הרב שג"ר: מחשבת הלכהפודקאסט של הרב שג"ר
הרב שג"ר
3 פרקים
על התוכנית
שיעורי הרב שג"ר במחשבת הלכה
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה הרב שג"ר: מחשבת הלכה?
הרב שג"ר: מחשבת הלכה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת הרב שג"ר. בארכיון 3 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-2 ימים, אורך פרק ממוצע כ-62 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 3 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-2 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-62 דקות |
| הפרק האחרון | 7 בדצמבר 2022 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- הרמב"ם מכנה דברים שחכמים הסיקו "דברי סופרים", אך דבר כזה יכול לקבל מעמד של דאורייתא אם הוא נובע באופן הגיוני מן הכתוב, וקידושי כסף הם הדוגמה הבולטת.
- גזירה שווה אצל הרמב"ם אינה צופן חיצוני אלא מונח שמבטא רעיון הגיוני: המילה "קיחה" בשדה עפרון מלמדת שללקיחה יש משמעות קניינית.
- לפני מתן תורה הקשר נשען על רצון הדדי בלבד, ואחריו נדרשים עדים, והעדים מסמנים שהקידושין אינם עניין פרטי אלא מעשה בעל משמעות חברתית.
- בניגוד לרומנטיקה המודרנית של הטבע, אצל הרמב"ם הטבע מזוהה עם היצר, והמסגרת המשפטית היא עידון ולא פגיעה באינטימיות.
- הקושיה על הרמב"ם מדוע השטר מן התורה והכסף מדבריהם מופיעה באיגרת שלו, והוא נשען על דין נערה מאורסה, שמוכיח שיש דרך קידושין נוספת מן התורה מלבד ביאה.
- הרמב"ם מכנה דברים שחכמים הסיקו "דברי סופרים", אך דבר כזה יכול לקבל מעמד של דאורייתא אם הוא נובע באופן הגיוני מן הכתוב, וקידושי כסף הם הדוגמה הבולטת.
- גזירה שווה אצל הרמב"ם אינה צופן חיצוני אלא מונח שמבטא רעיון הגיוני: המילה "קיחה" בשדה עפרון מלמדת שללקיחה יש משמעות קניינית.
- לפני מתן תורה הקשר נשען על רצון הדדי בלבד, ואחריו נדרשים עדים, והעדים מסמנים שהקידושין אינם עניין פרטי אלא מעשה בעל משמעות חברתית.
- בניגוד לרומנטיקה המודרנית של הטבע, אצל הרמב"ם הטבע מזוהה עם היצר, והמסגרת המשפטית היא עידון ולא פגיעה באינטימיות.
- הקושיה על הרמב"ם מדוע השטר מן התורה והכסף מדבריהם מופיעה באיגרת שלו, והוא נשען על דין נערה מאורסה, שמוכיח שיש דרך קידושין נוספת מן התורה מלבד ביאה.
- מצוות פאה מדגימה את דרך ההלכה: הנוהג הטבעי להשאיר פאה בסוף השדה הופך במשנה לשאלות מלאכותיות, כמו האם מותר להשאיר פאה באמצע השדה או לעשות את כל השדה פאה.
- לפני מתן תורה הזוגיות הייתה מצב של חיים משותפים: ירצו יחיו יחד, ירצו ייפרדו, ובכך מתפרש הביטוי "ותהיה לו לאישה" כמצב ולא כתוצאה של אקט.
- חתן של היום אינו חווה את נתינת הטבעת כקניין, ובכך מומחש הפער בין לימוד הגמרא כצורך הלכה לבין המציאות האנושית של הלומד.
- משפט בני נח מוצג כמשפט טבעי, כלומר כהנצחה של המצב הטבעי ולא כמשפט במובן הממוסד.
- הרמב"ם נשען על הקביעה האריסטוטלית שהאדם מדיני בטבעו, ורואה בתא המשפחתי את התא החברתי הבסיסי שעליו נבנית אהבה ועזרה הדדית.
- השאלה בכוונת הלב איננה על מה אתה חושב אלא באיזה אופן אתה נמצא: התוכן שבו חושבים שונה מההפניה שבה נמצאים מולו.
- מתעסק ביחס לעבירה איננו מי שלא ידע שהיום שבת, שהוא שוגג, אלא מי שהתכוון לפעולה אחת ויצאה לו פעולה אחרת.
- פירוש רש"י שאוכל מצה שכפאוהו פרסים יצא משום שנהנה מאכילתו מוצג כקושיה קשה: מה הקשר בין הנאה מהמצה לבין כוונה למצווה.
- לפי הרמב"ם פרשת והיה אם שמוע אינה צריכה אפילו כוונה למצווה, כי עיקרה שינון הפסוקים.
- הסוגיה בגמרא ככל הנראה ערוכה משני מקורות שונים שהועתקו, אחד מראש השנה על כוונה בכל המצוות ואחד על הכוונה המיוחדת בקריאת שמע.
השאלות הבולטות בארכיון
אם הכסף וגם השטר נלמדים שניהם מהיקש, מדוע הרמב"ם קובע שהשטר מן התורה והכסף מדברי סופרים?
אם הכסף וגם השטר נלמדים שניהם מהיקש, מדוע הרמב"ם קובע שהשטר מן התורה והכסף מדברי סופרים?
אם הביאה שלפני מתן תורה ושאחריו היא אותו מעשה עצמו, מה בעצם השתנה במתן תורה?
למה אדם שתוקע בשופר לשיר, שהתכוון דווקא לתקוע, מוגדר בגמרא כמתעסק?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
דברי חכמים ופשט התורה במצוות הקידושין
פרקים אחרונים
דברי חכמים ופשט התורה במצוות הקידושין
7 בדצמבר 20221 שע׳ 12 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הרמב"ם פותח את הלכות אישות במצב שלפני מתן תורה, שבו אדם פגש אישה בשוק ואם רצו שניהם הכניסה לביתו ובעלה בינו לבין עצמו, ורק אחר כך מתאר את מצוות הלקיחה בפני עדים. לפי הניתוח, חידוש התורה אינו הכסף אלא עצם הדרישה לקחת ולייחד אישה, מה שהופך קשר טבעי ומזדמן לאקט חוזי וחברתי, בהתאם לטעמים שהרמב"ם נותן במורה נבוכים: בניית משפחה, מניעת קטטות ועידון היצר. הכסף נחשב אצלו לדברי סופרים משום שהוא מטאפורה משנית מעולם הקניין, ענף ולא שורש, ובכל זאת קידושי כסף הם קידושין מן התורה. השטר, לעומת זאת, נלמד מן התורה בהיגיון מן הגט: כשם שכותב ומגרש, כך כותב ומכניס.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הרמב"ם מכנה דברים שחכמים הסיקו "דברי סופרים", אך דבר כזה יכול לקבל מעמד של דאורייתא אם הוא נובע באופן הגיוני מן הכתוב, וקידושי כסף הם הדוגמה הבולטת.
- גזירה שווה אצל הרמב"ם אינה צופן חיצוני אלא מונח שמבטא רעיון הגיוני: המילה "קיחה" בשדה עפרון מלמדת שללקיחה יש משמעות קניינית.
- לפני מתן תורה הקשר נשען על רצון הדדי בלבד, ואחריו נדרשים עדים, והעדים מסמנים שהקידושין אינם עניין פרטי אלא מעשה בעל משמעות חברתית.
- בניגוד לרומנטיקה המודרנית של הטבע, אצל הרמב"ם הטבע מזוהה עם היצר, והמסגרת המשפטית היא עידון ולא פגיעה באינטימיות.
- הקושיה על הרמב"ם מדוע השטר מן התורה והכסף מדבריהם מופיעה באיגרת שלו, והוא נשען על דין נערה מאורסה, שמוכיח שיש דרך קידושין נוספת מן התורה מלבד ביאה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד הרמב"ם מתייחס למעמד ההלכתי של גזירה שווה, ומה משמעותה בהקשר של קידושין?
הרמב"ם מגדיר את גזירה שווה כדברי סופרים, כלומר לא כדאורייתא, ומדגיש כי היא דרשה שנלמדת משורשים שונים בתורה אך אינה בעלת מעמד של הלכה מהתורה עצמה. הוא מציין כי הגזירה שווה נדרשת למסורת ומסביר שהיא כלי דרשני שמאפשר ללמוד הלכות אך אינה מחייבת כהלכה מן התורה.
▾מהו החידוש המרכזי שהרמב"ם מזהה בהלכה של קניין האישה בכסף לאחר מתן תורה?
הרמב"ם מדגיש שהחידוש אינו בכך שהאישה נקנית בכסף כעניין טכני, אלא שהחידוש הוא בהפיכת האישה למושג ענייני שניתן לקנות, בדומה לקניין שדה או חפץ. לפני מתן תורה לא היה הדבר כך, ואילו לאחר מתן תורה התורה חיבשה את ההלכה הזו והפכה אותה למצווה ומעמד משפטי מחייב.
▾כיצד הרמב"ם מפרש את הפסוק "כי יקח איש אישה" בהקשר של קידושין וקניין האישה?
הרמב"ם לומד מהפסוק כי הקניין נעשה באמצעות אחד משלושה אמצעים: כסף, ביאה או משטר, כאשר הקניין בכסף הוא מדברי סופרים אך עדיין מחייב. הפסוק משמש בסיס להבנת ההלכה שהאישה נקנית, והקניין הוא חלק מהמצווה ומהחידוש המשפטי שהובאה עם מתן תורה.
▾מהי הגישה של הרמב"ם כלפי הפשט והדרש בהבנת ההלכה, במיוחד בנוגע למצוות הקידושין?
הרמב"ם מדגיש שיש מקום להתייחס לפשט התורה ברצינות ולנסות להבין את הטקסט במובן הריאלי שלו, אך גם מכיר בדרש כדרך להעמקת ההבנה. הוא מציין שהדרש אינו פחות ודאי מהפשט, ולעיתים דברי חכמים יכולים לקבל מעמד של דאורייתא, כלומר להיות חלק מההלכה המחייבת, כפי שנראה בדוגמאות כמו קניין האישה בכסף.
▾כיצד חז"ל והרמב"ם מתייחסים לתפקיד החכמים בהבנת ההלכה מתוך התורה שבכתב?
חז"ל אינם מחדשים אלא חושפים ומגלים את מה שכבר קיים בתורה שבכתב, באמצעות כלים כמו 13 עמידות. הרמב"ם מסביר שחכמים מחדשים הלכות מתוך התנתקות מסוימת מהכתוב, אך עדיין ההלכה מבוססת על התורה. הוא מדגיש שהסמכות של דברי חכמים יכולה להגיע למעמד של דאורייתא, בהתאם להבנה הלוגית והמסורתית.
עניינה של מצוות הקידושין
5 בדצמבר 202230 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ההבדל בין הנישואין שלפני מתן תורה לאלה שאחריו אינו במעשה עצמו, הביאה, אלא בכך שאחרי מתן תורה היא מכונה קניין ודורשת פרוצדורה. העדים בקידושין הם עדי קיום ולא רק ראיה, ולכן קידושין שלא בפני עדים אינם חלים גם אם שני הצדדים מודים בהם. הרצון משתנה מרצון רומנטי ושוויוני של שניים לחיות יחד לרצון הלכתי לחולל פעולה משפטית, שבו רק רצון האיש הקונה קובע ורצון האישה הוא נגטיבי בלבד. במורה הנבוכים מביא הרמב"ם שלושה טעמים לאיסור הקדשה: יצירת חברה ומשפחה, הגבלת תאוות המין, ומניעת מריבות ואנרכיה חברתית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מצוות פאה מדגימה את דרך ההלכה: הנוהג הטבעי להשאיר פאה בסוף השדה הופך במשנה לשאלות מלאכותיות, כמו האם מותר להשאיר פאה באמצע השדה או לעשות את כל השדה פאה.
- לפני מתן תורה הזוגיות הייתה מצב של חיים משותפים: ירצו יחיו יחד, ירצו ייפרדו, ובכך מתפרש הביטוי "ותהיה לו לאישה" כמצב ולא כתוצאה של אקט.
- חתן של היום אינו חווה את נתינת הטבעת כקניין, ובכך מומחש הפער בין לימוד הגמרא כצורך הלכה לבין המציאות האנושית של הלומד.
- משפט בני נח מוצג כמשפט טבעי, כלומר כהנצחה של המצב הטבעי ולא כמשפט במובן הממוסד.
- הרמב"ם נשען על הקביעה האריסטוטלית שהאדם מדיני בטבעו, ורואה בתא המשפחתי את התא החברתי הבסיסי שעליו נבנית אהבה ועזרה הדדית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מתאר הרב שג"ר את המעבר של הקידושין ממצב טבעי למצב משפטי לפי ההלכה?
הרב שג"ר מסביר שהקידושין לפני מתן תורה היו מצב טבעי, ספונטני, שבו הרצון היה רומנטי ושוויוני בין האיש לאישה, ואילו לאחר מתן תורה הקידושין הופכים לאקט משפטי מוסדר עם פרוצדורה, הכוללת עדים ורצון משפטי של האיש בלבד, מה שמשנה את האופי של הקשר ומקבע אותו מבחינה הלכתית.
▾מה תפקידם של העדים בקידושין לפי דברי הרב שג"ר, והאם הם רק הוכחה לקיום הקידושין?
הרב שג"ר מדגיש שהעדים אינם רק ראייה לקיום הקידושין אלא מרכיב הכרחי בפרוצדורה ההלכתית, כך שקידושין ללא עדים אינם תקפים, גם אם שני הצדדים מאשרים אותם לאחר מכן, מה שמדגיש את האופי החברתי והמשפטי של הקידושין.
▾כיצד הרב שג"ר משווה בין המצב של קניין האישה לפני מתן תורה ולאחריו?
הרב שג"ר מציין שהאקט של הביאה עצמו לא השתנה, אך לפני מתן תורה הוא לא נחשב לקניין משפטי אלא למצב טבעי, ואילו לאחר מתן תורה הוא הופך לאקט משפטי עם מיסוד הלכתי, מה שמדגיש את המעבר מהטבעי למוסדר משפטית.
▾איזה דוגמה מעניק הרב שג"ר כדי להמחיש את המעבר ממצב טבעי למצב מוסדר משפטי בהלכה?
הרב שג"ר מביא את דוגמת הפאה בשדה, שבה התורה לוקחת מצב טבעי של השארת פאה ומעניקה לו קיבוע הלכתי, מה שמראה כיצד דבר טבעי הופך להיות אקט משפטי ומוסדר, בדומה למעבר בקידושין.
▾מה ההבדל בין הרצון של האיש והרצון של האישה בקידושין לאחר מתן תורה לפי הרב שג"ר?
הרב שג"ר מסביר שהרצון לאחר מתן תורה הוא רצון הלכתי משפטי שמחולל את הקידושין, והוא שייך בעיקר לאיש, בעוד שהרצון של האישה הוא רק נגטיבי, כלומר אי אפשר לקדש אישה בעל כורחה, אך האקט ההלכתי נעשה על ידי האיש בלבד.
משמעות ההלכה שמצוות צריכות כוונה
4 בדצמבר 20221 שע׳ 23 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מתוך משנת השומע קול שופר כשהוא עובר אחורי בית הכנסת והתוספתא, נטען שכוונת הלב היא היות האדם מופנה לדבר ומשתתף בו, ולא מחשבה על מניע דתי. הגמרא בראש השנה מגדירה תוקע לשיר כמתעסק, ומכאן שמי שעושה מצווה בלי כוונה פועל באופן מכני ויוצאת לו מצווה אגב מעשהו. הרשב"א בתשובה מנסח זאת בשלילה: שלא יהרהר בדברים אחרים ולא יעשה את המצווה כמתעסק בעלמא. בהמשך עולה ויכוח מתודי חריף על האפשרות לפצל את המונח כוונה לכמה מובנים, ועל הכוונה המיוחדת של קריאת שמע שנובעת מתוכנה, ייחוד השם, אהבתו ויראתו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השאלה בכוונת הלב איננה על מה אתה חושב אלא באיזה אופן אתה נמצא: התוכן שבו חושבים שונה מההפניה שבה נמצאים מולו.
- מתעסק ביחס לעבירה איננו מי שלא ידע שהיום שבת, שהוא שוגג, אלא מי שהתכוון לפעולה אחת ויצאה לו פעולה אחרת.
- פירוש רש"י שאוכל מצה שכפאוהו פרסים יצא משום שנהנה מאכילתו מוצג כקושיה קשה: מה הקשר בין הנאה מהמצה לבין כוונה למצווה.
- לפי הרמב"ם פרשת והיה אם שמוע אינה צריכה אפילו כוונה למצווה, כי עיקרה שינון הפסוקים.
- הסוגיה בגמרא ככל הנראה ערוכה משני מקורות שונים שהועתקו, אחד מראש השנה על כוונה בכל המצוות ואחד על הכוונה המיוחדת בקריאת שמע.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מוגדר המושג 'כוונה' במשנה ובגמרא ביחס לקיום מצוות?
המושג 'כוונה' במשנה מתייחס בעיקר ל'כוון עיבו', כלומר לכוונה למצווה, שהיא לא רק מחשבה אלא הפניית הלב למעשה המצווה, כפי שמוסבר בדברי הרשב"א והגמרא בסוגיית 'המתעסק'. הכוונה היא להיות מודע ומרוכז בפעולה ולא לפעול באופן מכני.
▾מה המשמעות של המונח 'מתעסק' בהקשר של מצוות שנעשו ללא כוונה?
הגמרא מגדירה 'מתעסק' כאדם שעשה פעולה בלי כוונה אמיתית לקיים את המצווה אלא באופן מכני או אגבי, כלומר הוא פועל בלי להיות מודע או מרוכז במעשה המצווה, ולכן לא יצא ידי חובה במלואה.
▾מה ההבדל בין 'כוונה' במובן של כוונת הלב למצווה לבין כוונה לעשות את רצון הקב"ה כפי שמוסבר בפרק?
הפרק מדגיש שהכוונה היא לא בהכרח לחשוב על קיום רצון הקב"ה, אלא להיות מודע ומרוכז בפעולת המצווה עצמה, כלומר להפנות את הלב והמודעות למה שעושים, ולא לפעול באופן אוטומטי או ללא ריכוז.
▾כיצד מתייחס הפרק לסוגיית שמיעת קול השופר והכוונה במצווה זו?
הפרק מתאר את המורכבות בשמיעת קול השופר, כאשר שמיעת הקול בלבד אינה מספיקה לצאת ידי חובה, אלא יש צורך בכוונה והשתתפות פעילה, כלומר להפנות את הלב ולהיות מודע למעשה, כפי שמוסבר במשנה ובדיון על מי שעובר אחרי בית הכנסת.
▾כיצד הרשב"א מגדיר את הצורך בכוונה בעת קיום מצוות?
הרשב"א מגדיר מצוות שצריכות כוונה כמצוות שבהן יש צורך להיות מכוון ומודע למה שעושים, כלומר לא להיות 'מתעסק' אלא לכוון את הלב והמודעות לפעולה, ולא רק לבצע אותה באופן מכני או אוטומטי.
שיווק והכנסות מהרב שג"ר: מחשבת הלכה: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך הרב שג"ר: מחשבת הלכה מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הרב שג"ר: מחשבת הלכה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית יהדות ודת. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הרב שג"ר: מחשבת הלכה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 3 הפרקים של הרב שג"ר: מחשבת הלכה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של הרב שג"ר: מחשבת הלכה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-3 הפרקים של הרב שג"ר: מחשבת הלכה הופכים למגזין?
- 3 פרקים = 3 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הרב שג"ר: מחשבת הלכה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
מה לימד הרמב"ם? | הרב עוז בלומן
ישיבת ברכת משה מעלה אדומים
Irgun Shiurai Torah Rav Zev Smith Shiurim 5785 אירגון שיעורי תורה תשפ"ה שיעורים של יום ראש
אירגון שיעורי תורה
שיחות שבועיות תשפ"ו ברכת משה
ישיבת ברכת משה מעלה אדומים
הרב אפרים ארנברג
הרב אפרים ארנברג
עולם הירושה
עו"ד מנחם פשיטיצקי ועו"ד בת שבע אברך בר טוב
לומדים תורה עם הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין