מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

באיחוד האמירויות יש דיסוננס רגולטורי חד: מצד אחד איסור נוקשה על הוצאת מידע פיננסי של תושבים אל מחוץ למדינה (מה שאילץ את AWS, Azure ו-GCP להקים דאטה-סנטרים מקומיים), ומצד שני מותר למעסיק להיכנס מרחוק למחשב של עובד חשוד ללא אישור משפטי וללא ליווי. · ההבדל בתפיסת הפרטיות הוא תרבותי ומושרש עמוק: סטודנט גרמני ביקש להחליף מפתחות הצפנה עוד לפני ה-GDPR, בעוד אמריקאים מגלים רגישות נמוכה בהרבה לנושא. · בעידן המלחמה ישראל היא יעד מתמיד לקבוצות סייבר המנסות למשוך מידע אישי ועסקי, וגניבת מידע פוגעת לא רק כלכלית אלא גם בביטחון האישי ובתחושת הביטחון של האנשים. · רוב הארגונים שבהם שורר כאוס בהגנת פרטיות מטפלים בבעיה רק בדיעבד, אחרי שכבר קרה אירוע - בעוד שהמסר הוא שצריך לפעול וולונטרית ולא לחכות לחקיקה ולהנחיות הרשות. · הגנת פרטיות הפכה לנכס עסקי: חברה שרוצה למשוך משקיעים או דירוג חייבת להראות שהיא בטופ של הטופ בתחום הציות והאכיפה, כדי להגן גם על עצמה וגם על המנהלים הבכירים שלה אם יקרה אירוע.

הייטק וסטארטאפים

משפט אחד על סייבר ופרטיות

May Brooks Kempler

7 פרקים

על התוכנית

מיי ברוקס-קמפלר ועו"ד יעקב עוז מראיינים את טובי מומחי הסייבר והפרטיות בישראל. כל משתתף יחלוק את התובנות, המסרים העמוקים והתחזיות המעניינות ביותר בתחום.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה משפט אחד על סייבר ופרטיות?

משפט אחד על סייבר ופרטיות הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת May Brooks Kempler. הפודקאסט שחושף את הצטלבות המשפט, הסייבר וחיי היומיום ומעניק כלים להתנהלות בטוחה במרחב הדיגיטלי. בארכיון 7 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-33 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	הייטק וסטארטאפים
פרקים בארכיון	7
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בחודש
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-33 דקות
הפרק האחרון	29 בינואר 2024
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

יש לכם 'זכות עיון' - אתם פשוט לא יודעים שהיא קיימת

עו"ד רונית קריספין מסבירה שלכל אזרח בישראל יש זכות חוקית לדרוש מכל חברה לדעת איזה מידע בדיוק היא מחזיקה עליו - וש'הפרטיות לא מתה', היא הפכה לגורם עסקי ומשפטי מרכזי. חברות רבות מקשות בכוונה על מימוש הזכות, כדי להשאיר את הכוח אצלן.

פרקים אחרים מאוד מעשיים: מייסדי ScanMySMS מסבירים למה כל כך קשה להבחין בין סמס לגיטימי לפישינג, וכ-20% מהבדיקות עדיין דורשות חוקר אנושי. ופאנל ליום הגנת הפרטיות חושף הבדלים תרבותיים חדים - גרמני שמחליף מפתחות הצפנה מול אמריקאי אדיש.

6 פרקים, 26 תובנות - מפה ברורה של זכויות וסכנות במרחב הדיגיטלי.

סייברפרטיות דיגיטליתזיהוי פישינגמשפט וטכנולוגיה

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת משפט אחד על סייבר ופרטיות

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.3

תובנות לפרק

הפודקאסט שחושף את הצטלבות המשפט, הסייבר וחיי היומיום ומעניק כלים להתנהלות בטוחה במרחב הדיגיטלי.

המנחה

המנחה מארח מומחים מגוונים מהתחומים המשפטיים, הטכנולוגיים והרגולטוריים, תוך הקפדה על ניהול דיון מעמיק המנגיש נושאים מורכבים לקהל הרחב. הוא מגלה עניין מובהק בשילוב שבין סוגיות רוחב לבין כלים פרקטיים שמשפיעים על חיי היומיום של המאזין.

הסגנון

התוכנית מאופיינת בסגנון ראיוני, ענייני ומעמיק, השומר על טון רציני ומקצועי. השיחות מובנות בצורה שמחברת בין אירועים עכשוויים ותובנות אקדמיות לבין המלצות מעשיות, והקצב נועד להבטיח הבנה מעמיקה של המושגים.

הגנת פרטיות ורגולציהאיומי סייבר ופישינגאוריינות דיגיטלית ובינה מלאכותיתאחריות תאגידית ואישית במרחב הדיגיטליהצטלבות המשפט והטכנולוגיה

תובנות הזהב מהארכיון

הגנת פרטיות אינה נחלתם של אנשי מקצוע בלבד, אלא היא נוגעת לכל אדם וארגון בחיי היומיום.
רוב הארגונים מגיבים לבעיות פרטיות בדיעבד לאחר אירוע, בעוד שהגישה הנדרשת היא מניעה וולונטרית מראש.
ההבדל בתפיסת הפרטיות הוא תרבותי ומושרש עמוק, ומשפיע באופן ישיר על רגולציה ועל התנהגות צרכנים.
הפתרונות לאיומים טכנולוגיים אינם טכנולוגיים בלבד, אלא דורשים שילוב של חינוך, חשיבה ביקורתית ואוריינות דיגיטלית.
הטכנולוגיה עצמה היא נייטרלית, והמשמעות של השפעתה נקבעת אך ורק על ידי דפוסי השימוש של בני האדם.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה לאדם המבקש להבין את השפעת הסייבר, הפרטיות והטכנולוגיה על חייו, ולקבל כלים מעשיים להתנהלות בטוחה ומודעת בעידן הדיגיטלי.

השאלות הבולטות בארכיון

יום הגנת הפרטיות הבינלאומי: פאנל פרטיות 360 מעלות

כיצד מתכתבת הזכות היסודית לפרטיות עם תחומים אחרים - דיני עבודה, דין פלילי, נזיקין ולשון הרע - כשמדמיינים את 'ישראל ישראלי' שעוצרים אותו ועושים תפיסה וחיפוש בטלפון או במחשב שלו?

מתוך הארכיון

לאן אתם רואים את זה מתפתח אם בכלל?

#5 מה יודעים עלינו - עם עו"ד רונית קריספין

הרגע בו אחת המשתתפות מספרת שניסתה לסגור חברויות מועדון במסגרת מעבר לחו"ל, וגילתה שלחברות רבות פשוט אין אפשרות טכנית או תהליכית למחוק אותה מהמערכת.

#4 - אורנה היילינגר החיים בעולם המקוון

איפה התפקיד שלנו כאנשי טכנולוגיה לא רק להפחיד, אלא גם להראות את הדברים היפים שאפשר לעשות עם הכלים החדשים, מתוך הבנה שלטכנולוגיה אין אופי?

3# - עו"ד לינא כמאל טרודי, הרשות להגנת הפרטיות

אני שומעת את זה הרבה... ש... רוצים את התעודת זהות שלי? קחו, היא דלפה כאן, היא דלפה שם, היא דלפה שם. מה זה משנה, שתדלוף מעוד מקום... איך היום הרשות מגיבה לנקרא לזה חוסר אמון ציבורי בנושא הזה?

2# בועז דולב - מודיעין סייבר

בהתייחס לאירוע בזיכרון יעקב: האם זה חוקי לדרוש מאנשים, ששילמו על כניסה לאירוע, להציג את עמודי הסושיאל-מדיה שלהם כדי להוכיח את עמדתם הפוליטית?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של משפט אחד על סייבר ופרטיות זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

מדריכים שבהם התוכנית מופיעה

מהם הפודקאסטים הישראליים הטובים ביותר על סייבר ואבטחה?

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

פאנל חי לרגל יום הגנת הפרטיות הבינלאומי, שמראה כמה הפרטיות שלנו פגיעה דווקא בעידן של מלחמה, רגולציה משתנה והבדלים תרבותיים עמוקים בין מדינות.

הפרק הוא שידור מיוחד לרגל יום הגנת הפרטיות הבינלאומי (28 בינואר), המשודר זו השנה השלישית במסגרת קהילת סייבר והגנת מידע. מנחה הפרק מארח פאנל של עורכי דין ומומחים - ביניהם עורכת דין העוסקת ברגולציה, ציות ואכיפה בתחום הפרטיות, ועורך דין חיים מרקוס שמגיע מרקע טכני של ניהול רשתות ומסדי נתונים ועוסק בדיני עבודה. הדיון נע בין הגנת פרטיות בעבודה (צילום וניטור עובדים), אירועי סייבר על רקע המלחמה בישראל, והשוואה תרבותית-משפטית בין ישראל, אירופה, ארה"ב ואיחוד האמירויות. הפרק מתאים למי שמתעניין בהצטלבות שבין משפט, רגולציה, סייבר וחיי היומיום, ומראה כיצד הגנת הפרטיות נוגעת לכל אדם וארגון, לא רק לאנשי מקצוע.

באיחוד האמירויות יש דיסוננס רגולטורי חד: מצד אחד איסור נוקשה על הוצאת מידע פיננסי של תושבים אל מחוץ למדינה (מה שאילץ את AWS, Azure ו-GCP להקים דאטה-סנטרים מקומיים), ומצד שני מותר למעסיק להיכנס מרחוק למחשב של עובד חשוד ללא אישור משפטי וללא ליווי.
ההבדל בתפיסת הפרטיות הוא תרבותי ומושרש עמוק: סטודנט גרמני ביקש להחליף מפתחות הצפנה עוד לפני ה-GDPR, בעוד אמריקאים מגלים רגישות נמוכה בהרבה לנושא.
בעידן המלחמה ישראל היא יעד מתמיד לקבוצות סייבר המנסות למשוך מידע אישי ועסקי, וגניבת מידע פוגעת לא רק כלכלית אלא גם בביטחון האישי ובתחושת הביטחון של האנשים.
רוב הארגונים שבהם שורר כאוס בהגנת פרטיות מטפלים בבעיה רק בדיעבד, אחרי שכבר קרה אירוע - בעוד שהמסר הוא שצריך לפעול וולונטרית ולא לחכות לחקיקה ולהנחיות הרשות.
הגנת פרטיות הפכה לנכס עסקי: חברה שרוצה למשוך משקיעים או דירוג חייבת להראות שהיא בטופ של הטופ בתחום הציות והאכיפה, כדי להגן גם על עצמה וגם על המנהלים הבכירים שלה אם יקרה אירוע.

השאלה הבולטת בפרק

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

מיי ברוקס-קמפלר ועו"ד יעקב עוז מראיינים מומחי סייבר ופרטיות ישראלים - מהקרב היומיומי בפישינג SMS ועד "זכות העיון" שרובנו לא יודעים שיש לנו.

מייסדי ScanMySMS על למה קשה כל כך להבחין בין SMS לגיטימי לפישינג, וש-20% מהבדיקות עדיין דורשות חוקר אנושי
עו"ד רונית קריספין על "זכות העיון" - הזכות החוקית לדרוש מכל חברה לדעת איזה מידע יש לה עליך
אורנה חיילינגר על דיפ-פייק כאתגר הגדול הבא, ולמה הטכנולוגיה עצמה נייטרלית

"בניגוד לתפיסה הרווחת, הפרטיות לא מתה" - עו"ד רונית קריספין אומרת את זה כמעט כהצהרה, ואז מסבירה על "זכות העיון": הזכות החוקית שלך לדרוש מכל חברה בישראל לגלות איזה מידע בדיוק היא מחזיקה עליך. רובנו לא יודעים שהיא קיימת.

המגישים, מיי ברוקס-קמפלר ועו"ד יעקב עוז, מביאים את הזווית הטכנולוגית והמשפטית גם יחד, וזה מורגש בבחירת האורחים. מייסדי ScanMySMS מתארים את הקרב היומיומי בפישינג SMS, ומודים בכנות שכ-20% מהבדיקות עדיין דורשות חוקר אנושי - כי גם חברות לגיטימיות מקצרות לינקים, וזה מטשטש הכול.

ואז מגיע האתגר הבא. אורנה חיילינגר מצביעה על דיפ-פייק ותכנים שנוצרו ב-AI כסכנה האמיתית, ומציעה כלי פשוט: לאמן את שריר הספקנות ולשאול תמיד "יש סיכוי שזה לא אמיתי?".

הקו המחבר הוא שהטכנולוגיה עצמה נטולת אופי - מה שעושים בה קובע. למי שחי בעולם דיגיטלי, וזה כולנו, אלה שיחות ממי שעומד בחזית.

סייבר פרטיות אבטחת מידע טכנולוגיה משפט פודקאסט ישראלי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון29 בינואר 2024

#7 יום הגנת הפרטיות 2024

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

משדר מיוחד מקהילת 'בטוחים אונליין' לכבוד יום הגנת הפרטיות 2024, עם פאנל של עו"ד ומומחי סייבר. על הרגולציות והשפעתן על חברות, מה אפשר לעשות ברמה האישית, ואיך התנהגות הצרכנים יכולה לבנות או לשבור את הגנת הפרטיות. למתעניינים בפרטיות וסייבר.

קראו עוד ▾

משדר מיוחד ליום הגנת הפרטיות 2024.

איך התנהגות הצרכנים יכולה לבנות או לשבור את מאמצי הגנת הפרטיות
ההבדלים בתפיסות הפרטיות בין מקומות שונים בעולם

פרקים אחרונים

#7 יום הגנת הפרטיות 2024
29 בינואר 202459 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
משדר מיוחד מקהילת 'בטוחים אונליין' לכבוד יום הגנת הפרטיות 2024, עם פאנל של עו"ד ומומחי סייבר. על הרגולציות והשפעתן על חברות, מה אפשר לעשות ברמה האישית, ואיך התנהגות הצרכנים יכולה לבנות או לשבור את הגנת הפרטיות. למתעניינים בפרטיות וסייבר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- איך התנהגות הצרכנים יכולה לבנות או לשבור את מאמצי הגנת הפרטיות
- ההבדלים בתפיסות הפרטיות בין מקומות שונים בעולם
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
משדר מיוחד מקהילת 'בטוחים אונליין' לכבוד יום הגנת הפרטיות 2024, עם פאנל של עו"ד ומומחי סייבר. על הרגולציות והשפעתן על חברות, מה אפשר לעשות ברמה האישית, ואיך התנהגות הצרכנים יכולה לבנות או לשבור את הגנת הפרטיות. למתעניינים בפרטיות וסייבר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
איך התנהגות הצרכנים יכולה לבנות או לשבור את מאמצי הגנת הפרטיות · ההבדלים בתפיסות הפרטיות בין מקומות שונים בעולם
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
#6 ScanMySMS
26 בספטמבר 202317 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק העוסק בבעיית הפישינג באמצעות סמסים (סמישינג) בישראל. שרון ועמית, מייסדי ScanMySMS, מספרים על המיזם שהקימו בעקבות מקרה אישי, ומסבירים כיצד הכלי שפיתחו מסייע לאלפי משתמשים לזהות הודעות זדוניות. השיחה נוגעת בקושי להבחין בין הודעה לגיטימית למתקפה, כיצד המערכת שלהם עובדת מאחורי הקלעים בעזרת אוטומציה ומתנדבים, ומה החזון שלהם לפתרון הבעיה ברמה הלאומית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- גם חברות לגיטימיות משתמשות בשירותי קיצור לינקים ומעקבים, מה שמקשה מאוד על המשתמש הממוצע להבחין בין סמס אמיתי לניסיון פישינג.
- ההצלחה בזיהוי איומים טמונה בהבנת ההקשר המקומי - היכרות עם הארגונים הישראליים (בנקים, חברות אשראי) והקמפיינים הספציפיים המכוונים לישראלים.
- כ-20% מהבדיקות עדיין דורשות ניתוח של חוקרים מתנדבים, מה שמדגיש את המגבלות של זיהוי אוטומטי מלא ואת חשיבות הגורם האנושי המקצועי.
- אחת משיטות הפעולה החדשות והמעניינות שזוהו במתקפות פישינג היא שימוש בכתובות IPv6.
- המלצת האבטחה הגורפת והבטוחה ביותר היא פשוט לא ללחוץ על אף לינק שמגיע בהודעת סמס, אלא להיכנס לאתר הרשמי של החברה באופן ישיר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק העוסק בבעיית הפישינג באמצעות סמסים (סמישינג) בישראל. שרון ועמית, מייסדי ScanMySMS, מספרים על המיזם שהקימו בעקבות מקרה אישי, ומסבירים כיצד הכלי שפיתחו מסייע לאלפי משתמשים לזהות הודעות זדוניות. השיחה נוגעת בקושי להבחין בין הודעה לגיטימית למתקפה, כיצד המערכת שלהם עובדת מאחורי הקלעים בעזרת אוטומציה ומתנדבים, ומה החזון שלהם לפתרון הבעיה ברמה הלאומית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
גם חברות לגיטימיות משתמשות בשירותי קיצור לינקים ומעקבים, מה שמקשה מאוד על המשתמש הממוצע להבחין בין סמס אמיתי לניסיון פישינג. · ההצלחה בזיהוי איומים טמונה בהבנת ההקשר המקומי - היכרות עם הארגונים הישראליים (בנקים, חברות אשראי) והקמפיינים הספציפיים המכוונים לישראלים. · כ-20% מהבדיקות עדיין דורשות ניתוח של חוקרים מתנדבים, מה שמדגיש את המגבלות של זיהוי אוטומטי מלא ואת חשיבות הגורם האנושי המקצועי. · אחת משיטות הפעולה החדשות והמעניינות שזוהו במתקפות פישינג היא שימוש בכתובות IPv6. · המלצת האבטחה הגורפת והבטוחה ביותר היא פשוט לא ללחוץ על אף לינק שמגיע בהודעת סמס, אלא להיכנס לאתר הרשמי של החברה באופן ישיר.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
#5 מה יודעים עלינו - עם עו"ד רונית קריספין
5 בספטמבר 202327 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק חושף בפניי את "זכות העיון", זכות חוקית ומוסדרת המאפשרת לי לדרוש ולגלות איזה מידע אישי חברות בישראל מחזיקות עליי. עורכת הדין רונית קריספין מסבירה כיצד הזכות הזו נועדה לצמצם את פערי הכוח ביני לבין תאגידים, ומנפצת את המיתוס ש"הפרטיות מתה". הדיון מספק לי כלים מעשיים ותובנות כיצד להתמודד עם הקשיים שחברות מערימות בדרך למימוש הזכות, ומדגיש את החשיבות הגוברת של פרטיות בעולם הטכנולוגי והעסקי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בישראל קיימת לי זכות חוקית, "זכות העיון", המאפשרת לי לדרוש מכל חברה או ארגון לדעת איזה מידע בדיוק הם מחזיקים עליי.
- חברות רבות מקשות בכוונה על מימוש הזכות הזו על ידי הסתרת פרטי קשר ודרישת טפסים מסורבלים, מתוך אינטרס להשאיר את הכוח אצלן.
- בניגוד לתפיסה הרווחת, "הפרטיות לא מתה" אלא הפכה לגורם עסקי ומשפטי מרכזי שמשפיע על השקעות בסטארטאפים ועל פעילותן של חברות טכנולוגיה גדולות.
- הזכות הישראלית לעיון במידע שונה מהזכות האירופית "להישכח"; היא מתמקדת בשקיפות וביכולת שלי לדעת מה יודעים עליי, גם אם המחיקה המוחלטת אינה תמיד אפשרית טכנולוגית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק חושף בפניי את "זכות העיון", זכות חוקית ומוסדרת המאפשרת לי לדרוש ולגלות איזה מידע אישי חברות בישראל מחזיקות עליי. עורכת הדין רונית קריספין מסבירה כיצד הזכות הזו נועדה לצמצם את פערי הכוח ביני לבין תאגידים, ומנפצת את המיתוס ש"הפרטיות מתה". הדיון מספק לי כלים מעשיים ותובנות כיצד להתמודד עם הקשיים שחברות מערימות בדרך למימוש הזכות, ומדגיש את החשיבות הגוברת של פרטיות בעולם הטכנולוגי והעסקי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בישראל קיימת לי זכות חוקית, "זכות העיון", המאפשרת לי לדרוש מכל חברה או ארגון לדעת איזה מידע בדיוק הם מחזיקים עליי. · חברות רבות מקשות בכוונה על מימוש הזכות הזו על ידי הסתרת פרטי קשר ודרישת טפסים מסורבלים, מתוך אינטרס להשאיר את הכוח אצלן. · בניגוד לתפיסה הרווחת, "הפרטיות לא מתה" אלא הפכה לגורם עסקי ומשפטי מרכזי שמשפיע על השקעות בסטארטאפים ועל פעילותן של חברות טכנולוגיה גדולות. · הזכות הישראלית לעיון במידע שונה מהזכות האירופית "להישכח"; היא מתמקדת בשקיפות וביכולת שלי לדעת מה יודעים עליי, גם אם המחיקה המוחלטת אינה תמיד אפשרית טכנולוגית.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
#4 - אורנה היילינגר החיים בעולם המקוון
15 באוגוסט 202326 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
אורנה חיילינגר, מומחית להתנהלות ברשת, משתפת מניסיונה באיגוד האינטרנט הישראלי ובפעילותה הנוכחית לקידום שימוש בטוח ומיטיב במרחב המקוון. הפרק עוסק באתגרים החדשים שמציבה הבינה המלאכותית, בדגש על סכנות כמו דיפ-פייק ופייק ניוז. השיחה מדגישה את הצורך החיוני בחינוך לאוריינות דיגיטלית וחשיבה ביקורתית עבור כל הגילאים, ככלי המרכזי להתמודדות עם המציאות המשתנה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הטכנולוגיה היא נייטרלית ואין לה אופי; השימוש שאנחנו עושים בה הוא שקובע אם היא טובה או רעה.
- האתגר המשמעותי ביותר כיום הוא לא רק פישינג, אלא ההתמודדות עם דיפ-פייק ותכנים שנוצרו על ידי AI, המחייבים אותנו לאמן את שריר הספקנות ולשאול תמיד 'האם יש סיכוי שזה לא אמיתי?'.
- כדי לחנך ילדים להתנהלות בטוחה ברשת, מבוגרים צריכים קודם כל להכיר את העולם הזה בעצמם ולשמש דוגמה אישית (מודלינג).
- הפתרון להתמודדות עם פייק ניוז אינו טכנולוגי בלבד, אלא חינוכי, בדומה למודל הפיני המלמד כלים לחשיבה ביקורתית מגיל צעיר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
אורנה חיילינגר, מומחית להתנהלות ברשת, משתפת מניסיונה באיגוד האינטרנט הישראלי ובפעילותה הנוכחית לקידום שימוש בטוח ומיטיב במרחב המקוון. הפרק עוסק באתגרים החדשים שמציבה הבינה המלאכותית, בדגש על סכנות כמו דיפ-פייק ופייק ניוז. השיחה מדגישה את הצורך החיוני בחינוך לאוריינות דיגיטלית וחשיבה ביקורתית עבור כל הגילאים, ככלי המרכזי להתמודדות עם המציאות המשתנה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטכנולוגיה היא נייטרלית ואין לה אופי; השימוש שאנחנו עושים בה הוא שקובע אם היא טובה או רעה. · האתגר המשמעותי ביותר כיום הוא לא רק פישינג, אלא ההתמודדות עם דיפ-פייק ותכנים שנוצרו על ידי AI, המחייבים אותנו לאמן את שריר הספקנות ולשאול תמיד 'האם יש סיכוי שזה לא אמיתי?'. · כדי לחנך ילדים להתנהלות בטוחה ברשת, מבוגרים צריכים קודם כל להכיר את העולם הזה בעצמם ולשמש דוגמה אישית (מודלינג). · הפתרון להתמודדות עם פייק ניוז אינו טכנולוגי בלבד, אלא חינוכי, בדומה למודל הפיני המלמד כלים לחשיבה ביקורתית מגיל צעיר.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
3# - עו"ד לינא כמאל טרודי, הרשות להגנת הפרטיות
1 באוגוסט 202341 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את עו"ד לינה כמאל תרודי, מנהלת מחלקת אכיפה ברשות להגנת הפרטיות, לשיחה על פעילות הרשות. היא מפרטת על תפקידה כגוף המפקח על כלל הגופים במשק, ומדגישה את חשיבות עקרון ה-Privacy by Design וצמצום איסוף מידע עודף. הפרק מיועד לכל מי שרוצה להבין טוב יותר את אתגרי הפרטיות, ומספק תובנות על הכלים וההנחיות שהרשות מציעה לציבור ולארגונים כדי להתמודד איתם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הרשות להגנת הפרטיות פועלת לא רק כאוכפת אלא גם כגוף חינוכי והסברתי, המפרסם מדריכים וכלים לציבור הרחב כדי להגביר מודעות.
- אחד העקרונות המרכזיים שהרשות מקדמת הוא 'צמצום מידע עודף', וההמלצה לגופים היא לבחון תקופתית את המידע שהם אוספים ולשמור רק את המינימום ההכרחי לתפקודם.
- פרשת 'האגרון' לא הייתה אירוע דלף קלאסי אלא גניבת מאגר מידע על ידי עובד מיקור חוץ, מה שמדגיש את הסיכונים הייחודיים הכרוכים בהוצאת שירותים החוצה ללא פיקוח הולם.
- הרשות מעודדת ארגונים לבצע 'תסקיר השפעה על פרטיות' עוד לפני יציאת פרויקט לדרך, כדי לאתר ולנהל סיכונים לפרטיות בשלב מוקדם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את עו"ד לינה כמאל תרודי, מנהלת מחלקת אכיפה ברשות להגנת הפרטיות, לשיחה על פעילות הרשות. היא מפרטת על תפקידה כגוף המפקח על כלל הגופים במשק, ומדגישה את חשיבות עקרון ה-Privacy by Design וצמצום איסוף מידע עודף. הפרק מיועד לכל מי שרוצה להבין טוב יותר את אתגרי הפרטיות, ומספק תובנות על הכלים וההנחיות שהרשות מציעה לציבור ולארגונים כדי להתמודד איתם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הרשות להגנת הפרטיות פועלת לא רק כאוכפת אלא גם כגוף חינוכי והסברתי, המפרסם מדריכים וכלים לציבור הרחב כדי להגביר מודעות. · אחד העקרונות המרכזיים שהרשות מקדמת הוא 'צמצום מידע עודף', וההמלצה לגופים היא לבחון תקופתית את המידע שהם אוספים ולשמור רק את המינימום ההכרחי לתפקודם. · פרשת 'האגרון' לא הייתה אירוע דלף קלאסי אלא גניבת מאגר מידע על ידי עובד מיקור חוץ, מה שמדגיש את הסיכונים הייחודיים הכרוכים בהוצאת שירותים החוצה ללא פיקוח הולם. · הרשות מעודדת ארגונים לבצע 'תסקיר השפעה על פרטיות' עוד לפני יציאת פרויקט לדרך, כדי לאתר ולנהל סיכונים לפרטיות בשלב מוקדם.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
2# בועז דולב - מודיעין סייבר
17 ביולי 202334 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את עולם מודיעין הסייבר דרך שיחה עם המומחה בועז עולב. הוא מסביר מהו מודיעין סייבר, מדוע הוא חיוני, ומשווה את האיומים הדיגיטליים לאיומים בעולם הפיזי. הדיון מיועד לכל מי שרוצה להבין את נוף האיומים הנוכחי, ומדוע הבעיה רק מחריפה עם ריבוי המכשירים המחוברים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הסכמה למסירת מידע רגיש חייבת להיות מבוססת 'אופט-אין קשוח', מתוך הבנה מלאה של המשמעויות, ולא כהסכמה מכללא.
- מודיעין סייבר פועל בשלושה מעגלים: זיהוי מי שמתעניין בך, זיהוי מי שמתכנן לתקוף אותך, והבנת תקיפות גלובליות שעשויות להגיע אליך.
- בעולם הדיגיטלי אין הגנות גבול או משטרה מקומית; תוקף מכל מקום בעולם יכול להגיע 'לדלת' שלך באופן מיידי.
- בעיית הסייבר רק מחריפה כי משטח התקיפה גדל לאין שיעור וכולל היום גם מכוניות, טלוויזיות ושעונים חכמים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג את עולם מודיעין הסייבר דרך שיחה עם המומחה בועז עולב. הוא מסביר מהו מודיעין סייבר, מדוע הוא חיוני, ומשווה את האיומים הדיגיטליים לאיומים בעולם הפיזי. הדיון מיועד לכל מי שרוצה להבין את נוף האיומים הנוכחי, ומדוע הבעיה רק מחריפה עם ריבוי המכשירים המחוברים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסכמה למסירת מידע רגיש חייבת להיות מבוססת 'אופט-אין קשוח', מתוך הבנה מלאה של המשמעויות, ולא כהסכמה מכללא. · מודיעין סייבר פועל בשלושה מעגלים: זיהוי מי שמתעניין בך, זיהוי מי שמתכנן לתקוף אותך, והבנת תקיפות גלובליות שעשויות להגיע אליך. · בעולם הדיגיטלי אין הגנות גבול או משטרה מקומית; תוקף מכל מקום בעולם יכול להגיע 'לדלת' שלך באופן מיידי. · בעיית הסייבר רק מחריפה כי משטח התקיפה גדל לאין שיעור וכולל היום גם מכוניות, טלוויזיות ושעונים חכמים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
1# - איציק כוכב - פרידה והוקרה
4 ביולי 202321 דק׳