עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

רשת עושים היסטוריה

229 פרקים

פודקאסט על ההיסטוריה של התנ״ך והמזרח הקדום, שבו יותם שטיינמן ואורחיו יוצאים למסע אל עולמה של ישראל הקדומה דרך סיפורי המקרא, הממלכות, הדמויות והאתרים הארכאולוגיים. בכל פרק הם מפרקים מחדש פרקים, גיבורים וחגים בעזרת מחקר מקרא, היסטוריה וארכאולוגיה, כדי להבין מה באמת קרה אז - ואיך זה מעצב את הזיכרון והזהות שלנו היום.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

איך פסולת תעשייתית בת אלפי שנים מאתר הנחושת בתמנע חושפת מהפכה טכנולוגית ואת לידתה של ממלכת אדום המקראית.

יותם שטיינמן מארח את הפרופסורים ישראל פינקלשטיין וארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב לשיחה על אתר כריית הנחושת בתמנע, קרוב לאילת, כמקרה בוחן לשילוב בין מדעים מדויקים לארכיאולוגיה. הפרק מסביר כיצד ניתוח כימי (XRF) של הסיגים — פסולת כבשני הנחושת — מאפשר לשחזר את הטכנולוגיה העתיקה, את הטמפרטורות בכבשן ואת מידת היעילות של ההפקה לאורך כחמש מאות שנה. בן יוסף מתאר את ההפקה כ'הייטק של העולם הקדום', עם צוותי מחקר ופיתוח שהובילו לקפיצה טכנולוגית פתאומית מ-1.5% נחושת בפסולת לחצי אחוז. השיחה קושרת את התהליכים הטכנולוגיים האלה לצמיחתה של ממלכת אדום המקראית ולהתארגנות החברתית-פוליטית במרחב. מתאים למי שמתעניין בארכיאולוגיה תנכ"ית, בהיסטוריה של הטכנולוגיה ובחיבור בין המקרא לממצא הקרקעי.

תמנע אינו אתר יישוב אלא מפעל תעשייה אינטנסיבי בלבד — אין שם מים ולא ניתן לגדל שם דבר, כך שאנשים הגיעו רק בשביל הנחושת, ככל הנראה באופן עונתי בחורף.
ניתוח כימי של הסיגים מתפקד כ'צילום מסך' של תהליך ההפקה: ככל שנותרה פחות נחושת בפסולת, כך הטכנולוגיה הייתה יעילה יותר — מדד שיורד לאורך הזמן.
ההפקה דרשה הנדסת חומרים מתוחכמת: כבשן בוץ קטן, מפוחים להעלאת הטמפרטורה ל-1200 מעלות לפחות, ובו-זמנית שליטה בתנאי החמצון-חיזור כדי 'לגנוב' את החמצן הקשור לנחושת.
החוקרים זיהו לא רק שיפור הדרגתי אלא קפיצה טכנולוגית פתאומית, עם סטיית תקן קטנה יותר — עדות לכך שהעובדים עקבו אחר פרוטוקול מסודר וברור.
אותם דפוסים טכנולוגיים מופיעים גם בתמנע וגם בפינן שבירדן, מה שמעיד על שיתוף ידע ותקשורת — ראיה לצמיחת ממלכה מדברית מאורגנת, היא ממלכת אדום המקראית.

השאלה הבולטת בפרק

האם השיפור הטכנולוגי בהפקת הנחושת היה הדרגתי לאורך הזמן, או שהיו גם קפיצות פתאומיות — והתשובה שנמצאה: קפיצה ברורה מ-1.5% נחושת בפסולת לחצי אחוז בנקודת זמן אחת.

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

יותם שטיינמן ואורחיו יוצאים למסע אל ישראל הקדומה דרך סיפורי המקרא, הממלכות, הדמויות והארכאולוגיה.

מבית רשת עושים היסטוריה, בהגשת יותם שטיינמן
עוסק בהיסטוריה של התנ"ך והמזרח הקדום
משלב מחקר מקרא, היסטוריה וארכאולוגיה
בוחן כיצד סיפורי המקרא מעצבים זהות וזיכרון היום

"עושים תנ"ך" הוא פודקאסט מבית רשת עושים היסטוריה, בהגשת יותם שטיינמן, העוסק בהיסטוריה של התנ"ך והמזרח הקדום.

בכל פרק יוצאים שטיינמן ואורחיו למסע אל עולמה של ישראל הקדומה, דרך סיפורי המקרא, הממלכות, הדמויות והאתרים הארכאולוגיים. זהו מבט סקרני אל התקופות שעיצבו את הסיפור היהודי.

הגישה משלבת מחקר מקרא, היסטוריה וארכאולוגיה. הפודקאסט מפרק מחדש פרקים, גיבורים וחגים, כדי לנסות להבין מה באמת קרה אז.

מעבר לשחזור העבר, הפודקאסט שואל גם איך הסיפורים הללו מעצבים את הזיכרון והזהות שלנו היום. זו הזמנה למאזינים שאוהבים היסטוריה ומקרא לפגוש את התנ"ך מזווית מחקרית וחיה.

תנ"ךהיסטוריהארכאולוגיהמקראעושים היסטוריהמזרח קדום

הפרק האחרון1 ביוני 2026

סודות הנחושת של תמנע (פרופ' פינקלשטיין, פרופ בן -יוסף)

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

סודות הנחושת של תמנע - איפה הכימיה פוגשת את הארכאולוגיה.

פרק שמרחיק דרומה לתמנע, אתר כריית הנחושת הקדום, ובוחן איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה וגיאופיזיקה משתלבים בארכאולוגיה. עם פרופ' פינקלשטיין ופרופ' בן-יוסף: מהו תהליך הכרייה, מה חשיבות הנחושת והאם תמנע הייתה יישוב או אזור תעשייה קדום. מתאים לחובבי היסטוריה וארכאולוגיה.

איך ניתוח כימי של הסיגים חושף את טכנולוגיית הפקת הנחושת בעולם הקדום
השאלה אם תמנע הייתה יישוב או 'אזור תעשייה' של העולם הקדום

פרקים אחרונים

סודות הנחושת של תמנע (פרופ' פינקלשטיין, פרופ בן -יוסף)
1 ביוני 202646 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
סודות הנחושת של תמנע - איפה הכימיה פוגשת את הארכאולוגיה.
פרק שמרחיק דרומה לתמנע, אתר כריית הנחושת הקדום, ובוחן איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה וגיאופיזיקה משתלבים בארכאולוגיה. עם פרופ' פינקלשטיין ופרופ' בן-יוסף: מהו תהליך הכרייה, מה חשיבות הנחושת והאם תמנע הייתה יישוב או אזור תעשייה קדום. מתאים לחובבי היסטוריה וארכאולוגיה.
- איך ניתוח כימי של הסיגים חושף את טכנולוגיית הפקת הנחושת בעולם הקדום
- השאלה אם תמנע הייתה יישוב או 'אזור תעשייה' של העולם הקדום
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
מה באמת כתוב במגילות מקומראן? (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]
18 במאי 20261 שע׳ 2 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
מה באמת כתוב במגילות קומראן? עם פרופ' יונתן בן-דב.
פרק שצולל אל הטקסטים של 'עדת היחד' ממדבר יהודה, עם פרופ' יונתן בן-דב מאוניברסיטת ת"א. נדון מהיכן הגיעו הטקסטים ומתי נכתבו, מהו 'ברית דמשק', איפה התגלה (פעמיים) ואילו הלכות מופיעות בו. מתאים למי שרוצה להעמיק במגילות ים המלח דרך הטקסטים עצמם.
- הטקסט המכונה 'ברית דמשק' התגלה פעמיים - וההלכות שבו חושפות את עולמם של אנשי הכת
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
אירוע מאזינים במוזיאון ישראל
12 במאי 20261 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
הזמנה לאירוע מאזינים במוזיאון ישראל סביב מגילות מדבר יהודה.
פרק-הזמנה לאירוע שקיעה ירושלמי במוזיאון ישראל, הכולל סיור באגף הארכאולוגיה, ביקור בתערוכה 'נחמה מן המדבר: מגילת ישעיהו השלמה' ושתי הרצאות על מגילות מדבר יהודה עם האוצרת חגית מעוז וחוקר המקרא שחר ענבר. בעיקרו הודעה על אירוע.
כת קומראן – עדת היחד (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]
4 במאי 202649 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
כת קומראן - מי היו אנשי 'עדת היחד'? עם פרופ' יונתן בן-דב.
פרק שמתמקד באנשים עצמם - תושבי קומראן הקדומים. נדון האם בכלל מדובר ב'כת' במובן המודרני, מדוע כינו עצמם 'עדת היחד', מהיכן הגיעו, האם ניתן לזהותם עם האיסיים ומה היו אמונותיהם ואורח חייהם. מתאים לחובבי תקופת בית שני ומגילות ים המלח.
- מדוע יש לנקוט זהירות בשימוש במונח 'כת' לתיאור עדת היחד
- השאלה אם ניתן לזהות את 'עדת היחד' עם האיסיים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
המלחמה הסורו - אפריימית (ד"ר בעז סתוי)(ש.ח.) [עושים תנ"ך]
13 באפריל 202649 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
המלחמה הסורו-אפריימית - מלחמה תנ"כית שנשכחה, ורלוונטית להפליא.
פרק עם ד"ר בעז סתוי על מלחמה תנ"כית חשובה ש'מתוקשרת' במקרא אבל נשכחה בציבור, שמובא מחדש דווקא על רקע העימות האזורי של ימינו. נדון מי הצדדים הלוחמים ומה היה המפגש הלא נעים של תגלת פלאסר השלישי. מתאים למי שמחפש הקשר היסטורי לאקטואליה.
- הדינמיקה האזורית של ימינו כאילו נכתבה כבר במלחמה הסורו-אפריימית לפני אלפי שנים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
מלחמה ושלום בעולם העתיק (פרופ' נילי ואזנה) (ש.ח.) [עושים תנ"ך]
23 במרץ 202647 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
מלחמה ושלום בעולם העתיק - מה אפשר ללמוד מחוקי המלחמה הקדומים.
פרק עם פרופ' נילי ואזנה מהאוניברסיטה העברית על משמעויות המלחמה בעולם העתיק ומה אפשר ללמוד ממנה על זמננו. נדון מדוע ארץ ישראל חוותה כל כך הרבה מלחמות, למה המקרא לא מזכיר חלק מהן, ומה המשמעות המפתיעה של 'אכול ושתה כי מחר נמות'. מתאים לחובבי מקרא והיסטוריה.
- המשמעות המפתיעה של הביטוי 'אכול ושתה כי מחר נמות' (ישעיהו כב)
- למה המקרא בוחר שלא להזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.