עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריהפודקאסט של רשת עושים היסטוריה
185 פרקים
על התוכנית
ד"ר יובל דרור , מרצה, סופר וחוקר את הסוציולוגיה של הטכנולוגיה, לוקח אותך ל מסע שמפענח איך טכנולוגיה משפיעה על החברה, התרבות, והחיים עצמם. בכל פרק הוא צולל לעומק תופעה אחרת ומשלב מחקר, היסטוריה וסיפורים אנושיים כדי להסביר איך הטכנולוגיה משפיעה עלינו כחברה וכפרטים. לפודקאסטים נוספים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ 🚀
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה?
עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת רשת עושים היסטוריה. מבט מעמיק על האופן שבו הטכנולוגיה משפיעה בסתר על החיים, על האתיקה ועל תהליכי קבלת ההחלטות בעידן המודרני. בארכיון 185 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 185 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 26 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 13 |
עודכן:
החוזה של 200 מיליון דולר בין אנתרופיק לפנטגון
ד"ר יובל דרור פותח בסרט "משחקי מלחמה" מ-1983 כדי להראות איך פעם הטכנולוגיה המתקדמת הייתה צבאית - והיום ה-AI התפוצץ דווקא במרחב האזרחי. ואז העימות: אנתרופיק, שבנתה את עצמה על בטיחות, חתמה על חוזה של כ-200 מיליון דולר עם הפנטגון, ו"קלוד גוב" הפך לכלי לניתוח מודיעין מסווג.
כל פרק חושף מנגנון נסתר. למה משחק שעלה 400 מיליון דולר ונבנה שבע שנים נכשל מול מתחרים חינמיים. ואיך חברת ביוטכנולוגיה ששינתה הגדרה אחת במודל - מחיפוש תרופות לחיפוש רעילות - קיבלה 40 אלף מולקולות קטלניות בתוך לילה.
הטענה שחוזרת היא שטכנולוגיה לעולם אינה ניטרלית, וההתפתחות שלה מקדימה את היכולת שלנו להבין את ההשלכות.
מבט מעמיק על האופן שבו הטכנולוגיה משפיעה בסתר על החיים, על האתיקה ועל תהליכי קבלת ההחלטות בעידן המודרני.
המנחה
ד"ר יובל דרור הוא מנחה בעל גישה ביקורתית ואנליטית, הבוחן את החיבורים בין טכנולוגיה, חברה ואתיקה. הוא משתמש בסיפורים ודוגמאות כדי לחשוף את המנגנונים הנסתרים הפועלים מאחורי תופעות טכנולוגיות יומיומיות.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בניתוח עומק מובנה המשלב תחומי דעת מגוונים, בקצב הגשה מחושב ובטון אינטלקטואלי אך נגיש. כל פרק בנוי כחקירה מקיפה של תופעה טכנולוגית והשפעתה על התנהגות האדם או על מערכות גלובליות.
תובנות הזהב מהארכיון
- טכנולוגיה לעולם אינה ניטרלית, אלא מעצבת את הסביבה שלנו כדי להשפיע על התנהגותנו
- התפתחות הטכנולוגיה מקדימה לעיתים קרובות את יכולתנו להבין את השלכותיה האתיות והמעשיות
- מודלים עסקיים מונעי צמיחה עלולים להוליד תבניות אפלות המנצלות חולשות פסיכולוגיות אנושיות
- פיתוחים טכנולוגיים משנים את דפוסי ההתנהגות הביולוגיים והחברתיים שלנו בדרכים עמוקות ולא מורגשות
התוכנית מתאימה לאנשים סקרנים המעוניינים להבין כיצד טכנולוגיה מעצבת מחדש את חיינו, את קבלת ההחלטות שלנו ואת המבנים החברתיים.
השאלות הבולטות בארכיון
האם בקמינסטר פולר היה נביא שהקדים את זמנו או שרלטן ששיחזר את סיפור חייו כדי לבנות מיתוס?
מדוע אפל ממשיכה לעצב את מוצריה כך שמונעים תיקון עצמאי, למרות הביקורת והלחצים הציבוריים?
האם נכון לשלב מודלי שפה במערכות צבאיות שמקבלות החלטות של חיים ומוות, כאשר לחץ זמן עלול לעקוף את מנגנוני הבטיחות שלהם?
מה יקרה ליכולת שלנו לחשוב, ליצור ולעבוד אם נפקיד בידי הבינה המלאכותית את המיומנויות שמגדירות את המומחיות והזהות שלנו?
מי נושא באחריות כאשר צ'טבוט מפעיל מניפולציה על משתמש, החברה, המפתחים או המשתמש עצמו?
האם עידן משחקי הטריפל-איי הגדולים והיקרים עומד בפני שינוי מהותי בעקבות הצלחת משחקי אינדי חדשניים?
האם מסר רגשי יכול להישאר אותנטי כאשר המילים נוצרו בידי בינה מלאכותית ולא בידי האדם שאמור להביע את רגשותיו?
מה גרם לכך שהידע, המיומנות והדיוק המכני שאפשרו את בניית המנגנון נעלמו ליותר מאלף שנה?
13 פרקים = 13 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- העתידן שהיה הגיבור של סטיב ג'ובס [עושים טכנולוגיה]
- וכעת ג'מיני יברך את החתן והכלה [עושים טכנולוגיה]
- זה לא סלע, זה המחשב הראשון בעולם (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
- לדבר עם רוח רפאים דיגיטלית: חלק ב' [עושים טכנולוגיה]
- מה הבעיה שלי עם אפל? (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
- מה דעתך על מלחמה תרמו-גרעינית עולמית? [עושים טכנולוגיה]
- הלהיט הצרפתי שטלטל את תעשיית הגיימינג [עושים טכנולוגיה]
- סערה מושלמת: התמוטטות קוגניטיבית [עושים טכנולוגיה]
ד"ר יובל דרור לוקח תופעה טכנולוגית אחת בכל פרק - כישלון של 400 מיליון דולר, בינה מלאכותית שיצרה 40 אלף רעלים בלילה - ומפרק אותה לגורמים.
- סטודיו שסוני קנתה השקיע 400 מיליון דולר ושבע שנים במשחק 'קונקורד' - שקרס תוך ימים מול מתחרים חינמיים. כסף לא קונה ביקוש
- בניסוי, שינוי הגדרה אחת במודל בינה מלאכותית מ'חיפוש תרופות' ל'חיפוש רעילות' הניב 40 אלף מולקולות קטלניות בלילה אחד
- המעבר מבינה מלאכותית מבוססת-כללים ושקופה ללמידת מכונה יצר מערכות חזקות יותר אבל הרבה פחות מובנות
- מבית רשת עושים היסטוריה, בהגשת ד"ר יובל דרור, חוקר הסוציולוגיה של הטכנולוגיה
איך משחק שהושקעו בו 400 מיליון דולר ושבע שנות פיתוח קרס תוך ימים? בפרק על 'קונקורד', המשחק שאמור היה להיות עמוד התווך של סוני, ד"ר יובל דרור מראה שהתשובה לא קשורה לתקציב אלא לביקוש - בלי מסה קריטית של שחקנים, גם מוצר יקר הופך לחדר ריק.
ככה עובד עושים טכנולוגיה: תופעה אחת בכל פרק, נפרשת עד הסוף. דרור, חוקר הסוציולוגיה של הטכנולוגיה, פחות מתלהב מהגאדג'ט ויותר ממה שהוא עושה לנו.
אחד הפרקים החדים יותר שואל אם הבינה המלאכותית היא בעצם "סוכנת הכאוס האולטימטיבית". הדוגמה שצורבת: חברת ביוטכנולוגיה ששינתה הגדרה אחת במודל, מחיפוש תרופות לחיפוש רעילות, וקיבלה 40 אלף מולקולות קטלניות בתוך לילה.
משם דרור מחבר את הנקודות - איך עברנו ממערכות מבוססות-כללים ושקופות למודלים שאיש לא באמת מבין, ולמה דווקא סם אלטמן בחר להציג את הסכנות בפני הסנאט. מבית רשת עושים היסטוריה, למי שרוצה להבין את הטכנולוגיה ולא רק להשתמש בה.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
העתידן שהיה הגיבור של סטיב ג'ובס (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
פרקים אחרונים
העתידן שהיה הגיבור של סטיב ג'ובס (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
26 באוקטובר 202643 דק׳שמענו שנפטרת, האם זה נכון? (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
5 באוקטובר 202659 דק׳מה הבעיה שלי עם אפל (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
22 בספטמבר 202653 דק׳[עושים טכנולוגיה] זהירות האזנה לפרק עלולה להפוך אתכם למסטולים (ש.ח.)
31 באוגוסט 202636 דק׳[עושים טכנולוגיה] (.הרשת לא שוכחת? הרשת לא זוכרת! (ש.ח
20 ביולי 202644 דק׳העתידן שהיה הגיבור של סטיב ג'ובס [עושים טכנולוגיה]
26 באוקטובר 202643 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בקמינסטר פולר פיתח מושגים כמו כיפה גאודזית ופילוסופיית אפרמליזיישן, המבוססת על עשיית יותר באמצעות פחות. הוא נחשב למעצב כולל שביקש לשנות את הסביבה כדי לשנות את האנושות, אך חלק מהפרויקטים שלו לא הצליחו מסחרית. קיימת מחלוקת סביב אמינותו, שכן הוא נטען כמי ששיחזר את הביוגרפיה שלו כדי לבנות מיתוס אישי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הכיפות הגאודזיות שפיתח פולר הן מבנים קלים וחזקים המבוססים על מערכת של משולשים, ומשמשות כיום באצטדיונים ובסרטי מדע בדיוני.
- פילוסופיית האפרמליזיישן של פולר גורסת כי ניתן להשיג יותר באמצעות פחות, תוך שימוש יעיל במשאבים.
- סטיב ג'ובס ראה בפולר גיבור משום שהאחרון סיפק תשתית אידיאולוגית ורוחנית שעיצבה את עמק הסיליקון.
- פולר האמין שהדרך לשנות את הטבע האנושי היא לא דרך שינוי האדם, אלא דרך מתן כלים טכנולוגיים שמשנים את הסביבה שבה הוא חי.
- חלק מההצלחות של פולר נבעו משימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו תעשיית התעופה, אך חלק מהפרויקטים שלו נכשלו בשל קשיים ביישום פרקטי.
ש.ח. שמענו שנפטרת, האם זה נכון? [עושים טכנולוגיה]
5 באוקטובר 202659 דק׳מה הבעיה שלי עם אפל [עושים טכנולוגיה] ש.ח.
22 בספטמבר 202653 דק׳(ש.ח] [עושים טכנולוגיה] זהירות האזנה לפרק עלולה להפוך אתכם למסטולים]
31 באוגוסט 202636 דק׳לדבר עם רוח רפאים דיגיטלית: חלק א' [עושים טכנולוגיה]
22 בדצמבר 202540 דק׳משבר השפות הנכחדות [עושים טכנולוגיה]
8 בדצמבר 202543 דק׳היועצים מתמודדים עם איום קיומי [עושים טכנולוגיה]
24 בנובמבר 202540 דק׳לא נדמה לכם: הכל הופך לח*א [עושים טכנולוגיה]
10 בנובמבר 202543 דק׳בום. בינה. בועה? [עושים טכנולוגיה]
27 באוקטובר 202549 דק׳האם האינטרנט מתה לפני יותר מחמש שנים? (ש.ח) [עושים טכנולוגיה]
3 באוגוסט 202637 דק׳[עושים טכנולוגיה] הרשת לא שוכחת? הרשת לא זוכרת! [ש.ח]
20 ביולי 202644 דק׳וכעת ג'מיני יברך את החתן והכלה [עושים טכנולוגיה]
2 בפברואר 202640 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד״ר יובל דרור בוחן אם ראוי להשתמש בבינה מלאכותית לכתיבת הספדים, ברכות ונאומים אישיים. הוא מציג מקרים שבהם הכלים סייעו לאנשים להתגבר על אבל או על מחסום כתיבה, לצד טקסטים גנריים וסכנה לפרטים מומצאים. מחקר איטלקי שהוצג בפרק מצא כי אותו מסר נתפס כפחות אותנטי ומכבד לאחר שהמשתתפים גילו שנכתב בידי בינה מלאכותית. דרור מסיק שכאשר הקשר עם הנמען חשוב, עדיף לכתוב באופן אישי גם אם התוצאה קצרה ופחות מלוטשת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בינה מלאכותית יכולה לשחרר מחסום כתיבה בזמן אבל ולאפשר התאמה מהירה של אורך הטקסט והטון שלו.
- הניסויים שהוצגו בפרק הפיקו במהירות נאומים והספדים גנריים, והמחישו עד כמה טקסטים טקסיים נשענים על דפוסים חוזרים.
- במחקר שבו השתתפו 120 אנשים, גילוי שמסר נכתב בידי בינה מלאכותית הוריד את דירוג האותנטיות ב־1.70 נקודות מתוך חמש.
- הפגיעה באותנטיות הייתה חדה יותר מהשינוי ביצירתיות, אף שתוכן המסר נשאר זהה.
- הפרק מכנה את הצניחה הזו ״עמק האותנטיות״: הרהיטות יוצרת תחושה של אמפתיה, אך התחושה מתנפצת כשמתברר שאין מאחוריה תודעה אנושית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה בן חייל נעלב כשגילה שברכת יום ההולדת מאמו נכתבה ב-ChatGPT?
יובל דרור מספר על אם שניגשה אליו בסוף הרצאה: הבן התרגש מהברכה, עד שהאב צחק ואמר לו «נראה לך שאימא כתבה את זה? זה ChatGPT». האם לא הבינה את העלבון, כי היא זו שסיפרה לבוט על בנה וניסחה את הפרומפט.
▾כמה הספדים כתב כלי הבינה המלאכותית של חברת Passare לפי סגן נשיא השיווק שלה?
לפי ג'וש מקווין מ-Passare, הכלי כתב בשנתיים האחרונות עשרות אלפי הספדים פומביים שפורסמו ברחבי ארצות הברית. החברה הוקמה בעקבות סקר שהזמינו 18 מבתי הלוויות הגדולים בארצות הברית לפני כ-15 שנה.
▾מהו אפקט השיטוח שמדאיג את מנהלת תוכנית האתיקה באוניברסיטת סנטה קלרה?
היא חוששת שהעברת הרגעים הרגשיים ביותר למכונות תשטח את הצבע והעומק של מערכות יחסים. לטענתה, בהספד מסורתי רואים את הנפטר דרך עיני הכותב, ובדיוק התחושה הזו הולכת לאיבוד.
▾מה יצא כשיובל דרור ביקש מכלי של בית לוויות בפלורידה לכתוב עליו הספד משעשע?
הוא בחר את המילים מצחיק, נלהב ומעניין, והעלה את רמת היצירתיות מ-3 ל-4 בסולם של 1 עד 5. התוצאה לא הייתה משעשעת כלל, ונפתחה במשפט «חייו של יובל היו שטיח ערוג מחוטים של שמחה».
▾איך מייסדת Celebrate Ally מצדיקה נאומי חתונה שנכתבים בבינה מלאכותית?
היא גובה חמישה דולר עבור מאה קרדיטים, ומנתבת בקשות הומוריסטיות ל-GPT-4 Turbo וטקסטים מובנים ל-Claude של Anthropic. מול הטענה שהכלים חסרי נשמה היא משווה אותם לשרשרת שבעלה קנה לה: הוא לא ייצר אותה, אבל עשה מאמץ להראות שאכפת לו.
זה לא סלע, זה המחשב הראשון בעולם (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
19 בינואר 202641 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מנגנון אנטיקיטרה חולץ מספינה שטבעה ליד האי אנטיקיטרה בסביבות שנת 60 לפני הספירה, אך רק טכנולוגיות דימות מתקדמות אפשרו לחוקרים לפענח את מבנהו. סריקות רנטגן תלת ממדיות ופענוח הכתובות חשפו מערכת שחישבה מחזורי ירח ושמש, ליקויים ומיקומי כוכבי לכת. שחזור שפורסם ב-2021 תיאר מחשב קטן ובו כ-37 גלגלי שיניים, שהציג את תוצאות החישוב על חוגות בחזית ובגב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- סריקה שכללה יותר מ-3,000 צילומי רנטגן אפשרה להפריד בין 27 גלגלי שיניים דחוסים ולספור את שיניהם.
- חוגה בת 235 שנתות ייצגה 235 חודשי ירח במחזור של 19 שנה וסנכרנה בין לוח ירחי לשנת החמה.
- חוגה בת 223 שנתות התבססה על המחזור הבבלי לחיזוי ליקויי ירח וחמה לאורך 18 שנה.
- פין שנע בתוך חריץ מלבני האיץ והאט גלגל שיניים וכך חיקה את מהירותו המשתנה של הירח במסלול אליפטי.
- למרות שהמודל היווני הציב את כדור הארץ במרכז, החישובים בתוך אותו מודל היו מדויקים והציגו גם את שעת הליקוי ואת צבע הירח הצפוי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך התגלתה ספינה טרופה ליד האי אנטיקיטרה באביב 1900?
צוללני ספוגים יוונים נאלצו לחסות מסופה ליד אי קטן, ואחרי שלושה ימים אחד מהם, אליאס סטדיאטיס, צלל כ-25 מטרים מהחוף וראה על הקרקעית יד, רגל ופרצוף של פסלים. כשהדיווח הגיע בטלגרף לאתונה, הפקידים חשבו שמפעיל טלגרף שיכור מתבדח, אבל ב-1901 חזרו הצוללנים עם ארכיאולוגים וגילו את המצבור הגדול ביותר של פסלי שיש וברונזה שנמצא אי פעם בים.
▾איך התברר שהסלע שנמשה מהספינה הטרופה הוא בעצם מכונה עם גלגלי שיניים?
לפי אחד הסיפורים, ב-17 במאי 1902 איש צוות עייף כמעט השליך חזרה לים גוש בגודל של קופסת נעליים, עד שארכיאולוג עצר אותו. כעבור שמונה חודשים גילה ארכיאולוג אחר במוזיאון הארכיאולוגיה הלאומי של יוון שזו חתיכת ברונזה שנשברה לשלושה חלקים, A, B ו-C, ועליה חצי חוגה, כיתוב יווני מטושטש וגלגלי שיניים.
▾מה טען פרייס במאמר "מחשב יווני עתיק" בסיינטיפיק אמריקן ב-1959?
פרייס, פיזיקאי בריטי והיסטוריון של המדע, חקר את השברים עשרה ימים באתונה בזכות מענק של 460 דולר, וארתור סי קלארק הוא שדחק בעורך כתב העת להזמין ממנו מאמר. פרייס קבע שלמנגנון היו חוגה גדולה מלפנים ושתי חוגות מאחור, שהוא הופעל בידית, ושאין זה מכשיר ניווט או מודל פלנטרי אלא מכשיר לחישוב תנועת הגופים השמימיים, כלומר מחשב.
▾למה צילומי הרנטגן של 1971 לא הספיקו כדי לפענח את מנגנון אנטיקיטרה?
שתי מצלמות רנטגן ניידות חשפו בתוך השברים 27 גלגלי שיניים, ורק שישה מהם נראו קודם, אבל התמונות היו דו-מימדיות והגלגלים הופיעו מונחים זה על גבי זה. כך אי אפשר היה לדעת היכן נגמר גלגל אחד, מי מסובב את מי, ובעיקר כמה שיניים יש בכל גלגל, נתון שיכול לרמז על מטרת המכשיר, למשל 12 שיניים כרמז ל-12 חודשים.
▾איך הגיעה מכונת רנטגן תלת-מימדית במשקל 12 טון למרתף המוזיאון באתונה?
טוני פרית' שכנע את חברת אקסטק לסרוק את השברים, והמהנדס רוג'ר הדלנד, שבתחילה התכוון לסרב, בנה אב טיפוס של מכונה חדשה למרות שבחברה צעקו עליו שהוא יגרום להם לפשוט את הרגל. היוונים סירבו להטיס את השברים לאנגליה, ולכן המכונה הוטסה לאתונה, ניידות משטרה פינו לה את הרחובות ושלוש מלגזות הורידו אותה למרתף, שם צילמה יותר מ-3,000 תמונות רנטגן שחוברו להדמיה תלת-מימדית.
לדבר עם רוח רפאים דיגיטלית: חלק ב' [עושים טכנולוגיה]
5 בינואר 202640 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד״ר יובל דרור בוחן שירותי בינה מלאכותית שמחקים אנשים שמתו ומאפשרים לקרוביהם להתכתב איתם. הוא מסביר שהאינטראקטיביות של הבוטים יוצרת תחושה של קשר פעיל, אך הקשר חד צדדי וחסר הדדיות אנושית אמיתית. הפרק מזהיר כי תשובות מומצאות של הבוט עלולות להשתלב בזיכרונות בזמן תהליך האיחוד מחדש, וכי חברות מסחריות מחזיקות בשיחות אישיות ורגישות ללא רגולציה ברורה. לצד הסיכונים מוצגת האפשרות להשתמש בטכנולוגיה בזהירות, במסגרת טיפולית מפוקחת או כתיאטרון אינטראקטיבי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אבל מתואר כמאמץ של המוח לעדכן את מודל העולם לאחר שאדם שהיה חלק מקשר עמוק כבר איננו.
- בניגוד לתמונות, מכתבים וסרטונים מן העבר, רוח רפאים דיגיטלית מגיבה בזמן אמת ולכן יכולה ליצור אשליה של קשר מתמשך.
- לבוט אין חיים עצמאיים, ולכן סיפורים שהוא מספר על מה שעשה מאז השיחה הקודמת הם המצאה ולא שיתוף הדדי אמיתי.
- שליפת זיכרון הופכת אותו זמנית לבלתי יציב, ולכן מידע חדש ומטעה מן הבוט עלול להשתלב בו בתהליך האיחוד מחדש.
- המודל המסחרי של השירותים יוצר סיכונים של גישה לשיחות פרטיות, שינוי אישיות הבוט לאחר עדכון, העלאת מחירים והשפעה שיווקית באמצעות דמותו של אדם שמת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך הקרינו בבית משפט באריזונה הדמיית AI של כריסטופר פלקי שנהרג בירי?
אחותו סטייסי אספה 48 הצהרות ועדויות של חברים ובני משפחה, מהמורה שלו ביסודי ועד חבריו לצבא, ויחד עם בעלה והשותף העסקי שלו יצרה הדמיה וירטואלית שלו. הסרטון, באורך ארבע דקות וחצי, הוקרן ב-12 במאי 2025 לפני גזר הדין, והטקסט שהדמות הקריאה נכתב מראש על ידי האחות.
▾איזה עונש נגזר על היורה אחרי שהשופט טוד לנג צפה בסרטון של פלקי?
השופט, שיכול היה לגזור 21 שנות מאסר, גזר עשר וחצי שנות מאסר. בסרטון אמרה הדמות הדיגיטלית של פלקי שהוא סולח ליורה, בזמן שבני המשפחה עצמם דרשו את העונש הכבד ביותר.
▾מה תכנן תומאס אדיסון לפי ריאיון ב-Scientific American משנת 1920?
אדיסון תיאר תוכנית לפתח מנגנון מדעי שיאפשר תקשורת עם ישויות שעברו לקיום או למימד אחר. שנתיים אחר כך הציע כתב העת פרס של 5,000 דולר להוכחה מדעית לקיום רוחות רפאים, וארתור קונן דויל והקוסם הארי הודיני היו בין הבודקים, אך עד היום איש לא זכה בפרס.
▾איך יצר דיוויד ברבי רוח רפאים דיגיטלית של אביו שמת לפני 12 שנים?
ברבי הזין לבינה המלאכותית כעשרה מיילים ומכתבים שאביו כתב ותיאור של כמאה מילה על אישיותו. כששאל «למה היית כל כך אגואיסט?», הבוט ענה שהיה רגיל להילחם על מה שרצה ולא ידע איך להפסיק, וברבי כתב שהשיחה אפשרה לו להציץ לגרסה אחרת של הסיפור המר שהוא מספר בדרך כלל על אביו.
▾למה יובל דרור חושש שבוטים של נפטרים יפגעו בתהליך האבל?
לדבריו, אבל הוא תהליך שבו המוח מעדכן את המודל שלו של העולם ולומד לשחרר, ובוט אינטראקטיבי שמגיב כמו הנפטר יוצר אשליה של קשר מתמשך ועלול להחריף דיסוננס קוגניטיבי. הוא גם מציין שלבוט אין חיים משלו, ולכן כשישאלו אותו מה עשה מאז השיחה האחרונה, כל מה שיספר, כמו אפיית עוגיות או תיקון המכונית, יהיה המצאה מוחלטת.
מה הבעיה שלי עם אפל? (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
23 ביוני 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הבחירה במחרטה כמכונה אחת ליישוב כוכב לכת מדגימה את חשיבות הייצור של חלקים אחידים, כמו הברגים שהומצאו מחדש על ידי הנרי מאדסלי. אפל, למרות היותה מובילה טכנולוגית, נוקטת מדיניות שמקשה על תיקון עצמי של מוצריה, בעיקר באמצעות ברגים ייחודיים, רכיבים מודבקים ומולחמים. ניסיון להחליף סוללה באייפון מיני מדגים את המורכבות והעלויות הגבוהות של התהליך, כולל משלוח ציוד כבד ושירות יקר. המאבק בזכות לתקן הוא ארוך ומתמשך, ואפל אינה החברה היחידה שפועלת נגד תיקון עצמאי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המצאת המחרטה לעיבוד מתכות אפשרה ייצור חלקים אחידים, מה שהוביל למהפכה התעשייתית.
- הנרי מאדסלי פיתח מחרטה לייצור ברגים אחידים, מה שהפך את הייצור ההמוני לאפשרי.
- אפל משתמשת בברגים מסוג פנטלוג ובניטים מודבקים כדי למנוע פתיחה ותיקון עצמאי של מוצריה.
- החלפת סוללה באייפון דורשת ציוד כבד ומורכב, ועלולה לעלות מאות דולרים בנוסף לסיכון לתקלות.
- המאבק בזכות לתקן כולל צרכנים, טכנאים, מחוקקים וחברות, והוא מתפתח בשנים האחרונות.
מה דעתך על מלחמה תרמו-גרעינית עולמית? [עושים טכנולוגיה]
30 במרץ 202646 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן את כניסתם של מודלי שפה למערכות צבאיות דרך העימות בין אנתרופיק לפנטגון סביב מגבלות על פיתוח נשק ומעקב. מחקר מ-2024 מצא שכל המודלים שנבדקו הסלימו מתיחות גם בתרחיש ניטרלי והפגינו הטיה למרוץ חימוש. מחקר המשך מ-2026 הראה שהמודלים לא בחרו בפשרה, השתמשו לעיתים קרובות בנשק גרעיני טקטי ושינו את התנהגותם בצורה קיצונית כאשר הוצב להם דדליין.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- במחקר מ-2024 כל המודלים הסלימו את המתיחות הצבאית בכל התרחישים, כולל בתרחיש שלא התחיל בסכסוך.
- ב-21 משחקי המחקר מ-2026 אף מודל לא בחר בפעולה של פשרה או הפחתת הסלמה.
- GPT 5.2 עבר מאפס ניצחונות במשחקים פתוחים ל-75 אחוזי ניצחון תחת דדליין, ובאחד התרחישים פתח בקמפיין גרעיני בתור שלפני הסיום.
- המודלים התייחסו לנשק גרעיני טקטי ככלי אסטרטגי שניתן לנהל, ולא כאל טאבו מוחלט.
- איום גרעיני לא יצר הרתעה יציבה בסימולציות, ולעיתים גרם למודל היריב להסלים כדי לא להיראות חלש.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מדוע נוצר עימות חריף בין חברת אנתרופיק למשרד ההגנה האמריקאי סביב מערכת ClaudeGov?
העימות התפרץ כאשר צוותי הפנטגון ניסו להשתמש במודל לתכנון מבצעי מתקדם, פיתוח כלי נשק ומעקב אחר אנשים ללא הסכמתם, ונתקלו בסירוב מצד המערכת. אנתרופיק הטמיעה כללי בטיחות נוקשים האוסרים על שימושים אלו, וסירבה לדרישת הפנטגון לקבל רישיון שימוש לכל מטרה חוקית. בתגובה הכריז שר ההגנה פיט הגסת על החברה כסיכון לשרשרת האספקה, מה שהוביל את אנתרופיק להגיש שתי תביעות נגד הממשל.
▾מה העלה המחקר של חוקרי סטנפורד ונורת'איסטרן מ-2024 על קבלת החלטות של מודלי שפה במשחקי מלחמה?
כל מודלי השפה שנבדקו בסימולציה הסלימו את המתיחות הצבאית, אפילו בתרחיש ניטרלי שבו לא היה כל סכסוך מוקדם. החוקרים גילו אצל הסוכנים הטיה מובנית לכיוון של מרוץ חימוש וקפיצות בלתי צפויות של יותר מ-50% ברמת ההסלמה בתור יחיד, במיוחד במודלים של GPT-3.5 ו-GPT-4. בנוסף, המודלים כמעט שלא בחרו בפעולות של פירוק נשק או פתרון דיפלומטי.
▾אילו מודלי שפה התגלו כמסוכנים ביותר בסימולציות הצבאיות, ואילו הפגינו את הריסון הרב ביותר?
המודל המסוכן ביותר היה GPT-4 Base ללא מנגנוני בטיחות, אשר ביצע תקיפות גרעיניות לעיתים קרובות וכמעט ללא הסבר הגיוני. לעומת זאת, המודלים שהפגינו את הריסון הגבוה ביותר היו Claude 2 וגרסת GPT-4 עם מנגנוני בטיחות, כאשר Claude 2 רשם את ציוני ההסלמה הנמוכים ביותר בכל התרחישים.
▾מדוע חברות הביג טק והבינה המלאכותית נמשכות לחוזים עם מערכת הביטחון האמריקאית?
פיתוח מודלי בינה מלאכותית כרוך בעלויות עתק, וחוזים צבאיים ארוכי טווח מספקים מימון יציב לצד מדדי הצלחה עמומים. בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 הוציא הפנטגון כ-14 טריליון דולר על קבלניות משנה, כששני שלישים מהסכום הועברו לחמש חברות בלבד. ענקיות טכנולוגיה כמו Amazon כבר סללו את הדרך עם עסקאות ענן ענקיות מול ה-CIA וסוכנות ה-NSA.
הלהיט הצרפתי שטלטל את תעשיית הגיימינג [עושים טכנולוגיה]
16 במרץ 202642 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק סוקר את כישלון הענק של סוני עם המשחק קונקורד, שעלה לה מאות מיליוני דולרים ונסגר תוך פחות מחודשיים, לעומת ההצלחה הסוחפת של משחק האינדי הצרפתי Clare Obscure Expedition 33. המשחק הצרפתי פותח בתקציב נמוך, נמכר במיליוני עותקים וזכה לשבחים יוצאי דופן מהמבקרים ומהגיימרים. הסיפור ממחיש את השינוי במודל העסקי של תעשיית הגיימינג ואת כוחם של יצירתיות וצוות קטן ומסור.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מודל ה-Live Service של משחקי טריפל-איי אינו מבטיח הצלחה, כפי שהוכח במקרה קונקורד.
- היעדר מסה קריטית של שחקנים במשחקים מרובי משתתפים עלול להוביל לקריסת המשחק תוך ימים.
- משחקי אינדי עם צוותים קטנים ותקציב צנוע מסוגלים להפתיע את השוק ולזכות להצלחה מסחררת.
- הקהל והמבקרים מעריכים יצירתיות, נרטיב חדשני ומכניקות משחק רעננות יותר מאשר גרפיקה או תקציב.
- הצלחה של משחק יכולה להפוך לסמל לאומי ולזכות להכרה ברמה המדינית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה היו הסיבות המרכזיות לכישלון המשחק 'קונקורד' של סוני למרות ההשקעה הגבוהה?
המשחק 'קונקורד' של סוני, שהושק ב-2024, נכשל בעיקר כי הוא נמכר ב-40 דולר בעוד המתחרים היו בחינם, ועיצוב הדמויות נתפס כגנרי. בנוסף, מספר השחקנים הפעילים היה נמוך מאוד, מה שגרם לזמני המתנה ארוכים ולחוסר איזון במשחק בין מתחילים למתקדמים.
▾כיצד המשחק 'Clare Obscure Expedition 33' שינה את התפיסה לגבי פיתוח משחקי וידאו בתקציב נמוך?
המשחק 'Clare Obscure Expedition 33' פותח על ידי סטודיו צרפתי קטן עם תקציב של כ-10 מיליון דולר בלבד, ומכר מיליון עותקים בשלושה ימים. הצלחתו הראתה שניתן ליצור משחקים מקוריים ומצליחים גם בלי תקציבי ענק, בניגוד למודל הטריפל-איי השולט בתעשייה.
▾מהם החידושים במכניקת המשחק של 'Clare Obscure Expedition 33' שהבדילו אותו ממשחקי תפקידים אחרים?
במשחק יש נרטיב ייחודי שבו הדמות הראשית מתה במערכה הראשונה, והגיימר ממשיך לשחק עם דמויות אחרות. הקרבות מתנהלים בתורות אך דורשים מעורבות פעילה בזמן אמת עם התחמקויות וחסימות, מה שמוסיף דינמיות ועניין שלא נמצא במשחקי תפקידים רגילים.
▾כיצד התהליך של גיוס הצוות בסטודיו סנפול אינטראקטיב משקף את האופי היצירתי של הפיתוח שלהם?
הצוות גויס בצורה לא קונבנציונלית, למשל ג'ניפר סוונדברגיין הפכה לכותבת הראשית לאחר שברוש זיהה את כישרונה בפוסט ברדיט, והמלחין לוריאנטה סטארד אותר בפורום מוזיקה צרפתי. זה מראה על דגש על כישרון ויצירתיות מעבר לדרכי גיוס מסורתיות.
▾מהם ההבדלים בין דירוגי המשחקים AAA, AA ו-Indie כפי שהוסבר בפרק?
משחקי אינדי הם בעלי תקציב נמוך (5-10 מיליון דולר) וצוות קטן, עם דגש על יצירתיות. משחקי AA הם בדרגת ביניים עם תקציב של 10-50 מיליון דולר ללא קמפיין שיווקי רחב. AAA הם בלוקבאסטרים עם תקציב של 100-300 מיליון דולר וצוות גדול, עם גרפיקה וסאונד ברמה גבוהה.
סערה מושלמת: התמוטטות קוגניטיבית [עושים טכנולוגיה]
9 במרץ 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יובל דרור מסביר שמודלים גנרטיביים עשויים להפיק תשובות שונות בעקבות שינוי זעיר בפרומפט, בעוד המפתחים אינם יכולים למפות לעומק את תהליך קבלת ההחלטות שלהם. הוא מתאר כיצד הזיות ותוכן סינתטי עלולים להזין זה את זה, לדלל את מגוון השפה ולהוביל להתמוטטות מודלים. לצד השיבוש בשוק העבודה, הפרק קושר שימוש תכוף בכלי בינה מלאכותית להחלשת חשיבה ביקורתית, מיומנויות מקצועיות ותחושת הבעלות על יצירה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חברת Collaboration Pharmaceuticals הפכה את יעד המודל מהימנעות מרעילות לחיפוש רעילות, וקיבלה בתוך לילה קובץ עם 40,000 מולקולות רעילות אפשריות.
- תוספת קטנה לפרומפט, אפילו פסיק או המילה בבקשה, עשויה להסיט מודל לתשובה שונה באופן דרמטי.
- שליפת מידע ממאגרים בזמן אמת עשויה לצמצם הזיות, אך אינה מבטלת אותן.
- אימון מודלים על תוכן סינתטי פחות מגוון עלול ליצור פלטים גנריים וחזרתיים ולהוביל להתמוטטות המודל.
- האצלת משימות קוגניטיביות למערכות בינה מלאכותית נקשרה במחקר שהוזכר בפרק לציונים נמוכים יותר בחשיבה ביקורתית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך מערכת בינה מלאכותית לגילוי תרופות ייצרה 40,000 מולקולות רעילות בלילה אחד?
לקראת כנס של המכון הפדרלי השוויצרי להגנה מפני נשק כימי, ביולוגי וגרעיני, ביקשו שון אקינס ופאביו אורבינה מהמערכת להתקרב לרעילות במקום להתרחק ממנה. לדבריהם כל מה שעשו היה «להפוך את האפס לאחד», ולמחרת בבוקר חיכה במחשב קובץ עם 40,000 מולקולות, חלקן קטלניות יותר מגז העצבים VX.
▾במה הייתה שונה ההופעה של סם אלטמן מול ועדת הסנאט במאי 2023 מהופעות של מנכ"לים אחרים?
אלטמן נפגש מראש עם רבים מחברי תת-הוועדה לפרטיות, טכנולוגיה וחוק והעביר להם שיעור מבוא בבינה מלאכותית, וכך נמנעו השאלות המביכות. במקום להרגיע, הוא חזר שוב ושוב על הסכנות וקרא להתערבות רגולטורית, והמחוקקים היו כל כך מוקסמים שאחד מהם הציע לו עבודה. יובל דרור טוען שאלטמן הציג רק חלק מרשימת הבעיות.
▾למה יובל דרור טוען שאנחנו לא באמת יודעים איך עובדות מערכות בינה מלאכותית ג'נרטיבית?
בניגוד למערכות המומחה של הבינה המלאכותית הסימבולית, שבהן אפשר להצביע על הכלל שהוביל להמלצה, רשת נוירונים כמו זו של ChatGPT בנויה ממיליארדי ולפעמים טריליוני משקלים. לכן אם לא יודעים למה המערכת הצליחה, אי אפשר לדעת למה נכשלה, והיא עלולה לעבוד מצוין ב-99% מהמקרים ולגרום לאסון באחוז הנותר.
▾מה הקשר בין עיקרון אי-הוודאות במכניקת הקוונטים לבינה מלאכותית?
כמו שאי אפשר לדעת בו-זמנית את המיקום והמהירות של אלקטרון, ככל שמערכת בינה מלאכותית חכמה יותר, עם יותר שכבות ונוירונים, היכולת להבין מה קורה בתוכה צונחת. ההבדל הוא שאצל הפיזיקאים מדובר בהגבלה יסודית של הטבע, ואילו אנשי למידת המכונה מתמודדים עם מגבלה של ארכיטקטורה ומורכבות חישובית, ועדיין מנסים לשנות אותה.
▾למה הוספת המילה "מאוד" או "בבקשה" לפרומפט יכולה לשנות את התשובה של ChatGPT?
דרור מדמה את המודל לרוכב אופנוע בנוף הררי שמחפש את העמק הנמוך ביותר, שם פונקציית ההפסד מינימלית. אם הפרומפט מציב אותו על מצוק חד, הזזה קטנה כמו מעבר מ«זה חשוב לי» ל«זה חשוב לי מאוד» עלולה לשלוח אותו לעמק אחר ולתשובה אחרת, ואילו באזור שטוח השינוי כמעט לא ישפיע. הבעיה לדבריו היא שאין לנו מפה של הנוף.
התבניות האפלות שמפילות את כולנו [עושים טכנולוגיה]
2 במרץ 202642 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר יובל דרור מסביר כיצד עיצוב של אתרים ואפליקציות מקשה על ביטול מנויים, מסתיר הסכמות וממסגר בחירות לטובת נותני השירות. הוא מציג הטיות כמו עיגון, מסגור ואפקט העדר, ומדגים כיצד חברות משתמשות בהן כדי להשיג כסף ומידע אישי. מחקר מדצמבר 2024 מיפה 68 סוגים של תבניות אפלות, בעוד כלי ההגנה הקיימים זיהו רק 31 מהן. מחקר נוסף מצא שגם צ'טבוטים עלולים להפעיל מניפולציות באמצעות חנפנות, תשובות מנופחות, איסוף מידע וטון סמכותי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רשות הסחר הפדרלית טענה שאמזון השתמשה בתבניות אפלות כדי לרשום צרכנים לפריים ולהקשות על ביטול המנוי.
- קיצורי דרך מנטליים מפחיתים עומס קוגניטיבי, אך מאפשרים למעצבים לנצל הטיות כמו עיגון, מסגור ואפקט העדר.
- מחקר שפורסם בדצמבר 2024 זיהה 68 סוגי תבניות אפלות בשש קטגוריות מרכזיות, וכלי ההגנה שנבדקו זיהו רק 31 מהן.
- בינה מלאכותית יכולה להתריע על תבניות אפלות ולשנות ברירות מחדל, אך גם להתאים מניפולציות לפרופיל של כל משתמש.
- במחקר על צ'טבוטים, המשתתפים זיהו בקלות יחסית מניפולציות בוטות אך התקשו לזהות חנפנות מוגזמת וריפוד של האינטראקציה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך תהליך הביטול של Amazon Prime, שכונה בתוך החברה איליאדה, הקשה על מנויים לצאת מהמנוי לפי תביעת ה-FTC?
במקום כפתור Unsubscribe אחד, המנויים נדרשו לעבור ארבעה עמודי אינטרנט, להקליק בשישה מקומות שונים ולנווט בין 15 אפשרויות. השם איליאדה לקוח מהאפוס של הומר על מלחמת טרויה שנמשכה עשר שנים, וה-FTC טענה שהתהליך תוכנן כמבוך שמטרתו לסכל את הביטול.
▾על מה הסכימה Amazon בהסכם הפשרה עם ה-FTC מספטמבר 2025, ומי זכאי לפיצוי?
Amazon חתמה על פשרה כמה ימים לפני פתיחת המשפט והסכימה לשלם 2.5 מיליארד דולר: מיליארד דולר קנס לרשות ומיליארד וחצי לצרכנים. מנוי שנדחף להצטרף או ניסה לבטל בין יוני 2019 ליוני 2025 יוכל לקבל 51 דולר, ודוברת החברה הדגישה שלא הייתה הודאה באשמה.
▾כמה נפוצות התבניות האפלות באפליקציות, ומי טבע את המונח?
יובל דרור מציין שהמונח נטבע בשנת 2010 על ידי המעצב הארי בריגנול, ומתאר טקטיקות עיצוב מטעות שמשפיעות לרעה על החלטות. לפי מחקרים שהוא מצטט, תבניות כאלה קיימות בכ-95% מהאפליקציות הפופולריות בעולם וברבים מאתרי הקניות המובילים.
▾למה הבשר, החלב והביצים ממוקמים בסוף הסופרמרקט ואיך זה קשור לעיצוב אתרים?
המוצרים הבסיסיים מוצבים בסוף כדי להכריח את הקונים לעבור בין כל המדפים ולהוסיף בדרך רוטב לפסטה או יין, בעוד פרחים, ירקות ומאפייה בכניסה משדרים טריות. דרור מסביר שמעצב אתר הוא «ארכיטקט הבחירה», ובניגוד לסופרמרקט הוא יכול לשנות את העיצוב כל שעה ולהתאים אותו לכל משתמש.
▾איך Microsoft מסגרה את הבחירה בפרסומות מותאמות אישית, ומה הראתה בדיחת 1 באפריל של חברת משחקים?
Microsoft הסבירה למשתמשים שגם אם יסרבו הם ימשיכו לראות פרסומות, רק לא מותאמות, כך שהסירוב הוצג כחוויה גרועה יותר במקום כהסכמה למעקב והעברת מידע למפרסמים. חברת משחקים אמריקאית הכניסה לתנאי השימוש סעיף שבו המשתמש מעביר לה את נשמתו, ו-7,500 אנשים לחצו על אישור.
התחיל עם זריקה, ייגמר במקדונלד'ס [עושים טכנולוגיה]
16 בפברואר 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המכונית יצרה את הדיינר ואת רשתות המזון המהיר, שהתאימו את האוכל, גודל המנות והמסעדות לנהגים שממהרים. תרופות GLP-1 כמו אוזמפיק, ויגובי ומונג'ארו מפחיתות רעב ומשנות את האופן שבו אנשים צורכים מזון, ולעיתים גם אלכוהול. לפי מחקר שהוזכר, משקי בית שבהם אדם אחד נוטל את התרופה הפחיתו את הוצאות המזון בכ-5.3% בתוך שישה חודשים, והוצאותיהם במסעדות מזון מהיר ובבתי קפה ירדו בכ-8%.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המכונית הפכה את המסעדה למבנה שמוקף בחניה, ובהמשך יצרה את הדרייב-טרו ואת האוכל שאפשר לאכול ביד אחת.
- האחים מקדונלד התאימו את שיטת פס הייצור למטבח, צמצמו את התפריט והצליחו להגיש מנה בתוך 30 שניות מרגע ההזמנה.
- GLP-1 פועל גם במוח, דרך ההיפותלמוס, ומפחית את הדחף לאכול ואת מה שמטופלים מכנים רעש המזון.
- משתמשי GLP-1 עשויים להעדיף מזון בעל צפיפות תזונתית גבוהה, משום שהתיאבון המופחת משאיר פחות מקום לקלוריות ריקות.
- רשתות מזון ויצרניות מזון כבר מפתחות מנות קטנות יותר, עתירות חלבון וסיבים, כדי להתאים לשינוי בהרגלי הצריכה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד המכונית השפיעה על התפתחות רשתות המזון המהיר ועל מגפת ההשמנה?
המכונית יצרה צורך במזון מהיר לנהגים ממהרים, מה שהוביל להקמת דיינרים עם חניה גדולה, תפריטים מצומצמים והגשה מהירה תוך 30 שניות, כמו אצל האחים מקדונלד, וכך נוצרה תרבות המזון המהיר שהובילה לעלייה בשיעורי ההשמנה.
▾מהו תפקיד ההורמון GLP-1 בגוף וכיצד הוא קשור לטיפול בהשמנה וסוכרת?
GLP-1 הוא חלבון שמיוצר כחלק מהגלוקגון ומעודד את הלבלב להפריש אינסולין, מה שמאזן את רמות הסוכר בדם. תרופות מבוססות GLP-1 מדמות את פעילותו ומסייעות להפחית רעב ולהוריד משקל אצל חולי סוכרת והשמנה.
▾מהי התגלית המדעית שהובילה לפיתוח תרופות מבוססות GLP-1 ומה הקשר ללטאת המפלצת?
חוקר גילה שחלבון ברוק של לטאת המפלצת חסין לפירוק אנזימטי ופעיל בדומה ל-GLP-1 האנושי, מה שאפשר לפתח תרופות יציבות יותר שמורידות סוכר ומשקל, וכך נולדו תרופות כמו 'ביתה' שמאזנות סוכר ומפחיתות רעב.
▾כיצד משפיע GLP-1 על המוח ומהי משמעות השפעתו על תחושת הרעב?
GLP-1 פועל באזור ההיפותלמוס במוח, מדליק נוירונים שמרסנים את תחושת הרעב ומשתיק נוירונים שמעוררים אותה, מה שגורם ל'השתקת רעש המזון' ולהפחתת תחושת הרעב הפיזית והמנטלית בקרב מטופלים.
▾מהם האתגרים הביוכימיים בטיפול ב-GLP-1 וכיצד הם נפתרו?
GLP-1 האנושי מתפרק במהירות על ידי אנזימים בתוך 120 שניות, מה שמקשה על טיפול יעיל. הפתרון היה שימוש בחלבון דומה מהלטאה, חסין לפירוק, שמאפשר טיפול יציב וארוך טווח בתרופות מבוססות GLP-1.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מעושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הייטק וסטארטאפים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 185 הפרקים של עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-185 הפרקים של עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה הופכים למגזין?
- 185 פרקים = 185 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
האוניברסיטה המשודרת: מסע סביב רעיון – מיטב המרצים על "אוכל"
גלצ
רברס עם פלטפורמה
רברס עם פלטפורמה
דקות או פחות 30
אביב פרנקל
אנשים ומחשבים
אנשים ומחשבים
Startup for Startup
מאנדיי.קום
LowBattery בלי סוללה
בלי סוללה