גם כן תרבות Gam Ken Tarbut
כאן | Kan1,269 פרקים
על התוכנית
בין קולנוע לאינסטוש, בין פיוט לציוץ, ובין מרכז לפריפריה - גואל פינטו ואנשי דסק "כאן תרבות", עם האג'נדות, הפוליטיקה וכל מה שחשוב לדעת בתרבות בארץ ובעולם
מה זה גם כן תרבות Gam Ken Tarbut?
גם כן תרבות Gam Ken Tarbut הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן | Kan. הפודקאסט צולל לעומק תרבותה וחברתה של ישראל, ומציע ניתוח רב-גוני של אירועים, אמנות ואישים המשקפים את רוחה המורכבת. בארכיון 1,269 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-43 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 1,269 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-43 דקות |
| הפרק האחרון | 20 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 9 |
עודכן:
גואל פינטו עובר משיר על ילדה נעדרת לאצטדיוני המונדיאל
גם כן תרבות מסרב להיכלא בז׳אנר אחד. בפרק אחד דיון מטלטל על השיר שנכתב למען אמונת, ילדה נעדרת, ועל השאלה הכואבת - אם היא היתה נראית אחרת או ממשפחה מקושרת, האם הסיפור היה זהה. בפרק אחר האדריכל אמנון דירקטור מסביר למה אצטדיוני ה-NFL הענקיים מתקשים להפוך לזירת כדורגל ב-2026.
גואל פינטו מארח אדריכלים, פרופסורים ומוזיקאים, ולא מתבייש לעצור גם על ועד מנהל של מוזיאון ישראל בתקופת מלחמה - מתוך סקרנות אמיתית, לא התנשאות.
זה התמהיל שהופך כל פרק להפתעה: מוזיקה, ספורט, אדריכלות וחברה נפגשים על אותה במה.
הפודקאסט צולל לעומק תרבותה וחברתה של ישראל, ומציע ניתוח רב-גוני של אירועים, אמנות ואישים המשקפים את רוחה המורכבת.
המנחה
גואל פינטו מארח אורחים מגוונים, בהם אדריכלים, פרופסורים ומוזיקאים. הוא מפגין עניין עמוק בצמתים שבין תרבות, חברה ואקטואליה בישראל, ומנחה דיונים שמטרתם ניתוח ביקורתי וחקר סוגיות מורכבות.
הסגנון
התוכנית מציגה ראיונות מובנים ודיונים אנליטיים, בעלי טון רציני אך מרתק. היא בוחנת מגוון רחב של נושאים, מפרקת אותם באמצעות נקודות מבט של מומחים וסיפורים אישיים, במטרה להגיע להבנה מעמיקה.
תובנות הזהב מהארכיון
- מוזיקה אינה רק בידור, אלא מראה המשקפת ומעצבת את הביוגרפיה האישית והקולקטיבית של החברה הישראלית.
- משברים בחברה הישראלית חושפים את המתחים בין הפרט לממסד, ומדגישים את הצורך במודעות ציבורית ובמציאת עוגנים אישיים וקהילתיים.
- התרבות הישראלית היא מרחב דינמי שבו 'מיינסטרים' ו'פריפריה' מתמזגים, ומייצרים זהויות חדשות דרך אמנות, ספורט ואורחות חיים.
- מוסדות תרבות ואדריכלות גדולים משמשים כבבואה לשינויים חברתיים וכלכליים, ומציבים דילמות בין שימור, התחדשות ופתיחות לקהל.
התוכנית מתאימה למאזינים המתעניינים בניתוח תרבותי מעמיק, במורכבותה של החברה הישראלית, ובצמתים הייחודיים שבין אמנות, אקטואליה וחוויה אנושית, תוך קבלת כלים להבנה וחשיבה ביקורתית.
השאלות הבולטות בארכיון
איך מגדירים מוסריות בחברה החרדית של יוני 2026, בשאלות הכלל-ישראליות שנמצאות עכשיו על השולחן?
לפני שנתווכח עם סבא, תסביר לי מה בעצם סבא אמר על הקשר בין תורה למוסר?
האם אדם יכול להיות מאושר כשאחרים אינם מאושרים?
עד כמה הרגשת לאורך השנים האלה את העובדה שלא רוצים לראות אותנו, לא רוצים לשמוע מאיתנו כישראלים?
כשאת מסתכלת, את רואה נשים?
זיכרון אחד שתיקח איתך כל הזמן מאבא?
עמדת פעם מול שופט באופן אישי, והתחננת על חייך?
עד כמה זה שונה או מאתגר ליצור עסקט על יצירות מהצד האפל של החיים, נגיד?
9 פרקים = 9 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
השיחה בוחנת את הקרע בין תורה למוסר דרך הגותו של ישעיהו ליבוביץ' ומול המציאות הפוליטית והחברתית של החברה החרדית בישראל.
הפרק עוסק במתח בין מחויבות דתית לבין תפיסות מוסריות אזרחיות על רקע משבר הגיוס והיחסים בין החברה החרדית לחברה הכללית. הרב אילאי אופרן מסביר את עמדת סבו, ישעיהו ליבוביץ', שלפיה הדת אינה נועדה להסדיר מוסר אלא לדרוש נאמנות לצו האלוהי. בהמשך הוא מציג גם תפיסות דתיות אחרות, כמו זו של החזון איש, שלפיה ההלכה עצמה מגדירה את המוסר. זהו דיון שמתאים למי שמתעניין בפילוסופיה יהודית, דת ומדינה, ובשאלת האחריות המוסרית של יחיד מול קולקטיב.
- לפי ישעיהו ליבוביץ', המבחן האמיתי למחויבות דתית מופיע דווקא ברגע של התנגשות בין ערכים, ואז האדם הדתי נדרש לבחור בצו האלוהי גם על פני אינטואיציה מוסרית.
- הרב אילאי אופרן מדגיש שליבוביץ' לא טען שהתורה אינה מוסרית, אלא שתכליתה אינה לבנות מוסר אנושי אלא לכוון לעבודת השם.
- בשיחה נטען שהחילון לא רק אפשר להיות מוסרי בלי להיות דתי, אלא גם יצר בפועל קבלה של האפשרות להיות דתי בלי להיות מוסרי.
- אופרן מציע שהוויכוח הציבורי אינו בין מוסריים ללא מוסריים, אלא בין תפיסות שונות של מה נחשב מוסרי.
- לטענתו, אחד ממאפייני העימות עם החברה החרדית הוא דרישתה להיתפס כקולקטיב מול המדינה, בעוד שהמסגרת הליברלית מבקשת לשפוט אחריות וחובות ברמת הפרט.
איך מגדירים מוסריות בחברה החרדית של יוני 2026, בשאלות הכלל-ישראליות שנמצאות עכשיו על השולחן?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
גואל פינטו ודסק כאן תרבות עוברים מאצטדיוני המונדיאל ב-2026 ועד מוזיאון ישראל שמעביר יצירות למחבוא בזמן מלחמה.
- פרק על אצטדיוני מונדיאל 2026: אצטדיוני NFL ענקיים שמתפקדים כמרכזי בידור ונדל"ן, לא רק מגרשי ספורט, ושנדרשים להמיר את עצמם לכדורגל.
- מנכ"ל מוזיאון ישראל מתאר אפס תיירים בזמן מלחמה, העברת אוסף למקום מבטחים, והדילמה בין להגן על יצירות לבין לחשוף אותן.
- התוכנית לא מעמידה פני נייטרלית - יש בה אג'נדה, פוליטיקה, ושאלות על מי מנהל מוסדות תרבות ובאיזו זכות.
בפרק אחד יושב מול גואל פינטו אדריכל ומדבר על למה אצטדיון פוטבול אמריקאי מתקשה להפוך לאצטדיון כדורגל - מידות המגרש, סוג הדשא, וכל ההנדסה שמאחורי המונדיאל המבוזר ביותר בהיסטוריה ב-2026. בפרק אחר מנכ"ל מוזיאון ישראל מספר איך סגר את המוסד והעביר יצירות אמנות למחבוא כשהמלחמה פרצה. זה הטווח שהתוכנית הזו לוקחת לעצמה, וזה לא מקרי.
"גם כן תרבות" מסרב להחזיק תרבות בקופסה של גלריה או אולם קונצרטים. דסק כאן תרבות נע בין קולנוע לאינסטגרם, בין פיוט לציוץ, ובמכוון גם בין המרכז לפריפריה. ההנחה כאן היא שמה שרץ בפיד שלך הוא תרבות בדיוק כמו מה שתלוי על קיר.
מה שמייחד את השיחה הוא שהיא לא עוצרת ב"מה יצא". כשמנכ"ל המוזיאון מדבר, פינטו דוחף אותו אל הוועד המנהל ואל ביקורת קודמת של אנשים שטענו שמי שיושב שם בכלל לא מדבר תרבות. כלומר מי מחליט, על חשבון מה, ומי משלם את המחיר.
הקצב נינוח יותר מתוכנית חדשות, יותר כמו אנשים שחיים את התחום ויש להם דעה. הם לא מתאמצים להישמע מאוזנים, ודווקא זה מה שהופך את ההאזנה לחיה.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
חשיפת נתוני הספריות: "קראתם ספר של גלילה רון פדר? היא קיבלה שבע אגורות"
פרקים אחרונים
חשיפת נתוני הספריות: "קראתם ספר של גלילה רון פדר? היא קיבלה שבע אגורות"
20 ביולי 202640 דק׳פרידה משושיק שני: "תכננה את המוות שנים, הכל מסודר בקלסרים"
19 ביולי 202644 דק׳חרם ב-PEN אמריקה: "הם לא מעוניינים בשיחה"
15 ביולי 202640 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הסופרות ג'וליה פרמנטו צייזלר ותהילה חכימי משוחחות על החרם הסמוי והגלוי שחווים סופרים ישראלים בעולם הספרות הבינלאומי מאז השבעה באוקטובר. השיחה חושפת כיצד ארגונים ספרותיים, ובראשם 'פן אמריקה', מתקשים להכיל קולות ישראליים, מה שמוביל לביטולי אירועים, צנזורה על כתבי יד ושינויים פרסונליים בהנהלת הארגונים. למרות הקושי, עולה השאלה האם ניתן להמשיך לנהל דיאלוג תרבותי כאשר הצד השני מסרב להקשיב למורכבות הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסופרת תהילה חכימי חוותה ביטולים של ביקורות וקטעי ספר ברגע האחרון, ללא הסבר רשמי מצד גופי התקשורת בחו"ל.
- הדירוגים של הספר 'יריתי באמריקה' באתרים כמו 'גוד ריד' סבלו ממתקפת כוכב אחד בגלל נוכחות של דמות חיילת בעלילה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הסופרות ג'וליה פרמנטו צייזלר ותהילה חכימי משוחחות על החרם הסמוי והגלוי שחווים סופרים ישראלים בעולם הספרות הבינלאומי מאז השבעה באוקטובר. השיחה חושפת כיצד ארגונים ספרותיים, ובראשם 'פן אמריקה', מתקשים להכיל קולות ישראליים, מה שמוביל לביטולי אירועים, צנזורה על כתבי יד ושינויים פרסונליים בהנהלת הארגונים. למרות הקושי, עולה השאלה האם ניתן להמשיך לנהל דיאלוג תרבותי כאשר הצד השני מסרב להקשיב למורכבות הישראלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסופרת תהילה חכימי חוותה ביטולים של ביקורות וקטעי ספר ברגע האחרון, ללא הסבר רשמי מצד גופי התקשורת בחו"ל. · הדירוגים של הספר 'יריתי באמריקה' באתרים כמו 'גוד ריד' סבלו ממתקפת כוכב אחד בגלל נוכחות של דמות חיילת בעלילה.
דר זוזובסקי: "היופי הוא מתנה שלא תישאר לנצח"
14 ביולי 202644 דק׳הפסיכיאטר פרופ' יורם יובל מסרב לאבחן את בנו
14 ביולי 202644 דק׳דביר בנדק הזוכה הגדול בפרסי התיאטרון: "הפסיכולוג ייעץ לי לוותר על התפקיד"
13 ביולי 202646 דק׳אפס שעות תרבות בבתי הספר: "היעדר תרבות הופך אדם לאכזרי"
12 ביולי 202623 דק׳עשור לפטירתו של אלי ויזל: האיש שסירב לתת לעולם לשכוח
9 ביולי 202654 דק׳"גם בשוליים נוח": מני בגר חוגג 50 שנות רוקנרול
8 ביולי 202641 דק׳"אתה לא עוזב את הבית כשקשה": שלום אסייג על החיים בישראל
7 ביולי 202636 דק׳"הדפנו צלמים": הפולשנות התקשורתית סביב ילדי בארי
6 ביולי 202644 דק׳החברה החטופה שלי: כשעמית סוסנה ואשר קרביץ נפגשו בהימלאיה
5 ביולי 202637 דק׳אמריקה זה כאן: כמה התרבות הישראלית מושפעת מהאמריקאית?
1 ביולי 202645 דק׳האם לדת יש מונופול על המוסר?
28 ביוני 202646 דק׳האם אפשר להיות מאושר כשאחרים סובלים?
25 ביוני 202646 דק׳מילי אביטל: "בשנים האחרונות מאוד קשוח להיות ישראלי בחו"ל"
24 ביוני 202654 דק׳בעקבות חשיפת 'גם כן תרבות': משרד התרבות מחזיר את פרסי היצירה
23 ביוני 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מביא דיון על החלטת משרד התרבות להחזיר את פרסי היצירה שבוטלו ואף להוסיף עליהם קטגוריות חדשות. השיחה בוחנת מה מלמד המהלך על יחסי תקשורת, חברה אזרחית ושלטון, ועל הכוח של פרס ממלכתי לעצב סדר יום תרבותי. לצד התקווה וההישג, עולה גם ביקורת על מסגור זהותי חלקי ועל היעדר התייחסות מפורשת ליצירה נשית. זה פרק שמעניין מי שעוסק בתרבות, מדיניות ציבורית וייצוג בשדה האמנות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- לפי המשתתפים, החשיפה התקשורתית והלחץ הציבורי היו גורם מרכזי בחזרת פרסי היצירה לאחר ביטולם.
- פרס ממלכתי נתפס כאן לא רק כתגמול כספי אלא ככלי שקובע יוקרה, כיוון וטון לשדה התרבות.
- הפרסים החדשים מוצגים כהרחבת ייצוג לפריפריה, למזרח, לעולים חדשים ולבוגרי פנימיות, אך גם מעוררים טענה לפוליטיקת זהויות חד-צדדית.
- מוריה דיין קודי מדגישה סתירה בין הטענה שהפרסים חולקו בעבר משיקולים זרים לבין יצירת קטגוריות שמבוססות בעצמן על שיוך זהותי.
- כעיד אבו לטיף מדגיש במיוחד את חשיבות הפרס ליוצרים שגדלו בפנימיות, משום שלדבריו מדובר בקבוצה שקופה שכמעט אינה זוכה להכרה תרבותית ממלכתית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מביא דיון על החלטת משרד התרבות להחזיר את פרסי היצירה שבוטלו ואף להוסיף עליהם קטגוריות חדשות. השיחה בוחנת מה מלמד המהלך על יחסי תקשורת, חברה אזרחית ושלטון, ועל הכוח של פרס ממלכתי לעצב סדר יום תרבותי. לצד התקווה וההישג, עולה גם ביקורת על מסגור זהותי חלקי ועל היעדר התייחסות מפורשת ליצירה נשית. זה פרק שמעניין מי שעוסק בתרבות, מדיניות ציבורית וייצוג בשדה האמנות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
לפי המשתתפים, החשיפה התקשורתית והלחץ הציבורי היו גורם מרכזי בחזרת פרסי היצירה לאחר ביטולם. · פרס ממלכתי נתפס כאן לא רק כתגמול כספי אלא ככלי שקובע יוקרה, כיוון וטון לשדה התרבות. · הפרסים החדשים מוצגים כהרחבת ייצוג לפריפריה, למזרח, לעולים חדשים ולבוגרי פנימיות, אך גם מעוררים טענה לפוליטיקת זהויות חד-צדדית. · מוריה דיין קודי מדגישה סתירה בין הטענה שהפרסים חולקו בעבר משיקולים זרים לבין יצירת קטגוריות שמבוססות בעצמן על שיוך זהותי. · כעיד אבו לטיף מדגיש במיוחד את חשיבות הפרס ליוצרים שגדלו בפנימיות, משום שלדבריו מדובר בקבוצה שקופה שכמעט אינה זוכה להכרה תרבותית ממלכתית.
הבטיח לחיות עד גיל 130: פרידה מיעקב אגם
22 ביוני 202639 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הקטע עוסק במותו של יעקב אגם ובמורשתו כאחד האמנים הישראלים המצליחים בעולם וכממייסדי האמנות הקינטית. בשיחה משתף בנו רון אגם בזיכרונות אישיים, באהבה הגדולה לאביו ובתחושת האובדן לצד גאווה על הישגיו. רות מקבי מוסיפה נקודת מבט מקצועית ואישית על אגם כאדם בעל חזון, קפדן וחדור שליחות לקרב אמנות לאנשים ולילדים. ההאזנה מתאימה למי שמתעניין בתרבות, באמנות ישראלית ובסיפור האנושי שמאחורי דמות ציבורית גדולה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יעקב אגם הוצג בתמלול לא רק כאמן בעל שם עולמי אלא גם כדמות משפחתית חמה ואב אוהב מאוד לילדיו.
- לפי העדויות, אגם שמר לאורך חייו על אופטימיות, חשיבה קדימה ותכנון מתמיד של הדבר הבא, גם בגיל מבוגר מאוד.
- הקשר שלו לישראל הודגש שוב ושוב, למרות הקריירה הבינלאומית הרחבה וההכרה שקיבל ממוסדות מרכזיים בעולם.
- רות מקבי מתארת אותו כאמן קפדן, עיקש ומדויק מאוד, שליווה אישית גם את הקמת המוזיאון הנושא את שמו.
- מהשיחה עולה שאגם ראה חשיבות עמוקה בהנגשת האמנות לאנשים בכלל ולילדים בפרט, ולא רק ביצירה עצמה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הקטע עוסק במותו של יעקב אגם ובמורשתו כאחד האמנים הישראלים המצליחים בעולם וכממייסדי האמנות הקינטית. בשיחה משתף בנו רון אגם בזיכרונות אישיים, באהבה הגדולה לאביו ובתחושת האובדן לצד גאווה על הישגיו. רות מקבי מוסיפה נקודת מבט מקצועית ואישית על אגם כאדם בעל חזון, קפדן וחדור שליחות לקרב אמנות לאנשים ולילדים. ההאזנה מתאימה למי שמתעניין בתרבות, באמנות ישראלית ובסיפור האנושי שמאחורי דמות ציבורית גדולה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
יעקב אגם הוצג בתמלול לא רק כאמן בעל שם עולמי אלא גם כדמות משפחתית חמה ואב אוהב מאוד לילדיו. · לפי העדויות, אגם שמר לאורך חייו על אופטימיות, חשיבה קדימה ותכנון מתמיד של הדבר הבא, גם בגיל מבוגר מאוד. · הקשר שלו לישראל הודגש שוב ושוב, למרות הקריירה הבינלאומית הרחבה וההכרה שקיבל ממוסדות מרכזיים בעולם. · רות מקבי מתארת אותו כאמן קפדן, עיקש ומדויק מאוד, שליווה אישית גם את הקמת המוזיאון הנושא את שמו. · מהשיחה עולה שאגם ראה חשיבות עמוקה בהנגשת האמנות לאנשים בכלל ולילדים בפרט, ולא רק ביצירה עצמה.
הבגרות בספרות: איך משורר עונה על שאלה שעוסקת בשירו?
21 ביוני 202640 דק׳
פודקאסטים דומים
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה
באופן מילולי
Avshalom Kor
הפנינה היומית - הלכה יומית מפניני הלכה
הפנינה היומית מבית ישיבת הר ברכה
איזה בוקר
רדיו חיפה
דקה ישראלית
גלצ