חושבים טוב
יהודית כץ215 פרקים
על התוכנית
ברוכים הבאים לחושבים טוב! כאן יהודית כץ. חושבים טוב נולד כדי שנוכל לחשוב טוב על איך אנחנו מעבירים את ימינו, עם מי אנחנו מסתובבים ובמה אנחנו מזינים את המוח שלנו. כדי שלא ניתן לחיים האלה לחלוף לפני שנשים לב. המטרה שלי היא להנגיש את הכלים והמסקנות הכי חזקות מעולם הפסיכולוגיה והמחקר. בשביל זה, אני פוגשת בכל פרק דמות מרתקת מעולם המחקר או השטח. בשיחה פתוחה, נתעמק כל פעם בנושא שהופך את החיים למשמעותיים: איך עושים שינוי? איך לטפח חוסן נפשי? מאיפה מוצאים אומץ ואיך מקבלים החלטות בעולם מבלבל? ומי אני? המטרה שלי היא לעזור לאנשים לחיות טוב בעזרת המסקנות הכי חדות. כתבתי את הספר ״חושבים טוב - להעז לחיות את החיים המתאימים לך״, לשמחתי הוא הפך במהרה לרב מכר, ומכר מעל ל-60,000 עותקים. אני מרצה ומדריכה סדנאות לקהל רחב וגם מגיעה לארגונים כמו גוגל, לחדרי מורים, סטארטאפים, לצבא, שטראוס, איפה שמזמינים (: לשמחתי אני גם מלווה תהליכים אישיים ופוגשת את השטח מקרוב קרוב. וכותבת טור קבוע בעיתון ה״ארץ״. למדתי פסיכוביולוגיה באוניברסיטה העברית, ערכתי מחקר קליני מבמעבדה לנוירופסיכיאטריה בבית חולים הדסה עין כרם, למדתי אימון פסיכולוגי באוניברסיטת תל אביב וטיפול קוגניטיבי התנהגותי באוניברסיטת חיפה. האזנה נעימה!
מה זה חושבים טוב?
חושבים טוב הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת יהודית כץ. פודקאסט המארח מומחים לשיחות עומק החושפות את הרבדים הנסתרים מאחורי תופעות מדעיות, פסיכולוגיות וחברתיות המעצבות את חיינו. בארכיון 215 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-76 דקות.
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 215 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-76 דקות |
| הפרק האחרון | 6 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"מה המשמעות שאנחנו מייצרים אינטליגנציה מחוץ לגולגולת שלנו?"
השאלה הזאת, שיודית קאץ מציבה למיכה גודמן, תופסת את הרוח של חושבים טוב: שיחות עומק שחושפות את מה שמסתתר מאחורי תופעות גדולות. גודמן טוען שבעבר אינטליגנציה יצרה טכנולוגיה, וכעת התהפך הסדר - וזה משנה הכל.
בפרק על כאב כרוני עולה תובנה שמרגיעה את מי שהמערכת הרפואית לא מצאה אצלו ממצא: "כאב אינו אינדיקציה לנזק ברקמה, אלא לכמה מערכת העצבים חווה את הפציעה כאיום". ובפרק על כסף - שהוא "בסך הכול כלי להשגת אוטונומיה ושליטה בזמן".
6 פרקים, 24 תובנות - בטון רגוע וענייני שהופך נושאים מורכבים לברורים.
פודקאסט המארח מומחים לשיחות עומק החושפות את הרבדים הנסתרים מאחורי תופעות מדעיות, פסיכולוגיות וחברתיות המעצבות את חיינו.
המנחה
יהודית קאט/יודית קאץ מנחה שיחות עומק עם מומחים מתחומי מדע, פסיכולוגיה וחברה, מפגינה סקרנות אינטלקטואלית ומתמקדת בהבנת המשמעויות הרחבות וההשלכות העמוקות של נושאים מורכבים. היא מביאה נקודת מבט חקרנית ומעמיקה לכל דיון.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בדיונים פתוחים ומעמיקים עם מומחים, בקצב רגוע וממוקד. הסגנון אינטלקטואלי ומנתח, מטרתו להקנות הבנה יסודית ומקיפה של הנושאים הנדונים תוך מתן כבוד רב למרואיינים ולתחום מומחיותם.
תובנות הזהב מהארכיון
- טכנולוגיה עכשווית מייצרת אינטליגנציה, ולא רק כלים, מה שמחייב בחינה מחודשת של הפחד ושל השיח הציבורי סביבה.
- כאב פיזי הוא לרוב אינדיקציה להערכת איום של מערכת העצבים, ולא בהכרח לנזק רקמתי, ומדגיש את כוחה של התודעה בעיצוב תחושות.
- כסף הוא בראש ובראשונה אמצעי להשגת אוטונומיה ושליטה על הזמן והחיים, ולא מטרה כשלעצמה.
- קיים פער משמעותי בין הידע המצטבר על המוח לבין הפרקטיקה הטיפולית, ויש לשאוף לגשר עליו באמצעות העצמת סוכנותו של המטופל.
- אפיגנטיקה מראה כיצד התנהגות ואורח חיים יכולים לשנות את ביטוי הגנים ובכך להשפיע על פוטנציאל בריאותי מעבר לנתונים גנטיים קבועים.
התוכנית מתאימה למאזינים סקרנים המחפשים העמקה אינטלקטואלית, תובנות חדשות ופרספקטיבות מרחיבות אופקים על נושאים מורכבים בתחומי המדע, הפסיכולוגיה והחברה, ומקבלים כלים להבנה עצמית ושיפור חייהם.
השאלות הבולטות בארכיון
האם האמיתי זה יותר אני לעצמי מפקפקת אם זה אמיתי, או שזה יותר הסביבה שלי מבקרת אותי?
איפה הניסיון שלי להשיג יותר כסף באמת תומך לי באחד הצרכים האלה, ואיפה המרדף התבלבל בין האמצעי לבין המטרה?
האם לדעתך הריפוי בגישת הנוירופידבק, הדורשת מאמץ אקטיבי מהמטופל, מוביל לתוצאות ארוכות טווח טובות יותר מאשר טיפול תרופתי שמהווה מעקף לתודעה?
כיצד אדם שנראה צעיר ובריא כלפי חוץ יכול להיות מזוהה לפי סמנים אפיגנטיים כזקן משמעותית מגילו?
האם את כועסת עליו יותר בגלל שאת לא אוהבת בירוקרטיה או יותר בגלל שאת לא אוהבת שהוא לא החלטי?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
מיכה גודמן טוען שהבינה המלאכותית היא לא עוד טכנולוגיה, אלא עסקת חליפין שבה אנחנו מקבלים כוח על-אנושי אבל מאבדים את היכולת לחשוב ולהרגיש בעצמנו.
גודמן מתאר איך לראשונה בהיסטוריה הטכנולוגיה היא זו שמייצרת אינטליגנציה ולא להפך, מה שגורם לו לפעמים להתעורר בלילה מפחד פיזי. הוא מסביר שכל מה שה-AI עושה במקומנו - מלכתוב עבודות ועד לייעץ על הנקה - בעצם מנוון לנו את השרירים המנטליים. השאלה הגדולה היא איך מייצרים תרבות שבה אנחנו גם משתמשים בכלי וגם שומרים על מה שהופך אותנו לאנושיים.
- היפוך היסטורי: אם ב-200 אלף השנים האחרונות האינטליגנציה האנושית יצרה טכנולוגיה, עכשיו הטכנולוגיה (השבבים והאלגוריתמים) לוקחת את כל הידע האנושי הקיים ופולטת מתוכו אינטליגנציה.
- פער הוויזיביליות: קל לראות איך הווייז עוזר לנו להגיע ליעד, אבל קשה לראות איך הוא מחק לנו את חוש הניווט. אותו דבר קורה עכשיו עם המחשבה והרגש - אנחנו רואים את הרווח המיידי אבל לא את הניוון.
- הבינה המלאכותית מצטיינת באינטימיות דווקא כי אין לה רגשות. היא פנויה אלינו לגמרי בלי חרדת דחייה, וזה עלול להרוס לנו את היכולת להתמודד עם החיכוך והמאמץ הכרוכים בקשר אנושי אמיתי.
אתה מפחד?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
למה אנחנו מתאהבות במי שעושה לנו רע? עם עפרה מירון ליכטר | חושבים טוב 209
פרקים אחרונים
למה אנחנו מתאהבות במי שעושה לנו רע? עם עפרה מירון ליכטר | חושבים טוב 209
6 ביולי 20261 שע׳ 5 דק׳אורחים:מיכה גודמןחושבים טוב 208 - ד"ר מיכה גודמן על בינה מלאכותית ועתיד האנושיות
8 ביוני 20261 שע׳ 14 דק׳אורחים:אפרת סורה-קילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
גודמן מתאר איך לראשונה בהיסטוריה הטכנולוגיה היא זו שמייצרת אינטליגנציה ולא להפך, מה שגורם לו לפעמים להתעורר בלילה מפחד פיזי. הוא מסביר שכל מה שה-AI עושה במקומנו - מלכתוב עבודות ועד לייעץ על הנקה - בעצם מנוון לנו את השרירים המנטליים. השאלה הגדולה היא איך מייצרים תרבות שבה אנחנו גם משתמשים בכלי וגם שומרים על מה שהופך אותנו לאנושיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- היפוך היסטורי: אם ב-200 אלף השנים האחרונות האינטליגנציה האנושית יצרה טכנולוגיה, עכשיו הטכנולוגיה (השבבים והאלגוריתמים) לוקחת את כל הידע האנושי הקיים ופולטת מתוכו אינטליגנציה.
- פער הוויזיביליות: קל לראות איך הווייז עוזר לנו להגיע ליעד, אבל קשה לראות איך הוא מחק לנו את חוש הניווט. אותו דבר קורה עכשיו עם המחשבה והרגש - אנחנו רואים את הרווח המיידי אבל לא את הניוון.
- הבינה המלאכותית מצטיינת באינטימיות דווקא כי אין לה רגשות. היא פנויה אלינו לגמרי בלי חרדת דחייה, וזה עלול להרוס לנו את היכולת להתמודד עם החיכוך והמאמץ הכרוכים בקשר אנושי אמיתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
גודמן מתאר איך לראשונה בהיסטוריה הטכנולוגיה היא זו שמייצרת אינטליגנציה ולא להפך, מה שגורם לו לפעמים להתעורר בלילה מפחד פיזי. הוא מסביר שכל מה שה-AI עושה במקומנו - מלכתוב עבודות ועד לייעץ על הנקה - בעצם מנוון לנו את השרירים המנטליים. השאלה הגדולה היא איך מייצרים תרבות שבה אנחנו גם משתמשים בכלי וגם שומרים על מה שהופך אותנו לאנושיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
היפוך היסטורי: אם ב-200 אלף השנים האחרונות האינטליגנציה האנושית יצרה טכנולוגיה, עכשיו הטכנולוגיה (השבבים והאלגוריתמים) לוקחת את כל הידע האנושי הקיים ופולטת מתוכו אינטליגנציה. · פער הוויזיביליות: קל לראות איך הווייז עוזר לנו להגיע ליעד, אבל קשה לראות איך הוא מחק לנו את חוש הניווט. אותו דבר קורה עכשיו עם המחשבה והרגש - אנחנו רואים את הרווח המיידי אבל לא את הניוון. · הבינה המלאכותית מצטיינת באינטימיות דווקא כי אין לה רגשות. היא פנויה אלינו לגמרי בלי חרדת דחייה, וזה עלול להרוס לנו את היכולת להתמודד עם החיכוך והמאמץ הכרוכים בקשר אנושי אמיתי.
חושבים טוב 207 - איך המוח יוצר כאב ואיך מחלימים? עם ד״ר אפרת סוראקי
14 במרץ 20261 שע׳ 22 דק׳אורחים:תמיר מנדובסקיחושבים טוב 206 - תמיר מנדובסקי: למה כסף לא קונה חופש (והפנטזיה שאף אחד לא מדבר עליה)
26 בינואר 20261 שע׳ 19 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במרדף האנושי אחרי כסף ובשאלה מה עומד מאחוריו באמת. דרך שיחה עם תמיר מנדובסקי, עולה כי כסף הוא בסך הכול כלי להשגת אוטונומיה, שליטה בזמן ומימוש עצמי. הפרק מדגיש את החשיבות של התחלת השקעות בגיל צעיר כדי להגיע לחופש פעולה בהמשך הדרך, ומציע לבחון את המניעים האמיתיים שלנו מאחורי השאיפה לעושר. מתאים למי שמרגיש תקוע בלופ של עבודה ומחפש פרספקטיבה אחרת על חופש כלכלי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כסף הוא אמצעי להשגת זמן וחופש פעולה, ולא מטרה בפני עצמה.
- אנשים נוטים להיות קמצנים בכסף ונדיבים בזמן, למרות שהזמן הוא המשאב היקר ביותר שאי אפשר להחזיר.
- הפער בין פנטזיית העושר לבין הרצון האמיתי הוא השאיפה להיות ריבון על החיים והיכולת לממש את הקול הפנימי.
- התחלת השקעות וחיסכון בגיל צעיר מאפשרת אוטונומיה כלכלית כבר בשלבים מוקדמים של החיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק במרדף האנושי אחרי כסף ובשאלה מה עומד מאחוריו באמת. דרך שיחה עם תמיר מנדובסקי, עולה כי כסף הוא בסך הכול כלי להשגת אוטונומיה, שליטה בזמן ומימוש עצמי. הפרק מדגיש את החשיבות של התחלת השקעות בגיל צעיר כדי להגיע לחופש פעולה בהמשך הדרך, ומציע לבחון את המניעים האמיתיים שלנו מאחורי השאיפה לעושר. מתאים למי שמרגיש תקוע בלופ של עבודה ומחפש פרספקטיבה אחרת על חופש כלכלי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
כסף הוא אמצעי להשגת זמן וחופש פעולה, ולא מטרה בפני עצמה. · אנשים נוטים להיות קמצנים בכסף ונדיבים בזמן, למרות שהזמן הוא המשאב היקר ביותר שאי אפשר להחזיר. · הפער בין פנטזיית העושר לבין הרצון האמיתי הוא השאיפה להיות ריבון על החיים והיכולת לממש את הקול הפנימי. · התחלת השקעות וחיסכון בגיל צעיר מאפשרת אוטונומיה כלכלית כבר בשלבים מוקדמים של החיים.
חושבים טוב 205 - פסיכדליה, ריפוי, טראומה וחקר המוח | עם פרופ׳ תלמה הנדלר
31 בדצמבר 20251 שע׳ 11 דק׳אורחים:דוקטור טל סיינסלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארחת יודית קאץ את פרופסור טלמה הנדלר, פסיכיאטרית וחוקרת מוח מובילה. השתיים דנות בפער הגדול שקיים בין הידע המדעי המצטבר על המוח לבין הפרקטיקה הטיפולית בנפש, ובוחנות כיצד ניתן לגשר עליו. השיחה מתמקדת בטכניקות של נוירופידבק ובחשיבות של הקניית סוכנות עצמית למטופלים ככלי לריפוי ארוך טווח, מעבר לשימוש בתרופות בלבד. כדאי להאזין כדי להבין לעומק איך המוח שלנו משתנה, למה חשובה המעורבות האקטיבית בתהליך הטיפולי, וכיצד ניתן לנתב חוויות פסיכדליות לריפוי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קיים פער משמעותי בין הידע הנוירו-מדעי לבין המיומנות הטיפולית הנדרשת בפועל במצוקות נפשיות.
- נוירופידבק מאפשר למטופל לקבל משוב בזמן אמת על פעילות מוחו, ובכך להפוך למטפל של עצמו ולפתח תחושת מסוגלות.
- טיפול תרופתי מהווה לעיתים מעקף לתודעה, בעוד שריפוי נפשי בר-קיימא דורש עבודה מתמשכת ואקטיבית של המטופל, בדומה לפיזיותרפיה לשיקום הגוף.
- המוח האנושי לומד ומשתנה בצורה יעילה יותר כאשר הוא מקבל משוב חיובי ומיידי, דבר המעודד יצירת דפוסי פעולה חדשים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מארחת יודית קאץ את פרופסור טלמה הנדלר, פסיכיאטרית וחוקרת מוח מובילה. השתיים דנות בפער הגדול שקיים בין הידע המדעי המצטבר על המוח לבין הפרקטיקה הטיפולית בנפש, ובוחנות כיצד ניתן לגשר עליו. השיחה מתמקדת בטכניקות של נוירופידבק ובחשיבות של הקניית סוכנות עצמית למטופלים ככלי לריפוי ארוך טווח, מעבר לשימוש בתרופות בלבד. כדאי להאזין כדי להבין לעומק איך המוח שלנו משתנה, למה חשובה המעורבות האקטיבית בתהליך הטיפולי, וכיצד ניתן לנתב חוויות פסיכדליות לריפוי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קיים פער משמעותי בין הידע הנוירו-מדעי לבין המיומנות הטיפולית הנדרשת בפועל במצוקות נפשיות. · נוירופידבק מאפשר למטופל לקבל משוב בזמן אמת על פעילות מוחו, ובכך להפוך למטפל של עצמו ולפתח תחושת מסוגלות. · טיפול תרופתי מהווה לעיתים מעקף לתודעה, בעוד שריפוי נפשי בר-קיימא דורש עבודה מתמשכת ואקטיבית של המטופל, בדומה לפיזיותרפיה לשיקום הגוף. · המוח האנושי לומד ומשתנה בצורה יעילה יותר כאשר הוא מקבל משוב חיובי ומיידי, דבר המעודד יצירת דפוסי פעולה חדשים.
חושבים טוב 204 - מה באמת משפיע על הגיל הביולוגי שלנו - ואיך אפשר לשנות אותו?
22 בדצמבר 20251 שע׳ 17 דק׳חושבים טוב 204 - מה באמת משפיע על הגיל הביולוגי שלנו – ואיך אפשר לשנות אותו?
22 בדצמבר 20251 שע׳ 17 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את עולם האפיגנטיקה דרך שיחה עם דוקטור טל סיינס, מומחה בגנטיקה מולקולרית. השיחה מבהירה את ההבדל בין הגנטיקה הדטרמיניסטית, המתפקדת כספר הוראות קבוע, לבין האפיגנטיקה הפועלת ככלי עריכה ופיסוק המאפשר לבטא את הגנים בצורה משתנה. המאזינים ילמדו כיצד התנהגות ואורח חיים עשויים להשפיע על המצב הביולוגי של האדם. זהו פרק המיועד למי שמעוניין להבין כיצד ניתן לממש פוטנציאל בריאותי מעבר לנתונים הגנטיים הקבועים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הגנטיקה מתפקדת כחומרה דטרמיניסטית בעוד שהאפיגנטיקה פועלת כתוכנה המבקרת את ביטוי הגנים.
- גיל ביולוגי אפיגנטי עשוי להיות שונה משמעותית מהגיל הכרונולוגי של האדם.
- קיים מאמץ ביולוגי אדיר לשמירה על שלמות רצף הדנא כדי למנוע טעויות בתרגום המידע הגנטי.
- האפיגנטיקה היא תחום גמיש המאפשר השפעה על האופן שבו הגוף מפרש ומוציא לפועל את הוראות היצרן הגנטיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג את עולם האפיגנטיקה דרך שיחה עם דוקטור טל סיינס, מומחה בגנטיקה מולקולרית. השיחה מבהירה את ההבדל בין הגנטיקה הדטרמיניסטית, המתפקדת כספר הוראות קבוע, לבין האפיגנטיקה הפועלת ככלי עריכה ופיסוק המאפשר לבטא את הגנים בצורה משתנה. המאזינים ילמדו כיצד התנהגות ואורח חיים עשויים להשפיע על המצב הביולוגי של האדם. זהו פרק המיועד למי שמעוניין להבין כיצד ניתן לממש פוטנציאל בריאותי מעבר לנתונים הגנטיים הקבועים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הגנטיקה מתפקדת כחומרה דטרמיניסטית בעוד שהאפיגנטיקה פועלת כתוכנה המבקרת את ביטוי הגנים. · גיל ביולוגי אפיגנטי עשוי להיות שונה משמעותית מהגיל הכרונולוגי של האדם. · קיים מאמץ ביולוגי אדיר לשמירה על שלמות רצף הדנא כדי למנוע טעויות בתרגום המידע הגנטי. · האפיגנטיקה היא תחום גמיש המאפשר השפעה על האופן שבו הגוף מפרש ומוציא לפועל את הוראות היצרן הגנטיות.
חושבים טוב 203 - גברת רביע 2: איך לשבור את הלופ הזוגי? עם דניאל קישינובסקי ונעמה אור
26 בנובמבר 20251 שע׳ 4 דק׳חושבים טוב 202 - עדי אשכנזי על נשיות, סטנדאפ, אמהות ושאלות בלי פילטר ליהודית כץ
16 בנובמבר 20251 שע׳ 13 דק׳חושבים טוב 201 - למה זוגות נפרדים? שחיקה זוגית, סקס, בגידות ואמון עם לי ראובני
29 באוקטובר 20251 שע׳ 13 דק׳חושבים טוב - חוגג 200! פותחות הכל: כסף, אמהות, יופי וקנאה | עם ד״ר ליאת יקיר וד״ר אנאבלה שקד
9 באוקטובר 20251 שע׳ 33 דק׳חושבים טוב 199 - שפת גוף: איך לקרוא אנשים באמת | עם מעיין בשן
19 בספטמבר 20251 שע׳ 11 דק׳
פודקאסטים דומים
יוגה תרפיה בחיים
Batsheva
DinoKid
Dinokid
מקור להשראה: רעיון גדול באריזה קטנה
Beit Avi Chai
בית הספר לקארמה טובה
עו״ד רות דיין וולפנר
הפודקאסט של שחר כהן
שחר כהן
עושים שינוי - שיחות עם אנשים שממציאים את עצמם בכל פעם מחדש
ערן שטרן | Wedo Podcast