סייבר עם חברים
Rotem Bar
168 פרקים
על התוכנית
מפריצה לחברות ועד לפיצ’רים חדשים ומגניבים, אנחנו נסקור את הכל. אנחנו מדברים רק על אקטואליית סייבר וטכנולוגיה! עם רקע במחקר סייבר, מדיניות ותעשייה. אנחנו משתפים את נקודות המבט והידע הייחודיים שלנו, כך תישארו מעודכנים בהתפתחויות האחרונות בתחום. כל פרק דיונים מעמיקים על אירועים אקטואליים, כמו גם טיפים ועצות מעשיות להגנה על הנכסים הדיגיטליים שלכם. בין אם אתם חיות סייבר, בעלי עסק או סתם שאוהב טכנולוגיה, הפודקאסט מוגש ע"י רותם בר וכולל פנליסטים מבכירי עולם הסייבר, גדי עברון, מאי ברוקס ואדי הררי.
מה זה סייבר עם חברים?
סייבר עם חברים הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת Rotem Bar. ניתוח מפוכח וביקורתי של עולם הסייבר והטכנולוגיה תחת השפעת הבינה המלאכותית והמציאות הישראלית. בארכיון 168 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים, אורך פרק ממוצע כ-67 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 168 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-67 דקות |
| הפרק האחרון | 17 במאי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
למה גוגל מזהה לך פרסומת אבל לא הונאה
השאלה נשמעת תמימה אבל היא חדה: איך פייסבוק וגוגל לא מזהים הונאות שאלפים מתלוננים עליהן, אבל יודעים בדיוק איזו פרסומת להציג לך. המנחים מנתחים קמפיין פישינג של אפליקציית אל על מזויפת שמתעתע גם באנשי מקצוע, ושואלים על האחריות של ענקיות הטכנולוגיה.
הם מסתכלים על תעשיית הסייבר בעין ביקורתית - כולל על הנטייה שלה לייצר פחד מלאכותי לצרכים שיווקיים. כשאנתרופיק הכריזה על מודל שמוצא חולשות, הם שאלו אם מחקר חולשות אנושי הפך למיותר, או שהיכולת הזאת בעצם הייתה קיימת קודם.
מתחת לדיון הטכני יש מתח קבוע: ה-AI מצמצם פערים מקצועיים, אבל גם מאיים על היתרון של המומחיות האנושית.
ניתוח מפוכח וביקורתי של עולם הסייבר והטכנולוגיה תחת השפעת הבינה המלאכותית והמציאות הישראלית.
המנחה
המנחים הם אנשי מקצוע מנוסים בעולמות הטכנולוגיה והסייבר, המפגינים עמדה ביקורתית ומפוכחת כלפי התעשייה. ניכר כי הם בעלי ידע מעמיק ומחויבות לניתוח אובייקטיבי, תוך שהם משלבים חוויות אישיות ונקודות מבט אנושיות בדיון הטכני.
הסגנון
השיחות מתנהלות באופי אנליטי, כן ובלתי אמצעי, עם דגש על דיון מעמיק בסוגיות מורכבות. הפודקאסט שומר על טון מקצועי אך נגיש, המשלב ניתוח קר של נתונים יחד עם ביקורת על תהליכים חברתיים ותקשורתיים.
תובנות הזהב מהארכיון
- הסתמכות יתר על בינה מלאכותית ללא הבנה טכנית מהווה סיכון משמעותי ליכולת האנושית
- תעשיית הסייבר נוטה לעיתים לייצר פחד מלאכותי לצרכים שיווקיים או פוליטיים
- הטכנולוגיה מצמצמת את הפערים המקצועיים אך מאיימת על היתרון היחסי של מומחיות אנושית מסורתית
- קיימת מתיחות אתית קבועה בין הכשרה טכנולוגית צבאית לבין השוק הפרטי
התוכנית מיועדת לאנשי מקצוע בתחומי הטכנולוגיה, סייבר ויזמות, ומעניקה למאזין מבט ביקורתי, מעמיק וריאלי על השינויים הטכנולוגיים המהירים והשלכותיהם.
השאלות הבולטות בארכיון
איך זה שגופים כמו פייסבוק וגוגל לא יודעים לזהות הונאות שאלפים מתלוננים עליהן, אך יודעים בדיוק אילו פרסומות להציג לי על סמך מה שאני הולך לחפש?
האם האחריות על זליגת הטלנטים מיחידות מובחרות לשוק הפרטי מוטלת על האנשים עצמם או על המדינה?
האם מחקר חולשות אנושי הפך למיותר בעולם שבו בינה מלאכותית מוצאת חולשות מדויקות במהירות וביעילות גבוהות משל האדם?
האם העולם של קוד ריוויו אנושי הולך לאיבוד לטובת מודלי AI שאנו לא מסוגלים להסביר את החלטותיהם?
האם מה שאנחנו רואים זה קיום של הפסקת אש, או לא?
מה הופך את השימוש במושג סייבר להטעיה או להפחדה, וכיצד אפשר לגשת לנושא בצורה עניינית בלי ליצור פאניקה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
שיחה על הפער בין הגנות סייבר מורכבות לבין הפגיעות היומיומית שלנו לפישינג פשוט ורמאיות ברשת.
המגישים דנים באובדן הפרטיות בעולם המודרני בהשוואה לילדותם בשנות ה-70 וה-80. הם מנתחים קמפייני פישינג מתוחכמים, כמו אפליקציית אל על מזויפת ודומיינים מזויפים, שמתעתעים גם באנשי מקצוע. הפרק מעלה שאלות לגבי האחריות של ענקיות הטכנולוגיה, שמאפשרות להונאות אלו להמשיך לפעול מטעמים כלכליים. מומלץ למי שמתעניין בסייבר, פרטיות, ומודעות לאיומים יומיומיים.
- הטכנולוגיה של ימינו הפכה את המושג פרטיות לחסר משמעות בהשוואה לעבר.
- אפליקציות זדוניות ופישינג אינם דורשים טכנולוגיה מורכבת; הם מנצלים פסיכולוגיה אנושית וחוסר תשומת לב.
- ענקיות הטכנולוגיה לעיתים נמנעות מסינון הונאות מטעמים כלכליים.
- גם אנשי מקצוע בתחום הסייבר חשופים למתקפות פישינג המנצלות דומיינים דומים.
איך זה שגופים כמו פייסבוק וגוגל לא יודעים לזהות הונאות שאלפים מתלוננים עליהן, אך יודעים בדיוק אילו פרסומות להציג לי על סמך מה שאני הולך לחפש?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
סייבר עם חברים פרק 166 - יש בכלל כזה דבר שנקרא פרטיות ? או שלא
פרקים אחרונים
סייבר עם חברים פרק 166 - יש בכלל כזה דבר שנקרא פרטיות ? או שלא
17 במאי 20261 שע׳ 2 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המגישים דנים באובדן הפרטיות בעולם המודרני בהשוואה לילדותם בשנות ה-70 וה-80. הם מנתחים קמפייני פישינג מתוחכמים, כמו אפליקציית אל על מזויפת ודומיינים מזויפים, שמתעתעים גם באנשי מקצוע. הפרק מעלה שאלות לגבי האחריות של ענקיות הטכנולוגיה, שמאפשרות להונאות אלו להמשיך לפעול מטעמים כלכליים. מומלץ למי שמתעניין בסייבר, פרטיות, ומודעות לאיומים יומיומיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטכנולוגיה של ימינו הפכה את המושג פרטיות לחסר משמעות בהשוואה לעבר.
- אפליקציות זדוניות ופישינג אינם דורשים טכנולוגיה מורכבת; הם מנצלים פסיכולוגיה אנושית וחוסר תשומת לב.
- ענקיות הטכנולוגיה לעיתים נמנעות מסינון הונאות מטעמים כלכליים.
- גם אנשי מקצוע בתחום הסייבר חשופים למתקפות פישינג המנצלות דומיינים דומים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
המגישים דנים באובדן הפרטיות בעולם המודרני בהשוואה לילדותם בשנות ה-70 וה-80. הם מנתחים קמפייני פישינג מתוחכמים, כמו אפליקציית אל על מזויפת ודומיינים מזויפים, שמתעתעים גם באנשי מקצוע. הפרק מעלה שאלות לגבי האחריות של ענקיות הטכנולוגיה, שמאפשרות להונאות אלו להמשיך לפעול מטעמים כלכליים. מומלץ למי שמתעניין בסייבר, פרטיות, ומודעות לאיומים יומיומיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטכנולוגיה של ימינו הפכה את המושג פרטיות לחסר משמעות בהשוואה לעבר. · אפליקציות זדוניות ופישינג אינם דורשים טכנולוגיה מורכבת; הם מנצלים פסיכולוגיה אנושית וחוסר תשומת לב. · ענקיות הטכנולוגיה לעיתים נמנעות מסינון הונאות מטעמים כלכליים. · גם אנשי מקצוע בתחום הסייבר חשופים למתקפות פישינג המנצלות דומיינים דומים.
סייבר עם חברים פרק 165 - מי ראוי להיות סיסו ? ולמה
4 במאי 20261 שע׳ 7 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בשיחה בוחנים המשתתפים את מצבה של ישראל כמעצמת סייבר אל מול מהפכת הבינה המלאכותית. הם דנים בשינוי במומחיות הנדרשת, ביכולת של ה-AI לצמצם פערים מקצועיים ובדילמות האתיות סביב זליגת כישרונות מיחידות טכנולוגיות מובחרות לשוק הפרטי. הפרק מיועד לאנשי טכנולוגיה, יזמים ואנשים המתעניינים בעתיד ההייטק הישראלי ובחוסן הלאומי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפער הטכנולוגי בין ישראל לעולם מצטמצם בעקבות כניסת הבינה המלאכותית המנגישה יכולות מורכבות שהיו נחלתם של מומחים בלבד.
- היתרון היחסי של ישראל בסייבר התבסס בעבר על הלך רוח ייחודי, עבודה מאומצת והכשרה צבאית שאין לה תחליף.
- קיימת מתיחות אתית סביב המעבר המהיר של כוח אדם מיומן מיחידות צבאיות לחברות פרטיות המציעות שכר גבוה.
- הצבא משמש כמנוע הראשי להכשרת מומחים טכנולוגיים בישראל, אך המערכת מתקשה לשמר את המומחים הללו לאורך זמן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בשיחה בוחנים המשתתפים את מצבה של ישראל כמעצמת סייבר אל מול מהפכת הבינה המלאכותית. הם דנים בשינוי במומחיות הנדרשת, ביכולת של ה-AI לצמצם פערים מקצועיים ובדילמות האתיות סביב זליגת כישרונות מיחידות טכנולוגיות מובחרות לשוק הפרטי. הפרק מיועד לאנשי טכנולוגיה, יזמים ואנשים המתעניינים בעתיד ההייטק הישראלי ובחוסן הלאומי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפער הטכנולוגי בין ישראל לעולם מצטמצם בעקבות כניסת הבינה המלאכותית המנגישה יכולות מורכבות שהיו נחלתם של מומחים בלבד. · היתרון היחסי של ישראל בסייבר התבסס בעבר על הלך רוח ייחודי, עבודה מאומצת והכשרה צבאית שאין לה תחליף. · קיימת מתיחות אתית סביב המעבר המהיר של כוח אדם מיומן מיחידות צבאיות לחברות פרטיות המציעות שכר גבוה. · הצבא משמש כמנוע הראשי להכשרת מומחים טכנולוגיים בישראל, אך המערכת מתקשה לשמר את המומחים הללו לאורך זמן.
פרק 164 - מה אנחנו לא מפנימים על מיתוס
26 באפריל 20261 שע׳ 7 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בשינוי הדרמטי שעובר עולם הסייבר והתקפות המבוססות על בינה מלאכותית, תוך התמקדות במודל מיתוס של אנטרופיק. המשתתפים דנים בכך שהיכולות האוטונומיות למציאת חולשות קיימות כבר זמן מה, אך ההכרזה על המודל הפכה את הנושא למרכזי בשיח הציבורי. הפרק מנתח את המעבר מדיווחים מומצאים של בינה מלאכותית לדיווחים מדויקים ומסוכנים, ובוחן האם מחקר חולשות אנושי הופך למיותר. זהו דיון חיוני לאנשי מקצוע בתחום הסייבר והטכנולוגיה המעוניינים להבין את העתיד המיידי של אבטחת מידע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההכרזה על מודל מיתוס הפכה את הנושא של בינה מלאכותית בסייבר למיינסטרים תקשורתי, גם אם היכולות היו קיימות קודם לכן.
- תחום מחקר החולשות עובר טרנספורמציה שבה בינה מלאכותית מייצרת כיום דיווחים מדויקים ולא רק ג'יבריש.
- קיימת הסכמה רחבה בתעשייה כי היכולות האוטונומיות למציאת חולשות נמצאות כאן ומשנות את כללי המשחק באופן מיידי.
- התפיסה המקצועית השתנתה לגישה שבה מחקר חולשות אנושי מסורתי הופך ללא רלוונטי מול המהירות והיכולות של הכלים החדשים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בשינוי הדרמטי שעובר עולם הסייבר והתקפות המבוססות על בינה מלאכותית, תוך התמקדות במודל מיתוס של אנטרופיק. המשתתפים דנים בכך שהיכולות האוטונומיות למציאת חולשות קיימות כבר זמן מה, אך ההכרזה על המודל הפכה את הנושא למרכזי בשיח הציבורי. הפרק מנתח את המעבר מדיווחים מומצאים של בינה מלאכותית לדיווחים מדויקים ומסוכנים, ובוחן האם מחקר חולשות אנושי הופך למיותר. זהו דיון חיוני לאנשי מקצוע בתחום הסייבר והטכנולוגיה המעוניינים להבין את העתיד המיידי של אבטחת מידע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההכרזה על מודל מיתוס הפכה את הנושא של בינה מלאכותית בסייבר למיינסטרים תקשורתי, גם אם היכולות היו קיימות קודם לכן. · תחום מחקר החולשות עובר טרנספורמציה שבה בינה מלאכותית מייצרת כיום דיווחים מדויקים ולא רק ג'יבריש. · קיימת הסכמה רחבה בתעשייה כי היכולות האוטונומיות למציאת חולשות נמצאות כאן ומשנות את כללי המשחק באופן מיידי. · התפיסה המקצועית השתנתה לגישה שבה מחקר חולשות אנושי מסורתי הופך ללא רלוונטי מול המהירות והיכולות של הכלים החדשים.
פרק 163:מי מפחד מהסוכן החכם
19 באפריל 20261 שע׳ 8 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בהשלכות העמוקות של השימוש ב-AI בעולמות הסייבר וה-IT, תוך ביקורת על ההייפ התקשורתי המלווה את התחום. השיחה בוחנת את הסיכונים הכרוכים באימוץ עיוור של מערכות AI ללא הבנה מעמיקה של הפעולה שלהן, ואת ההשלכות הגיאופוליטיות והכלכליות על שוק הסייבר הישראלי. זהו דיון קריטי לאנשי מקצוע בתחומי הסייבר והטכנולוגיה המבקשים להבין את הדינמיקה האמיתית שמאחורי הטכנולוגיות החדשות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסיכון המרכזי ב-AI אינו בעלייתו של מודל חכם, אלא בהפיכת המשתמשים האנושיים לעצלנים וחסרי הבנה טכנית.
- היתרון התחרותי הישראלי בתחום הסייבר האופנסיבי מצטמצם בשל לחצים גיאופוליטיים ומגבלות על שוק האופנסיב.
- מתן גישה מוגבלת למודלי AI חזקים ליצרנים מעטים בלבד מייצר עיוות שוק ויתרון תחרותי לא הוגן בתעשיית הסייבר.
- כלי AI לניתוח קוד טומנים בחובם פוטנציאל כפול - הם מאפשרים למגנים לאתר פרצות במערכות מיושנות, אך מספקים לתוקפים יכולות חשיפה דומות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בהשלכות העמוקות של השימוש ב-AI בעולמות הסייבר וה-IT, תוך ביקורת על ההייפ התקשורתי המלווה את התחום. השיחה בוחנת את הסיכונים הכרוכים באימוץ עיוור של מערכות AI ללא הבנה מעמיקה של הפעולה שלהן, ואת ההשלכות הגיאופוליטיות והכלכליות על שוק הסייבר הישראלי. זהו דיון קריטי לאנשי מקצוע בתחומי הסייבר והטכנולוגיה המבקשים להבין את הדינמיקה האמיתית שמאחורי הטכנולוגיות החדשות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסיכון המרכזי ב-AI אינו בעלייתו של מודל חכם, אלא בהפיכת המשתמשים האנושיים לעצלנים וחסרי הבנה טכנית. · היתרון התחרותי הישראלי בתחום הסייבר האופנסיבי מצטמצם בשל לחצים גיאופוליטיים ומגבלות על שוק האופנסיב. · מתן גישה מוגבלת למודלי AI חזקים ליצרנים מעטים בלבד מייצר עיוות שוק ויתרון תחרותי לא הוגן בתעשיית הסייבר. · כלי AI לניתוח קוד טומנים בחובם פוטנציאל כפול - הם מאפשרים למגנים לאתר פרצות במערכות מיושנות, אך מספקים לתוקפים יכולות חשיפה דומות.
פרק 162: פייק ניוז, ויזיביליטי ואיי איי נכנסים לבר
12 באפריל 20261 שע׳ 10 דק׳אורחים:רותם ברלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מפגיש שני דוברים לדיון נוקב על תרבות ה-אינסטנט והשפעתה על תפיסת המציאות בעידן הפייק ניוז. הם מנתחים את הנדסת התודעה בתקשורת סביב המצב הביטחוני והפסקות האש, ומטילים ספק באמינות הדיווחים. בנוסף, הם דנים בשימושים שליליים בקריפטו למימון פעילות של ממשלים עוינים. מומלץ להאזנה למי שמחפש מבט ביקורתי על השיח התקשורתי והשלכות הטכנולוגיה על המציאות המדינית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תרבות ה-אינסטנט מקשה על הציבור להבין את המורכבות של משברים ארוכי טווח.
- ישנה הבחנה בין תחושות הציבור לבין הצגת עובדות על ידי פרשנים, שלעיתים מהנדסים תודעה במכוון.
- השימוש בקריפטו מתרחב לא רק לפשעי סייבר קלאסיים אלא גם למימון ממשלים עוינים ואנונימיות בתשלום כופר.
- הפער בין הדיווחים התקשורתיים על הפסקות אש לבין המציאות בשטח מעצים את תחושת הניכור של הציבור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מפגיש שני דוברים לדיון נוקב על תרבות ה-אינסטנט והשפעתה על תפיסת המציאות בעידן הפייק ניוז. הם מנתחים את הנדסת התודעה בתקשורת סביב המצב הביטחוני והפסקות האש, ומטילים ספק באמינות הדיווחים. בנוסף, הם דנים בשימושים שליליים בקריפטו למימון פעילות של ממשלים עוינים. מומלץ להאזנה למי שמחפש מבט ביקורתי על השיח התקשורתי והשלכות הטכנולוגיה על המציאות המדינית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תרבות ה-אינסטנט מקשה על הציבור להבין את המורכבות של משברים ארוכי טווח. · ישנה הבחנה בין תחושות הציבור לבין הצגת עובדות על ידי פרשנים, שלעיתים מהנדסים תודעה במכוון. · השימוש בקריפטו מתרחב לא רק לפשעי סייבר קלאסיים אלא גם למימון ממשלים עוינים ואנונימיות בתשלום כופר. · הפער בין הדיווחים התקשורתיים על הפסקות אש לבין המציאות בשטח מעצים את תחושת הניכור של הציבור.
פרק 161:אפס אמון ואלף שאלות
29 במרץ 202657 דק׳אורחים:גדי גדילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח שיחה אישית על חיים בחו"ל בתקופה ביטחונית מאתגרת. המשתתפים משתפים בחוויותיהם מהשהות באמירויות ובתאילנד, ודנים בהבדלים התרבותיים בתפיסת סיכונים בין ישראלים לאוכלוסייה המקומית. בנוסף, עולה דיון על הפיתוי והסיכונים בהתראיינות בתקשורת בנושאי סייבר, ועל הנטייה של התעשייה להשתמש בפחד כדי לייצר כותרות. השיחה מתאימה למי שמתעניין בפסיכולוגיה של מצבי חירום ובתפיסת הסייבר בתקשורת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התנהגות ישראלית במצבי חירום מושפעת מהניסיון המוקדם ויצירת פעולה אקטיבית, גם אם היא חסרת תועלת ממשית, משרה ביטחון.
- תושבים זרים באמירויות מתקשים לעיתים להבין את חומרת האיומים בשל היעדר ניסיון בחיים תחת אזעקות.
- קיים פער משמעותי בין מומחיות מקצועית בסייבר לבין הציפייה התקשורתית למתן כותרות מפחידות ופוליטיות.
- תעשיית הסייבר נוטה לעיתים לייצר פחד כדי לקדם את עצמה, דבר שמנוגד לתפיסה המקצועית השקולה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח שיחה אישית על חיים בחו"ל בתקופה ביטחונית מאתגרת. המשתתפים משתפים בחוויותיהם מהשהות באמירויות ובתאילנד, ודנים בהבדלים התרבותיים בתפיסת סיכונים בין ישראלים לאוכלוסייה המקומית. בנוסף, עולה דיון על הפיתוי והסיכונים בהתראיינות בתקשורת בנושאי סייבר, ועל הנטייה של התעשייה להשתמש בפחד כדי לייצר כותרות. השיחה מתאימה למי שמתעניין בפסיכולוגיה של מצבי חירום ובתפיסת הסייבר בתקשורת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התנהגות ישראלית במצבי חירום מושפעת מהניסיון המוקדם ויצירת פעולה אקטיבית, גם אם היא חסרת תועלת ממשית, משרה ביטחון. · תושבים זרים באמירויות מתקשים לעיתים להבין את חומרת האיומים בשל היעדר ניסיון בחיים תחת אזעקות. · קיים פער משמעותי בין מומחיות מקצועית בסייבר לבין הציפייה התקשורתית למתן כותרות מפחידות ופוליטיות. · תעשיית הסייבר נוטה לעיתים לייצר פחד כדי לקדם את עצמה, דבר שמנוגד לתפיסה המקצועית השקולה.
פרק 160: קסם מוגבל בידיים לא נכונות
15 במרץ 20261 שע׳ 8 דק׳פרק 159: תתקוף את מקסיקו ותראה מה יקרה
8 במרץ 20261 שע׳ 5 דק׳פרק 158: סקס סרטים וסייבר
22 בפברואר 20261 שע׳ 8 דק׳פרק 157: הסקרנות שאבדה לנו
15 בפברואר 20261 שע׳ 13 דק׳
פודקאסטים דומים
תאכלס סייבר
All•in
סייבר בארה״ב - Cyber in the US
The CyberHub Podcast
משפט אחד על סייבר ופרטיות
May Brooks Kempler
Morphisec - הגנה אמיתית מהתקפות סייבר
Morphisec
מדברים סייבר
Rotem Bar & Danit Leybovich Shati
מנועי הכסף
כלכליסט