הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל
הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל28 פרקים
על התוכנית
איך לפתח מוטיבציה והתמדה? מהם ההרגלים הכי חשובים להתקדמות כלכלית? מהן התכונות שהכי כדאי לשים לב אליהן כשבוחרים בן או בת זוג? שיחה שנותנת תשובות על השאלות החשובות ביותר בחיינו, כי זה באמת הכל, אבל הכל, פסיכולוגיה. פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל עונים על שאלה אחת בכל פרק- מה אנחנו באמת יודעים מהנתונים ומהם הכלים המעשיים והמבוססים ביותר. אתם מוזמנים לשלוח לנו בתגובות שאלות נוספות על הנושאים שהכי מעניינים אותכם.
מה זה הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל?
הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל. פודקאסט מבוסס נתונים שמנפץ מיתוסים חברתיים ומעניק ארגז כלים פרקטי לבניית חיים משמעותיים ויעילים. בארכיון 28 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-37 דקות.
| קטגוריה | מדע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 28 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-37 דקות |
| הפרק האחרון | 19 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
"כמה אמור לחיות אדם שעבר את גיל 60?"
פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל מתחילים מהשאלה הזאת ומגיעים למסקנה לא נוחה: ידע לבדו לא משנה התנהגות, וההתמדה נובעת ממנגנונים פסיכולוגיים מוגדרים ולא מכוח רצון מופשט.
השיח נע בין אריכות חיים בריאה, שינוי הרגלים, ביקורת על מערכת החינוך וניפוץ מיתוסים חברתיים שנדמים מובנים מאליהם.
שני אנשי מקצוע מתרגמים מחקר לכלים, עם חשיבה ביקורתית חדה ופרספקטיבה אופטימית ופרקטית.
פודקאסט מבוסס נתונים שמנפץ מיתוסים חברתיים ומעניק ארגז כלים פרקטי לבניית חיים משמעותיים ויעילים.
המנחה
המנחים, פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל, מביאים שילוב של ידע אקדמי מחקרי עם תובנות מסיפורים אישיים. הם מאופיינים בחשיבה ביקורתית חדה המאתגרת מוסכמות חברתיות ומציעים פרספקטיבה רציונלית, אופטימית ופרקטית על החיים.
הסגנון
סגנון ההגשה הוא אנליטי ומאתגר, המקפיד לעבור במהירות מניפוץ מיתוסים להצגת מודלים מחשבתיים ישימים. הטון ענייני ומעודד, ומבנה הפרקים נשען על נתונים והיגיון כדי להקנות למאזין כלים ברורים להתמודדות עם אתגרים מורכבים.
תובנות הזהב מהארכיון
- ידע לבדו אינו גורם לשינוי התנהגות; התמדה נובעת ממנגנונים פסיכולוגיים מוגדרים ולא מכוח רצון מופשט.
- תפיסות עולם מקובלות, כמו הציפייה לתוחלת חיים ליניארית או מבנה החינוך הנוכחי, הן לרוב מיתוסים מיושנים המעכבים התפתחות אישית.
- רגש גבוה חוסם תובנה פיזיולוגית; לכן חיוני להפסיק קיטורים חזרתיים ולעבור לביקורת עניינית המכוונת לפתרון.
- חוכמת חיים נמדדת ביכולת ליישם הלכה למעשה את מה שאתה כבר יודע שצריך לעשות.
הפודקאסט מיועד לאנשים המחפשים כלים מחשבתיים מבוססי נתונים, פיתוח חשיבה עצמאית ופרספקטיבה פרקטית ואופטימית על החיים.
השאלות הבולטות בארכיון
מה מאפשר לסטודנטים להצליח יותר, כוח רצון, או משהו אחר לגמרי?
איך השפעת המעמד הסוציו-אוקונומי על תוחלת החיים הבריאה?
השאלה האמיתית לשאול היא, כמה אמור לחיות בן אדם שעבר כבר את גיל 50 או 60?
אני לא מבינה. אני מסבירה לה ומסבירה לה. והיא כאילו לא קולטת. מה, היא רוצה למות?
עוז, אולי נתחיל בזה שתסביר איך בכלל הגיעה מערכת החינוך להיות כמו שהיא?
מי שמקטר, עושה דבר שנקרא בשפה המקצועית, רומנציה. רומנציה, ההגדרה המילונית, ולא, אני לא צוחק... ההגדרה המילונית היא, העלאת גרה מנטלית.
אז מה כן מאפיין אנשים שמצליחים להתמיד לאורך זמן?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל מסבירים שהתמדה אינה עניין של כוח רצון אלא של בניית 'משפחים', שינויים קטנים בזמן, מקום וחפצים.
הפרק עוסק בהתמדה ובכוח הרצון, וטוען שמי שמתמיד לאורך זמן לא בהכרח רוצה יותר אלא בונה לעצמו סביבה תומכת. גוטרמן וגיל מציגים את מושג ה'משפח' (Nudge), אלמנט קטן בסביבה הפיזית, החברתית או הדיגיטלית שעוזר להשיג תוצאה בפחות מאמץ, ומדגימים אותו דרך למידה (זמן, מקום וחפצים), חגורות בטיחות, מריבות בין בני זוג וייעול תהליכי עבודה במייקרוסופט. מתאים למי שמתקשה להתמיד ורוצה כלים פרקטיים לשינוי התנהגות.
- המקום הגרוע ביותר ללמוד עבור רוב הסטודנטים הוא דווקא הבית; הגורם המשמעותי ביותר להצלחה אקדמית הוא השקעה בזמן, מקום וחפצים.
- 'משפח' הוא פתרון קטן לבעיה גדולה, אנשים מחפשים פתרון עצום לבעיה ענקית, אך לרוב שינוי זעיר בסביבה פותר אותה.
- מחקר על חגורות בטיחות: כ-90% מהמשתתפים בכנס בטיחות אמרו שיחגרו, אך רק כ-30% עשו זאת בפועל, הפער בין כוונה לעשייה.
- מיפוי שלושת המקומות הקבועים שבהם זוג רב, והסכמה לא לדבר שם, הורידה את רמת המריבות והגבירה קרבה, בלי טיפול ארוך.
- מייקרוסופט הורידה ב-50% את זמן ההתחלה של עובדים פשוט בכך שהפכה את הלוג-אין למחשב לפעולה הראשונה במקום החתמת כרטיס, ניצול האינרציה.
מה מאפשר לסטודנטים להצליח יותר, כוח רצון, או משהו אחר לגמרי?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל לוקחים בכל פרק שאלה אחת מהחיים - תוחלת חיים, התמדה, בחירת בן זוג - וצוללים אליה דרך מה שהמחקר באמת יודע.
- תוחלת החיים הממוצעת מטעה כי היא כוללת את מי שמתו צעירים. השאלה האמיתית: כמה אמור לחיות מי שכבר עבר את גיל 50 או 60?
- כמות הפרסומים המדעיים ב-15 השנים האחרונות שווה לכל מה שפורסם ב-150 השנים שקדמו להן. הרפואה מתקדמת אקספוננציאלית, לא בקו ישר.
- ידע לבדו לא משנה התנהגות. להסביר לאדם שוב ושוב למה כדאי לו זה הכלי הכי פחות יעיל, גם אם רובנו משתמשים בו כברירת מחדל.
- 'כוח רצון' אינו תכונה מולדת או מאגר שאפשר למצוא. ההתמדה נובעת ממנגנונים אחרים לגמרי.
"אני מסבירה לה ומסבירה לה, והיא כאילו לא קולטת. מה, היא רוצה למות?" המשפט המתוסכל הזה, שמצוטט באחד הפרקים, הוא בדיוק הנקודה שפרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל אוהבים לתקוף: ההנחה שאם רק נסביר מספיק טוב, האדם ישתנה. המחקר, הם מראים, אומר את ההפך.
כל פרק כאן נבנה סביב שאלה אחת מהחיים, והמנחים מסרבים להסתפק בתחושות בטן. בפרק על התמדה הם מציגים "משולש שקרים" - שלוש אמונות נפוצות על כוח רצון שכולן הופרכו במחקר אבל ממשיכות לשלוט בנו. מסתבר שכוח רצון הוא לא תכונה שיש או אין, וש"חוכמת חיים" היא פשוט היכולת לעשות את מה שכבר ידוע לנו שצריך.
בפרק אחר הם מנפצים את מה שכולנו חושבים על תוחלת חיים. הנתון הרשמי, הם מסבירים, מטעה כי הוא ממוצע שכולל גם מי שמתו צעירים. השאלה האמיתית היא כמה צפוי לחיות מי שכבר הגיע לגיל 50, והתשובה אופטימית הרבה יותר - בין היתר כי קצב הפרסום המדעי היום מכפיל בעשור וחצי את כל מה שנכתב ב-150 שנה.
ההתמקדות בשאלה בודדת היא מה שמבדיל את הפודקאסט מהמון תוכן פסיכולוגי שטחי. במקום לרפרף על עשרה נושאים, גוטרמן וגיל נשארים על אחד, מביאים נתונים, ומגיעים לכלי שאפשר באמת ליישם - מתוך התפיסה שמאחורי כל תחום בחיים פועל מנגנון פסיכולוגי שכדאי להכיר.
המאזינים מוזמנים לשלוח שאלות משלהם, וכך הסדרה מתעדכנת לפי הסקרנות של הקהל. מי שנמאס לו מעצות שמרגישות נכון אבל לא עובדות ימצא כאן בדיוק את ההפך.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 34: יחסים פתוחים טוב או רע לזוגיות שלנו?
פרקים אחרונים
פרק 34: יחסים פתוחים טוב או רע לזוגיות שלנו?
19 ביולי 202634 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
עשרה אחוזים מהנשאלים בארצות הברית ועד עשרים אחוזים בסקר קנדי מדווחים שהיו או נמצאים במערכת יחסים פוליאמורית, ופרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל בונים סביב זה פרק של בעד ונגד. בצד הבעד: הציפייה שאדם אחד יהיה גם החבר הכי טוב, גם הפרטנר וגם השותף האינטלקטואלי אינה ריאלית, המונוגמיה מוצגת כהמצאה שנועדה לייצר שליטה פטריארכלית, ומחקר מ-2017 מצא בקשר הראשי של פוליאמורים יותר תקשורת, מחויבות ואמון. בצד הנגד: המתמטיקה של חצי גברים וחצי נשים מפריכה את הטענה שרוב האנושות לא הייתה מונוגמית, מחקר עם 25 אלף נבדקים לא מצא הבדל בסיפוק, והאינטימיות של יחסי מין פנים אל פנים היא דבק זוגי שנסדק כשהוא משותף. השורה התחתונה זהירה: הדאטה עדיין גרוע מכדי להכריע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- משה הלוי, שפוגשת מאות זוגות פוליאמוריים, מדווחת שבניגוד לניחוש של כמעט כולם דווקא האישה היא שיוזמת ברוב המקרים את פתיחת הזוגיות
- הטענה שרוב התרבויות היו פוליגמיות נופלת על מתמטיקה פשוטה: נולדים בערך חצי גברים וחצי נשים, ולכן ריבוי נשים היה שמור לעשירים ולשליטים בעוד רוב הכפרים חיו גבר אחד ואישה אחת
- נשים מאוימות יותר מקשר רגשי עמוק של בן הזוג, גברים מקשר מיני של בת הזוג, ולכן פתיחת הזוגיות פוגשת כל צד בדיוק בנקודת הכאב שלו
- מחקר עם 25 אלף נבדקים לא מצא הבדל בסיפוק ובהנאה, כולל מינית, בין זוגות פוליאמוריים למונוגמיים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
עשרה אחוזים מהנשאלים בארצות הברית ועד עשרים אחוזים בסקר קנדי מדווחים שהיו או נמצאים במערכת יחסים פוליאמורית, ופרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל בונים סביב זה פרק של בעד ונגד. בצד הבעד: הציפייה שאדם אחד יהיה גם החבר הכי טוב, גם הפרטנר וגם השותף האינטלקטואלי אינה ריאלית, המונוגמיה מוצגת כהמצאה שנועדה לייצר שליטה פטריארכלית, ומחקר מ-2017 מצא בקשר הראשי של פוליאמורים יותר תקשורת, מחויבות ואמון. בצד הנגד: המתמטיקה של חצי גברים וחצי נשים מפריכה את הטענה שרוב האנושות לא הייתה מונוגמית, מחקר עם 25 אלף נבדקים לא מצא הבדל בסיפוק, והאינטימיות של יחסי מין פנים אל פנים היא דבק זוגי שנסדק כשהוא משותף. השורה התחתונה זהירה: הדאטה עדיין גרוע מכדי להכריע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
משה הלוי, שפוגשת מאות זוגות פוליאמוריים, מדווחת שבניגוד לניחוש של כמעט כולם דווקא האישה היא שיוזמת ברוב המקרים את פתיחת הזוגיות · הטענה שרוב התרבויות היו פוליגמיות נופלת על מתמטיקה פשוטה: נולדים בערך חצי גברים וחצי נשים, ולכן ריבוי נשים היה שמור לעשירים ולשליטים בעוד רוב הכפרים חיו גבר אחד ואישה אחת · נשים מאוימות יותר מקשר רגשי עמוק של בן הזוג, גברים מקשר מיני של בת הזוג, ולכן פתיחת הזוגיות פוגשת כל צד בדיוק בנקודת הכאב שלו · מחקר עם 25 אלף נבדקים לא מצא הבדל בסיפוק ובהנאה, כולל מינית, בין זוגות פוליאמוריים למונוגמיים
פרק 25: האם מערכת החינוך פוגעת בעתיד ילדינו?
17 במאי 202643 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק חושף את המקורות ההיסטוריים המפתיעים של מערכת החינוך, שנוסדה בפרוסיה במטרה לדכא רצון חופשי וליצור חיילים ופועלים צייתנים. הוא מסביר מדוע המודל הזה, שלא השתנה כמעט במאה השנים האחרונות, עומד בסתירה מוחלטת לכישורים הנדרשים להצלחה בעולם המודרני, כמו יצירתיות והכוונה עצמית. אם תהית פעם למה בית הספר נראה כמו שהוא נראה ואיך הוא משפיע על עתיד ילדיך, פרק זה יספק לך נקודת מבט מטלטלת וחשובה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מערכת החינוך המודרנית לא נוצרה מתוך מחשבה פדגוגית, אלא התבססה על מודל פרוסי מהמאה ה-19 שנועד לדכא רצון חופשי ואינדיבידואליות כדי לייצר חיילים ופועלי מפעל צייתנים.
- בית הספר הוא המוסד היחיד שכמעט לא השתנה במאה השנים האחרונות, בעוד תפקידו הוא להכין את הילדים לעתיד המשתנה ללא הרף - וזהו אבסורד מזיק.
- הכישורים החשובים ביותר להצלחה בעולם החדש, כמו הכוונה עצמית, יצירתיות וחשיבה עצמאית, עומדים בסתירה מוחלטת למטרות המקוריות של בית הספר, מה שהופך את המערכת לפוגעת בעתיד הילדים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק חושף את המקורות ההיסטוריים המפתיעים של מערכת החינוך, שנוסדה בפרוסיה במטרה לדכא רצון חופשי וליצור חיילים ופועלים צייתנים. הוא מסביר מדוע המודל הזה, שלא השתנה כמעט במאה השנים האחרונות, עומד בסתירה מוחלטת לכישורים הנדרשים להצלחה בעולם המודרני, כמו יצירתיות והכוונה עצמית. אם תהית פעם למה בית הספר נראה כמו שהוא נראה ואיך הוא משפיע על עתיד ילדיך, פרק זה יספק לך נקודת מבט מטלטלת וחשובה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מערכת החינוך המודרנית לא נוצרה מתוך מחשבה פדגוגית, אלא התבססה על מודל פרוסי מהמאה ה-19 שנועד לדכא רצון חופשי ואינדיבידואליות כדי לייצר חיילים ופועלי מפעל צייתנים. · בית הספר הוא המוסד היחיד שכמעט לא השתנה במאה השנים האחרונות, בעוד תפקידו הוא להכין את הילדים לעתיד המשתנה ללא הרף - וזהו אבסורד מזיק. · הכישורים החשובים ביותר להצלחה בעולם החדש, כמו הכוונה עצמית, יצירתיות וחשיבה עצמאית, עומדים בסתירה מוחלטת למטרות המקוריות של בית הספר, מה שהופך את המערכת לפוגעת בעתיד הילדים.
פרק 33: איך מתמידים ומניעים אנשים בעזרת מערכת הגמול של המוח?
12 ביולי 202631 דק׳פרק 32: האם אינדיבידואליות היא סרטן?
5 ביולי 202636 דק׳פרק 31: למה לא צריך כוח רצון כדי להתמיד?
28 ביוני 202645 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק זה צולל לשאלה מדוע כל כך קשה לנו להתמיד במשימות ובהרגלים שאנחנו יודעים שנכונים לנו, כמו ספורט או תזונה בריאה. הוא מציג את 'משולש השקרים': שלוש אמונות שגויות ומזיקות לגבי התמדה, שהוכחו כלא נכונות במחקרים אך עדיין מושרשות עמוק בחברה. אם אי פעם תהית למה הידיעה שמשהו חשוב לא גורמת לך לעשות אותו, או הרגשת שחסר לך 'כוח רצון', הפרק הזה יסביר לך את המנגנונים הפסיכולוגיים האמיתיים שפועלים מאחורי הקלעים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ידע לבדו אינו משנה התנהגות; להסביר לאדם שוב ושוב מדוע עליו לעשות משהו (כמו להפסיק לעשן או להכין שיעורים) הוא כלי לא יעיל.
- חוכמת חיים היא היכולת לעשות את מה שאתה יודע שצריך לעשות, אך רוב האנשים לא מצליחים ליישם זאת.
- 'כוח רצון' אינו תכונת אופי מולדת או מאגר אנרגיה שניתן למצוא; התמדה נובעת ממנגנונים אחרים, לא מתכונה פנימית זו.
- רוב האנשים, ממנהלים ועד הורים, משתמשים כברירת מחדל בהסברה וידע ככלי המרכזי לשינוי התנהגות, למרות שזהו הכלי הכי פחות אפקטיבי.
- ההתמכרות לניקוטין אינה נובעת מהיתרונות שלו, אלא מכך שהיעדרו גורם לתפקוד לקוי, והסיגריה רק 'משחררת' את התסמינים השליליים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק זה צולל לשאלה מדוע כל כך קשה לנו להתמיד במשימות ובהרגלים שאנחנו יודעים שנכונים לנו, כמו ספורט או תזונה בריאה. הוא מציג את 'משולש השקרים': שלוש אמונות שגויות ומזיקות לגבי התמדה, שהוכחו כלא נכונות במחקרים אך עדיין מושרשות עמוק בחברה. אם אי פעם תהית למה הידיעה שמשהו חשוב לא גורמת לך לעשות אותו, או הרגשת שחסר לך 'כוח רצון', הפרק הזה יסביר לך את המנגנונים הפסיכולוגיים האמיתיים שפועלים מאחורי הקלעים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ידע לבדו אינו משנה התנהגות; להסביר לאדם שוב ושוב מדוע עליו לעשות משהו (כמו להפסיק לעשן או להכין שיעורים) הוא כלי לא יעיל. · חוכמת חיים היא היכולת לעשות את מה שאתה יודע שצריך לעשות, אך רוב האנשים לא מצליחים ליישם זאת. · 'כוח רצון' אינו תכונת אופי מולדת או מאגר אנרגיה שניתן למצוא; התמדה נובעת ממנגנונים אחרים, לא מתכונה פנימית זו. · רוב האנשים, ממנהלים ועד הורים, משתמשים כברירת מחדל בהסברה וידע ככלי המרכזי לשינוי התנהגות, למרות שזהו הכלי הכי פחות אפקטיבי. · ההתמכרות לניקוטין אינה נובעת מהיתרונות שלו, אלא מכך שהיעדרו גורם לתפקוד לקוי, והסיגריה רק 'משחררת' את התסמינים השליליים.
פרק 30: איך החברים של הילדים שלכם קובעים מי הם הולכים להיות?
20 ביוני 202641 דק׳פרק 29: האם יותר כסף יהפוך אותי ליותר מאושר?
14 ביוני 202630 דק׳פרק 28: איך להתמודד עם חלאות?
7 ביוני 202636 דק׳פרק 27: 50 זה ה-20 החדש
31 במאי 202644 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק אופטימי על השאלה למה 50 הוא ה-20 החדש. דנים בנתונים על בריאות ותוחלת חיים, בשאלה למה ספסלי האקדמיה והשוק העסקי לא מלאים בבני 50+ ו-60+, ובשינוי המיינדסט הנדרש כדי ליהנות באמת מגיל העמידה. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה ובהזדקנות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- איזה שינוי מיינדסט נדרש כדי ליהנות מ'גיל העמידה'
- נתונים על בריאות ותוחלת חיים שמשנים את תפיסת הגיל
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק אופטימי על השאלה למה 50 הוא ה-20 החדש. דנים בנתונים על בריאות ותוחלת חיים, בשאלה למה ספסלי האקדמיה והשוק העסקי לא מלאים בבני 50+ ו-60+, ובשינוי המיינדסט הנדרש כדי ליהנות באמת מגיל העמידה. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה ובהזדקנות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
איזה שינוי מיינדסט נדרש כדי ליהנות מ'גיל העמידה' · נתונים על בריאות ותוחלת חיים שמשנים את תפיסת הגיל
פרק 26: למה כל כך קשה לי להתמיד?
24 במאי 202626 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
עוז ואפרת מפרקים את מה שהם מכנים משולש השקרים סביב התמדה. הם מסבירים שידע הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לשינוי, ושהתמדה אינה תכונה אישיותית שניתן למדוד ככוח רצון. במקום להמשיך להטיף ידע או לבקש מאנשים להתאמץ יותר, הם מציעים לבחון כלים אחרים שבאמת מניעים לפעולה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ידע אינו משנה התנהגות: רופאים, הורים ומנהלים טועים כשהם מניחים שהסבר נוסף יפתור בעיות, בדיוק כמו שפרסומות מסחריות לא מסתמכות על נתונים כדי למכור.
- כוח רצון אינו תכונה מולדת: לא נמצאה הוכחה לקיומו של משאב כזה, ואנשים מתפקדים בצורה שונה לחלוטין בהתאם למצבם האישי והנסיבות.
- התמדה היא לא עניין של כמות הסברים: מנהל שחוזר על הנחיות 30 פעם לא משנה את עובדיו, הוא פשוט לא מבין את הכלי הנכון להשפעה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
עוז ואפרת מפרקים את מה שהם מכנים משולש השקרים סביב התמדה. הם מסבירים שידע הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לשינוי, ושהתמדה אינה תכונה אישיותית שניתן למדוד ככוח רצון. במקום להמשיך להטיף ידע או לבקש מאנשים להתאמץ יותר, הם מציעים לבחון כלים אחרים שבאמת מניעים לפעולה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ידע אינו משנה התנהגות: רופאים, הורים ומנהלים טועים כשהם מניחים שהסבר נוסף יפתור בעיות, בדיוק כמו שפרסומות מסחריות לא מסתמכות על נתונים כדי למכור. · כוח רצון אינו תכונה מולדת: לא נמצאה הוכחה לקיומו של משאב כזה, ואנשים מתפקדים בצורה שונה לחלוטין בהתאם למצבם האישי והנסיבות. · התמדה היא לא עניין של כמות הסברים: מנהל שחוזר על הנחיות 30 פעם לא משנה את עובדיו, הוא פשוט לא מבין את הכלי הנכון להשפעה.
פודקאסטים דומים
השקעות לעצלנים - פודקאסט על כסף, השקעות והחיים עצמם
תמיר מנדובסקי
שלושה שיודעים Three Who Know
כאן | Kan
המעבדה The Lab
כאן | Kan
תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
Tel Aviv University
מדע בגובה האוזניים
כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi
רשת עושים היסטוריה