בין יהדות בתפוצות ליהדות ישראלית

מנכ"לית הלל ישראל מסבירה איך מביאים יהדות פלורליסטית ופתוחה לסטודנטים חילונים ומסורתיים בקמפוסים — דרך מפגש עם יהדות העולם.

נורית קנטי מארחת את נוגה ברנר סמיה, מנכ"לית הלל ישראל, לשיחה על הזרוע הישראלית של ארגון הסטודנטים היהודי הגדול בעולם (הלל אינטרנשנל, מעל 850 קמפוסים). הלל ישראל פועלת בשבעה קמפוסים בארץ (תל אביב, חיפה, טכניון, בן גוריון, העברית, ספיר ותל חי) ומציעה יהדות ישראלית פלורליסטית, אפוליטית וחינוכית, בעיקר לקהל חילוני ומסורתי שלרוב חסר לו מענה כזה. הפרק מסביר כיצד דגל הפלורליזם ודגל קשר ישראל-תפוצות (Jewish Peoplehood) משמשים פריזמה שדרכה הסטודנטים פוגשים את יהדות העולם — ומתוך כך מתבוננים מחדש בזהות היהודית-ישראלית שלהם. מתאים למי שמתעניין בזהות יהודית, חיי קמפוס, חינוך יהודי לא-אורתודוקסי וקשרי ישראל-תפוצות.

תובנות מרכזיות

• המוטו של הלל העולמי הוא "love of Jewish life, learning and Israel", אך בישראל הוא מותאם ל"the Jewish people" — כי הקונטקסט המקומי שונה.
• בחו"ל הפלורליזם מובן מאליו (בית יהודי אחד לכל הגוונים בקמפוס), אבל בישראל הוא הופך לדגל שצריך להניף ולחזק באופן אקטיבי.
• המודל החינוכי משלב "לימוד ומעשה": סדרת מפגשי לימוד והיכרות (טקסטים, קהילות) ואחריהם יוזמה חברתית של הסטודנטים עצמם — פודקאסט משותף, אירוע על הבר, פוטו-וויס על מגדר ויהדות.
• הקלישה החוזרת: "נוסעים למשלחת לחו"ל ישראלים וחוזרים יהודים" — המפגש עם יהדות מכילה וליברלית בחו"ל פותח לסטודנטים אפשרות לחשוב אחרת על יהדותם בישראל.
• המודל למדידת השפעה הוא ABC — Attitude (תפיסת עולם), Behavior (התנהגות) ו-Cognition (ידע) — אך מעקב ארוך-טווח אחרי הבוגרים נעשה פחות ועדיין ראוי לפיתוח.