חיות כיס Hayot Kiss
כאן | Kan483 פרקים
על התוכנית
סיפורים על כלכלה במילים של בני אדם. מגישים: שאול אמסטרדמסקי, צליל אברהם ואלון אמיצי. עורכת: ליהיא צדוק. מפיק: עדי אפרת. עורך סאונד: טל וניג.
מה זה חיות כיס Hayot Kiss?
חיות כיס Hayot Kiss הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת כאן | Kan. פודקאסט המפרק לגורמים כלכליים, פוליטיים והתנהגותיים את האירועים והמגמות שמעצבות את חיינו. בארכיון 483 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-36 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 483 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-36 דקות |
| הפרק האחרון | 15 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
למה נוח לך לא לתקף באוטובוס, ובמקום אחר זה הופך אותך לגנב
שאול אמסטרדמסקי מתחיל בשאלה פסיכולוגית פשוטה - למה אותה התנהגות בדיוק מרגישה לגיטימית במקום אחד וכמו גניבה במקום אחר. מסביב נפרשת תופעה שמסבה למדינה הפסד מוערך של 400 עד 600 מיליון שקל בשנה, ואחד מכל חמישה נוסעים שלא מתקף.
בפרק אחר, על המונדיאל 2026, הוא מראה שהגדלת הטורניר ל-48 נבחרות היא צעד כלכלי ופוליטי ולא רומנטי, ושמחירי הכרטיסים ב-Dynamic Pricing הופכים אותו אולי לפחות נגיש אי פעם.
הקו החוזר: מאחורי החלטות שנראות תמימות מסתתרים תמיד מניעים כלכליים, ולרוב הם נסגרים בוועדות, לא בבמה.
פודקאסט המפרק לגורמים כלכליים, פוליטיים והתנהגותיים את האירועים והמגמות שמעצבות את חיינו.
המנחה
המנחה, שאול אמסטרדמסקי, מתמחה בניתוח כלכלי מעמיק של תופעות שונות, עם דגש על הבנת המניעים הנסתרים מאחורי אירועים ומדיניות. הוא מציג גישה אנליטית, חקרנית ומעמיקה, כשלעיתים מצטרפים אליו מנחים או מומחים נוספים.
הסגנון
התוכנית מציגה סגנון תחקירני ומעמיק, המשלב ראיונות עם מומחים מתחומי הכלכלה, הפוליטיקה, החברה והסביבה. הקצב יסודי והטון אובייקטיבי אך ביקורתי, ומטרתו לחשוף את המבנים והמניעים הפחות גלויים שמאחורי נושאים אקטואליים.
תובנות הזהב מהארכיון
- לעתים קרובות, החלטות הנראות תמימות או 'רומנטיות' מונעות משיקולים כלכליים ופוליטיים עמוקים.
- שינויים במדיניות ציבורית, גם אם נדמים קטנים, יכולים ליצור אפקט דומינו חברתי וכלכלי משמעותי ולא צפוי.
- השפעה ושינוי אמיתיים מתרחשים לרוב מאחורי הקלעים, בוועדות ובפרוזדורים, ולא בהכרח בבמה התקשורתית.
- הבנת כלכלה התנהגותית חיונית להבנת תופעות חברתיות, מכיוון שהיא חושפת את ה'דחיפות הקלות' והמניעים הפסיכולוגיים שמעצבים את התנהגות הציבור.
- יש מחיר כלכלי, חברתי וסביבתי לכל בחירה או חידוש טכנולוגי, שחשוב לחשוף ולנתח.
התוכנית מיועדת למאזינים סקרנים המעוניינים להבין לעומק את המורכבות הכלכלית, הפוליטית והחברתית שמאחורי כותרות היומיום, ומחפשים ניתוח ביקורתי ומעשיר.
השאלות הבולטות בארכיון
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על כלכלת חלל?
מה הסיכוי שעוד בתקופת חיינו נקים יישוב על הירח או נגיע למאדים, האם זו כבר שאלה של 'מתי' ולא של 'אם'?
למה במקום אחד נוח לך לא לשלם, ובמקום אחר אתה מרגיש שזה עושה אותך גנב, למרות שזה אותו דבר?
האם בכלל אפשר להשפיע מתוך הפוליטיקה?
האם ניתן להעביר מיליוני חקלאים קטנים המגדלים אורז בשיטות מסורתיות עתיקות לשיטת השקיה בטפטוף מודרנית?
מה ההבדל המהותי בין סוכן AI מדור שני לדור שלישי, וכיצד מודעות עצמית משנה את תפקודו?
האם אנחנו צפויים להפוך למדינה שבה כל עבודות הכפיים נעשות בידי מהגרים, ואיך נסתדר עם העובדה שיש פה בני אדם שבעצם גם לא רוצים אותם?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
פרק כלכלי שמסביר מהי 'כלכלת חלל' ואיך היא הפכה מתחום ממשלתי משעמם לתעשייה מסחרית רווחית.
הפרק מנגיש את עולם כלכלת החלל דרך חלוקה לשלוש קטגוריות: דאטה ושירותים מהחלל (כמו תמונות לוויין ואינטרנט סטארלינק), שיגורים (שבהם ספייסאקס מונופול עם מעל 90% מהשוק), ודיפ ספייס (ירח, טלסקופים) שעדיין לא רווחי ישירות. מובאים אורחים מהתעשייה הישראלית והגלובלית שמסבירים את המהפכה שיצרה ספייסאקס בהוזלת עלות השיגור. הפרק שווה למי שרוצה להבין למה החלל חזר להיות סקסי ואיפה ישראל ממוקמת. ההסבר נגיש ומלווה בדוגמאות יומיומיות.
- ספייסאקס הוזילה את עלות שיגור קילו לחלל מעשרות אלפי דולרים לכ-3,500 דולר, וסטרשיפ עשוי להוריד זאת ל-100-200 דולר לקילו.
- כ-90% מהמטען שמשוגר למסלול נמוך בעולם נישא על ידי ספייסאקס, מצב של מונופול כמעט מוחלט בשיגורים.
- הקטגוריה הרווחית ביותר היא דווקא הדאטה והשירותים מהחלל (תמונות לוויין, אינטרנט), לא השיגורים הזוהרים.
- טכנולוגיות שפותחו למשימות חלל לא-רווחיות (קצף זיכרון, פאנלים סולריים, GPS) זולגות בהדרגה לשוק האזרחי ומייצרות ערך כלכלי עקיף.
- סטרשיפ נתפס באוויר בידי שתי זרועות כמו צ'ופסטיקס, מה שמייעל את קצב השיגורים מפעם בכמה ימים לכמה ביום.
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על כלכלת חלל?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פודקאסט כלכלה שלוקח שאלה מהחיים - למה לא מתקפים באוטובוס, מי יעבוד פה - ומפרק אותה למספרים ולבני אדם.
- כ-20% מהנוסעים בתחבורה הציבורית לא מתקפים, נזק של 400-600 מיליון שקל בשנה. הרפורמה של עלייה מכל הדלתות ב-2019 הפכה אי-תשלום ללגיטימי.
- רק כ-4% מהלא-מתקפים הם אידיאולוגים. 90-95% הם אנשים שבכלל נוטים לשלם, אבל הסביבה 'חינכה אותם לרעה'.
- אחרי ה-7 באוקטובר ישראל החליפה את עובדיה הפלסטינים במאות אלפי מהגרי עבודה זרים - ועדה קבעה מכסה של עד 3.3% מהאוכלוסייה, בלי התייעצות רחבה.
- קנס כבד על אי-תיקוף בעייתי בישראל כי תחבורה ציבורית היא 'מוצר חברתי' - קנס של 200 שקל הוא פי 20 ממחיר נסיעה ופוגע במי שאין לו חלופה.
"למה במקום אחד נוח לך לא לשלם, ובמקום אחר אתה מרגיש שזה עושה אותך גנב, למרות שזה אותו דבר?" השאלה הזו, מפי אלון אמיצי, מסכמת את מה ש"חיות כיס" עושה הכי טוב: לוקח התנהגות יומיומית ומראה את הכלכלה וההתנהגות שמתחתיה.
בפרק על אי-תיקוף בתחבורה הציבורית המספרים מדברים - כ-20% מהנוסעים לא משלמים, נזק שמוערך ב-400 עד 600 מיליון שקל בשנה. אבל הצוות לא נעצר במספר. בעזרת מומחה לכלכלה התנהגותית הם ממפים ארבעה סוגי לא-מתקפים, ומגלים שרק כ-4% הם אידיאולוגים אמיתיים; כל השאר היו משלמים אם הסביבה לא הייתה "מחנכת אותם לרעה".
גם הפתרון הצפוי נופל בבדיקה: קנס כבד לא עובד טוב בישראל כי תחבורה ציבורית היא מוצר חברתי, וקנס של 200 שקל - פי 20 ממחיר נסיעה - פוגע דווקא במי שאין לו חלופה.
בפרק אחר השאלה גדולה יותר: מי יעבוד פה. אחרי ה-7 באוקטובר ישראל עברה מהסתמכות על עובדים פלסטינים שחוזרים הביתה בכל ערב, להבאת מאות אלפי מהגרי עבודה זרים שדורשים דיור ובריאות בתוך המדינה. ועדה בין-משרדית קבעה מכסה של עד 3.3% מהאוכלוסייה, והפרק שואל בגלוי לאן זה לוקח את החברה כאן.
מה שמחזיק את כל זה הוא ההגשה של שאול אמסטרדמסקי, צליל אברהם ואלון אמיצי - כמה קולות שמשמרים קצב, כך שאף פרק לא נשמע כמו הרצאה. אין כאן עצות השקעה, יש כלים להבין את העולם שמסביב, מהמשכנתא ועד הסל בסופר.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 359: תשע הנשמות של רמת החייל
פרקים אחרונים
פרק 359: תשע הנשמות של רמת החייל
15 ביולי 202637 דק׳פרק 358: איפה כל היצרנים הקטנים?
8 ביולי 202644 דק׳פרק 357: הבינה המלאכותית לא תיקח לכם את העבודה. אז מי כן? פרק בונוס
6 ביולי 202636 דק׳הסכת חדש: עד הקצה
5 ביולי 202627 דק׳פרק 356: איך הפכה ארצות הברית לאמריקה
1 ביולי 202634 דק׳פרק 355: כלכלת על חלל
24 ביוני 202645 דק׳פרק 354: סקר או שקר?
17 ביוני 202630 דק׳פרק 353: של מי העובדים האלה?
10 ביוני 202642 דק׳פרק 352: המונדיאל היקר בהיסטוריה
3 ביוני 202629 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שאול אמסטרדמסקי בריאיון עם אורי לוי על מונדיאל 2026 שיוצא לדרך כיקר בהיסטוריה. הפרק בוחן מדוע פיפ"א הגדילה את מספר הנבחרות, איך הגיעו מחירי הכרטיסים לרמות חסרות תקדים, ומה קורה לכדורגל כשמתאימים אותו לקהל האמריקאי. מתאים לחובבי כדורגל וכלכלה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מדוע הגדילה פיפ"א את מספר הנבחרות בטורניר, ומה זה עושה לכדורגל עצמו
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שאול אמסטרדמסקי בריאיון עם אורי לוי על מונדיאל 2026 שיוצא לדרך כיקר בהיסטוריה. הפרק בוחן מדוע פיפ"א הגדילה את מספר הנבחרות, איך הגיעו מחירי הכרטיסים לרמות חסרות תקדים, ומה קורה לכדורגל כשמתאימים אותו לקהל האמריקאי. מתאים לחובבי כדורגל וכלכלה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מדוע הגדילה פיפ"א את מספר הנבחרות בטורניר, ומה זה עושה לכדורגל עצמו
פרק 351: למה אתם לא מתקפים
27 במאי 202628 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המעבר לעלייה מכל הדלתות הפך את ההתחמקות מתשלום לקלה ופשוטה, עד כדי כך שכל נוסע חמישי כיום לא מתקף. חברות התחבורה מנסות להילחם בתופעה בעזרת מערכות קריזה אוטומטיות וניתוחי כלכלה התנהגותית שמחלקים את הלא-משלמים לקבוצות, החל מטועים בתום לב ועד לאלו שלוקחים סיכון מחושב כדי לחסוך כסף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- משרד התחבורה מעריך את ההפסד השנתי מהתחמקות מתשלום ב-400 עד 600 מיליון שקלים.
- הקריזה האוטומטית באוטובוסים נועדה לנצל כלים של כלכלה התנהגותית כדי להניע נוסעים לשלם דרך לחץ חברתי סמוי.
- המחקר של דוקטור אייל קרמל מזהה ארבעה טיפוסים של נוסעים, ביניהם אנשים שפשוט נתקעו בלי סוללה או כאלו שמבצעים תחשיב סיכונים מול פקחים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
המעבר לעלייה מכל הדלתות הפך את ההתחמקות מתשלום לקלה ופשוטה, עד כדי כך שכל נוסע חמישי כיום לא מתקף. חברות התחבורה מנסות להילחם בתופעה בעזרת מערכות קריזה אוטומטיות וניתוחי כלכלה התנהגותית שמחלקים את הלא-משלמים לקבוצות, החל מטועים בתום לב ועד לאלו שלוקחים סיכון מחושב כדי לחסוך כסף.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
משרד התחבורה מעריך את ההפסד השנתי מהתחמקות מתשלום ב-400 עד 600 מיליון שקלים. · הקריזה האוטומטית באוטובוסים נועדה לנצל כלים של כלכלה התנהגותית כדי להניע נוסעים לשלם דרך לחץ חברתי סמוי. · המחקר של דוקטור אייל קרמל מזהה ארבעה טיפוסים של נוסעים, ביניהם אנשים שפשוט נתקעו בלי סוללה או כאלו שמבצעים תחשיב סיכונים מול פקחים.
פרק 350: עובדים זרים לכולם
20 במאי 202638 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
צליל אברהם בוחנת כיצד מאז השבעה באוקטובר נפתחו שערי ישראל לעשרות אלפי עובדים זרים, לא רק בבנייה ובחקלאות אלא גם בסופרים, מוסכים ומסעדות. הפרק מתאים למי שרוצה להבין את השינוי במדיניות ההגירה ואת מחירו האנושי והחברתי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השאלה: האם אנחנו בדרך לשוק עבודה שבו עבודות כפיים נעשות בידי מהגרי עבודה - ומה המחיר
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
צליל אברהם בוחנת כיצד מאז השבעה באוקטובר נפתחו שערי ישראל לעשרות אלפי עובדים זרים, לא רק בבנייה ובחקלאות אלא גם בסופרים, מוסכים ומסעדות. הפרק מתאים למי שרוצה להבין את השינוי במדיניות ההגירה ואת מחירו האנושי והחברתי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השאלה: האם אנחנו בדרך לשוק עבודה שבו עבודות כפיים נעשות בידי מהגרי עבודה - ומה המחיר
פודקאסטים דומים
על-חלל
Eyal Ben-Ze'ev
שיחות עם אנשים שמשאירים חותם - Leave a Mark
Leave a Mark
חיי מדף Shelf Life
כאן | Kan
עושים חלל
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה