Irgun Shiurai Torah Rav Zev Smith Shiurim 5785 אירגון שיעורי תורה תשפ"ה שיעורים של יום ראש
Irgun Shiurai Torah
37 פרקים
על התוכנית
Rav Zev Smith Sunday and Chol Hamoed Halacha Shiurim
מה זה Irgun Shiurai Torah Rav Zev Smith Shiurim 5785 אירגון שיעורי תורה תשפ"ה שיעורים של יום ראש?
Irgun Shiurai Torah Rav Zev Smith Shiurim 5785 אירגון שיעורי תורה תשפ"ה שיעורים של יום ראש הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת Irgun Shiurai Torah. העמקה רצינית ויסודית במקורות ההלכה להבנת המשמעות שמאחורי קיום המצוות. בארכיון 37 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-65 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 37 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-65 דקות |
| הפרק האחרון | 11 בנובמבר 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
אבן שנפלה מהחיק - וכל ההבדל בין שוגג למתעסק
השיעור פותח במקרה שנשמע פשוט: אדם הדליק אור בשבת מתוך הרגל, בלי לזכור שזו שבת. שוגג או מתעסק? הרב סמית מראה שזו לא שאלה של ידע אלא של כוונה, ובונה את ההבחנה מהגמרא על אבן שהונחה בחיק, נפלה ושברה כלי.
הדוגמאות נשארות צמודות לחיים: הגבהת משקפיים שעקרה עשב, פתיחת מקרר עם נורת להט. מכאן עולה גם השאלה החדה - האם מותר בכלל להעמיד אדם אחר במצב של מתעסק כדי שיעשה את המלאכה במקומך.
מי שמחפש לימוד הלכה שיטתי ימצא כאן יחידות עיון שעומדות בפני עצמן, כל אחת סביב יסוד אחד בהלכות שבת.
העמקה רצינית ויסודית במקורות ההלכה להבנת המשמעות שמאחורי קיום המצוות.
המנחה
המנחה הוא תלמיד חכם בעל ידע רחב במקורות התורניים, המציג ניתוח מעמיק ומובנה של סוגיות הלכתיות. הוא מפגין גישה אנליטית ויסודית, המשלבת בין הלכה למעשה תוך נאמנות למסורת הפסיקה.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת במתכונת של שיעור הלכתי עיוני, השם דגש על הבנת השורשים התורניים של כל סוגיה מתוך דיון בגמרא ובראשונים. הקצב רציני ומעמיק, והטון ענייני ומכוון להענקת ידע יסודי למאזין.
תובנות הזהב מהארכיון
- ישנו הבדל יסודי בין שוגג למתעסק, הנובע מחסרון בכוונה למלאכה ולא רק ממידת הידע של העושה.
- תורת כלי אינה נגזרת רק מראויות הדבר לשימוש, אלא מהגדרתו המהותית כחפץ העומד לכך.
- לפעולות הלכתיות יומיומיות, כגון עניית אמן, יש משמעות עמוקה של אימות אמונה וביסוס האמת בברכה.
- ההלכה היא מסגרת המבוססת על יסודות תורניים מוצקים המדריכים את האדם בכל תחומי החיים.
התוכנית מתאימה ללומדי תורה ולשומרי מצוות המחפשים להעמיק את הבנתם במקורות ההלכה ולהבין את הרציונל שמאחורי המצוות בחייהם.
השאלות הבולטות בארכיון
האם מותר להפסיק אדם שהוא מתעסק, ויותר מכך - האם מותר להעמיד אדם בכוונה במצב של מתעסק כדי שיעשה את המלאכה עבורך?
כיצד יש לסווג אדם שמדליק אור בשבת מתוך הרגל, ללא מודעות או כוונה להדליק?
מדוע מותר להשתמש בפטיש כבד כדי לפצח קוקוס, ואילו אבן תמימה הולכת ונאסרת בטלטול - מהו החילוק ביניהן?
האם נגיעה שאינה דרך חיבה כלל, כמו של רופא או רופא שיניים, אסורה מצד עצמה כמו איסור ייחוד, או שמא האיסור הוא רק כשהנגיעה מביאה לידי עבירה ולכן מותרת.
מי ששמע ברכה וכבר יצא ידי חובה בשמיעה, מדוע עליו עדיין לענות אמן לכתחילה?
האם קיים דין של תוספת יום טוב בחג השבועות, או שמא החג מתחיל כולו רק בלילה ואין מקום לתוספת מבעוד יום?
אדם שקם מוקדם, התנמנם וכבר עמד לצאת מבית הכנסת - האם יצא ידי חובת ברכות התורה בברכת 'אהבה רבה' שאמר, אף שזו רק שינה קצרה?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- IST-SN1279 - Rav Zev Smith - Eiruv That Became Invalid on Shabbos
- IST-SN1278 - Rav Zev Smith - Usable Items That are Muktza
- IST-SN1277 - Rav Zev Smith - Maintaining Kedusha - A Halachic Perspective
- IST-SN1276 - Rav Zev Smith - When Amein Should Not Be Said
- IST-SN1275 - Rav Zev Smith - Shavuos Questions & Answers
- IST-SN1274 - Rav Zev Smith - Challenging Birchas Hatorah Issues
שיעור בהלכות שבת על ההבדל בין שוגג למתעסק והשלכותיו, מתוך מקרה של עירוב שנפסל בשבת.
השיעור פותח במקרה של עירוב שנעשה פסול בשבת, ושאלה האם צריך להודיע לציבור. מכאן עובר ליסוד מרכזי בהלכות שבת: ההבדל בין שוגג למתעסק, על פי הגמרא בבבא קמא על אבן שהונחה בחיק ונפלה ושברה כלי. מוסבר שמתעסק פטור מקרבן משום שחסר בו מלאכת מחשבת וכוונה למלאכה, בעוד שוגג ידע ורצה את המעשה אך טעה בעובדה. השיעור מביא דוגמאות מעשיות - הגבהת משקפיים שעקרה עשב, הדלקת אור בלילה, ופתיחת מקרר עם נורת להט - ומסיים בשאלה האם מותר להפסיק מתעסק או אף להעמיד אדם במצב של מתעסק.
- מתעסק פטור לא מטעם דין מיוחד בשבת אלא מכלל התורה כולה - 'אשר חטא בה', שצריך כוונה לעבירה.
- ההבדל בין שוגג למתעסק הוא בכוונה למעשה המלאכה: שוגג רצה ועשה אך טעה בעובדה, ומתעסק כלל לא התכוון לעשות מלאכה.
- אדם שמדליק אור בשבת מתוך שכחה שהיום שבת הוא שוגג וחייב חטאת, ולא מתעסק כפי שרבים טועים לחשוב.
- חילול שבת אפילו בדרבנן אינו דבר קל - נדרשת תשובה כמו צום ארבעים יום וצדקה.
- מתעסק שעשה מלאכה כתולש עשב בלא כוונה פטור לגמרי, אף בלא חטאת.
האם מותר להפסיק אדם שהוא מתעסק, ויותר מכך - האם מותר להעמיד אדם בכוונה במצב של מתעסק כדי שיעשה את המלאכה עבורך?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
IST-SN1279 - Rav Zev Smith - Eiruv That Became Invalid on Shabbos
פרקים אחרונים
IST-SN1279 - Rav Zev Smith - Eiruv That Became Invalid on Shabbos
11 בנובמבר 20251 שע׳ 4 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיעור פותח במקרה של עירוב שנעשה פסול בשבת, ושאלה האם צריך להודיע לציבור. מכאן עובר ליסוד מרכזי בהלכות שבת: ההבדל בין שוגג למתעסק, על פי הגמרא בבבא קמא על אבן שהונחה בחיק ונפלה ושברה כלי. מוסבר שמתעסק פטור מקרבן משום שחסר בו מלאכת מחשבת וכוונה למלאכה, בעוד שוגג ידע ורצה את המעשה אך טעה בעובדה. השיעור מביא דוגמאות מעשיות - הגבהת משקפיים שעקרה עשב, הדלקת אור בלילה, ופתיחת מקרר עם נורת להט - ומסיים בשאלה האם מותר להפסיק מתעסק או אף להעמיד אדם במצב של מתעסק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מתעסק פטור לא מטעם דין מיוחד בשבת אלא מכלל התורה כולה - 'אשר חטא בה', שצריך כוונה לעבירה.
- ההבדל בין שוגג למתעסק הוא בכוונה למעשה המלאכה: שוגג רצה ועשה אך טעה בעובדה, ומתעסק כלל לא התכוון לעשות מלאכה.
- אדם שמדליק אור בשבת מתוך שכחה שהיום שבת הוא שוגג וחייב חטאת, ולא מתעסק כפי שרבים טועים לחשוב.
- חילול שבת אפילו בדרבנן אינו דבר קל - נדרשת תשובה כמו צום ארבעים יום וצדקה.
- מתעסק שעשה מלאכה כתולש עשב בלא כוונה פטור לגמרי, אף בלא חטאת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
השיעור פותח במקרה של עירוב שנעשה פסול בשבת, ושאלה האם צריך להודיע לציבור. מכאן עובר ליסוד מרכזי בהלכות שבת: ההבדל בין שוגג למתעסק, על פי הגמרא בבבא קמא על אבן שהונחה בחיק ונפלה ושברה כלי. מוסבר שמתעסק פטור מקרבן משום שחסר בו מלאכת מחשבת וכוונה למלאכה, בעוד שוגג ידע ורצה את המעשה אך טעה בעובדה. השיעור מביא דוגמאות מעשיות - הגבהת משקפיים שעקרה עשב, הדלקת אור בלילה, ופתיחת מקרר עם נורת להט - ומסיים בשאלה האם מותר להפסיק מתעסק או אף להעמיד אדם במצב של מתעסק.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מתעסק פטור לא מטעם דין מיוחד בשבת אלא מכלל התורה כולה - 'אשר חטא בה', שצריך כוונה לעבירה. · ההבדל בין שוגג למתעסק הוא בכוונה למעשה המלאכה: שוגג רצה ועשה אך טעה בעובדה, ומתעסק כלל לא התכוון לעשות מלאכה. · אדם שמדליק אור בשבת מתוך שכחה שהיום שבת הוא שוגג וחייב חטאת, ולא מתעסק כפי שרבים טועים לחשוב. · חילול שבת אפילו בדרבנן אינו דבר קל - נדרשת תשובה כמו צום ארבעים יום וצדקה. · מתעסק שעשה מלאכה כתולש עשב בלא כוונה פטור לגמרי, אף בלא חטאת.
IST-SN1278 - Rav Zev Smith - Usable Items That are Muktza
11 בנובמבר 20251 שע׳ 5 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיעור עוסק בדיני טלטול מוקצה בשבת ומבדיל בין כלי שמלאכתו לאיסור, כגון פטיש כבד שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, לבין מוקצה מחמת גופו כמו אבן או עצי הסקה שאינם כלי כלל. מובא היסוד מהמשנה ברורה בסימן ש"ח שלא די בכך שדבר ראוי לשימוש אלא הוא צריך להיות 'עומד לכך' כדי לקבל תורת כלי. עוד נידון עניין 'ייחוד' - שעל ידי מעשה של קבע, כגון ניקוב מטבע וחיבורה למחרוזת, אפשר להפוך חפץ לכלי. לבסוף מובאת הגדרת הכלי על פי ר' שלמה זלמן ב'מאורי אש': דבר המשמש שוב ושוב הוא כלי, לעומת דבר הכלה בשימוש אחד שאינו כלי, ומאכל הוא יוצא מן הכלל שלעולם אינו מוקצה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההבדל בין כלי שמלאכתו לאיסור למוקצה מחמת גופו הוא ההבדל בין דבר שיש לו שם כלי לדבר חסר תועלת המופרש מכל שימוש.
- אבן 'תמימה' אסורה בטלטול ואילו פטיש כבד מותר, משום שלפטיש יש תורת כלי ולאבן אין.
- לפי המשנה ברורה לא די שדבר יהיה 'ראוי' לשימוש אלא הוא צריך להיות 'עומד לכך' - וזה הגורם המכריע בדין מוקצה.
- ייחוד נותן לחפץ את מה שחסר לו - שם כלי - והדרך הטובה ביותר לייחד היא על ידי מעשה של קבע, ולא ייחוד חד-פעמי שאינו מועיל.
- לפי ר' שלמה זלמן כלי הוא דבר המשמש פעמים רבות ונשאר קיים, ואילו דבר הכלה בשימושו כעצי הסקה אינו כלי; מאכל יוצא מן הכלל ולעולם אינו מוקצה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה מותר לטלטל פטיש בשבת ואסור לטלטל אבן פשוטה, אם בשניהם אין משתמשים בשבת?
פטיש הוא כלי שמלאכתו לאיסור, ולכן מותר לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו, למשל כדי לפצח בו קוקוס שאינו נכנס למפצח האגוזים או כדי לפנות אותו מהשולחן. אבן אינה כלי כלל אלא מוקצה מחמת גופה, ולכן אין שום היתר להזיז אותה, גם לא כדי להניח אותה על גמרא שהרוח מדפדפת. הדיון בנוי על לשון השולחן ערוך אורח חיים בהלכות מוקצה.
▾מה מכריע אם חפץ נחשב כלי לעניין מוקצה בשבת?
לא די בכך שהחפץ ראוי לשימוש, הוא צריך גם לעמוד לכך, וזו לשון המשנה ברורה שהובאה בשיעור: דבר הראוי למידי ועומד לכך, תורת כלי עליו. ההבחנה המעשית היא בין דבר שנשאר קיים אחרי השימוש, כמו פטיש או מחט תפירה, ובין דבר שכלה בשימושו כמו בקעת עץ שנשרפת ולא נותר ממנה דבר. אוכל אינו נכנס לכלל הזה כי אינו מוקצה מלכתחילה, וגם כלי חד פעמי נחשב כלי משום שהיה כלי מתחילתו.
▾האם אפשר להפוך אבן לכלי על ידי ייחוד, ומה נחשב ייחוד מועיל?
ייחוד נותן לחפץ בדיוק את מה שחסר לו, שם כלי, והדרך המובהקת לעשות זאת היא מעשה של קבע. הדוגמה שהובאה היא מטבע, שהוא בדרך כלל מוקצה מחמת גופו, ואם נוקבים בו חור ומחברים אותו לשרשרת הוא נעשה כלי ומותר בטלטול. מי שמייחד אבן לשימוש חד פעמי, או מכריז שהוא מייחד את כל האבנים שבמקום למקרה שיצטרך אותן, לא הועיל כלום.
▾מה הדין בקופסת נרות שנשכחה על שולחן השבת?
בשיעור הובאו פוסקים שסברו שנר אינו כלי משום שהוא כלה בשימושו, ולכן אין עליו תורת כלי ואסור להזיזו. מנגד, המגן אברהם כתב שאין להתיר לטלטל נר לכל שימוש שהוא אלא רק לצורך גופו או לצורך מקומו, וגם הפוסק שהיה הראשון להחמיר חזר בו וכתב שיש היתר לצורך מקומו. כלומר, מי שצריך באמת את המקום שהנרות תופסים על שולחן קטן ומשפחה גדולה יכול לסמוך על כך.
IST-SN1277 - Rav Zev Smith - Maintaining Kedusha - A Halachic Perspective
11 בנובמבר 20251 שע׳ 5 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיעור עוסק באיסור נגיעה בין גבר לאישה, מתוך שאלות מצויות כמו רופא או רופא שיניים שעוזרת לו אישה, אחות שמבצעת בדיקת דם, נגיעה באחיינית, ומדריכים העובדים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הרב מבסס שאיסור הנגיעה הוא איסור מן התורה לפי הפסוק בפרשת אחרי מות 'לא תקרבו לגלות ערווה', וכן דעת הרמב'ם ורוב הראשונים, ולא רק אסמכתא. הוא מבהיר שנגיעה אינה דבר אופציונלי או חומרה אלא איסור גמור שיכול להגיע אף לייהרג ואל יעבור, כולל אבק וזכר של עבירה. בסיום מועלית השאלה המרכזית האם נגיעה שאינה דרך חיבה, כמו אצל רופא, אסורה מצד עצמה או רק כשמביאה לעבירה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- איסור נגיעה הוא איסור מן התורה לדעת הרמב'ם ורוב הראשונים, ולא רק אסמכתא, ואף נגיעה פשוטה בלא חיבוק ונישוק נכללת בו.
- אין הבדל בין חתן וכלה לאדם רגיל לעניין איסור נגיעה, אף לאחר תנאים, ורק קרובים ישירים כבן ובת או הורה מותרים.
- האיסור חל על שני הצדדים, על הגבר ועל האישה, וגם נגיעה של גוי באישה יהודייה אסורה מצד האישה הנוגעת.
- נגיעה יכולה להגיע לדרגת ייהרג ואל יעבור, ואף אבק וזכר של העבירה נחשבים חלק ממנה, כמודגם בסיפור הגמרא על החולה מאהבה.
- המונח 'שומר נגיעה' מטעה כאילו זו חומרה רשות, בעוד שנגיעה היא איסור גמור כמו שמירת שבת ולא דבר נוסף.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾אילו מקרים יומיומיים פותחים את השיעור של הרב זאב סמית' על איסור נגיעה?
ארבעה מצבים שחוזרים בשאלות שמגיעות אליו: מטופל שהשיננית או עוזרת הרופא במרפאה היא אישה, אחות שלוקחת בדיקת דם, בחור שהאחיינית שלו מגיעה לביקור, ומדריכים בקייטנת קיץ שמטפלים בילדים עם צרכים מיוחדים מסביב לשעון. המכנה המשותף לכולם הוא נגיעה שאינה דרך חיבה ובוודאי לא לשם עבירה.
▾מהו מקור איסור נגיעה בתורה לפי השיעור?
הפסוק בפרשת אחרי מות, ויקרא פרק י"ח פסוק ו', «איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה'». הספרא לומד מהלשון «לא תקרבו» שהאיסור אינו רק על המעשה עצמו אלא גם על הקריבה, ולאו דווקא חיבוק ונישוק אלא גם נגיעה פשוטה. יש ראשון שחולק וסובר שאין זה איסור מן התורה, אך רוב הראשונים ורוב הפוסקים נוקטים שזה איסור דאורייתא.
▾האם חתן וכלה מאורסים פטורים מאיסור נגיעה?
לא, ודינם ככל אדם אחר גם אחרי תנאים. החיד"א בשיורי ברכה ובברכי יוסף כתב בחריפות נגד מי שסבור שעצם היותם חתן וכלה יוצר היתר. לעומת זאת בקרובים ממש, אם ובנה או נכדה, אב ובתו או נכדתו, סב וסבתא, אין איסור.
▾למה השיעור מתנגד לשימוש במונח 'שומר נגיעה'?
כי הניסוח גורם לאיסור להישמע כמו הידור אישי או קטגוריה של אנשים מסוימים, בזמן שנגיעה נמנית בין הדברים שדינם ייהרג ואל יעבור. ההשוואה שהוא נותן היא לשומר שבת: אף אחד לא חושב ששמירת שבת היא נקודות בונוס.
▾מה לומדים מהמקרה של בעל רופא שרוצה למדוד את הדופק של אשתו החולה?
בית יוסף בסימן קצ"ה פוסק שאסור לו לגעת בה אפילו כדי למדוד דופק כשהיא נידה, וצריך לקרוא למישהו אחר, וכך מובא גם בש"ך. מכאן עולה שהאיסור עומד גם כשאין בנגיעה שום צד של חיבה, ובלי קשר לכוונה של הנוגע.
IST-SN1276 - Rav Zev Smith - When Amein Should Not Be Said
11 בנובמבר 20251 שע׳ 5 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיעור עוסק במשמעות העמוקה של עניית אמן, הנגזרת מלשון אמונה כדברי רבנו בחיי, ומשמשת כעד שני המשלים ומאמת את הברכה. מובאת הלכת הרמ"א בשם אור זרוע שהמברך צריך לכוון לצאת באמן של השומע, וכן ההלכה שגם מי ששמע וכיוון לצאת צריך לכתחילה לענות אמן. מודגש שיש שני סוגי ברכות: ברכת שבח שבה אמן עניינה אמת ואמונה, וברכת תפילה שבה אמן עניינה גם הלוואי שתתקיים. השיעור מזהיר מפני אמן יתומה וקטופה שהיא כברכה לבטלה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אמן נגזרת מלשון אמונה, וכשעונים אמן זה כמו שבועה המאשרת את האמת של מה שנאמר בברכה
- אמן היא העד השני המשלים את הברכה, שכן עד אחד אינו מספיק, ולכן יש בה השלמה למעשה הברכה
- הרמ"א בשם אור זרוע פוסק שהמברך צריך לכוון לצאת ידי חובה באמן של השומע, כך שהאמן היא חלק מחובת המברך ולא רק חובת השומע
- יש שני סוגי ברכות: ברכת שבח שבה אמן משמעה אמת ואמונה, וברכת תפילה שבה נוסף גם עניין של הלוואי שתתקבל
- כשם שיש ברכה לבטלה כך יש אמן לבטלה הנקראת אמן יתומה, ואמן קטופה היא אמן שנענתה באיחור לאחר תוך כדי דיבור
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה עניית אמן נחשבת להשלמת הברכה ולא למילה בת שלוש אותיות?
רבנו בחיי מסביר שאמן היא מלשון אמונה, ומי שעונה אמן כאילו נשבע על מה שנאמר. המברך שמעיד שהעולם נברא הוא עד אחד בלבד, ועד אחד אינו מספיק, ולכן העונה אמן הוא העד השני שמאמת את הברכה. המשל בשיעור: מסמך משפטי שאין עליו חותמת אישור הוא חסר ערך.
▾מה מחדש הרמא בשם אור זרוע על המברך שמוציא אחרים ידי חובתם?
לא די בכך שהשומע יענה אמן: המברך עצמו צריך לכוון לצאת ידי חובה באמן של השומע. כלומר האמן אינה רק חלק מחובתו של המאזין אלא חלק מהברכה של המברך עצמו, וזו הסיבה שיש שלא יברכו כלל עד שיהיה מי שיענה אחריהם.
▾אם שמעתי ברכה ויצאתי בה ידי חובה, למה עליי בכל זאת לענות אמן?
המשנה ברורה כותב שבדיעבד יוצאים ידי חובה גם בלי לענות, אבל לכתחילה חייבים לומר אמן. הטעם הוא שהאמן היא ההשלמה של הברכה, ובנוסף היא יוצרת את החיבור בין השומע למברך, מעבר לעצם השמיעה.
▾מה זה אמן יתומה ולמה זה נחשב חמור?
אדם עובר ליד בית כנסת, שומע את הציבור עונה אמן ועונה איתם בלי לדעת על מה. כשם שיש ברכה לבטלה יש גם אמן לבטלה, כלומר לקיחת מילה קדושה שמשמעה אמונה ואמירתה לריק. אותו כלל חל על אמן שנאמרת באיחור, אחרי כדי דיבור מסיום הברכה.
▾מתי מותר לענות אמן אחרי ברכה של עצמך?
הגמרא אומרת בצד אחד שזה משובח ובצד שני שזה מגונה, והיישוב הוא בסוף שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון, ששם זה משובח, בעוד שבכל ברכה אחרת זה מגונה. תוספות מצמצם זאת לברכת המזון בלבד, ואילו רש"י וראשונים נוספים מונים גם את סיום בונה ירושלים ואת ברכות קריאת שמע של שחרית וערבית.
IST-SN1275 - Rav Zev Smith - Shavuos Questions & Answers
11 בנובמבר 20251 שע׳ 5 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיעור דן בשאלה מדוע, בניגוד לשאר ימים טובים, אין מקבלים את חג השבועות מוקדם. המקור הראשון מובא בשם השל"ה, שקיבל איש מפי איש מרבי יעקב פולק, שצריך לאחר את סעודת ליל שבועות עד ודאי לילה, משום הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה'. הט"ז מרחיב זאת גם לתפילת מעריב, בעוד אחרונים אחרים סוברים שזהו רק חומרא לגבי הסעודה. עוד נדון אם קיים דין תוספת יום טוב בשבועות, כאשר הבניין שלמה, הנצי"ב בהעמק דבר והיעב"ץ סוברים שהיום טוב מתחיל רק בלילה ולכן אין מקום לתוספת מבעוד יום, מדרשת 'בעצם היום הזה'.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המקור הקדום ביותר לאיסור קבלת שבועות מוקדם הוא השל"ה, מתוך מסורת איש מפי איש מרבי יעקב פולק.
- דין 'תמימות תהיינה' מחייב ארבעים ותשעה ימים שלמים, ולכן קבלת החג מוקדם פוגעת בשלמות הספירה.
- הט"ז מחדש שגם תפילת מעריב אין להקדים עד ודאי לילה, ולא רק את הסעודה.
- קיימת שאלה האם יש דין תוספת יום טוב בשבועות, או שהחג מתחיל רק בלילה מדרשת 'בעצם היום הזה'.
- הרב שלמה זלמן מדגיש שתמימות של שבועות היא מנהג בלבד, בעוד תמימות הקשורה לספירת העומר היא דאורייתא.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה לא עושים קידוש וסעודה בליל שבועות לפני צאת הכוכבים?
הטעם שנמסר בשיעור נשען על הדרישה לשבע שבתות תמימות: מי שמקדים את שבועות עדיין לא השלים ארבעים ותשעה ימי ספירה מלאים. המקור המוקדם ביותר שהובא הוא השל"ה, שמביא מסורת שקיבל איש מפי איש.
▾האם מותר להתפלל ערבית מוקדם בליל שבועות?
בשיעור הוצגה הבחנה חדה: השל"ה עצמו מתיר תפילת ערבית מוקדמת ומקפיד רק על הקידוש והסעודה, ואילו הט"ז מרחיב את ההקפדה גם לתפילה עד שיהיה ודאי לילה. למעשה נאמר שמי שהתפלל ערבית מוקדם אי אפשר לומר עליו שטעה, כי עיקר המנהג נסוב על הסעודה.
▾כמה דקות אחרי השקיעה צריך להמתין לפי הדעות שהוצגו בשיעור?
מי שנוהג כשיטת רבנו תם ממתין שבעים ושתיים דקות ואין לו מה לשאול. למי שאינו מקפיד על אותו זמן נאמר שאפשר להתחיל ערבית כבר בחמישים דקות, שהוא אחד מזמני הלילה, וכך ממילא הסעודה תתחיל אחרי שבעים ושתיים דקות.
▾האם יש תוספת יום טוב בשבועות?
זו השאלה שנדונה לעומק: אם מקפידים על תמימות, אולי אין בכלל מקום לקבל את החג מבעוד יום. רוב הפוסקים שהוזכרו נוטים שיש תוספת יום טוב גם בשבועות, ואילו הנצי"ב מסביר שיום טוב של שבועות מתחיל רק בלילה ולכן אין מקום לתוספת.
IST-SN1274 - Rav Zev Smith - Challenging Birchas Hatorah Issues
11 בנובמבר 20251 שע׳ 6 דק׳אורחים:הרב יעקב סמיתלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיעור נפתח בשאלה של אדם שקם מוקדם, התנמנם והתעורר, והתלבט אם יצא ידי חובת ברכות התורה בברכת 'אהבה רבה'. מתוך כך הרב מברר באיזו קטגוריה של ברכות נכללות ברכות התורה - ברכת הנהנין, ברכת המצוות או ברכת השבח - ומסיק שעיקרן ברכת שבח על התורה, ולכן אומרים את שלוש הברכות יחד. הוא דן במקור מהפסוק 'כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו' ובמחלוקת הראשונים אם ברכות התורה דאורייתא (רמב"ן ועוד) או דרבנן (רמב"ם), ובהשלכה לספק ברכות. לבסוף מודגשת חומרת ההקפדה בברכות התורה - שזלזול בהן נקשר בגמרא לחורבן הבית ולחוסר הצלחה בילדים - ומועלית שאלת הפסק כשאדם בירך ולא למד מיד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ברכת התורה אינה ברכת הנהנין רגילה ולא ברכת מצוות גרידא, אלא בעיקרה ברכת שבח על התורה - ולכן נאמרת פעם אחת ביום ולא בכל פעם שלומדים.
- הגמרא מביאה שלוש ברכות התורה, וכיוון שכולן ביטוי לשבח מזוויות שונות פוסקים לומר את כולן יחד.
- קיימת מחלוקת ראשונים יסודית אם ברכות התורה דאורייתא - כברכת המזון - או דרבנן בלבד, ולכך השלכה ישירה על דין ספק ברכות.
- גם אם ברכות התורה הן דרבנן, יש להקפיד בהן הקפדה יתרה, שכן הגמרא תולה את זלזול בהן בחורבן הבית ובחוסר הצלחה בילדים.
- ההקפדה אינה רק באמירת הנוסח אלא בכוונה לצאת ידי חובה, מתוך הערכה אמיתית לתורה ולא כחלק שגרתי מהסידור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
השיעור נפתח בשאלה של אדם שקם מוקדם, התנמנם והתעורר, והתלבט אם יצא ידי חובת ברכות התורה בברכת 'אהבה רבה'. מתוך כך הרב מברר באיזו קטגוריה של ברכות נכללות ברכות התורה - ברכת הנהנין, ברכת המצוות או ברכת השבח - ומסיק שעיקרן ברכת שבח על התורה, ולכן אומרים את שלוש הברכות יחד. הוא דן במקור מהפסוק 'כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו' ובמחלוקת הראשונים אם ברכות התורה דאורייתא (רמב"ן ועוד) או דרבנן (רמב"ם), ובהשלכה לספק ברכות. לבסוף מודגשת חומרת ההקפדה בברכות התורה - שזלזול בהן נקשר בגמרא לחורבן הבית ולחוסר הצלחה בילדים - ומועלית שאלת הפסק כשאדם בירך ולא למד מיד.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ברכת התורה אינה ברכת הנהנין רגילה ולא ברכת מצוות גרידא, אלא בעיקרה ברכת שבח על התורה - ולכן נאמרת פעם אחת ביום ולא בכל פעם שלומדים. · הגמרא מביאה שלוש ברכות התורה, וכיוון שכולן ביטוי לשבח מזוויות שונות פוסקים לומר את כולן יחד. · קיימת מחלוקת ראשונים יסודית אם ברכות התורה דאורייתא - כברכת המזון - או דרבנן בלבד, ולכך השלכה ישירה על דין ספק ברכות. · גם אם ברכות התורה הן דרבנן, יש להקפיד בהן הקפדה יתרה, שכן הגמרא תולה את זלזול בהן בחורבן הבית ובחוסר הצלחה בילדים. · ההקפדה אינה רק באמירת הנוסח אלא בכוונה לצאת ידי חובה, מתוך הערכה אמיתית לתורה ולא כחלק שגרתי מהסידור.
IST-DL1273 - Rav Zev Smith - Muktza With Contemporary Electric Appliances etc.
11 בנובמבר 20251 שע׳ 6 דק׳IST-SN1272 - Rav Zev Smith - Mistakes & Doubts in Sefiras Haomer
11 בנובמבר 20251 שע׳ 6 דק׳IST-SN1271 - Rav Zev Smith - Salt in Halacha
11 בנובמבר 20251 שע׳ 3 דק׳IST-SN1270 - Rav Zev Smith - The Melamed - A Halachic Perspective
11 בנובמבר 20251 שע׳ 5 דק׳
פודקאסטים דומים
דף יומי – קידושין
yeshivat har etzion
דף יומי- ראש השנה
ישיבת הר עציון
דף יומי- מגילה
Yeshivat Har Etzion
'שחר אהללך'' - עיון בברכות השחר - הרב אייל ורד
ערוץ מאיר - שיעורי יהדות
מקור להשראה: רעיון גדול באריזה קטנה
Beit Avi Chai
למה טבע
רמת הנדיב