פרק 168 - איך מיינדפולנס כבש את המערב, ולמה מדיטציה לא

איתן בן מיור מפרק למה כמעט כל מחקרי התזונה הגדולים לא שווים כלום — מערבוב בשר מעובד עם לא מעובד ועד התעלמות מההבדל בין בשר עשיר בג'לטין לבשר עשיר במתיונין.

בפרק הזה איתן בן מיור, מייסד אתר פלאו דאט ומטפל בגישת הפלאו, מסביר למה רוב מחקרי התזונה — ובמיוחד מחקרי העוקבה הענקיים — אינם אמינים. הוא פותח בטענה המרכזית שלו: גם כשמחקרים מפרידים בין בשר מעובד ללא מעובד, הם עדיין מתעלמים מהבחנה קריטית בין בשר עשיר בג'לטין (קולגן, אנטי-דלקתי) לבין בשר עשיר במתיונין (שרירי שלד), שמשפיעה על מנגנונים דלקתיים כמו מנגנון הקוקס. משם הוא עובר להסביר כיצד בנויים המחקרים הגדולים (NHS מחקר האחיות, HPFS, EPIC, PURE, פרמינגהם) ולמה שאלון תדירות המזון (FFQ) שעליו הם נשענים מלא בהטיות וערבוב נתונים — אנשים מבינים אחרת מהו 'בשר', 'דגן', 'ירק' או 'קטנייה'. הפרק מיועד למי שמתעניין בתזונה, פלאו ובחשיבה ביקורתית על מדע תזונתי, ומבטיח שאחריו לא תתייחסו יותר באותו אופן למחקרי תזונה.

תובנות מרכזיות

• הבעיה הראשונה והבסיסית במחקרי תזונה היא ערבוב בשר מעובד עם בשר לא מעובד באותה קטגוריה — סטייק והמבורגר יחד עם נקניקיות ונאגטס מלאים בחומרים מתחלבים ונתרטים.
• מעבר לכך, גם מחקרים מודרניים והתערבותיים מתעלמים מההבדל בין בשר עשיר בג'לטין/גליצין (אנטי-דלקתי, מבישול ארוך) לבשר עשיר במתיונין (שרירי שלד, בישול קצר) — הבדל משמעותי למנגנונים דלקתיים.
• כל מקורות החלבון הצמחיים עניים בג'לטין/קולגן, ולכן מבחינת השפעות דלקתיות הם נכנסים לאותה קטגוריה של בשר עני בג'לטין.
• מחקרי העוקבה הגדולים בודקים תזונה דרך שאלון תדירות מזון (FFQ) שמלא בהטיות — אנשים מבינים שונה מהו 'בשר' (יש שכוללים דגים או עוף), 'דגן' (רבים לא חושבים על אורז, פסטה או דגני בוקר ככה) או 'ירק' (אמריקאים מחשיבים תפוח אדמה כירק).
• מחקר האחיות (NHS) הוא דוגמה לסכנה: על סמך טעות סטטיסטית הגיעו למסקנה שטיפול הורמונלי חלופי מסרטן, הפחידו ממנו שנים, ואז חזרו בהם — היום מבינים שהוא מועיל לבריאות ומונע מחלות לב.