עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
185 פרקים
ד"ר יובל דרור , מרצה, סופר וחוקר את הסוציולוגיה של הטכנולוגיה, לוקח אותך ל מסע שמפענח איך טכנולוגיה משפיעה על החברה, התרבות, והחיים עצמם. בכל פרק הוא צולל לעומק תופעה אחרת ומשלב מחקר, היסטוריה וסיפורים אנושיים כדי להסביר איך הטכנולוגיה משפיעה עלינו כחברה וכפרטים. לפודקאסטים נוספים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ 🚀
כשהפנטגון ביקש להשתמש בקלוד לפיתוח נשק ומעקב, אנטרופיק סירבה — והמלחמה שפרצה חושפת עד כמה מודלי השפה כבר משולבים במערכות צבאיות גורליות.
ד"ר יובל דרור פותח את הפרק בסיפור על הסרט 'משחקי מלחמה' מ-1983 כדי להמחיש איך פעם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר הייתה צבאית, ואילו היום הבינה המלאכותית היוצרת התפוצצה דווקא במרחב האזרחי. עיקר הפרק עוסק בעימות החריף בין חברת אנטרופיק לפנטגון: אנטרופיק בנתה את המודל 'קלוד גוב' עבור משרד ההגנה האמריקאי בחוזה של כ-200 מיליון דולר, אך כללי השימוש הנוקשים שלה מנעו שימוש בקלוד לפיתוח נשק ולמעקב — מה שהוביל את הפנטגון להכריז עליה כ'סיכון לשרשרת ההספקה', הגדרה ששמורה בדרך כלל לחברות סיניות. דרור מראה כיצד בתוך שנתיים בלבד התהפך הקונצנזוס שאסר שימוש צבאי בבינה מלאכותית, כאשר אופן איי איי, גוגל, מטה ואנטרופיק שינו את מדיניותן זו אחר זו. הפרק מציג גם מחקרים מטרידים ממנהם עולה שמודלי שפה בסימולציות צבאיות מוכנים לשלוף נשק גרעיני, לעיתים אף כמהלך ראשון. מתאים למי שמתעניין בצומת שבין טכנולוגיה, גיאופוליטיקה ואתיקה.
- באמצע 2025 חתמה אנטרופיק על חוזה של כ-200 מיליון דולר עם הפנטגון, והמודל 'קלוד גוב' הפך לכלי המרכזי לסיכום דוחות מודיעין מסווגים, ניתוח תמונות לוויין ותכנון מבצעים — כולל סיוע בתכנון פשיטה בוונצואלה.
- כללי השימוש של אנטרופיק אסרו על שימוש בקלוד לפיתוח נשק ולמעקב אחר אנשים, והמודל פשוט סירב לשתף פעולה — גם כשהמבקש היה משרד ההגנה עצמו.
- כתגובה הכריז הפנטגון על אנטרופיק כ'סיכון לשרשרת ההספקה', הגדרה ששמורה לחברות הקשורות לממשלת סין ומעולם לא הוטלה על חברה אמריקאית; אנטרופיק הגישה שתי תביעות.
- תוך שנתיים בלבד התהפך הקונצנזוס שאסר שימוש צבאי בבינה מלאכותית: אופן איי איי ביטלה בחשאי את האיסור בינואר 2024, ואחריה הצטרפו מטה, אנטרופיק (בשיתוף פלנטיר) וגוגל.
- בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 הוציא הפנטגון כ-14 טריליון דולר על קבלניות משנה, וכשני שלישים מהסכום הגיעו לחמש חברות בלבד — מה שהופך את הצבא ללקוח נחשק עבור חברות הבינה המלאכותית הנושאות עלויות פיתוח עצומות.
- במחקרי סימולציה מ-2024 ו-2026 ששיחקו מודלי שפה כמנהיגי מדינות יריבות, המודלים לא היססו להורות על שימוש בנשק גרעיני — לעיתים כמהלך פתיחה ולא כמוצא אחרון.
האם זה בכלל רעיון טוב לשלב מודלי שפה בתוך מערכות צבאיות שמקבלות החלטות גורליות של חיים ומוות?
ד"ר יובל דרור צולל לעומק תופעות טכנולוגיות ומפענח כיצד הטכנולוגיה משפיעה על החברה, התרבות והחיים.
- מבית רשת עושים היסטוריה, בהגשת ד"ר יובל דרור
- חוקר את הסוציולוגיה של הטכנולוגיה
- כל פרק צולל לתופעה טכנולוגית אחרת
- משלב מחקר, היסטוריה וסיפורים אנושיים
"עושים טכנולוגיה" הוא פודקאסט מבית רשת עושים היסטוריה, בהגשת ד"ר יובל דרור, מרצה, סופר וחוקר את הסוציולוגיה של הטכנולוגיה.
דרור לוקח את המאזינים למסע שמפענח כיצד הטכנולוגיה משפיעה על החברה, התרבות והחיים עצמם. זהו מבט רחב שמחבר בין טכנולוגיה לבין האדם.
בכל פרק הוא צולל לעומק תופעה אחרת, ומשלב מחקר, היסטוריה וסיפורים אנושיים. הגישה הזו הופכת נושאים מורכבים לנגישים ומעניינים.
השאלה המרכזית שמעסיקה את הפודקאסט היא כיצד הטכנולוגיה משפיעה עלינו, כחברה וכפרטים. למי שמתעניין בקשר שבין חדשנות לחיינו, זהו פודקאסט מעורר מחשבה.
מה דעתך על מלחמה תרמו-גרעינית עולמית? [עושים טכנולוגיה]
אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾
האם נכון לשלב מודלי שפה במערכות צבאיות שמקבלות החלטות של חיים ומוות?
ד"ר יובל דרור צולל למאבק בין הפנטגון לאנת'רופיק על מגבלות שמטילה חברה פרטית, ולשאלה שאבדה בתוכו: האם ראוי לשלב מודלי שפה גדולים במערכות צבאיות גורליות. הוא מציג סימולציות ומשחקי מלחמה שבהם מודלי השפה גילמו מנהיגים יריבים תחת לחץ. למתעניינים בבינה מלאכותית, אתיקה וביטחון.
- במחקרים שתוארו, מודלי שפה שיחקו מנהיגי מדינות יריבות וקיבלו החלטות תחת לחץ במצבי משבר בינלאומי
- השאלה המהותית: מי צריך לקבוע מגבלות על AI - חברה פרטית או הקונגרס
פרקים אחרונים
מה דעתך על מלחמה תרמו-גרעינית עולמית? [עושים טכנולוגיה]
30 במרץ 202646 דק׳אמ;לקסיכום הפרק▾
האם נכון לשלב מודלי שפה במערכות צבאיות שמקבלות החלטות של חיים ומוות?
ד"ר יובל דרור צולל למאבק בין הפנטגון לאנת'רופיק על מגבלות שמטילה חברה פרטית, ולשאלה שאבדה בתוכו: האם ראוי לשלב מודלי שפה גדולים במערכות צבאיות גורליות. הוא מציג סימולציות ומשחקי מלחמה שבהם מודלי השפה גילמו מנהיגים יריבים תחת לחץ. למתעניינים בבינה מלאכותית, אתיקה וביטחון.
- במחקרים שתוארו, מודלי שפה שיחקו מנהיגי מדינות יריבות וקיבלו החלטות תחת לחץ במצבי משבר בינלאומי
- השאלה המהותית: מי צריך לקבוע מגבלות על AI - חברה פרטית או הקונגרס
הלהיט הצרפתי שטלטל את תעשיית הגיימינג [עושים טכנולוגיה]
16 במרץ 202642 דק׳אמ;לקסיכום הפרק▾
איך סטודיו צרפתי קטן עם 10 מיליון דולר טלטל תעשייה של 200 מיליארד.
ד"ר יובל דרור מספר כיצד המשחק Clair Obscur: Expedition 33, שפותח בכ-10 מיליון דולר בלבד, כבש את עולם הגיימינג בסערה - מול משחקי בלוקבסטר שתקציבם נע בין 50 ל-300 מיליון דולר. למאזינים שמתעניינים בכלכלת התעשייה ובמודל הפיתוח של משחקי וידאו.
- הפער הדרמטי: 10 מיליון דולר מול תקציבי בלוקבסטר של מאות מיליונים - והצלחה שעצרה את נשימת התעשייה
- תעשיית הגיימינג רשמה ב-2025 הכנסות של כ-197 מיליארד דולר וצפויה לעבור 200 מיליארד ב-2026
סערה מושלמת: התמוטטות קוגניטיבית [עושים טכנולוגיה]
9 במרץ 202650 דק׳אמ;לקסיכום הפרק▾
טריליוני דולרים זורמים לבינה מלאכותית - אבל לטכנולוגיה הזו יש גם צד אפל.
ד"ר יובל דרור מסביר מדוע הבינה המלאכותית היא הטכנולוגיה המהפכנית ביותר מאז המצאת הדפוס, ומדוע מושקעים בה סכומים חסרי תקדים. לצד הפוטנציאל לעושר ולשינוי החיים, הוא חושף את הצד האפל באופן שבו הטכנולוגיה מפותחת ופועלת. למתעניינים בהשלכות העמוקות של מהפכת ה-AI.
- ההשקעה בבינה מלאכותית - טריליוני דולרים בתוך שנים בודדות - חסרת תקדים בתולדות פיתוח טכנולוגיה
התבניות האפלות שמפילות את כולנו [עושים טכנולוגיה]
2 במרץ 202642 דק׳אמ;לקסיכום הפרק▾
התבניות האפלות שמכריחות אותנו לקנות ולשלם - וכופלות את כוחן עם AI.
ד"ר יובל דרור מסביר מהן "תבניות אפלות" (Dark Patterns), טקטיקות עיצוב מניפולטיביות שחוטפות את קבלת ההחלטות שלנו וגורמות לנו לקנות מה שאיננו צריכים. הוא בוחן מה קורה כשמכפילים אותן בבינה מלאכותית. למי שרוצה להבין כיצד עיצוב משפיע עליו בלי שירגיש.
- מחקרים מראים שתבניות אפלות קיימות בכ-95% מהאפליקציות הפופולריות
- המונח "Dark Patterns" נטבע ב-2010 ומתאר טקטיקות עיצוב מטעות שכופות עלינו רכישות מיותרות
התחיל עם זריקה, ייגמר במקדונלד'ס [עושים טכנולוגיה]
16 בפברואר 202645 דק׳אמ;לקסיכום הפרק▾
תרופות ההרזיה שמשתיקות את התשוקה - ואיך הן ישנו גם את מקדונלד'ס.
ד"ר יובל דרור בוחן את תרופות כמו Ozempic ו-Wegovy, שמשנות את השיחה בין הלבלב למוח וגורמות למשתמשים להרגיש שבעים. הוא מסביר כיצד הטכנולוגיה הזו עלולה לטלטל את תעשיית המזון וההסעדה שנבנתה על דחפים. למתעניינים בהצטלבות של רפואה, כלכלה והתנהגות.
- סקרים מסוף 2025: כ-1 מכל 8 מבוגרים בארה"ב התנסה בתרופות ההרזיה, וההערכה שעד 2030 הן יהפכו לקטגוריית התרופות הנמכרת ביותר
וכעת ג'מיני יברך את החתן והכלה [עושים טכנולוגיה]
2 בפברואר 202640 דק׳אמ;לקסיכום הפרק▾
האם זה בסדר שג'מיני יכתוב הספד, ChatGPT ברכת יומולדת וגרוק נאום חתונה?
ד"ר יובל דרור עוצר לחשוב על שאלה ששלחה לו מאזינה: למה אנחנו מרגישים לא בנוח כשמכונה כותבת ברכה אישית - הספד, נאום שושבין או דברי חתן. הוא מנסה לברר מהי בעצם הבעיה שמסתתרת מאחורי אי הנוחות. לכל מי שהתלבט אם להיעזר ב-AI ברגעים אישיים.
- השאלה שבלב הפרק: מהי בדיוק הבעיה כשמכונה כותבת את המילים האישיות ביותר שלנו
פודקאסטים דומים
עדכוני טכנולוגיה
Meir Tsvi
הייטק בפקקים
Start-Up Nation Central מבית
הייטק בפקקים
Start-Up Nation Central מבית
הדס אדלר - חדשות הבינה המלאכותית
הדס אדלר
עושים תוכנה Osim Tochna
רשת עושים היסטוריה
מפתחים חסרי תרבות
מפתחים חסרי תרבות