תומר ועמיתפודקאסט של תומר אסולין ועמית להב
תומר אסולין ועמית להב
38 פרקים
על התוכנית
בפינה הכי מאיימת של דרום תל אביב - היכן שמספרי בדיחות, מוסכניקים וצרכני זנות נפגשים בכל לילה, נפגשים תומר ועמית ומארחים בכל פרק אורחים מעולמות הטלוויזיה, המוזיקה, הפרסום, הטכנולוגיה ועוד, כשהדבר המקשר בין כולם הוא התשוקה האדירה לעשייה. כשהשניים לא עוקצים אחד את השני, הם צוללים לשיחה קלילה, לא מתיימרת ובגובה העיניים (או בגובה המותניים) - כראוי למקום בו הפודקאסט שלהם מוקלט...
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה תומר ועמית?
תומר ועמית הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת תומר אסולין ועמית להב. מסע פודקאסט אישי וביקורתי אל מעמקי החיים המודרניים, היצירה והפסיכולוגיה שמאחוריהם. בארכיון 38 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-52 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 38 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-52 דקות |
| הפרק האחרון | 1 בינואר 2020 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"השכן שאני אומר לו שלום - יש מצב שיש לו גולגולות במקרר"
שלי וקרן, יוצרות 'בואי נדבר רצח', מתארחות לשיחה על פשע אמיתי, ומניחות את האימה היומיומית שמושכת את הז'אנר: איך אדם שנראה נורמטיבי לגמרי מסוגל למעשים קיצוניים. הן מצביעות על הבדל תרבותי - בישראל הדגש על הקורבנות, בחו"ל לעיתים על הרוצח.
עמית, תומר והדר נעים בין החוויה האישית היומיומית לבין ניתוח תרבותי ופסיכולוגי - השפעת הרשתות, החיפוש אחר משמעות בעבודה, והפער בין מציאות לדימוי.
סקרנות אינטלקטואלית עם חשיפה כנה, למי שאוהב לפרק תופעות מודרניות עד הסוף.
מסע פודקאסט אישי וביקורתי אל מעמקי החיים המודרניים, היצירה והפסיכולוגיה שמאחוריהם.
המנחה
המנחים עמית, תומר והדר מפגינים סקרנות אינטלקטואלית גבוהה ושאיפה לאותנטיות. הם משלבים בין חוויות יומיומיות אישיות לבין ניתוח מעמיק של תופעות חברתיות ותרבותיות, תוך חשיפה כנה של עולמם.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בשיחה פתוחה ונינוחה אך מעמיקה, המשלבת בין חקירה רצינית של נושאים לבין סיפורים אישיים. הקצב מאפשר דיון פילוסופי וביקורתי, תוך חיפוש מתמיד אחר המשמעות שמאחורי התופעות המדוברות.
תובנות הזהב מהארכיון
- החיפוש אחר משמעות אישית גובר לעיתים קרובות על שיקולים מסחריים ביצירה.
- הדיגיטל מעצים תופעות חברתיות כמו בריונות וקיטוב באופן שאינו תואם בהכרח את המציאות הפיזית.
- תהליכי יצירה דורשים איזון בין חשיפה אישית לבין יכולת טכנית וניתוח תרבותי.
- המתח היומיומי של החיים המודרניים משקף שאלות קיומיות עמוקות על היחס בין עבודה לפנאי.
התוכנית מתאימה לאנשים המחפשים העמקה אינטלקטואלית בחיים המודרניים, במדיה ובפסיכולוגיה של היצירה, ומציעה להם תובנות ביקורתיות ורלוונטיות.
השאלות הבולטות בארכיון
האם ניתן לשמר את ערך העבודה כאמצעי להגדרת זהות האדם בעולם שבו רובוטים מחליפים עובדים?
איך ניתן לקבוע גבול ברור בין ביקורת לגיטימית לבין בריונות ושיימינג ברשת?
למה אתם עושים פודקאסט?
איך יודעים שפרומו עובד ומצליח להעביר את המסר בצורה אפקטיבית?
איך ניתן לשלב ביקורת על מערכת המשפט תוך שמירה על אמון במערכת והגנה על זכויות הקורבנות והנאשמים?
איך ההתבגרות של הדמות בין העונה הראשונה לשנייה משקפת את התהליך האישי והיצירתי של רון?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
הפודקאסט "בואי נדבר רצח" מתמקד בניתוח פסיכולוגי, תרבותי ומשפטי של מקרי רצח ופשעים, עם דגש על הבנת הנפש והמניעים מאחורי הפשעים.
שלי וקרן מנהלות פודקאסט העוסק ברצח ובפשעים אמיתיים, תוך התעמקות בפן הפסיכולוגי, החברתי והמשפטי של מקרים שונים. הן מדברות על ההבדלים בין התייחסות לפשעים בישראל ובחו"ל, ומדגישות את החשיבות של הבנת הקורבנות ולא רק את הפושעים. הפודקאסט כולל מחקר מעמיק, דיונים פתוחים, ושיתוף קהילה פעילה בפייסבוק. הן מתייחסות גם למקרים אקטואליים כמו רומן זדורוב ואלאור אזריה, ולנושאים רגישים כמו אלימות במשפחה.
- בישראל יש דגש חזק יותר על הקורבנות מאשר על הרוצחים, בניגוד לתרבות בארצות הברית שבה יש לעיתים הלל לרוצחים סדרתיים.
- הפודקאסט מנסה להרחיב את ההבנה מעבר לסיפורים הפשוטים ולבחון את ההשפעות החברתיות, התרבותיות והמשפטיות של מקרים.
- יש ביקורת על מערכת המשפט, במיוחד בארצות הברית, כולל על שיעור גבוה של הרשעות לא צודקות ועל מנגנוני לחץ להודות בפשעים שלא בוצעו.
- הקהילה סביב הפודקאסט פעילה ומגוונת, עם שיח שמשלב גם הומור ככלי התמודדות עם נושאים קשים.
- הפודקאסט לא מתכונן מראש לפרקים באופן מלא, אלא שומע את הסיפור יחד עם המאזינים, מה שמוסיף אותנטיות ושיח פתוח.
איך ניתן לשלב ביקורת על מערכת המשפט תוך שמירה על אמון במערכת והגנה על זכויות הקורבנות והנאשמים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 16 - תאונה בשידור מוקלט
פרקים אחרונים
פרק 16 - תאונה בשידור מוקלט
1 בינואר 202037 דק׳פרק 15 - חתרנות או למות עם נועם ורדי
1 בינואר 202058 דק׳פרק 14 - סאקרים של מת לחיות
1 בינואר 202057 דק׳פרק 13 - עולם הפרסום ע"פ אדם בני
1 בינואר 20201 שע׳ 3 דק׳פרק 12 - פגישת מחזור עם אביתר חלימי
1 בינואר 202052 דק׳פרק 11 - מהפכת המידות של ריי שגב
1 בינואר 202046 דק׳פרק 28 - בואי נדבר רצח
1 בינואר 20201 שע׳ 4 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שלי וקרן מנהלות פודקאסט העוסק ברצח ובפשעים אמיתיים, תוך התעמקות בפן הפסיכולוגי, החברתי והמשפטי של מקרים שונים. הן מדברות על ההבדלים בין התייחסות לפשעים בישראל ובחו"ל, ומדגישות את החשיבות של הבנת הקורבנות ולא רק את הפושעים. הפודקאסט כולל מחקר מעמיק, דיונים פתוחים, ושיתוף קהילה פעילה בפייסבוק. הן מתייחסות גם למקרים אקטואליים כמו רומן זדורוב ואלאור אזריה, ולנושאים רגישים כמו אלימות במשפחה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בישראל יש דגש חזק יותר על הקורבנות מאשר על הרוצחים, בניגוד לתרבות בארצות הברית שבה יש לעיתים הלל לרוצחים סדרתיים.
- הפודקאסט מנסה להרחיב את ההבנה מעבר לסיפורים הפשוטים ולבחון את ההשפעות החברתיות, התרבותיות והמשפטיות של מקרים.
- יש ביקורת על מערכת המשפט, במיוחד בארצות הברית, כולל על שיעור גבוה של הרשעות לא צודקות ועל מנגנוני לחץ להודות בפשעים שלא בוצעו.
- הקהילה סביב הפודקאסט פעילה ומגוונת, עם שיח שמשלב גם הומור ככלי התמודדות עם נושאים קשים.
- הפודקאסט לא מתכונן מראש לפרקים באופן מלא, אלא שומע את הסיפור יחד עם המאזינים, מה שמוסיף אותנטיות ושיח פתוח.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד שלי וקרן מ'בואי נדבר רצח' מסבירות את הפופולריות הגוברת של נושא הפשע האמיתי בישראל לעומת בחו"ל?
הן מציינות שבארצות הברית יש פיצוץ של תוכן בנושא פשע אמיתי, בעיקר דוקו בנטפליקס, בעוד שבישראל יש דגש חזק יותר על הקורבנות ולא על הרוצחים, מה שיוצר תחושה של ריק בנושא הפשע האמיתי בארץ.
▾מהם ההבדלים בזוויות הניתוח של שלי וקרן בפודקאסט שלהן בנוגע למקרי רצח ופשע?
שלי מתמקדת בפן התרבותי והחברתי, כמו ההשפעות של מקרים על החברה והקהילה, בעוד שקרן מתמקדת יותר בפן הפסיכולוגי ובמערכת המשפט, אך שתיהן משלבות את התחומים ומחליפות מקורות מידע ביניהן.
▾איך הפודקאסט 'בואי נדבר רצח' התחיל ומה גרם לשלי וקרן להפוך את תחום הפשע האמיתי לתחביב ולפרויקט רציני?
העניין התחיל שנים לפני הפודקאסט, מתוך סקרנות לפן הקרימינולוגי-פסיכולוגי של רוצחים סדרתיים, והתחיל כדיבור בין חברות על מקרים קשים ומוזרים, שהתפתח ללמידה עצמית ולבסוף להחלטה לשתף את הנושא עם קהל רחב.
▾מהן התובנות של שלי וקרן לגבי מערכת המשפט האמריקאית בעקבות מחקרן על מקרים מפורסמים כמו 'Making a Murderer' ו'West Memphis 3'?
הן מביעות ביקורת על מערכת המשפט האמריקאית, במיוחד על מחדלים כמו הודאות שווא, פוליטיקות פנימיות, ועל כך שאנשים חפים מפשע מורשעים, תוך התייחסות לפרויקט החפות 'Innocence Project' שמנסה לתקן טעויות כאלה.
▾כיצד השיחות בין שלי וקרן על מקרים פליליים משפיעות על הסביבה החברתית שלהן?
הן מספרות שהשיחות על רוצחים ומקרי רצח לעיתים גורמות להשתתקות סביבן, כאשר אנשים בסביבתן לא מבינים את העניין או מוצאים את הנושא מזעזע, וכי הן לעיתים מושכות תשומת לב בקרונות רכבת או במפגשים חברתיים.
פרק 27 - מחסלים פרות קדושות ותל אביבים מזוקנים
1 בינואר 202042 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הנושאים המרכזיים כוללים את המעבר לדירה חדשה והקשיים עם מצוקת החנייה בתל אביב, דיון על ערך העבודה מול רעיון המשכורת הבסיסית האוניברסלית, ביקורת על אופנות הזקנים והברים הגנריים במרכז וצפון תל אביב. בנוסף, יש התייחסות לספורט אמריקאי, במיוחד ל-NBA ולעומרי כספי, ולביקורת על ריצות מרתון וסטיקרים של מרתוניסטים. כמו כן, נשמעת ביקורת על סרטי דיסני הישנים והאווירה האפלולית שבהם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מצוקת החנייה בתל אביב ביום שישי בבוקר יוצרת תופעה של 'משחק כיסאות' עם מכוניות ונהגים בפיג'מות.
- קיימת תנועה עולמית לבחינת הכנסה בסיסית אוניברסלית כפתרון לעולם שבו רובוטים יחליפו עובדים.
- אופנת הזקנים בתל אביב הפכה לסימן תרבותי שמתחיל בברלין ונשזר בשינויים חברתיים וזהותיים.
- הספורט האמריקאי נתפס כביזנס נטול זהות מקומית, בניגוד לכדורגל האירופי שמושתת על זהות קהילתית.
- סרטי דיסני הישנים מתוארים כאפלים ומפחידים יותר ממה שזוכרים, במיוחד עבור ילדים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהי העמדה של תומר בנוגע לרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית והחלפת העבודה בטכנולוגיה?
תומר מביע ביקורת על הרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית וטוען שהערך הגדול של האדם הוא בעבודה, שהיא מה שמגדיר אותו ומניע אותו קדימה. הוא מציין שגם אנשים בפנסיה מתקשים להסתגל לחוסר עבודה, ומדגיש שהעבודה היא דרייב יצרי חשוב.
▾כיצד עמית ותומר מתארים את האווירה והבעיות בחיפוש חניה בתל אביב בסוף השבוע?
הם מתארים את מצוקת החניה בתל אביב בשישי בבוקר כמשחק כיסאות של מכוניות, שבו אנשים מתעוררים מוקדם להזיז את הרכב בין חניות כחול לבן לאדום לבן, מה שיוצר אווירה של זומבים בפיג'מות שמנסים למצוא חניה.
▾מהי הביקורת של תומר ועמית על אופנת הזקנים בתל אביב ומה הסבר אפשרי לתופעה זו?
הם מבקרים את אופנת הזקנים כמוגזמת וגנרית, וטוענים שזקן הוא לעיתים סימן לאובדן זהות גברית. תומר מציין תיאוריה שלפיה גברים מגדלים זקן כשהם מרגישים שהם מאבדים את זהותם, והזקן משמש כסוג של גלגול אנושי חוזר.
▾כיצד מתוארת סצנת הבילוי והברים במרכז וצפון תל אביב בפרק ומהן התלונות העיקריות?
הם מתארים את הבררים כדומים זה לזה, עם מוזיקה גנרית ואווירה חסרת אופי. האוכלוסייה בברים מתוארת כגנרית ובלתי נסבלת, עם חבורות יום הולדת שמפריעות, והם מביעים חוסר עניין במקומות הבילוי האלה.
▾מה עמדתם של תומר ועמית לגבי ריצות מרתון וסטיקרים של מרתוניסטים על הרכבים?
תומר מביע סלידה מריצות מרתון ומסטיקרים שמציינים את המרחק שרצו, וטוען שריצה אינטנסיבית מזיקה לברכיים. עם זאת, הוא מפרגן לאנשים שרצים ומדגיש שריצה מוצדקת רק במצבים של צורך ממשי, כמו ריצה לאוטובוס.
פרק 26 - על שיימינג והאח הגדול עם יואב מאור
1 בינואר 202048 דק׳אורחים:יואב מאורלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יואב מאור, פרסומאי ומייסד משרד פרסום, מדבר על ההבדלים בין בריונות ברשת לשיימינג, ומדגיש שהבעיה עמוקה יותר מאשר רק תגובות שליליות ברשת. הוא מתאר כיצד הרשת מקלה על הפצת אלימות מילולית ומבהיר שהשיימינג יכול להרוס חיים פרטיים ועסקיים. יואב מדבר על הקשר בין השפעת המדיה החברתית לדימוי העצמי של צעירים ועל החשיבות של יצירת שיח מכבד ואחראי ברשת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בריונות ברשת אינה שונה במהותה מבריונות במציאות, אך הרשת הופכת אותה לנגישה וקלה יותר להפצה.
- החשיפה הגבוהה של מובילי דעה ברשת לא תמיד מלווה בדעה אמיתית, ולעיתים מדובר בפייק ופופולריות מדומה.
- צעירים מושפעים מאוד מהדימויים המוצגים ברשת, ולעיתים זה מוביל לבעיות דימוי עצמי ולבריונות חברתית.
- שיימינג ברשת יכול לפגוע קשות בעסקים ובחיים פרטיים, ויש צורך באחריות אישית ובמודעות חברתית.
- ההתמודדות עם בריונות ברשת דורשת שיח פתוח, יצירת מודעות ושימוש בכוח של התעשייה הדיגיטלית לשינוי חברתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד יואב מאור מתאר את ההבדל בין בריונות ברשת לשיימינג, ומה ההשלכות של כל אחת מהתופעות?
יואב מאור מגדיר בריונות ברשת כאלימות קשה הכוללת הפצת תמונות עירום, איומים ואלימות, בעוד ששיימינג הוא ביקורת או התקפה על מישהו בעקבות נורמה חברתית שמפריעה למבקר. הוא מדגיש ששיימינג הוא דבר שקיים תמיד ולא ייעלם, אך בריונות ברשת היא תופעה חמורה יותר עם השלכות מזיקות מאוד.
▾מה מניע את יואב מאור לפעול בנושא הבריונות ברשת במסגרת מיזם 'הדיבור'?
יואב מאור, כפרסומאי עם חשיפה רחבה ברשתות החברתיות, הרגיש צורך לעשות שינוי חברתי מעבר לקמפיינים שטחיים. הוא יזם את מיזם 'הדיבור' כדי להעלות את המודעות לבריונות ברשת ולעודד אנשים לשתף סיפורים אישיים ולשפר את שפת הדיבור ברשת.
▾כיצד יואב מאור מתאר את החוויה האישית שלו עם בריונות ברשת בעקבות השתתפותו בתוכנית 'האח הגדול'?
הוא מספר שהשתתפותו ב'האח הגדול' גרמה לו לתחושות תסכול ובאסה, במיוחד לאחר שיצא מהבית ונתקל בתגובות שליליות וטוקבקים קשים. הוא אף שקל לשנות את שם משפחתו כדי להימנע מחשיפה לתכנים ישנים מהתוכנית, ומדגיש שהחוויה הייתה טראומטית ומשפיעה עד היום.
▾מהי הגישה של יואב מאור כלפי התמודדות של מובילות דעה עם בריונות ברשת, וכיצד הוא מעריך את יעילותה?
יואב מציין שמובילות דעה רבות מתמודדות עם בריונות על ידי חשיפת התוקפנות כלפי התוקף, למשל על ידי הצגת שמותיהם וצילומי המסך בסטוריז. עם זאת, הוא סבור שזו לא הדרך היעילה להילחם באלימות, כי זה רק מחריף את הבעיה ומוביל להמשך האלימות באותה צורה.
▾כיצד יואב מאור מתאר את השפעת המדיה החברתית על דימוי הגוף והלחץ החברתי בקרב צעירים?
יואב מדגיש שהמדיה החברתית יוצרת לחץ חזק על צעירים לראות חיים מושלמים של אחרים, מה שמוביל לבעיות דימוי גוף ולתחושות של נחותות. הוא מתאר כיצד הערצה למובילות דעה עם מראה מסוים ולחץ להיות 'ברמה' חברתית גבוהה באינסטגרם יוצרים בריונות והדרה בקרב בני נוער, כולל חרמות על בסיס מספר העוקבים.
פרק 25 - אוננות עצמית, חדרי בריחה ועוד דברים שלא עושים
1 בינואר 202052 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג שיחה פתוחה ואישית בין המנחים, עמית, תומר והדר, לרגל השקת העונה השנייה. הם דנים בסיבות ליצירת הפודקאסט, חושפים תוכניות לשינוי בפורמט לכיוון אישי ומעמיק יותר, ומשתפים בחוויות אישיות הכוללות נסיעות עבודה וסיפורים מחיי היום-יום. הפרק משמש כסיכום תקופה וכקריאת כיוון לקראת התכנים הבאים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המעבר לעונה שנייה משקף רצון של המנחים להביא תכנים אותנטיים, ביקורתיים ואישיים יותר מאשר בעונה הראשונה.
- הפודקאסט נוצר מתוך מוטיבציה פנימית ליצור ולבטא את המנחים, ללא תלות הכרחית בשיקולים מסחריים חיצוניים.
- השילוב בין סיפורים אישיים מהטיולים של המנחים לבין חיי המשפחה הוא לב העשייה של הפודקאסט.
פרק 24 - רון פלדמן, או בקיצור - רון
1 בינואר 202051 דק׳אורחים:רון פלדמןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רון פלדמן מתאר כיצד התחיל את דרכו ביצירת סדרה במסגרת לימודי הטלוויזיה בספיר, עם דגש על סיפור אישי ושפה ייחודית. הוא מדבר על הקושי וההתבגרות ביצירה בין עונה ראשונה לשנייה, ועל ההשפעה של דיאלוגים ארוכים ועמוקים בעונה השנייה. בנוסף, הוא משתף בחוויותיו מהפופולריות שצברה הסדרה, ההזדהות של הצופים עם הדמויות, והקשר האישי שלו לנושא הזקנה ולחיים בחולון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסדרה מייצגת מצב חברתי ורגשי שמזדהים איתו אנשים בגילאים שונים, ולא רק דור מסוים.
- העונה השנייה התאפיינה במונולוגים ודיאלוגים ארוכים שהוסיפו עומק ועניין, למרות החשש שזה עלול להיות משעמם.
- הקשר האישי של רון לנושא הזקנים והשפעת ביקוריו אצל קשישים השפיעו על התוכן והטון של הסדרה.
- התקציב מוגבל אך מאפשר יצירה איכותית שמתמקדת בדיאלוגים ובמצבים, והייתה למידה איך לנהל אותו נכון.
- רון מדגיש את החשיבות של עבודת צוות ויצירה משותפת, לצד התמודדות עם אגו ולקיחת תפקידים בפרויקט.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך נוצרה שפת הסדרה של רון פלדמן ומה היו הצעדים הראשונים בפיתוחה?
רון סיפר שהשפה נוצרה במהלך לימודי קולנוע וטלוויזיה בספיר, כשהוא עשה תרגילים עם בימאים שונים, ביניהם תרגיל בשם 'מק מסתבך עם החוק' שבו נוצרה השפה של הסדרה. בהמשך הוא החליט להתמקד בסצנות אישיות ולפתח עולם של סדרה, מה שהוביל לפרויקט גמר שבו בנה פורמט ייחודי של פרקים המורכבים מסצנות שונות ללא קשר נרטיבי ישיר.
▾מה היה הרגע המשמעותי שגרם לרון פלדמן להחליט לעשות סדרה שמבוססת על עצמו ולא על דמות פיקטיבית?
רון תיאר פגישה עם קשיש בשם אברהם, שהביט בו בעיניים שדרכו הרגיש רון שהוא נחשף ומבולבל לגבי מה שהוא עושה. הפגישה הזו הייתה נקודת מפנה שבה רון החליט להביא את עצמו האמיתי לתוך הסדרה, לעבור מדמות פיקטיבית לסיפור אישי ואמיתי.
▾כיצד התמודדו רון וענת עם האתגר של כתיבת העונה השנייה של הסדרה ומה היה השינוי המרכזי בהשוואה לעונה הראשונה?
בעונה השנייה הם התמודדו עם לחץ למצוא סיפור חדש אחרי שסיפרו את הסיפור הראשוני. הם ניסו רעיונות שונים, חלקם שנוא עליהם, עד שהגיעו לרעיון של לשלב שיחות ומונולוגים ארוכים בתוך הפרקים, מה שהוסיף עומק ועניין. השינוי המרכזי היה המעבר לשיחות ארוכות עטופות בסיפור, שהצליחו להחזיק את הקהל וליצור תגובות חיוביות רבות.
▾מה היו הקשיים והאתגרים בצילומי העונה השנייה של הסדרה וכיצד פתרו אותם?
רון סיפר שבתחילת הצילומים של העונה השנייה הם צילמו במשך 26 ימים, מה שגרם לו לקרוס פיזית ורגשית, והתחושות היו של חוסר מוכנות וחוסר גמירות. לאחר מכן הם עשו סשן צילומים נוסף להשלמות, ערכו את החומרים וצילמו קטעים בדיעבד, מה שהביא לתוצאה טובה יותר והבנה שצריך לעבוד בצורה שונה מההתחלה.
▾כיצד התקבלו העונות הראשונות של הסדרה ומה היה התהליך שהוביל להפקת עונה שנייה ושלישית?
העונה הראשונה זכתה להתלהבות ולדחיפה ראשונית, אך לא התפוצצה מבחינת צפיות או שיח ציבורי. עם זאת, הביקורות היו טובות והצפיות ב-VOD עלו לאט לאט, מה שגרם ל-yes לתת להם 'benefit of the doubt' ולהזמין עונה שנייה. בעונה השנייה הם התמודדו עם אתגרי כתיבה ויצירת תוכן חדש, אך הצליחו לקבל תגובות חיוביות רבות, מה שהוביל לתכנון עונה שלישית.
פרק 23 - פרומואים וטריילרים עם שחר בארי
1 בינואר 202054 דק׳אורחים:שחר בארילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שחר בארי, בימאי וערך פרומואים וטריילרים במשך יותר מעשור, מתאר את ההבדל בין פרומו לטריילר ומדגיש את חשיבות הסיפור והרגש בפרומואים. הוא מדבר על תהליך העבודה, הקושי למצוא סיפור בסרטים פחות טובים, והצורך לשבור מוסכמות תוך שמירה על איזון בין שבלונה לקריאטיביות. בארי מתייחס גם להשפעת המוזיקה על הפרומואים, לאתגרים בעריכת תוכן ספורטיבי, ולכניסת טכנולוגיות אוטומטיות לעולם העריכה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טריילר הוא פרסומת לסרט לקולנוע או פסטיבלים, בעוד פרומו מקדם ערוץ טלוויזיה ותוכניו.
- עריכת פרומואים היא תהליך יצירתי שמערב פירוש אישי של חומרי גלם קיימים.
- יש צורך לשבור מוסכמות בפרומואים כדי ליצור חיבור רגשי ועניין, אך גם לשמור על שבלונות מוכרות.
- מוזיקה היא שפה מרכזית בעריכת פרומואים ומשפיעה על האווירה והמסר.
- מכונות וטכנולוגיות אוטומטיות יחליפו חלק מעורכי הפרומואים, אך העריכה העתידית תדרוש יותר קריאטיביות ואישיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה ההבדל המרכזי בין פרומו לטריילר כפי שהסביר שחר בארי?
שחר בארי הסביר שטריילר הוא פרסומת לסרט שמיועדת לקולנוע או פסטיבלים, ואילו פרומו הוא פרסומת לערוץ טלוויזיה שמטרתו לקדם את הערוץ עצמו ולמשוך צופים לשעות השידור.
▾כיצד שחר בארי מתאר את תהליך העבודה על פרומו ומהם האתגרים המרכזיים?
שחר מתאר שקודם כל מקבלים בריף עם החומרים והמסרים, צופים בסרט או בפרק, ומחפשים את הסיפור או ה'אינים' שיבנו את הפרומו. אתגר מרכזי הוא כשיש סרט גרוע שמקשה על מציאת הסיפור, לעומת סרט טוב שמקל על העבודה.
▾איך שחר בארי מתייחס לשימוש במוזיקה בפרומואים ומה חשיבותה בתהליך העריכה?
שחר מדגיש שמוזיקה היא שפה חשובה בפרומואים, שלעיתים הוא כבר שומע שירים בראש שמתאימים לפרויקט. הוא מחפש מוזיקה שמגליבה אותו ומחברת את הסיפור, ומזכיר גם את העיקרון של מלחמה בין הדיבור למוזיקה בעריכה.
▾מהי הגישה של שחר בארי כלפי השפעת הטכנולוגיה והמכונות על עולם עריכת הפרומואים?
שחר מציין שמכונות כבר מחליפות חלק מהעורכים, בעיקר טכנאים, אך הוא מדגיש שהיצירה והויז'ן האנושי לא יוחלפו בקרוב. הוא רואה את העתיד של עורכי הפרומואים כאנשי קריאייטיב שמספרים סיפורים ולא רק טכנאים.
▾כיצד שחר בארי מתאר את החוויה האישית והמקצועית שלו עם פרומואים וטריילרים לאורך השנים?
שחר מתאר את עצמו כ'פרומואיסט בנשמה' שעוסק בתחום כבר 10-12 שנים, אוהב סיפורים קצרים ונעימים שכואבים, ומדבר על ההתחברות האישית לתוכן, התשוקה והחשיבה הקריאטיבית שמנחות אותו בעשייה.
שיווק והכנסות מתומר ועמית: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך תומר ועמית מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של תומר ועמית אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את תומר ועמית היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 38 הפרקים של תומר ועמית הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של תומר ועמית כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-38 הפרקים של תומר ועמית הופכים למגזין?
- 38 פרקים = 38 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של תומר ועמית, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
דיסני-פורמציה
זיו הרמלין-שד"ר
קריירה - זה קול הסיפור - אורחת - ענת ברוש
דניאל מטלון
רפואה בפיג׳מה
עידן סטרול
רדיו הקול שלנו
רדיו הקול שלנו
מבינים העצמת ילדים
דניאל שחר
מה שכרוך Under Cover
כאן