השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץפודקאסט של רשת אינווסטור 360
רשת אינווסטור 360 · מנחה: אבנר סטפק
249 פרקים
על התוכנית
אבנר סטפק מבעלי מיטב ועומר רבינוביץ׳ מנכ״ל ומייסד אינווסטור 360 מלווים אתכם בצעדים הראשונים שלכם בשוק ההון ועולם ההשקעות. נעבור על מונחי הבסיס - בורסה, מניות, אג״ח, תעודות סל, מדדים, מכפיל רווח, מכפיל מכירות ועוד. בסוף כל פרק נבחן אתכם בחידון קהוט מיועד לגילאי 9 עד 120. הפודקאסט הוא חלק מרשת הפודקאסטים של אינווסטור 360 רשת הפודקאסטים המובילה בישראל בתחום הפיננסים וההשקעות. פודקאסטים נוספים שלנו - אינווסטור 360 לייב, כסף חדש והשקעות למתחילים https://investor360.co.il/landing/podcast/ גרסת הפודקאסט לסדרת הוובינרים שמתקיימת בימי שלישי בשעה 19:30. ניתן לצפות בוידאו כאן https://investor360.co.il/category/השקעות-למתחילים/ הסרטונים מונגשים לכבדי שמיעה משתתפים בהפקת הפרקים: עמי ארביב , אור חלמיש, ואורן ברסקי, מצוות אינווסטור 360, אור גצליק מצוות של מיטב דש תמלול - שיר פלדמן תרגום לשפת סימנים - איתן גרבר הופק ע"י SHEMMA פודקאסטים ויצירות סאונד
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ?
השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת רשת אינווסטור 360. מדריך כלכלי מעשי המתרגם תהליכי מאקרו מורכבים והחלטות השקעה אסטרטגיות לשפת היום-יום של המשקיע הישראלי הפרטי. בארכיון 249 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים, אורך פרק ממוצע כ-33 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 249 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-33 דקות |
| הפרק האחרון | 30 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 8 |
עודכן:
מה מסוכן יותר, מניות או אג"ח? התשובה הפוכה ממה שחושבים
אבנר סטפק ועומר רבינוביץ' הופכים את האינטואיציה: בטווח ארוך דווקא אג"ח מסוכן יותר ממניות, כי הוא כמעט מבטיח שחיקת ערך הכסף, בעוד מניות שומרות עליו ומגדילות אותו.
הם מבחינים כל הזמן בין הגוף המוסדי, שנמדד מול התחרות, לבין המשקיע הפרטי שצריך לחשוב על הצרכים שלו - כמה אחוז הוא באמת צריך כדי לחיות טוב. טווח הזמן עד שצריך את הכסף, אצלם, הוא מה שקובע את רמת הסיכון.
השיחות נוגעות גם בענקיות הטכנולוגיה ובמושג ה'חפיר' התחרותי, תמיד מהזווית של מתחיל שרוצה להבין ולא רק לשמוע מונחים.
מדריך כלכלי מעשי המתרגם תהליכי מאקרו מורכבים והחלטות השקעה אסטרטגיות לשפת היום-יום של המשקיע הישראלי הפרטי.
המנחה
אבנר סטפק ועומר רבינוביץ' הם אנשי פיננסים מקצועיים המנתחים סוגיות כלכליות מורכבות מזווית מעשית ונגישה. הם מפגינים גישה ביקורתית ואנליטית, תוך יצירת הבחנה ברורה בין התנהלות של משקיע מוסדי לצרכיו הפרטיים של המאזין.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בטון ענייני, רציני ומעמיק, עם קצב דיון מהיר המתרכז בהעברת תובנות פרקטיות. המבנה האופייני משלב ניתוח שוק, מאקרו-כלכלה והסברים פנסיוניים בצורה ברורה ומובנית למתחילים.
תובנות הזהב מהארכיון
- המשקיע הפרטי צריך לתכנן השקעות על פי צרכיו האישיים ולא לפי מדדי השוואה מוסדיים
- טווח הזמן הוא המשתנה המכריע בקביעת רמת הסיכון בתיק השקעות
- הגנה מפני שחיקת ערך הכסף בטווח הארוך מחייבת חשיפה למניות, לא רק לאג"ח
- החלטות השקעה בנדל"ן משלבות לעיתים שיקולים ביטחוניים ופסיכולוגיים מעבר לניתוח פיננסי יבש
התוכנית מתאימה למשקיעים בראשית דרכם או למי שמעוניין להעמיק את הבנתו בניהול כספים וקבלת החלטות כלכליות מושכלות בראייה אבסולוטית.
השאלות הבולטות בארכיון
מה זה בכלל הסיכון של מדינה?
איך ניתן לנהל נכון את רמת המינוף כדי למנוע קריסה פיננסית במצבי שוק קשים?
האם המודל של חברות קטנות שנותנות תשואה עודפת נשבר ואנחנו נכנסים לתקופה שבה דווקא הגדול הוא השולט, או שזה רגעי?
האם יש מדד פחד בשוק הישראלי?
האם המהלך המהיר של התחזקות השקל מול הדולר צפוי להמשיך בטווח הארוך או שיתרחשו קפיצות וירידות משמעותיות?
האם כדאי לשחק עם מעברי מסלולים בקרן הפנסיה בדומה לניהול תיק השקעות או גמל והשתלמות?
האם לאור מחירי הדירות והריבית הגבוהה, עדיף להמתין לירידת מחירים או לירידת ריבית המשכנתאות לפני רכישת דירה ראשונה?
האם מיקרוסופט תצליח להגדיר מחדש את האסטרטגיה שלה ב-AI והענן כדי לשמור על היתרון התחרותי שלה?
8 פרקים = 8 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
הפרק מסביר למתחיל איך מודדים את פרמיית הסיכון של מדינה דרך דירוג אשראי, תשואות אג"ח ו-CDS, ולמה ישראל נסחרה בשווקים בסיכון גבוה יותר מהדירוג הרשמי שלה.
הפרק מציג בצורה בסיסית את המושג פרמיית סיכון של מדינות דרך עולם איגרות החוב הממשלתיות. הוא מתאים למי שעושה את צעדיו הראשונים בהשקעות ורוצה להבין איך בוחנים את הסיכון שמדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה. ההסבר נע בין דוגמאות פשוטות מהיגיון יומיומי לבין מושגים כמו דירוג אשראי, תשואות שוק ו-CDS. בהמשך מובאת ישראל כדוגמה למצב שבו השוק תימחר סיכון גבוה יותר מזה שהשתקף בדירוג האשראי הרשמי.
- פרמיית סיכון של מדינה היא למעשה המחיר שהמדינה משלמת על החשש שלא תחזיר את החוב והריבית למלווים.
- יש שלוש דרכים מרכזיות למדוד סיכון מדינה: דירוג אשראי, תשואות איגרות חוב בשוק ו-CDS שהוא מעין ביטוח נגד חדלות פירעון.
- דירוג אשראי לא מודד אם המדינה אטרקטיבית להשקעה או אם המשק יצמח, אלא בעיקר את היכולת שלה לעמוד בהחזרי חוב.
- השוק יכול לתמחר מדינה כמסוכנת יותר מהדירוג הרשמי שלה, ובישראל נטען שזה קרה בשנים האחרונות כאשר התשואות שיקפו ירידה חדה יותר מהורדות הדירוג.
- לפי ההסבר בפרק, יחס חוב-תוצר של ישראל סביב 70 אחוז נחשב עדיין נמוך יחסית בעולם ולכן מבחינת מינוף המדינה נתפסת כפחות מסוכנת ממדינות רבות אחרות.
מה זה בכלל הסיכון של מדינה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
אבנר סטפק ועומר רבינוביץ' מפרקים את שוק ההון למתחילים, וכל פרק נחתם בחידון קהוט.
- התשובה המפתיעה לשאלה 'מה מסוכן יותר': בטווח ארוך אג"ח מסוכן יותר ממניות, כי הוא כמעט מבטיח שחיקת ערך, בעוד מניות שומרות עליו ומגדילות אותו
- טווח הזמן עד שצריך את הכסף קובע את אחוז המניות: זוג שצריך כסף לדירה בעוד שלוש שנים לא יכול להחזיק 80% מניות, אולי רק 15%
- משקיע פרטי לא צריך להימדד מול התחרות כמו גוף מוסדי, אלא לחשוב אבסולוטית: כמה אני באמת צריך כדי לחיות טוב
- אדם בן 35-40 צריך לדאוג יותר מסיכון קריירה מאשר מתרחישי קיצון שרלוונטיים רק לבעלי הון ענק
"מה יותר מסוכן, אג"ח או מניות?" - וכאן באה תשובה שמרגיזה את האינטואיציה. בטווח ארוך, אומרים אבנר סטפק ועומר רבינוביץ', דווקא האג"ח מסוכן יותר, כי הוא כמעט מבטיח שחיקה ריאלית של הכסף, בעוד המניות הן שמגנות על הערך ומגדילות אותו. זה הטון של הפודקאסט: לקחת אמת שנשמעת מובנת מאליה ולהפוך אותה.
ההבחנה החדה ביותר שלהם היא בין משקיע מוסדי למשקיע פרטי. גוף מוסדי נמדד מול התחרות ולכן נצמד לקטגוריה; אתם, המאזינים, צריכים לחשוב אבסולוטית - כמה אני באמת צריך, נניח 5 עד 7 אחוז בשנה כדי לחיות טוב. מכאן נגזרת התשובה לכמה מניות להחזיק: זוג צעיר שצריך כסף לדירה בעוד שלוש שנים לא יכול להיות 80 אחוז מניות, אולי רק 15.
הפרקים לא נשארים בתיאוריה. באחד מהם מנתחים את מיקרוסופט, גוגל ואמזון, ומתעכבים על המושג "חפיר" התחרותי כי, כדברי המגיש, "אנחנו פה מתחילים, לא כולם יודעים". בפרק אחר צוללים לשאלה למה השקל מתחזק - יותר מ-55 אחוז מעודף הסחר מגיע מההייטק, והגופים המוסדיים מוכרים דולרים כל הזמן כדי לגדר השקעות בחו"ל.
ובסוף כל פרק, חידון קהוט לגילאי 9 עד 120. זה לא גימיק - זו הדרך לבדוק מה באמת נקלט. מבית רשת אינווסטור 360.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
ישראל בחרה: האם הבורסה עומדת בפני טלטלה
פרקים אחרונים
ישראל בחרה: האם הבורסה עומדת בפני טלטלה
30 באוקטובר 20261 שע׳ 4 דק׳מדד הפחד ב-20 - מה זה בעצם אומר?
21 באוקטובר 202622 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מדד הפחד, הוויקס, נמדד דרך אופציות קול ופוט על ה-S&P 500 בבורסת האופציות CBOE בשיקגו: מתחת ל-20 יציבות, 20 עד 30 בינוני, ומעל 30 פאניקה. אחרי זינוק של כ-20% מאזור 16 ל-20 הוא עדיין על התפר בין נמוך לבינוני. מחקר של ג'יי פי מורגן מאפריל 26 בחן 724 פעמים שבהן הוויקס היה מעל 30, וב-83% מהזמן המדד עלה שישה חודשים אחר כך עם תשואה ממוצעת של 12.4%. ויקס מעל 40 קורה בכ-2% מהזמן ומעל 30 בכ-10%, ובשמונה מתוך עשר המקרים למעט 2001 ו-2008 שנה אחרי ערך 40 הייתה תשואה של 18.2%.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מתחת ל-20 הוויקס משקף יציבות ותנודתיות נמוכה, בין 20 ל-30 יש סיבות לפחד, ומעל 30 זה משדר פאניקה.
- עדי גוברמן ממליץ לא לפעול בחוזים עתידיים, תעודות סל, אופציות ונגזרים על הוויקס, אלא להשתמש בו רק ככלי תומך החלטה.
- יש מדד ישראלי בשם VTA 35, אבל אין בו נזילות מספקת ולא כדאי להסתמך עליו מול הבורסה בתל אביב; בקיצון עדיף הוויקס האמריקאי גם לישראל בגלל קורלציה גבוהה עם ה-S&P.
- רצועת מניות לצעירים מתחת ל-50% נחשבת חסרת היגיון לאורך זמן; בפנסיה ובהשתלמות הפטורות ממס הרצועה גבוהה יותר מבכסף נזיל, ובפאניקה מעל 40 אפשר להגדיר מקסימום סיכון.
- מאז הקורונה, ובמשבר המכסים של טראמפ במרץ 25 ומשבר איראן במרץ 26, היו מעט מכירות של הציבור בקרנות נאמנות ובמניות, והתגובה של משקיעים פרטיים נעשתה מתונה יותר ביחס לאירועים.
למה המניות הקטנות בישראל מנצחות את הגדולות?
15 באוקטובר 202630 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
תל אביב 35 נתן 125 אחוז תשואה בחמש השנים האחרונות, תל אביב 90 נתן 71 אחוז ותל אביב 60 רק 50 אחוז, ובחו״ל הנאסד״ק וחברות הטכנולוגיה הגדולות הובילו. היסטורית הקטנות הכו את הגדולות בזכות פרמיית סיכון, מקום לצמוח, מינוף שמגביר רגישות לריבית ושוק פחות משוכלל עם פערי מידע, אבל מ-2000 התמונה מעורבת ובעשור האחרון הגדולות מובילות. ההסברים לשינוי כוללים חברות איכותיות שנשארות פרטיות זמן רב, רכישות מוקדמות כמו וואטסאפ של פייסבוק, צמיחה גלובלית של חברות גדולות, יכולת לשלם על טאלנט, השקעות ענק בבינה מלאכותית והתנפחות הגופים המוסדיים. מנגד, מיזוגים משלמים פרמיה לחברה הקטנה, וחברות קטנות ללא מערכות לגסי יכולות לשבש שווקים של גדולות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בין 1926 ל-1980 הקטנות נתנו תשואה עודפת מובהקת, בין 1980 ל-2000 היתרון נשחק, ובעשור האחרון דווקא הגדולות, בעיקר הטכנולוגיה, הובילו.
- חברה עם 10 מיליארד הכנסות יכולה להשקיע חצי מיליארד בשנה בבינה מלאכותית ולהגדיל רווח ב-700 מיליון, בעוד חברה קטנה באותו ענף תשקיע אולי 50 מיליון ותרוויח מעט, וכך נוצר פער הולך וגדל.
- ככל שהגופים המוסדיים גדלים, מניות בשווי של פחות מ-800 מיליון שקל יוצאות מהרדאר שלהם והכסף זורם לחברות הגדולות, תופעה שצפויה להימשך שנים.
- במיזוגים ורכישות הפרמיה הולכת בדרך כלל לחברה הקטנה, ולכן מי שמאמין בקונסולידציה מואצת מוצא כאן נימוק בעד הקטנות.
- בהסתכלות של עשור אחורה תל אביב 90 עדיין נתן יותר מתל אביב 35, למרות הפיגור האחרון.
תשואות האג״ח עולות - האם ההתרסקות בדרך?
8 באוקטובר 202628 דק׳איך לנתח חברת צמיחה
23 בספטמבר 202626 דק׳איך מזהים חברה איכותית בדו״חות הכספיים?
19 באוגוסט 202629 דק׳מדדי המניות והאג"ח של ישראל
12 באוגוסט 202629 דק׳ניהול תיקי השקעות
6 באוגוסט 202627 דק׳אופטימיזציית מס בהשקעה במניות
10 בספטמבר 202631 דק׳מבנה הכנסות המדינה ממיסים
2 בספטמבר 202630 דק׳כיצד לבחור את המסלול הנכון בפנסיה?
10 במאי 202631 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק עושים סדר במסלולי הפנסיה - ממחקי מדד S&P 500 ועד מסלולים כלליים - ומסבירים איך להתאים את רמת הסיכון, במציאות 2026 עם ריבית 4% ואינפלציה גלובלית נושקת ל-3.5%. מתאים לכל מי שיש לו פנסיה ולא בדק את המסלול שלו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פער של 2% בלבד בתשואה השנתית לאורך 30 שנה יכול להצטבר ליותר מ-500,000 ש"ח
- רוב המשקיעים משאירים את הפנסיה ב'מסלול ברירת המחדל' בלי להבין את משמעותו
למה מסחר יומי לא עובד?
30 באוגוסט 202627 דק׳מינוף - איך זה עובד?
29 ביולי 202631 דק׳אורחים:עומר רבינוביץלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מינוף מאפשר להגדיל את התשואה על ההון העצמי באמצעות לקיחת הלוואות להשקעה במניות או נדל"ן, בתנאי שהתשואה מההשקעה גבוהה מעלות המימון. יש להיזהר משימוש לא נכון במינוף, במיוחד במניות טכנולוגיה או נכסים עם סיכון גבוה, ולבחון את רמת הסיכון, טווח ההשקעה והיכולת הפסיכולוגית והתזרימית לעמוד בהפסדים. מינוף בנדל"ן נפוץ יותר וכולל משכנתאות שמכריחות החזר קרן וריבית, מה שמוריד את רמת הסיכון לאורך זמן. קרנות נאמנות ממונפות הן אופציה טכנית אך בעלות סיכון גבוה בשל השפעות אסימטריות של ירידות בשוק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מינוף מתאים רק כאשר התשואה מההשקעה גבוהה מעלות המימון של ההלוואה.
- טווח השקעה ארוך (לפחות 7 שנים) הוא תנאי הכרחי לשימוש במינוף.
- יכולת פסיכולוגית ותזרימית לעמוד בהפסדים היא קריטית במינוף.
- מינוף בנדל"ן כולל משכנתאות שמכריחות החזר קרן וריבית, מה שמקטין את הסיכון.
- קרנות נאמנות ממונפות הן בעלות סיכון גבוה בגלל השפעות אסימטריות של ירידות שוק.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהו הכלל הבסיסי למתי כדאי להשתמש במינוף בהשקעות לפי עומר רבינוביץ'?
הכלל הבסיסי הוא שכדאי להשתמש במינוף רק כאשר התשואה מההשקעה גבוהה מעלות המימון, כלומר שהריבית שאתם משלמים נמוכה מהתשואה שאתם מקבלים מהנכס, כמו למשל תשואה של 8% מול ריבית של 4-5%.
▾כיצד מינוף משפיע על התשואה על ההון העצמי בדוגמה של השקעה בנדל"ן לעומת מניות?
בדוגמה שהוצגה, השקעה בדירה עם מינוף של 2 מיליון על מיליון הון עצמי העלתה את התשואה מ-6% ל-8%, בעוד במניות עם מינוף זהה התשואה עלתה מ-8% ל-14%, מה שמדגים כיצד מינוף יכול להקפיץ את התשואה על ההון העצמי בהתאם לתשואה הבסיסית של הנכס.
▾מהם הסיכונים והאתגרים המרכזיים בשימוש במינוף להשקעות במניות או נדל"ן כפי שהוסבר בפרק?
הסיכונים המרכזיים הם חוסר משמעת פיננסית, נטייה לא להחזיר מינוף בזמן שהשוק מתייקר, והצורך לעמוד בתשלומי ריבית והחזרי קרן, כאשר אירועים בלתי צפויים כמו משבר כלכלי עלולים לגרום לקריאות להחזר מיידי של הלוואות, מה שעלול להוביל לקריסה כלכלית.
▾כיצד קרנות נאמנות ממונפות עובדות ומהם החסרונות שלהן לפי ההסבר בפרק?
קרנות נאמנות ממונפות משתמשות באופציות וחוזים עתידיים כדי להגדיל את החשיפה למניות פי כמה, למשל פי 4, כך שהן מגדילות את התשואה אך גם את הסיכון, וכאשר השוק יורד, הקרן עלולה להפסיד אחוזים גבוהים מאוד, מה שמקשה על החזרה לרווחים ומייצר סיכון אסימטרי.
▾מהם שלושת התנאים שהרצוי לעמוד בהם לפני שקובעים להשתמש במינוף להשקעות?
התנאים הם: 1. התשואה מהנכס גבוהה מעלות המימון, 2. השקעה לטווח ארוך של לפחות 7 שנים, 3. יכולת תזרימית ופסיכולוגית לעמוד בהפסדים ובתשלומי ההלוואה גם במצבים קשים.
פגישת שי-טראמפ - האם הראלי הסיני בדרך?
14 במאי 202629 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הציבור הישראלי הפך למתוחכם יותר בבחירת מסלולי הפנסיה וההשתלמות שלו. קיימת חשיבות להבנת ההבדלים בין מסלולים מנייתיים למסלולים כלליים, במיוחד בהקשר של חשיפה למניות בארץ ובחו"ל. מסלולי המניות מציעים פוטנציאל תשואה גבוה יותר לטווח ארוך, בעוד שהמסלולים הכלליים כוללים מרכיב משמעותי של נכסים אלטרנטיביים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קרן פנסיה מקיפה מבטיחה תשואה של 5.15 אחוזים פלוס מדד על 30 אחוזים מהכסף, מה שמהווה עוגן יציב בתיק.
- התנודתיות בשווקים משפיעה על הדולר, ולכן מעבר לנאסד"ק שקלי עשוי להוות הגנה בעת ירידות חדות.
- השקעות אלטרנטיביות מהוות כ-15 עד 20 אחוזים מהמסלולים הכלליים ותורמות לפיזור הסיכונים.
- ביטוח שארים בקרן הפנסיה אינו רלוונטי לחוסכים ללא ילדים וניתן לשקול את ביטולו לחיסכון בעלויות.
מדריך למקורות מידע פיננסי
8 ביולי 202630 דק׳אורחים:יוסי פריימןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הדיון בוחן את הכדאיות של רכישת דירה ראשונה מול שכירות ארוכת טווח בהיעדר תרבות שכירות יציבה בישראל. מוצגים נתונים על עליית מחירי הדיור, השפעת הריבית על המשכנתאות והירידה בנגישות לדיור עבור רוב הציבור. קיימת הסכמה כי שוק הדירות להשקעה סובל ממיסוי גבוה וחוסר כדאיות כלכלית בהשוואה לאפיקי השקעה אחרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רכישת דירה ראשונה נתפסת כצורך קיומי וביטחוני ולא כהחלטה פיננסית, במיוחד בשל היעדר חוזי שכירות לטווח ארוך.
- עליית הריבית בשנים האחרונות הגדילה משמעותית את עלויות המימון, מה שגרם לעלייה אפקטיבית במחיר הדירה מעבר למחיר הנקוב.
- התשואה השוטפת מהשכרת דירות בישראל נמוכה מאוד, בין 1.8 ל-2.7 אחוזים באזורי ביקוש, מה שהופך אותן להשקעה לא אטרקטיבית.
- היצע הדירות הלא מכורות והקושי של זוגות צעירים לקבל משכנתאות יוצרים לחץ כלפי מטה על מחירי הדירות.
- השקעה בנדל"ן מניב נתקלת בקשיים בשל מס רכישה גבוה ומיסוי על נכסים שקשה להתחמק ממנו.
הכל על פרמיית סיכון של מדינות
24 ביוני 202624 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג בצורה בסיסית את המושג פרמיית סיכון של מדינות דרך עולם איגרות החוב הממשלתיות. הוא מתאים למי שעושה את צעדיו הראשונים בהשקעות ורוצה להבין איך בוחנים את הסיכון שמדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה. ההסבר נע בין דוגמאות פשוטות מהיגיון יומיומי לבין מושגים כמו דירוג אשראי, תשואות שוק ו-CDS. בהמשך מובאת ישראל כדוגמה למצב שבו השוק תימחר סיכון גבוה יותר מזה שהשתקף בדירוג האשראי הרשמי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פרמיית סיכון של מדינה היא למעשה המחיר שהמדינה משלמת על החשש שלא תחזיר את החוב והריבית למלווים.
- יש שלוש דרכים מרכזיות למדוד סיכון מדינה: דירוג אשראי, תשואות איגרות חוב בשוק ו-CDS שהוא מעין ביטוח נגד חדלות פירעון.
- דירוג אשראי לא מודד אם המדינה אטרקטיבית להשקעה או אם המשק יצמח, אלא בעיקר את היכולת שלה לעמוד בהחזרי חוב.
- השוק יכול לתמחר מדינה כמסוכנת יותר מהדירוג הרשמי שלה, ובישראל נטען שזה קרה בשנים האחרונות כאשר התשואות שיקפו ירידה חדה יותר מהורדות הדירוג.
- לפי ההסבר בפרק, יחס חוב-תוצר של ישראל סביב 70 אחוז נחשב עדיין נמוך יחסית בעולם ולכן מבחינת מינוף המדינה נתפסת כפחות מסוכנת ממדינות רבות אחרות.
מיקרוסופט vs אמזון vs גוגל
27 במאי 202629 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מייקרוסופט נמצאת באתגר עסקי בעיקר בתחום הענן וה-AI, כאשר יש חוסר וודאות באסטרטגיה של סאטיה נאדלה. לעומת זאת, אמזון מציגה צמיחה חזקה בענן AWS, עם פוטנציאל להכפלת ההכנסות תוך מספר שנים, ותומכת בעסקים משלימים כמו לוגיסטיקה, פרסום ואי-קומרס. גוגל נחשבת יציבה עם עסקי החיפוש והיוטיוב, אך יש ביקורת על צמיחת יוטיוב ועל התמחור הגבוה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מיקרוסופט מתמודדת עם קושי למקם משאבים נכונה בתחום ה-LLM וה-AI, מה שמוביל לאי וודאות באסטרטגיה שלה.
- אמזון מחזיקה ב'חפיר' לוגיסטי ופיזי חזק שמחזק את יתרונותיה התחרותיים לאורך זמן.
- AWS מייצרת כיום כ-350 מיליארד דולר הכנסות עם רווחיות שולית של 35-40%, וצפויה להכפיל את עצמה תוך שלוש שנים.
- גוגל שומרת על עמדת מובילה בתחום החיפוש והפרסום, אך יוטיוב מאכזב מבחינת צמיחה והפוטנציאל שלו ב-LLM.
- מיקרוסופט נסחרת במכפיל רווח נמוך יחסית (22-23) לעומת ההיסטוריה שלה, אך יש ספקות לגבי עתידה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הסיבה המרכזית לכך שעומר רבינוביץ' ומנהל אנה קפיטל רואים את אמזון כאטרקטיבית יותר ממייקרוסופט להשקעה בעתיד?
אמזון מציעה חפיר עסקי הולך ומתרחב, בעיקר בענן AWS שצפוי להכפיל הכנסות תוך שלוש שנים, בנוסף לעסקים נוספים כמו לוגיסטיקה, פרסום ודיגיטל, שמגיעים 'בחינם' עם ההחזקה באמזון, בעוד שמייקרוסופט מתמודדת עם בעיות בעסק הליבה שלה והחפיר שלה אינו מתחזק.
▾כיצד מתארים בפרק את האסטרטגיה של מייקרוסופט בתחום ה-AI והענן, ומה הספקות לגבי הצלחתה?
מייקרוסופט מנסה להשתמש בכוח המחשוב שלה לטובת פיתוח קורפיילוט ב-AI על חשבון מחירות, אך יש ספקות לגבי הצלחת המהלך, כאשר התמחור הנוכחי משקף את חוסר הוודאות והחברה נמצאת באזור מכפילי רווח נמוכים יחסית.
▾מהם היתרונות של אמזון בתחום השבבים בענן לעומת מייקרוסופט וגוגל, לפי התמלול?
אמזון רכשה חברות כמו גרוויטון וטריניום שמאפשרות לה לשלוט בשבבים בענן, בניגוד למייקרוסופט שנשארה מאחור בתחום זה, מה שמקנה לאמזון יתרון תחרותי משמעותי בענן AWS.
▾כיצד מתוארת גוגל מבחינת עסקי הליבה שלה ומהם האתגרים שהיא מתמודדת איתם?
גוגל מתמקדת בעיקר ב-Search וביוטיוב, כאשר רוב הרווח מגיע מחיפוש, אך יוטיוב מאכזב בצמיחה שלו ומתקשה להפוך למנוע מרכזי בעולם ה-LLM, מה שמצביע על אתגרים בצמיחה העתידית.
▾מה משמעות המונח 'חפיר' בהקשר של אמזון וכיצד הוא משפיע על הערכת השווי שלה?
חפיר מתאר את היתרון התחרותי וההגנה העסקית של אמזון, שמתבטאת בלוגיסטיקה, מנויים לפריים, פרסום ועוד, שמתחזקים ומתרחבים, מה שמקנה לאמזון יתרון שמצדיק שווי גבוה ומעניק לה יציבות וצמיחה לאורך זמן.
האם השקל בדרך ל-2.5 שקלים לדולר?
20 במאי 20261 שע׳ 12 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ישראל חווה גידול משמעותי ביצוא הייטק וביטחוני בעשרים השנים האחרונות, שהוביל לעודף בחשבון השוטף של כ-220 מיליארד דולר. הגופים המוסדיים, שמשקיעים במניות בחו"ל ומגדרים סיכוני מטבע, יוצרים ביקוש מתמשך לדולר. למרות תנודות קצרות טווח, קיימת מגמה ארוכת טווח של התחזקות השקל מול הדולר, עם תחזית לשער של 2.5 שקלים לדולר בעתיד הקרוב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יותר מ-55% מהעודף בחשבון השוטף מגיע מהייטק, תחום שממשיך לצמוח עם אלפי סטארט-אפים וחדשנות מתמדת.
- ייצוא הביטחוניות גדל פי חמש בעשרים השנים האחרונות, מה שמוסיף לעודף במאזן התשלומים.
- שוק האנרגיה, במיוחד הגז הטבעי, תורם להכנסות ולייצוא, ומחזק את המתח הכלכלי.
- הגופים המוסדיים מגדילים את החשיפה למניות בחו"ל, מה שמחייב אותם למכור דולרים כדי לגדר סיכוני מטבע.
- הפקדות לפנסיה מחזקות את הביקוש לדולר, כי חלק מההשקעות במניות בחו"ל מחייב המרה למטבע זר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד השינויים ביצוא ההייטק והביטחוני בישראל משפיעים על התחזקות השקל מול הדולר?
הייצוא ההייטק והביטחוני גדל משמעותית בעשרים השנים האחרונות, כאשר הייצוא הביטחוני למשל גדל פי חמש והעודף בחשבון השוטף הגיע ל-220 מיליארד דולר, מה שיוצר לחץ מתמיד על התחזקות השקל כלפי מטה מול הדולר.
▾מהו התפקיד של הגופים המוסדיים בשוק המטבע וכיצד הם משפיעים על שער החליפין של השקל מול הדולר?
הגופים המוסדיים מגדרים את החשיפה שלהם למתח באמצעות עסקאות פורוורד, וכאשר שוק המניות עולה, הם מוכרים דולרים כדי להגן על השקעותיהם, מה שיוצר ביקוש לדולר ולחץ על שער החליפין.
▾כיצד השפיע משבר הקורונה על הביקוש למתח ועל שער החליפין של השקל מול הדולר?
במהלך משבר הקורונה הביקושים למתח עלו משמעותית בשל חוסר הוודאות והצורך להצטייד במתח, מה שהוביל לעלייה בביקוש לדולר ולתנועות חדות בשער החליפין.
▾מהם הגורמים המרכזיים שמחזיקים את השקל חזק כיום, לפי התמלול?
הגורמים המרכזיים הם העודף בחשבון השוטף שנובע מייצוא ההייטק והביטחון, התעשייה המתפתחת, גידול בתחום האנרגיה, וההשקעות המוסדיות שמגבירות את הביקוש למתח.
▾כיצד שינוי בהרכב ההשקעות במסלולים כמו SNP משפיע על שער החליפין של השקל?
שינוי בהרכב ההשקעות, כמו מעבר של כספים מ-SNP לתל אביב, משפיע על הביקוש למתח ועל לחץ על שער החליפין, שכן מדובר בסדרי גודל של מאות מיליארדי שקלים שמשפיעים על השוק.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מהשקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית כלכלה ועסקים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 249 הפרקים של השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-249 הפרקים של השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ הופכים למגזין?
- 249 פרקים = 249 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של השקעות למתחילים - סטפק & רבינוביץ, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
פרה חולבת - פודקאסט על השקעות ומסחר אופציות
אדיר
ה-פוד Cash של ד"ר משה ברקת | תל אביב 360
אוניברסיטת תל אביב
השקעות אימפקט בתכל'ס | תל אביב 360
אוניברסיטת תל אביב
מפוצצים את הבועה עם דני בריטמן ואדם ויינשטיין
מפוצצים את הבועה עם דני בריטמן ואדם ויינשטיין
אימפקט טוק | ירון נוידרפר
ביזי
מאקרו והשקעות עם מתן שטרית
מתן שטרית

