כאן רבים בכיף - זה לא רק פודקאסט
Yaniv Shvartzman & Tamar Pollack13 פרקים
על התוכנית
פודקאסט "כאן רבים בכיף" יתכן לכם מידע שימושי ויעזור לכם לנהל את הריבים והסכסוכים בעסקים, עבודה, משפחה וזוגיות בצורה הטובה ביותר ולקבל את הפתרון שתמיד רציתם. .
מה זה כאן רבים בכיף - זה לא רק פודקאסט?
כאן רבים בכיף - זה לא רק פודקאסט הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת Yaniv Shvartzman & Tamar Pollack. פודקאסט המציע שיחות מעוררות מחשבה עם מומחים על ניהול קונפליקטים, אתגרי הורות ותקשורת אפקטיבית בעולם מורכב. בארכיון 13 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-54 דקות.
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 13 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-54 דקות |
| הפרק האחרון | 8 בדצמבר 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
'סכסוך' ולא 'ריב' - איך מילה אחת משנה את כל הדינמיקה
נילי ארד, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, מתעקשת בשיחה על שפה מדויקת: לקרוא למצב 'סכסוך' ולא 'ריב' נותן לו מסגרת בוגרת אחרת. תפקיד המגשר אינו לשפוט אלא להביא את הצדדים לשבת יחד - ועצם ההסכמה לבוא, היא אומרת, כבר חצי מהפתרון.
פרק על הורות אחרי גירושים מפריד בין שני דברים שנוטים להתערבב: הכישלון הזוגי והיכולת להיות הורים משותפים מצוינים. הקשר בין ההורים נמשך שנים מעבר לזוגיות, והוא משתנה מרכזי בהסתגלות הבריאה של הילדים.
ועו"ד יגל בורחובסקי מוסיף כלל פשוט שחוסך דרמות: לא לקבל החלטה ולא לנקוט באקט משפטי כל עוד נמצאים בסערת רגשות, כי מה שנראה כסוף העולם נראה אחרת אחרי כמה ימים.
פודקאסט המציע שיחות מעוררות מחשבה עם מומחים על ניהול קונפליקטים, אתגרי הורות ותקשורת אפקטיבית בעולם מורכב.
המנחה
המנחה מביא לשיחות עומק עם מומחים במגוון תחומים, מדגיש את הצורך בהבנה, דיאלוג וכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים אישיים וחברתיים. הוא מתמקד בפן הרגשי שמאחורי קונפליקטים ובחשיבות התקשורת האנושית.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא שיחות אינטימיות ומעמיקות עם מומחים, בקצב מתון, המעודד חשיבה ביקורתית והרחבת נקודת המבט. הדיונים מפרקים תפיסות שגויות ומציעים מסגרות חדשות להבנת מורכבויות החיים.
תובנות הזהב מהארכיון
- סכסוכים רבים נובעים ממטענים רגשיים עמוקים ולא רק ממחלוקות ענייניות, ודורשים התייחסות מעבר להיבט המשפטי היבש.
- השפה והמסגור הנכון של המצב משפיעים באופן מהותי על אופן ניהולו ופתרונו.
- הידברות וגישור, תוך ראיית האדם שמנגד, עדיפים פעמים רבות על פני הליכים משפטיים אגרסיביים לשמירה על מערכות יחסים ארוכות טווח.
- חשוב להשהות תגובות מיידיות ולנקוט פעולות מתוך רגיעה ולא מתוך סערת רגשות.
- בעידן של עודף מידע, יש ערך רב לאותנטיות, לחשיבה משותפת ולדיון פתוח שמטרתו הבנה הדדית.
- חרמות בעידן הדיגיטלי הפכו לחודרניים ואקטיביים יותר, ומחייבים תשומת לב מיוחדת וכלים לזיהוי ותמיכה.
- אין כישלון זוגי המונע יכולת להפוך להורים משותפים מצוינים, והפרדת הפן הזוגי מההורי חיונית.
- ישראל היא 'עם מדיין' עם מספר ההתדיינויות המשפטיות הגבוה בעולם, בניגוד למשל ליפן שבה פנייה לבית משפט נחשבת בושה.
התוכנית מתאימה לכל מי שמעוניין לשפר את יכולותיו בניהול קונפליקטים, להבין לעומק את מערכות היחסים בחייו, ולפתח חשיבה ביקורתית ומודעות רגשית.
השאלות הבולטות בארכיון
מה לקחת מתוך כל הסכסוכים שראית בבית הדין לעבודה אל החיים האישיים שלך - האם זה השפיע על איך שאת מתנהלת בסכסוכים במשפחה?
איך מעבירים את האחריות ההורית לפרקטיקה כשלבני הזוג תקופה ארוכה קשה לדבר אחד עם השני?
איך אני יודע מתי ריב הוא מיותר ומתי לא, ואיך נמנעים ממנו בפועל?
איך היום, גם אנשים שמכירים את היתרונות של גישור, בוחרים באופן אוטומטי ללכת להליך משפטי ולהיכנס בצד השני?
למה אין כזה דבר דיון תקין או אידיאלי?
עד כמה לבלוש אחרי הילד?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר נילי ארד מסבירה למה גישור, ולא בית משפט, הוא הדרך הנכונה לפתור סכסוכים בעם שהוא מטבעו 'עם מדיין'.
הפרק מארח את נילי ארד, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, מנכ"לית משרד המשפטים והמשנה לפרקליטת המדינה לשעבר, וכיום יושבת ראש עמותת שב"י (שקיפות בינלאומית ישראל) ומגשרת בסכסוכי עבודה. ארד טוענת שהליך הגישור, כשנעשה מקצועית, מאפשר לפרק סיטואציות מורכבות ולהביא לסופיות שבית המשפט אינו מספק. היא מתעקשת על שפה מדויקת ('סכסוך' ולא 'ריב'), מסבירה שמערכת בתי הדין לעבודה כבר מפנה צדדים לגישור באופן אינטגרלי, ומנתחת מדוע ישראלים בכל זאת ממהרים לתבוע. הפרק מתאים לעורכי דין, מגשרים וכל מי שמתעניין בפתרון סכסוכים מתוך דיאלוג, רגש והכרה הדדית.
- השפה מעצבת את התהליך: לקרוא למצב 'סכסוך' במקום 'ריב' נותן מסגרת אחרת ובוגרת יותר למערכת היחסים בין הצדדים.
- המגשר אינו שופט ואינו נותן פתרון - תפקידו להביא את הצדדים להידברות, ועצם ההסכמה לבוא יחד למקום אחד היא כבר חצי מהפתרון.
- ישראל היא 'עם מדיין' עם מספר ההתדיינויות המשפטיות הגבוה בעולם, בניגוד למשל ליפן שבה פנייה לבית משפט נחשבת בושה.
- מאחורי כל תביעה בבית הדין לעבודה עומד רגש - עלבון, ציפיות שהופרו ורצון נקמה - ובית המשפט שדן רק לפי ראיות אינו מאפשר לאדם להישמע ולהיראות.
- תביעות הטרדה מינית במערכת יחסי עבודה מתאימות לעיתים דווקא לגישור, משום שמה שהאישה מבקשת קודם כל הוא הכרה וסליחה - לפני הכסף.
מה לקחת מתוך כל הסכסוכים שראית בבית הדין לעבודה אל החיים האישיים שלך - האם זה השפיע על איך שאת מתנהלת בסכסוכים במשפחה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
יניב שוורצמן ותמר פולק מארחים מומחי גישור - מנשיאת בית הדין לעבודה לשעבר ועד יועצת להורים גרושים - על איך מנהלים סכסוך בלי לשרוף את הקשר.
- השפה מעצבת את הסכסוך: לקרוא למצב "סכסוך" במקום "ריב" כבר נותן מסגרת בוגרת יותר - ועצם ההסכמה של הצדדים לבוא יחד למקום אחד היא חצי מהפתרון.
- כמעט שום סכסוך לא באמת על כסף - בדרך כלל מתחתיו מסתתרים אגו, פגיעה או תחושת הקרבה.
- אצל הורים גרושים, ההנחה שגירושים מאפשרים נתק מלא היא שגויה ומזיקה ברגע שיש ילדים - איכות התקשורת בין ההורים היא מה שקובע איך הילדים יסתגלו.
"מה שנראה כסוף העולם ברגע האמת, נראה חסר חשיבות אחרי כמה ימים." המשפט הזה, שעלה בשיחה עם עו"ד יגל בורחובסקי, הוא הלב של "כאן רבים בכיף": רוב הריבים שאנחנו נכנסים אליהם פשוט לא שווים את המחיר הרגשי.
יניב שוורצמן ותמר פולק לוקחים נושא מתוח - סכסוכים בעבודה, במשפחה, בזוגיות - והופכים אותו לשיחה נגישה עם אנשים שעושים את זה למחייתם. נילי ארד, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, מספרת איך היא מעבירה ללקוחותיה את העיקרון הפשוט: לקרוא למצב "סכסוך" במקום "ריב" כבר משנה את כללי המשחק. עצם ההסכמה לבוא יחד למקום אחד, היא אומרת, היא כבר חצי מהפתרון.
אחד הדברים שחוזרים בפרקים השונים הוא שכמעט שום סכסוך לא באמת על כסף. מתחת לכסף מסתתרים בדרך כלל אגו, פגיעה או תחושת הקרבה - ובלי לגעת בהם, שום הסכם לא יחזיק.
ובפרק עם יועצת להורים גרושים נשברת אשליה נפוצה: שגירושים מאפשרים נתק מוחלט. ברגע שיש ילדים, הקשר בין ההורים נמשך שנים, ואיכות התקשורת ביניהם היא המשתנה שקובע איך הילדים יסתגלו.
הטון, כמו שהשם מבטיח, מנסה להפוך נושא לא נעים לשיחה שאפשר ליהנות ממנה - בלי לאבד את הצד השני בדרך.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
למה גישור הוא החלופה הטובה ביותר למערכת המשפטית
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק של 'כאן רבים בכיף' המארח את נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופטת נילי ארד, לשיחה על הקשר בין גישור, בית הדין הארצי לעבודה, אנושיות ופתרון סכסוכים. למתעניינים בגישור ובמשפט.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
השופטת נילי ארד על גישור כחלופה הטובה ביותר למערכת המשפטית.
- למה גישור עשוי להיות חלופה טובה יותר מהמערכת המשפטית הפורמלית?
פרקים אחרונים
למה גישור הוא החלופה הטובה ביותר למערכת המשפטית
8 בדצמבר 202447 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק של 'כאן רבים בכיף' המארח את נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופטת נילי ארד, לשיחה על הקשר בין גישור, בית הדין הארצי לעבודה, אנושיות ופתרון סכסוכים. למתעניינים בגישור ובמשפט.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- למה גישור עשוי להיות חלופה טובה יותר מהמערכת המשפטית הפורמלית?
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק של 'כאן רבים בכיף' המארח את נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופטת נילי ארד, לשיחה על הקשר בין גישור, בית הדין הארצי לעבודה, אנושיות ופתרון סכסוכים. למתעניינים בגישור ובמשפט.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
למה גישור עשוי להיות חלופה טובה יותר מהמערכת המשפטית הפורמלית?
כאן רבים בכיף מארח את אלינור אלדר - ילדים בהליך הגירושין
28 בנובמבר 20241 שע׳ 16 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את אינור אלדר, יועצת ומדריכת הורים גרושים, לשיחה על הדינמיקה המשפחתית לאחר פרידה. השיחה מתמקדת בהפרדה בין המשבר הזוגי לבין האחריות ההורית המשותפת, תוך דגש על כך שהקשר בין ההורים נמשך שנים רבות מעבר לזוגיות עצמה. האזנה לפרק מומלצת להורים בתהליכי פרידה המבקשים כלים מעשיים ופרספקטיבה בריאה לגידול הילדים. הפרק מציע תובנות על חשיבות המודעות והגדרת ערכים משותפים להצלחת ההורות המשותפת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסברה שהגירושים מאפשרים נתק מוחלט מההורה השני היא שגויה ומזיקה ברגע שיש ילדים בתמונה.
- הקשר והתקשורת בין ההורים לאחר הפרידה הם משתנה משמעותי ביותר בהסתגלות הבריאה של הילדים למצב החדש.
- ניתן ואף רצוי להפריד בין הכישלון הזוגי לבין היכולת להפוך להורים משותפים מצוינים.
- אחריות הורית כוללת לא רק צרכים פיזיים, אלא גם יצירת אטמוספירה בריאה ורציפה במעבר בין הבתים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את אינור אלדר, יועצת ומדריכת הורים גרושים, לשיחה על הדינמיקה המשפחתית לאחר פרידה. השיחה מתמקדת בהפרדה בין המשבר הזוגי לבין האחריות ההורית המשותפת, תוך דגש על כך שהקשר בין ההורים נמשך שנים רבות מעבר לזוגיות עצמה. האזנה לפרק מומלצת להורים בתהליכי פרידה המבקשים כלים מעשיים ופרספקטיבה בריאה לגידול הילדים. הפרק מציע תובנות על חשיבות המודעות והגדרת ערכים משותפים להצלחת ההורות המשותפת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסברה שהגירושים מאפשרים נתק מוחלט מההורה השני היא שגויה ומזיקה ברגע שיש ילדים בתמונה. · הקשר והתקשורת בין ההורים לאחר הפרידה הם משתנה משמעותי ביותר בהסתגלות הבריאה של הילדים למצב החדש. · ניתן ואף רצוי להפריד בין הכישלון הזוגי לבין היכולת להפוך להורים משותפים מצוינים. · אחריות הורית כוללת לא רק צרכים פיזיים, אלא גם יצירת אטמוספירה בריאה ורציפה במעבר בין הבתים.
הקשר בין מניעת סכסוכים לגישור
9 בנובמבר 202357 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתארח עו"ד יגל בורחובסקי לשיחה על עולם הסכסוכים והגישור. האורח מדגיש את החשיבות בבחירת המלחמות שלנו ובבדיקה האם הסכסוך אכן מצדיק את המחיר הרגשי והזמן שהוא גובה. הוא מציע טיפים פרקטיים כמו השהיית תגובות בזמן כעס והמתנה לרגיעה לפני נקיטת צעדים משפטיים או אישיים. בנוסף, הפרק עוסק בדינמיקה הפסיכולוגית של סכסוכים, הנוטים להסלים ולהתקבע עם הזמן ללא התערבות. התוכן מיועד לכל מי שרוצה לשפר את יכולת ניהול הקונפליקטים שלו ולהימנע מדרמות מיותרות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- סכסוכים נדיר שנסובים רק על כסף; בדרך כלל הם ביטוי למתחים עמוקים יותר, כמו תחושות של הקרבה או פגיעה באגו.
- הפרספקטיבה שלנו משתנה דרמטית עם הזמן; מה שנראה כסוף העולם ברגע האמת, נראה חסר חשיבות לאחר כמה ימים.
- הכלל החשוב ביותר הוא לא לקבל החלטה ולא לנקוט באקט משפטי או אישי כל עוד נמצאים בסערת רגשות.
- סכסוך שלא מטופל נוטה להנציח ולהעצים את עצמו, כשהצדדים נוטים להאמין בגרסתם המוקצנת ככל שעובר הזמן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מתארח עו"ד יגל בורחובסקי לשיחה על עולם הסכסוכים והגישור. האורח מדגיש את החשיבות בבחירת המלחמות שלנו ובבדיקה האם הסכסוך אכן מצדיק את המחיר הרגשי והזמן שהוא גובה. הוא מציע טיפים פרקטיים כמו השהיית תגובות בזמן כעס והמתנה לרגיעה לפני נקיטת צעדים משפטיים או אישיים. בנוסף, הפרק עוסק בדינמיקה הפסיכולוגית של סכסוכים, הנוטים להסלים ולהתקבע עם הזמן ללא התערבות. התוכן מיועד לכל מי שרוצה לשפר את יכולת ניהול הקונפליקטים שלו ולהימנע מדרמות מיותרות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
סכסוכים נדיר שנסובים רק על כסף; בדרך כלל הם ביטוי למתחים עמוקים יותר, כמו תחושות של הקרבה או פגיעה באגו. · הפרספקטיבה שלנו משתנה דרמטית עם הזמן; מה שנראה כסוף העולם ברגע האמת, נראה חסר חשיבות לאחר כמה ימים. · הכלל החשוב ביותר הוא לא לקבל החלטה ולא לנקוט באקט משפטי או אישי כל עוד נמצאים בסערת רגשות. · סכסוך שלא מטופל נוטה להנציח ולהעצים את עצמו, כשהצדדים נוטים להאמין בגרסתם המוקצנת ככל שעובר הזמן.
גישור משפחה וירושה
22 באוגוסט 20231 שע׳ 7 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח מגשרת מומחית לשיחה על היתרונות המשמעותיים של הגישור בניהול סכסוכי משפחה וירושה. הדוברים מנתחים את הסיבות הרגשיות והפסיכולוגיות לכך שאנשים נוטים לבחור באופן אוטומטי בהליך משפטי תוקפני במקום בגישור. הם מפרטים כיצד גישור יכול להפוך קונפליקט להזדמנות, במיוחד בנושאים מורכבים כמו ירושה וטיפול בהורים מבוגרים. האזנה לפרק חיונית למי שמחפש הבנה עמוקה יותר על הדרכים לפתרון סכסוכים משפחתיים תוך שמירה על מערכות יחסים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אנשים בוחרים בהליך משפטי מתוך תחושת הישרדות ופחד, ולא מתוך רציונליות.
- עורכי דין מתפקדים לרוב כ"נגרים" המשתמשים בכלים אלימים, כמו מכתב התראה, שאינם מתאימים לפתרון סכסוך משפחתי עדין.
- בסכסוכים בין-דוריים, הקושי נובע מהיפוך תפקידים, אובדן שליטה של ההורים ופחד שלהם משיחות קשות שעלולות לפגוע במערכת היחסים עם ילדיהם.
- גישור מאפשר לפורר את הדימוניזציה שצדדים עושים זה לזה, תהליך שלא מתרחש בבתי משפט.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח מגשרת מומחית לשיחה על היתרונות המשמעותיים של הגישור בניהול סכסוכי משפחה וירושה. הדוברים מנתחים את הסיבות הרגשיות והפסיכולוגיות לכך שאנשים נוטים לבחור באופן אוטומטי בהליך משפטי תוקפני במקום בגישור. הם מפרטים כיצד גישור יכול להפוך קונפליקט להזדמנות, במיוחד בנושאים מורכבים כמו ירושה וטיפול בהורים מבוגרים. האזנה לפרק חיונית למי שמחפש הבנה עמוקה יותר על הדרכים לפתרון סכסוכים משפחתיים תוך שמירה על מערכות יחסים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אנשים בוחרים בהליך משפטי מתוך תחושת הישרדות ופחד, ולא מתוך רציונליות. · עורכי דין מתפקדים לרוב כ"נגרים" המשתמשים בכלים אלימים, כמו מכתב התראה, שאינם מתאימים לפתרון סכסוך משפחתי עדין. · בסכסוכים בין-דוריים, הקושי נובע מהיפוך תפקידים, אובדן שליטה של ההורים ופחד שלהם משיחות קשות שעלולות לפגוע במערכת היחסים עם ילדיהם. · גישור מאפשר לפורר את הדימוניזציה שצדדים עושים זה לזה, תהליך שלא מתרחש בבתי משפט.
איך כשלים רטורים משפיעים על השיח שלנו
2 באוגוסט 202357 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את ד"ר ננה אריאל, מומחית לרטוריקה, לשיחה על הדינמיקה של פודקאסטים ועל הצורך האנושי לראות אנשים חושבים תוך כדי דיבור במקום לקבל עצות גנריות. השיחה נוגעת בכמות המידע האדירה בעולם ובירידת ערכה, ובחשיבות של אימון השומעים לחשוב בצורה פתוחה ודינמית. בנוסף, נדונים הכשלים הרטוריים המסיחים את הדעת מניהול דיון ענייני בשיח הציבורי, ומוצג פרויקט אתר הכשלים שד"ר אריאל מובילה עם סטודנטים. מדובר בפרק חובה לכל מי שמעוניין להבין איך לבנות טיעונים ולזהות שיבושים בשיחה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עודף מידע גורם לירידה בערכו, לכן אנשים מחפשים היום דמויות אותנטיות שניתן להזדהות איתן, ולא רק מקור לטיפים ושורה תחתונה.
- המטרה של ויכוח אידיאלי אינה בהכרח להגיע להסכמה, אלא לאפשר דיון שבו שני הצדדים נתפסים כאנשים רציונליים שמנסים להבין זה את זה.
- כשלים רטוריים הם כלים המסיחים את הדעת מהנושא הענייני אל עבר תקיפת האדם, לעיתים באופן לא מודע, ולעיתים כמניפולציה מכוונת.
- לימוד רטוריקה הופך להיות אפקטיבי רק כשהוא מחובר לדוגמאות חיות מהשיח הציבורי היומיומי, ולא נשאר ברמה התיאורטית בלבד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את ד"ר ננה אריאל, מומחית לרטוריקה, לשיחה על הדינמיקה של פודקאסטים ועל הצורך האנושי לראות אנשים חושבים תוך כדי דיבור במקום לקבל עצות גנריות. השיחה נוגעת בכמות המידע האדירה בעולם ובירידת ערכה, ובחשיבות של אימון השומעים לחשוב בצורה פתוחה ודינמית. בנוסף, נדונים הכשלים הרטוריים המסיחים את הדעת מניהול דיון ענייני בשיח הציבורי, ומוצג פרויקט אתר הכשלים שד"ר אריאל מובילה עם סטודנטים. מדובר בפרק חובה לכל מי שמעוניין להבין איך לבנות טיעונים ולזהות שיבושים בשיחה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
עודף מידע גורם לירידה בערכו, לכן אנשים מחפשים היום דמויות אותנטיות שניתן להזדהות איתן, ולא רק מקור לטיפים ושורה תחתונה. · המטרה של ויכוח אידיאלי אינה בהכרח להגיע להסכמה, אלא לאפשר דיון שבו שני הצדדים נתפסים כאנשים רציונליים שמנסים להבין זה את זה. · כשלים רטוריים הם כלים המסיחים את הדעת מהנושא הענייני אל עבר תקיפת האדם, לעיתים באופן לא מודע, ולעיתים כמניפולציה מכוונת. · לימוד רטוריקה הופך להיות אפקטיבי רק כשהוא מחובר לדוגמאות חיות מהשיח הציבורי היומיומי, ולא נשאר ברמה התיאורטית בלבד.
איך להתמודד עם חרם על הילד שלכם?
24 ביולי 202355 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארח המנחה את הפסיכולוגית החינוכית אילה קלאי-נוותני לשיחה על אתגרי ההורות המודרנית. השיחה מתמקדת בשינוי התפיסה מראיית קונפליקטים כבעיה, לניהול משא ומתן המקדם צמיחה. הם דנים לעומק בנושא הכואב של חרם בקרב ילדים, ומסבירים מדוע בעידן הרשתות החברתיות החרם הוא חודרני ואקטיבי יותר מבעבר. הפרק מציע להורים כלים לזיהוי סימני מצוקה אצל הילד וחשיבות היצירה של תקשורת פתוחה וקשובה בכל שלב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חרמות מתחילים כבר בגיל הגן, אך בעידן הדיגיטלי הם הפכו לאקטיביים, חודרניים ומתועדים יותר, מה שמקשה על הילד להתנתק מהם.
- הורים צריכים לעבור מפוזיציה של צייתנות לגישה של משא ומתן כדי לפתח את הילד ולבנות מערכת יחסים בריאה.
- זיהוי חרם אינו מסתמך רק על דיווח של הילד, אלא על תשומת לב לשינויים בהתנהגותו, כגון הצטמצמות חברתית או שינויים קיצוניים במצב הרוח.
- גם אם מערכת היחסים עם הילד לא הייתה אופטימלית בעבר, תמיד ניתן לשנות ולשפר את התקשורת בכל גיל באמצעות למידה ורצון לשינוי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מארח המנחה את הפסיכולוגית החינוכית אילה קלאי-נוותני לשיחה על אתגרי ההורות המודרנית. השיחה מתמקדת בשינוי התפיסה מראיית קונפליקטים כבעיה, לניהול משא ומתן המקדם צמיחה. הם דנים לעומק בנושא הכואב של חרם בקרב ילדים, ומסבירים מדוע בעידן הרשתות החברתיות החרם הוא חודרני ואקטיבי יותר מבעבר. הפרק מציע להורים כלים לזיהוי סימני מצוקה אצל הילד וחשיבות היצירה של תקשורת פתוחה וקשובה בכל שלב.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חרמות מתחילים כבר בגיל הגן, אך בעידן הדיגיטלי הם הפכו לאקטיביים, חודרניים ומתועדים יותר, מה שמקשה על הילד להתנתק מהם. · הורים צריכים לעבור מפוזיציה של צייתנות לגישה של משא ומתן כדי לפתח את הילד ולבנות מערכת יחסים בריאה. · זיהוי חרם אינו מסתמך רק על דיווח של הילד, אלא על תשומת לב לשינויים בהתנהגותו, כגון הצטמצמות חברתית או שינויים קיצוניים במצב הרוח. · גם אם מערכת היחסים עם הילד לא הייתה אופטימלית בעבר, תמיד ניתן לשנות ולשפר את התקשורת בכל גיל באמצעות למידה ורצון לשינוי.
רו"ח שלומי כהן בשיחה על משמעות הכסף בחיים שלנו
31 במאי 202351 דק׳תוכנית הסכסוכים של רדיו תל אביב 102 - 15.05.2023
16 במאי 202340 דק׳תוכנית הסכסוכים ברדיו תל אביב 102 - 08.05.2023
14 במאי 202341 דק׳תוכנית הסכסוכים - רדיו תל אביב 01.05.23
8 במאי 202348 דק׳
פודקאסטים דומים
משפט על פרידה
מור כרמי, עו"ד לענייני משפחה ומגשרת
נדל"ן וירושה עם פרדי מוסקוביץ
Fredi Moskovitch
דיני משפחה וירושה
Yedidya Mandel
משפט פתיחה
kabessa9
מקור להשראה: רעיון גדול באריזה קטנה
Beit Avi Chai
בית הספר לקארמה טובה
עו״ד רות דיין וולפנר