באדם תאמין
Hillel Maliniak56 פרקים
על התוכנית
פודקאסט 'באדם תאמין' בהגשת הלל מליניאק, בוגר תואר שני בספרות, מבקש לתת משמעות לאנשים, דרך סופרים, משוררים וחוקרים. נשוחח על רוח, יצירה וחיים. נכיר את האדם שמולנו, מה מניע אותו? ומה הפך אותו להיות מי שהוא? ההסכת צולל לשיחות עומק על הקיום האנושי ועל העולם בו אנו חיים. סוגיות כמו אהבה, אלוהים, חידלון החיים, לצד שיחות על אמונות והשקפות-עולם בחברה הישראלית. בכל פרק יחשוף היוצר קטע מיצירתו שטרם ראה אור, ויתייחס לרלוונטיות של היצירה למרחב בו אנו חיים.
מה זה באדם תאמין?
באדם תאמין הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת Hillel Maliniak. מסע אינטלקטואלי המבקש לפענח את פניה המשתנים של ישראל מבעד לשיחות עומק עם דמויות מפתח בחברה ובתרבות. בארכיון 56 פרקים, אורך פרק ממוצע כ-57 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 56 |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-57 דקות |
| הפרק האחרון | 4 ביוני 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"מה הכוח של ספרות במציאות של מלחמה שלא נגמרת?"
באדם תאמין מארח דמויות מפתח בתרבות לשיחות עומק. הסופר שמעון עדף שואל מה כוחה של הספרות בזמן חירום מתמשך, ומציע לראות בבינה מלאכותית מראה שחושפת עד כמה המחשבה שלנו גנרית ומחזורית.
בפרק אחר המשורר הרולד שימל נשאל "יש לך תחושה שאתה המוהיקני האחרון?" ומשיב שחבריו שהלכו - יהודה עמיחי, חדווה הרכבי - ממשיכים לחיות בתוכו. עמיחי, הוא מספר, קרא לחבורת המשוררים הירושלמית "משפחה", לא קבוצה ספרותית.
מתחת לכל פרק עומדת שאלה אחת: איך יוצרים זהות, אמונה ויצירה דווקא מתוך אובדן וטראומה לאומית.
מסע אינטלקטואלי המבקש לפענח את פניה המשתנים של ישראל מבעד לשיחות עומק עם דמויות מפתח בחברה ובתרבות.
המנחה
החומר הקיים אינו מפרט את זהות המנחה, אך ניכר כי מדובר בדמות אינטלקטואלית המובילה שיח מעמיק ורפלקסיבי. המנחה בוחר לארח דמויות משפיעות מעולמות הספרות, הפוליטיקה והחברה, ומעודד אותן לחשוף רבדים אישיים ופילוסופיים מעבר לשיח החדשותי המיידי.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בראיונות אינטימיים ואיטיים המעניקים לדוברים מרחב מוגן לפרוש את הגותם. הטון הוא מהורהר ורציני, ומבנה הפרקים מאפשר צלילה למורכבות רעיונית ואנושית ללא חיפוש אחר כותרות צעקניות.
תובנות הזהב מהארכיון
- הזהות והחירות של האדם והאומה תלויות ביכולת להציב גבולות מוגדרים ולקיחת אחריות אישית
- היצירה הספרותית והאמנותית היא צורך קיומי דווקא בזמני משבר ולא מותרות
- החברה הישראלית ניצבת בפני מאבק עקרוני על ערכיה ועל עצם הגדרתה הלאומית והדתית
- התמודדות עם שכול וטראומה לאומית מתאפשרת דרך עיבוד יצירתי וחיזוק ערבות הדדית
התוכנית מיועדת לקהל אינטלקטואלי המעוניין להעמיק בהגות, תרבות והוויה ישראלית מורכבת, ומחפש מורכבות מעבר לשיח המקוטב.
השאלות הבולטות בארכיון
מה הכוח בשבילך של ספרות במציאות העכשווית של מלחמה שלא נגמרת, של כניסה של האיי וכל זה?
יש לך לפעמים איזו תחושה כזאת שאתה מועיקן האחרון?
"יש לך לפעמים איזו תחושה כזאת שאתה מועיקן האחרון?" - שאלה זו מובילה לתשובתו המרגשת של שימן על כך שכל חבריו שהלכו לעולמם ממשיכים לחיות בתוכו.
הניגוד המעניין בין הקעקוע של יותם 'Sii Forte' (תהיה חזק) לבין האמירה של השובה השתקן בסוף הסרט 'Stay there' (תישארו שם), והמחשבה שזה אולי לא מקרי.
איך אתה מסביר את זה שלפחות המגזר שאליו אתה שייך, הציונות הדתית, ובטח ההנהגה שלו, המילה שלום היא כמעט מילה מגונה?
האם בעיניך יש מקום גם לזהות חילונית עם זיקה רוחנית בתוך המקום הזה שהגדרת בין זהות לחירות, והאם זהות וחירות יכולות להיות שלובות יחד?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- שיחה עם המשורר והסופר שמעון אדף. על הכוח של ספרות במציאות של משבר, בינה מלאכותית חיפוש אחר סוגות חדשות ספרות פנטזיה ועוד
- שיחה עם המשורר הרולד שימל. על חבריו חדווה הרכבי ויהודה עמיחי. שירה והשראה. בשיחה עם נדב הלפרין
- שיחה עם המשורר הרולד שימל. על חבריו חדווה הרכבי ויהודה עמיחי. שירה והשראה יחד עם נדב הלפרין
- שיחה עם איריס חיים, על צמיחה מתוך השבר: רוח האדם נמדדת ברגעים קשים
- שיחה עם חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק. שיחה על השבעה באוקטובר, הסדר, ההתנתקות ושיח שלום. עלייה להר הבית, הסטטוס קוו גיוס חובה ועוד
- שיחה עם חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין. שיחה על חירות וזהות, יהדות ואנטישמיות, הפרדת דת ומדינה, השביעי באוקטובר והחזון המדיני של מפלגת זהות
שיחה על חוסנה של הספרות בעתות משבר ותפקידה מול הבינה המלאכותית ככלי וכמראה לתודעה האנושית.
הפרק מארח את הסופר והחוקר שמעון עדף לשיחה על משמעות הקיום והספרות במציאות ישראלית מורכבת של מלחמה מתמשכת. הדיון מתמקד בשאלה כיצד השפה והספרות צריכות להשתנות כדי להכיל את מצב החירום, ובאתגרים שמציבה הבינה המלאכותית. עדף מציע לראות בבינה מלאכותית לא רק כלי טכני, אלא כמראה החושפת את הדפוסים הגנריים של המחשבה שלנו. הפרק מיועד למי שמתעניין בצומת שבין יצירה ספרותית, טכנולוגיה ותודעה.
- ספרות נדרשת דווקא בתקופות של משבר ואינה מהווה מותרות.
- הבינה המלאכותית חושפת את הגנריות והמחזוריות שקיימות בתוך השפה והתודעה האנושית.
- קיימת הקבלה בין השימוש בבינה מלאכותית לבין השבעת ישויות על-טבעיות שנועדו לבצע פעולות עבור האדם.
- על היוצרים לשאוף לחרוג מדפוסי הכתיבה המוכרים להם כדי לשמר מקוריות אל מול יכולות יצירת הטקסט של הבינה המלאכותית.
מה הכוח בשבילך של ספרות במציאות העכשווית של מלחמה שלא נגמרת, של כניסה של האיי וכל זה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
שיחה עם המשורר והסופר שמעון אדף. על הכוח של ספרות במציאות של משבר, בינה מלאכותית חיפוש אחר סוגות חדשות ספרות פנטזיה ועוד
פרקים אחרונים
שיחה עם המשורר והסופר שמעון אדף. על הכוח של ספרות במציאות של משבר, בינה מלאכותית חיפוש אחר סוגות חדשות ספרות פנטזיה ועוד
4 ביוני 20261 שע׳ 7 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את הסופר והחוקר שמעון עדף לשיחה על משמעות הקיום והספרות במציאות ישראלית מורכבת של מלחמה מתמשכת. הדיון מתמקד בשאלה כיצד השפה והספרות צריכות להשתנות כדי להכיל את מצב החירום, ובאתגרים שמציבה הבינה המלאכותית. עדף מציע לראות בבינה מלאכותית לא רק כלי טכני, אלא כמראה החושפת את הדפוסים הגנריים של המחשבה שלנו. הפרק מיועד למי שמתעניין בצומת שבין יצירה ספרותית, טכנולוגיה ותודעה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ספרות נדרשת דווקא בתקופות של משבר ואינה מהווה מותרות.
- הבינה המלאכותית חושפת את הגנריות והמחזוריות שקיימות בתוך השפה והתודעה האנושית.
- קיימת הקבלה בין השימוש בבינה מלאכותית לבין השבעת ישויות על-טבעיות שנועדו לבצע פעולות עבור האדם.
- על היוצרים לשאוף לחרוג מדפוסי הכתיבה המוכרים להם כדי לשמר מקוריות אל מול יכולות יצירת הטקסט של הבינה המלאכותית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את הסופר והחוקר שמעון עדף לשיחה על משמעות הקיום והספרות במציאות ישראלית מורכבת של מלחמה מתמשכת. הדיון מתמקד בשאלה כיצד השפה והספרות צריכות להשתנות כדי להכיל את מצב החירום, ובאתגרים שמציבה הבינה המלאכותית. עדף מציע לראות בבינה מלאכותית לא רק כלי טכני, אלא כמראה החושפת את הדפוסים הגנריים של המחשבה שלנו. הפרק מיועד למי שמתעניין בצומת שבין יצירה ספרותית, טכנולוגיה ותודעה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ספרות נדרשת דווקא בתקופות של משבר ואינה מהווה מותרות. · הבינה המלאכותית חושפת את הגנריות והמחזוריות שקיימות בתוך השפה והתודעה האנושית. · קיימת הקבלה בין השימוש בבינה מלאכותית לבין השבעת ישויות על-טבעיות שנועדו לבצע פעולות עבור האדם. · על היוצרים לשאוף לחרוג מדפוסי הכתיבה המוכרים להם כדי לשמר מקוריות אל מול יכולות יצירת הטקסט של הבינה המלאכותית.
שיחה עם המשורר הרולד שימל. על חבריו חדווה הרכבי ויהודה עמיחי. שירה והשראה. בשיחה עם נדב הלפרין
3 בפברואר 202655 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המשורר והמתרגם הרולד שימל חולק זיכרונות אישיים ומרגשים על חבריו לחבורת המשוררים הירושלמית, כולל יהודה עמיחי, חדווה הרכבי ואריה זקס. הוא מספר על הדינמיקה הייחודית שלהם כ'משפחה' התומכת זה בזה, בניגוד לסצנה התל אביבית. שיחה זו מציעה הצצה נדירה ליחסים האישיים, לתהליכי היצירה ולרגעים אנושיים מאחורי השירים הגדולים, והיא מיועדת לכל מי שמתעניין בשירה ובהיסטוריה הספרותית של ישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יהודה עמיחי התייחס לחבורת המשוררים הירושלמית לא כאל קבוצה ספרותית אלא כאל 'משפחה', תוך הדגשת נאמנות ותמיכה הדדית על פני יריבות.
- הרולד שימל היה מעורב עמוקות בעבודתה האחרונה של חדווה הרכבי, ואף ערך את טיוטות שיריה לבקשתה לפני שהספר ירד לדפוס.
- שימל אינו מרגיש כ'מוהיקני האחרון' של דורו; הוא חש שחבריו שהלכו לעולמם, כמו עמיחי והרכבי, ממשיכים לחיות כחלק ממנו.
- עבור יהודה עמיחי, יצירות מסוימות של באך לא נחשבו 'מוזיקה' אלא 'תרגילי מוזיקה' - תובנה ששימל פקפק בה תחילה אך שנים אחר כך שמע לה אישור ממקור אחר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾בן כמה המשורר והמתרגם הרולד בזמן הריאיון?
הוא מספר בפתיחה שחגג את יום הולדתו ה-91, ושלמרות שאינו מרגיש טוב במיוחד יש לו תחושת המשכיות מאז 1962, מהחדר הראשון שלו. הריאיון נערך יחד עם המגיש והמשורר נדב אלפרין.
▾למה יהודה עמיחי התעקש שהחבורה הירושלמית היא משפחה ולא חבורת משוררים?
לדברי הרולד, יהודה אמר שהם אינם חבורה של משוררים ואינם מקנאים אחד בשני, אלא משפחה, וזה שינה את הכל. הוא ממחיש זאת בסיפור על עדה שחזרה מצרפת עם גבינות שכל האווירון יכול היה להריח, וכשמישהו צעק מהרחוב יהודה אמר להחביא את הכל, כי זה רק בשביל המשפחה.
▾איך הכירו נדב אלפרין והרולד?
נדב אלפרין הוזמן על ידי דוד בוחבוט להנחות אירוע לכבוד הרולד בפסטיבל תל אביב לשירה, לפי זכרונו בשנת 2018. מאז נוצרה ביניהם ידידות של כמה שנים, ונדב מציין שהוא רואה בו לא רק משורר שהיה רוצה להיות תלמידו.
▾איזה סיפור מספר הרולד על חדווה הרכבי והג'ין?
בחור שאל אותה אם היו לה בעיות אלכוהול, והיא ענתה שלא שתתה אלכוהול אלא ג'ין. הרולד מקשר את זה לשיר בספרה שבו שני אנשי רחוב יושבים ושותים ביחד מבקבוק ג'ין, ומספר שחדווה הלכה מאיתנו כחודש לפני ההקלטה.
▾איך למד הרולד יידיש אם בבית לא דיברו איתו בשפה?
הוא נולד בניו ג'רזי וגדל בברוקלין במשפחה יהודית ששפתה אנגלית, ויידיש הייתה השפה שבה דיברו כדי שהילדים לא יבינו. את היידיש הוא למד בכוחות עצמו, אחרי שראה ספרי יידיש על המדרכות בתל אביב, התחיל לקנות אותם, לקרוא בהם ולאהוב את השפה, ובאותה תקופה סוצקבר היה מבקר אצלם.
שיחה עם המשורר הרולד שימל. על חבריו חדווה הרכבי ויהודה עמיחי. שירה והשראה יחד עם נדב הלפרין
3 בפברואר 202655 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק זה הוא שיחה אינטימית עם המשורר והמתרגם הרולד שימן, החולק זיכרונות מחבורת המשוררים הירושלמית המכונה "המשפחה", שכללה את יהודה עמיחי וחדווה הרכבי. שימן מספר על היחסים האישיים והיצירתיים עמם, על ההתמודדות עם אובדן, ועל תהליכי כתיבה ועריכה. זוהי הזדמנות נדירה לשמוע תובנות ואנקדוטות ייחודיות מאחד מאחרוני דור הנפילים של השירה העברית, על החיים שמאחורי המילים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יהודה עמיחי הגדיר את חבורת המשוררים הירושלמית כ"משפחה" ולא כקבוצה ספרותית, כדי להדגיש את הקשר האישי העמוק והתמיכה ההדדית ביניהם, בניגוד לסצנה התל אביבית.
- שימן אינו חש כ"מוהיקני האחרון" למרות שרבים מחבריו הלכו לעולמם; הוא מרגיש שהם ממשיכים לחיות בתוכו כחלק בלתי נפרד מגופו ומהווייתו.
- הקשר ה"משפחתי" בחבורה כלל גם מעורבות עמוקה בתהליכי היצירה; שימן, למשל, סייע בעריכת טיוטות ספרה האחרון של חדווה הרכבי לבקשתה, מתוך רצון שהספר יצא במיטבו.
- לדעת יהודה עמיחי, המוזיקה של באך לא הייתה "מוזיקה" אלא "תרגילי מוזיקה" - אנקדוטה המדגימה את זווית הראייה הייחודית והבלתי מתפשרת שלו.
- חדווה הרכבי ניסתה לסייע לחברתה להתמודד עם אבל דרך השירה, מתוך הבנה עמוקה שלכוח המילים יש יכולת ריפוי, גם במצבים הקשים ביותר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה מספר המשורר הרולד שימן על גילו ועל המשוררים שהלכו לעולמם?
שימן מספר שהוא חגג זה עתה 91, ושהוא חש המשכיות משנת 62 ועד היום, מהחדר הראשון שלו והלאה. על החברים שמתו הוא אומר שהם לא רק זיכרון, «הם חלק מהגוף שלי».
▾איך נוצרה ההיכרות בין הרולד שימן לנדב אלפרין?
אלפרין מספר שדוד נאו בוחבוט הזמין אותו להנחות אירוע לכבוד שימן בפסטיבל תל אביב לשירה, ולהערכתו זה קרה בשנת 2018. מאותו אירוע התפתחה בין השניים ידידות שנמשכת כבר כמה שנים.
▾מה אמר יהודה עמיחי להרולד שימן על הצ'לו של קזלס שמנגן באך?
עמיחי אמר לו «בשבילי מה שאתה שומע זה לא מוסיקה אלא תרגילי מוסיקה». שימן לא הסכים איתו אז, אבל שנים אחר כך שמע אישה בשם תמרה מסבירה בדיוק את אותו דבר, שהיצירות נכתבו כתרגילים לתלמידים שלמדו אצל באך.
▾למה יהודה עמיחי סירב לקרוא לחבורת המשוררים הירושלמית חבורה?
לפי שימן, עמיחי התעקש שהם אינם חבורה של משוררים אלא משפחה, וזה שינה את הכל. הדוגמה שהוא נותן היא אחת מבנות החבורה שחזרה מצרפת עמוסה בגבינות, וכשמישהו קרא מהרחוב עמיחי הבהיר שהאוכל הזה שמור למשפחה בלבד. בחבורה הזאת היו גם אריה זקס, דניס סילק וחדווה הרחבית.
▾איך הרולד שימן למד יידיש אם בבית שלו לא דיברו אליו בשפה?
שימן נולד בניו ג'רזי וגדל בברוקלין, ובבית יידיש שימשה כשפה שבה מדברים כדי שהילדים לא יבינו. הוא למד אותה בכוחות עצמו אחרי שראה ספרי יידיש מוצעים על המדרכות בתל אביב, קנה אותם והתחיל לקרוא בהם, ובהמשך המשורר סוצקבר נהג לבקר אצלו.
שיחה עם איריס חיים, על צמיחה מתוך השבר: רוח האדם נמדדת ברגעים קשים
18 בנובמבר 202558 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
איריס חיים, אמו של יותם חיים ז"ל, משתפת בשיחה אישית ומרגשת על הסרט "תהיה חזק" המבוסס על סיפורם של יותם, אלון וסאמר בשבי. היא מספרת על בחירת שם הסרט, הקשר שלו לקעקוע של יותם, וכיצד מתוך ההתמודדויות הנפשיות שלו צמחה יכולתו הייחודית לתמוך ולעודד חטופים אחרים. הפרק מספק הצצה לכוחה של הרוח האנושית, ערבות הדדית בתנאים בלתי אפשריים, ועיבוד האובדן דרך יצירה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השם של הסרט 'תהיה חזק' נלקח מקעקוע באיטלקית ('Sii Forte') שהיה ליותם על הזרוע, והחליף את השם המקורי 'החושך בקצה המנהרה' לבקשתה של איריס.
- דווקא מתוך 28 שנות התמודדות עם דיכאון ותחושת בדידות, יותם מצא בשבי את הכוח הפנימי להפוך לדמות תומכת, מעודדת ונדיבה עבור שאר החטופים.
- עדויות שהגיעו מחטופים שחזרו, כמו מכתב מהתצפיתנית קרינה, איששו את דמותו של יותם כמי שעזר לאחרים להתמודד עם הפחד והייאוש במנהרות.
- הסרט נוצר בזמן שחלק מהעדויות עוד לא היו ידועות, והבמאי הצליח לגלם דמויות ומצבים בצורה אינטואיטיבית ששיקפה את המציאות שהתגלתה מאוחר יותר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
איריס חיים, אמו של יותם חיים ז"ל, משתפת בשיחה אישית ומרגשת על הסרט "תהיה חזק" המבוסס על סיפורם של יותם, אלון וסאמר בשבי. היא מספרת על בחירת שם הסרט, הקשר שלו לקעקוע של יותם, וכיצד מתוך ההתמודדויות הנפשיות שלו צמחה יכולתו הייחודית לתמוך ולעודד חטופים אחרים. הפרק מספק הצצה לכוחה של הרוח האנושית, ערבות הדדית בתנאים בלתי אפשריים, ועיבוד האובדן דרך יצירה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השם של הסרט 'תהיה חזק' נלקח מקעקוע באיטלקית ('Sii Forte') שהיה ליותם על הזרוע, והחליף את השם המקורי 'החושך בקצה המנהרה' לבקשתה של איריס. · דווקא מתוך 28 שנות התמודדות עם דיכאון ותחושת בדידות, יותם מצא בשבי את הכוח הפנימי להפוך לדמות תומכת, מעודדת ונדיבה עבור שאר החטופים. · עדויות שהגיעו מחטופים שחזרו, כמו מכתב מהתצפיתנית קרינה, איששו את דמותו של יותם כמי שעזר לאחרים להתמודד עם הפחד והייאוש במנהרות. · הסרט נוצר בזמן שחלק מהעדויות עוד לא היו ידועות, והבמאי הצליח לגלם דמויות ומצבים בצורה אינטואיטיבית ששיקפה את המציאות שהתגלתה מאוחר יותר.
שיחה עם חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק. שיחה על השבעה באוקטובר, הסדר, ההתנתקות ושיח שלום. עלייה להר הבית, הסטטוס קוו גיוס חובה ועוד
8 באוקטובר 202555 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק זה מציג שיחה עם יהודה גליק על מהות השלום מנקודת מבטו כאיש ימין דתי. גליק טוען שכל חייו מוקדשים לשלום, ומסביר מדוע לדעתו רוב מוחלט של הציבור הישראלי, כולל מנהיגים כמו סמוטריץ' ובן גביר, שואף לשלום. הוא מנתח את המכשולים בדרך לשלום, בעיקר התנגדות הרחוב הפלסטיני לקיום מדינה יהודית, ומציע את תהליך הפיוס עם העולם הנוצרי כמודל אפשרי לעתיד. הפרק מיועד למתעניינים בזוויות פוליטיות-חברתיות לא שגרתיות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השאיפה לשלום היא אוניברסלית וחוצה מחנות פוליטיים בישראל; גם אנשי ימין מובהקים מאמינים שדרכם היא זו שתוביל לשלום, והצגתם כמתנגדי שלום היא שיפוטית ושגויה.
- הזהות הפלסטינית הבסיסית, לטענת הדובר, אינה שואפת למדינה לצד ישראל, אלא להשמדת המדינה היהודית, כפי שמוכח מדחיית הצעות מדינה בעבר והתמיכה בטרור.
- התקדים ההיסטורי של המהפך ביחסי יהודים-נוצרים, משנאה יוקדת לתמיכה איתנה, מוכיח ששינויים תודעתיים עמוקים אפשריים ומהווה מקור לתקווה גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
- כחלק מחשבון נפש אישי, יש לבחון הנחות יסוד קודמות, כמו האמונה בתופעת מנסור עבאס והשתלבות מפלגתו, ולהודות באפשרות של טעות בשיפוט.
- הדרך לשלום אזורי עוברת דרך הקמת מדינה יהודית ברורה עם גבולות ברורים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק זה מציג שיחה עם יהודה גליק על מהות השלום מנקודת מבטו כאיש ימין דתי. גליק טוען שכל חייו מוקדשים לשלום, ומסביר מדוע לדעתו רוב מוחלט של הציבור הישראלי, כולל מנהיגים כמו סמוטריץ' ובן גביר, שואף לשלום. הוא מנתח את המכשולים בדרך לשלום, בעיקר התנגדות הרחוב הפלסטיני לקיום מדינה יהודית, ומציע את תהליך הפיוס עם העולם הנוצרי כמודל אפשרי לעתיד. הפרק מיועד למתעניינים בזוויות פוליטיות-חברתיות לא שגרתיות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השאיפה לשלום היא אוניברסלית וחוצה מחנות פוליטיים בישראל; גם אנשי ימין מובהקים מאמינים שדרכם היא זו שתוביל לשלום, והצגתם כמתנגדי שלום היא שיפוטית ושגויה. · הזהות הפלסטינית הבסיסית, לטענת הדובר, אינה שואפת למדינה לצד ישראל, אלא להשמדת המדינה היהודית, כפי שמוכח מדחיית הצעות מדינה בעבר והתמיכה בטרור. · התקדים ההיסטורי של המהפך ביחסי יהודים-נוצרים, משנאה יוקדת לתמיכה איתנה, מוכיח ששינויים תודעתיים עמוקים אפשריים ומהווה מקור לתקווה גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני. · כחלק מחשבון נפש אישי, יש לבחון הנחות יסוד קודמות, כמו האמונה בתופעת מנסור עבאס והשתלבות מפלגתו, ולהודות באפשרות של טעות בשיפוט. · הדרך לשלום אזורי עוברת דרך הקמת מדינה יהודית ברורה עם גבולות ברורים.
שיחה עם חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין. שיחה על חירות וזהות, יהדות ואנטישמיות, הפרדת דת ומדינה, השביעי באוקטובר והחזון המדיני של מפלגת זהות
20 בספטמבר 20251 שע׳ 2 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בשיחה עם מילל מליניאק, חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין מציג את משנתו לפיה אובדן הזהות הוא המקור למשברים הביטחוניים, הכלכליים והבינלאומיים של ישראל והעולם המערבי. הוא מנתח את המאבק בין הגישה הפרוגרסיבית, השוללת זהויות, לבין הגישה השמרנית, המאמינה בהן כיסוד לקיום אנושי, וקושר זאת לשאלת קיומו של אלוהים. פייגלין מדגיש כי זהות וחירות אינן סותרות אלא שני צדדים של אותו מטבע, וטוען שלא תיתכן חירות ללא זהות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המאבק העולמי בין פרוגרסיביזם לשמרנות הוא ביסודו ויכוח על עצם קיומה של זהות, המשקף שאלה עמוקה יותר: האם יש אלוהים או אין.
- חירות אינה 'חופש'. חופש הוא היעדר אחריות (כמו אסיר בכלא), בעוד שחירות היא היכולת לקחת אחריות על חייך, דבר המחייב מצפן פנימי, כלומר, זהות.
- ישראל לכודה בין 'הפטיש' האסלאמי ל'סדן' הפרוגרסיבי, שכן שניהם רואים בזהות הלאומית והדתית החזקה של ישראל אויב משותף.
- כפי שאלוהים ברא את העולם על ידי 'הבדלה' (בין אור לחושך, ים ליבשה), כך גם זהויות נוצרות על ידי הגדרת גבולות ברורים.
- שלילת זהותו של אדם, כפי שנעשה בשואה באמצעות הפיכת אנשים למספרים, היא הצעד הראשון לשעבודו המוחלט.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בשיחה עם מילל מליניאק, חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין מציג את משנתו לפיה אובדן הזהות הוא המקור למשברים הביטחוניים, הכלכליים והבינלאומיים של ישראל והעולם המערבי. הוא מנתח את המאבק בין הגישה הפרוגרסיבית, השוללת זהויות, לבין הגישה השמרנית, המאמינה בהן כיסוד לקיום אנושי, וקושר זאת לשאלת קיומו של אלוהים. פייגלין מדגיש כי זהות וחירות אינן סותרות אלא שני צדדים של אותו מטבע, וטוען שלא תיתכן חירות ללא זהות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המאבק העולמי בין פרוגרסיביזם לשמרנות הוא ביסודו ויכוח על עצם קיומה של זהות, המשקף שאלה עמוקה יותר: האם יש אלוהים או אין. · חירות אינה 'חופש'. חופש הוא היעדר אחריות (כמו אסיר בכלא), בעוד שחירות היא היכולת לקחת אחריות על חייך, דבר המחייב מצפן פנימי, כלומר, זהות. · ישראל לכודה בין 'הפטיש' האסלאמי ל'סדן' הפרוגרסיבי, שכן שניהם רואים בזהות הלאומית והדתית החזקה של ישראל אויב משותף. · כפי שאלוהים ברא את העולם על ידי 'הבדלה' (בין אור לחושך, ים ליבשה), כך גם זהויות נוצרות על ידי הגדרת גבולות ברורים. · שלילת זהותו של אדם, כפי שנעשה בשואה באמצעות הפיכת אנשים למספרים, היא הצעד הראשון לשעבודו המוחלט.
.שיחה עם חבר הכנסת לשעבר מוסי רז. שיחה על השבעה באוקטובר, המלחמה, ההתנתקות, יאיר גולן, ממשלת השינוי ועתיד הציונות
31 במאי 20251 שע׳ 2 דק׳שיחה עם אמנון רז קרקוצקין פרופסור להיסטוריה של עם ישראל. שיחה על השבעה באוקטובר, הרעיון הדו-לאומי, השאלה הפלסטינית, האחריות גם של המרכז-שמאל למצב, גלות מוך ריבונות, איחוי השסעים ותיקון
17 במאי 20251 שע׳ 2 דק׳שיחה עם חבר הכנסת עופר כסיף. שיחה על השביעי באוקטובר, האופוזיציה ההשעיה ממליאת הכנסת, הכיבוש ופתרון מדיני
5 בדצמבר 202448 דק׳שיחה עם הרב והמחנך אבידן פרידמן. על שביתת רעב, השבת החטופים, ייצוא נשק, הציונות הדתית וחשבון נפש
27 בספטמבר 202440 דק׳
פודקאסטים דומים
מאה ליהודה עמיחי עורכת ומגישה- תמר מור סלע
בית אריאלה הסכתים
שראכה شَراكَة - עלי שעבאן ונתי שיינפלד
AM1
קול ישראל - אוצרות הארכיון - Kol Israel Archives
כאן | Kan
מדברים רעיונות
עלינו - הנכדים המייסדים
בוא שיר עברי
יורם רותם
סאבטקסט
קתרזיס ספרים