אחת + 5 One Plus Podcast
כאן
273 פרקים
על התוכנית
בשעה הזאת נלך אחורה ולצדדים, אל ספרים שפשוט היו שם ברגע הנכון ונתנו טעם. ענת שרון בלייס + אמן אחד + חמישה ספרים אהובים
מה זה אחת + 5 One Plus Podcast?
אחת + 5 One Plus Podcast הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן. פודקאסט המציע צלילה אינטלקטואלית ורגשית אל עומקי הנפש והחברה, דרך שיחות עם יוצרים ואנשי רוח על ספרות, שירה ומשמעות החיים. בארכיון 273 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-48 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 273 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-48 דקות |
| הפרק האחרון | 28 במאי 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 24 |
עודכן:
ענת שרון בלייס שואלת מה גורם לאדם לחזור הביתה אחרי גירושים
זה לא פודקאסט העצמה. כשהסופרת יעל משאלי מדברת כאן על ספרה ״מותרות״, השיחה צוללת אל התהום שנפערת כשהאדמה נשמטת מתחת לרגליים - גירושים אחרי שנים, אובדן של מי שהכיר אותך לעומק, לא רק פרידה טכנית.
בפרקים אחרים אורלי קסטל-בלום מגלה שסיפורים שכתבה לפני שלושים שנה במלחמת המפרץ מדויקים להחריד למציאות של היום, והמשוררת מרב פיתון מתארת איך תרגום שיר הוא פיצוח אינטימי שמחמם את הקשב.
ענת שרון בלייס מנהלת את כל זה בלי מסכות, ומשאירה מקום לשאלות גדולות על ספרות, אובדן ופרשנות מחודשת של טקסטים.
פודקאסט המציע צלילה אינטלקטואלית ורגשית אל עומקי הנפש והחברה, דרך שיחות עם יוצרים ואנשי רוח על ספרות, שירה ומשמעות החיים.
המנחה
ענת שרון בלייס היא מנחה המקיימת שיחות עומק עם סופרים, משוררים, מתרגמים ואנשי רוח. היא ניגשת לנושאים רגשיים וספרותיים מנקודת מבט אמפתית ומעמיקה, ומאפשרת לאורחיה לשתף תובנות אישיות ומקצועיות. סגנונה מתאפיין בחיפוש אחר המשמעות וההקשר הרחב של חוויות אנושיות ויצירה.
הסגנון
התוכנית היא תוכנית שיחה אינטימית ועמוקה, בה המנחה מראיינת אורחים מתחומי הספרות והרוח. הסגנון הוא רפלקטיבי ורציני, ומאפשר צלילה מעמיקה לנושאים מורכבים כמו רגש, יצירה והשפעתם על החוויה האנושית, תוך כדי שילוב תובנות אישיות ופרשנות ספרותית.
תובנות הזהב מהארכיון
- היצירה הספרותית והשירה משמשות ככלי חיוני להתמודדות רגשית, ריפוי והעמקה בהבנת מורכבות החיים.
- חוויות אנושיות כמו פרידה, אובדן ואמהות מוצגות בכנות ובלי מסכות, תוך הכרה בכאב ובאתגרי הנפש.
- טקסטים וסיפורים קאנוניים מקבלים פרשנויות חדשות ומעמיקות, המעניקות קול לדמויות שוליות ומטילות ספק בנרטיבים מקובלים.
- פעולת התרגום נתפסת כדיאלוג אינטימי ואקטיבי עם הטקסט, שמעבר להעברת מילים, מקרב את הקורא למשמעות העמוקה של השירה.
- מוסדות תרבות כמו הספרייה הם עמודי תווך חברתיים ופוליטיים, המציעים מרחב לחופש, גילוי והשתקפות של חברה דמוקרטית.
התוכנית מתאימה לאוהבי ספרות ושירה, למחפשי העמקה רגשית בנושאי חיים מורכבים ולכל מי שמעוניין להבין את הקשר בין יצירה לחוויה האנושית, ומקבל העשרה תרבותית ותובנות על נפש האדם.
השאלות הבולטות בארכיון
איך ממשיכים לחיות אחרי שאובדים בן הזוג שהיה העד המרכזי לחיים, בלי להפוך את הכאב לתחרות או לשעון עצר?
מה את אומרת על הגיבורה שמשתוקקת לקשר, ובסוף אף אחד לא רוצה לדבר איתן?
מתי התחלת לאהוב את השירה?
מדוע בחר המקרא לתת לאשת לוט שש מילים בלבד, וכיצד משוררות מילאו את השתיקה הזו?
מה מייחד את השירה של בילי קולינס?
למה בכלל צריך ספרייה, ולמה לבנות בניין גדול, יקר ומונומנטלי עבורה בעידן הדיגיטלי?
כיצד השנה נשמח בשמחת תורה, כיצד נתחיל שוב שנה ואיך נבדיל בין אור לחושך ונבחר בטוב?
איך אנחנו אוספים את הזיכרונות מהבתים שלנו בשנה הזאת?
24 פרקים = 24 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
מה קורה עם הילדה שלי ?
פרקים אחרונים
מה קורה עם הילדה שלי ?
28 במאי 202451 דק׳המילה היא חשופה אי אפשר לבלף בה
21 במאי 202448 דק׳כל האמהות הן שרה
13 במאי 202447 דק׳אורחים:מרב פיתוןלהביט החוצה ולראות שישנו עתיד
7 במאי 202448 דק׳באהבתנו גוף הפך מקום - מאה להולדתו של יהודה עמיחי
2 במאי 202455 דק׳הביאנלה בוונציה בספרות ובמציאות
30 באפריל 202450 דק׳הרי את מותרת והרי אתה
3 בדצמבר 202445 דק׳אורחים:רות קרא-איוונוב קניאללניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ענת שרון בלייס משוחחת עם הסופרת יעל משאלי על ספרה מותרות, שנכתב מתוך חוויית גירושים פתאומית ולא רצויה. השיחה עוסקת בדרך שבה הספר נותן קול לנשים שנעזבו, ומספר דרך דמויות שונות את עומק התהום, הבכי והאובדן שבפרידה אחרי שנים ארוכות של זוגיות. משאלי מסבירה שהגירושים אינם רק פירוק זוגי, אלא אובדן של חלום, של עד מרכזי לחיים ושל חלק כמעט גופני מהנפש. דרך פרק על יולי ובעלה שחוזר לבית הישן בשל אלצהיימר, עולה המורכבות של אהבה שנמשכת גם בתוך כעס, פגמים ופירוק. זה פרק למאזינות ומאזינים שחווים פרידה, קוראים ספרות על זוגיות ואובדן, או מבקשים להבין למה כאב גירושים אינו נמדד בשעון עצר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יעל משאלי מספרת שהספר התחיל כשנתיים אחרי שהפכה בעצמה ל'מותרת', עדיין שבורה וכואבת, ובמשך שבועיים או שלושה כמעט לא הפסיקה לכתוב.
- כל הגיבורות ב'מותרות' נכתבות מנקודת מבט של נשים שהפרידה לא הייתה ביוזמתן, אלא הגיעה אליהן בפתאומיות ובלי שציפו לה.
- משאלי מדגישה שגירושים אחרי שנים רבות הם לא רק פרידה מבן זוג, אלא אובדן של 'העד המשמעותי ביותר' לחיים ושל מי שהפך ללב שני.
- בפרק על יולי, הבעל שעזב וחי עם אישה אחרת חוזר לבית הישן בגלל אלצהיימר, והסיפור משמש דרך לדבר על עומק האהבה והקשר למרות עליות, מורדות ופגמים.
- משאלי מתנגדת להשוואת כאבים או להצבת זמן החלמה, ואומרת שכל אדם חווה את דרכו ושאי אפשר להחלים בלי להתמסר לכאב בכנות.
הסיפורים הבלתי רצוניים של אורלי קסטל בלום
26 בנובמבר 202440 דק׳אורחים:יובל פזלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג שיחה בין ענת שרון בלייס לסופרת אורלי קסטל-בלום, לרגל הוצאת מהדורה מחודשת לקובץ סיפוריה הקצרים "סיפורים בלתי רצוניים" שנכתב בתקופת מלחמת המפרץ. במהלך השיחה, השתיים דנות בסיפורים הסוריאליסטיים של קסטל-בלום, המשקפים כאב, בדידות וטוטאליות אמהית אל מול המציאות הישראלית. הפרק רלוונטי לחובבי ספרות ולמי שמחפש מבט מעמיק על היצירה של קסטל-בלום והשפעת השכול והמלחמה על תהליך היצירה שלה. האזנה לפרק מציעה הצצה כנה ואינטימית לעולמה הפנימי של הסופרת ולמקורות ההשראה לסיפוריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הכתיבה שימשה עבור קסטל-בלום כעוגן יציב בהתמודדות עם טרגדיות אישיות משפחתיות.
- סיפורים שנכתבו לפני למעלה מ-30 שנה בתקופת מלחמת המפרץ, מתגלים כרלוונטיים ומדויקים להפליא למציאות הישראלית של ימינו.
- אמהות בסיפוריה של קסטל-בלום מוצגת כטוטאלית וככרוכה בהקרבה ובניסיון לחשל את הילד לעולם אלים.
- הבדידות של הגיבורות בסיפורים משקפת את תחושת חוסר היכולת לתקשר במציאות של מלחמה מתמשכת.
הנחיות למניעת יאוש
19 בנובמבר 202447 דק׳אורחים:עומר קורןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתארחת המשוררת, המתרגמת והביבליותרפיסטית מרב פיתון, המשתפת בחיבור העמוק בין שירה לטיפול נפשי. פיתון דנה בתפקיד המתרגם כמי שמנהל דיאלוג פעיל ואינטימי עם הטקסט ומסייע לקרוא לשירה להתקרב. לאורך השיחה היא מתמקדת בשירתה של המשוררת האמריקאית עדה לימון, ובמיוחד ביצירה הנחיות למניעת יאוש, ומסבירה כיצד השירה הופכת למצפן ומקור כוח בתקופות קשות. הפרק מיועד לאוהבי שירה, למטפלים ולמי שמחפש דרכים חדשות להסתכל על החיים דרך המילה הכתובה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תרגום שירה הוא תהליך אקטיבי של פיצוח וחיפוש אחר המילה המדויקת, ההופך את הקריאה הפסיבית למפגש אינטימי ואישי.
- עבור מתרגמת שגדלה בין שפות, התרגום הוא חוויית קיום מובנית המאפשרת ניווט תמידי בין זהויות לשוניות.
- השירה משמשת לעיתים כדרך לחמם את הקשב, ללוש את השריר היצירתי ולאפשר לשירה להתקרב גם בתקופות של חסימה.
- שירתה של עדה לימון משלבת נושאים פיזיים, משפחתיים וטבעיים באופן שנוגע לעומק החוויה האנושית.
חַיֶּיהָ בְּעַד מַבָּט אֶחָד נָתְנָה
12 בנובמבר 202450 דק׳אורחים:עודד מנדה-לוילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מוקדש לדמות אשת לוט המופיעה בפרשת וירא ומנתח כיצד משוררות וסופרות לאורך הדורות העניקו לה קול ומשמעות חדשה. המנחה ענת שרון-בלייס והמשורר והמתרגם רפי וייכרט דנים בשירים של ויסלאבה שימבורסקה ואנה אחמטובה, המציגים מבט ביקורתי על דמותו של לוט ועל פעולת המבט לאחור. זהו פרק חובה למי שמתעניין בפרשנות מגדרית, ספרותית ורגשית לסיפורי המקרא ולחוויית הפליטות והעקירה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המקרא מקדיש לאשת לוט רק שש מילים, מה שמאפשר ליוצרות לאורך ההיסטוריה למלא את השתיקה בפרשנויות אישיות.
- המבט לאחור של אשת לוט אינו בהכרח מעשה של חוסר ציות, אלא ביטוי של אומץ, הקרבה וגעגוע עמוק לבית שאבד.
- השירים הנידונים מאירים באור ביקורתי את דמותו של לוט הצדיק, הממשיך בדרכו ללא התחשבות בבני משפחתו.
- החוויה של אשת לוט משקפת את המצב האוניברסלי של פליטות, שבו הניסיון לשמר את העבר מתנגש עם הצורך לשרוד את העתיד.
- יצירות ספרותיות מאפשרות לראות בסיפור המקראי רנטגן רגשי ומורכב של הנפש האנושית.
שומעים את אמריקה שרה
5 בנובמבר 202441 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את המתרגמים עקבית מלכין ויואב ורדי לשיחה על שירה אמריקאית, תוך דגש על נושאי אהבה, טבע ואינטימיות ולא רק פוליטיקה. הפרק מציג יצירות של משוררים קלאסיים ועכשוויים כגון וולט וויטמן, לנגסטון יוז, לואיז גליק, בילי קולינס ומרי אוליבר. האורחים חולקים חוויות אישיות ממפגשיהם עם משוררים אלו ומסבירים כיצד השירה האישית משקפת את החוויה האמריקאית המורכבת. מומלץ לחובבי שירה המבקשים להכיר לעומק את המתרגמים והמשוררים שמאחורי היצירות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השירה האמריקאית התפתחה מהקול הלאומי המקיף של וולט וויטמן לקולות אישיים, אינטימיים וממוקדים בפרטים קטנים.
- משוררים עכשוויים כמו לואיז גליק ובילי קולינס משתמשים בפרטים יומיומיים כדי להאיר חוויות אנושיות אוניברסליות של בדידות ואהבה.
- המתרגמים מעידים על צניעותם יוצאת הדופן של גדולי המשוררים האמריקאים שפגשו, והערכתם למלאכת התרגום לעברית.
- דרך שירי טבע ואינטימיות, ניתן למצוא תדר אחר להקשבה גם ביום טעון פוליטית כמו יום הבחירות.
הקריאה זו מלאכה של החייאה
29 באוקטובר 202439 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מוקדש למוסד הספרייה, ובוחן את תפקידו המשתנה לאורך ההיסטוריה, מהספריות הראשונות במסופוטמיה ועד ימינו. המראיינת ענת שרון בלייס משוחחת עם פרופ' עידו ברונו על זיכרונות אישיים, על הקשר בין ספריות לחופש האדם ועל הסיבה לצורך במבנים פיזיים בעולם דיגיטלי. זהו פרק חובה לכל מי שרואה בספרייה יותר מאשר מאגר ספרים, ומבקש להבין את כוחה התרבותי והחברתי של הספרייה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ספריות ציבוריות נגישות לכלל הציבור הן המצאה חדשה יחסית, שהחלה להתפתח רק במהלך המאה ה-19.
- בניגוד לחיפוש דיגיטלי מוכוון אלגוריתם, הספרייה הפיזית מעניקה לקורא את קסם ה'מקריות' - מציאת ידע שלא חיפש במפורש על המדפים הסמוכים.
- הספרייה היא מוסד בעל עוצמה פוליטית וחברתית, והנגשתה לציבור הרחב היא בבואה של חברה חופשית ודמוקרטית.
- ישנו קשר פואטי בין מושג ה'חופש' לבין הימצאות בספרייה, כפי שמדגים סיפורו של אסיר פוליטי שבילה את תקופת מאסרו בספריית הכלא.
מתחילות מבראשית
22 באוקטובר 202443 דק׳אורחים:גדעון לבלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק זה עוסק בשאלות הקשות של שמחת תורה בשנה רוויית מלחמה, אובדן וכאב אישי ולאומי. המארחת משוחחת עם דוקטור רות קרא-איוונוב קניאל על ספרה החדש "אפר ויהלום" ועל החיפוש אחר נחמה בטקסטים קבליים ובשרשרת הדורות. הפרק מציע זווית פילוסופית ורוחנית על המושגים בראשית, אלוהות, ואנושיות, ומבקש למצוא דרך להוליד שמחה ותקווה גם מתוך ההריסות. מומלץ למי שמחפש השראה, חיזוק רוחני והבנה עמוקה של טקסטים יהודיים מול המציאות המורכבת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- האבל על המלחמה מחייב אותנו לא רק להתאבל, אלא גם למצוא בטוב, בחיים ובהמשכיות את הכוח לקום ולהתחיל מחדש.
- תפיסת האלוהות בקבלה כוללת גם היבט נקביי, המעניקה נחמה בכך שהאלוהות עצמה יולדת את עצמה מחדש מתוך חלקים מתים.
- תהליכים של שבירה וחיתוך, כפי שמתואר בפרשת בראשית, הם לעיתים מתנה המאפשרת לאדם לצאת מתלות ומחוסר חירות לחיים מלאים יותר.
- להיות אדם בצלם אלוהים משמעו לחיות עם דואליות - לחבר את החלקים הזכריים והנקביים, היוצרים וההורסים, בתוך תוכנו.
- החסידות רואה במוות מעבר מחדר לחדר, מה שמאפשר לאדם לא לשקוע בתוך האבל אלא לעמוד זקוף מול הכאב ולהמשיך ליצור.
קירות הבית מתפתלים מכאב
15 באוקטובר 202443 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחת ענת את דוקטור יובל פז לשיחה על הבית בשירה העברית כביטוי לנפש ולתודעה. השיחה סוקרת יצירות של משוררים כגון זלדה, דליה רביקוביץ' ואבות ישורון, ומנתחת כיצד הבית משתנה ממרחב מוגן למקום של כאב ואובדן. בעקבות אירועי אוקטובר, הפרק מציע זווית אקטואלית וכואבת על שבריריות הבית הלאומי והפרטי. זו האזנה מומלצת לכל מי שמחפש להעמיק בחיבור שבין ספרות לחיים ולמשמעות הבית בחברה הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הבית בשירה העברית משמש לא רק כמרחב פיזי, אלא כראי לנפש ולתודעה האישית והלאומית.
- עבור משוררים כמו דליה רביקוביץ', הבית הופך לעיתים למקום מיוסר שבו הקירות מתפתלים מכאב, בניגוד לציפייה לביטחון.
- אירועי השנה האחרונה ערערו את התפיסה שהבית הוא מבצר, והדגישו את שבריריות הקיום הלאומי והפרטי.
- הסוכה משמשת כמטאפורה לזמניות הבית ולחובתנו לזכור שהוא אינו בהכרח קבוע או בטוח לחלוטין.
- השימוש בשירי אשם וגעגוע אצל משוררים שעלו ארצה מדגיש את הפער והזרות שנוצרים בעקבות אובדן הבית המקורי.
באותו יום זכרתי הכל והיום אני לא זוכר כלום
8 באוקטובר 202440 דק׳אורחים:מרב רוטלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את המוזיקאי עומר קורן, שמתנדב במוקד 100 של המשטרה, לשיחה על חווייתו ב-7 באוקטובר. קורן מתאר את הקושי המנטלי העצום שבמענה לשיחות מצוקה בזמן הטבח, ואת הדרך שבה התמודד עם הטראומה. השיחה עוסקת גם בהפיכתו של שירו "עשוי מאותיות" (של חיים גורי) להמנון לאומי לא רשמי ולכלי הנצחה למשפחות שכולות. הפרק מדגיש את החיבור בין יצירה מוזיקלית לבין הכאב והשכול הלאומי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התנדבות במוקד חירום ביום אירוע טראומטי לאומי מציבה קשיים נפשיים חריגים גם בפני מתנדבים בעלי הכשרה.
- המוח האנושי מסוגל לפתח מנגנוני הדחקה קיצוניים כדרך להתמודדות עם טראומה מצטברת וקשה.
- שירה עברית, כמו זו של חיים גורי, יכולה לקבל משמעות חדשה ועוצמתית בעת משבר לאומי ולהפוך למקור נחמה.
- מכתבים אחרונים של נופלים הופכים לעיתים קרובות לחלק בלתי נפרד מהנצחתם הציבורית והאישית.
לפעמים נדמה לי שאני לא קיים כשאני קורא
10 בספטמבר 202447 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתארח ד"ר עודד מנדה-לוי ומציג את ספרו החדש, הבנוי מפרגמנטים המשלבים תצפיות על כתיבה, זיכרון ומרחב עירוני. הוא משתף בתהליך הכתיבה שעבר בעקבות המעבר ליפו ובדרך בה הוא פוגש סופרים גדולים, גם כאלה שכבר אינם בין החיים. המאזינים יזכו להצצה אל תוך נפשו של סופר הבוחן את המושג מפגש כחוויה רגשית ונפשית. זוהי שיחה על אהבה לספרות, על כוחו של הדמיון ועל החיים עצמם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כתיבת פרגמנטים יומיומיים יכולה לשמש כלי לחיזוק נפשי והתמודדות עם משברי מעבר.
- הפיכת פגישות מדומיינות לטקסט מעניקה להן תוקף ומשמעות בביוגרפיה האישית של הכותב.
- המעבר למקום מגורים חדש ומעורר קונפליקט פנימי יכול להוליד כתיבה רגשית ועמוקה יותר.
- הכותרת אני סופר מבטאת משחק מילים בין מעשה הכתיבה לבין פעולת המנייה של זיכרונות ופרטים.
הילדות והילדים שעושים היסטוריה
3 בספטמבר 202454 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחת ענת שרון-בלייס את הסופרת תמר וייס-גבי לשיחה על ספר העיון החדש שלה, העוסק בהיסטוריה של הילדות והילדים. השתיים דנות בבחירה לספר את ההיסטוריה מנקודת מבטם של ילדים ולא רק דרך דמויות היסטוריות בולטות, ובקשר המורכב שבין האדם לטבע לאורך הדורות. השיחה נוגעת בשאלות של שייכות, הישרדות וכיצד נורמות חברתיות מרחיקות אותנו מהעולם הטבעי. זהו פרק מומלץ למי שמתעניין בספרות ילדים, היסטוריה חברתית וקשרים אקולוגיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ילדות היא לא תקופה שצריך להמתיק, אלא חלק מהותי מהחיים עצמם עם כל המורכבות שבהם.
- ההיסטוריה נכתבה בדרך כלל על ידי מבוגרים ולמען מבוגרים, תוך התעלמות מחייהם היומיומיים של מיליוני הילדים והילדות שבנו את התשתית להיסטוריה האנושית.
- ילדים מחזיקים בעמדה ייחודית בעולם המאפשרת להם לעיתים לזהות צרימות ואי-צדק בסביבתם, שכן הם עדיין לא צברו את הקיבעון או את הניסיון הממתן את היכולת לשאול למה.
- התרחקות האדם מהטבע אינה רק משבר אקולוגי, אלא תהליך שמשנה את תחושת השייכות ואת הבסיס הביולוגי של הקיום האנושי.
שמו עדיין הולך לפניו - מאה להולדתו של אפרים קישון
23 באוגוסט 202449 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את דוקטור נבית בראל לשיחה על אפרים קישון, הסטיריקן והסופר הישראלי הנודע. השיחה עוסקת ביכולתו הפנומנלית של קישון לפענח את הישראליות זמן קצר לאחר עלייתו, ובהתקבלות המורכבת של עבודתו בארץ לעומת הערצתו בעולם. דרך ניתוח יצירות כמו סאלח שבתי, הפרק מאיר את החברה הישראלית של העשורים הראשונים ואת המבט הקישוני החריף וההומוריסטי. מומלץ לחובבי תרבות, ספרות והיסטוריה ישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קישון חווה תסכול מכך שלא נתפס כסופר רציני בארץ, אלא בעיקר ככותב טורים קומיים.
- ההצלחה הבינלאומית העצומה של ספרי קישון, שתורגמו לעשרות שפות, עומדת בניגוד ליחס המסויג שקיבל מהאליטה התרבותית הישראלית בזמנו.
- יצירות כמו סאלח שבתי מציגות מורכבות חברתית שמעבר לסטריאוטיפים המיוחסים להן, תוך ניתוח פערי כוחות בין העולים החדשים לממסד.
- הכתיבה של קישון שיקפה את התלות של החברה הישראלית בפתקים ופרוטקציות, מציאות שמתקיימת בשינויי אדרת גם כיום.
מסע אל ה"אההבה"
19 באוגוסט 202449 דק׳אורחים:תמי קאץ-פריימןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחת המגישה את ד"ר גדעון לב, פסיכולוג קליני ופילוסוף, לשיחה מרגשת על מושג האהבה וספרו "אהבה עם שני ה'". השיחה עוסקת במתח שבין החשיבות העצומה של האהבה לחיינו לבין היותה תופעה חמקמקה, ובחשיבותו של הלב השבור כחלק בלתי נפרד ממהות האדם. גדעון משלב תובנות פילוסופיות עם חוויות אישיות ומדגיש את הצורך להכיר בהיבט הקוסמי של האהבה מעבר להסברים המדעיים. הפרק מומלץ לכל מי שמחפש להתבונן לעומק ברגש המורכב והחשוב ביותר בחיינו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אהבה היא כוח קיומי מרכזי אך נותרת מסתורית וחמקמקה, מה שיוצר פער מתמיד בין הרצון להבינה לבין חוסר היכולת לדעתה עד הסוף.
- הלב השבור הוא מצב קיומי אנושי בסיסי; אין לב שאינו שבור, והשלמות בלב מגיעה דווקא דרך הכרה בשברים ובסדקים.
- התרבות המודרנית, מרוב עיסוק ודיבור על אהבה, הפכה אותה למושג בנאלי ושקוף שמונע מאיתנו לראות את עומק משמעותה.
- יש לשלב בין המנועים המוכרים של האהבה - ביולוגיה, פסיכולוגיה ותרבות - לבין ההבנה שהעוצמה הראשונית והמסתורית שלה היא קוסמית באופיה.
זאת אשיב אל לבי - משוררים בעקבות מגילת איכה
13 באוגוסט 202437 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
התוכנית מארחת את המשוררים הדס שחם זוננפלד ויעקב מתן לשיחה על אסופת השירים שיב אליבי. השיחה בוחנת את החיבור המורכב בין מגילת איכה העתיקה למציאות העכשווית בישראל מאז שבעה באוקטובר. האורחים דנים בכוחה של השירה להוות מעקה נפשי מול התהום והשבר, ובמשמעות השאלה איכה כנקודת מפגש בין אדם לאלוהיו. הפרק מיועד למי שמחפש הבנה עמוקה של התמודדות עם אבל ושכול דרך היצירה העברית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מגילת איכה משמשת כגשר בין חורבן היסטורי לבין שבר לאומי ואישי עכשווי.
- השאלה איכה (איך זה קרה) המופנית לאלוהים, משלימה את השאלה איכה (איפה אתה) ששואל אלוהים את האדם.
- השירה משמשת כמעקה גואל וכאמצעי לעיבוד רגשות כאשר אין מילים אחרות להחזיק את הכאב.
- המעבר ממצב של ויכוחים עזים למצב של שאלה מעורר תקווה חדשה ודיאלוג פנימי.
אני רוצה לדעת מה שלומך
6 באוגוסט 202454 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את תפיסתה של פרופסור מרב רוט, פסיכואנליטיקאית וחוקרת תרבות, הרואה בספרות ובפסיכואנליזה שפות משלימות להבנת המאבק הפנימי בין יצר החיים ליצר המוות. דרך ניתוח יצירות ספרותיות כגון מאדאם בובארי וסיפורים מחדר הטיפולים, עולה הדיון על ההתמודדות עם האמת ועם מציאות מורכבת. הפרק מיועד לכל מי שמתעניין בנפש האדם, בתרבות ובאופן שבו סיפורים מעצבים את תפיסת עולמנו. מומלץ להאזין כדי לקבל פרספקטיבה מעמיקה על מורכבות החיים והיכולת להתעקש על הטוב גם בתקופות קשות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הנפש המשוכללת היא זו שמפגישה בין השכבות השונות של הערכים הגבוהים לבין היצרים הנמוכים ומנהלת ביניהם דיון.
- מושג האמת בנפש הוא מורכב מכיוון שאנו מסרבים לו באופן קבוע כדי לא להכביד על עצמנו.
- הספרות אינה מושכבת על שפת הפסיכואנליזה, אלא היא משכיבה את המטופלים על שפת הסופר ומגלה דברים חדשים.
- הנקם הוא רגש טבעי אך אין חובה לממש אותו, והאתגר הוא לבחור באמת רחבה ומורכבת.
- הטיפול הנפשי דומה לנסיעה בקרקרה המשוטטת ללא כיוון מוגדר, ושיטוט זה מאפשר גילוי אמיתות חדשות.
הלב של הקומיקס
30 ביולי 202449 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את אילנה זפרן, המאיירת והקומיקסאית המוכרת מ"פינת ליטוף" בעיתון הארץ, לרגל בחירתה ליקירת פסטיבל אנימיקס 2024 והשקת ספרה החדש "גלויות לב". השיחה עוסקת בהבדלים האומנותיים בין קומיקס לקריקטורה, ובאופן שבו דמויות של בעלי חיים משמשות ככלי לעיסוק במסרים פוליטיים וחברתיים מורכבים בצורה נגישה ורכה. זפרן משתפת בסיפורים מאחורי הספר החדש, שמתאר מערכת יחסים בין ארמדילה בטקסס למרמיטה בתל אביב, ומספקת הצצה לעולמה היצירתי. זהו פרק מומלץ לחובבי קומיקס, איור ואמנות ישראלית עכשווית המעוניינים להבין את מאחורי הקלעים של היצירה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קומיקס מאפשר מרחב לסיפור והתפתחות רגשית, בעוד שקריקטורה ממוקדת במסר חד וביקורתי המוגבל בדרך כלל לפריים אחד.
- השימוש בדמויות של בעלי חיים מאפשר לזפרן להעביר מסרים פוליטיים חריפים בצורה רכה ונגישה יותר, מה שמאפשר גם לקוראים בעלי דעות שונות להתחבר לתוכן.
- החלטתה של זפרן להפוך למאיירת התגבשה בזמן שהותה בטקסס לאחר הצבא, שם עבדה כמדריכה לאומנויות במחנה קיץ.
- הבחירה ביוצרים כ'יקיר פסטיבל' משקפת הצטברות של גוף עבודה משמעותי לאורך שנים, אך גם מעלה תהיות על שלב זה בקריירה של האמן.
אני יודע יער - על עצים חיים ועצים כרותים ביצירתו של ביאליק במלאת 90 למותו
24 ביולי 202449 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במקומו המרכזי של עולם העצים והטבע בשירתו ובסיפוריו של חיים נחמן ביאליק, במלאת 90 שנה למותו. המנחה ענת שרון-בלייס והאורח פרופסור דרור בורשטיין בוחנים כיצד הביוגרפיה של ביאליק כסוחר עצים השפיעה על תפיסתו האמנותית, המשלבת בין העץ כחומר גלם לבין העץ כישות מיסטית ורגשית. הדיון מעמיק ביחסים האנושיים המורכבים עם הטבע, מגן העדן ועד להרס היערות בתרבות המודרנית. מומלץ לחובבי ספרות, חובבי טבע ולכל מי שמחפש מבט רענן על יצירתו של המשורר הלאומי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קיימת הבחנה בעייתית בתפיסת העולם האנושית המודדת עצים רק לפי מועילותם לאדם (פרי אכיל) ולא כבעלי ערך עצמי.
- עבור ביאליק, היכולת לעסוק בעצים כחומר גלם (קרשים) וכחברים (עצים חיים) יצרה כפל מבט ייחודי בשירתו.
- הדימוי של 'חטיבת עצים' משמש אצל ביאליק כמטפורה לא רק להרס חיצוני, אלא גם למצבים שבהם המשורר מרגיש 'נפילה' מהשראה אמנותית.
- בניגוד לאדם, לעץ יש 'תקווה' להשתקם ולצמוח מחדש גם לאחר פגיעה קשה, כל עוד מערכת השורשים קיימת.
- התיאור של גזעים קרוטים בספרות מתכתב לעיתים עם שפה מקראית ותיאורי אלימות כדי להדגיש את הכאב שבניתוק הטבע.
"צריך לקחת את הילדה"- היתומה שהיו לה הורים
16 ביולי 202446 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את המשוררת וחוקרת התיאטרון ד"ר דיטי רונן לשיחה אישית וחשופה על ספר שיריה החדש, "דברי הימים". במהלך הכתיבה, שארכה כשמונה שנים, גילתה רונן פרטים מטלטלים על תקופת ילדותה בבית יתומים ברמת גן, נושא שהיה מושתק במשפחתה. השיחה עוסקת בהתמודדות עם ביוגרפיה קשה, ניסיון להבין את המניעים להרחקתה מהבית, והשפעת דמותה של אמה, ניצולת שואה, על חייה. מדובר בפרק מרגש על כוחה המרפא של הכתיבה ועל הניסיון לגבש זהות מתוך אי-ידיעה ושתיקה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תהליך הכתיבה שימש ככלי מחקרי ותרפויטי לגילוי אמיתות ביוגרפיות מודחקות.
- המשוררת חוותה תחושות גופניות של טראומה מוקדמת, גם מבלי לזכור את האירועים במודע.
- הכתיבה על המיתולוגיה האישית סייעה לה להפוך את הכאב ליצירה ולהתמודד עם הניתוק מהבית.
- השתיקה המשפחתית סביב אירועי העבר יצרה ואקום שדרש מחקר פעיל כדי לפענחו.
- דמיון חיצוני ואופי לאם, לצד "אשמת ניצולים" של האם, יצרו מערכת יחסים מורכבת וטעונה בין האם לבת.
תחבושות של אהבה
9 ביולי 202445 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את חוקרת האומנות תמי קאץ-פריימן לשיחה על תערוכת הסיום של בוגרי תוכנית יונה פישר לאוצרות, המוצגת במוזיאון יפו העתיקה. השיחה עוסקת בקושי לאצור תערוכה בתקופה של שבר לאומי, ובבחירה לעסוק בתיקון, ריפוי ואיחוי מתוך תקווה ולא מתוך אבל בלבד. התערוכה שואבת השראה משירו של אהרון שבתאי ומשלבת עבודות של אומניות המתייחסות לטראומה לאומית ואישית. הפרק מיועד לחובבי אומנות, תרבות וכל מי שמחפש נקודת מבט יצירתית על התמודדות עם המציאות הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אוצרות בתקופת משבר דורשת לעיתים מעבר מעיסוק ישיר בטראומה ואבל לעיסוק בתקווה ובאפשרויות לריפוי.
- מושגים כמו כינצוגי מהווים השראה אסתטית ופילוסופית לתיקון נפשי בתרבות העכשווית.
- אומנות יכולה לשמש כלי לטיפול בסמלים לאומיים פצועים באמצעות חבישה מטאפורית.
- הפיכת פגם גופני לאובייקט אסתטי, כמו פרוטזה שהופכת לתכשיט, מאפשרת לאומן לייצר תיקון אישי.
איפה אתן בקיץ ?
2 ביולי 202446 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחת ענת שרון בלייס את הסופרת נטה חוטר לשיחה על ספרה החדש. השיחה צוללת אל דמותה של הגיבורה זוהרה, אל השילוב הייחודי בין הומור למתח ואל האופן שבו חוויות חיים אישיות מתורגמות לכתיבה. הפרק מיועד לחובבי ספרות עברית המעוניינים להבין את מאחורי הקלעים של תהליך היצירה הספרותית. מומלץ להאזין כדי לשמוע על הדמויות הצבעוניות בספר ועל הטיפול ההומוריסטי בנושאים כואבים כמו זוגיות וחרדה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כתיבה חופשית ללא תכנון מראש מאפשרת לכותבת לגלות את סוף הסיפור תוך כדי תנועה.
- השימוש בהומור בכתיבה משמש כמרחק רגשי המאפשר ניתוח קר של אירועים רגשיים מורכבים.
- שילוב ז'אנרים מציע מרחב יצירתי נוח יותר מאשר היצמדות לספרות ז'אנר מובהקת.
- טיפול זוגי בספרות ובמציאות משמש לעיתים כמנגנון המציף את הכאבים והכשלים בזוגיות דרך הומור וסאטירה.
מלחמה זה דבר בוכה
27 ביוני 202453 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק באופן שבו ספרות מקומית מתמודדת עם השכול הישראלי, תוך התמקדות ברומן הר הטועים של יהודית הנדל ובספרה של אורית וולפיילר בין האדם למקום. המשתתפים דנים בשאלה האם הספרות מציעה מפלט מהשבלונה החברתית של האבל או מאתגרת אותה, ובחוויה הקיומית של הורים שכולים. הפרק רלוונטי למי שמתעניין בספרות עברית, בהשפעת התרבות על הזיכרון הלאומי ובקשר שבין כתיבה למציאות של מלחמה מתמשכת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יהודית הנדל ביקשה ברומן הר הטועים לבעוט בפולחן השכול ובמיתוסים הממסדיים של האבל.
- סופרים מתמודדים עם המתח התמידי בין הניסיון לחיות חיים נורמליים לבין המציאות הישראלית שבה הורים מגדלים ילדים לתוך מציאות של סיכון ביטחוני.
- ההבדל בין החלקה הצבאית לחלקה האזרחית משקף פערים תרבותיים ורגשיים בניהול האבל בישראל.
- עבור דמויות מסוימות, הטקסיות של השכול הצבאי עשויה להיתפס כגן עדן של נחמה לעומת הריקנות של האבל האזרחי.
בימת השוטים הגדולה שלנו
25 ביוני 202450 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מוקדש למחזה המלך ליר של שייקספיר ולעלייתה של הפקה חדשה באנסמבל עיתים בבימויה של רינה ירושלמי ובהשתתפות דורון תבורי. האורחים דנים במשמעויות העמוקות של המחזה, העוסק בכוח, זקנה, שחיתות ואמת, ובתהליך היצירה האינטימי שנוצר על הבמה ללא אפקטים. המאזינים מקבלים הצצה לגישות השונות של השחקן והבמאית להבנת העלילה והדמויות, ומדוע המחזה הזה רלוונטי במיוחד כסגירת מעגל מקצועית עבור ירושלמי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המחזה המלך ליר עוסק במהות של כוח, זקנה, והשאלה מהי אהבה אמיתית.
- חלוקת הממלכה במחזה מונעת מתחרות של חנפנות שיוצר המלך, מה שמוביל לקריסת המציאות סביבו.
- ההפקה החדשה בבימויה של רינה ירושלמי מתמקדת באינטימיות בין הקהל לשחקנים, ללא שימוש באפקטים, כדי לאפשר הקשבה מוחלטת לטקסט.
- דורון תבורי רואה במחזה מבנה דרמטי מושלם שבו 11 דמויות נקלעות לקלחת שבה כל החלטה יוצרת גלי הדף והרס.
גם פועלות וגם כותבות
18 ביוני 202452 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את הסופרת נילי לנדסמן לשיחה על רומן חדש פרי עטה, "הפועלות", העוסק בחייהן וביצירתן של נשים בעלייה השנייה ובראשן רחל קצינלסון-שזר. לנדסמן משתפת בקושי ובאתגר הטכני והרגשי הטמונים בתרגום מסמכים וארכיונים יבשים לסיפור בדיוני חי ונושם. השיחה עוסקת גם במסעה האישי של הסופרת מילדות בקיבוץ אל עבר העיסוק המאוחר בסיפורן של נשים ואימהות, לאחר שנים שבהן נמשכה בעיקר לסיפורי הגברים החלוצים. הפרק מומלץ לחובבי ספרות עברית, היסטוריה וסיפורים נשיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כתיבת רומן היסטורי דורשת מהסופרת "לנטרל את עצמה" כדי לייצר מרחב עלילתי שהקורא חווה בהווה.
- השימוש בארכיונים ובעיתונות התקופה חיוני לבניית אמינות, אך האתגר האמיתי הוא הטמעת הטקסטים המקוריים בתוך רצף הבדיון הספרותי.
- לנדסמן מצביעה על תהליך פנימי שבו עברה מחיפוש אחר "סיפורי הגברים" של העלייה השנייה לעבר הבנה וחקר של פועלן וחייהן של הנשים, האימהות והסבתות.
- המציאות ההיסטורית לעיתים עולה על כל דמיון, מה שמחייב את הכותבת לאזן בין נאמנות למקור לבין יצירת סיפור פיוטי.
לתפוס את החרב המרחפת - 100 שנים למותו של פרנץ קפקא
3 ביוני 202453 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציין מאה שנים למותו של הסופר פרנץ קפקא באמצעות ניתוח בקשותיו האחרונות ושאלת האחריות המוסרית של חברו, מקס ברוד, שלא שרף את כתביו. האורח דוקטור אורי הולנדר מציע זווית מרעננת על קפקא דרך המרחב התל-אביבי המוכר והשגרתי. הפרק מיועד לחובבי ספרות המבקשים להעמיק בהבנת היצירה הקפקאית מעבר לקלישאות הבירוקרטיות. הוא מסביר כיצד ה"קפקאי" טמון דווקא ברגעים הסתמיים והיום-יומיים ביותר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הרגעים ה"קפקאיים" אינם רק תיאורים של סבך בירוקרטי, אלא התגלות הפנים המאיימות או הגרוטסקיות של המציאות הסתמית.
- פעולת ה"לקפקף" כפי שטבע הצייר יוסל ברגנר, מבטאת את המודעות של אדם לכוחות חיצוניים המבטלים את ייחודיותו כפרט.
- החלטתו של מקס ברוד שלא למלא את צוואתו של קפקא הפכה את יצירותיו לאחד הכוחות המשפיעים ביותר על המחשבה המודרנית.
- אצל קפקא, ה"רגיל" הוא קרקע פורייה לבלתי רגיל, והשאלה היא רק אופן ההתבוננות שלנו במרחב.
שיווק והכנסות מאחת + 5 One Plus Podcast: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך אחת + 5 One Plus Podcast מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של אחת + 5 One Plus Podcast אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את אחת + 5 One Plus Podcast היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 273 הפרקים של אחת + 5 One Plus Podcast הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של אחת + 5 One Plus Podcast כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-273 הפרקים של אחת + 5 One Plus Podcast הופכים למגזין?
- 273 פרקים = 273 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של אחת + 5 One Plus Podcast, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
