פסיכולוגיה ומדעי המוח | תל אביב 360

Tel Aviv University

21 פרקים

מה באמת קורה לנו בתוך המוח? מה מכונן את ההתנהגויות שלנו? את הבחירות שלנו? כיצד משפיע הלחץ הנפשי על המדדים הפיזיולוגיים? איך מתמודדים עם חרדה? מיטב החוקרות והחוקרים של אוניברסיטת תל אביב בתחום חקר המוח, פסיכולוגיה, חקר השינה, עבודה סוציאלית ואפילו כלכלה, עונים על כל השאלות הללו ועל עוד רבות אחרות בשורת הסכתים מרתקים של "תל אביב 360"

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

היסטוריון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני מפרק ביקורתית את הטענה שהפלסטינים מעולם לא רצו שלום, דרך חקירה מדוקדקת של מה באמת קרה בקמפ דייוויד 2000.

הפרק הוא חלק מקורס באוניברסיטת תל אביב שבו המנחה, חוקר תהליכי חשיבה, מנתח עם סטודנטים את התפיסות הקוגניטיביות שמעצבות את האופן שבו אנשים תופסים את הסכסוך במזרח התיכון. האורח הוא ד"ר ארנון דגני, היסטוריון של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני ומחבר הפודקאסט 'הסקט אוסלו', שכתב מסה ביקורתית על ספריה וטיעוניה של ד"ר עינת וילף. בלב השיחה עומדת הטענה של וילף שלפלסטינים יש 'אתוס' עמוק שאינו מוכן לקבל מדינה יהודית, וש'זכות השיבה' היא שם קוד להשמדת ישראל — ודגני בודק אמפירית את הראיות לכך, בעיקר את פרשנות ההכרעה בקמפ דייוויד. הפרק מתאים למי שמתעניין בהיסטוריה של הסכסוך, באוסלו ובמתודולוגיה של ניתוח טיעונים פוליטיים והבחנה בין עמדה ערכית לבין טענה אמפירית.

וילף ודגני חולקים בעיקר על העובדות והפרשנות שלהן, לא על הערכים — דגני מבחין בין 'נקודת מוצא ערכית' (כמו הזכות לריבונות פלסטינית) לבין טענה אמפירית שאפשר להוכיח או להפריך.
דגני בדק את העד המרכזי של וילף, עורך הדין דניאל רייזנר מצוות המשא ומתן, ומצא שרייזנר עצמו לא ייחס משמעות מכרעת לאמירה של ערפאת ש'יחזרו רק הפליטים מלבנון' — אמירה שערפאת זרק לחלל ושאינה עמדה רשמית של התנועה הלאומית הפלסטינית.
המילה 'אונלי' (רק) שמופיעה בציטוט שרייזנר מסר לדגני אינה מצוטטת אצל וילף, מה שמשנה את משמעות האמירה — דגני מצביע על כך כדוגמה לפער בין המקור לבין הפרשנות.
רייזנר טוען שבקמפ דייוויד פשוט 'לא היה Zone of Possible Agreement' — ישראל הייתה מוכנה לוותר עד נקודה מסוימת והפלסטינים דרשו מעבר לה, ולא רק בגלל סוגיית הפליטים — בניגוד לפרשנות של וילף.
דגני מסייג שזכות השיבה היא סוגיה של 1948 ולא של 1967, היא מורכבת יותר, וישראל אכן לא יכולה לפתוח את גבולותיה לחמישה מיליון פליטים — אך מצביע על הצעות פלסטיניות שנתנו עדיפות לפליטים מלבנון (כ-200-250 אלף נטולי אזרחות).

השאלה הבולטת בפרק

כיצד מוכיחים אמפירית טענה על 'אתוס' של עם שלם, כשמדובר במושג מופשט, פלואידי ומשתנה — ולא בעובדה הניתנת למדידה?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

חוקרי אוניברסיטת תל אביב עונים על שאלות בתחום המוח, הפסיכולוגיה והשינה בסדרת ההסכתים תל אביב 360.

מבית אוניברסיטת תל אביב
עיסוק במוח ובפסיכולוגיה
התייחסות ללחץ נפשי וחרדה
שילוב חקר השינה ועבודה סוציאלית
אירוח חוקרות וחוקרים מובילים

"פסיכולוגיה ומדעי המוח" הוא חלק מסדרת ההסכתים "תל אביב 360" של אוניברסיטת תל אביב. הפודקאסט עוסק בשאלות יסוד על המוח, ההתנהגות והנפש.

בין השאלות שעולות בפודקאסט: מה באמת קורה לנו בתוך המוח? מה מכונן את ההתנהגויות והבחירות שלנו? כיצד משפיע הלחץ הנפשי על המדדים הפיזיולוגיים, ואיך מתמודדים עם חרדה?

את התשובות מספקים מיטב החוקרות והחוקרים של אוניברסיטת תל אביב, מתחומי חקר המוח, הפסיכולוגיה, חקר השינה, העבודה הסוציאלית ואפילו הכלכלה. כך מתקבל מבט רב-תחומי על שאלות מורכבות.

הפודקאסט הופך ידע אקדמי לנגיש ומרתק, ומתאים לכל מי שסקרן להבין טוב יותר את עצמו ואת אופן הפעולה של הנפש והמוח האנושי.

פסיכולוגיהמדעי המוחאוניברסיטת תל אביבמחקרחרדהשינה

הפרק האחרון2 ביוני 2026

למה אין שלום? ד"ר ארנון דגני: לשני הצדדים יש אחריות

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

ההיסטוריון ארנון דגני טוען שלשני הצדדים יש אחריות אמיתית להיעדר השלום.

פרק בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, המארח את ד"ר ארנון דגני, היסטוריון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני וחוקר במכון מולד ובמכללת תל-חי. השיחה עוסקת בגורמי העומק לסכסוך, ומציגה תזה מנוגדת לזו שהוצגה בפרק עם עינת וילף. מתאים למי שמתעניין בניתוח אקדמי של הסכסוך מנקודת מבט פסיכולוגית והיסטורית.

התזה: לשני הצדדים יש אחריות אמיתית לכך שטרם הגענו לשלום.
עימות מכוון בין שתי גישות מנוגדות שמוצגות באותה סדרה.

פרקים אחרונים

למה אין שלום? ד"ר ארנון דגני: לשני הצדדים יש אחריות
2 ביוני 20261 שע׳ 38 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
ההיסטוריון ארנון דגני טוען שלשני הצדדים יש אחריות אמיתית להיעדר השלום.
פרק בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, המארח את ד"ר ארנון דגני, היסטוריון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני וחוקר במכון מולד ובמכללת תל-חי. השיחה עוסקת בגורמי העומק לסכסוך, ומציגה תזה מנוגדת לזו שהוצגה בפרק עם עינת וילף. מתאים למי שמתעניין בניתוח אקדמי של הסכסוך מנקודת מבט פסיכולוגית והיסטורית.
- התזה: לשני הצדדים יש אחריות אמיתית לכך שטרם הגענו לשלום.
- עימות מכוון בין שתי גישות מנוגדות שמוצגות באותה סדרה.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
למה אין שלום? ד"ר עינת וילף: הלאומיות הפלסטינית אינה מקבלת מדינה יהודית בארץ ישראל
2 ביוני 20261 שע׳ 9 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
ד"ר עינת וילף טוענת שהלאומיות הפלסטינית אינה מסוגלת לקבל מדינה יהודית בארץ ישראל.
פרק בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, המארח את ד"ר עינת וילף - חברת כנסת לשעבר, ראש מפלגת עוז וד"ר למדעי המדינה. השיחה עוסקת בגורמי העומק לסכסוך הישראלי-פלסטיני ובתזה של וילף לגבי הלאומיות הפלסטינית. מתאים למי שמתעניין בניתוח עומק של עמדות בסכסוך.
- התזה: הלאומיות הפלסטינית אינה מסוגלת, נכון לעתה, לקבל מדינה יהודית בארץ ישראל.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
דילמת הבחירה: מתח חופש הבחירה מפחית מתן עזרה | פרופ‘ דנית עין-גר
17 במאי 202642 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
מחקר מפתיע: דווקא חופש הבחירה למי לתרום גורם לחלק מהאנשים לא לתרום כלל.
הרצאה של פרופ' דנית עין-גר, ראש המרכז ליזמות בפקולטה, מסדרת ההרצאות ב'מועדון הסגל'. ההרצאה מציגה ממצאי מחקר הקוראים תיגר על ההנחה ש'כל עזרה עדיפה על היעדר עזרה', ומסבירה את 'אפקט הוויתור'. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה של קבלת החלטות ונתינה.
- כשמוצגת בחירה בין נזקקים ראויים במידה דומה, כ-35%–50% בוחרים שלא לתרום כלל.
- הבחירה יוצרת קונפליקט מוסרי - סיוע לאחד נתפס כאי-הוגנות כלפי האחר (אפקט opt-out).
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פסיכולוגים חברתיים מציגים פרספקטיבות על התנגדות | קוגניציה פוליטית
17 במאי 20261 שע׳ 10 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרופ' עירן הלפרין ומובילי דעה על תהליכי החשיבה שמובילים לאימוץ עמדות פוליטיות.
פרופ' מיכאל גלעד, פסיכולוג חברתי, משוחח עם מובילי דעה כדי להבין כיצד הם תופסים את המציאות הפוליטית והגיאופוליטית מנקודת מבט מדעית. בפרק זה מתארח פרופ' עירן הלפרין, מבכירי הפסיכולוגים החברתיים בישראל ומקים מרכז אקורד. ההסכת משמש בסיס לקורס לסטודנטים לפסיכולוגיה. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית.
- מבט פסיכולוגי-קוגניטיבי על מה שמוביל אנשים לאמץ עמדות לאורך הספקטרום הפוליטי בישראל.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פסיכולוגים חברתיים מציגים פרספקטיבות על התנגדות | קוגניציה פוליטית
29 באפריל 20261 שע׳ 6 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
ד"ר שי דוידאי, מבקר בולט של זרמים אנטי-ישראליים, על תהליכי חשיבה פוליטיים.
פרק נוסף בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, הפעם עם ד"ר שי דוידאי - פסיכולוג חברתי וחבר סגל לשעבר באוניברסיטת קולומביה, שהפך למבקר בולט של זרמים אנטי-ישראליים. השיחה בוחנת תהליכי חשיבה ועמדות מנקודת מבט פסיכולוגית-חברתית. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה של עמדות פוליטיות.
- מבט של פסיכולוג חברתי שהפך לקול בולט בשיח סביב זרמים אנטי-ישראליים.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
(אי) הבנה משותפת כפי שהיא משתקפת במוח
19 בפברואר 202656 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
פרופ' יערה ישורון דישון על איך הפילטרים שלנו מעצבים את מה שאנחנו רואים - וכיצד זה משתקף במוח.
הרצאה של פרופ' יערה ישורון דישון מסדרת המפגשים במועדון הסגל. ההרצאה מציגה מחקרים על האופן שבו הדעות, האמונות והמוטיבציות שלנו - הפילטרים שלנו - משפיעים על פירוש המציאות, על הקשב (מחקרי תנועות עיניים) ועל עיבוד המידע במוח. מתאים למתעניינים במדעי המוח ובקיטוב חברתי.
- הפילטרים שלנו משפיעים על פרשנות המציאות לא פחות מהמידע ה'אובייקטיבי'.
- כדי לטפל בקיטוב חברתי, צריך קודם כל להסכים על מציאות משותפת.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.