המלצה על פודקאסט: איך במחשבה שנייה מקבל המלצה ונמצא כאן?

פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של במחשבה שנייה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית יהדות ודת. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.

כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?

השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את במחשבה שנייה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.

כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?

שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 4 הפרקים של במחשבה שנייה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.

למה הארכיון של במחשבה שנייה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?

מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.

מה מקבלים כש-4 הפרקים של במחשבה שנייה הופכים למגזין?

4 פרקים = 4 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.

כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?

אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של במחשבה שנייה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.

יהדות ודת

במחשבה שנייה

משפחה פודקאסט

4 פרקים

על התוכנית

יוסי אליטוב ועו”ד אבי בלום בסדרת מפגשים עם בכירי התקשורת הישראלית

האזנה לפרק הראשי באתר לכל הפרקים באתר (4)

מה זה במחשבה שנייה?

במחשבה שנייה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת משפחה פודקאסט. פודקאסט המציב את העולם החרדי במרכז השיח הישראלי, לניתוח נוקב של חיבורים, פערים וזהויות. בארכיון 4 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-33 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	יהדות ודת
פרקים בארכיון	4
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בשבועיים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-33 דקות
הפרק האחרון	3 באוקטובר 2022
פרקים עם ניתוח עומק	3

עודכן: 13 בספטמבר 2026

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת במחשבה שנייה

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

5.3

תובנות לפרק

פודקאסט המציב את העולם החרדי במרכז השיח הישראלי, לניתוח נוקב של חיבורים, פערים וזהויות.

המנחה

יוסי אליטוב ואבי בלום הם עיתונאים המגיעים מתוך העולם החרדי, המנהלים דיאלוג עומק עם דמויות מפתח בחברה הישראלית. הם משמשים כגשר המנגיש את נקודת המבט החרדית תוך הגנה על עקרונותיה, ואינם חוששים להתעמת עם תפיסות עולם חיצוניות.

הסגנון

התוכנית מתאפיינת בשיחות עומק אינטלקטואליות וניתוח פרשני של סוגיות ליבה בחברה הישראלית. סגנון ההגשה רציני ומכובד, המעודד התנגשות דעות מנומקת בין המארחים לאורחיהם הבכירים.

יחסי חרדים-חילונים בחברה הישראליתפוליטיקה חרדית פנימיתסיקור החברה החרדית בתקשורתפוליטיקת זהויות וקבוצות בחברהשילוב הציבור החרדי במוקדי כוח ותעסוקה

תובנות הזהב מהארכיון

השיח התקשורתי על החרדים עובר תהליך של התבגרות: מסיקור קוריוזים שטחי לניסיון להבנה אנושית ועמוקה.
שורש הריחוק בין המגזרים אינו נובע רק מחוסר ידע, אלא מתחושת זרות הדדית עמוקה.
ההצבעה החרדית נתפסת בראש ובראשונה כמצווה דתית ומחויבות פנימית, מה שמחליש את הרלוונטיות של הישגים פוליטיים קונקרטיים.
האליטה החילונית מגדירה את נורמות השיח הציבורי, מה שמאפשר לגיטימציה של התבטאויות בוטות כלפי המגזר החרדי שאינן נסבלות כלפי מיעוטים אחרים.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה למאזינים המבקשים להעמיק בהבנת השסעים והמגמות המרכזיים בחברה הישראלית, עם דגש על הקשר המורכב בין הציבור החרדי למדינה.

השאלות הבולטות בארכיון

במחשבה שנייה - פרק 4 - העיתונאי חיים לוינסון

למה בתלמודי התורה של שס יש ליבה והם נחשבים חרדים טובים, ואצל האשכנזים זה 'רק על גופתי'?

במחשבה שנייה - פרק 3 - העיתונאי יאיר שרקי

איך קרה שהאיש החכם והמנוסה הזה, אריה דרי, שהיה מלך הטלוויזיות בשנות ה-90, הפך לדמות שאלפים תוקפים בכל ציוץ - איפה הוא טועה, או שהוא מצליח והישראלים טועים?

במחשבה שנייה - פרק 2 - ד”ר אבישי בן חיים

אם החרדים, הימנים והמזרחים נמצאים היום בכל מקום בתקשורת ובמערכת המשפט, אולי אתה מספר סיפור של פעם ולא של היום?

3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של במחשבה שנייה זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

החברה החרדית צבא ושירות כושר ואימונים קולנוע טלוויזיה וסדרות

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

חיים לוינסון מתארח אצל אליטוב ובלום ומתעמת איתם על לימודי הליבה, התקציבים לחברה הערבית והפוליטיקה החרדית סביב נתניהו.

בראיון מתעמת חיים לוינסון עם יוסי אליטוב ואבי בלום על שאלת לימודי הליבה במוסדות החרדים, ומול הטענה על 50 מיליארד שקל לחברה הערבית הוא טוען שמדובר בכסף לצמיחה ושגם בלז עצמה מתלוננת על יחס החינוך העצמאי. הדיון מתרחב לפוליטיקת הזהויות שבה הציבור החרדי מצביע לשס וליהדות התורה כמצווה דתית בלי קשר לביצועים, ולתופעת 'רק ביבי' מול 'רק לא ביבי'. לוינסון מבקר את היעדר האידיאולוגיה הכלכלית בהחלטות הפוליטיות ומספר על ביקורו בארצות הברית, שם מצא ויכוחי ליבה דומים. לסיום הוא מעריך שחל שיפור ביחס התקשורת לציבור החרדי ב-22 שנות עבודתו, מכיסוי קוריוזים שטחי לכיסוי מעמיק יותר.

לטענת לוינסון התקציב לחברה הערבית מכוון לצמיחה, ומניעת לימודי בסיס היא כסף שמדכא צמיחה כי אנשים מתקשים להשתלב בשוק העבודה.
סוגיית הליבה משמשת לדבריו 'קרדום' פוליטי לבחירות, ולא יזמה אמיתית של מערכת החינוך.
הטענות של חסידות בלז על יחס החינוך העצמאי החרדי מקבילות לטענות החרדים כלפי מדינת ישראל - אך מה שמשלנו נחשב לגיטימי.
פוליטיקת הזהויות גורמת להצבעה אוטומטית: החרדי מצביע כמצווה דתית והשמאלן מצביע לפי מחנה, ללא קשר לביצועי הנבחרים.
הציבור המסורתי של הליכוד מחבק את החרדים מתקופת הקורונה, וזה מכתיב למפלגות החרדיות ללכת עם נתניהו.
לוינסון מזהה שיפור בכיסוי התקשורתי של החרדים - מעיסוק בקוריוזים שטחיים לכיסוי מעמיק יותר, ותופעות כמו כביש בר אילן נעלמו.

השאלה הבולטת בפרק

למה בתלמודי התורה של שס יש ליבה והם נחשבים חרדים טובים, ואצל האשכנזים זה 'רק על גופתי'?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

הפרק האחרון3 באוקטובר 2022

במחשבה שנייה - פרק 4 - העיתונאי חיים לוינסון

פרקים אחרונים

במחשבה שנייה - פרק 4 - העיתונאי חיים לוינסון
3 באוקטובר 202229 דק׳
אורחים:חיים לוינסון
אמ;לקסיכום הפרק
בראיון מתעמת חיים לוינסון עם יוסי אליטוב ואבי בלום על שאלת לימודי הליבה במוסדות החרדים, ומול הטענה על 50 מיליארד שקל לחברה הערבית הוא טוען שמדובר בכסף לצמיחה ושגם בלז עצמה מתלוננת על יחס החינוך העצמאי. הדיון מתרחב לפוליטיקת הזהויות שבה הציבור החרדי מצביע לשס וליהדות התורה כמצווה דתית בלי קשר לביצועים, ולתופעת 'רק ביבי' מול 'רק לא ביבי'. לוינסון מבקר את היעדר האידיאולוגיה הכלכלית בהחלטות הפוליטיות ומספר על ביקורו בארצות הברית, שם מצא ויכוחי ליבה דומים. לסיום הוא מעריך שחל שיפור ביחס התקשורת לציבור החרדי ב-22 שנות עבודתו, מכיסוי קוריוזים שטחי לכיסוי מעמיק יותר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- לטענת לוינסון התקציב לחברה הערבית מכוון לצמיחה, ומניעת לימודי בסיס היא כסף שמדכא צמיחה כי אנשים מתקשים להשתלב בשוק העבודה.
- סוגיית הליבה משמשת לדבריו 'קרדום' פוליטי לבחירות, ולא יזמה אמיתית של מערכת החינוך.
- הטענות של חסידות בלז על יחס החינוך העצמאי החרדי מקבילות לטענות החרדים כלפי מדינת ישראל - אך מה שמשלנו נחשב לגיטימי.
- פוליטיקת הזהויות גורמת להצבעה אוטומטית: החרדי מצביע כמצווה דתית והשמאלן מצביע לפי מחנה, ללא קשר לביצועי הנבחרים.
- הציבור המסורתי של הליכוד מחבק את החרדים מתקופת הקורונה, וזה מכתיב למפלגות החרדיות ללכת עם נתניהו.
- לוינסון מזהה שיפור בכיסוי התקשורתי של החרדים - מעיסוק בקוריוזים שטחיים לכיסוי מעמיק יותר, ותופעות כמו כביש בר אילן נעלמו.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
במחשבה שנייה - פרק 3 - העיתונאי יאיר שרקי
30 באוגוסט 202234 דק׳
אורחים:יאיר שרקי
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחים יוסי אליטוב ואבי בלום את הכתב יאיר שרקי לשיחה על המשבר בתוך המחנה החרדי, על רקע הקרע בין הליטאים לחסידים, החיכוכים בין גפני לדרי, והעובדה שראשי החצרות כמעט אינם מדברים זה עם זה. שרקי קושר את השינוי לפטירת הרב קנייבסקי ולמעבר ההנהגה לבית הרב אדלשטיין, שהוא 'פחות ביביסטי'. הם משחקים בתרחיש של ריצה נפרדת מול ריצה משותפת ומשמעותו למספר המנדטים ולסף ה-61. בהמשך נדונות דמויותיהם של גפני, דרי וגולדכנוף בעיני הציבור החילוני, וכן השינוי בסיקור התקשורתי של החברה החרדית מסיפורים שליליים לסיפורים מעניינים ואנושיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- שרקי מצביע על כך שמושגפני וגולדכנוף 'פשוט לא מדברים' - היעדר שיח, לא ויכוח - כאירוע כמעט חסר תקדים בפוליטיקה החרדית.
- שורש המשבר לדבריו הוא פטירת הרב קנייבסקי ומעבר ההנהגה לבית הרב אדלשטיין, בית 'פחות ביביסטי' שחוסם ערוץ ישיר לראש הממשלה.
- ריצה נפרדת היא 'שעשוע של מספרים' שיכול לשבור את התקו: גיוס מלא של הפלג הירושלמי, חסידי רב שאול אלטר וכניסת חב"ד עשויים להוסיף מנדטים.
- דרי מאבד אהדה בקרב 'ישראל הראשונה' לא רק בגלל הפרת הערבות לבני גנץ אלא משום שנתפס כמגן הגדול של נתניהו וש"ס כסניף ליכוד מיליטנטי.
- חל שינוי בסיקור התקשורתי של החרדים - מחיפוש הסיפורים השליליים לסקרנות אנושית, במקביל לגל הסדרות והסרטים על החברה החרדית.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
במחשבה שנייה - פרק 2 - ד”ר אבישי בן חיים
17 באוגוסט 202237 דק׳
אורחים:אבישי בן חיים
אמ;לקסיכום הפרק
בראיון בפודקאסט "משפחה" משוחחים יוסי אליטוב ואבי בלום עם דוקטור אבישי בן חיים על ספרו "ישראל השנייה". בן חיים טוען כי קיימת הגמוניה ישובית בת עשורים, שמקורה בתנועת העבודה, השולטת בתרבות, בתקשורת, בבית המשפט ובפרקליטות וקובעת מה טוב ומה רע. לדבריו אותה הגמוניה החלישה ורדפה את שס במשך שלושים שנה, ואז מאשימה אותה שאינה מגנה על הספרדים. הוא משרטט ציר משותף לבגין, נתניהו, הרב עובדיה יוסף, הרצל והרבי מליובאוויטש סביב הברית עם פשוטי העם והשימוש בדת ככוח לאומי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בן חיים מבחין בין הציבור הציוני־דתי הרחב, שהוא חלק מ"ישראל השנייה", לבין אליטה ציונית־דתית קטנה שלטענתו שייכת למערך הדיכוי.
- לדבריו כוחה של ההגמוניה אינו בפקודות או מועצה מסודרת אלא בכך שכולם מפנימים מעצמם מה טוב ומה רע ופועלים לפי ערכיה.
- הוא מתאר את התקשורת החרדית כמי שנערכת על ידי ההגמוניה ופועלת לא לטובת מאבקה שלה, בעוד שהצד השני אינו מציף שאלות מקבילות.
- בן חיים מציג את מהפך 1977 לא רק כמהפך פוליטי אלא כמהפך אמוני שהחזיר את המילים "אלוהים" ו"יהדות" לחיים הציבוריים.
- הוא טובע את המושג "ברית בין הביתרים" לתיאור הברית בין תלמידי ביתר של ג'בוטינסקי לבין ישראל השנייה, וטוען שברית זו מתפרקת ומשנה את המבנה הפוליטי.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
במחשבה שנייה - פרק 1 - העיתונאי נחום ברנע
3 באוגוסט 202230 דק׳
אורחים:נחום ברניה

לבעלי הפודקאסט

שיווק והכנסות מבמחשבה שנייה: שאלות נפוצות

העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.

המלצה על פודקאסט: איך במחשבה שנייה מקבל המלצה ונמצא כאן?: פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של במחשבה שנייה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית יהדות ודת. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?: השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את במחשבה שנייה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?: שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 4 הפרקים של במחשבה שנייה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
למה הארכיון של במחשבה שנייה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?: מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
מה מקבלים כש-4 הפרקים של במחשבה שנייה הופכים למגזין?: 4 פרקים = 4 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?: אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של במחשבה שנייה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.