אני יודע יער - על עצים חיים ועצים כרותים ביצירתו של ביאליק במלאת 90 למותו
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 24 ביולי 2024 |
|---|---|
| אורך | 49 דק׳ |
| הנושא המרכזי | עצים וטבע ביצירת ביאליק |
| אורחים | ענת שרון בלייס, פרופסור דרור בורשטיין |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק עם ענת שרון בלייס?
ניתוח ספרותי-אקולוגי של דמות העץ ביצירתו של חיים נחמן ביאליק, מבעד לעיניים ביוגרפיות ופילוסופיות.
הפרק עוסק במקומו המרכזי של עולם העצים והטבע בשירתו ובסיפוריו של חיים נחמן ביאליק, במלאת 90 שנה למותו. המנחה ענת שרון-בלייס והאורח פרופסור דרור בורשטיין בוחנים כיצד הביוגרפיה של ביאליק כסוחר עצים השפיעה על תפיסתו האמנותית, המשלבת בין העץ כחומר גלם לבין העץ כישות מיסטית ורגשית. הדיון מעמיק ביחסים האנושיים המורכבים עם הטבע, מגן העדן ועד להרס היערות בתרבות המודרנית. מומלץ לחובבי ספרות, חובבי טבע ולכל מי שמחפש מבט רענן על יצירתו של המשורר הלאומי.
/ תובנות מרכזיות
- קיימת הבחנה בעייתית בתפיסת העולם האנושית המודדת עצים רק לפי מועילותם לאדם (פרי אכיל) ולא כבעלי ערך עצמי.
- עבור ביאליק, היכולת לעסוק בעצים כחומר גלם (קרשים) וכחברים (עצים חיים) יצרה כפל מבט ייחודי בשירתו.
- הדימוי של 'חטיבת עצים' משמש אצל ביאליק כמטפורה לא רק להרס חיצוני, אלא גם למצבים שבהם המשורר מרגיש 'נפילה' מהשראה אמנותית.
- בניגוד לאדם, לעץ יש 'תקווה' להשתקם ולצמוח מחדש גם לאחר פגיעה קשה, כל עוד מערכת השורשים קיימת.
- התיאור של גזעים קרוטים בספרות מתכתב לעיתים עם שפה מקראית ותיאורי אלימות כדי להדגיש את הכאב שבניתוק הטבע.
מדוע בחר ביאליק להגדיר את עצמו בשיר כ'חוטב עצים' דווקא כשהוא נדרש להגדרה עצמית כמשורר?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הפרק עוסק במקומו המרכזי של עולם העצים והטבע בשירתו ובסיפוריו של חיים נחמן ביאליק, במלאת 90 שנה למותו. המנחה ענת שרון-בלייס והאורח פרופסור דרור בורשטיין בוחנים כיצד הביוגרפיה של ביאליק כסוחר עצים השפיעה על תפיסתו האמנותית, המשלבת בין העץ כחומר גלם לבין העץ כישות מיסטית ורגשית. הדיון מעמיק ביחסים האנושיים המורכבים עם הטבע, מגן העדן ועד להרס היערות בתרבות המודרנית. מומלץ לחובבי ספרות, חובבי טבע ולכל מי שמחפש מבט רענן על יצירתו של המשורר הלאומי.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- קיימת הבחנה בעייתית בתפיסת העולם האנושית המודדת עצים רק לפי מועילותם לאדם (פרי אכיל) ולא כבעלי ערך עצמי. · עבור ביאליק, היכולת לעסוק בעצים כחומר גלם (קרשים) וכחברים (עצים חיים) יצרה כפל מבט ייחודי בשירתו. · הדימוי של 'חטיבת עצים' משמש אצל ביאליק כמטפורה לא רק להרס חיצוני, אלא גם למצבים שבהם המשורר מרגיש 'נפילה' מהשראה אמנותית. · בניגוד לאדם, לעץ יש 'תקווה' להשתקם ולצמוח מחדש גם לאחר פגיעה קשה, כל עוד מערכת השורשים קיימת. · התיאור של גזעים קרוטים בספרות מתכתב לעיתים עם שפה מקראית ותיאורי אלימות כדי להדגיש את הכאב שבניתוק הטבע.
מתיאור הפרק
ענת שרון בלייס משוחחת עם הסופר חוקר הספרות פרופ' דרור בורשטיין על האיש שהחל את דרכו כסוחר עצים והפך למשורר שכתב על היערות בחייו מתוך אהבה ומודעות אקולוגית עמוקה. הטקסטים בתכנית - "שחה נפשי", "ספיח", הבריכה", "פרידה", "אריה בעל גוף" "ינסר לו כלבבו". עורכת ומגישה: ענת שרון בלייס, תמונה: Shutterstock See omnystudio.com/listener for privacy information.