לזיהוי והכריע בין חיים למוות. בהמשך מוסברת תפיסת העולם העתיקה שלפיה לשפה יש כוח ממשי לעצב מציאות, ולכן ברכה, קללה, שבועה וברית אינן רק מילים אלא פעולות בעלות השפעה. זה פרק שמתאים למי שמתעניין בתנ"ך, בלשון ובמשמעות התרבותית של דיבור.
- בסיפור יפתח, המילה "שיבולת" משמשת מבחן זהות לשוני שמסגיר את בני אפרים בגלל חוסר יכולת להגות שין.
- הקטע מוצג כמקרה מקראי מובהק שממנו לומדים על הבדלי דיאלקט בין דוברי עברית קדומה.
- הדיון מדגיש שבעולם העתיק דיבור לא נתפס רק כתיאור המציאות אלא ככלי שמסוגל להשפיע עליה בפועל.
- ברכה וקללה מתוארות כפעולות לשון שמכוונות את העתיד לטובה או לרעה, מתוך תחושת חוסר אונים אנושי מול כוחות גדולים ממנו.
- העימות בין יפתח לאפרים ממחיש גם מתחים בין-שבטיים פנימיים בזמן שיש איום חיצוני משמעותי יותר.
מעבר לדיאלקטים, אנחנו יכולים לוודא שזה באמת היו שפה אחרת או מבטא אחר?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
יותם שטיינמן מרשת עושים היסטוריה מביא חוקרים כמו פינקלשטיין ובן יוסף להראות איך כימיה, ארכאולוגיה ומגילות קומראן משחזרות את ישראל הקדומה.
- תמנע לא היתה יישוב אלא מפעל תעשייה - אין שם מים ואי אפשר לגדל דבר, אנשים הגיעו רק בשביל הנחושת, כנראה עונתית בחורף.
- ניתוח כימי של פסולת הכבשנים הוא 'צילום מסך' של הטכנולוגיה - וחשף קפיצה חדה ביעילות מ-1.5% נחושת בפסולת לחצי אחוז בנקודת זמן אחת.
- מגילת ישעיהו היא המגילה המקראית היחידה מקומראן שנמצאה בשלמותה; מגילת המקדש התגלתה בקופסת נעליים מתחת לבלטות.
"האם השיפור בהפקת הנחושת היה הדרגתי, או שהיו גם קפיצות פתאומיות?" השאלה הזאת, שיותם שטיינמן מפנה לפרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' ארז בן יוסף, מסכמת את מה שעושה את 'עושים תנ"ך' שונה - הוא לא מספר את התנ"ך, הוא בודק אותו במעבדה. והתשובה היתה מפתיעה: קפיצה ברורה ביעילות בנקודת זמן אחת.
הפרק על תמנע, אתר כריית הנחושת ליד אילת, הוא דוגמה יפה. מתברר שתמנע לא היתה כלל יישוב אלא מפעל תעשייה - אין שם מים ואי אפשר לגדל שם דבר, כך שאנשים הגיעו רק בשביל הנחושת, ככל הנראה עונתית בחורף. וניתוח כימי של הסיגים, פסולת הכבשנים, מתפקד כמו צילום מסך של הטכנולוגיה: ככל שנותרה פחות נחושת בפסולת, ההפקה היתה יעילה יותר.
בפרקים אחרים שטיינמן צולל אל קומראן עם פרופ' יונתן בן דוב, ומפרק תפיסה רדיקלית - קהילה שראתה בבית המקדש השני גוף חסר סמכות אלוהית, והאמינה שהברית עם אלוהים הופסקה ל-390 שנה. רוב המגילות, מסתבר, כלל לא נמצאו באתר עצמו אלא במערות על המצוקים סביבו.
ומדי פעם נופלת עובדה ששווה לעצור עליה: מגילת ישעיהו היא המגילה המקראית היחידה מכל מגילות קומראן שנשארה שלמה, ומגילת המקדש נמצאה בידי יגאל ידין במלחמת ששת הימים, מוסתרת בקופסת נעליים מתחת לבלטות. זה תנ"ך כפי שחוקרים פוגשים אותו - דרך אדמה, חרסים ומסמכים.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
כת קומראן - עדת היחד (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק שמתמקד באנשים עצמם - תושבי קומראן הקדומים. נדון האם בכלל מדובר ב'כת' במובן המודרני, מדוע כינו עצמם 'עדת היחד', מהיכן הגיעו, האם ניתן לזהותם עם האיסיים ומה היו אמונותיהם ואורח חייהם. מתאים לחובבי תקופת בית שני ומגילות ים המלח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
כת קומראן - מי היו אנשי 'עדת היחד'? עם פרופ' יונתן בן-דב.
- מדוע יש לנקוט זהירות בשימוש במונח 'כת' לתיאור עדת היחד
- השאלה אם ניתן לזהות את 'עדת היחד' עם האיסיים
פרקים אחרונים
כת קומראן - עדת היחד (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]
4 במאי 202649 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק שמתמקד באנשים עצמם - תושבי קומראן הקדומים. נדון האם בכלל מדובר ב'כת' במובן המודרני, מדוע כינו עצמם 'עדת היחד', מהיכן הגיעו, האם ניתן לזהותם עם האיסיים ומה היו אמונותיהם ואורח חייהם. מתאים לחובבי תקופת בית שני ומגילות ים המלח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מדוע יש לנקוט זהירות בשימוש במונח 'כת' לתיאור עדת היחד
- השאלה אם ניתן לזהות את 'עדת היחד' עם האיסיים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק שמתמקד באנשים עצמם - תושבי קומראן הקדומים. נדון האם בכלל מדובר ב'כת' במובן המודרני, מדוע כינו עצמם 'עדת היחד', מהיכן הגיעו, האם ניתן לזהותם עם האיסיים ומה היו אמונותיהם ואורח חייהם. מתאים לחובבי תקופת בית שני ומגילות ים המלח.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מדוע יש לנקוט זהירות בשימוש במונח 'כת' לתיאור עדת היחד · השאלה אם ניתן לזהות את 'עדת היחד' עם האיסיים
המלחמה הסורו - אפריימית (ד"ר בעז סתוי)(ש.ח.) [עושים תנ"ך]
13 באפריל 202649 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק עם ד"ר בעז סתוי על מלחמה תנ"כית חשובה ש'מתוקשרת' במקרא אבל נשכחה בציבור, שמובא מחדש דווקא על רקע העימות האזורי של ימינו. נדון מי הצדדים הלוחמים ומה היה המפגש הלא נעים של תגלת פלאסר השלישי. מתאים למי שמחפש הקשר היסטורי לאקטואליה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הדינמיקה האזורית של ימינו כאילו נכתבה כבר במלחמה הסורו-אפריימית לפני אלפי שנים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק עם ד"ר בעז סתוי על מלחמה תנ"כית חשובה ש'מתוקשרת' במקרא אבל נשכחה בציבור, שמובא מחדש דווקא על רקע העימות האזורי של ימינו. נדון מי הצדדים הלוחמים ומה היה המפגש הלא נעים של תגלת פלאסר השלישי. מתאים למי שמחפש הקשר היסטורי לאקטואליה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הדינמיקה האזורית של ימינו כאילו נכתבה כבר במלחמה הסורו-אפריימית לפני אלפי שנים
מלחמה ושלום בעולם העתיק (פרופ' נילי ואזנה) (ש.ח.) [עושים תנ"ך]
23 במרץ 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את פרופסור נילי וזנה לדיון מעמיק על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הפרק סוקר את המשמעות של מלחמה כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה, במיוחד באזור הגיאוגרפי של ארץ ישראל שהיווה צומת דרכים בין מעצמות. בנוסף, מוצגת ההתפתחות ההיסטורית של המחשבה המשפטית והתיאולוגית בנושא, החל מהמקורות הקדומים ועד להגותו של הוגו גרוטיוס. הפרק מיועד לכל מי שמתעניין בהיסטוריה, משפט בין-לאומי, והקשר שבין עבר להווה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המיקום הגיאוגרפי של ארץ ישראל כצומת דרכים בין אירופה, אסיה ואפריקה הכריח אותה להיות זירה מרכזית למלחמות בין מעצמות ענק לאורך ההיסטוריה.
- המלחמה היא אקט אלים שהיה חלק בלתי נפרד מהמציאות האנושית הקדומה, עד כדי כך שתחילת מצור בעולם העתיק לוותה בשחיטה המונית של בהמות כהכנה לחיים בעיר הנצורה.
- המחשבה המשפטית המודרנית על מלחמה נשענת על הבחנה כפולה: הצדקה ליציאה למלחמה והתנהגות מותרת בתוך המלחמה עצמה, הבחנה שהחלה להתגבש כבר בעת החדשה המוקדמת.
- התנ"ך עשיר בתיאורי מלחמות וביטויים הקשורים אליהן, דבר המעיד על כך שהמלחמה הייתה גורם מעצב סדר יום וחיים משמעותי עבור אנשי העולם העתיק.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את פרופסור נילי וזנה לדיון מעמיק על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הפרק סוקר את המשמעות של מלחמה כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה, במיוחד באזור הגיאוגרפי של ארץ ישראל שהיווה צומת דרכים בין מעצמות. בנוסף, מוצגת ההתפתחות ההיסטורית של המחשבה המשפטית והתיאולוגית בנושא, החל מהמקורות הקדומים ועד להגותו של הוגו גרוטיוס. הפרק מיועד לכל מי שמתעניין בהיסטוריה, משפט בין-לאומי, והקשר שבין עבר להווה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המיקום הגיאוגרפי של ארץ ישראל כצומת דרכים בין אירופה, אסיה ואפריקה הכריח אותה להיות זירה מרכזית למלחמות בין מעצמות ענק לאורך ההיסטוריה. · המלחמה היא אקט אלים שהיה חלק בלתי נפרד מהמציאות האנושית הקדומה, עד כדי כך שתחילת מצור בעולם העתיק לוותה בשחיטה המונית של בהמות כהכנה לחיים בעיר הנצורה. · המחשבה המשפטית המודרנית על מלחמה נשענת על הבחנה כפולה: הצדקה ליציאה למלחמה והתנהגות מותרת בתוך המלחמה עצמה, הבחנה שהחלה להתגבש כבר בעת החדשה המוקדמת. · התנ"ך עשיר בתיאורי מלחמות וביטויים הקשורים אליהן, דבר המעיד על כך שהמלחמה הייתה גורם מעצב סדר יום וחיים משמעותי עבור אנשי העולם העתיק.
בנות צלפחד (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
9 במרץ 202642 דק׳הגבעונים: כוחה של התחייבות (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]
12 ביולי 202638 דק׳ברית או שבועה? סיפור הגבעונים וכוחה המחייב של המילה [עושים תנ״ך]
12 ביולי 202638 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
התמלול נפתח בשאלה קצרה על קשר בין בודהיזם לעסקים, אך עיקר השיחה עובר לדיון תנ"כי על יפתח הגלעדי לאחר ניצחונו ועל העימות עם שבט אפרים. דרך סיפור "שיבולת" מוסבר כיצד הבדל הגייה בין דוברים שימש לזיהוי והכריע בין חיים למוות. בהמשך מוסברת תפיסת העולם העתיקה שלפיה לשפה יש כוח ממשי לעצב מציאות, ולכן ברכה, קללה, שבועה וברית אינן רק מילים אלא פעולות בעלות השפעה. זה פרק שמתאים למי שמתעניין בתנ"ך, בלשון ובמשמעות התרבותית של דיבור.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בסיפור יפתח, המילה "שיבולת" משמשת מבחן זהות לשוני שמסגיר את בני אפרים בגלל חוסר יכולת להגות שין.
- הקטע מוצג כמקרה מקראי מובהק שממנו לומדים על הבדלי דיאלקט בין דוברי עברית קדומה.
- הדיון מדגיש שבעולם העתיק דיבור לא נתפס רק כתיאור המציאות אלא ככלי שמסוגל להשפיע עליה בפועל.
- ברכה וקללה מתוארות כפעולות לשון שמכוונות את העתיד לטובה או לרעה, מתוך תחושת חוסר אונים אנושי מול כוחות גדולים ממנו.
- העימות בין יפתח לאפרים ממחיש גם מתחים בין-שבטיים פנימיים בזמן שיש איום חיצוני משמעותי יותר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
התמלול נפתח בשאלה קצרה על קשר בין בודהיזם לעסקים, אך עיקר השיחה עובר לדיון תנ"כי על יפתח הגלעדי לאחר ניצחונו ועל העימות עם שבט אפרים. דרך סיפור "שיבולת" מוסבר כיצד הבדל הגייה בין דוברים שימש לזיהוי והכריע בין חיים למוות. בהמשך מוסברת תפיסת העולם העתיקה שלפיה לשפה יש כוח ממשי לעצב מציאות, ולכן ברכה, קללה, שבועה וברית אינן רק מילים אלא פעולות בעלות השפעה. זה פרק שמתאים למי שמתעניין בתנ"ך, בלשון ובמשמעות התרבותית של דיבור.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בסיפור יפתח, המילה "שיבולת" משמשת מבחן זהות לשוני שמסגיר את בני אפרים בגלל חוסר יכולת להגות שין. · הקטע מוצג כמקרה מקראי מובהק שממנו לומדים על הבדלי דיאלקט בין דוברי עברית קדומה. · הדיון מדגיש שבעולם העתיק דיבור לא נתפס רק כתיאור המציאות אלא ככלי שמסוגל להשפיע עליה בפועל. · ברכה וקללה מתוארות כפעולות לשון שמכוונות את העתיד לטובה או לרעה, מתוך תחושת חוסר אונים אנושי מול כוחות גדולים ממנו. · העימות בין יפתח לאפרים ממחיש גם מתחים בין-שבטיים פנימיים בזמן שיש איום חיצוני משמעותי יותר.
כוחה של מילה: נדרים, בריתות, שבועות, ברכות וקללות [עושים תנ״ך]
28 ביוני 202658 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של 'עושים תנ"ך' משוחח יותם שטיינמן עם פרופסור נועם מזרחי מהאוניברסיטה העברית על כוחה של מילה. הם ממשיכים את סיפור יפתח הגלעדי אל מלחמת האחים בשבט אפריים, ומנתחים את מבחן ה'שיבולת', המקרה היחיד במקרא שממנו לומדים על הבדלי דיאלקט בין דוברי העברית הקדומה. מכאן עוברים המשתתפים להגדרת מושגי היסוד: ברכה, קללה, נדר, שבועה וברית, כפעולות דיבור שמעצבות את המציאות. מומלץ למתעניינים בתנ"ך, בלשון ובעולם התרבותי של העת העתיקה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מבחן ה'שיבולת' הוא העדות היחידה במקרא להבדלי דיאלקט בעברית הקדומה: אנשי אפריים לא יכלו לבטא את העיצור ש', ואופן ההגייה, ולא רק תוכן המילה, קבע אם אדם יחיה או ימות במעברות הירדן.
- בעולם המקראי השפה נתפסת ככלי היחיד של האדם לעצב את המציאות, בעולם שבו הוא חסר אונים מול הטבע (עוד לפני פניצילין), ולכן ברכה או קללה אינן איחול בלבד אלא מחוללות שינוי ממשי.
- קללה אינה ההפך של ברכה במובן הפשוט: היא נגזרת מ'קל', מקל בערכו של אדם ומזלזל בו, ולכן היא גם ההפך של כבוד (מלשון 'כבד', משקל ונוכחות).
- נדר קשור ל'נזר'/הינזרות והוא הקדשה כלפי האל; שבועה היא דיבור מחייב שיכול להיות גם בין אדם לחברו ('החוזה של העולם העתיק'), בעולם שבו למילה הנאמרת יש יותר משקל מלמילה הכתובה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של 'עושים תנ"ך' משוחח יותם שטיינמן עם פרופסור נועם מזרחי מהאוניברסיטה העברית על כוחה של מילה. הם ממשיכים את סיפור יפתח הגלעדי אל מלחמת האחים בשבט אפריים, ומנתחים את מבחן ה'שיבולת', המקרה היחיד במקרא שממנו לומדים על הבדלי דיאלקט בין דוברי העברית הקדומה. מכאן עוברים המשתתפים להגדרת מושגי היסוד: ברכה, קללה, נדר, שבועה וברית, כפעולות דיבור שמעצבות את המציאות. מומלץ למתעניינים בתנ"ך, בלשון ובעולם התרבותי של העת העתיקה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מבחן ה'שיבולת' הוא העדות היחידה במקרא להבדלי דיאלקט בעברית הקדומה: אנשי אפריים לא יכלו לבטא את העיצור ש', ואופן ההגייה, ולא רק תוכן המילה, קבע אם אדם יחיה או ימות במעברות הירדן. · בעולם המקראי השפה נתפסת ככלי היחיד של האדם לעצב את המציאות, בעולם שבו הוא חסר אונים מול הטבע (עוד לפני פניצילין), ולכן ברכה או קללה אינן איחול בלבד אלא מחוללות שינוי ממשי. · קללה אינה ההפך של ברכה במובן הפשוט: היא נגזרת מ'קל', מקל בערכו של אדם ומזלזל בו, ולכן היא גם ההפך של כבוד (מלשון 'כבד', משקל ונוכחות). · נדר קשור ל'נזר'/הינזרות והוא הקדשה כלפי האל; שבועה היא דיבור מחייב שיכול להיות גם בין אדם לחברו ('החוזה של העולם העתיק'), בעולם שבו למילה הנאמרת יש יותר משקל מלמילה הכתובה.
[עושים תנ״ך] יפתח הגלעדי: הנדר
15 ביוני 202653 דק׳סודות הנחושת של תמנע (פרופ' פינקלשטיין, פרופ בן -יוסף) [עושים תנ״ך]
1 ביוני 202646 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק שמרחיק דרומה לתמנע, אתר כריית הנחושת הקדום, ובוחן איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה וגיאופיזיקה משתלבים בארכאולוגיה. עם פרופ' פינקלשטיין ופרופ' בן-יוסף: מהו תהליך הכרייה, מה חשיבות הנחושת והאם תמנע הייתה יישוב או אזור תעשייה קדום. מתאים לחובבי היסטוריה וארכאולוגיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- איך ניתוח כימי של הסיגים חושף את טכנולוגיית הפקת הנחושת בעולם הקדום
- השאלה אם תמנע הייתה יישוב או 'אזור תעשייה' של העולם הקדום
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק שמרחיק דרומה לתמנע, אתר כריית הנחושת הקדום, ובוחן איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה וגיאופיזיקה משתלבים בארכאולוגיה. עם פרופ' פינקלשטיין ופרופ' בן-יוסף: מהו תהליך הכרייה, מה חשיבות הנחושת והאם תמנע הייתה יישוב או אזור תעשייה קדום. מתאים לחובבי היסטוריה וארכאולוגיה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
איך ניתוח כימי של הסיגים חושף את טכנולוגיית הפקת הנחושת בעולם הקדום · השאלה אם תמנע הייתה יישוב או 'אזור תעשייה' של העולם הקדום
מה באמת כתוב במגילות מקומראן? (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]
18 במאי 20261 שע׳ 2 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק שצולל אל הטקסטים של 'עדת היחד' ממדבר יהודה, עם פרופ' יונתן בן-דב מאוניברסיטת ת"א. נדון מהיכן הגיעו הטקסטים ומתי נכתבו, מהו 'ברית דמשק', איפה התגלה (פעמיים) ואילו הלכות מופיעות בו. מתאים למי שרוצה להעמיק במגילות ים המלח דרך הטקסטים עצמם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטקסט המכונה 'ברית דמשק' התגלה פעמיים - וההלכות שבו חושפות את עולמם של אנשי הכת
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק שצולל אל הטקסטים של 'עדת היחד' ממדבר יהודה, עם פרופ' יונתן בן-דב מאוניברסיטת ת"א. נדון מהיכן הגיעו הטקסטים ומתי נכתבו, מהו 'ברית דמשק', איפה התגלה (פעמיים) ואילו הלכות מופיעות בו. מתאים למי שרוצה להעמיק במגילות ים המלח דרך הטקסטים עצמם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטקסט המכונה 'ברית דמשק' התגלה פעמיים - וההלכות שבו חושפות את עולמם של אנשי הכת
אירוע מאזינים במוזיאון ישראל
12 במאי 20261 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מזמין את מאזיניו לאירוע לייב ייחודי שיתקיים ב-18 ביוני במוזיאון ישראל בירושלים. הערב יכלול סיור מיוחד בתערוכת המגילות וכן שתי הרצאות מרתקות מאת חגית מאוז, אוצרת המגילות, וחוקר המקרא שחר ענבר. זהו אירוע המיועד למאזינים המעוניינים להעמיק בנושא המגילות ולפגוש את יוצרי הפודקאסט. בשל הביקוש הרב באירועים קודמים, מומלץ להזמין כרטיסים בהקדם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מגילת ישעיהו היא המגילה המקראית היחידה מבין מגילות קומראן שנמצאה בשלמותה.
- מגילת המקדש נמצאה על ידי יגאל ידין במהלך מלחמת ששת הימים מוסתרת בתוך קופסת נעליים מתחת לבלטות.
- האירוע משלב סיור במוזיאון ישראל יחד עם הרצאות מומחים בתחום המקרא והמגילות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מזמין את מאזיניו לאירוע לייב ייחודי שיתקיים ב-18 ביוני במוזיאון ישראל בירושלים. הערב יכלול סיור מיוחד בתערוכת המגילות וכן שתי הרצאות מרתקות מאת חגית מאוז, אוצרת המגילות, וחוקר המקרא שחר ענבר. זהו אירוע המיועד למאזינים המעוניינים להעמיק בנושא המגילות ולפגוש את יוצרי הפודקאסט. בשל הביקוש הרב באירועים קודמים, מומלץ להזמין כרטיסים בהקדם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מגילת ישעיהו היא המגילה המקראית היחידה מבין מגילות קומראן שנמצאה בשלמותה. · מגילת המקדש נמצאה על ידי יגאל ידין במהלך מלחמת ששת הימים מוסתרת בתוך קופסת נעליים מתחת לבלטות. · האירוע משלב סיור במוזיאון ישראל יחד עם הרצאות מומחים בתחום המקרא והמגילות.
כת קומראן – עדת היחד (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]
4 במאי 202649 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק שמתמקד באנשים עצמם - תושבי קומראן הקדומים. נדון האם בכלל מדובר ב'כת' במובן המודרני, מדוע כינו עצמם 'עדת היחד', מהיכן הגיעו, האם ניתן לזהותם עם האיסיים ומה היו אמונותיהם ואורח חייהם. מתאים לחובבי תקופת בית שני ומגילות ים המלח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מדוע יש לנקוט זהירות בשימוש במונח 'כת' לתיאור עדת היחד
- השאלה אם ניתן לזהות את 'עדת היחד' עם האיסיים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק שמתמקד באנשים עצמם - תושבי קומראן הקדומים. נדון האם בכלל מדובר ב'כת' במובן המודרני, מדוע כינו עצמם 'עדת היחד', מהיכן הגיעו, האם ניתן לזהותם עם האיסיים ומה היו אמונותיהם ואורח חייהם. מתאים לחובבי תקופת בית שני ומגילות ים המלח.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מדוע יש לנקוט זהירות בשימוש במונח 'כת' לתיאור עדת היחד · השאלה אם ניתן לזהות את 'עדת היחד' עם האיסיים
פודקאסטים דומים
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
תנ״ך - הרב חננאל אתרוג
ישיבת שבי חברון
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
דברי הימים - הסכת על התנ"ך והמזרח הקדום
דברי הימים - הסכת על התנ"ך והמזרח הקדום
שיעור יום שישי - הרב אורי שרקי
הרב אורי שרקי
שיעורי תורה אורן
אורן