מה הייתה התגובה של הבעל כאשר האישה הודיעה לו על הפגישה עם המאהב שלה?

הבעל אמר לאישה 'תהני גם', מה שמעיד על הסכמה ותמיכה מצידו במערכת היחסים הפולי אמורית שלה.

מה היו התוצאות של מערכת היחסים הפולי אמורית שהוזכרה בפרק?

לפי הסיפור, מערכת היחסים הפולי אמורית העלתה את החשק המיני אצל בני הזוג, אך בסופו של דבר הם התגרשו.

מהן הטענות המרכזיות בעד פולי אמוריה שהוזכרו בפרק?

הטענות כוללות את הרעיון שהציפיות במאה ה-21 מזוגיות אינן ריאליות, ושמונוגמיה היא אשליה, שכן הרבה זוגות בוגדים.

מה ההבדל בין פולי אמוריה למונוגמיה סדרתית?

פולי אמוריה מתייחסת ליחסים רגשיים ורומנטיים עם כמה אנשים בו זמנית, בעוד שמונוגמיה סדרתית מתארת קשרים מונוגמיים שנמשכים עד שהילדים מגיעים לגיל מסוים, ואז בני הזוג מחליפים פרטנרים.

מי בדרך כלל יוזם את המעבר לפולי אמוריה, לפי הניסיון של משה הלוי?

לפי משה הלוי, ברוב המקרים האישה היא זו שמציעה את המעבר לפולי אמוריה, ולא הגבר כפי שמקובל לחשוב.

מהו הרעיון המרכזי לגבי אינדיבידואליות בהיסטוריה האנושית?

הרעיון של אינדיבידואליות הוא חדש יחסית, ורוב ההיסטוריה האנושית התמקדה בקבוצות כמו משפחות ושבטים, ולא באדם כמרכז.

כיצד בודהיזם מתייחס לתחושת האני?

בודהיזם טוען שהתחושה של האני היא אשליה, והיא המקור לסבל שלנו, והאמירה הבסיסית היא שאין נפרדות בין אנשים.

מה מראה המחקר על הקפיטריה לגבי השפעת הסביבה החברתית?

המחקר הראה שכאשר אנשים נכנסים לקפיטריה עם אנשים שמנמנים, הם קונים יותר מזון קלורי, בעוד שבסביבה עם אנשים רזים, הם קונים יותר סלטים.

מה הקשר בין אינדיבידואליות לבדידות?

בדידות נחשבת למגפה של המאה ה-21, והיא מסוכנת יותר ממחלות רבות, כי בני אדם לא נועדו לחיות בנפרד מקבוצות.

מהו האיזון הנדרש בין אינדיבידואליות לקולקטיביות?

האיזון הוא לדאוג לעצמך, אך גם להבין שאתה חלק ממכלול חברתי, כי אם אתה רק אינדיבידואל, אתה עלול להפוך לתא סרטני.

איך עוז גוטרמן מתאר את חוויות הלמידה שלו במהלך התארים?

עוז גוטרמן מתאר את חוויות הלמידה שלו בכך שהוא לא מצליח ללמוד בבית, ולכן למד בעיקר באוטו או באוטובוס. הוא מציין שהמקום הגרוע ביותר עבורו ללמוד הוא בבית, והוא מעדיף ללמוד בספרייה או בבית קפה.

מהו הגורם המשמעותי ביותר להצלחה אקדמית לפי המחקר שצוין בפרק?

הגורם המשמעותי ביותר להצלחה אקדמית, לפי המחקר, היה כמה נשים השקיעו בזמן, במקום ובחפצים. רוב הסטודנטים מצאו שהבית הוא המקום הגרוע ביותר ללמוד, והעדיפו ללמוד במקומות אחרים.

המלצה על פודקאסט: איך הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל מקבל המלצה ונמצא כאן?

פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית מדע. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.

כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?

השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.

כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?

שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 41 הפרקים של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.

למה הארכיון של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?

מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.

מה מקבלים כש-41 הפרקים של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל הופכים למגזין?

41 פרקים = 41 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.

כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?

אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.

מדע

הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל

הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל · עמוד המנחה

41 פרקים

על התוכנית

איך לפתח מוטיבציה והתמדה? מהם ההרגלים הכי חשובים להתקדמות כלכלית? מהן התכונות שהכי כדאי לשים לב אליהן כשבוחרים בן או בת זוג? שיחה שנותנת תשובות על השאלות החשובות ביותר בחיינו, כי זה באמת הכל, אבל הכל, פסיכולוגיה. פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל עונים על שאלה אחת בכל פרק- מה אנחנו באמת יודעים מהנתונים ומהם הכלים המעשיים והמבוססים ביותר. אתם מוזמנים לשלוח לנו בתגובות שאלות נוספות על הנושאים שהכי מעניינים אותכם.

האזנה לפרק הראשי באתר לכל הפרקים באתר (13)

מה זה הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל?

הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל. פודקאסט מבוסס נתונים שמנפץ מיתוסים חברתיים ומעניק ארגז כלים פרקטי לבניית חיים משמעותיים ויעילים. בארכיון 41 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-36 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	מדע
פרקים בארכיון	41
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-36 דקות
הפרק האחרון	6 בספטמבר 2026
פרקים עם ניתוח עומק	5

עודכן: 13 בספטמבר 2026

תובנות

"כמה אמור לחיות אדם שעבר את גיל 60?"

פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל מתחילים מהשאלה הזאת ומגיעים למסקנה לא נוחה: ידע לבדו לא משנה התנהגות, וההתמדה נובעת ממנגנונים פסיכולוגיים מוגדרים ולא מכוח רצון מופשט.

השיח נע בין אריכות חיים בריאה, שינוי הרגלים, ביקורת על מערכת החינוך וניפוץ מיתוסים חברתיים שנדמים מובנים מאליהם.

שני אנשי מקצוע מתרגמים מחקר לכלים, עם חשיבה ביקורתית חדה ופרספקטיבה אופטימית ופרקטית.

פסיכולוגיהאריכות חייםרפואהזוגיותהתפתחות אישית

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.2

תובנות לפרק

פודקאסט מבוסס נתונים שמנפץ מיתוסים חברתיים ומעניק ארגז כלים פרקטי לבניית חיים משמעותיים ויעילים.

המנחה

המנחים, פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל, מביאים שילוב של ידע אקדמי מחקרי עם תובנות מסיפורים אישיים. הם מאופיינים בחשיבה ביקורתית חדה המאתגרת מוסכמות חברתיות ומציעים פרספקטיבה רציונלית, אופטימית ופרקטית על החיים.

הסגנון

סגנון ההגשה הוא אנליטי ומאתגר, המקפיד לעבור במהירות מניפוץ מיתוסים להצגת מודלים מחשבתיים ישימים. הטון ענייני ומעודד, ומבנה הפרקים נשען על נתונים והיגיון כדי להקנות למאזין כלים ברורים להתמודדות עם אתגרים מורכבים.

תוחלת חיים והזדקנות בריאהשינוי הרגלים והתמדהביקורת על מערכת החינוךמורכבות מערכות יחסיםניהול וחשיבה ביקורתיתניפוץ מיתוסים חברתיים

תובנות הזהב מהארכיון

ידע לבדו אינו גורם לשינוי התנהגות; התמדה נובעת ממנגנונים פסיכולוגיים מוגדרים ולא מכוח רצון מופשט.
תפיסות עולם מקובלות, כמו הציפייה לתוחלת חיים ליניארית או מבנה החינוך הנוכחי, הן לרוב מיתוסים מיושנים המעכבים התפתחות אישית.
רגש גבוה חוסם תובנה פיזיולוגית; לכן חיוני להפסיק קיטורים חזרתיים ולעבור לביקורת עניינית המכוונת לפתרון.
חוכמת חיים נמדדת ביכולת ליישם הלכה למעשה את מה שאתה כבר יודע שצריך לעשות.

למי זה מתאים

הפודקאסט מיועד לאנשים המחפשים כלים מחשבתיים מבוססי נתונים, פיתוח חשיבה עצמאית ופרספקטיבה פרקטית ואופטימית על החיים.

השאלות הבולטות בארכיון

פרק 34: יחסים פתוחים טוב או רע לזוגיות שלנו?

האם פוליאמוריה מסוכנת לזוגיות ופוגעת בה, או שהיא מענה לציפייה לא ריאלית ממונוגמיה?

פרק 32: האם אינדיבידואליות היא סרטן?

האם המיקוד המודרני באינדיבידואליזם מנתק את האדם מטבעו החברתי ופוגע בבריאותו וברווחתו הנפשית?

פרק 31: למה לא צריך כוח רצון כדי להתמיד?

כיצד ניתן לעצב את הסביבה באמצעות משפכים התנהגותיים כדי להשיג את התוצאה הרצויה בפחות מאמץ?

פרק 30: איך החברים של הילדים שלכם קובעים מי הם הולכים להיות?

האם האנשים שסביבנו מקדמים אותנו אל עבר הערכים והמטרות שלנו, או הופכים אותנו לבינוניים ונרגנים?

פרק 26: למה כל כך קשה לי להתמיד?

אז מה כן מאפיין אנשים שמצליחים להתמיד לאורך זמן?

5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

התפתחות אישית מיניות ואינטימיות

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום קצר

פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל לוקחים בכל פרק שאלה אחת מהחיים - תוחלת חיים, התמדה, בחירת בן זוג - וצוללים אליה דרך מה שהמחקר באמת יודע.

תוחלת החיים הממוצעת מטעה כי היא כוללת את מי שמתו צעירים. השאלה האמיתית: כמה אמור לחיות מי שכבר עבר את גיל 50 או 60?
כמות הפרסומים המדעיים ב-15 השנים האחרונות שווה לכל מה שפורסם ב-150 השנים שקדמו להן. הרפואה מתקדמת אקספוננציאלית, לא בקו ישר.
ידע לבדו לא משנה התנהגות. להסביר לאדם שוב ושוב למה כדאי לו זה הכלי הכי פחות יעיל, גם אם רובנו משתמשים בו כברירת מחדל.
'כוח רצון' אינו תכונה מולדת או מאגר שאפשר למצוא. ההתמדה נובעת ממנגנונים אחרים לגמרי.

"אני מסבירה לה ומסבירה לה, והיא כאילו לא קולטת. מה, היא רוצה למות?" המשפט המתוסכל הזה, שמצוטט באחד הפרקים, הוא בדיוק הנקודה שפרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל אוהבים לתקוף: ההנחה שאם רק נסביר מספיק טוב, האדם ישתנה. המחקר, הם מראים, אומר את ההפך.

כל פרק כאן נבנה סביב שאלה אחת מהחיים, והמנחים מסרבים להסתפק בתחושות בטן. בפרק על התמדה הם מציגים "משולש שקרים" - שלוש אמונות נפוצות על כוח רצון שכולן הופרכו במחקר אבל ממשיכות לשלוט בנו. מסתבר שכוח רצון הוא לא תכונה שיש או אין, וש"חוכמת חיים" היא פשוט היכולת לעשות את מה שכבר ידוע לנו שצריך.

בפרק אחר הם מנפצים את מה שכולנו חושבים על תוחלת חיים. הנתון הרשמי, הם מסבירים, מטעה כי הוא ממוצע שכולל גם מי שמתו צעירים. השאלה האמיתית היא כמה צפוי לחיות מי שכבר הגיע לגיל 50, והתשובה אופטימית הרבה יותר - בין היתר כי קצב הפרסום המדעי היום מכפיל בעשור וחצי את כל מה שנכתב ב-150 שנה.

ההתמקדות בשאלה בודדת היא מה שמבדיל את הפודקאסט מהמון תוכן פסיכולוגי שטחי. במקום לרפרף על עשרה נושאים, גוטרמן וגיל נשארים על אחד, מביאים נתונים, ומגיעים לכלי שאפשר באמת ליישם - מתוך התפיסה שמאחורי כל תחום בחיים פועל מנגנון פסיכולוגי שכדאי להכיר.

המאזינים מוזמנים לשלוח שאלות משלהם, וכך הסדרה מתעדכנת לפי הסקרנות של הקהל. מי שנמאס לו מעצות שמרגישות נכון אבל לא עובדות ימצא כאן בדיוק את ההפך.

פסיכולוגיה מוטיבציה זוגיות מדע כלים מעשיים פודקאסט ישראלי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון6 בספטמבר 2026

פרק 41: איך הריון משנה את המוח שלך?

פרקים אחרונים

פרק 41: איך הריון משנה את המוח שלך?
6 בספטמבר 202626 דק׳
אורחים:ד"ר אפרת גילפרופ' עוז גוטרמן
פרק 24: מה הסיבה שבני זוג בוגדים?
10 במאי 202638 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק על הסיבות לבגידה בזוגיות. באופן מפתיע, אנשים בוגדים לא רק כשהם לא מרוצים בנישואים. דנים בכמה אנשים בוגדים לפי המחקר, באילו סוגי בגידות קיימים (לא רק מינית), ובסיבות לבגידות. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה של זוגיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- אנשים בוגדים לא רק כשהם לא מרוצים בנישואים
- יש סוגי בגידות שונים - זו לא רק בגידה מינית
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 23: מה ההבדל בין קיטורים לבין ביקורת ולמה כל ההורים והמנהלים צריכים להכיר אותו?
3 במאי 202633 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק על ההבדל בין 'קיטורים' לביקורת. דנים בטעות הנפוצה שמאז פרויד חושבים שלהתלונן ו'לפרוק' מועיל, בחשיבה ממוקדת בעיה מול ממוקדת פתרון, ובטעות שעושים הורים ומנהלים. מתאים להורים, מנהלים ולמתעניינים בתקשורת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הרגל ה'ונטילציה' וההתלוננות הוא טעות מזיקה ונפוצה
- חשיבה ממוקדת בעיה וחשיבה ממוקדת פתרון לא הולכות יחד
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 22: מלחמה, יוקר מחיה וקרע חברתי - אז למה הישראלים כל כך מאושרים?!
26 באפריל 202633 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק מיוחד לכבוד יום העצמאות על השאלה איך ישראל מדורגת בעשירייה הפותחת בכל מדד אושר בינלאומי, למרות המלחמות, המצב הכלכלי והלחץ. דנים במדדי אושר ובדיוקם, במה מיוחד בישראל, ובהבדל בין לחוות אושר ברגע לבין לתפוס את החיים כמאושרים. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה חברתית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ההבדל בין לחוות אושר ברגע לבין לתפוס את החיים כמאושרים
- מה מיוחד בישראל שמציב אותה בראש מדדי האושר
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 21: מה משותף לאנשים אפקטיביים במיוחד?
19 באפריל 202627 דק׳
פרק 20: למה עומס ולחץ הם ממש לא אותו הדבר?
12 באפריל 202646 דק׳
פרק 40: מתי אופטימיות מועילה ומתי היא מסוכנת?
30 באוגוסט 202629 דק׳
פרק 36: נוח לך? זה מסוכן לבריאות הנפשית שלך
2 באוגוסט 202647 דק׳
פרק 34: יחסים פתוחים טוב או רע לזוגיות שלנו?
19 ביולי 202634 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג דיון מקיף סביב פוליאמוריה, המוגדרת כקשרים רגשיים ורומנטיים עם כמה אנשים במקביל בשקיפות ובהסכמה מלאה. מצד אחד, התומכים בגישה טוענים כי הציפייה לקבל את כל הצרכים הרגשיים והמיניים מבן זוג יחיד אינה ריאלית, וכי הנטייה לגיוון עשויה לנבוע מגורמים גנטיים ואבולוציוניים. מנגד, המתנגדים מצביעים על כך שהמונוגמיה הייתה נפוצה היסטורית משיקולים דמוגרפיים, וכי אינטימיות מינית ורגשית נדרשת כדבק מרכזי לשמירה על יציבות הזוגיות והמשפחה. המגישים מסכמים כי המחקר המדעי הקיים בתחום עדיין חלש ומוטה, ולכן קשה לקבוע נחרצות איזה מודל זוגי מוביל לשביעות רצון גבוהה יותר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הציפייה המודרנית מבן זוג יחיד לספק את כל הצרכים הרגשיים, החברתיים, האינטלקטואליים והמיניים יוצרת עומס שאינו ריאלי.
- הטענה ההיסטורית שפוליגמיה הייתה הכלל נסתרת ממתמטיקה דמוגרפית, שכן יחס לידות שווה בין המינים חייב את רוב האוכלוסייה לחיות במונוגמיה.
- נשים וגברים חווים איום שונה במערכת יחסים: נשים מוטרדות יותר מקשר רגשי אינטימי של הגבר, בעוד גברים נפגעים יותר מקשר מיני של האישה.
- קיום יחסי מין פנים אל פנים והפרדה מרשות הרבים הם מנגנונים אבולוציוניים אנושיים שנועדו ליצור אינטימיות ודבק זוגי ייחודי.
- המחקרים המדעיים הקיימים בתחום הפוליאמוריה מתבססים כיום על מדגמים מוטים וקטנים ולכן אינם מספקים נתונים חד-משמעיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מה הייתה התגובה של הבעל כאשר האישה הודיעה לו על הפגישה עם המאהב שלה?
הבעל אמר לאישה 'תהני גם', מה שמעיד על הסכמה ותמיכה מצידו במערכת היחסים הפולי אמורית שלה.
▾מה היו התוצאות של מערכת היחסים הפולי אמורית שהוזכרה בפרק?
לפי הסיפור, מערכת היחסים הפולי אמורית העלתה את החשק המיני אצל בני הזוג, אך בסופו של דבר הם התגרשו.
▾מהן הטענות המרכזיות בעד פולי אמוריה שהוזכרו בפרק?
הטענות כוללות את הרעיון שהציפיות במאה ה-21 מזוגיות אינן ריאליות, ושמונוגמיה היא אשליה, שכן הרבה זוגות בוגדים.
▾מה ההבדל בין פולי אמוריה למונוגמיה סדרתית?
פולי אמוריה מתייחסת ליחסים רגשיים ורומנטיים עם כמה אנשים בו זמנית, בעוד שמונוגמיה סדרתית מתארת קשרים מונוגמיים שנמשכים עד שהילדים מגיעים לגיל מסוים, ואז בני הזוג מחליפים פרטנרים.
▾מי בדרך כלל יוזם את המעבר לפולי אמוריה, לפי הניסיון של משה הלוי?
לפי משה הלוי, ברוב המקרים האישה היא זו שמציעה את המעבר לפולי אמוריה, ולא הגבר כפי שמקובל לחשוב.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 32: האם אינדיבידואליות היא סרטן?
5 ביולי 202636 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במחיר הפסיכולוגי והבריאותי של אינדיבידואליות קיצונית לעומת חשיבות השיוך הקהילתי בחברה האנושית. עוז ואפרת מציגים מחקרים המראים כי בני אדם מושפעים באופן סמוי מסביבתם, וכי בדידות מסוכנת לבריאות יותר מעישון או ממחלות כרוניות. מודלים מדעיים ופילוסופיים, ובהם תורת המשחקים ומאמר חז"ל מפרקי אבות, מדגישים כי מימוש עצמי מיטבי מתקיים רק לצד תרומה לאחר וגבולות ברורים בחינוך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בני אדם מושפעים באופן תת-מודע מהתנהגות הסובבים אותם, כפי שהודגם במחקר הקפיטריה שבו נוכחות אנשים בעלי משקל מסוים שינתה את בחירות המזון של המשתתפים.
- תא סרטני מוגדר ביולוגית ופסיכולוגית כיחידה המנתקת את עצמה מהאורגניזם ושואבת משאבים לעצמה, בדומה להתנהגות אינדיבידואליסטית קיצונית בחברה.
- על פי מודל PERMA בפסיכולוגיה חיובית, תחושת משמעות ורווחה נפשית נבנות מפעולה למען גורם חיצוני ולא רק מהישגים אישיים.
- ניתוח דילמת האסיר בתורת המשחקים מוכיח כי תוכנות המופעלות על ידי אגואיזם מוחלט קורסות, בעוד שיתוף פעולה המאזן בין הפרט לכלל מביא לתוצאה המיטבית.
- ישראל מדורגת במקום מתון במדד האינדיבידואליזם של הופשטיידה (ציון 56), והיא נחשבת לחברה הקולקטיביסטית ביותר מבין מדינות המערב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מהו הרעיון המרכזי לגבי אינדיבידואליות בהיסטוריה האנושית?
הרעיון של אינדיבידואליות הוא חדש יחסית, ורוב ההיסטוריה האנושית התמקדה בקבוצות כמו משפחות ושבטים, ולא באדם כמרכז.
▾כיצד בודהיזם מתייחס לתחושת האני?
בודהיזם טוען שהתחושה של האני היא אשליה, והיא המקור לסבל שלנו, והאמירה הבסיסית היא שאין נפרדות בין אנשים.
▾מה מראה המחקר על הקפיטריה לגבי השפעת הסביבה החברתית?
המחקר הראה שכאשר אנשים נכנסים לקפיטריה עם אנשים שמנמנים, הם קונים יותר מזון קלורי, בעוד שבסביבה עם אנשים רזים, הם קונים יותר סלטים.
▾מה הקשר בין אינדיבידואליות לבדידות?
בדידות נחשבת למגפה של המאה ה-21, והיא מסוכנת יותר ממחלות רבות, כי בני אדם לא נועדו לחיות בנפרד מקבוצות.
▾מהו האיזון הנדרש בין אינדיבידואליות לקולקטיביות?
האיזון הוא לדאוג לעצמך, אך גם להבין שאתה חלק ממכלול חברתי, כי אם אתה רק אינדיבידואל, אתה עלול להפוך לתא סרטני.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 31: למה לא צריך כוח רצון כדי להתמיד?
28 ביוני 202645 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במשפכים התנהגותיים, שהם אלמנטים בסביבה הפיזית, החברתית או הדיגיטלית המסייעים להשיג תוצאות רצויות בפחות מאמץ. פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל מראים כי התמדה מוצלחת אינה נשענת על כוח רצון, אלא על ניהול נכון של זמן, מקום וחפצים. ליישום מומלץ להוריד חיכוך לפעולות רצויות ולהעלות חיכוך להרגלים שרוצים לצמצם, לצד התאמת המשימות לקצב הסירקדי האישי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- התמדה בלמידה ובמשימות מושפעת מניהול שלושה מרכיבים סביבתיים: זמן, מקום וחפצים.
- הורדת חיכוך הופכת פעולה רצויה לקלה, פשוטה וזמינה, בעוד העלאת חיכוך מסייעת להפסיק הרגלים שליליים.
- ביצוע המשימות המורכבות ביותר בשעות השיא של הקצב הסירקדי מעלה את האפקטיביות האישית והארגונית.
- שינוי סביבתי פשוט, כמו קביעת זמן משפחתי ללא מסכים או הימנעות מדיבור באזורי ריב קבועים, פותר בעיות תקשורת מורכבות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾איך עוז גוטרמן מתאר את חוויות הלמידה שלו במהלך התארים?
עוז גוטרמן מתאר את חוויות הלמידה שלו בכך שהוא לא מצליח ללמוד בבית, ולכן למד בעיקר באוטו או באוטובוס. הוא מציין שהמקום הגרוע ביותר עבורו ללמוד הוא בבית, והוא מעדיף ללמוד בספרייה או בבית קפה.
▾מהו הגורם המשמעותי ביותר להצלחה אקדמית לפי המחקר שצוין בפרק?
הגורם המשמעותי ביותר להצלחה אקדמית, לפי המחקר, היה כמה נשים השקיעו בזמן, במקום ובחפצים. רוב הסטודנטים מצאו שהבית הוא המקום הגרוע ביותר ללמוד, והעדיפו ללמוד במקומות אחרים.
▾מהו 'משפך התנהגותי' ואילו שלושה מרכיבים הוא כולל?
'משפך התנהגותי' הוא אלמנט בסביבה הפיזית, החברתית או הדיגיטלית, שעוזר להשיג תוצאה רצויה בפחות מאמץ. שלושת המרכיבים שלו הם זמן, מקום וחפצים.
▾כיצד משפכים יכולים להשפיע על התנהלות בני זוג במריבות?
במחקר שנעשה, נמצא שכאשר בני זוג ממפים את המקומות שבהם הם רבים ומסכימים לא לדבר באותם מקומות, רמת המריבות ביניהם יורדת באופן משמעותי, והם מדווחים על יותר קרבה ויותר חום בזוגיות.
▾איך מייקרוסופט הצליחה להוריד את זמן הכניסה לעבודה של העובדים?
מייקרוסופט הצליחה להוריד את זמן הכניסה לעבודה של העובדים בחצי, על ידי שינוי סדר הפעולות כך שהלוג-אין למערכת הפך להיות הפעולה הראשונה שעושים בבוקר, במקום החתמת כרטיס.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 30: איך החברים של הילדים שלכם קובעים מי הם הולכים להיות?
20 ביוני 202641 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בהשפעה הסמויה של הסביבה החברתית על הבחירות של בני אדם, החל מאוכל בקפיטריה ועד לגיל הנישואים, החלטות גירושין ודפוסי צריכה. מחקרים כמו מחקר פרמינגהם מראים כי התנהגויות אנושיות מתפשטות במנגנון הדומה להדבקה נגיפית, על אף שרוב האנשים מאמינים שהם פועלים משיקולים רציונליים בלבד. פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל מציגים כלים פרקטיים לניהול הסביבה, בהם בחירת החברים והקולגות, אילוף האלגוריתם ברשתות החברתיות, וחיזוק תרבות של מצוינות בארגון ובבית באמצעות שבח ברבים ונזיפה בארבע עיניים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- התנהגויות אנושיות כגון עישון, ספורט, נישואים וגירושין מתפשטות בחברה בדפוס הדבקה הדומה לווירוסים.
- טיעון חברתי המציג את ההתנהגות של רוב הסביבה יעיל פי שלושה מטיעון רציונלי בהנעת אנשים לפעולה, כמו במעבר לנורות חסכוניות.
- קריאת תגובות סוערות וסרטוני זעם ברשתות החברתיות מאלפת את האלגוריתם להציג עוד תכנים שליליים ומגבירה כעס ואלימות אצל המשתמש.
- ניהול נכון של צוות או משפחה דורש מתן חיזוקים מול כולם כדי לייצר נורמה של הצלחה, לצד נזיפה באחד על אחד כדי למנוע מתן לגיטימציה חברתית להתנהגות שלילית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מה הממצאים המרכזיים של המחקר על השפעת הסביבה החברתית על רכישת מזון?
המחקר הראה שכאשר אנשים נכנסו לקפיטריה מלאה באנשים רזים, הם נטו לקנות מזון דל קלוריות כמו סלטים, בעוד שכשהיו בחדר עם אנשים שמנמנים, הם קנו מזון משמין יותר כמו פיצה.
▾איך השפעת הסביבה החברתית נוגעת להחלטות אישיות כמו חתונה?
המחקר מצא שכאשר חברה טובה מתחתנת, הסיכוי של אישה להתחתן באותה שנה עולה ב-32 אחוז, מבלי שהיא מודעת להשפעה החברתית הזו.
▾מה הקשר בין התנהגויות חברתיות לבין תופעות כמו עישון וחתונות?
המחקר הראה שהתנהגויות כמו עישון וחתונות מתפשטות בסביבה החברתית, כלומר אם אדם בסביבה מעשן או מתחתן, יש סיכוי גבוה יותר שגם אחרים בסביבתו יתחילו לעשן או להתחתן.
▾איך משפיעה הסביבה החברתית על החלטות כלכליות כמו רכישת טבעת יהלום?
אנשים מוכנים להוציא סכומים גבוהים על טבעות יהלום, למרות שהן מאבדות ערך, כי זה מה שנהוג בסביבתם, מבלי לשאול את עצמם מדוע הם עושים זאת.
▾מהו 'The Framingham heart study' ומה גילתה על התנהגויות אנושיות?
זהו מחקר רחב היקף שנעשה על יותר מעשרת אלפים איש, וגילה שהתנהגויות אנושיות מתפשטות כמו וירוסים, כלומר יש דפוס של הדבקה חברתית בהתנהגויות כמו עישון וחתונות.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 26: למה כל כך קשה לי להתמיד?
24 במאי 202626 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
עוז ואפרת מפרקים את מה שהם מכנים משולש השקרים סביב התמדה. הם מסבירים שידע הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לשינוי, ושהתמדה אינה תכונה אישיותית שניתן למדוד ככוח רצון. במקום להמשיך להטיף ידע או לבקש מאנשים להתאמץ יותר, הם מציעים לבחון כלים אחרים שבאמת מניעים לפעולה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ידע אינו משנה התנהגות: רופאים, הורים ומנהלים טועים כשהם מניחים שהסבר נוסף יפתור בעיות, בדיוק כמו שפרסומות מסחריות לא מסתמכות על נתונים כדי למכור.
- כוח רצון אינו תכונה מולדת: לא נמצאה הוכחה לקיומו של משאב כזה, ואנשים מתפקדים בצורה שונה לחלוטין בהתאם למצבם האישי והנסיבות.
- התמדה היא לא עניין של כמות הסברים: מנהל שחוזר על הנחיות 30 פעם לא משנה את עובדיו, הוא פשוט לא מבין את הכלי הנכון להשפעה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.

לבעלי הפודקאסט

שיווק והכנסות מהכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל: שאלות נפוצות

העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.

המלצה על פודקאסט: איך הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל מקבל המלצה ונמצא כאן?: פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית מדע. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?: השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?: שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 41 הפרקים של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
למה הארכיון של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?: מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
מה מקבלים כש-41 הפרקים של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל הופכים למגזין?: 41 פרקים = 41 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?: אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.