הכל פסיכולוגיה - פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גילפודקאסט

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• פרק 47: טלפונים חכמים, אנשים טיפשים
• פרק 46: התרופה הטבעית הטובה ביותר לכל בעיה נפשית
• פרק 45: הסודות של השפעת סדר הלידה
• פרק 44: אל תלמדו ילדים AI!
• פרק 39: פרדוקס "רדיקל אקספטנס" - למה קבלה מוחלטת של המציאות עוזרת לשנות אותה?
• פרק 37: ביטחון פסיכולוגי - הכוח שמאפשר לאנשים לתפקד במיטבם
• פרק 41: איך הריון משנה את המוח שלך?
• פרק 20: למה עומס ולחץ הם ממש לא אותו הדבר?

פרקים אחרונים

• פרק 48: ילד של אבא - איך אבהות מעצבת את המוח

  25 באוקטובר 2026·33 דק׳
  אורחים:ד"ר אפרת גיל·פרופ' עוז גוטרמן

• פרק 47: טלפונים חכמים, אנשים טיפשים

  18 באוקטובר 2026·28 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  סטיב ג'ובס, ביל גייטס, טים קוק ורמי לוי הגבילו מסכים לילדים או בחרו בטלפון נבון במקום בסמארטפון. בכנס השינה ב־2026 נמצאה פגיעה משמעותית באיכות השינה כשמתבגרים משתמשים בסמארטפון עד 20 דקות לפני השינה, ובסקר דווח על 46 דקות שימוש בלילה אחרי התעוררות. במחקר על יותר מ־10,000 מתבגרים בגילאי 10 עד 14 דיווחו 16 אחוז על קושי להירדם או להישאר ישנים בשבועיים שקדמו, ו־28 אחוז סבלו מהפרעות שינה לפי ההורים. מטה־אנליזה של 23 מחקרי אורך על מעל 116 אלף מתבגרים קשרה מדיה דיגיטלית, ובמיוחד רשתות חברתיות, לשינה פחות בריאה, והפתרונות שניתנו הם טלפון נבון בבית, פמילי לינק, אפל אסיסטיב אקסס, פרידום וחוזה יוליסס.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ג'ובס אמר לניק בילטון בניו יורק טיימס שהילדים לא מקבלים את האייפד כי זה לא בריא ולא טוב לנפש.
  • ביל גייטס דיבר על הימנעות מטלפונים עד גיל 14, וטים קוק אמר שאינו רוצה ילדים במסכים וברשתות עד גיל 13 או 14.
  • הקשר לשינה פחות בריאה היה חזק יותר ברשתות חברתיות, ועדיין הופיע גם במשחקי וידאו ובמוזיקה.
  • פיזית ביחד ובפועל לבד מייצר מרחק ומקטין אינטראקציה, גם כשיש שעות משותפות בבית.
  • קשב מקוטע יוצר יום עמוס ותחושת עבודה קשה, בלי התקדמות ממשית ובלי אנרגיה בסוף היום.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 46: התרופה הטבעית הטובה ביותר לכל בעיה נפשית

  11 באוקטובר 2026·43 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  מחוז נפרוויל בארצות הברית הגיע למקום הראשון בעולם במדעים ולמקום השישי במתמטיקה אחרי שהוסיף שעת ספורט לפני תחילת הלימודים, וילדים עם קושי בקריאה שהתאמנו לפני שיעור הקריאה השתפרו ברמה של שנה וחצי. מטה-אנליזה של למעלה מ-218 מחקרים מצאה שהליכה וריצה הפחיתו דיכאון יותר מטיפול בדיבור לבדו ולעיתים יותר מתרופות SSRI. אצל ילדים ובני נוער ספורט שיפר את יעילות השינה ואת איכותה, אבל לא שינה את משך השינה ואת הזמן עד ההירדמות. מי שניסה כמה פעמים להתחיל ונשבר צריך להניח שזה יקרה שוב, ולבנות לעצמו מנגנון כמו מאמן, קבוצה או בן זוג שיוביל אותו לאימון.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ילדים עם קושי בקריאה שעשו פעילות גופנית מאומצת לפני שיעור הקריאה השתפרו ברמה של שנה וחצי, ואלה שהתאמנו בהמשך היום השתפרו בקצת פחות משנה.
  • פעילות גופנית משפרת אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שלושה תפקודים ניהוליים: עיכוב תגובה, זיכרון עבודה וגמישות קוגניטיבית.
  • המינון האידיאלי הוא 30 עד 60 דקות, שלוש עד חמש פעמים בשבוע, בעצימות שבה אפשר לדבר אבל קשה, ואפילו 20 עד 30 דקות כבר משנות.
  • בחרדה כללית קל יותר להוציא אנשים להתאמן מאשר בדיכאון, כי העוררות גבוהה והספורט קוטע את מחשבות ה'מה יהיה'.
  • אם הבחירה היא בין ספורט לפני השינה לבין לא להתאמן בכלל, עדיף להתאמן לפני השינה.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 45: הסודות של השפעת סדר הלידה

  4 באוקטובר 2026·33 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  מחקר מ-2015 באוניברסיטת יוסטון על 440 אלף תלמידי תיכון בארה״ב מצא שהקשר בין סדר לידה לתכונות אישיות קרוב לאפס, וגם פער ה-IQ לטובת הבכורים הוא נקודה אחת עד שלוש בלבד. לעומת זאת, לבן שני יש סיכוי גבוה בכ-33 אחוז להיות הומוסקסואל כשנולדו לפניו אחים בנים מאותה אם, וסיכוי גבוה ב-20 עד 40 אחוז לבעיות משמעת ולהתנהגות עבריינית לפי מחקרים בפלורידה ובדנמרק. ילדים מאוחרים צוברים פחות שנות השכלה, כנראה מסיבות של משאבים, ומרשם הגירושים בשוודיה מראה שבנים ובנות יחידים מתגרשים יותר ושאישה בכורה מורידה את הסיכוי לגירושים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • כל שיאני העולם בריצת 100 מטר לגברים היו בממוצע ילד רביעי במשפחה של 4.6 ילדים, כנראה כי רצו אחרי אחיהם הגדולים מגיל צעיר.
  • היתרון הקוגניטיבי הקטן של הבכורים נמצא במשפחות נורבגיות אבל התבטל לגמרי במשפחות מהגרים בנורבגיה, מה שמצביע על גורם תרבותי של שיחה עם הילד.
  • ככל שלגבר יש יותר אחים גדולים מאותה אם, כך עולה הסיכוי שלו להיות הומוסקסואל; אחיות גדולות לא משנות את הסיכוי, וההסבר המוביל הוא תגובה של מערכת החיסון של האם מהריון להריון.
  • אין תמיכה מחקרית לטענה שצעירים נוטלים יותר סיכונים או לתופעת ילד הסנדוויץ', ומה שאנשים רואים סביבם מוסבר בהטיית האישוש.
  • מיון לקורס קצינים בשוודיה הראה שבכורים מקבלים יותר הערכות של יוזמה, מנהיגות, אחריות והתמדה מפסיכולוגים צבאיים שלא ידעו את סדר הלידה שלהם.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 44: אל תלמדו ילדים AI!

  27 בספטמבר 2026·30 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הקריאה של נתניהו ואייזנקוט להכניס לימודי בינה מלאכותית לבתי הספר היסודיים מתעלמת ממחקרים המראים כי ריבוי שעות מסך בגיל צעיר פוגע בזיכרון העבודה, בקשב ובגמישות הקוגניטיבית. מערכי השיעור הקיימים מתמקדים בכתיבת פרומפטים ובהסברים טכניים שיתיישנו בתוך זמן קצר, במקום לטפח למידה חושית, גופנית ומחקרית ההכרחית להתפתחות התקינה של ילדים. מומחיות אמיתית בעבודה עם כלי בינה מלאכותית נשענת על סקרנות, על ידע מעמיק המאפשר לזהות שגיאות של המודל, ועל שיפוט ביקורתי המעריך תוכן במקום רק להפיק אותו.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הוראת כתיבת פרומפטים בבית הספר אינה רלוונטית לשוק העבודה העתידי, שכן קצב התפתחות הטכנולוגיה הופך מערכי שיעור וממשקים למיושנים עוד לפני אישורם.
  • סקירת מחקרים מקיפה בהשתתפות 231 אלף ילדים ובני נוער מצאה קשר מובהק בין שעות צפייה במסכים לבין ירידה בזיכרון עבודה, עיכוב תגובה, קשב וגמישות קוגניטיבית.
  • השימוש המושכל בבינה מלאכותית מעביר את מרכז הכובד משליפת ידע וביצוע משימות אל מיומנויות של שיפוט, הגדרת בעיות, הצגת שאלות מדויקות ובחירה ביקורתית של תוכן.
  • קבלת תשובות מוכנות ומהירות מהמסך עלולה לדכא את הסקרנות הטבעית של ילדים ואת היכולת שלהם לחקור, להבנות מושגים בעצמם וללמוד דרך תנועה והתנסות חושית.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 42: איך האבולוציה "מרשה" להומוסקואלים להתקיים?

  13 בספטמבר 2026·37 דק׳

• איך האבולוציה "מרשה" להומוסקואלים להתקיים?

  13 בספטמבר 2026·37 דק׳

• פרק 39: פרדוקס "רדיקל אקספטנס" - למה קבלה מוחלטת של המציאות עוזרת לשנות אותה?

  23 באוגוסט 2026·40 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ריב עם המציאות גורם לאובדן אנרגיה ומוריד את זרימת הדם למרכזי החשיבה העמוקה במוח. קבלה רדיקלית אינה הסכמה או פסיביות, אלא הכרה בעובדות כדי שניתן יהיה לפעול מתוך מקום של עשייה. שיטות טיפול כמו DBT ו-ACT מבוססות על העיקרון הזה כדי לעזור לאנשים להתמודד עם כאב ומשברים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מרשה לינהן פיתחה את שיטת ה-DBT מתוך הבנה ששיטות CBT קשיחות לא תמיד עובדות עבור מטופלות עם הפרעת אישיות גבולית.
  • הכאב הנוסף שאנחנו חווים נובע מהניסיון להסביר למציאות שהיא הייתה צריכה להיראות אחרת, ולא מהאירוע עצמו.
  • האנרגיה לפעולה לא צריכה להגיע מכעס או מרמור, אלא מתוך קבלה של המצב הקיים.
  • עקביות (Consistency) חשובה יותר מעצימות (Intensity) בבניית נתיבים נוירולוגיים של קבלה.
  • קבלה רדיקלית אינה אומרת שאין לנו מה להגיד או מה לשנות, אלא שהיא השלב הראשון שמאפשר שינוי.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 38: השדונים והמלאכים שמנהלים את חיינו

  16 באוגוסט 2026·30 דק׳

• פרק 37: ביטחון פסיכולוגי - הכוח שמאפשר לאנשים לתפקד במיטבם

  9 באוגוסט 2026·32 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  מושתלת צעירה נפטרה אחרי שבוע כי האיבר נדחה בגלל אי התאמת סוג דם, ואנשי צוות בחדר הניתוח לא העזו להתריע מול מנתח שתואר כדיקטטור. ביטחון פסיכולוגי מוגדר כמאפיין של הסביבה, לא של האישיות: כמה נוח להיות אותנטי, לשאול ולהגיד לבכיר שהוא טועה. במחקר ענק בגוגל שפורסם ב-re.imwork המשתנה הזה ניבא בפער הגדול ביותר את התפוקות, עד 36 אחוז. הכלים שניתנו הם תודה על הערות, הימנעות מהריגת השליח ומהצורך להיות תמיד צודק, איזון זמן דיבור ושיתוף כנה של איך מעדיפים לעבוד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ביטחון פסיכולוגי הוא מאפיין של האווירה והסביבה, לא של האישיות, והוא נמדד לפי כמה נוח לשאול ולהגיד שיש בעיה.
  • במחקר של גוגל הוא ניבא בפער הגדול ביותר את התפוקות, עד 36 אחוז בין הצוותים הגבוהים לנמוכים.
  • המבחן הוא איך מגיבים לרעיונות מטומטמים: הסבר מיידי למה מישהו טועה סותם את ארבע ההערות הבאות.
  • מי שהורג את השליח בדרך כלל לא מודע לזה, והמבחן הוא אם האדם יצא בתחושה טובה.
  • ככל שזמן הדיבור מאוזן יותר הביטחון הפסיכולוגי גדול יותר, ומנהל שמדבר מעל 70 אחוז מהישיבה הופך אותה לנאום.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 41: איך הריון משנה את המוח שלך?

  6 בספטמבר 2026·26 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  במחקר אורך עם סריקות מוח נמצאו שינויים עקביים אצל נשים בהיריון, עד שמחשב מזהה לפי התמונה אם האישה ילדה. החומר האפור ועובי קליפת המוח יורדים, נפח חדרי המוח עולה, והחומר הלבן עולה לשיא בסוף השליש השני, כהתמחות עצבית לתפיסה חברתית, תפיסה עצמית והתקשרות לתינוק ולא כניוון. השינויים שונים מאלה של אבות ושל נשים שהפכו לאימהות בלי ללדת, ובהיריון שני מתחזקים בעיקר קשב חיצוני ותנועה. בגיל 50 מוח של נשים שילדו נראה צעיר יותר ביולוגית, וקצב השינוי בהיריון גדול מזה של גיל ההתבגרות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מחשב מזהה לפי סריקת מוח אם אישה ילדה, וגם אם מדובר בהיריון ראשון או שני.
  • ירידה בחומר האפור ועלייה בחומר הלבן מתוארות כהתמחות עצבית: המוח נהיה מדויק יותר לצרכי התינוק ולעולם החברתי החדש.
  • המוח מכין את המיומנויות לפני שהן נדרשות, בניגוד לכלל הרגיל שמה שמתרגלים מתחזק.
  • בהיריון ראשון מתחזקים זהות, חשיבה חברתית ותהליכים קוגניטיביים גבוהים, ובהיריון שני מתחזקים קשב חיצוני ותנועה.
  • גידול ילד בבית עם שני הורים בלבד מתואר כמצב של כמאה השנים האחרונות, בעוד שבשבט של כארבעים איש כולם מחזיקים את הילד.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 24: מה הסיבה שבני זוג בוגדים?

  10 במאי 2026·38 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  פרק על הסיבות לבגידה בזוגיות. באופן מפתיע, אנשים בוגדים לא רק כשהם לא מרוצים בנישואים. דנים בכמה אנשים בוגדים לפי המחקר, באילו סוגי בגידות קיימים (לא רק מינית), ובסיבות לבגידות. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה של זוגיות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • אנשים בוגדים לא רק כשהם לא מרוצים בנישואים
  • יש סוגי בגידות שונים - זו לא רק בגידה מינית

• פרק 20: למה עומס ולחץ הם ממש לא אותו הדבר?

  12 באפריל 2026·46 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  פרופ' עוז גוטרמן וד"ר אפרת גיל דנים בהבדלים בין עומס ללחץ, ומסבירים כיצד אינדיבידואליות היא רעיון חדש בהיסטוריה האנושית. הם מצביעים על כך שהאדם לא נועד לחיות בנפרד, והקשרים החברתיים חיוניים לבריאות ולאושר. בדידות נחשבת למגפה של המאה ה-21, עם השפעות שליליות על הבריאות הפיזית והנפשית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הבודהיזם טוען שהתחושה של 'אני' היא אשליה, והאדם הוא חלק מהקבוצה.
  • בדידות מסוכנת יותר ממחלות רבות, כולל מחלות לב.
  • הקשרים החברתיים והקהילתיים הם חיוניים לאריכות ימים ולבריאות.
  • אינדיבידואליות היא חשובה, אך היא צריכה להיות מאוזנת עם מחויבות לקהילה.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 40: מתי אופטימיות מועילה ומתי היא מסוכנת?

  30 באוגוסט 2026·29 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ג'יימס בונד סטוקדייל, ששירת בצי האמריקאי ונפל בשבי הווייטקונג, מצא שהאופטימיסטים לא שרדו את השבי כי התקווה המתמשכת שנשברה שוב ושוב שברה אותם. אופטימיות ריאלית, שמכירה במציאות הקשה אך מתמקדת במה שניתן לעשות כדי לשפר אותה, מנבאת הצלחה ויכולת התמודדות טובה יותר. מחקרים של מרטין זליגמן מראים שאופטימיות ריאלית קשורה להתמודדות טובה עם כישלונות, להצלחה בעסקים, לבריאות ואריכות ימים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • האופטימיסטים בשבי סטוקדייל לא שרדו כי התקווה המתמשכת שנשברה שוב ושוב שברה אותם נפשית.
  • אופטימיות ריאלית משלבת קבלה של המציאות עם אמונה שפעולה נכונה תוביל לשיפור.
  • מחקר על שחיינים אולימפיים הראה שאופטימיים מצליחים להתאושש מכישלונות מהר יותר.
  • אופטימיות קשורה לירידה משמעותית בסיכון למחלות קרדיווסקולריות ולתוחלת חיים ארוכה יותר.
  • מנהיגות אופטימית, כמו של ארנסט שקלטון, מנהלת את הפסיכולוגיה של הצוות ומגבירה את הסיכוי להישרדות והצלחה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה זה פרדוקס סטוקדייל ולמה קוראים לו כך?

  ג'יימס בונד סטוקדייל היה טייס קרב וקצין בכיר בצי האמריקאי שנפל בשבי אחרי שמטוסו הופל מעל צפון וייטנאם, והוחזק שבע וחצי שנים בכלא שכונה בציניות הנוי הילטון. כשהסופר ג'ים קולינס שאל אותו מה עזר לו לשרוד ומי לא שרד, הוא השיב שהאופטימיסטים לא שרדו, ולא בגלל האופטימיות עצמה אלא בגלל התאריכים שקבעו לעצמם. קולינס ניסח מזה את מה שאנחנו מכירים היום כאופטימיות ריאלית: לקבל את המציאות במלואה ובכל זאת לחתור ללא הרף לשנות אותה.

  ▾מה ההבדל בין תחשוב טוב יהיה טוב לבין אופטימיות ריאלית?

  תחשוב טוב יהיה טוב מסתכל רק על חצי הכוס המלאה ולא נותן לכם שום דבר לעשות עם חצי הכוס הריקה. אופטימיות ריאלית אומרת משהו אחר לגמרי, אם אני אעשה את מה שצריך אז אני מאמין שיהיה טוב, ולכן היא ממקדת אתכם בפעולות ומייצרת מיקוד שליטה פנימי. גוטרמן מסכם את זה במשפט שאופטימיות מועילה כשהיא מגבירה פעולה ומסוכנת כשהיא מחליפה פעולה, כלומר כשהיא נהיית רק צריך להתפלל והכול יהיה בסדר.

  ▾איך מרטין סליגמן ניבא שמאט ביונדי יתאושש מההפסד באולימפיאדה?

  סליגמן העביר שאלון אופטימיות לכל השחיינים האולימפיים, וביונדי קיבל בו ציונים פנומנליים. במחקר שנלווה לזה הוא ביקש מהשחיינים למדוד זמן שחייה ואז מסר להם תוצאה איטית ממה שהייתה באמת, כלומר ייצר להם כישלון מלאכותי, ומדד שוב. הפסימיים שחו בפעם השנייה גרוע יותר, האופטימיים עשו את אותה תוצאה בדיוק, וביונדי אכן הפסיד בסאול במאה מטר פרפר בהפרש של מאיות ואז לקח באותה אולימפיאדה חמש מדליות זהב.

  ▾כמה באמת אופטימיות משפיעה על הבריאות ועל תוחלת החיים?

  המטא אנליזה שגוטרמן מביא כללה יותר ממאתיים אלף משתתפים ומצאה סיכון יחסי של 0.65 למחלות קרדיו וסקולריות ושל 0.86 לתמותה כללית. בתרגום לשנים מדובר בתוחלת חיים ארוכה ב-10 עד 15 אחוזים, תלוי מחקר. ההסבר שהוא נותן לכיוון הלב הוא ירידה בסטרס ובלחץ דם, ומה שמפתיע אותם בנתון הוא שמדובר בגורם נפשי בודד.

  ▾מה שקלטון עשה אחרת מסקוט מבחינת ניהול הצוות?

  שקלטון ניהל את הפסיכולוגיה של הצוות ולא רק את הציוד ואת הכלבים. הוא שמר על שגרות ועל משימות גם באמצע הים כשלא היה מה לעשות והספינה זרקה את כולם מצד לצד, חזר ואמר יש לנו יעד ואנחנו יודעים למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, ופירט את הסכנות עוד לפני ההפלגה. הפרט שגוטרמן אוהב הוא שהוא דאג לכלי נגינה כדי שהצוות יהיה שמח, לא פחות משדאג לאוכל. סקוט, לעומתו, היה קצין בריטי שהאמין שאם נותנים פקודות אז מבצעים אותן.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 36: נוח לך? זה מסוכן לבריאות הנפשית שלך

  2 באוגוסט 2026·47 דק׳

• פרק 34: יחסים פתוחים טוב או רע לזוגיות שלנו?

  19 ביולי 2026·34 דק׳

• פרק 32: האם אינדיבידואליות היא סרטן?

  5 ביולי 2026·36 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בני אדם חיו לאורך ההיסטוריה כחלק מקבוצה, ורעיון האינדיבידואליות כבסיס הוא חדש יחסית. אינדיבידואליות מנותקת יוצרת בדידות שהיא גורם סיכון חמור לבריאות ולרווחה הנפשית. מחקרים מראים שהקשר לקהילה משפיע על אורך החיים, אושר ובריאות, ושהאדם הוא יצור חברתי שמשפיע ומושפע מהסביבה. האיזון בין דאגה לעצמי לבין דאגה לאחר הוא המפתח לחיים בריאים ומאושרים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • האינדיבידואליות היא רעיון חדש יחסית בהיסטוריה האנושית, שהחברה כולה התבססה על קבוצה.
  • בדידות היא גורם סיכון חמור יותר מעישון ומחלות כרוניות רבות.
  • מחקר הקפיטריה מראה שהסביבה החברתית משפיעה על הבחירות התזונתיות שלנו בלי שנשים לב לכך.
  • בודהיזם טוען שהתחושה של 'אני' נפרד היא אשליה שמקורה בסבל.
  • המשפט מפרקי אבות 'אם אין אני לי מי לי' מדגיש את הצורך באיזון בין דאגה לעצמי לדאגה לאחר.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה פרופ' עוז גוטרמן משווה אינדיבידואליות קיצונית לתא סרטני?

  לדבריו, תא סרטני הוא תא שהפסיק להיות חלק מהגוף, החליט שהוא בודד, מתרבה כרצונו ושואב אליו את משאבי הגוף כאילו הוא המרכז. גוטרמן מדגיש שתא בגוף כן נפרד וקיים בפני עצמו, אבל אינו מסוגל להתמודד לבד, ובאותו אופן אדם שמנותק מהכלל מתחיל לחלות נפשית ופיזית.

  ▾מה גילה מחקר הקפיטריה על ההשפעה של אנשים סביבנו על מה שאנחנו אוכלים?

  כל הנוכחים בקפיטריה היו שחקנים משתפי פעולה, פעם כולם שמנמנים ופעם כולם במשקל תקין. כשהסביבה הייתה שמנמנה אנשים קנו יותר פיצה ומזון עתיר קלוריות, וכשהייתה רזה קנו יותר סלט ומים. כשנשאלו אחר כך, כל המשתתפים בלי יוצא מן הכלל הכחישו שהסביבה השפיעה עליהם, ורבים טענו שאפילו לא שמו לב למשקל האנשים בחדר.

  ▾עד כמה בדידות מסוכנת לבריאות לפי הכל פסיכולוגיה?

  גוטרמן מתאר את הבדידות כמגפה של המאה ה-21 שנולדה מתוך האינדיבידואליות, וטוען שהיא מסוכנת יותר מסוכרת ומחלות לב וכלי דם. לדבריו עדיף לעשן 20 סיגריות ביום ולא להיות בודד, כי הבדידות קשורה לכל בעיה רגשית, נפשית ופיזית.

  ▾איך המשפט המלא מפרקי אבות «אם אין אני לי מי לי» מאזן בין דאגה לעצמי לבין החברה?

  גוטרמן מתנגד לציטוט חצי המשפט ומביא את כולו: «אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו, אימתי». החלק הראשון מחייב לדאוג לעצמך, כמו מסכת החמצן בטיסה שקודם שמים על עצמך, והשני מזכיר שמי שדואג רק לעצמו הופך ל«חפץ». החלק השלישי דורש לא לדחות את האיזון לעתיד, למשל לא לחכות שיהיה מספיק כסף כדי לתרום לאחרים.

  ▾איזה ניסיון מהעבודה עם מטופל במלנכוליה מראה שאין באמת נפרדות בין אנשים?

  גוטרמן וד"ר אפרת גיל היו חלק מצוות של פסיכולוגים, עובדת סוציאלית, אחות ורופאה שהעריך מטופלים עם בעיות נפשיות. חצי שעה אחרי שיחה עם אדם במלנכוליה, דיכאון עמוק שבו הוא זז ומדבר לאט מאוד, אנשי הצוות יצאו מותשים. לדבריו החוויה הרגשית של המטופל משפיעה על הסובבים ממש בצורה פיזיולוגית.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 31: למה לא צריך כוח רצון כדי להתמיד?

  28 ביוני 2026·45 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  רוב הסטודנטים מתקשים ללמוד בבית ולכן עדיף להם ללמוד בספרייה, בבית של מישהו אחר או במקומות אחרים שמייצרים משפכים התנהגותיים. משפכים הם אלמנטים בסביבה הפיזית, החברתית או הדיגיטלית שמקלים על השגת מטרות בפחות מאמץ. דוגמאות למשפכים הן התראות בטיחות ברכב, הסכמה לא לדבר במקומות ומועדים קבועים למניעת מריבות, והפיכת כניסה לעבודה לקלה יותר באמצעות שינוי סדר הפעולות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • רוב הסטודנטים אינם מצליחים ללמוד בבית בגלל הסחות דעת, ולכן יש צורך במקומות לימוד חלופיים.
  • משפכים הם כלים פשוטים שמאפשרים שינוי התנהגותי משמעותי באמצעות התאמה של זמן, מקום וחפצים.
  • הורדת חיכוך היא עיקרון מרכזי לשינוי התנהגות - ככל שמשהו קל, פשוט וזמין יותר, כך הסיכוי שיקרה גדל.
  • הקצב הסירקדי משפיע על רמת הערנות ולכן חשוב להתאים משימות לזמנים שבהם אנו הכי ערניים ויעילים.
  • משפכים יכולים להיות גם שליליים ומנוצלים כדי לעצב התנהגות לצרכים מסחריים או חברתיים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד פרופ' עוז גוטרמן מסביר את ההבדל בין אנשים שמתמידים בלמידה לבין אלו שלא, בהקשר של כוח רצון?

  פרופ' גוטרמן מדגיש כי אנשים שמתמידים אינם בהכרח בעלי כוח רצון גבוה יותר, אלא הם בונים 'משפכים' סביב זמן, מקום וחפצים שמאפשרים להם להתמיד בקלות יחסית, כמו ללמוד באוטו או בספרייה במקום בבית שבו קשה להתרכז.

  ▾מהו המושג 'משפך התנהגותי' וכיצד הוא מסייע בהתמדה לפי השיחה בפרק?

  'משפך התנהגותי' הוא אלמנט בסביבה הפיזית, החברתית או הדיגיטלית שמסייע להשיג תוצאה רצויה בפחות מאמץ, לדוגמה התראה ברכב לחגירת חגורת בטיחות שמזכירה לנהג לחגור, וכך מגדילה את הסיכוי להתמיד בהתנהגות.

  ▾איזה דוגמה מהמחקר על מריבות בין בני זוג הוצגה בפרק כדי להמחיש את חשיבות המיקום בהתמדה בשינוי התנהגות?

  המחקר מצא שמעל 80% מהמריבות מתרחשות בשלושה מיקומים קבועים לכל זוג, וכאשר ביקשו מהזוגות לא לדבר באותם מיקומים, רמת המריבות ירדה והקרבה ביניהם עלתה, מה שמדגים את השפעת המיקום על התנהגות.

  ▾איך חברת מייקרוסופט השתמשה ברעיון המשפכים כדי לשפר את יעילות העובדים שלה?

  מייקרוסופט שינתה את תהליך הכניסה לעבודה כך שהלוג-אין למערכת הפך להיות הפעולה הראשונה במקום החתמת הכרטיס, מה שהקטין את זמן ההמתנה הממוצע מ-40 דקות ל-20 דקות, וכך הגדיל את פרודוקטיביות העובדים.

  ▾מהי הדוגמה שהובאה לפרק לגבי חפצים ככלי להתמדה בלמידה או בעבודה?

  דוגמה היא שימוש באוזניות מבודדות רעש שמאפשרות התמקדות גבוהה יותר, כמו אצל סטודנט ששומע קובץ מוזיקה ספציפי שמנתק אותו מהסביבה ומסייע לו להיכנס למצב עבודה או למידה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 30: איך החברים של הילדים שלכם קובעים מי הם הולכים להיות?

  20 ביוני 2026·41 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אנשים מושפעים מהסביבה החברתית שלהם גם ללא מודעות לכך, כפי שממחיש מחקר בקפיטריה שבו בחירת המזון מושפעת ממשקלם של הסועדים סביבם. מחקר פרמינגהם מראה שהתנהגויות כמו עישון, ספורט, משקל, חתונות וגירושין מתפשטות חברתית כמו וירוס. גם ברשתות החברתיות האלגוריתם מחזק השפעות חברתיות על התנהגות ורגשות. ניהול סביבה חברתית חיובית בארגון ובמשפחה יכול לשפר תוצאות ולהעצים מצוינות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בחדר עם אנשים רזים אנשים נוטים לבחור אוכל דל קלוריות, ובחדר עם אנשים שמנים הם נוטים לבחור אוכל שמן יותר.
  • התנהגויות חברתיות כמו עישון, ספורט, משקל, חתונות וגירושין מתפשטות בין אנשים בסביבתם באופן מדבק.
  • ההשפעה החברתית חזקה גם ברשתות החברתיות, שם האלגוריתם מחזק תגובות ורגשות בהתאם למה שצופים וצורכים.
  • ניהול סביבה חברתית חיובית בארגון כולל חיזוקים פומביים ונזיפות פרטיות, מעלה את רמת המצוינות והמעורבות.
  • החברים של הילדים משפיעים על IQ והתפתחותם, והסביבה החברתית בשכונה היא מנבא טוב למצב הסוציו-אקונומי העתידי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה גילה מחקר הקפיטריה על השפעת משקל הסועדים בחדר על מה שאנשים קונים לאכול?

  כשכל הסועדים, המלצרים והמגישים בקפיטריה היו שחקנים רזים, הסיכוי שנכנסים יקנו סלט או מים מינרליים עלה משמעותית, וכשכולם היו שמנמנים עלה הסיכוי לבורקס או פיצה. אף אחד מהמשתתפים לא שם לב להרכב החדר, ומאה אחוז מהם הכחישו שהושפעו ממנו.

  ▾מה גילה The Framingham heart study על התפשטות של התנהגויות אנושיות?

  חוקרים מבית הספר לרפואה של הרווארד אספו במשך עשרות שנים נתונים על יותר מעשרת אלפים תושבי העיירה Framingham, וגילו שהתנהגויות מתפשטות מאדם לאדם כמו וירוסים. כך למשל, אם חברה טובה התחתנה השנה, הסיכוי שתתחתני גם את עולה בכ-32 אחוז, ודפוס דומה נמצא בעישון, בעלייה במשקל ובגירושין.

  ▾כמה הגיע מחירו של ארטיק קראנץ' פיסטוק בשוק השחור, ולמה זה קרה?

  בשיא ההייפ אנשים שילמו עד 200 שקל על ארטיק שהמנחים מתארים כ«סביר» בלבד. המהדורה המוגבלת הפכה ללהיט באופן ספונטני אחרי קמפיין של יוטיובר וסרטונים בטיק טוק ובאינסטגרם, והסיבה היחידה לביקוש הייתה שזה מה שכולם עשו.

  ▾למה לפי המנחים טבעת אירוסין עם יהלום היא השקעה גרועה?

  מי שמנסה למכור חזרה יהלום מאבד בערך 70% עד 80% מערכו, כך שמטבעת שנקנתה ב-15,000 שקל נזרקים לפח בערך 12,000 שקל, «יותר גרוע מאוטו». ההסבר היחיד לכך שאנשים מוכנים לשלם שתיים או שלוש משכורות על הטבעת הוא שזה מה שכולם עושים.

  ▾למה תינוקות בוחרים בטלפון של אמא על פני צעצועים צבעוניים?

  במחקר שמובא בשיחה רוב הילדים העדיפו את הטלפון השחור של אמא על פני צעצועי פלסטיק עם אורות ותנועה, כי «אם אימא עושה את זה, כנראה שזה טוב». המנחים מסבירים שהנטייה לחקות את הסביבה טבועה ביולוגית, ונראית כבר אצל תינוקות בני שעתיים שמחזירים חיוך, והיא לא נעלמת בבגרות אלא רק הופכת ללא מודעת.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 26: למה כל כך קשה לי להתמיד?

  24 במאי 2026·26 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ידע לבדו לא משנה התנהגות, כפי שמדגים סיפור של רופאה עם מטופלת שסירבה לבצע תרגילים למרות ההסברים. כוח רצון הוא מונח בעייתי, לא קיימת תכונה מולדת כזו, והיכולת להתמודד עם קשיים משתנה בין אנשים ובמצבים. האמונה שאם משהו חשוב מספיק - נעשה אותו, היא שקרית, כי חשיבות משתנה ותנודתית. יש צורך להבין את הגורמים האמיתיים שמשפיעים על התמדה, ולא להישען על אמונות שגויות שהופכות למכשול.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ידע הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לשינוי התנהגות.
  • כוח רצון אינו תכונה מולדת יציבה, אלא משתנה בהתאם למצב ולרמת האנרגיה.
  • חשיבות משהו עבור אדם היא משתנה דינמית ולא ערובה להתמדה.
  • שיטות שכנוע המבוססות רק על הסברה וידע אינן יעילות.
  • סיטואציות קיצוניות של חיים ומוות מייצרות מוטיבציה יוצאת דופן שאינה קיימת במצבי יום-יום.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מהו 'משולש השקרים' שמוזכר בפרק וכיצד הוא משפיע על ההתמדה?

  'משולש השקרים' הוא מושג המתאר שלוש אמונות שגויות לגבי התמדה והנעה לפעולה, שהן: ידע לבדו משנה התנהגות, כוח רצון הוא התכונה שמאפשרת התמדה, ואם זה באמת חשוב הם היו עושים את זה. אמונות אלו שגויות ומובילות לכישלון בהתמדה.

  ▾מדוע לדעת הפרופסור ידע לבדו אינו מספיק לשינוי התנהגות?

  הפרופסור מציג דוגמאות רבות, כמו רופאה שמסבירה לנערה עם מחלת ריאות את הצורך בתרגילים, אך הידע לא גורם לשינוי, ומנהלת במפעל שהרצאה על נזקי העישון לא שינתה התנהגות. הידע הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לשינוי.

  ▾כיצד הפרופסור מסביר את המיתוס סביב כוח הרצון כגורם להתמדה?

  הוא מציג דוגמה של מנכ"ל שעבר ניתוחים קשים ועדיין לא הצליח לשמור על המשקל, למרות שהיה לו כוח רצון רב בתחומים אחרים. כוח רצון אינו תכונה מולדת או קבועה, והוא משתנה בהתאם למצב, ולכן אינו הסיבה היחידה להתמדה.

  ▾מה הסבר הפרופסור לכך שאנשים לא מצליחים להתמיד גם כאשר משהו חשוב להם מאוד?

  הוא מדגיש שהחשיבות היא משאב משתנה וקצר טווח, ולכן גם אם משהו חשוב ברגע מסוים, זה לא מבטיח התמדה לאורך זמן. יש מקרים שבהם גם כשמשהו חשוב, אנשים לא מצליחים להתמיד בגלל גורמים אחרים.

  ▾מה ההמלצה של הפרופסור למאזינים בנוגע להתמודדות עם הקשיים בהתמדה?

  הפרופסור ממליץ להכיר ולהבין את השקרים שמונעים התמדה, ולחפש דרכים אחרות מלבד להסתמך על ידע או כוח רצון בלבד. הוא מציין שידונו בפרקים הבאים בכלים ובגורמים אמיתיים שמסייעים להתמדה לאורך זמן, כמו משפיכים, סביבה חברתית ומערכת הגמול במוח.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 43: אנשים חכמים מערכות מטומטמות

  20 בספטמבר 2026·37 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הטעות בנאס"א עם מעבורת החלל צ'אלנג'ר נבעה מהתעלמות חוזרת מבעיות טכניות שהתגלו מראש. דוגמה נוספת היא אובדן הלוויין למאדים ב-1998 בעקבות טעות ביחידות מדידה בין שיטות שונות. בארגונים גדולים קיימת חלוקת עבודה שמגבילה את השימוש באינטלקט של הפרטים, מה שיוצר 'טיפשות פונקציונלית'. בנוסף, קיימים מנגנונים כמו נרמול טעויות וגרופפינק שמובילים להתעלמות מבעיות אמיתיות, גם כשמדובר בקבוצות של אנשים גאונים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הבעיה בנאס"א עם צ'אלנג'ר נבעה מהתעלמות חוזרת מבעיות טכניות שהמהנדסים התריעו עליהן.
  • טעות ביחידות מדידה בין השיטה האימפריאלית למטרית גרמה לאובדן לוויין במאדים.
  • טיפשות פונקציונלית מתרחשת כאשר בארגון מצפים מאנשים להתמקד בתפקיד צר ולוותר על חשיבה רחבה.
  • גרופפינק, חשיבה קבוצתית, מתרחשת במיוחד בקבוצות של אנשים אינטליגנטים ומנוסים, וגורמת להתעלמות מביקורת.
  • ביטחון פסיכולוגי הוא קריטי לאפשר דיבור חופשי של דעות מנוגדות בתוך ארגון.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד הסיפור של מעבורת החלל צ'אלנג'ר מדגים את התופעה של מערכות מטומטמות למרות שיש בהן אנשים גאונים?

  במעבורת צ'אלנג'ר הייתה בעיה טכנית בטבעת שהמהנדסים התריעו עליה שוב ושוב, אך בכל הדרגים התעלמו מהבעיה. למרות שהקבוצה כללה מהנדסים, מתמטיקאים ופיזיקאים ברמת גאונות, המערכת התנהלה באופן מטומטם וגרמה לאסון.

  ▾מהי 'טיפשות פונקציונלית' וכיצד היא מתבטאת בארגונים עם אנשים אינטליגנטים?

  טיפשות פונקציונלית היא מצב שבו בארגון עם חלוקת תפקידים ברורה מצפים מאנשים להתמקד בתחום צר מאוד ולהימנע מלהשתמש באינטלקט שלהם בתחומים אחרים. כך, אנשים חכמים הופכים לבורג קטן במערכת, מה שיוצר מערכת מטומטמת למרות האינטליגנציה של הפרטים.

  ▾כיצד נרמול של טעויות תורם לטמטום ארגוני, ומה הדוגמה שהוזכרה לגבי החללית קולומביה?

  נרמול טעויות הוא תהליך שבו סטיות קטנות הופכות למקובלות בארגון. בדוגמה של החללית קולומביה, היו ידועות בעיות ברכיבים שהתנתקו, אך המנהלים התעלמו מהתרעות המהנדסים. כך, סטיות שהיו אמורות להדליק נורות אזהרה הפכו לנורמה, מה שגרם לאסון.

  ▾מהו 'גרופפינק' וכיצד הוא משפיע על קבלת החלטות בקבוצות חכמות ומנוסות?

  גרופפינק הוא תופעה של חשיבה קבוצתית שבה קבוצה של אנשים אינטליגנטים ומנוסים מחזקת את דעת הרוב ומתעלמת מסטיות או ביקורת. לדוגמה, במפרץ החזירים ומלחמת יום כיפור, למרות שהיו התרעות, הקבוצה התעלמה מהן כי כולם היו גאונים שהעדיפו לא להטיל ספק בדעה המקובלת.

  ▾איזה פתרונות מוצעים כדי להתמודד עם הטמטום הארגוני שנוצר מקבוצות חכמות ומערכות מורכבות?

  הפתרונות כוללים יצירת 'כוח מנוגד' בארגון שמתגמל עובדים שמביאים ביקורת וחשיבה הפוכה, כמו פרקליטו של השטן או צוות אדום. יש לעודד ביטחון פסיכולוגי שמאפשר להעלות דעות שונות ללא חשש, וכך למנוע התעלמות מבעיות ולהקטין את הטמטום הארגוני.

  לניתוח המלא של הפרק ←

פודקאסטים דומים

לב אל הנשמה

משפחה פודקאסט

יהדות ודת5 פרקים

את השראה

דראל פורת

פסיכולוגיה7 פרקים

שלושה שיודעים Three Who Know

כאן

מדע1,813 פרקים

המעבדה The Lab

כאן

מדע1,313 פרקים

תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב

מדע934 פרקים

מדע בגובה האוזניים

כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי

מדע516 פרקים