שיחות על יהדות ישראלית
נורית קנטי10 פרקים
על התוכנית
בישראל פועלים ארגונים, בתי מדרש, בתי כנסת קבוצות לימוד - שפע של רעיונות יצירתיים ומפגשים מעמיקים מלמדים וקהילתיים, שיוצרים זוית אחרת של יהדות. לא צריך כאן להיות חילוני, מסורתי, דתי או חרדי. אלה ההגדרות הרווחות על הרצף הישראלי, אבל הן לא היחידות. אפשר גם לבחור ביהדות ישראלית - על שלל צורותיה. זוהי היהדות הפלורליסטית, המתחדשת בארצו של העם היהודי - היהדות הישראלית. הפודקאסט החדש בהגשת נורית קנטי וביוזמת קרן יוליוס סטולמן, יעניק לכם שער ליהדות הישראלית. אתן מוזמנות ואתם מוזמנים להצטרף אלינו להכרת קהילות מגוונות וייחודיות, סגנונות, מנהיגים ומנהיגות.
מה זה שיחות על יהדות ישראלית?
שיחות על יהדות ישראלית הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת נורית קנטי. בחינה מעמיקה של הזהות היהודית-ישראלית וחיפוש אחר שפת משמעות משותפת ופלורליסטית בחברה הישראלית. בארכיון 10 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-40 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 10 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-40 דקות |
| הפרק האחרון | 31 בינואר 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
רות קלדרון: השבעה באוקטובר שבר את 'הלוחות הראשונים'
נורית קנטי מנהלת שיחות עומק על מה זו יהדות ישראלית בזמננו. באחת מהן רות קלדרון מזהה את השבעה באוקטובר כשבירה של 'הלוחות הראשונים' - האמון הבסיסי בין האזרח למדינה - ומכאן הצורך לפתוח מחדש את החוזה החברתי ולבנותו ביושר.
הפודקאסט לא חוסך ביקורת עצמית. עולה כאן המונופול האורתודוקסי על נישואין וקבורה, סיפורים על זוגות שטסים לקפריסין כדי להתחתן, וקהילה מתקדמת שתרגמה את היהדות שלה למרכז יום ל-140 ילדים אחרי המלחמה.
שיח עמוק ומאתגר על זהות, מסורת וחברה - מקום לברר את היחס האישי שלך ליהדות.
בחינה מעמיקה של הזהות היהודית-ישראלית וחיפוש אחר שפת משמעות משותפת ופלורליסטית בחברה הישראלית.
המנחה
נורית קנטי היא מראיינת המנהלת שיחות עומק עם דמויות מפתח בתחומי ההתחדשות היהודית, החינוך והקהילה בישראל. היא ניגשת לשיחות מתוך סקרנות והבנה של האתגרים בזהות הישראלית, ומבקשת להאיר נקודות מבט מגוונות על יהדות כתרבות וגורם מחבר.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בשיחות עומק רציניות ושקולות, המתמקדות במסע האישי של האורחים ובמשמעויות רחבות לחברה הישראלית. הדיאלוגים מובנים ומאפשרים מרחב למחשבה, תוך חיבור הדוק בין אקטואליה לבין שורשים ותרבות יהודית.
תובנות הזהב מהארכיון
- הגדרה עצמית של חילוניות מתוך שלילה מובילה לוואקום זהותי שדורש יצירה חיובית חדשה
- משברים לאומיים חושפים שבר באמון בין אזרח למדינה ומחייבים ניסוח מחדש של חוזים חברתיים
- תפיסת היהדות כתרבות קהילתית מאפשרת חיבור למקורות ללא כפייה
- פלורליזם יהודי הוא כלי חיוני לבניית חוסן חברתי
התוכנית מתאימה למאזינים המבקשים להעמיק בזהות היהודית-ישראלית, להתעניין בסוגיות של דת ומדינה ובדרכים לכינון חברה פלורליסטית, ומקבלים השראה מסיפורי קהילה ועשייה חברתית.
השאלות הבולטות בארכיון
מה יש ליהדות הישראלית להציע לנו ולנפגעי השבעה באוקטובר - כשבעצם כולנו נפגעי השבעה באוקטובר?
מעניין אותי אם חשבת על המקום שבו היהדות המתקדמת מציעה איזשהו מענה אחרי טראומה כזאת.
איזה שינוי בתודעה היה קל יותר לישראלים הלא-אורתודוקסים לקבל - שנשים ממלאות תפקידים שנחשבו 'גבריים', או עצם קיומו של רב שאינו אורתודוקסי?
האם התקופה הזאת מאתגרת את תחום היהדות הישראלית ואומרת לו שאינו רלוונטי, או שזו ההוכחה העמוקה ביותר לצורך הבסיסי בכוח וברוח דווקא כשנחשפים כל הכאבים והשסעים של החברה הישראלית?
אם חייזר היה נוחת פה עכשיו ושואל אתכם - מה זה חילוני? איך הייתם מגדירים את זה?
מי מחליט שהיהדות שהלל ישראל יציעו תהיה יהדות ישראלית פלורליסטית - בעוד הם שואבים בעיקר מצפון אמריקה שבה יש זרמים רבים ודרכים רבות להיות יהודים?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
ד"ר רות קלדרון טוענת שאחרי השבעה באוקטובר נשבר ה'חוזה' בין האזרח למדינה, וזו דווקא ההזדמנות לכתוב מחדש כתובה ישראלית שבה כל זהות יהודית - חילונית, מסורתית, רפורמית או חרדית - תקבל מקום שווה וכבוד.
נורית קנטי משוחחת עם ד"ר רות קלדרון, מייסדת 'אלמה' ובית המדרש של 'לול', בשיחה שהוקלטה מחדש אחרי השבעה באוקטובר. קלדרון מתארת כיצד הטראומה חידדה את שאלת הזהות הישראלית והפכה אותה למפגש עם רוע ואופל שניסינו לטשטש מאז השואה, וטוענת שהיא חושפת את האמון השבור שבין האזרח למדינה. מכאן היא קוראת לכתוב 'כתובה' חדשה ומעודכנת: הכרה שוויונית בכל הזרמים היהודיים, חלוקת משאבים הוגנת בחינוך, ואפילו ואוצ'ר אישי שיאפשר לכל משפחה לחגוג את חייה היהודיים כרצונה. הפרק מתאים למי שמתעניין ביהדות ישראלית מתחדשת, בזהות חילונית-מסורתית ובמקום של הפוליטיקה ככלי לשינוי תרבותי. שווה האזנה בזכות הכנות שבה קלדרון מאשימה דווקא את הציבור החילוני ב'זריקת התינוק עם המים' ובחוסר ביטחון באותנטיות של יהדותו.
- קלדרון מזהה את השבעה באוקטובר כשבירה של 'הלוחות הראשונים' - האמון הבסיסי שבין האזרח למדינה שאמורה לשמור על ביתו - ומכאן הצורך לפתוח מחדש את 'החוזה' ולבנותו ביושר.
- החזון המעשי: הכרה לגיטימית ושוויונית בכל קהילה יהודית (חרדית, קונסרבטיבית, רפורמית, חילונית, מסורתית) עם 'ואוצ'ר' אישי שמאפשר לכל אזרח לממש את זהותו היהודית - בת מצווה, חתונה, ואף קבורה חילונית חינמית כמו הקבורה האורתודוקסית.
- ביקורת עצמית חדה: קלדרון אינה מאשימה את האורתודוקסיה אלא את הציבור החילוני-מסורתי עצמו, שב-50 השנים הראשונות הוציא את התרבות היהודית מהחינוך ומהמרחב הציבורי כי הרגיש 'שקוף לעצמו', ובכך הזניח והחליש את 'האמצע'.
- הפוליטיקה היא כלי שינוי לגיטימי ולא 'מקום מלוכלך': מי שנמנע ממנו מפנה את השולחן לאחרים שמקבלים את ההחלטות. קלדרון מצביעה על הישגים כמו האגף להתחדשות יהודית במשרד התפוצות (כ-40 מיליון ש"ח) אך מדגישה שזה זעום ביחס לזרמים האחרים.
- טיעון רעיוני: מורשת חז"ל מלמדת ש'האמיתי הוא הממוצע, הפשרה' - בעוד שרבים בציבור החילוני סבורים בטעות שהזהות 'האמיתית' היא הקיצונית והמחמירה יותר; פשרה (קומפרומייס) אינה מילה רעה אלא חוכמת החיים המשותפים.
מה יש ליהדות הישראלית להציע לנו ולנפגעי השבעה באוקטובר - כשבעצם כולנו נפגעי השבעה באוקטובר?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
נורית קנטי משוחחת על יהדות ישראלית מתחדשת - מ'הלוויה דמומה' שהמציאו החלוצים מול המוות, ועד הזעקה של הרב הרטמן על מונופול אחד על היהדות.
- ד"ר מוטי זעירא מספר איך, מול המוות הראשון בקיבוץ, א.ד. גורדון עצר נואם וקרא 'חדל, המילים מחללות' - וכך נולדה 'ההלוויה הדמומה'.
- הרב הרטמן טוען שלמרות 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' ו'שבעים פנים לתורה', בישראל נוצר מצב חריג שבו עמדה אחת מחזיקה במונופול על היהדות.
- רבה רפורמית מתארת איך הרבנות שולטת על נישואין, גירושין וקבורה - וזוגות שמתחתנים בטקס לא-אורתודוקסי נאלצים לטוס לקפריסין כדי להיחשב נשואים.
- במרכז לאוֹבּק, מספרת אושרת מורג, לא ישאלו אם אתה מאמין או צם ביום כיפור - 'בין אדם לאלוהים' נחשב פרטי, והדגש על ערבות הדדית.
"חדל, המילים מחללות" - כך, מספר ד"ר מוטי זעירא, עצר א.ד. גורדון נואם מול המוות הראשון בקיבוץ. מתוך הרגע הזה נולדה "ההלוויה הדמומה", שתיקה שמכירה בכך שאין לאדם מילים מול האובדן. זו בערך נקודת המוצא של הפודקאסט הזה: יהדות ישראלית שצריכה להמציא לעצמה כלים חדשים.
נורית קנטי, שמנחה את השיחות, נכנסת איתם למקומות הכי לא צפויים. זעירא מראה איך גם נעמי שמר, בשירים החילוניים ביותר שלה, ספוגה במקורות - וטוען שאסור לקבל את הדיכוטומיה בין שלילת היהדות לבין החזקה בה.
פרק אחר חד יותר. רבה מהזרם הרפורמי מתארת את המונופול האורתודוקסי על מעגל החיים בישראל: נישואין, גירושין, קבורה. זוג שמתחתן בטקס לא-אורתודוקסי פשוט לא נחשב נשוי, ונאלץ לטוס לקפריסין או ללאס וגאס. "איפה שניצחנו בבית המשפט לפעמים הפסדנו בשטח, ולהפך", היא מסכמת את המאבק.
ואת אותה תחושה מנסח הרב הרטמן בשפה אחרת. בעולם היהודי, הוא אומר, קיים "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" ו"שבעים פנים לתורה" - אבל בישראל נוצר מצב חריג שבו עמדה אחת מחזיקה במונופול, כמעט "שיח יהודי של ימי הביניים".
ומול הביקורת הזו עומדת גם עשייה. אושרת מורג מהמרכז בחיפה מתארת קהילה שבה לא שואלים אם אתה מאמין או צם, אלא בונים ערבות הדדית - ואחרי השבעה באוקטובר הקימו מרכז יום ל-140 ילדים של מגויסים. מי שמתעניין בזהות יהודית-ישראלית שמסרבת להיכנס למשבצת אחת, ימצא כאן שיחות שמרחיבות את מה שהמילה "יהדות" יכולה להכיל.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
להשיב עשייה
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIנורית קנטי משוחחת עם ד"ר רות קלדרון, מחלוצות בתי המדרש בישראל וממייסדי אלול ועלמא, על הדרך להנחיל את היהדות הישראלית, איך לגרום לפוליטיקה להילחם עליה, ואיך בחרה ללמוד תלמוד באוניברסיטה. למתעניינים ביהדות מתחדשת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
ד"ר רות קלדרון על הדרך להנחיל את היהדות הישראלית.
- איך להנחיל את היהדות הישראלית ולגרום לפוליטיקה להילחם עליה
פרקים אחרונים
להשיב עשייה
31 בינואר 202443 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נורית קנטי משוחחת עם ד"ר רות קלדרון, מייסדת 'אלמה' ובית המדרש של 'לול', בשיחה שהוקלטה מחדש אחרי השבעה באוקטובר. קלדרון מתארת כיצד הטראומה חידדה את שאלת הזהות הישראלית והפכה אותה למפגש עם רוע ואופל שניסינו לטשטש מאז השואה, וטוענת שהיא חושפת את האמון השבור שבין האזרח למדינה. מכאן היא קוראת לכתוב 'כתובה' חדשה ומעודכנת: הכרה שוויונית בכל הזרמים היהודיים, חלוקת משאבים הוגנת בחינוך, ואפילו ואוצ'ר אישי שיאפשר לכל משפחה לחגוג את חייה היהודיים כרצונה. הפרק מתאים למי שמתעניין ביהדות ישראלית מתחדשת, בזהות חילונית-מסורתית ובמקום של הפוליטיקה ככלי לשינוי תרבותי. שווה האזנה בזכות הכנות שבה קלדרון מאשימה דווקא את הציבור החילוני ב'זריקת התינוק עם המים' ובחוסר ביטחון באותנטיות של יהדותו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קלדרון מזהה את השבעה באוקטובר כשבירה של 'הלוחות הראשונים' - האמון הבסיסי שבין האזרח למדינה שאמורה לשמור על ביתו - ומכאן הצורך לפתוח מחדש את 'החוזה' ולבנותו ביושר.
- החזון המעשי: הכרה לגיטימית ושוויונית בכל קהילה יהודית (חרדית, קונסרבטיבית, רפורמית, חילונית, מסורתית) עם 'ואוצ'ר' אישי שמאפשר לכל אזרח לממש את זהותו היהודית - בת מצווה, חתונה, ואף קבורה חילונית חינמית כמו הקבורה האורתודוקסית.
- ביקורת עצמית חדה: קלדרון אינה מאשימה את האורתודוקסיה אלא את הציבור החילוני-מסורתי עצמו, שב-50 השנים הראשונות הוציא את התרבות היהודית מהחינוך ומהמרחב הציבורי כי הרגיש 'שקוף לעצמו', ובכך הזניח והחליש את 'האמצע'.
- הפוליטיקה היא כלי שינוי לגיטימי ולא 'מקום מלוכלך': מי שנמנע ממנו מפנה את השולחן לאחרים שמקבלים את ההחלטות. קלדרון מצביעה על הישגים כמו האגף להתחדשות יהודית במשרד התפוצות (כ-40 מיליון ש"ח) אך מדגישה שזה זעום ביחס לזרמים האחרים.
- טיעון רעיוני: מורשת חז"ל מלמדת ש'האמיתי הוא הממוצע, הפשרה' - בעוד שרבים בציבור החילוני סבורים בטעות שהזהות 'האמיתית' היא הקיצונית והמחמירה יותר; פשרה (קומפרומייס) אינה מילה רעה אלא חוכמת החיים המשותפים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
נורית קנטי משוחחת עם ד"ר רות קלדרון, מייסדת 'אלמה' ובית המדרש של 'לול', בשיחה שהוקלטה מחדש אחרי השבעה באוקטובר. קלדרון מתארת כיצד הטראומה חידדה את שאלת הזהות הישראלית והפכה אותה למפגש עם רוע ואופל שניסינו לטשטש מאז השואה, וטוענת שהיא חושפת את האמון השבור שבין האזרח למדינה. מכאן היא קוראת לכתוב 'כתובה' חדשה ומעודכנת: הכרה שוויונית בכל הזרמים היהודיים, חלוקת משאבים הוגנת בחינוך, ואפילו ואוצ'ר אישי שיאפשר לכל משפחה לחגוג את חייה היהודיים כרצונה. הפרק מתאים למי שמתעניין ביהדות ישראלית מתחדשת, בזהות חילונית-מסורתית ובמקום של הפוליטיקה ככלי לשינוי תרבותי. שווה האזנה בזכות הכנות שבה קלדרון מאשימה דווקא את הציבור החילוני ב'זריקת התינוק עם המים' ובחוסר ביטחון באותנטיות של יהדותו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קלדרון מזהה את השבעה באוקטובר כשבירה של 'הלוחות הראשונים' - האמון הבסיסי שבין האזרח למדינה שאמורה לשמור על ביתו - ומכאן הצורך לפתוח מחדש את 'החוזה' ולבנותו ביושר. · החזון המעשי: הכרה לגיטימית ושוויונית בכל קהילה יהודית (חרדית, קונסרבטיבית, רפורמית, חילונית, מסורתית) עם 'ואוצ'ר' אישי שמאפשר לכל אזרח לממש את זהותו היהודית - בת מצווה, חתונה, ואף קבורה חילונית חינמית כמו הקבורה האורתודוקסית. · ביקורת עצמית חדה: קלדרון אינה מאשימה את האורתודוקסיה אלא את הציבור החילוני-מסורתי עצמו, שב-50 השנים הראשונות הוציא את התרבות היהודית מהחינוך ומהמרחב הציבורי כי הרגיש 'שקוף לעצמו', ובכך הזניח והחליש את 'האמצע'. · הפוליטיקה היא כלי שינוי לגיטימי ולא 'מקום מלוכלך': מי שנמנע ממנו מפנה את השולחן לאחרים שמקבלים את ההחלטות. קלדרון מצביעה על הישגים כמו האגף להתחדשות יהודית במשרד התפוצות (כ-40 מיליון ש"ח) אך מדגישה שזה זעום ביחס לזרמים האחרים. · טיעון רעיוני: מורשת חז"ל מלמדת ש'האמיתי הוא הממוצע, הפשרה' - בעוד שרבים בציבור החילוני סבורים בטעות שהזהות 'האמיתית' היא הקיצונית והמחמירה יותר; פשרה (קומפרומייס) אינה מילה רעה אלא חוכמת החיים המשותפים.
חינוך ליהדות ישראלית
14 בינואר 202443 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק שבו הרבה אשרת מורג מבית הספר ליאו בק מספרת על קהילתיות ויהדות ישראלית בימי מלחמה, ונשיא מכון הרטמן הרב דניאל הרטמן משוחח על חינוך ליהדות ישראלית. השיחה הוקלטה לפני השביעי באוקטובר ונמצאה רלוונטית גם אחריו. למתעניינים בחינוך ויהדות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מקומה של היהדות הישראלית בחינוך בימי מלחמה ומשבר
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק שבו הרבה אשרת מורג מבית הספר ליאו בק מספרת על קהילתיות ויהדות ישראלית בימי מלחמה, ונשיא מכון הרטמן הרב דניאל הרטמן משוחח על חינוך ליהדות ישראלית. השיחה הוקלטה לפני השביעי באוקטובר ונמצאה רלוונטית גם אחריו. למתעניינים בחינוך ויהדות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מקומה של היהדות הישראלית בחינוך בימי מלחמה ומשבר
Jewish-Israeli Renaissance: Special Episode with Rabbi Naamah Kelman
27 בדצמבר 202342 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק מיוחד (באנגלית ובעברית) שבו נורית קנטי משוחחת עם הרבה נעמה קלמן על הרנסנס היהודי בישראל - האפשרויות המרעננות לחיבור מחודש ליהדות בדרך ישראלית, על רקע היעדר הפרדת דת ומדינה והמונופול האורתודוקסי. מחווה לקהל דובר האנגלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הרנסנס היהודי בישראל כמציע דרך מתחדשת לחיבור ליהדות
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק מיוחד (באנגלית ובעברית) שבו נורית קנטי משוחחת עם הרבה נעמה קלמן על הרנסנס היהודי בישראל - האפשרויות המרעננות לחיבור מחודש ליהדות בדרך ישראלית, על רקע היעדר הפרדת דת ומדינה והמונופול האורתודוקסי. מחווה לקהל דובר האנגלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הרנסנס היהודי בישראל כמציע דרך מתחדשת לחיבור ליהדות
קדיש אזרחי
16 בנובמבר 202335 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
נורית קנטי משוחחת עם ד"ר מוטי זעירא, ממייסדי המדרשה באורנים, על הימים הראשונים של היהדות הישראלית ומדוע הם מזכירים את הימים הנוראים של המלחמה. שיחה על משמעות ונחמה בימי כאב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- איך הימים הראשונים של היהדות הישראלית מהדהדים את ימי המלחמה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
נורית קנטי משוחחת עם ד"ר מוטי זעירא, ממייסדי המדרשה באורנים, על הימים הראשונים של היהדות הישראלית ומדוע הם מזכירים את הימים הנוראים של המלחמה. שיחה על משמעות ונחמה בימי כאב.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
איך הימים הראשונים של היהדות הישראלית מהדהדים את ימי המלחמה
תשרי למתקדמים
20 בספטמבר 202349 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק שעוסק כולו בחגי תשרי ביהדות הישראלית ובדרכים מגוונות לציינם: קהילה רפורמית בחולון, ישיבה חילונית או ריטריט בגליל. טעימה מתוך שלל אפשרויות מרגשות. למחפשים השראה לחגים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מגוון הדרכים לציין את חגי תשרי - מישיבה חילונית ועד ריטריט בגליל
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק שעוסק כולו בחגי תשרי ביהדות הישראלית ובדרכים מגוונות לציינם: קהילה רפורמית בחולון, ישיבה חילונית או ריטריט בגליל. טעימה מתוך שלל אפשרויות מרגשות. למחפשים השראה לחגים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מגוון הדרכים לציין את חגי תשרי - מישיבה חילונית ועד ריטריט בגליל
בין יהדות בתפוצות ליהדות ישראלית
1 בספטמבר 202336 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שיחה עם נגה ברנר-סמיה, מנכ"לית הלל ישראל, על איך בתי הלל באוניברסיטאות מקרבים סטודנטים לדרכים מגוונות להיות יהודי בישראל, ועל הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות. למתעניינים בזהות יהודית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- איך היהדות הישראלית שייכת גם ליהודים מכל העולם
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שיחה עם נגה ברנר-סמיה, מנכ"לית הלל ישראל, על איך בתי הלל באוניברסיטאות מקרבים סטודנטים לדרכים מגוונות להיות יהודי בישראל, ועל הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות. למתעניינים בזהות יהודית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
איך היהדות הישראלית שייכת גם ליהודים מכל העולם
איך אומרים "שבת" בישראלית?
11 באוגוסט 202339 דק׳מקום לתקווה
27 ביולי 202328 דק׳עניין של מניין
13 ביולי 202339 דק׳שער ציון
29 ביוני 202339 דק׳
