ערך מוסף
Lior Tabori, Tal Wolfson
47 פרקים
על התוכנית
פודקאסט כלכלי של שני בוגרי משרד האוצר - ליאור תבורי | טל וולפסון
מה זה ערך מוסף?
ערך מוסף הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת Lior Tabori, Tal Wolfson. פודקאסט המציג ניתוח כלכלי מקצועי ומעמיק, חף מאידיאולוגיה, המספק למאזינים כלים להבנת העולם הכלכלי שסביבם. בארכיון 47 פרקים, אורך פרק ממוצע כ-39 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 47 |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-39 דקות |
| הפרק האחרון | 24 בנובמבר 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
שני בוגרי האוצר שמתעקשים: כלכלה היא מקצוע, לא אמונה
שני בוגרי משרד האוצר פותחים בשאלה שמסבירה את כל הפודקאסט: "למה אנשים מתייחסים לכלכלה כאידיאולוגיה ולא כמקצוע?". בשבילם, גישה מקצועית לא מניחה את המסקנה מראש - היא בוחנת טרייד-אופים, ומוכנה להשתכנע ולא רק לשכנע.
כשהם מנתחים את ההצעה לחינוך חינם מגיל אפס, הם מראים שהמחקר הנודע של ג'יימס הקמן עסק באוכלוסיות בסיכון ולא בכלל הילדים, ושתקציב של 8 מיליארד שקל יספיק בקושי ל"בייביסיטר" ולא למסגרת מפתחת. במשבר הקורונה הם טוענים שזה משבר בריאותי, וש"אין פתרונות קסם".
זה לא פודקאסט שמספר לך מה לחשוב, אלא מראה לך איך מפרקים טענה כלכלית עד היסוד.
פודקאסט המציג ניתוח כלכלי מקצועי ומעמיק, חף מאידיאולוגיה, המספק למאזינים כלים להבנת העולם הכלכלי שסביבם.
המנחה
המנחים, בוגרי משרד האוצר, מייצגים גישה כלכלית מקצועית הבוחנת נתונים וחלופות ללא מסקנה ידועה מראש, ושואפת לדיון אמיתי במקום לשכנוע בלבד.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בסגנון ניתוחי, רגוע ומעמיק, המפרק נושאים כלכליים מורכבים. ההגשה מתבססת על מחקרים כלכליים ובוחנת יתרונות, חסרונות וטרייד-אופים, תוך חשיפת הטיה אג'נדתית בשיח הציבורי.
תובנות הזהב מהארכיון
- הבחנה חדה בין ניתוח כלכלי מקצועי לבין עמדה אידיאולוגית המניחה מראש את המסקנה
- הבנה כי למדיניות ממשלתית יש גבולות ותפקידה בחלוקת נטל הנזק הכלכלי, לא העלמתו
- ההכרה בכך שקריסת מטבעות היא לרוב סימפטום לבעיות כלכליות עמוקות ולא הבעיה עצמה
- הדגשת חשיבות עלות אלטרנטיבית בהחלטות כלכליות, והפרכת המיתוס ששכר דירה הוא 'זריקת כסף לפח'
- הטענה כי השיח הכלכלי הציבורי מוטה לעיתים קרובות אג'נדות, בשונה מהדיון המקצועי הנדרש
התוכנית מתאימה לכל מי שמעוניין להבין לעומק סוגיות כלכליות אקטואליות, לקבל כלים לניתוח ביקורתי של השיח הכלכלי הציבורי ולשפר את אוריינותו הפיננסית.
השאלות הבולטות בארכיון
למה אנשים מתייחסים לכלכלה כאידיאולוגיה ולא כמקצוע?
ניסן, אתה רוצה להציג לנו, את האנלוגיה שאתה עושה?
הוויכוח האם הממשלה צריכה לפצות את האזרחים כי היא זו שכפתה את הסגר, או שהפיצוי נדרש פשוט כדי להבטיח שהסגר יהיה יעיל ושאנשים יוכלו לציית לו.
איך ניגשים לנתח מטבע חדש כמו 'ליברה' מנקודת מבט של משרד האוצר, ואיך המדינה צריכה להיערך אליו?
רגע, מה אהבת לה בטורקיה, ומה החשבון השוטף בטורקיה, ומה הוצאות הממשלה בטורקיה, ומה החוב החיצוני בטורקיה?
כל חודש אני משלם אלפי שקלים שכר דירה לבעל הדירה. במקום זה, עדיף לי לקחת משכנתה ולקנות אותה, וכך הכסף לא הולך לפח. מה אתה אומר על הטיעון הזה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
פרק מבוא המסביר את ההבדל בין כלכלה כמקצוע אנליטי, נטול פניות ובוחן טרייד-אופים, לבין כלכלה כאידיאולוגיה עם מסקנות קבועות מראש.
שני בוגרי משרד האוצר חוזרים בפרק מבוא מיוחד המיועד למאזינים חדשים. הם מסבירים את ההבדל המהותי בין ניתוח כלכלי מקצועי, הבוחן נתונים וחלופות ללא מסקנה ידועה מראש, לבין גישה אידיאולוגית שבה העמדה קבועה. הפרק מציג את תפיסת העולם של הפודקאסט ומדגים מדוע הניתוחים שלהם נשארים רלוונטיים גם שנים אחרי שהוקלטו.
- גישה מקצועית לכלכלה אינה מניחה את המסקנה מראש; היא בוחנת יתרונות, חסרונות וטרייד-אופים, והמסקנה תלויה בנסיבות.
- השאלה המבדילה בין גישה מקצועית לאידיאולוגית היא המוכנות להיכנס לדיון אמיתי, שבו אתה עשוי להשתכנע ולא רק לשכנע.
- עבור אנשים רבים, עמדות כלכליות הן חלק מהזהות והשייכות שלהם, ולכן הם מתייחסים אליהן כאל אמונה שאין לערער עליה, בדומה לאהדת קבוצת ספורט.
- השיח הכלכלי הציבורי שונה מהותית מהדיון המקצועי המתקיים במשרד האוצר, והוא לרוב מוטה אג'נדות.
למה אנשים מתייחסים לכלכלה כאידיאולוגיה ולא כמקצוע?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
כלכלה: מקצוע או אידאולוגיה? פרק מבוא למאזינים חדשים
פרקים אחרונים
כלכלה: מקצוע או אידאולוגיה? פרק מבוא למאזינים חדשים
24 בנובמבר 202518 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שני בוגרי משרד האוצר חוזרים בפרק מבוא מיוחד המיועד למאזינים חדשים. הם מסבירים את ההבדל המהותי בין ניתוח כלכלי מקצועי, הבוחן נתונים וחלופות ללא מסקנה ידועה מראש, לבין גישה אידיאולוגית שבה העמדה קבועה. הפרק מציג את תפיסת העולם של הפודקאסט ומדגים מדוע הניתוחים שלהם נשארים רלוונטיים גם שנים אחרי שהוקלטו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- גישה מקצועית לכלכלה אינה מניחה את המסקנה מראש; היא בוחנת יתרונות, חסרונות וטרייד-אופים, והמסקנה תלויה בנסיבות.
- השאלה המבדילה בין גישה מקצועית לאידיאולוגית היא המוכנות להיכנס לדיון אמיתי, שבו אתה עשוי להשתכנע ולא רק לשכנע.
- עבור אנשים רבים, עמדות כלכליות הן חלק מהזהות והשייכות שלהם, ולכן הם מתייחסים אליהן כאל אמונה שאין לערער עליה, בדומה לאהדת קבוצת ספורט.
- השיח הכלכלי הציבורי שונה מהותית מהדיון המקצועי המתקיים במשרד האוצר, והוא לרוב מוטה אג'נדות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שני בוגרי משרד האוצר חוזרים בפרק מבוא מיוחד המיועד למאזינים חדשים. הם מסבירים את ההבדל המהותי בין ניתוח כלכלי מקצועי, הבוחן נתונים וחלופות ללא מסקנה ידועה מראש, לבין גישה אידיאולוגית שבה העמדה קבועה. הפרק מציג את תפיסת העולם של הפודקאסט ומדגים מדוע הניתוחים שלהם נשארים רלוונטיים גם שנים אחרי שהוקלטו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
גישה מקצועית לכלכלה אינה מניחה את המסקנה מראש; היא בוחנת יתרונות, חסרונות וטרייד-אופים, והמסקנה תלויה בנסיבות. · השאלה המבדילה בין גישה מקצועית לאידיאולוגית היא המוכנות להיכנס לדיון אמיתי, שבו אתה עשוי להשתכנע ולא רק לשכנע. · עבור אנשים רבים, עמדות כלכליות הן חלק מהזהות והשייכות שלהם, ולכן הם מתייחסים אליהן כאל אמונה שאין לערער עליה, בדומה לאהדת קבוצת ספורט. · השיח הכלכלי הציבורי שונה מהותית מהדיון המקצועי המתקיים במשרד האוצר, והוא לרוב מוטה אג'נדות.
חינוך חינם מגיל אפס - פרק 45
23 ביולי 202048 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק דן בהצעה לספק חינוך חינם מגיל אפס, יוזמה שזוכה לתמיכה רחבה בישראל. המשתתפים מציגים טיעונים נגדיים, ומסבירים מדוע התוכנית עלולה להיות לא יעילה ואף מזיקה אם לא תיושם באיכות גבוהה. הדיון מפרק את האופן שבו פוליטיקאים ואנשי ציבור מציגים את הנושא ומתבסס על מחקרים כלכליים, במטרה לספק למאזין מבט ביקורתי ומעמיק על סוגיה פופולרית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המחקר המרכזי של זוכה פרס נובל ג'יימס הקמן, המשמש לרוב לקידום חינוך חינם אוניברסלי, עסק באוכלוסייה מצומצמת של ילדים ממשפחות לא מתפקדות, והוא עצמו הבהיר שהמלצותיו אינן אוניברסליות.
- קיים כשל לוגי בהשלכת ממצאים על אוכלוסיות בסיכון על כלל האוכלוסייה; כשם שלא נשים את כל בני הנוער בפנימיות לנוער בסיכון, כך אין להסיק שכל הילדים ירוויחו ממסגרות שנועדו במקור לאוכלוסיות חלשות.
- איכות המסגרת החינוכית היא קריטית, אך התקציבים שמוצעים בפועל על ידי פוליטיקאים, כמו 8 מיליארד שקל, יספיקו לכל היותר למסגרות 'בייביסיטר' באיכות נמוכה ולא למסגרות חינוכיות מפתחות כפי שהיו במחקרי המקור.
- ההקשר המקומי קובע: יישום תוכנית חינוך לגיל הרך במדינה עם ריבוי ילודה כמו ישראל שונה מהותית מיישומה במדינות כמו שבדיה, והדבר משפיע דרמטית על העלויות והיכולת לשמור על איכות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק דן בהצעה לספק חינוך חינם מגיל אפס, יוזמה שזוכה לתמיכה רחבה בישראל. המשתתפים מציגים טיעונים נגדיים, ומסבירים מדוע התוכנית עלולה להיות לא יעילה ואף מזיקה אם לא תיושם באיכות גבוהה. הדיון מפרק את האופן שבו פוליטיקאים ואנשי ציבור מציגים את הנושא ומתבסס על מחקרים כלכליים, במטרה לספק למאזין מבט ביקורתי ומעמיק על סוגיה פופולרית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המחקר המרכזי של זוכה פרס נובל ג'יימס הקמן, המשמש לרוב לקידום חינוך חינם אוניברסלי, עסק באוכלוסייה מצומצמת של ילדים ממשפחות לא מתפקדות, והוא עצמו הבהיר שהמלצותיו אינן אוניברסליות. · קיים כשל לוגי בהשלכת ממצאים על אוכלוסיות בסיכון על כלל האוכלוסייה; כשם שלא נשים את כל בני הנוער בפנימיות לנוער בסיכון, כך אין להסיק שכל הילדים ירוויחו ממסגרות שנועדו במקור לאוכלוסיות חלשות. · איכות המסגרת החינוכית היא קריטית, אך התקציבים שמוצעים בפועל על ידי פוליטיקאים, כמו 8 מיליארד שקל, יספיקו לכל היותר למסגרות 'בייביסיטר' באיכות נמוכה ולא למסגרות חינוכיות מפתחות כפי שהיו במחקרי המקור. · ההקשר המקומי קובע: יישום תוכנית חינוך לגיל הרך במדינה עם ריבוי ילודה כמו ישראל שונה מהותית מיישומה במדינות כמו שבדיה, והדבר משפיע דרמטית על העלויות והיכולת לשמור על איכות.
מדיניות כלכלית לאור הקורונה - פרק 44
17 באפריל 202044 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שני בוגרי משרד האוצר, ליאור וטל, מנתחים את המדיניות הכלכלית הראויה והמצויה בזמן משבר הקורונה. הם טוענים שהמשבר הוא בריאותי מיסודו, ושההאטה הכלכלית היא תוצאה של החלטה ממשלתית מכוונת. הפרק דן במגבלות כוחה של הממשלה, מדוע אין פתרונות קסם, ומהם הצידוקים הנכונים להתערבות ממשלתית ופיצוי האזרחים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המשבר הנוכחי הוא משבר בריאותי, לא כלכלי. ההאטה נגרמה מהחלטה ממשלתית ולא מכשל שוק פנימי, ולכן הפתרונות צריכים להיות שונים.
- יכולת הממשלה להתערב אינה אינסופית. צריך להשתמש בחוב ממשלתי בזהירות כדי לשמור 'תחמושת' להמשך, כי אורך המשבר לא ידוע.
- אין פתרונות קסם ואי אפשר למנוע את הנזק הכלכלי. תפקיד הממשלה הוא לעזור להתמודד עם הנזק ולחלק את הנטל, לא להעלים אותו.
- אחד הצידוקים המרכזיים לסיוע ממשלתי הוא פרגמטי: בלי פיצוי שיאפשר לאנשים להישאר בבית, הסגר פשוט לא יהיה אפקטיבי.
- הדיון הוא לא אם ייגרם נזק, אלא איך מחלקים אותו ומי סופג אותו. גם כשהממשלה 'סופגת' את הנזק, בסופו של דבר האזרחים הם שנושאים בנטל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שני בוגרי משרד האוצר, ליאור וטל, מנתחים את המדיניות הכלכלית הראויה והמצויה בזמן משבר הקורונה. הם טוענים שהמשבר הוא בריאותי מיסודו, ושההאטה הכלכלית היא תוצאה של החלטה ממשלתית מכוונת. הפרק דן במגבלות כוחה של הממשלה, מדוע אין פתרונות קסם, ומהם הצידוקים הנכונים להתערבות ממשלתית ופיצוי האזרחים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המשבר הנוכחי הוא משבר בריאותי, לא כלכלי. ההאטה נגרמה מהחלטה ממשלתית ולא מכשל שוק פנימי, ולכן הפתרונות צריכים להיות שונים. · יכולת הממשלה להתערב אינה אינסופית. צריך להשתמש בחוב ממשלתי בזהירות כדי לשמור 'תחמושת' להמשך, כי אורך המשבר לא ידוע. · אין פתרונות קסם ואי אפשר למנוע את הנזק הכלכלי. תפקיד הממשלה הוא לעזור להתמודד עם הנזק ולחלק את הנטל, לא להעלים אותו. · אחד הצידוקים המרכזיים לסיוע ממשלתי הוא פרגמטי: בלי פיצוי שיאפשר לאנשים להישאר בבית, הסגר פשוט לא יהיה אפקטיבי. · הדיון הוא לא אם ייגרם נזק, אלא איך מחלקים אותו ומי סופג אותו. גם כשהממשלה 'סופגת' את הנזק, בסופו של דבר האזרחים הם שנושאים בנטל.
מה זה ליברה? המטבע החדש של פייסבוק - פרק 43
9 ביולי 201950 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את ההכרזה של פייסבוק על השקת מטבע דיגיטלי חדש בשם 'ליברה'. המגישים, בוגרי משרד האוצר, מסבירים מהו המטבע, כיצד הוא שונה ממטבעות רגילים ומביטקוין, ומהם היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים שלו. הם בוחנים את המודל הכלכלי מאחורי ליברה ואת האתגרים שעומדים בפני פייסבוק בדרך ליצירת אמון ואימוץ המוני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כדי שמטבע יצליח, הוא זקוק לאמון. בעוד שמדינות כופות שימוש במטבע שלהן בחוק, חברה פרטית כמו פייסבוק חייבת לבנות אמון בדרכים אחרות.
- הבעיות המרכזיות של הביטקוין שמונעות ממנו להפוך למטבע נפוץ הן התנודתיות הגבוהה בשווי שלו וחוסר הנוחות בשימוש בו - פייסבוק מנסה לפתור את שתי הבעיות האלו עם ליברה.
- ליברה נועד להיות מטבע יציב (stablecoin) מכיוון שערכו מגובה בסל מטבעות אמיתיים (כמו דולר). על כל ליברה שמונפקת, פייסבוק תשמור רזרבה שוות ערך, מה שאמור למנוע תנודתיות חדה.
- בניגוד למטבעות מדינתיים, לליברה לא תהיה מדיניות מוניטרית מסורתית. כמות הכסף (ליברות) במערכת לא תיקבע על ידי בנק מרכזי, אלא אך ורק על פי דרישת המשתמשים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את ההכרזה של פייסבוק על השקת מטבע דיגיטלי חדש בשם 'ליברה'. המגישים, בוגרי משרד האוצר, מסבירים מהו המטבע, כיצד הוא שונה ממטבעות רגילים ומביטקוין, ומהם היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים שלו. הם בוחנים את המודל הכלכלי מאחורי ליברה ואת האתגרים שעומדים בפני פייסבוק בדרך ליצירת אמון ואימוץ המוני.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
כדי שמטבע יצליח, הוא זקוק לאמון. בעוד שמדינות כופות שימוש במטבע שלהן בחוק, חברה פרטית כמו פייסבוק חייבת לבנות אמון בדרכים אחרות. · הבעיות המרכזיות של הביטקוין שמונעות ממנו להפוך למטבע נפוץ הן התנודתיות הגבוהה בשווי שלו וחוסר הנוחות בשימוש בו - פייסבוק מנסה לפתור את שתי הבעיות האלו עם ליברה. · ליברה נועד להיות מטבע יציב (stablecoin) מכיוון שערכו מגובה בסל מטבעות אמיתיים (כמו דולר). על כל ליברה שמונפקת, פייסבוק תשמור רזרבה שוות ערך, מה שאמור למנוע תנודתיות חדה. · בניגוד למטבעות מדינתיים, לליברה לא תהיה מדיניות מוניטרית מסורתית. כמות הכסף (ליברות) במערכת לא תיקבע על ידי בנק מרכזי, אלא אך ורק על פי דרישת המשתמשים.
מה קרה ללירה הטורקית? - פרק 42
3 באוקטובר 201840 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את הסיבות לקריסת הלירה הטורקית, ומסביר מדוע נפילת המטבע היא רק תסמין לבעיות עומק בכלכלה. המגישים צוללים לארבעה גורמים מרכזיים המשפיעים על שער החליפין: הריבית העולמית, הגירעון בחשבון השוטף, הדפסת הכסף וחוסר האמון של משקיעים במערכת. האזנה לפרק תספק הבנה כלכלית בסיסית למשברים монетарים וכיצד הם משקפים מצב של כלכלה שלמה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קריסת מטבע היא לרוב תסמין לבעיות כלכליות עמוקות יותר, ולא הבעיה עצמה.
- עליית הריבית בארה"ב גורמת לבריחת הון ממדינות מתפתחות כמו טורקיה, מה שמחליש את המטבע המקומי.
- גירעון בחשבון השוטף, כלומר כשהיבוא גדול מהיצוא, יוצר לחץ מתמיד לפיחות המטבע.
- חוסר אמון כללי של משקיעים בכלכלה ובמנהיגות הפוליטית הוא גורם קריטי שמוביל לבריחת הון ולקריסת המטבע.
- כדי להבין משבר מטבע, יש לבחון את הנתונים הכלכליים הרחבים יותר, כמו אבטלה, צמיחה, חוב חיצוני והשקעות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את הסיבות לקריסת הלירה הטורקית, ומסביר מדוע נפילת המטבע היא רק תסמין לבעיות עומק בכלכלה. המגישים צוללים לארבעה גורמים מרכזיים המשפיעים על שער החליפין: הריבית העולמית, הגירעון בחשבון השוטף, הדפסת הכסף וחוסר האמון של משקיעים במערכת. האזנה לפרק תספק הבנה כלכלית בסיסית למשברים монетарים וכיצד הם משקפים מצב של כלכלה שלמה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קריסת מטבע היא לרוב תסמין לבעיות כלכליות עמוקות יותר, ולא הבעיה עצמה. · עליית הריבית בארה"ב גורמת לבריחת הון ממדינות מתפתחות כמו טורקיה, מה שמחליש את המטבע המקומי. · גירעון בחשבון השוטף, כלומר כשהיבוא גדול מהיצוא, יוצר לחץ מתמיד לפיחות המטבע. · חוסר אמון כללי של משקיעים בכלכלה ובמנהיגות הפוליטית הוא גורם קריטי שמוביל לבריחת הון ולקריסת המטבע. · כדי להבין משבר מטבע, יש לבחון את הנתונים הכלכליים הרחבים יותר, כמו אבטלה, צמיחה, חוב חיצוני והשקעות.
פודקאסט חדש - "ערך מוסף בשבילי" - פרק בונוס
22 ביולי 201818 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
טל וולפסון וליאור טבורי, בוגרי משרד האוצר, מנתחים את הדילמה הכלכלית האם לקנות או לשכור דירה. הפרק מיועד לזוגות צעירים המתלבטים לגבי דירתם הראשונה וגם למשקיעים השוקלים רכישת נדל"ן. הוא מפרק את הטיעונים הנפוצים, משווה את עלות המשכנתה והריביות לעלות השכירות, ודן בעלות האלטרנטיבית של שימוש בהון עצמי לעומת השקעתו באפיקים אחרים כמו שוק ההון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תשלום המשכנתה החודשי על דירה יהיה לרוב גבוה יותר משכר הדירה שהיית משלם על אותה הדירה.
- שימוש בהון עצמי לרכישת דירה כרוך ב'עלות אלטרנטיבית' - הפסד התשואה שהיית יכול להרוויח אילו השקעת את אותו הכסף באפיק אחר, למשל בשוק ההון.
- הטיעון ששכירות היא 'זריקת כסף לפח' אינו מדויק, מכיוון שגם ברכישת דירה משלמים סכומי עתק כריבית לבנק, סכום שיכול להגיע לכמעט מלוא קרן המשכנתה.
- ההחלטה לקנות דירה לא צריכה להתבסס על עליות המחירים בעשור האחרון, אלא על הערכה מפוכחת לגבי עתיד השוק, שכן אין ערובה שהעליות החדות יימשכו.
- כדי שרכישת דירה תהיה משתלמת כלכלית, עליית ערך הנכס צריכה להיות גבוהה יותר מהרווח האלטרנטיבי שהיית משיג מהשקעה אחרת, בתוספת העלות העודפת של המשכנתה על פני שכר הדירה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
טל וולפסון וליאור טבורי, בוגרי משרד האוצר, מנתחים את הדילמה הכלכלית האם לקנות או לשכור דירה. הפרק מיועד לזוגות צעירים המתלבטים לגבי דירתם הראשונה וגם למשקיעים השוקלים רכישת נדל"ן. הוא מפרק את הטיעונים הנפוצים, משווה את עלות המשכנתה והריביות לעלות השכירות, ודן בעלות האלטרנטיבית של שימוש בהון עצמי לעומת השקעתו באפיקים אחרים כמו שוק ההון.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תשלום המשכנתה החודשי על דירה יהיה לרוב גבוה יותר משכר הדירה שהיית משלם על אותה הדירה. · שימוש בהון עצמי לרכישת דירה כרוך ב'עלות אלטרנטיבית' - הפסד התשואה שהיית יכול להרוויח אילו השקעת את אותו הכסף באפיק אחר, למשל בשוק ההון. · הטיעון ששכירות היא 'זריקת כסף לפח' אינו מדויק, מכיוון שגם ברכישת דירה משלמים סכומי עתק כריבית לבנק, סכום שיכול להגיע לכמעט מלוא קרן המשכנתה. · ההחלטה לקנות דירה לא צריכה להתבסס על עליות המחירים בעשור האחרון, אלא על הערכה מפוכחת לגבי עתיד השוק, שכן אין ערובה שהעליות החדות יימשכו. · כדי שרכישת דירה תהיה משתלמת כלכלית, עליית ערך הנכס צריכה להיות גבוהה יותר מהרווח האלטרנטיבי שהיית משיג מהשקעה אחרת, בתוספת העלות העודפת של המשכנתה על פני שכר הדירה.
מה משפיע על העמדות הכלכליות של הציבור? - פרק 41
8 בינואר 201846 דק׳מה צריך לעשות עם עודפי המסים? - פרק 40
7 בדצמבר 201734 דק׳ריכוזיות - פרק 39
19 בנובמבר 201746 דק׳דמוגרפיה - פרק 38
8 באוגוסט 201740 דק׳
פודקאסטים דומים
ליאם אזרזר - רדיו
Liam Azarzar
נדל"ן, משפט וכסף | הפודקאסט של עו"ד יקיר דבול
Yakir dabul
קטעים משידור
גלצ
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן
אחד ביום
N12
הכותרת
שרון כידון | Be.po