מנועי הכסף

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• המירוץ הטכנולוגי בין ארה״ב לסין יקבע את העתיד של כולנו
• קוריאה ויפן: שני שווקים, שני שיעורים בכלכלה של 2026
• המשקיעים מורידים סיכון: לאן הכסף עובר עכשיו
• הירידה במחירי הדירות והדוח על השקל שכולם פספסו
• המדד העלום שהפתיע את וול סטריט וביטל את הפחתות הריבית
• כשהמלחמה לא מסתיימת: איך להימנע מעשור אבוד לכלכלה
• מחצית שנה בבורסה: מי עלו, מי צללו ומה צפוי בהמשך השנה
• שאלות ותשובות: איך מזהים בועה, בכמה תרד הריבית והאם בנק ישראל רווחי

פרקים אחרונים

• שנה של הכרעות: 5 השאלות הפתוחות שיכתיבו את כיוון הכלכלה

  10 בספטמבר 2026·37 דק׳

• אצלנו מפחיתים ריבית, בעולם הכיוון הפוך לגמרי: מי צודק

  3 בספטמבר 2026·45 דק׳

• ההפתעה בנפט ו-700 מיליארד הדולרים שמטלטלים את הטק

  30 באפריל 2026·1 שע׳ 0 דק׳

• מודל הבינה המלאכותית שזעזע אפילו את וושינגטון

  23 באפריל 2026·40 דק׳

• גם בגלל הדולר: בשלו התנאים להפחתת ריבית בישראל | מנועי הכסף 376

  16 באפריל 2026·49 דק׳

• ארבעים הימים ששינו את מחיר הנפט לעד

  9 באפריל 2026·43 דק׳

• התשואות בארה״ב משתגעות - וזה מגיע גם לריבית שלנו

  27 באוגוסט 2026·52 דק׳

• המירוץ הטכנולוגי בין ארה״ב לסין יקבע את העתיד של כולנו

  6 באוגוסט 2026·48 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק בתחרות הכלכלית והגיאופוליטית סביב מרוץ החימוש בטכנולוגיית ה-AI והקמת הדאטה סנטרים. חברות הטכנולוגיה הגדולות בארצות הברית משקיעות מאות מיליארדי דולרים בתשתיות, מה שפוגע בתזרים המזומנים שלהן אך מסבסד שירותים עבור שאר המשק. במקביל, סין מקדמת מודלים פתוחים וזולים ללא חסמי חשמל ורגולציה, דינמיקה שעשויה להוביל לפיצול העולם לשתי מערכות AI נפרדות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • החברות המובילות את פיתוח ה-AI מחויבות להשקיע סכומי עתק מסיבות קיומיות לביזנס שלהן, גם אם התשואה על ההשקעה תהיה נמוכה.
  • הניסיון האמריקאי לנהל מרוץ תשתיות תעשייתי לבניית דאטה סנטרים נתקל בחסמי חשמל, מיקום ורגולציה, בשונה מסין הפועלת ללא חסמים אלו.
  • מודלים סיניים פתוחים וזולים יוצרים לחץ מחירים על חברות AI אמריקאיות ומאלצים אותן להוזיל את מחירי השירותים.
  • חששות מאבטחת מידע ופערים גיאופוליטיים צפויים להוביל ליצירת שתי מערכות אינטרנט ו-AI נפרדות שלא יתקשרו ביניהן.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מהן הסיבות לכך שהשוק מעניש חברות למרות דוחות רווחים טובים?

  השוק מעניש חברות למרות דוחות רווחים טובים כי יש חיפוש של המשקיעים להבין את התמחור של החברות. יש תחושה שהשקעות רבות לא יובילו לתשואות חיוביות, מה שמוביל לחשש מהשפעה על הרווחיות.

  ▾איך משפיע ה-AI על התחרות בין חברות טכנולוגיה גדולות?

  ה-AI משפיע על התחרות בכך שהוא הופך להיות קיומי עבור חברות כמו גוגל ואמזון. הן חייבות להשקיע בו כדי לא לאבד את מקומן בשוק, אך יש חשש שהשקעות אלו לא יובילו לרווחים בעתיד.

  ▾מה ההבדל בין הגישה האמריקאית לסינית בתחום ה-AI?

  הגישה האמריקאית היא פתוחה יותר, עם דגש על שיתוף פעולה עם מפתחים עולמיים, בעוד שסין מתמקדת בפיתוח מודלים סגורים, שמאפשרים לה לשמור על הדאטה ולמנוע זליגת מידע.

  ▾כיצד משפיעה התחרות עם סין על חברות טכנולוגיה אמריקאיות?

  התחרות עם סין מאלצת חברות טכנולוגיה אמריקאיות להשקיע יותר במודלים של AI, אך יש חשש שהן לא יוכלו להתחרות במחירים הנמוכים של המודלים הסיניים, מה שעלול להשפיע על הרווחים שלהן.

  ▾מהן ההשלכות של השקעות גבוהות ב-AI על תזרימי המזומנים של חברות?

  השקעות גבוהות ב-AI עלולות להוביל לתזרימי מזומנים שליליים עבור חברות, מה שיגרום להן לגייס חוב ולהתמודד עם לחצים מהשוק, במיוחד אם לא יראו תשואות חיוביות מהשקעות אלו.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• קוריאה ויפן: שני שווקים, שני שיעורים בכלכלה של 2026

  30 ביולי 2026·55 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אורי גרינפלד ושי סלינס עוסקים בגישת ראש הפד וורש להילחם באינפלציה באמצעות החלטות ריבית מפתיעות ללא הכוונת השווקים מראש. בהמשך נבחנת הקריסה של 44% בבורסת דרום קוריאה שגרמה למחיקת כ-2 טריליון דולר, כתוצאה מכך שסמסונג ו-SK הייניקס תפסו כמעט מחצית משווי השוק. כמו כן נסקר השינוי המבני ביפן, שבה מחסור בידיים עובדות עקב הדמוגרפיה והיחלשות היין הובילו לעליות שכר ואינפלציה ראשונות מזה 30 שנה. לבסוף הוצגו נתונים על פערי השכר באמצע הקריירה בארה"ב ועל העלייה בשיעור המבוגרים הנשענים כלכלית על הוריהם.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ריכוזיות יתר של שתי חברות שבבים שהגיעו ל-50% ממדד הקוספי גרמה לתנודתיות קיצונית ולביקושים מעוותים בכלל שוק המניות בדרום קוריאה.
  • הזדקנות האוכלוסייה ביפן עברה מסיכון דפלציוני בצד הביקוש לסיכון אינפלציוני בצד ההיצע בשל מחסור בעובדים והעלאות שכר קיבוציות של 5%.
  • הסעיף של החזר הריביות ביפן מהווה כבר 10% מתקציב המדינה, כך שכל עלייה בתשואות האג"ח עקב החוב של 230% מול התוצר מאיימת על התקציב הממשלתי.
  • סקר הפדרל ריזרב מצביע על זינוק מ-10% בשנת 2017 ל-23% בשנת 2025 בשיעור הבוגרים הנזקקים לתמיכה כלכלית מהוריהם לכיסוי הוצאות שוטפות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה היה הזינוק בשוק המניות בדרום קוריאה בין דצמבר ליוני?

  הבורסה בדרום קוריאה זינקה ב-135% בין דצמבר ליוני, מה שהעמיד אותה במקום השישי בגודלו בעולם.

  ▾מה קרה למניות של SK הייניקס וסמסונג במהלך השנה?

  SK הייניקס רשמה עלייה היסטורית של כמעט 2,000 אחוזים, וסמסונג עלתה ב-600 אחוזים בתוך שנה.

  ▾מה התרחש בשוק המניות של דרום קוריאה לאחר תחילת יוני?

  לאחר תחילת יוני, שוק המניות של דרום קוריאה צנח ב-44% תוך 40 ימים, ומחק שווי שוק של כמעט 2 טריליון דולר.

  ▾מהי התפיסה של וורש לגבי השפעת החלטות הריבית על השוק?

  וורש טוען שהחלטות ריבית יפעלו יותר ביעילות אם הוא יפתיע את השוק, ולא יתקשר מראש על כוונותיו.

  ▾מה הייתה התגובה של טראמפ להחלטות הריבית של וורש?

  טראמפ אמר שאין לו בעיה עם וורש, אך ציין שהמועצה שלו היא פוליטית והוא צריך לפעול במערכת פוליטית.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• המשקיעים מורידים סיכון: לאן הכסף עובר עכשיו

  23 ביולי 2026·45 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  מנהלי השקעות מעבירים כספים ממניות טכנולוגיה לסקטורים דפנסיביים כמו בריאות ופיננסים על רקע עליית מחירי הנפט ל-100 דולר והתייקרות תוצרת השבבים. במקביל, הצעת מאזין להפנות מיסי אקזיט לקרן העושר כדי להחליש את השקל נדחית בשל הגירעון הממשלתי העמוק שמחייב את הכנסות אלו לתקציב הביטחון. בנוסף, הוויכוח בפדרל ריזרב על צמצום ההכוונה העתידית והשקת חשבונות מסחר על ידי סוכני בינה מלאכותית ברובינהוד מדגישים את אי-הודאות והשינויים בשוק.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • השקעה במניות טכנולוגיה מול אגרות חוב היא חישוב יחסי שבו התייקרות תשומות כמו אנרגיה ודאטה סנטרים מגדילה את ההסתברות לתרחיש שלילי ומפחיתה את כדאיות הסיכון.
  • תשואת אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית ל-30 שנה חצתה את רף ה-5% למשך יותר מ-28 ימים רצופים, לראשונה מאז 2007.
  • תזרימי המזומנים החופשיים של ענקית הטכנולוגיה גוגל הפכו לשליליים בפעם הראשונה מזה זמן רב עקב הוצאות עתק על תשתיות דאטה סנטרים עבור בינה מלאכותית.
  • תפיסת ה-MMT והדפסת כסף בלתי מוגבלת ירדו מהפרק בעקבות התפרצות האינפלציה, והמיקוד הכלכלי העולמי עובר מריביות הבנקים המרכזיים למדיניות התקציבית של שרי האוצר.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה הסימנים לכך שהרדיפה אחרי הסיכון מתמתנת בשווקים?

  בשבועות האחרונים, מניות השבבים, שהובילו את העליות, רושמות ירידות חדות, והכסף החכם מתחיל לעבור לאזורים יותר מוגנים.

  ▾איך קרן העושר קשורה למצב הכלכלי בהולנד?

  הולנד הקימה את קרן העושר בעקבות 'המחלה ההולנדית', שבה גילו מצבורים גדולים של גז טבעי, מה שגרם לחיזוק המטבע המקומי ופגיעה בענפים אחרים.

  ▾מה ההשפעה של המצב הגיאופוליטי על ההשקעות בשוק?

  המצב הגיאופוליטי, כולל מלחמות באזור, גורם למשקיעים להקטין סיכון ולעבור להשקעות דפנסיביות יותר, כמו סקטור הבריאות.

  ▾מה ההבדל בין משקיע פסיבי לאקטיבי?

  משקיע אקטיבי בוחר מניות ספציפיות להשקעה, בעוד שמשקיע פסיבי קונה מדדים ולא מתעסק בניתוח חברות.

  ▾איך משפיעה קרן העושר על התקציב של מדינת ישראל?

  קרן העושר בישראל צוברת תאוצה, אך יש חשש שהשימוש בכספים מהקרן יכול להוביל לגירעון תקציבי ולעלייה בריביות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• הירידה במחירי הדירות והדוח על השקל שכולם פספסו

  16 ביולי 2026·50 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בנק ישראל מנטר פעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח כדי למנוע זעזועים שיוציאו את השקל משיווי משקל כלכלי ויפגעו במשק. במקביל, מדד המחירים לצרכן בישראל נותר ללא שינוי והציג אינפלציה שנתית של 1.6%, לצד ירידה של אחוז במחירי הדיור בחודשיים האחרונים והתייקרות סעיף השכירות בדירות שהחליפו דייר. בארצות הברית נרשמה ירידה חדה מהצפוי במדד המחירים לצרכן ובמדד מחירי היצרן, מה שהפחית את הסבירות להעלאת ריבית קרובה על ידי הפדרל ריזרב.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מתקפה ספקולטיבית על השקל אינה מתקזזת מיד בשוק החופשי, מכיוון ששינוי מהיר בשער החליפין משנה את ציפיות הפעילים ויוצר סטייה מתמשכת משיווי המשקל הכלכלי.
  • סעיף השכירות במדד המחירים נוטה לעלות בטווח הקצר דווקא כשיש ירידה במחירי הדירות, בשל הקפאת רכישות והגברת הביקוש לדירות בשכירות.
  • כמחצית מהכספים שנגבו במכסים הבלתי חוקיים בארצות הברית כבר הוחזרו ליבואנים בעקבות פסיקת בית המשפט, דבר שהגדיל את הגירעון האמריקאי.
  • ארוחה ברשת מקדונלדס בתל אביב יקרה פי ארבעה בהשוואה לטוקיו, לפי מדד יוקר המחיה של דויטשה בנק.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה ההשפעה של מתקפה ספקולטיבית על השוק לפי אורי גרינפלד?

  אורי גרינפלד מסביר שמתקפה ספקולטיבית יכולה להוציא את השוק משיווי משקל אופטימלי, מה שעלול להוביל להחלטות שגויות של בנק ישראל כמו הפחתת ריבית, דבר שיכול לגרום לאינפלציה.

  ▾כיצד משפיעה התחזקות השקל על חברות שאינן יצואניות?

  אורי גרינפלד מציין כי חברות שאינן יצואניות, כמו חברות המספקות שירותים לחברות הייטק, נפגעות מהתחזקות השקל, מה שיכול להוביל לירידה ברווחים ולצורך להעלות מחירים.

  ▾מהן התחזיות לגבי האינפלציה בישראל בשנה הקרובה?

  אורי גרינפלד מציין שהאינפלציה השנתית צפויה להישאר סביב 1.6% עם תנועות קלות בין 1.5% ל-1.7%, מה שמעיד על מצב נוח מבחינת בנק ישראל.

  ▾מהן הסיבות שגרינפלד רואה בהן סיכון לתחזיות האינפלציה?

  גרינפלד מדגיש שסיכון התחזיות נובע מהשפעות חיצוניות כמו מלחמות, עליית מחירי הנפט, וחזרה של עובדים לשוק העבודה, שיכולים להוביל לעליות מחירים.

  ▾איך משפיעה התחזקות השקל על מחירי המזון בישראל?

  גרינפלד מציין שהתחזקות השקל יכולה להוביל לירידת מחירים במקומות שיש בהם תחרות, אך אם חברות מקומיות יעלו מחירים, זה עלול לגרום לעליות מחירים במזון גם כן.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• המדד העלום שהפתיע את וול סטריט וביטל את הפחתות הריבית

  14 במאי 2026·51 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  מדד המחירים לצרכן בארצות הברית עלה באפריל ב-0.6% והאינפלציה השנתית הגיעה ל-3.8%, בעיקר בעקבות הדלק, אך מדד הליבה נותר מתון יותר. מדד המחירים ליצרן זינק ב-1.4% לעומת צפי של 0.5%, וההתייקרות בכימיקלים, מתכות, תחבורה ולוגיסטיקה מצביעה על לחצי מחיר רחבים הקשורים למחירי האנרגיה ולסגירת מצר הורמוז. השוק הסיר כמעט לחלוטין את האפשרות להפחתת ריבית בארצות הברית ואף החל לתמחר העלאה ב-2027. בישראל, התחזקות השקל ממתנת חלק מהלחץ, אך החלטות הריבית תלויות גם באי הוודאות הביטחונית ובמצב הפיסקלי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מדד המחירים ליצרן עשוי להקדים את מדד המחירים לצרכן, אך קצב התמסורת תלוי בתחרות, במלאים, במטבע ובסקטור.
  • העלייה במדד היצרן לא נבעה רק מהדלק: גם מוצרי ליבה, כימיקלים, מתכות, תחבורה ולוגיסטיקה התייקרו.
  • התמשכות עליות המחירים עלולה לעבור לדרישות שכר וליצור מעגל של שכר ומחירים, אף ששוק העבודה שונה מזה של 2022.
  • השפעת הבינה המלאכותית על הורדת מחירים עדיין אינה ניכרת ברמת המשק, וחלק מהפיטורים הקשורים אליה נובעים מעלויות השקעה גבוהות במערכות ובתשתיות.
  • בישראל, התחזקות השקל אינה מתגלגלת במלואה למחירי הצרכן בגלל תחרות מוגבלת בחלק מענפי היבוא.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה קרה לסיכויים להפחתת ריבית לאחר דוחות האינפלציה לאפריל?

  לאחר דוחות האינפלציה לאפריל, הסיכוי להפחתת ריבית נעלם כמעט לחלוטין, והסיכויים להעלאת ריבית עד סוף השנה זינקו לכמעט 40%.

  ▾מהו מדד המחירים ליצרן וכיצד הוא משפיע על מדד המחירים לצרכן?

  מדד המחירים ליצרן הוא מדד שמודד את המחירים שהיצרנים והקמעונאים משלמים עבור חומרי הגלם. יש לו תמסורת גבוהה עם מדד המחירים לצרכן, כלומר עליית מחירים אצל היצרנים עשויה להתגלגל לצרכנים, אך לא תמיד באותו חודש.

  ▾כיצד משפיעה המלחמה באיראן על מחירי הדלק בארצות הברית?

  המלחמה באיראן גרמה לעלייה במחירי הדלק בארצות הברית, כאשר מחירי הדלק עלו ב-5.4% באפריל, והשפעה זו ניכרת גם במדד המחירים ליצרן, שעלה ב-1.4% באותו חודש.

  ▾מהן ההשפעות העקיפות של עליית מחירי הדלק על האינפלציה?

  עליית מחירי הדלק משפיעה על מחירי החשמל, מה שעלול להוביל לעליית מחירי השכירות ולעליית מחירים בענפי שירותים ומסחר, דבר שיכול להאיץ את האינפלציה.

  ▾מהי העלייה במחירי הליבה במדד המחירים ליצרן באפריל?

  במדד הליבה, ללא דלק ומזון, נרשמה עלייה של 1% באפריל, והאינפלציה השנתית הגיעה ל-5.2%, מה שמעיד על עלייה רוחבית במחירים של הייצור.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• כשהמלחמה לא מסתיימת: איך להימנע מעשור אבוד לכלכלה

  9 ביולי 2026·45 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק באופן שבו השווקים והבנקים המרכזיים מתמחרים מצבי חוסר ודאות וגלים חוזרים של הסלמה ביטחונית. אורי גרינפלד מנתח את הפרוטוקולים של הפדרל ריזרב ואת הטרילמה הפיסקלית של ישראל, הכוללת צורך בהגדלת תקציב הביטחון על חשבון שירותים אזרחיים, העלאת מיסים או הגדלת הגירעון. בנוסף נדונות התערבויות בנק ישראל במסחר במט"ח, לצד יוזמות כמו חשבונות ההשקעה לילדים בארצות הברית והאתגרים בהפעלת מוניות אוטונומיות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בפרוטוקולים של הפד מסתמן כי חלק מהחברים תמכו בהעלאת ריבית בשל חששות שהאינפלציה תישאר גבוהה עקב מחסור בשבבים וביקוש לטכנולוגיות בינה מלאכותית.
  • הציפייה שתקציב הביטחון לא יגדל אינה מציאותית, והגידול הצפוי בתקציב זה יאלץ את ישראל לבחור בין פגיעה בשירותים אזרחיים, העלאת מיסים או העמקת הגירעון.
  • קיצוץ בתקציבים אזרחיים, כגון חינוך ותשתיות, פוגע בפריון ומייצר לחצים אינפלציוניים עקב צורך של משקי הבית להשלים הוצאות באופן פרטי.
  • בנק ישראל מעדיף להפתיע ברכישות מט"ח ללא הכרזה על תוכנית קבועה, כדי למנוע מניפולציות ומתקפות ספקולטיביות של משקיעים זרים על השקל.
  • חשבונות ההשקעה החדשים לילדים בארצות הברית מאפשרים הפקדה של עד 5,000 דולר בשנה הפטורה ממס, אך מוגבלים בשלב זה למסלול השקעה במדד S&P 500.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה השפעת המלחמה על תחזיות הריבית של ה-FED?

  המלחמה משפיעה על תחזיות הריבית של ה-FED, כאשר רוב החברים בוועדה ציינו שישנם תרחישים שבהם האינפלציה תחזור לכיוון אחוזים, אך היא עשויה להישאר גבוהה בעקבות מחסור בשבבים והשפעות של AI.

  ▾כיצד השווקים מתמודדים עם חוסר הוודאות בעקבות המלחמה?

  השווקים מתמודדים עם חוסר הוודאות בכך שהם לא מתמחרים קונצנזוס מוחלט של סיום המלחמה, אך גם לא מתמחרים מלחמה עצימה שנמשכת, מה שמוביל לתגובות מתונות במחירי הנפט ובמניות.

  ▾מהן ההנחות של בנק ישראל לגבי המצב הביטחוני וההשפעה על הריבית?

  בנק ישראל הניח שלא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן באופק התחזית, אך אם היה סבב כזה לפני החלטת הריבית, ייתכן שהוא היה נמנע מהפחתת הריבית.

  ▾מה הקשר בין התקציב הביטחוני לגירעון ולמדיניות הריבית?

  התקציב הביטחוני צפוי לגדול, מה שיכול להוביל לגירעון גבוה יותר, והשפעתו על מדיניות הריבית של בנק ישראל עשויה להיות משמעותית, במיוחד אם הגירעון יגיע ל-6% תוצר.

  ▾איך השפיעה המלחמה על מחירי הנפט והשווקים?

  מחירי הנפט זינקו בעקבות המלחמה, אך השווקים פחות מתרגשים מהמצב הנוכחי, מה שמצביע על כך שהם כבר מתמודדים עם תרחישים קודמים של חוסר יציבות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מחצית שנה בבורסה: מי עלו, מי צללו ומה צפוי בהמשך השנה

  2 ביולי 2026·46 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק מתמקד בביצועי הבורסה בתל אביב במחצית הראשונה של 2026, שבה בלטו עליות של 12% במדד תל אביב 35 ועד כ-40% במדד תשתיות ואנרגיה, בעיקר הודות להשפעת מניית טאוור ולביקוש לתשתיות חשמל ודאטה סנטרים עבור בינה מלאכותית. מנגד, מניות הבנקים רשמו ירידה של 7% כתוצאה מצמצום מרווחי הריבית ומיציאת כספי משקיעים זרים בעקבות שינויים בסנטימנט הביטחוני והמדיני. בנוסף, הפרק סוקר את העלייה במחזורי המסחר היומיים לכחמישה עד שישה מיליארד שקלים בעקבות המעבר המוצלח למסחר בימי שישי, וחותם בפינת אסקפיזם על פיצוי מילאז' מפתיע ללקוח פפסי ועליית מחירי האנשובי והסלמון בעולם.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • התרחבות ההשקעות בבינה מלאכותית יוצרת ביקוש חסר תקדים לחשמל ולתשתיות אנרגיה עבור דאטה סנטרים, דבר שהקפיץ מניות אנרגיה ותשתיות מקומיות בעשרות אחוזים.
  • המעבר למסחר בימי שישי בבורסה בתל אביב הגדיל את מעורבות המשקיעים הזרים ותרם לזינוק של כ-65% במחזורי המסחר היומיים בהשוואה לשנה הקודמת.
  • מניות הבנקים בישראל משמשות כאינדיקטור מהיר לסנטימנט המשקיעים הזרים לגבי הכלכלה המקומית, ולכן הן הושפעו באופן חד משינוי הציפיות בנוגע להסדרים מדיניים ולסביבת הריבית.
  • משקיעי ריטייל פרטיים עדיין נוטים לפעול באיחור ולהגיב בתגובתיות יתר לעליות וירידות בשוק, מבלי שחוו עדיין תקופת מיתון ממושכת או משבר מתמשך בשווקים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה היו התשואות של המדדים המרכזיים בבורסה הישראלית במחצית הראשונה של 2023?

  במחצית הראשונה של 2023, תל אביב 35 עלה ב-12 אחוזים, תל אביב תשתיות ואנרגיה עלה ב-40 אחוזים, ומדד טכנולוגיה עלה ב-22 אחוזים.

  ▾מה ההשפעה של מניות גדולות כמו טאוור על המדדים בבורסה?

  מניית טאוור, שהעלתה 91 אחוזים מתחילת השנה, סוחבת את תל אביב 35 קדימה, והשפעתה על המדדים המרכזיים היא משמעותית בשל המשקל הגבוה שלה.

  ▾מה הסיבות לירידת מניות הבנקים בבורסה הישראלית?

  מניות הבנקים ירדו במינוס 7 אחוזים מתחילת השנה, בעיקר בגלל הריבית הגבוהה והחשיפה של הבנקים למשקיעים זרים, אשר נוטים למכור מניות כאשר יש שינוי בסנטימנט הכלכלי.

  ▾איך השפיעה המלחמה בין ארצות הברית לאיראן על הסנטימנט בבורסה?

  המלחמה גרמה לשינוי סנטימנט בקרב המשקיעים, כאשר בחודשים הראשונים של השנה הייתה אופטימיות לגבי מזרח תיכון חדש, אך לאחר מכן התפכחו והבינו שהמצב לא ישתנה בקרוב.

  ▾מה הקשר בין מכפילי ההון של הבנקים לבין התמחור של המניות?

  מכפילי ההון של הבנקים הגיעו לגבהים היסטוריים, כאשר מכפיל של 2 מצביע על ציפיות נמוכות יותר לרווחיות, מה שיכול להשפיע על מחירי המניות כאשר הסנטימנט משתנה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• שאלות ותשובות: איך מזהים בועה, בכמה תרד הריבית והאם בנק ישראל רווחי

  25 ביוני 2026·1 שע׳ 0 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אורי גרינפלד ושי סלינס סוקרים את דרכו של אלן גרינספן בראש הפדרל ריזרב והטעויות שהובילו לבועת הנדל"ן ב-2008. בהמשך הם משיבים לשאלות מאזינים מטלגרם על תחזית של 2-3 הפחתות ריבית בישראל בשנה הקרובה ומדידת שכר ממוצע לפי משרה. בנוסף מנותח שוק ה-AI תוך השוואה לבועת הדות-קום, לצד מחקר המעריך שרובוטים יוזילו את עלות השליחויות לדולר אחד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • שוק האג"ח והריביות בישראל מתמחר בין שתיים לשלוש הפחתות ריבית של רבע אחוז במהלך השנה הקרובה.
  • מדידת השכר הממוצע בלמ"ס מבוססת על רמת שכר לכל תלוש ומשרה בנפרד, ולא על סך הכנסת משק הבית או האזרח.
  • החוב האמריקאי אינו מהווה איום פיננסי מיידי על ארצות הברית כל עוד הדולר משמש כמטבע ההגמוני המרכזי בעסקאות הבינלאומיות.
  • מחקר של ברקליז מעריך שמעבר למערכות משלוחים אוטונומיות ורובוטיקה יוזיל את פרמיית השליחויות מ-8-10 דולרים כיום לדולר אחד בלבד.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כמה הפחתות ריבית מתמחר השוק בישראל לפי מנועי הכסף?

  אורי גרינפלד ושי סלינס אומרים ששוק האג״ח מתמחר בין שתיים לשלוש הפחתות ריבית במהלך השנה הקרובה. כל הפחתה צפויה להיות של רבע אחוז, אם ההתפתחויות הכלכליות יתאימו לציפיות השוק.

  ▾איך הלמ״ס מחשבת את השכר הממוצע בישראל?

  בפרק מוסבר שהלמ״ס סופרת כל תלוש וכל משרה בנפרד, ולא את סך ההכנסה של אדם או משק בית. לכן אדם שמחזיק שתי משרות עשוי להופיע פעמיים בנתונים, פעם אחת בכל רמת שכר.

  ▾בכמה עשויים רובוטים להוזיל את עלות המשלוחים לפי מחקר ברקליז?

  המחקר של ברקליז שמובא בפרק מעריך שעלות המשלוח יכולה לרדת מ-8 עד 10 דולרים כיום לדולר אחד. ההוזלה אמורה להגיע ממערכות אוטונומיות ורובוטיקה שיצמצמו את עלות כוח האדם במקטע האחרון של המשלוח.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• המהפכה בבנק המרכזי של ארה״ב - והמשמעות לשווקים

  18 ביוני 2026·44 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אורי גרינפלד ושי סלינס מנתחים את הגישה המוניטרית של יושב ראש הפדרל ריזרב הנכנס קווין וורש, השואף לבטל את תחזיות הריבית, לצמצם את מאזן הבנק ולהסתמך על נתוני דאטה בזמן אמת ועל הגידול הצפוי בפריון בעקבות הבינה המלאכותית. במקביל הם סוקרים את נתוני האינפלציה בישראל לאחר ירידה של 0.3% במדד מאי והישארות האינפלציה השנתית על 1.9%, דבר המציב את בנק ישראל במיקום נוח להפחתת ריבית בכפוף להתפתחויות הביטחוניות והפיסקליות. בחלק הסיום מציגים השניים את סגירת מתקן המעצר להגירה בפלורידה עקב עלויות גבוהות של מיליון דולר ביום, לצד סקר דעת קהל אמריקאי המציב את ישראל במרכז דירוג האהדה הבינלאומי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ביטול הכוונת השוק העתידית ותחזיות הריבית של הפד מיועד לייצר אלמנט של הפתעה ולהגביר את אפקטיביות החלטות הריבית במאבק באינפלציה.
  • אינפלציית הליבה בישראל ירדה לרמה של 1.6% והאינפלציה השנתית עומדת על 1.9%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל שבין אחוז לשלושה אחוזים.
  • הקמה ותפעול של מתקן המעצר הזמני למסתננים בביצות פלורידה עלו למדינה מעל 330 מיליון דולר והגיעו לקצב הוצאות של מיליון דולר ביום עד לסגירתו.
  • בסקר דעת קהל בארצות הברית על תפיסת מדינות זרות, 46% מהנשאלים הביעו עמדה חיובית כלפי ישראל ו-48% הביעו עמדה שלילית, מה שמיקם אותה במרכז הטבלה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה השינוי המרכזי שהוביל וורש בבנק המרכזי של ארה״ב?

  וורש מתכוון לשנות את האופי שבו הפד עובד, כולל ביטול התחזיות לריבית, במטרה לייצר זעזועים בשוק ולא להקנות לציבור תחושת יציבות.

  ▾איך השפיעו השינויים במדיניות המוניטרית של הפד על השוק?

  השינויים במדיניות המוניטרית, כולל העלאת ריבית, נועדו להתמודד עם האינפלציה, אך יצרו גם חשש מהשפעות שליליות על הצמיחה הכלכלית.

  ▾מהן הסיבות לכך שהפד לא מודאג מהאינפלציה בארצות הברית?

  הפד לא מודאג מהאינפלציה כי יש פחות כוח לוועדי עובדים בארצות הברית, מה שמפחית את הסיכון להעלאות שכר שיגרמו לאינפלציה דביקה.

  ▾מהו תפקידו של וורש בהקשר של שוק העבודה והאינפלציה?

  וורש מתכוון לשמור על יציבות מחירים תוך כדי שמירה על שוק העבודה, אך לא מסביר כיצד יגיע ליציבות זו, מה שמדגיש את השינוי בתקשורת של הפד.

  ▾כיצד השפיעה המלחמה באיראן על תפקידו של וורש?

  המלחמה באיראן השפיעה על תפקידו של וורש בכך שהיא שינתה את הלחצים הפוליטיים עליו, והפכה את כניסתו לתפקיד לנוחה יותר, עם פחות לחצים להעלות ריבית.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• העולם חוזר להעלות ריבית - חוץ מבמדינה אחת במזרח התיכון

  11 ביוני 2026·47 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בחודש מאי רכש בנק ישראל כ-800 מיליון דולר כדי לבצע פיחות מבוקר בשקל, מבלי שהדבר יחולל תגובה מיידית וחדה בשווקים. במקביל, מדד המחירים לצרכן בארה״ב טיפס ל-4.3% בהובלת מחירי האנרגיה והמזון, ומעמיד את הפדרל רזרב בפני דילמה אם להעלות את הריבית. הניתוח המוניטרי מראה כי הפד מפוצל בין נצים ליוניים, בעוד שבנקים מרכזיים נוספים בעולם נוטים לחזור למדיניות של העלאות ריבית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • יתרות המט״ח של ישראל חצו את רף 240 מיליארד הדולרים, אך לפי החוק אסור לבנק ישראל להעביר כספים אלו לממשלה לצורך כיסוי הגירעון או תמיכה בענף ההייטק.
  • הפדרל רזרב מעדיף להתמקד במדד אינפלציית הליבה שמנטרל מזון ואנרגיה כדי להימנע מתגובות מוקדמות לתנודות מחירים זמניות הנובעות מאירועים גיאופוליטיים.
  • הוועדה המוניטרית של הפד מורכבת משלושה נצים, שלושה יונים, שלושה שנוטים לצד הניצי ושלושה מתנדנדים, דבר המקשה על קבלת החלטה אחידה לגבי הריבית.
  • מטרתה המקורית של קרן העושר היא להמיר שקלים ממיסוי גז לדולרים ולהשקיעם בנכסים זרים כדי למנוע את החלשת היצוא כתוצאה מהתחזקות המטבע המקומי.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• ״מתכנת בפולין עולה חצי״: האם באמת יש תחליף להייטקיסט הישראלי

  4 ביוני 2026·49 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אמיר ירון רמז על האצת קצב הפחתות הריבית בישראל והוביל להיחלשות השקל, אך התחזקות המטבע המקומי בתקופה האחרונה פגעה קשות בתקציבי הסטארט-אפים המקומיים. ענף ההייטק, המהווה 57% מהייצוא הישראלי, מתמודד במקביל עם ירידת מכפילי השווי של חברות התוכנה והתרחבות חלופות ההעסקה במדינות כמו פולין. בנוסף, הפרק מציג סיפורי אסקפיזם על שחזור סיסמת ארנק ביטקוין בעזרת בינה מלאכותית והפקת סרט קולנוע באורך מלא שנוצר כולו ב-AI בעלות של חצי מיליון דולר.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ענף ההייטק אחראי ל-57% מהייצוא הישראלי ולשליש מהכנסות מס הכנסה משכירים, ולכן הפגיעה בו היא בעלת השפעת מאקרו עמוקה על המשק.
  • גידול בשימוש ב-AI מעצים את התפוקה של מהנדסים בכירים בעלי ראייה רחבה, אך מחליף תפקידי דרג ביניים, אנליסטים ומפתחים בינוניים.
  • עלויות ההעסקה של אנליסטים ומפתחים בפולין עומדות על כחצי עד רבע מציפיות השכר של עובדים מקבילים בישראל.
  • כלי AI איפשרו לפענח דפוסי חשיבה מתוך מחברות ישנות ולשחזור סיסמת ארנק קריפטו המכיל חמישה ביטקוין לאחר עשור של ניסיונות עקרים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾איך השפיעה ההתחזקות של השקל על הסטארט-אפים הישראלים?

  ההתחזקות של השקל פגעה בסטארט-אפים בכך שהשקלים שהיו שווים 35-36 מיליון לפני שנה, היום שווים רק 28-29 מיליון. זה יוצר קושי בגיוס סיבובי המשך.

  ▾מהן הרוחות נגד המשפיעות על ההייטק הישראלי?

  שלוש הרוחות נגד הן: התקדמות ה-AI, ירידת שער הדולר, וירידת המכפילים של חברות תוכנה, שהחמירו בחצי שנה האחרונה.

  ▾כיצד משפיעה ירידת שער הדולר על עלויות הסטארט-אפים?

  ירידת שער הדולר ב-25% גורמת להעלאת העלויות בדולרים ב-33%, מה שמקשה על הסטארט-אפים לתכנן את התקציב שלהם.

  ▾איך משפיעה המלחמה על התפוקה של העובדים בהייטק?

  המלחמה משפיעה על התפוקה של העובדים, כאשר חברות כמו ויקס ציינו שהפרודוקטיביות ירדה, מה שמוביל לדחיית השקת פיצ'רים.

  ▾מהי המשמעות של האינפלציה הנמוכה על החלטות בנק ישראל?

  האינפלציה הנמוכה, יחד עם ציפיות להמשך הפחתת ריבית, עשויות להניע את בנק ישראל להפחית ריבית, דבר שיכול להשפיע על השוק וההייטק.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• האם השקל החזק הפך מבשורה לבעיה

  28 במאי 2026·48 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  שי סלינס ואורי גרינפלד מנתחים מדוע הפחתת ריבית של רבע אחוז לא החלישה את השקל, ומסבירים שהיקפי הגידור של הגופים המוסדיים והציפיות להסדרים אזוריים משפיעים יותר מפערי הריבית. הם מתארים כיצד שקל חזק עשוי להוזיל מוצרים מיובאים, אך מצמצם את ההכנסה השקלית של יצואנים ועלול לעודד קיצוץ בכוח האדם. השיחה עוסקת גם בזהירות של בנק ישראל לגבי הפחתות נוספות, בסיכונים הפיסקליים ובהשפעה המיוחדת על ההייטק הישראלי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מטבע חזק מיטיב תחילה עם צרכנים דרך הוזלת היבוא, אך ללא תחרות מספקת חלק מההוזלה עלול להישאר אצל היבואנים.
  • הפחתת ריבית של רבע אחוז לא הכריעה את שער החליפין, מפני שנפח העסקאות הנובע מפערי ריבית קטן יחסית לנפחי יצוא, יבוא וגידורי מוסדיים.
  • התחזקות השקל פוגעת ביצואנים שמקבלים פחות שקלים על אותה הכנסה דולרית, בעוד שכר, שכירות והוצאות מקומיות נשארים בשקלים.
  • הפיטורים בהייטק אינם מוסברים רק בשער הדולר, אלא גם בשינוי מודלים עסקיים בעקבות בינה מלאכותית ובהתייקרות האשראי.
  • הירידה הנוכחית בגירעון עלולה להטעות, משום שתקציב המשכי צמצם הוצאות בתחילת השנה וההכנסות כללו רכיב חד פעמי.
  לניתוח המלא של הפרק ←

פודקאסטים דומים

שני סנט - השקעות, שוק ההון וכסף בגובה העיניים

טל בינשטוק

כלכלה ועסקים44 פרקים

הפודקאסט של נדל”ן ולעניין

ליאור לוסטיג

כלכלה ועסקים98 פרקים

INVESTalk | פודקאסט ההשקעות של הבינלאומי

הבינלאומי

כלכלה ועסקים92 פרקים

UseTrading - בית לסוחרים ומשקיעים

אייל אוסבגי

כלכלה ועסקים386 פרקים

האקוסיסטם

האקוסיסטם

הייטק וסטארטאפים123 פרקים

מדברים השקעות

מנורה מבטחים

כלכלה ועסקים29 פרקים