מאמאדע: הורות מבוססת-מדעפודקאסט של מור הרפז
52 פרקים
על התוכנית
בפודקאסט של מאמאדע תקבלו גישה ישירה למחקר על הורות והתפתחות ילדים. אם אתן מכירות בערך ובחשיבות של ידע מדעי אבל אין לכן דקה פנויה להשיג אותו בעצמכן- הגעתן ,למקום הנכון! כאן תקבלו ידע מהימן, מדויק, ביקורתי, נטול אג’נדות שיאפשר לכן ללמוד, לחשוב, להטיל ספק, לשאול שאלות ובעיקר יעניק לכן את החופש להסיק את המסקנות בעצמכן. בקבוצת הפייסבוק של מאמאדע תוכלו לקחת חלק בדיונים: https://www.facebook.com/groups/286414679325454 באתר של מאמאדע תמצאו אינספור סקירות מחקריות על הורות והתפתחות: https://www.mamada.co.il/
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה מאמאדע: הורות מבוססת-מדע?
מאמאדע: הורות מבוססת-מדע הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הורות ומשפחה מאת מור הרפז. ״מאמאדע - הורות מבוססת מדע״ מציעה מבט ביקורתי אך אמפתי על הורות בעידן המודרני, משלבת מחקר מדעי עדכני עם רגישות אישית, ומדגישה את הפער בין הבנה אינטלקטואלית לשינוי רגשי והתנהגותי בפועל. בארכיון 52 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-32 דקות.
| קטגוריה | הורות ומשפחה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 52 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-32 דקות |
| הפרק האחרון | 3 במאי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
מה קרה לילדי עוטף עזה - והאם מלחמה באמת מחשלת
מור ארפז, בעלת רקע במדעי המוח, שואלת ישר: "החשיפה למלחמה הופכת את הילדים שלנו לחסינים יותר, או שזה בדיוק מה שפוגע בהם?" מחקר אורך ישראלי בן עשור עוקב אחרי 232 ילדים, ומראה שיותר מ-80% מילדי העוטף פיתחו הפרעה נפשית לעומת 42% בקבוצת הביקורת. חשיפה כרונית מדללת חוסן, לא בונה אותו.
פרקים אחרים מתרגמים מחקר לכלים: למה שגרות משפחתיות הן מנוע התפתחות, ואיך מדברים עם ילדים על מוות. ובפרק החתימה היא מודה שגם הידע המדעי לא תמיד מפרק דפוסים שנחרטו מילדות.
להורים סקרנים שרוצים גיבוי מחקרי, ובלי הבטחות שאין מאחוריהן ביסוס.
״מאמאדע - הורות מבוססת מדע״ מציעה מבט ביקורתי אך אמפתי על הורות בעידן המודרני, משלבת מחקר מדעי עדכני עם רגישות אישית, ומדגישה את הפער בין הבנה אינטלקטואלית לשינוי רגשי והתנהגותי בפועל.
המנחה
מור ארפז, מנחת הפודקאסט, היא בעלת רקע במדעי המוח שמדברת באופן אישי ופתוח, ומשלבת ידע מדעי עמוק עם התמודדויות הוריות אישיות. היא חוקרת סוגיות הוריות מורכבות דרך עדשת המדע, אך אינה חוששת לבחון את גבולותיו ואת חשיבותו של התרגול החוויתי.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בהגשה מבוססת מחקר, המנתחת נושאים כמו התפתחות ילדים, ויסות רגשי והשפעות טראומה תוך שימוש בממצאים מדעיים ובמודלים תיאורטיים. הסגנון הוא שיחתי ונגיש, לעיתים קרובות מתחיל מחוויות אישיות או דילמות יומיומיות וממשיך להרחבה מעמיקה מבוססת מדע.
תובנות הזהב מהארכיון
- ידע מדעי בהורות, אף שהוא חיוני להבנה ורוגע, אינו מספיק לבדו לשינוי דפוסי התנהגות ורגש עמוקים, אשר דורשים תרגול חוויתי ומודעות פנימית.
- חשיפה כרונית ובלתי צפויה למצבי חירום וטראומה (כמו מלחמה) פוגעת באופן משמעותי בחוסן הנפשי של ילדים ואינה מחשלת אותם.
- שגרות משפחתיות מספקות לילדים מבנה, עקביות ופרדיקטביליות, ומהוות גורם חוסן קריטי להתפתחותם, במיוחד בתקופות של אי-ודאות וכאוס.
- הורים נוטים להמעיט ביכולתם של ילדים להבין נושאים מורכבים כמו מוות, כאשר הימנעות משיח פתוח עלולה דווקא להגביר פחדים וחרדות.
- היכולת של הורים להתעורר לבכי תינוק ולהגיב אליו אינה תלוית מגדר, אלא תלויה בעיקר בכמות הניסיון והזמן שההורה מבלה בטיפול בתינוק.
התוכנית מתאימה להורים המחפשים הבנה מעמיקה ומבוססת מחקר של אתגרי ההורות, לצד כלים פרקטיים להתמודדות עם רגעי שחיקה, חרדה ודילמות יומיומיות, תוך הכרה בחשיבותם של כלים פנימיים מעבר לידע קוגניטיבי.
השאלות הבולטות בארכיון
איך ניתן להכניס את עולם הבודהיזם והמיינדפולנס לתוך השגרה האינטנסיבית של הורים?
איך ניתן לנהל שיח הורי פתוח ומותאם גיל עם ילדים על נושא המוות מבלי להעמיס עליהם פחדים מיותרים?
מדוע למרות שגברים שומעים את בכי התינוק בלילה, הם מתעוררים פחות ומעורבים פחות בטיפול הלילי?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
מור הרפז מתרגמת מחקר על הורות והתפתחות ילדים לשפה של הורים - ממחקר ישראלי על ילדי העוטף ועד למה שגרות בוקר באמת עושות לילד.
- "האם חשיפה למלחמה הופכת ילדים לחסינים יותר, או שזה בדיוק מה שפוגע בהם?" - מחקר אורך שעקב 10 שנים אחרי 232 ילדים נותן תשובה חד-משמעית.
- יותר מ-80% מילדי העוטף פיתחו הפרעה נפשית לאורך העשור, לעומת 42% בקבוצת הביקורת - חשיפה כרונית לא מחשלת, היא מדללת משאבים.
- המצב הנפשי של האם הוא גורם מפתח: ככל שמצוקת האם גבוהה יותר, כך עולה הסיכון לילד.
- שגרות (בוקר, ערב, ארוחות) נותנות לילד מבנה, עקביות ופרדיקטביליות - ובמודל של ברונפנברנר הן בדיוק ה"מנוע" של ההתפתחות.
"האם החשיפה הזו, לשיט של החיים ולמלחמה, הופכת את הילדים שלנו ליותר חסינים ומחוספסים - או שזה בדיוק מה שפוגע בהם?" מור הרפז שמעה את השאלה הזאת מהורים אמיתיים בחוג מוזיקה, והלכה לבדוק מה למדע יש לומר. התשובה לא נעימה.
היא נשענת על מחקר אורך ישראלי שעקב עשר שנים אחרי 232 ילדים - חלקם גדלו בעוטף עזה תחת ירי רקטות מתמשך, חלקם באזורים שקטים. הפער ברור: יותר מ-80% מילדי העוטף פיתחו הפרעה נפשית לאורך העשור, לעומת 42% בקבוצת הביקורת. חשיפה כרונית לא מחשלת ילדים, היא מדללת בהדרגה את המשאבים הפנימיים שלהם.
וזה בדיוק הדבר ש"מאמאדע" עושה הכי טוב: לוקח הנחה שכולנו מסתובבים איתה ובודק אותה מול נתונים, בלי אג'נדה. אחד הממצאים שצף הוא שהמצב הנפשי של האם הוא גורם מפתח - ככל שמצוקתה גבוהה יותר, כך עולה הסיכון לילד.
לא כל פרק כבד כל כך. פרק אחר עוסק בשגרות פשוטות - בוקר, ערב, ארוחות - ומראה איך הן נותנות לילד מבנה, עקביות ויכולת לצפות מה יקרה. דרך המודל הביו-אקולוגי של ברונפנברנר, האינטראקציות החוזרות האלה הן ה"מנוע" של ההתפתחות עצמה.
מור הרפז לא מוכרת מסקנות מוכנות. היא מניחה את המחקר על השולחן, מסבירה אותו בשפה נקייה, ומשאירה להורים את החשיבה - וזה בדיוק מה שהופך את ההאזנה לשווה.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 49: איך לשמור על הנפש של הילדים שלנו בתקופה מטורללת?
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIהפרק עוסק בשאלה אם יש דרך להגן על הילדים מהשפעות המלחמה, או לפחות לצמצם את הנזק, אחרי יותר משנתיים וחצי של תקופת מלחמה. מנחת מאמאדע מדברת על איך לעזור לילדים לפתח חוסן כשהעולם בחוץ ׳בטנטרום משוגע׳. פרק להורים שמגדלים ילדים בתקופה לא יציבה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
איך לשמור על הנפש של הילדים שלנו בתקופה מטורללת - לפתח חוסן כשהעולם בחוץ בטירוף.
- אפשר לעזור לילדים לפתח חוסן גם כשהמציאות מכה בנו שוב ושוב.
- שיח רגשי בונה חוסן בילדים.
פרקים אחרונים
פרק 49: איך לשמור על הנפש של הילדים שלנו בתקופה מטורללת?
3 במאי 202625 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בשאלה אם יש דרך להגן על הילדים מהשפעות המלחמה, או לפחות לצמצם את הנזק, אחרי יותר משנתיים וחצי של תקופת מלחמה. מנחת מאמאדע מדברת על איך לעזור לילדים לפתח חוסן כשהעולם בחוץ ׳בטנטרום משוגע׳. פרק להורים שמגדלים ילדים בתקופה לא יציבה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אפשר לעזור לילדים לפתח חוסן גם כשהמציאות מכה בנו שוב ושוב.
- שיח רגשי בונה חוסן בילדים.
פרק 48: מה יש למדע להגיד על שגרות (גם במלחמה)?
22 במרץ 202641 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
דווקא כשהשגרה מתפרקת שוב ושוב, הפרק מציג את התפקיד של שגרות בהתפתחות ילדים, ואיך גם בתוך כאוס וסטרס הן הופכות לגורם חוסן. מבררים מתי כדאי להתחיל ליצור שגרות, כמה חשוב להתמיד, ואם יש דבר כזה יותר מדי שגרות. פרק מבוסס-מחקר להורים בימי מלחמה ושלום כאחד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שגרות יכולות להפוך לגורם חוסן של ממש דווקא בתוך כאוס וסטרס.
- יש דבר כזה יותר מדי שגרות - והפרק מברר מתי.
פרק 45: למה אנחנו מאבדות את זה? על ויסות רגשי בהורות
18 בינואר 202633 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק שואל למה, למרות הידע, הכוונות הטובות והאהבה, אנחנו עדיין מוצאות את עצמנו צועקות או מגיבות בניגוד לערכים שלנו. מבינים לעומק את תפקיד הוויסות הרגשי בהורות, את השלכותיו על ההתפתחות הרגשית של הילדים, ואם אפשר לשפר אותו. פרק מבוסס-מחקר להורים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כשהרגשות סוערים הם מנהלים אותנו - ולכן ויסות רגשי הוא יסוד מרכזי בהורות.
- יכולת הוויסות הרגשי משפיעה על איכות ההורות ועל ההתפתחות הרגשית של הילדים.
פרק 38: הורות קשובה: גישה הורית ששווה להכיר
4 באוקטובר 202529 דק׳פרק 37: למה כדאי לך לתרגל מיינדפולנס? התשובה המדעית
28 בספטמבר 202530 דק׳פרק 36: מחירי הג'ינגול: האם שחיקה הורית היא בלתי נמנעת?
7 בספטמבר 202539 דק׳פרק 50: פרק סיום: ביי ביי למשהו אחד הוא שלום למשהו אחר :)
30 במאי 202623 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפעילות נעצרת בשל שחיקה והרגשה שהידע המדעי על הורות כבר לא מייצר שינוי פנימי עמוק. המוקד עובר ללימוד והטמעה של עולמות המיינדפולנס והבודהיזם ככלים להתמודדות עם דפוסים רגשיים וחרדות. התוכניות לעתיד כוללות הכשרה כמנחת מדיטציה ופיתוח קורסי הכנה ללידה מבוססי מיינדפולנס.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ידע אינטלקטואלי על הורות אינו מספיק כדי לשנות דפוסים רגשיים שנחרטו בגוף לאורך שנים.
- תרגול יומיומי של מיינדפולנס משפר משמעותית את היכולת לווסת חרדות בזמן משברים לאומיים.
- התמודדות עם דפוסים רגשיים דורשת מעבר מהבנה קוגניטיבית לתרגול גופני ותודעתי.
- קושי כלכלי יכול לשמש כזרז להחלטות על שינוי מסלול מקצועי כאשר התשוקה המקורית דועכת.
פרק 47: איך לדבר עם ילדים על המוות?
22 בפברואר 202641 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ילדים מבינים את מושג המוות כבר בגיל צעיר, כאשר ההבנה מתפתחת בשלבים הכוללים סופיות, אוניברסליות, הפסקת תפקוד, סיבתיות ואמונות על המשכיות לא גופנית. שיח הורי פתוח על המוות קשור ליכולת טובה יותר של ילדים להתמודד עם אובדן ועם חרדת המוות. ההבנה של המוות אינה רק ביולוגית אלא גם רוחנית ודתית, והילדים מסוגלים להחזיק שתי תפיסות אלו במקביל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הבנת המוות מתחילה כבר סביב גיל 3-4 עם ההכרה בסופיות המוות.
- ההבנה הביולוגית של המוות מתפתחת לאורך הילדות ומגיעה לבשלות סביב גיל 7-8.
- סיבתיות המוות היא ההבנה שמתפתחת הכי מאוחר מבין הרכיבים הביולוגיים.
- ילדים בגיל 10-11 מוסיפים תפיסות רוחניות ודתיות למושג המוות, לצד ההבנה המדעית.
- הורים נוטים להעריך פחות ממה שילדים מבינים על המוות, מה שמוביל להימנעות משיח בנושא.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהם חמשת הרכיבים של מושג המוות כפי שהוסבר בפרק, ואיך הם מתפתחים אצל ילדים?
חמשת הרכיבים הם סופיות (המוות הוא בלתי הפיך), אוניברסליות (כל היצורים החיים מתים), הפסקת תפקוד (הפסקת כל התהליכים הביולוגיים והפסיכולוגיים), סיבתיות (מוות יכול להיגרם מסיבות שונות), והמשכיות לא גופנית (אמונות בחיים אחרי המוות). ילדים מבינים את הסופיות סביב גיל 3-4, את האוניברסליות סביב גיל 5-6, הפסקת התפקוד סביב גיל 7-8, והסיבתיות סביב גיל 8-10. הרכיב החמישי של המשכיות רוחנית מופיע סביב גיל 10-11.
▾מדוע חשוב לדבר עם ילדים על המוות, למרות הקושי והחשש הטבעי של ההורים?
כי אם לא מדברים עם הילדים על המוות, הם ממלאים את החורים בעצמם, מה שעלול להפוך את הנושא ליותר מפחיד. בנוסף, מחקרים מראים ששיח פתוח עם ההורים על המוות קשור להתמודדות טובה יותר עם מוות ואבל בבגרות, וילדים עם הבנה טובה יותר של המוות חווים פחות חרדה ממנו.
▾כיצד השינוי החברתי במאה השנים האחרונות השפיע על החשיפה של ילדים למוות?
בעבר מוות היה חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום והתרחש לעיני הילדים בבית ובקהילה. במאה השנים האחרונות, בזכות שיפורים ברפואה ובריאות הציבור, שיעורי התמותה ירדו, ומוות הפך לתופעה פחות נוכחת בחיי הילדים. בנוסף, ההורות הפכה למגוננת יותר, מה שהוביל לחשש לחשוף ילדים למוות מחשש לפגיעה בהם.
▾כיצד ילדים צעירים מפרשים את המוות, ומהי התפתחות ההבנה הביולוגית שלהם לגבי המוות?
ילדים צעירים מפרשים מוות במונחים פסיכולוגיים והתנהגותיים, למשל סבתא 'נסעה' או 'הלכה לישון'. בין גיל 4 ל-6 הם מתחילים לבנות תיאוריה עממית ביולוגית, שבה הם מבינים שהגוף הוא מערכת שמטרתה לשמור על החיים, וכשהגוף מפסיק לתפקד, החיים מסתיימים.
▾איך מתמודדים ילדים בגילאי 10-11 עם מושג המוות מבחינת תפיסות ביולוגיות ורוחניות?
בגילאים אלה ילדים מחזיקים בשתי תפיסות במקביל: תפיסה ביולוגית שבה המוות הוא הפסקת תפקודי הגוף והנפש, ותפיסה רוחנית או דתית שמדברת על חיים אחרי המוות או המשכיות הנשמה. הם מפעילים כל מערכת בהתאם להקשר, למשל עם רופאים או אנשי דת, ומחזיקים בשתי התפיסות בו זמנית.
פרק 46: האם אבות באמת לא שומעים כשהתינוק.ת בוכה בלילה?
1 בפברואר 202626 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מחקרים מראים שאין הבדל מובהק בין גברים לנשים בתגובה לבכי תינוקות, אלא שההבדל נובע בעיקר מהזמן שההורה מבלה עם התינוק. מחקר חדש מ-2025 בדנמרק הראה שנשים מתעוררות ב-14% יותר מגברים לצלילים חלשים של בכי או הזקה, אך כשהצליל חזק ההבדל נעלם. במחקר נוסף עם זוגות הורים, אמהות התעוררו בלילה לתינוק ב-76% מהפעמים, גם כאשר לא מדובר בהנקה או חופשת לידה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- נשים מתעוררות יותר לצלילים חלשים של בכי תינוקות, אך ההבדל נעלם בצלילים חזקים.
- אמהות מבלות בממוצע הרבה יותר שעות עם הילדים מאבות, מה שמחדד את הרגישות שלהן לבכי.
- היכולת לזהות את בכי התינוק האישי תלויה בזמן המבלה עם התינוק ולא במגדר ההורה.
- מחקר בדנמרק עם 117 זוגות הראה שאמהות מתעוררות בלילה לתינוק ב-76% מהפעמים, גם בהיעדר הנקה או חופשת לידה.
- הבדלים מגדריים בתגובה לבכי אינם חד משמעיים ויש סתירות במחקרים הקיימים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד משפיע הזמן שההורים מבלים עם התינוק על הרגישות שלהם לבכי שלו?
המחקר מראה שהרגישות לבכי של התינוק תלויה בעיקר בזמן שההורים מבלים איתו, ולא במגדר. ככל שההורה מבלה יותר זמן עם התינוק, הרגישות שלו לבכי מתחדדת, והאמהות מבלות בממוצע יותר זמן עם הילדים מאשר האבות.
▾מה מראה המחקר שנערך בדנמרק לגבי ההבדלים בין נשים לגברים בהתעוררות לצלילי בכי של תינוק בלילה?
המחקר בדנמרק מצא שנשים מתעוררות ב-14% יותר מגברים לצלילים חלשים של בכי תינוק או הזקה, אך כאשר הווליום עולה, ההבדל בין נשים לגברים מתבטל והסיכוי להתעורר שווה.
▾כיצד נאסף המידע במחקר על התעוררות הורים בלילה לתינוק, ומה היתרונות של שיטת האיסוף הזו?
ההורים ענו מדי בוקר במשך שבוע שלם על שאלות בטלפון לגבי כמה פעמים הם ובן זוגם התעוררו בלילה לתינוק. היתרונות הם איסוף מידע בזמן אמת, לאורך תקופה משתנה, והצלבת תשובות בין ההורים לאימות הנתונים.
▾מה מראה המחקר לגבי מי מתעורר יותר בלילה לתינוק, האם האמהות או האבות, ומה משמעות הממצאים?
המחקר מראה שאמהות מתעוררות בלילה לתינוק ב-76% מהמקרים, גם בהתבסס על דיווחי שני בני הזוג. הממצא מצביע על כך שאמהות נוטות לקחת על עצמן את הטיפול בלילה, גם במדינה שוויונית כמו דנמרק.
▾האם הנקה וחופשת לידה מסבירות את העובדה שאמהות מתעוררות יותר בלילה לתינוק לעומת אבות?
מחקרים מראים שאמהות מתעוררות יותר בלילה גם כאשר הן לא מניקות, וגם ללא קשר למצב התעסוקתי שלהן, כך שהנקה וחופשת לידה אינן ההסבר היחיד לכך.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות ממאמאדע: הורות מבוססת-מדע: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך מאמאדע: הורות מבוססת-מדע מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של מאמאדע: הורות מבוססת-מדע אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הורות ומשפחה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את מאמאדע: הורות מבוססת-מדע היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 52 הפרקים של מאמאדע: הורות מבוססת-מדע הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של מאמאדע: הורות מבוססת-מדע כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-52 הפרקים של מאמאדע: הורות מבוססת-מדע הופכים למגזין?
- 52 פרקים = 52 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של מאמאדע: הורות מבוססת-מדע, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
הורות מהטבע
לירן צמח
חטיפי בריאות
קרן אן גיימן
סיפורים לפני השינה 🛌🏻 לילה טוב
יניב לוי
קוראות בחלב - פודקאסט על הנקה, חלב אם ומה שבינהם
ורד לב, אפרת פלדמן ושגית לב
מדעי הרפואה והחיים | תל אביב 360
אוניברסיטת תל אביב
From Manager to Leader - עם טוני ערד פליק
טוני ערד פליק