פודקאסט·ישראלפודקאסט·ישראלהצטרפו לניוזלטר
עושים חלל
מדע

עושים חלל

רשת עושים היסטוריה

20 פרקים

פודקאסט על חלל על קדמה ועל הסקרנות האנושית, בואו לשמוע על הנושאים והשאלות החמות ביותר בתחום החלל. נדבר על הסקרנות האנושית הבלתי נגמרת שדוחפת אותנו פעם אחר פעם למתוח גבולות. על הקדמה והטכנולוגיה שתעשיית חקר החלל משתמשת ומפתחת לטובת מחקרים עתידיים. ועל החלל עצמו, מה זה בכלל? ומה הוא עוד צופן לאנושות. כדור הארץ הוא נקודה בחלל אינסופי, אז כדאי שתכירו עליו קצת יותר.

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

מהתמונה המפורסמת 'זריחת ארץ' ועד לוויינים שמודדים קרחונים בעזרת כוח הכבידה - הפרק מראה איך טכנולוגיית החלל הפכה לכלי המרכזי במאבק על הסביבה.

הפרק פותח בתמונת 'זריחת ארץ' שצולמה במשימת אפולו-8 ב-1968 וביום כדור הארץ שנולד בעקבותיה, ומשם עובר להראות כיצד החלל מסייע בפועל למאבק בהתחממות הגלובלית. הוא מסביר שלושה ערוצים מרכזיים: מידע (לוויינים מטאורולוגיים כמו נימבוס-4 שגילה את החור בשכבת האוזון, ומעל 150 לווייני ניטור אקלים כיום), מדידה פיזיקלית מתוחכמת (משימת GRACE שמדדה את מסת הקרחונים דרך שינויים זעירים בכוח הכבידה ובמרחק בין שני לוויינים), ויישומים אקטיביים (טכנולוגיית דופלר-ליידר לטורבינות רוח, חיישנים לחיסכון בדלק וניווט ירוק מבוסס GPS). הפרק מתאים למי שמתעניין בחלל, באקלים ובטכנולוגיה, ומסיים ברעיון שאולי הכוח הגדול ביותר של החלל הוא ההשראה - ה'אפקט המבט מהחלל' שמעורר אצל אסטרונאוטים קשר עמוק לכדור הארץ.

  • התמונה 'זריחת ארץ' מאפולו-8 לא רק נבחרה למקום השמיני בתמונות המשפיעות בהיסטוריה לפי מגזין טיים, אלא גם הולידה את יום כדור הארץ - ב-1970 כבר ציינו אותו 20 מיליון איש בארה"ב.
  • לוויין נימבוס-4 (1970) גילה במקרה, דרך חיישן ה-BUV למדידת אוזון, ששכבת האוזון מתדלדלת - ממצא שהוביל לאמנת מונטריאול ב-1987, והחור באוזון הצטמצם ב-2019 לרמה הנמוכה ביותר מאז.
  • משימת GRACE מודדת את מסת הקרחונים בעקיפין: שני לוויינים תאומים מקיפים את כדור הארץ במרחק 220 ק"מ, וכשמסה גדולה (כמו קרחון) משנה את כוח הכבידה, המרחק ביניהם משתנה ביחידות של 10 בחזקת מינוס 6 - דיוק שמסגיר שינויי מסה.
  • הנתונים מטרידים: גרינלנד מאבדת כ-280 גיגה-טון קרח בשנה, אנטרקטיקה כ-70, וקרחוני ההרים כ-200 בממוצע - ופני הים עלו כ-20 מ"מ בין 2002 ל-2017.
  • הכותב טוען שהכלי המרכזי להעלאת מודעות סביבתית כיום הוא הפחדה ('תרחיש אימה' אפוקליפטי), בעוד שבני אדם מונעים דווקא מתקווה והשראה - ולכן תיירות חלל עתידית עשויה לעורר זיקה לטבע יעילה יותר מסרטוני אסון.
השאלה הבולטת בפרק

מה אם הכוח החזק ביותר של החלל במאבק על הסביבה הוא לא המידע או הטכנולוגיה, אלא ההשראה - היכולת לגרום לנו לראות את כדור הארץ כגולה כחולה שבירה בריק השחור, ולעורר בנו רצון לשמור עליו?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

פודקאסט מבית רשת עושים היסטוריה על חלל, קדמה והסקרנות האנושית, שמביא את השאלות החמות והמרתקות בתחום חקר החלל.

  • עוסק בנושאים ובשאלות החמות ביותר בעולם החלל
  • מתבונן על הסקרנות האנושית שדוחפת אותנו למתוח גבולות
  • סוקר את הקדמה והטכנולוגיה של תעשיית חקר החלל
  • מנגיש את החלל עצמו ואת מה שהוא צופן לאנושות
  • מבית רשת עושים היסטוריה

"עושים חלל" הוא פודקאסט מבית רשת עושים היסטוריה, המוקדש לחלל, לקדמה ולסקרנות האנושית הבלתי נגמרת. זהו מרחב להאזנה לנושאים ולשאלות החמות ביותר בתחום חקר החלל.

הפודקאסט מתבונן על הסקרנות שדוחפת אותנו פעם אחר פעם למתוח גבולות, ועל הדחף האנושי לחקור את הלא נודע. הוא מקשר בין השאלות הגדולות לבין החוויה היומיומית של מי שמרים את מבטו אל הכוכבים.

לצד זאת, מוקדש מקום נרחב לקדמה ולטכנולוגיה שתעשיית חקר החלל מפתחת ומשתמשת בהן לטובת מחקרים עתידיים. כך מתבררות הדרכים שבהן ההתקדמות המדעית נולדת מתוך השאיפה להגיע רחוק יותר.

ובמרכז ניצב החלל עצמו: מה הוא בכלל, ומה הוא עוד צופן לאנושות. כדור הארץ הוא נקודה זעירה בחלל אינסופי, וכדאי להכיר אותו קצת יותר.

מי שאוהבים מדע, סקרנות והרחבת אופקים ימצאו כאן בית מזמין.

חללמדעקדמהטכנולוגיהסקרנותעושים היסטוריהחקר החלל
הפרק האחרון6 באוקטובר 2021

החלל הירוק [עושים חלל]

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

האם טכנולוגיה חללית, לווינים ואמצעי חלל יכולים לעזור לפתור את משבר האקלים?

הראל בוחן האם אפשר להיעזר בטכנולוגיה חללית - לווינים ואמצעים שפותחו למשימות חלל - כדי להתמודד עם משבר האקלים. הפרק עוסק בהשפעת האדם על כדור הארץ ובפתרונות אפשריים מהחלל. מתאים למתעניינים בחלל, אקלים וטכנולוגיה.

  • השאלה האם אמצעים שפותחו למשימות חלל יכולים לסייע בפתרון משבר האקלים.

פרקים אחרונים

פודקאסטים דומים