פרק 24 - מה לעשות עם הכסף בעו"ש?

על מה הפרק?

כסף שנשאר בעו״ש מפסיד בוודאות לאינפלציה, ולכן כדאי לחלק אותו לשכבות לפי מתי הוא עשוי להידרש: חודש הוצאות בעו״ש, קרן חירום ותקלות בסיכון אפס, והשאר בסיכון נמוך או גבוה לפי טווח הזמן.

באינפלציה של 1.5 אחוז, 100,000 שקל שיושבים בעו״ש יקנו בעוד שנה רק מה ש־98,500 קונים היום, והפסד כזה מצטבר לאורך שנים. כלל האצבע: בעו״ש מחזיקים חודש עד חודש וחצי של הוצאות, כסף שעשוי להידרש בחצי השנה הקרובה הולך למקום בלי סיכון כמו קרן כספית, כסף לטווח של עד כשבע שנים הולך לסיכון נמוך, וכסף לטווח של מעל עשר שנים יכול לשבת בשוק ההון. בדוגמה של רווק עם הוצאות של 10,000 שקל והון של 150,000, נשארים 10,000 בעו״ש, 20,000 בקרן חירום ותקלות, 80,000 בסיסיון נמוך כמו BTB והיתרה בשוק ההון. מי שיש לו הון של מיליונים כבר צריך תוכנית פרטנית ולא כללי אצבע.

/ תובנות מרכזיות

• את הסכום בעו״ש מודדים בנקודה הנמוכה ביותר בחודש, אחרי חיוב כרטיסי האשראי, ושם צריך להישאר כחודש הוצאות.
  שמור תובנה
• אצל זוג שכל אחד מכניס 15,000, אובדן עבודה של אחד מהם עם דמי אבטלה של 10,000 משאיר חור של 5,000 בחודש, ולכן 30,000 לשישה חודשים ועוד 10,000 לתקלות של משפחה עם ילדים, מכוניות ומזגנים.
  שמור תובנה
• BTB מוצג כאפיק בסיכון נמוך שנותן 7 ומשהו אחוז ברוטו, ובאזור 5 אחוז נטו אחרי דמי ניהול ומיסים.
  שמור תובנה
• זוג מבוגר בלי משכנתה עם הון של 500,000 יכול להחזיק 100,000 בסיכון נמוך בינוני ו־330,000 בשוק ההון, אבל צריך לקחת בחשבון עזרה לילדים בלימודים או בחתונות בשנים הקרובות.
  שמור תובנה
• עם הון של 3 עד 4 מיליון שקל אפשר לוותר על קרן חירום נפרדת, כי גם ירידה של 50 אחוז בשוק ההון משאירה מספיק כסף לכסות תקלות.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות