חינוך ליהדות ישראלית

נורית קנטי משוחחת על יהדות ישראלית מתחדשת, על כוחה של קהילה כמרחב ריפוי אחרי השבעה באוקטובר, ועל יהדות ליברלית שאין לה מונופול אחד.

הפרק נפתח בשיחה עם הרבה אושרת מורג, מנהלת אגף קהילה במרכז החינוך לאוֹבּק בחיפה (החוגג 85 שנה), על 'הרוח הלאובקית' של יהדות מתחדשת ופלורליסטית, קיום משותף יהודי-ערבי וריבוי קהילות. מורג מתארת כיצד אחרי השבעה באוקטובר המרכז הקים חמ"ל ומרכז יום לכ-140 ילדים של מגויסים ואנשי רפואה, פתח קבלות שבת מכילות 'שמזמנות מרחב לבכי ולחיבוק', וסבב בין מלונות המפונים בצפון ובדרום. החלק השני הוא שיחה (שהוקלטה לפני השבעה באוקטובר) עם הרב דניאל הרטמן, נשיא מכון שלום הרטמן, על מכון מחקר וחינוך ציוני-יהודי-ליברלי ועל הביקורת שלו על המונופול האורתודוקסי על היהדות בישראל. הפרק מיועד למי שמתעניין ביהדות ישראלית פתוחה, בחינוך ערכי ובתפקיד הקהילה בעת משבר, ושווה האזנה בזכות העדינות והכנות שבה הוא נוגע ברגש ובאמונה.

תובנות מרכזיות

• במרכז לאוֹבּק רב נשי לא ישאל אדם אם הוא מאמין באלוהים, שומר כשרות או צם ביום כיפור - 'בין אדם לאלוהים' נתפס כתחום פרטי לחלוטין, והדגש הוא על 'בין אדם לחברו' ועל קהילה של ערבות הדדית.
• אחרי השבעה באוקטובר הקהילה תרגמה את היהדות המתקדמת לעשייה מעשית: חמ"ל, אריזת חבילות לחיילים ומרכז יום לכ-140 ילדים של מגויסים, בזמן שמערכת החינוך הרגילה שבתה.
• מורג מתארת מ"מעמד" משותף שנבנה מכל אגפי המוסד, שבו כל אחד הציע טקסט מהמקום שלו - מסורתי, שירה עברית מודרנית או תלמוד - כדי ליצור אפקט מחבק ומרגיע.
• מתוך פרשת השבוע, בכיו החוזר של יוסף הוצג בפני הילדים כ'הזמנה לבכי' ו'אישור לבכי' - מסר שאין צורך להעמיד פנים של חוזק, וזה משחרר.
• הרב הרטמן: בעולם היהודי קיים העיקרון 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' ו'שבעים פנים לתורה', אך בישראל נוצר מצב חריג שבו עמדה אחת מחזיקה במונופול על היהדות - מה שהוא מכנה כמעט 'שיח יהודי של ימי הביניים'.