סקס אפיל
לורי שטטמאור | Be.po
192 פרקים
על התוכנית
סקס הוא משהו שכולנו עושים, אחרת לא היינו כאן. האם הסקס שלי נורמלי, ומה זה בכלל נורמלי? איך מחזירים את התשוקה למערכת היחסים? האם כל אישה יכולה להגיע לשפיכה נשית? ואיך מייצרים מיניות טובה, בריאה ונלהבת? בכל פרק נעסוק במיניות ובסקס שלנו מזווית חדשה ומסקרנת. פודקאסט שבועי בהנחיית לורי שטטמאור, עורכת ynet יחסים
מה זה סקס אפיל?
סקס אפיל הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת לורי שטטמאור | Be.po. מסע אינטלקטואלי ופתוח אל נבכי החוויה המינית האנושית, מהביולוגיה ועד לנפש. בארכיון 192 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 192 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 15 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
למה אף אחד לא מדבר על רצפת האגן אצל גברים? סקס אפיל שואל בלי בושה
סקס אפיל מדבר על מיניות בכנות ובלי שיפוטיות, ומביא מומחים שעונים על מה שרבים מתביישים לשאול. אחת השאלות החדות: "למה אף אחד לא מדבר על רצפת האגן בהקשר של גברים, ולמה הולכים לפתרון תרופתי לפני שמנסים עבודה מודעת על האזור?"
בפרק אחר עולה תובנה על נשים: הקושי המרכזי במיניות הוא לרוב מנטלי - השוואה לאחרות, העמדת פנים, מבט חיצוני - והדרך למיניות מספקת עוברת בלנטרל את הרעשים ולהתמקד פנימה. ויש גם פרק על ההיסטוריה המסתורית של תרומות זרע, מסודיות מוחלטת ועד "מערב פרוע".
המכנה המשותף: תשוקה היא משאב מתחדש שלא חייב לדעוך עם הזמן.
מסע אינטלקטואלי ופתוח אל נבכי החוויה המינית האנושית, מהביולוגיה ועד לנפש.
המנחה
המנחים הם דמויות סקרניות ופתוחות המהוות גשר בין מומחים מקצועיים לקהל המאזינים. הגישה שלהם רצינית, חוקרת ומזמינה דיאלוג פתוח ונטול שיפוטיות בנושאים מורכבים.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בסגנון ראיונות מעמיק המשלב ידע אקדמי וטיפולי עם שיח בגובה העיניים. הקצב נינוח ומאורגן, כאשר כל פרק צולל לעומק נושא מוגדר תוך שמירה על טון מאיר פנים ומנרמל.
תובנות הזהב מהארכיון
- תשוקה היא משאב מתחדש שאינו חייב לדעוך עם הזמן במערכות יחסים יציבות
- התפקוד המיני מושפע עמוקות מהמתח שבין הגוף לנפש ומהיכולת להרפות
- מיניות היא תהליך סובייקטיבי ותגובתי המושפע מחוויות חיים רחבות
- מודעות עצמית ונטרול רעשים חיצוניים הם המפתח למיניות מספקת ומשוחררת
התוכנית מתאימה לזוגות ויחידים המבקשים להעמיק את הבנתם במיניות, לנפץ טאבויים ולשפר את איכות חייהם האינטימיים והנפשיים.
השאלות הבולטות בארכיון
תנסו לחשוב שנייה על מישהו שיצא עכשיו מעזה, אם הוא שומע דלת נטרקת, יכול בסבירות גבוהה להיות שהוא לא שומע דלת נטרקת, הוא שומע פיצוצים. האם זה אומר שהדלת בעייתית? לא.
איך שומרים על התשוקה לאורך זמן?
אם בעבר תרומת הזרע הוסתרה מהאישה כפתרון לבושת אי-הפוריות של הגבר, כיצד הפך המקצוע למערב פרוע של סופר-תורמים המולידים מאות ילדים?
הרגע שבו מטופלת עם מוטציה גנטית לסרטן אומרת שאם אמה הייתה יכולה לעשות בירור כזה אולי הייתה מפילה אותה - ושואלת אם בכלל כדאי לה לדעת.
איך מתנהלים בתוך כאוס מפתה שבו הלילה מבטיח הכל, אבל לא תמיד ברור המחיר בהמשך?
נסו להיזכר בשתי חוויות מיניות שהיו מאוד משמעותיות בחיים שלכם; מה הפך את הרגעים האלה לעוצמתיים כל כך?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
שולמית שפרבר מציגה מחקר על הקשר בין הלכות טהרת המשפחה והמקווה לבין טריגרים טראומטיים אצל נשים שעברו פגיעה מינית.
בפרק זה של 'סקס אפיל' (וויינט יחסים) מארחת לורי רשתת מאור את המטפלת המינית והחוקרת שולמית שפרבר לדיון במחקר שערכה באוניברסיטת חיפה. המחקר, שנולד מכתבה שזכתה לתגובות רבות, בוחן את הממשק בין הלכות טהרת המשפחה, שמירת נידה ומקווה לבין נשים שורדות טראומה מינית. שפרבר מסבירה כיצד פרקטיקות גופניות אלו עלולות להפוך לטריגר, מהי דיסוציאציה, ומה ניתן לעשות כדי לצמצם נזקים. הפרק מתאים לקהל דתי, מסורתי וחילוני המתעניין במיניות, טראומה והלכה.
- טראומה מינית נרשמת בגוף ולא רק בזיכרון, ולכן כל פרקטיקה הקשורה לגופניות ומיניות, כמו הלכות טהרת המשפחה, עלולה להפוך לטריגר מציף, בדומה לזיקוקים אצל נפגעי מלחמה.
- המחקר התבסס על שתי שאלות פתוחות בשאלון אנונימי שענו עליהן 88 נשים וארבעה גברים (גיל ממוצע 36), ונותח בשיטת ניתוח תמות איכותני.
- אחת מתוך שלוש נשים עברה פגיעה מינית לפני גיל 18 לפי איגוד מרכזי הסיוע, ובחברה מסורתית ההצטלבות בין גוף, מיניות והלכה היא 'נפיצה'.
- ממצא מרכזי: כ-64 אחוז מהמשיבות דיברו על טריגרים טראומטיים, ונשים רבות לא עשו כלל את החיבור בין המתח סביב המקווה לבין הפגיעה המינית שעברו.
- שפרבר מדגישה שיש מדרג הלכתי (דאורייתא מול דרבנן) ומנעד אפשרויות לקיום המצווה, ושנשים רבות מקיימות את ההלכות מתוך דיסוציאציה וניתוק רגשי שיש לו מחירים כבדים.
תנסו לחשוב שנייה על מישהו שיצא עכשיו מעזה, אם הוא שומע דלת נטרקת, יכול בסבירות גבוהה להיות שהוא לא שומע דלת נטרקת, הוא שומע פיצוצים. האם זה אומר שהדלת בעייתית? לא.
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
למה אינטימיות מפחידה יותר ממיניות? | #181
פרקים אחרונים
למה אינטימיות מפחידה יותר ממיניות? | #181
15 ביולי 202651 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה של 'סקס אפיל' (וויינט יחסים) מארחת לורי רשתת מאור את המטפלת המינית והחוקרת שולמית שפרבר לדיון במחקר שערכה באוניברסיטת חיפה. המחקר, שנולד מכתבה שזכתה לתגובות רבות, בוחן את הממשק בין הלכות טהרת המשפחה, שמירת נידה ומקווה לבין נשים שורדות טראומה מינית. שפרבר מסבירה כיצד פרקטיקות גופניות אלו עלולות להפוך לטריגר, מהי דיסוציאציה, ומה ניתן לעשות כדי לצמצם נזקים. הפרק מתאים לקהל דתי, מסורתי וחילוני המתעניין במיניות, טראומה והלכה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טראומה מינית נרשמת בגוף ולא רק בזיכרון, ולכן כל פרקטיקה הקשורה לגופניות ומיניות, כמו הלכות טהרת המשפחה, עלולה להפוך לטריגר מציף, בדומה לזיקוקים אצל נפגעי מלחמה.
- המחקר התבסס על שתי שאלות פתוחות בשאלון אנונימי שענו עליהן 88 נשים וארבעה גברים (גיל ממוצע 36), ונותח בשיטת ניתוח תמות איכותני.
- אחת מתוך שלוש נשים עברה פגיעה מינית לפני גיל 18 לפי איגוד מרכזי הסיוע, ובחברה מסורתית ההצטלבות בין גוף, מיניות והלכה היא 'נפיצה'.
- ממצא מרכזי: כ-64 אחוז מהמשיבות דיברו על טריגרים טראומטיים, ונשים רבות לא עשו כלל את החיבור בין המתח סביב המקווה לבין הפגיעה המינית שעברו.
- שפרבר מדגישה שיש מדרג הלכתי (דאורייתא מול דרבנן) ומנעד אפשרויות לקיום המצווה, ושנשים רבות מקיימות את ההלכות מתוך דיסוציאציה וניתוק רגשי שיש לו מחירים כבדים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה של 'סקס אפיל' (וויינט יחסים) מארחת לורי רשתת מאור את המטפלת המינית והחוקרת שולמית שפרבר לדיון במחקר שערכה באוניברסיטת חיפה. המחקר, שנולד מכתבה שזכתה לתגובות רבות, בוחן את הממשק בין הלכות טהרת המשפחה, שמירת נידה ומקווה לבין נשים שורדות טראומה מינית. שפרבר מסבירה כיצד פרקטיקות גופניות אלו עלולות להפוך לטריגר, מהי דיסוציאציה, ומה ניתן לעשות כדי לצמצם נזקים. הפרק מתאים לקהל דתי, מסורתי וחילוני המתעניין במיניות, טראומה והלכה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
טראומה מינית נרשמת בגוף ולא רק בזיכרון, ולכן כל פרקטיקה הקשורה לגופניות ומיניות, כמו הלכות טהרת המשפחה, עלולה להפוך לטריגר מציף, בדומה לזיקוקים אצל נפגעי מלחמה. · המחקר התבסס על שתי שאלות פתוחות בשאלון אנונימי שענו עליהן 88 נשים וארבעה גברים (גיל ממוצע 36), ונותח בשיטת ניתוח תמות איכותני. · אחת מתוך שלוש נשים עברה פגיעה מינית לפני גיל 18 לפי איגוד מרכזי הסיוע, ובחברה מסורתית ההצטלבות בין גוף, מיניות והלכה היא 'נפיצה'. · ממצא מרכזי: כ-64 אחוז מהמשיבות דיברו על טריגרים טראומטיים, ונשים רבות לא עשו כלל את החיבור בין המתח סביב המקווה לבין הפגיעה המינית שעברו. · שפרבר מדגישה שיש מדרג הלכתי (דאורייתא מול דרבנן) ומנעד אפשרויות לקיום המצווה, ושנשים רבות מקיימות את ההלכות מתוך דיסוציאציה וניתוק רגשי שיש לו מחירים כבדים.
הייתי גבר חסר ביטחון שרצה "לזיין" כמו חברים שלו | #172
13 במאי 202642 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ניצן ורוני ערז, שמכונים 'מאסטרס וג'ונסון הישראלים', שוברים את ההנחה שהתשוקה דועכת עם השנים ומספרים שאצלם היא דווקא מטפסת. הם מתארים שדווקא הגבול המונוגמי הוא מה שאיפשר להם לחקור הכי רחוק, כולל מסע שבו צפו במאות זוגות מקיימים יחסים בלי להחליף בני זוג. המתח האמיתי בפרק הוא בין הציפייה שהגבר 'יכיל' את האישה לבין הטענה שלהם שגם האישה צריכה להכיל את הרצון של הגבר, ושהמבט החוצה, אל מה שיש בחצר של השכנה, הוא בדיוק מה שמרחיק אדם מעצמו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התשוקה יכולה לעלות אחרי שלושים שנה ולא לרדת, כשמסיטים את הפוקוס פנימה במקום אל מה שיש לאחרים
- אפשר להתחיל מיניות גם מתוך חמישים אחוז תשוקה ולא רק מתוך מאה אחוז, כי שאר הדרך מגיע תוך כדי
- הבעיה בזוגיות היא לא המספר אלא הפער ברצון - גם פער בין חמש לשלוש פעמים בשבוע יוצר תסכול
- המיניות נשלטת כמעט תמיד בידי הצד שרוצה פחות, וזה לא יכול להחזיק עשרות שנים
- טכניקה אישית: להמיר רגש תקוע או כעס שיורי לאנרגיה זכרית ולשחרר אותו בתוך הסקס במקום להתרחק
- קביעות מתוכננת של 'דייט שנגמר במיטה' עדיפה על מיתוס הספונטניות
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ניצן ורוני ערז, שמכונים 'מאסטרס וג'ונסון הישראלים', שוברים את ההנחה שהתשוקה דועכת עם השנים ומספרים שאצלם היא דווקא מטפסת. הם מתארים שדווקא הגבול המונוגמי הוא מה שאיפשר להם לחקור הכי רחוק, כולל מסע שבו צפו במאות זוגות מקיימים יחסים בלי להחליף בני זוג. המתח האמיתי בפרק הוא בין הציפייה שהגבר 'יכיל' את האישה לבין הטענה שלהם שגם האישה צריכה להכיל את הרצון של הגבר, ושהמבט החוצה, אל מה שיש בחצר של השכנה, הוא בדיוק מה שמרחיק אדם מעצמו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התשוקה יכולה לעלות אחרי שלושים שנה ולא לרדת, כשמסיטים את הפוקוס פנימה במקום אל מה שיש לאחרים · אפשר להתחיל מיניות גם מתוך חמישים אחוז תשוקה ולא רק מתוך מאה אחוז, כי שאר הדרך מגיע תוך כדי · הבעיה בזוגיות היא לא המספר אלא הפער ברצון - גם פער בין חמש לשלוש פעמים בשבוע יוצר תסכול · המיניות נשלטת כמעט תמיד בידי הצד שרוצה פחות, וזה לא יכול להחזיק עשרות שנים · טכניקה אישית: להמיר רגש תקוע או כעס שיורי לאנרגיה זכרית ולשחרר אותו בתוך הסקס במקום להתרחק · קביעות מתוכננת של 'דייט שנגמר במיטה' עדיפה על מיתוס הספונטניות
אונליפאנס זאת עבודה - אבל היא לא לכל אחת | #180
8 ביולי 202641 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט סקס אפיל מארח את דוקטור אירן גולד לשיחה מרתקת על עולם תרומות הזרע. הפרק סוקר את התפתחות התחום, החל מניסיונות ראשונים בהשראת עולם החי, דרך ההתנגדויות הדתיות והממסדיות, ועד למהפכות החברתיות והטכנולוגיות של ימינו. המאזינים יחשפו לשאלות האתיות המורכבות סביב תורמי זרע, הפיקוח על המערכת והשינויים במבנה המשפחה המודרני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תרומות זרע בבני אדם החלו כהעתק של טכניקות השבחה גנטית שהיו נהוגות בעולם החי.
- בעבר, הליכי תרומת זרע היו אפופים בסודיות ובושה, ולעיתים קרובות נשים לא ידעו שמקור הזרע אינו מבן זוגן.
- פיתוח טכנולוגיית הקפאת הזרע בשנות השישים עד השמונים חולל מהפכה בכך שהפריד בין רגע התרומה לבין הטיפול הרפואי.
- הכנסייה הקתולית והממסד הדתי התנגדו נחרצות לתרומת זרע בטענה שהדבר מעודד חטא ומערער את יסודות המשפחה המסורתית.
- החל משנות התשעים, עולם תרומות הזרע עבר דמוקרטיזציה ונפתח עבור נשים יחידניות ומשפחות להטביות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט סקס אפיל מארח את דוקטור אירן גולד לשיחה מרתקת על עולם תרומות הזרע. הפרק סוקר את התפתחות התחום, החל מניסיונות ראשונים בהשראת עולם החי, דרך ההתנגדויות הדתיות והממסדיות, ועד למהפכות החברתיות והטכנולוגיות של ימינו. המאזינים יחשפו לשאלות האתיות המורכבות סביב תורמי זרע, הפיקוח על המערכת והשינויים במבנה המשפחה המודרני.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תרומות זרע בבני אדם החלו כהעתק של טכניקות השבחה גנטית שהיו נהוגות בעולם החי. · בעבר, הליכי תרומת זרע היו אפופים בסודיות ובושה, ולעיתים קרובות נשים לא ידעו שמקור הזרע אינו מבן זוגן. · פיתוח טכנולוגיית הקפאת הזרע בשנות השישים עד השמונים חולל מהפכה בכך שהפריד בין רגע התרומה לבין הטיפול הרפואי. · הכנסייה הקתולית והממסד הדתי התנגדו נחרצות לתרומת זרע בטענה שהדבר מעודד חטא ומערער את יסודות המשפחה המסורתית. · החל משנות התשעים, עולם תרומות הזרע עבר דמוקרטיזציה ונפתח עבור נשים יחידניות ומשפחות להטביות.
כאישה נכה מחוכים עזרו לי להתאהב בעצמי | #179
1 ביולי 202640 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמתחיל כשיחה היסטורית קלילה הופך לבירור מטריד על אנשים בודדים שהולידו מאות ואלפי ילדים, ועל מה זה עושה לאיזון הגנטי של אוכלוסיות שלמות. ההנחה שתרומת זרע יכולה להישאר אנונימית מתפרקת לגמרי ברגע שכל אדם יכול לעשות בירור DNA בבית. מתחת לכל זה רוחשת שאלה אתית לא פתורה - עד כמה מותר לסנן ילד לפי גנטיקה, ומאיפה החרדה הזאת כבר חוצה את הגבול. והמתח האמיתי הוא הפער בין מה שהטכנולוגיה כבר מאפשרת לבין רגולציה שתמיד מגיעה מאוחר מדי, רק אחרי שמישהו כבר הספיק להוליד אלף ילדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקשת ההיסטורית מפתיעה - הרעיון נשאל מהשבחת בקר וסוסים, התחיל בהסתרה מוחלטת שבה הרופא לא סיפר אפילו לאישה שזה לא הזרע של בעלה, והתנגדות הכנסייה ראתה בזה ניאוף דרך שליח שמערער את יסוד המשפחה.
- סופר-תורם בודד יכול להפיץ מוטציה גנטית שהייתה אמורה להישאר בשני-שלושה אנשים אל מאות צאצאים - ובמקרה הדני תורם נשא גן סרטן שלא ידעו לבדוק אז, וילדים מתו צעירים.
- המקרים הקיצוניים אמיתיים ומתועדים - פאבל דורוב מטלגרם (מעל 100 ילדים, מימן IVF חינם במוסקבה בתנאי שיהרו מזרעו), ההולנדי בעל אלף הילדים, והפרופסור היהודי ארי נגל עם 176 ילדים.
- בנק הזרע של פרס נובל פעל באמת בארצות הברית עד 1999 כדי לייצר גאוני על - ומתוך 220 ילדים לא נוצר אף גאון, וגם הניסיון לבחור תורם גבוה הניב ילדים נמוכים. הגנטיקה לא נכנעת לתכנון.
- הרגולציה הישראלית השתנתה בדצמבר אחרי 19 שנה: תקרה של 12 משפחות לתורם, מאגר מרכזי שמונע מעבר בין בנקים, שמירת DNA חובה ודיווח חובה על ממצאים בצאצאים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמתחיל כשיחה היסטורית קלילה הופך לבירור מטריד על אנשים בודדים שהולידו מאות ואלפי ילדים, ועל מה זה עושה לאיזון הגנטי של אוכלוסיות שלמות. ההנחה שתרומת זרע יכולה להישאר אנונימית מתפרקת לגמרי ברגע שכל אדם יכול לעשות בירור DNA בבית. מתחת לכל זה רוחשת שאלה אתית לא פתורה - עד כמה מותר לסנן ילד לפי גנטיקה, ומאיפה החרדה הזאת כבר חוצה את הגבול. והמתח האמיתי הוא הפער בין מה שהטכנולוגיה כבר מאפשרת לבין רגולציה שתמיד מגיעה מאוחר מדי, רק אחרי שמישהו כבר הספיק להוליד אלף ילדים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקשת ההיסטורית מפתיעה - הרעיון נשאל מהשבחת בקר וסוסים, התחיל בהסתרה מוחלטת שבה הרופא לא סיפר אפילו לאישה שזה לא הזרע של בעלה, והתנגדות הכנסייה ראתה בזה ניאוף דרך שליח שמערער את יסוד המשפחה. · סופר-תורם בודד יכול להפיץ מוטציה גנטית שהייתה אמורה להישאר בשני-שלושה אנשים אל מאות צאצאים - ובמקרה הדני תורם נשא גן סרטן שלא ידעו לבדוק אז, וילדים מתו צעירים. · המקרים הקיצוניים אמיתיים ומתועדים - פאבל דורוב מטלגרם (מעל 100 ילדים, מימן IVF חינם במוסקבה בתנאי שיהרו מזרעו), ההולנדי בעל אלף הילדים, והפרופסור היהודי ארי נגל עם 176 ילדים. · בנק הזרע של פרס נובל פעל באמת בארצות הברית עד 1999 כדי לייצר גאוני על - ומתוך 220 ילדים לא נוצר אף גאון, וגם הניסיון לבחור תורם גבוה הניב ילדים נמוכים. הגנטיקה לא נכנעת לתכנון. · הרגולציה הישראלית השתנתה בדצמבר אחרי 19 שנה: תקרה של 12 משפחות לתורם, מאגר מרכזי שמונע מעבר בין בנקים, שמירת DNA חובה ודיווח חובה על ממצאים בצאצאים.
הצד הכואב והלא מדובר של הלכות טהרת המשפחה | #178
24 ביוני 202654 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במורכבות של מיניות בתוך מרחבי בילוי ומועדונים, תוך דגש על נושאי גבולות, הסכמה ואחריות בתוך כאוס. המנחה נטע-לי מאור מארחת את יניב גולד, שמביא פרספקטיבה ייחודית המשלבת רקע של מוזיקת פאנק וטראנס עם הכשרה אקדמית בייעוץ מיני. המאזינים מוזמנים לחשיפה של הדינמיקות הסמויות בין מוזיקה, אלכוהול וחשק מיני. זהו פרק שווה האזנה למי שמחפש להבין לעומק את המתח בין חופש לבין פגיעות במרחבים חברתיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חיי הלילה מהווים זירה שבה גבולות מטושטשים, מה שיוצר מרחב חופשי אך גם מעלה סוגיות מורכבות של פגיעות וסיכון.
- קיים קשר לא מודע בין תרבויות מוזיקליות של שוליים לבין התפתחות של גישה פתוחה למיניות ורוחניות.
- התפתחות מינית היא תהליך אישי וסובייקטיבי שאינו תלוי בהצלחה טכנית בלבד, אלא מושפע מחוויות חיים רחבות.
- גישה בריאה למיניות דורשת הבנה של גבולות אישיים וקבלת אחריות בתוך סיטואציות של אינטראקציות חברתיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק במורכבות של מיניות בתוך מרחבי בילוי ומועדונים, תוך דגש על נושאי גבולות, הסכמה ואחריות בתוך כאוס. המנחה נטע-לי מאור מארחת את יניב גולד, שמביא פרספקטיבה ייחודית המשלבת רקע של מוזיקת פאנק וטראנס עם הכשרה אקדמית בייעוץ מיני. המאזינים מוזמנים לחשיפה של הדינמיקות הסמויות בין מוזיקה, אלכוהול וחשק מיני. זהו פרק שווה האזנה למי שמחפש להבין לעומק את המתח בין חופש לבין פגיעות במרחבים חברתיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חיי הלילה מהווים זירה שבה גבולות מטושטשים, מה שיוצר מרחב חופשי אך גם מעלה סוגיות מורכבות של פגיעות וסיכון. · קיים קשר לא מודע בין תרבויות מוזיקליות של שוליים לבין התפתחות של גישה פתוחה למיניות ורוחניות. · התפתחות מינית היא תהליך אישי וסובייקטיבי שאינו תלוי בהצלחה טכנית בלבד, אלא מושפע מחוויות חיים רחבות. · גישה בריאה למיניות דורשת הבנה של גבולות אישיים וקבלת אחריות בתוך סיטואציות של אינטראקציות חברתיות.
למה לא תמיד בא לי? על חשק מיני של נשים | #177
17 ביוני 202644 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט סוקר את המושג מנועים אירוטיים והדרך שבה חוויות מיניות עוצמתיות מעצבות את התשוקה שלנו, תוך התבססות על ספרו של דוקטור ג'ק מורין. המנחות דנות בחשיבות של מרווח בין תשוקה למימוש, וכיצד מכשולים וציפייה בונים עוררות מינית. הפרק מיועד לכל מי שמחפש להעמיק את הבנתו במיניות וליצור עניין מחודש במערכת היחסים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- היזכרות בחוויות מיניות משמעותיות ועוצמתיות יכולה לשפר את הרווחה הנפשית והפיזיולוגית של האדם.
- עוררות מינית נוצרת פעמים רבות כאשר יש משיכה המלווה במכשול או חיכוך, ולא כאשר הכל מגיע בקלות.
- המרווח הקיים בין התשוקה למימוש בפועל הוא המקום שבו נבנית ונבנית התשוקה.
- שימוש באמצעים כמו התכתבות מינית (סקסטינג) יכול לבנות ציפייה ולהכין את הגוף והאווירה לקראת המפגש המיני.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט סוקר את המושג מנועים אירוטיים והדרך שבה חוויות מיניות עוצמתיות מעצבות את התשוקה שלנו, תוך התבססות על ספרו של דוקטור ג'ק מורין. המנחות דנות בחשיבות של מרווח בין תשוקה למימוש, וכיצד מכשולים וציפייה בונים עוררות מינית. הפרק מיועד לכל מי שמחפש להעמיק את הבנתו במיניות וליצור עניין מחודש במערכת היחסים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
היזכרות בחוויות מיניות משמעותיות ועוצמתיות יכולה לשפר את הרווחה הנפשית והפיזיולוגית של האדם. · עוררות מינית נוצרת פעמים רבות כאשר יש משיכה המלווה במכשול או חיכוך, ולא כאשר הכל מגיע בקלות. · המרווח הקיים בין התשוקה למימוש בפועל הוא המקום שבו נבנית ונבנית התשוקה. · שימוש באמצעים כמו התכתבות מינית (סקסטינג) יכול לבנות ציפייה ולהכין את הגוף והאווירה לקראת המפגש המיני.
הסתכלנו על זוגות מקיימים יחסים - כדי ללמוד על עצמנו | #176
10 ביוני 202652 דק׳השריר האורגזמי של הגבר: ללמוד לעבוד עם רצפת האגן בסקס | #175
3 ביוני 202638 דק׳זרע, כסף ומאות צאצאים: הצד האפל של תרומות הזרע | #174
27 במאי 202645 דק׳שלוש אורגזמות בשבוע: להתמודד עם תסמיני גיל המעבר דרך בריאות מינית | #173
20 במאי 202641 דק׳
פודקאסטים דומים
שיחות על אהבה - פודקאסט על אהבה וזוגיות במחשבת ישראל
eynav ravek
מיניות מדוברת - שיחות על מיניות בגובה העיניים
Ravit Rabina
מידע אמין על מין – פודקאסט להורים על חינוך מיני
מידע אמין על מין
מפות לשד ♡ הכל זה מיניות
Adi bellmas
לא נופלים ברשת
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105 – בהפקת לע"מ
בריאה ומאושרת עם פאולה רוזנברג
רשת עושים היסטוריה