שיחה עם חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק. שיחה על השבעה באוקטובר, הסדר, ההתנתקות ושיח שלום. עלייה להר הבית, הסטטוס קוו גיוס חובה ועוד
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 8 באוקטובר 2025 |
|---|---|
| אורך | 55 דק׳ |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק מציג את משנתו, לפיה שאיפתו המרכזית היא שלום עולמי, וטוען שהמכשול העיקרי הוא הזהות הפלסטינית השואפת להשמדת ישראל.
פרק זה מציג שיחה עם יהודה גליק על מהות השלום מנקודת מבטו כאיש ימין דתי. גליק טוען שכל חייו מוקדשים לשלום, ומסביר מדוע לדעתו רוב מוחלט של הציבור הישראלי, כולל מנהיגים כמו סמוטריץ' ובן גביר, שואף לשלום. הוא מנתח את המכשולים בדרך לשלום, בעיקר התנגדות הרחוב הפלסטיני לקיום מדינה יהודית, ומציע את תהליך הפיוס עם העולם הנוצרי כמודל אפשרי לעתיד. הפרק מיועד למתעניינים בזוויות פוליטיות-חברתיות לא שגרתיות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
/ תובנות מרכזיות
- השאיפה לשלום היא אוניברסלית וחוצה מחנות פוליטיים בישראל; גם אנשי ימין מובהקים מאמינים שדרכם היא זו שתוביל לשלום, והצגתם כמתנגדי שלום היא שיפוטית ושגויה.
- הזהות הפלסטינית הבסיסית, לטענת הדובר, אינה שואפת למדינה לצד ישראל, אלא להשמדת המדינה היהודית, כפי שמוכח מדחיית הצעות מדינה בעבר והתמיכה בטרור.
- התקדים ההיסטורי של המהפך ביחסי יהודים-נוצרים, משנאה יוקדת לתמיכה איתנה, מוכיח ששינויים תודעתיים עמוקים אפשריים ומהווה מקור לתקווה גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
- כחלק מחשבון נפש אישי, יש לבחון הנחות יסוד קודמות, כמו האמונה בתופעת מנסור עבאס והשתלבות מפלגתו, ולהודות באפשרות של טעות בשיפוט.
- הדרך לשלום אזורי עוברת דרך הקמת מדינה יהודית ברורה עם גבולות ברורים.
איך אתה מסביר את זה שלפחות המגזר שאליו אתה שייך, הציונות הדתית, ובטח ההנהגה שלו, המילה שלום היא כמעט מילה מגונה?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- פרק זה מציג שיחה עם יהודה גליק על מהות השלום מנקודת מבטו כאיש ימין דתי. גליק טוען שכל חייו מוקדשים לשלום, ומסביר מדוע לדעתו רוב מוחלט של הציבור הישראלי, כולל מנהיגים כמו סמוטריץ' ובן גביר, שואף לשלום. הוא מנתח את המכשולים בדרך לשלום, בעיקר התנגדות הרחוב הפלסטיני לקיום מדינה יהודית, ומציע את תהליך הפיוס עם העולם הנוצרי כמודל אפשרי לעתיד. הפרק מיועד למתעניינים בזוויות פוליטיות-חברתיות לא שגרתיות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- השאיפה לשלום היא אוניברסלית וחוצה מחנות פוליטיים בישראל; גם אנשי ימין מובהקים מאמינים שדרכם היא זו שתוביל לשלום, והצגתם כמתנגדי שלום היא שיפוטית ושגויה. · הזהות הפלסטינית הבסיסית, לטענת הדובר, אינה שואפת למדינה לצד ישראל, אלא להשמדת המדינה היהודית, כפי שמוכח מדחיית הצעות מדינה בעבר והתמיכה בטרור. · התקדים ההיסטורי של המהפך ביחסי יהודים-נוצרים, משנאה יוקדת לתמיכה איתנה, מוכיח ששינויים תודעתיים עמוקים אפשריים ומהווה מקור לתקווה גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני. · כחלק מחשבון נפש אישי, יש לבחון הנחות יסוד קודמות, כמו האמונה בתופעת מנסור עבאס והשתלבות מפלגתו, ולהודות באפשרות של טעות בשיפוט. · הדרך לשלום אזורי עוברת דרך הקמת מדינה יהודית ברורה עם גבולות ברורים.
מתיאור הפרק
שיחה עם חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק. שיחה על תוכנית טראמפ, ההתנתקות והשביעי באוקטובר. השאיפה לשלום, הציונית הדתית והפלסטינים. הסטטוס קוו בהר הבית, והתפקיד של הר הבית כמרכז עולמי של שלום. פעילותו במסגרת הארגון למען אלמנות ויתומים צעירים. קידוש המת בתרבות. דיאלוג עם אנשי דת מוסלמים בעניין הר הבית. שוויון בנטל וגיוס חובה. תיקון החברה וחשבון הנפש הנדרש.