משדרים ביטחון
המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS
595 פרקים
על התוכנית
ברוכות וברוכים הבאים ל"משדרים ביטחון" - הפודקאסט של המכון למחקרי ביטחון לאומי . בכל שבוע תשב העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס לשיחה אקטואלית עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחוני ומחוצה לו, בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי. בנוסף, מדי שבוע נשדר את "משדרים [אקסטרה] ביטחון" - רצועה נוספת למיטיבי לכת, במסגרתה ידונו חוקרות וחוקרי המכון על הנושאים החשובים בתחומי הביטחון הלאומי שאינם נמצאים במרכז השיח. ברשימת האזנה זו תוכלו למצוא גם את כל הפרקים של "פודקאסטרטגי" - הפודקאסט הקודם של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
מה זה משדרים ביטחון?
משדרים ביטחון הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS. בארכיון 595 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 595 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 16 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- בניגוד לסייבר קלאסי שבו תוקף פורץ פרימטר, כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הנכס המורעל בעצמו - סוג של הרעלה עצמית - כי הרעלת הנתונים מנצלת פרקטיקות פיתוח שגרתיות ולגיטימיות.
- אסימטריה קיצונית: זיהום של 0.01 אחוז ממאגר ענק בעלות של עשרות דולרים, או אחוזים בודדים מוויקיפדיה, מייצר אפקט אדיר במורד הזרם ומשתרשר אחד-לרבים לתוך מאות אלפי מערכות.
- מחקר מ-2018 שהראיל שבריר אחוז ממודל שקובע מינון תרופתי שינה את ההמלצה אצל כ-75 אחוז מהחולים, בטווח של פי 2 עד פי 4 - הדגמה של סיכון ישיר לחיי אדם.
- התוכן המורעל עמיד: הוא שורד תהליכי פיינטיונינג ואליינמנט, נצבר על פני דורות של מודלים, ולפעמים נשאר רדום עד שטריגר שתוכנן מראש מפעיל אותו.
- בהקשר הבחירות ההרעלה נזרעת הרבה לפני ההצבעה ומכוונת לשכבת ה-RAG שהמודל שולף ממנה בזמן אמת; טווח ההגעה קצר אבל טביעת הרגל ארוכה, ולא הוכח אפקט אלקטורלי נמדד - מה שלטענת ארשקוביץ מעיד על הפער שלנו ולא על היעדר האיום.
- הייחוס כנראה בלתי פתיר, וזה מוטט את ההרתעה: אי אפשר להטיל מחיר על תוקף שלא מזוהה, והיריב יכול לעקוף מראש את כל סולם ההסלמה.
- המסקנה המרכזית להתמודדות היא מעבר מתפיסה של מניעה מוחלטת (בלתי אפשרית) לחוסן והגנה לעומק - provenance של מקור הנתונים, אבטחת שרשרת ה-ML, ריד-טימינג, ותחום מפציע של machine unlearning שמנתח כירורגית סגמנט מורעל מהמודל.
- פתרון מיידי שאפשר ליישם עוד לפני הבחירות: לפרסם מידע אלקטורלי רשמי ומאומת בפורמט קריא-למכונה, מתוך הבנה שהמכונה עצמה היא צרכן המידע שמשפיע על המצביע, ולא רק הקורא האנושי.
- פרשת אנטרופיק היא תקדים ראשון - ארצות הברית הגבילה גישה למודל מתקדם בגלל הערכת סיכון של המודל עצמו כמכפיל כוח לתוקפים, ולא בגלל סנקציות על מדינה יריבה, ואנטרופיק נאלצה להשעות גישה לכל העולם כי לא יכלה להבחין בזמן אמת בין משתמש אמריקאי לזר.
- המוקד עובר משליטה בשבבים, כמו ה-AI Diffusion Act של ביידן, לשליטה בגישה למודלים עצמם - זו הריבונות מסוג חדש.
- פאקט סיליקה הוא מועדון שהולך ונסגר, בדיוק כמו מועדון הגרעין וה-NPT בשנות החמישים - מי שלא בפנים לא יוכל להישען על רשת שרשראות ההספקה של המדינות הידידותיות.
- הדרך של ישראל היא להפוך לטיואן של ה-AI דרך Security AI, הגנה על מודלים מפני תקיפות, ולהיות indispensable כביטוח מפני סנקציות עתידיות.
- ה-MOU הבא עם ארצות הברית צריך לזוז מפלטפורמות צבאיות ו-QME להבטחת גישה ארוכת טווח למודלים הגדולים ולשיתופי פעולה ב-AI, קוונטים וסייבר.
- מיכאל מגדיר מחדש ניצחון מוחלט כמושג תפיסתי ולא כמדד צבאי - פירוק כל המניעים שהובילו למתקפה, בנפרד מול חמאס, חיזבאללה ואיראן.
- המטפורה המרכזית: ישראל משחקת דמקה תגובתית בזמן שאיראן משחקת שחמט, מחברת בין הזירות ומחלצת הישגים מדיניים אפילו מתוך תבוסה צבאית.
- טענת השרירים: לישראל שריר צבאי מפותח מדי שאסור לה להפעיל במלואו בגלל האמריקאים, ושריר מדיני מדולדל שאותו צריך לחזק כדי לצאת מהלימבו.
- נכסיות אסטרטגית עצמאית: ישראל צריכה לבנות ערך אסטרטגי משל עצמה ולא רק כקליינט של הפטרון האמריקאי, ודווקא זה יהפוך אותה לנכסית יותר בעיני ארה״ב.
- עיריית הפתיחה בזירה הפלסטינית: מצפן לעבר ישות מדינתית עתידית שאינה מדינת אוסלו, כדי לפתוח נורמליזציה סעודית ולהעביר את האונוס לכתפי הפלסטינים.
- מהלך סכום אפס במרחב: חיזוק מצרים משמעו החלשת טורקיה וקטר, כשטורקיה מתוארת כספוילר בפני הארכיטקטורה האזורית.
- על עזה: להשלים כיבוש עד מאה אחוז ואז להעביר לרצועה מפורזת ל'מועצת השלום', כי רק ישראל מסוגלת לפרק את שלטון חמאס.
השאלות הבולטות בארכיון
מי לדעתך צריך להחזיק בבעלות על האיום הזה, ולמה עד היום אף אחד לא אימץ אותו כמשימה מרכזית?
המנחה לוחצת - אם כולם חלק משרשרת ההספקה והבנייה של המודל, האם זה לא מבטיח לכל אחד שותפות בתוכו? והתשובה החדה: כרגע כלום לא מובטח, כי המודלים והצ'יפים של אינווידיה אמריקאים, וארצות הברית תנווט את האירוע כמו שהיא רואה לנכון.
הפתרון הוא רק להערות כוונה כדי לשקם את המעמד הבינלאומי, או שאתה מתכוון באמת לישות מדינתית פלסטינית בסוף הדרך?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
הרעלת מקורות הידע שמזינים את מנועי הבינה המלאכותית הופכת לחזית לחימה חדשה - שקטה, זולה ובלתי ניתנת לייחוס - שמערכת הביטחון עדיין עיוורת אליה.
מה שמפתיע כאן הוא הזולות והשקט של ההתקפה: זיהום של שברירי אחוז ממאגר ענק, בעלות של עשרות דולרים, שינה ב-2018 את מינון התרופה שמודל רפואי המליץ עליו אצל כ-75 אחוז מהחולים. ארשקוביץ מערער את שתי הנחות היסוד של עולם הביטחון - שהשאלה היא 'האם פרצו אלינו', ושמבצעי השפעה הם קמפיינים ברשתות; כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הרעל בעצמו, במעלה הזרם, הרבה לפני שמישהו מרגיש. המתח האמיתי הוא שאין רגע של פיצוץ שמאלץ לפעול, ולכן דווקא העובדה שאי אפשר למדוד אפקט אלקטורלי מחזקת לטענתו את הסכנה במקום להחליש אותה. השאלה שנשארת פתוחה היא מי בכלל אמור להחזיק באיום הזה בישראל, והאם ייחוס של ההתקפה אפשרי בכלל.
- בניגוד לסייבר קלאסי שבו תוקף פורץ פרימטר, כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הנכס המורעל בעצמו - סוג של הרעלה עצמית - כי הרעלת הנתונים מנצלת פרקטיקות פיתוח שגרתיות ולגיטימיות.
- אסימטריה קיצונית: זיהום של 0.01 אחוז ממאגר ענק בעלות של עשרות דולרים, או אחוזים בודדים מוויקיפדיה, מייצר אפקט אדיר במורד הזרם ומשתרשר אחד-לרבים לתוך מאות אלפי מערכות.
- מחקר מ-2018 שהראיל שבריר אחוז ממודל שקובע מינון תרופתי שינה את ההמלצה אצל כ-75 אחוז מהחולים, בטווח של פי 2 עד פי 4 - הדגמה של סיכון ישיר לחיי אדם.
- התוכן המורעל עמיד: הוא שורד תהליכי פיינטיונינג ואליינמנט, נצבר על פני דורות של מודלים, ולפעמים נשאר רדום עד שטריגר שתוכנן מראש מפעיל אותו.
- בהקשר הבחירות ההרעלה נזרעת הרבה לפני ההצבעה ומכוונת לשכבת ה-RAG שהמודל שולף ממנה בזמן אמת; טווח ההגעה קצר אבל טביעת הרגל ארוכה, ולא הוכח אפקט אלקטורלי נמדד - מה שלטענת ארשקוביץ מעיד על הפער שלנו ולא על היעדר האיום.
- הייחוס כנראה בלתי פתיר, וזה מוטט את ההרתעה: אי אפשר להטיל מחיר על תוקף שלא מזוהה, והיריב יכול לעקוף מראש את כל סולם ההסלמה.
- המסקנה המרכזית להתמודדות היא מעבר מתפיסה של מניעה מוחלטת (בלתי אפשרית) לחוסן והגנה לעומק - provenance של מקור הנתונים, אבטחת שרשרת ה-ML, ריד-טימינג, ותחום מפציע של machine unlearning שמנתח כירורגית סגמנט מורעל מהמודל.
- פתרון מיידי שאפשר ליישם עוד לפני הבחירות: לפרסם מידע אלקטורלי רשמי ומאומת בפורמט קריא-למכונה, מתוך הבנה שהמכונה עצמה היא צרכן המידע שמשפיע על המצביע, ולא רק הקורא האנושי.
מי לדעתך צריך להחזיק בבעלות על האיום הזה, ולמה עד היום אף אחד לא אימץ אותו כמשימה מרכזית?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
להיות יהודי באיראן - שיחה עם בני סבטי | משדרים [אקסטרה] ביטחון
פרקים אחרונים
להיות יהודי באיראן - שיחה עם בני סבטי | משדרים [אקסטרה] ביטחון
16 ביולי 202645 דק׳מהודו לאירופה - דרך המזה"ת: הפרויקט השאפתני והאינטרס הישראלי | משדרים ביטחון - פרק 113
15 ביולי 202633 דק׳עדכון גרסה: ישראל זקוקה לתפיסת ביטחון חדשה | משדרים ביטחון - פרק 112
14 ביולי 202655 דק׳הרעלת נתונים: האיום השקט על בינה מלאכותית וביטחון לאומי | משדרים [אקסטרה] ביטחון
9 ביולי 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע כאן הוא הזולות והשקט של ההתקפה: זיהום של שברירי אחוז ממאגר ענק, בעלות של עשרות דולרים, שינה ב-2018 את מינון התרופה שמודל רפואי המליץ עליו אצל כ-75 אחוז מהחולים. ארשקוביץ מערער את שתי הנחות היסוד של עולם הביטחון - שהשאלה היא 'האם פרצו אלינו', ושמבצעי השפעה הם קמפיינים ברשתות; כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הרעל בעצמו, במעלה הזרם, הרבה לפני שמישהו מרגיש. המתח האמיתי הוא שאין רגע של פיצוץ שמאלץ לפעול, ולכן דווקא העובדה שאי אפשר למדוד אפקט אלקטורלי מחזקת לטענתו את הסכנה במקום להחליש אותה. השאלה שנשארת פתוחה היא מי בכלל אמור להחזיק באיום הזה בישראל, והאם ייחוס של ההתקפה אפשרי בכלל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בניגוד לסייבר קלאסי שבו תוקף פורץ פרימטר, כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הנכס המורעל בעצמו - סוג של הרעלה עצמית - כי הרעלת הנתונים מנצלת פרקטיקות פיתוח שגרתיות ולגיטימיות.
- אסימטריה קיצונית: זיהום של 0.01 אחוז ממאגר ענק בעלות של עשרות דולרים, או אחוזים בודדים מוויקיפדיה, מייצר אפקט אדיר במורד הזרם ומשתרשר אחד-לרבים לתוך מאות אלפי מערכות.
- מחקר מ-2018 שהראיל שבריר אחוז ממודל שקובע מינון תרופתי שינה את ההמלצה אצל כ-75 אחוז מהחולים, בטווח של פי 2 עד פי 4 - הדגמה של סיכון ישיר לחיי אדם.
- התוכן המורעל עמיד: הוא שורד תהליכי פיינטיונינג ואליינמנט, נצבר על פני דורות של מודלים, ולפעמים נשאר רדום עד שטריגר שתוכנן מראש מפעיל אותו.
- בהקשר הבחירות ההרעלה נזרעת הרבה לפני ההצבעה ומכוונת לשכבת ה-RAG שהמודל שולף ממנה בזמן אמת; טווח ההגעה קצר אבל טביעת הרגל ארוכה, ולא הוכח אפקט אלקטורלי נמדד - מה שלטענת ארשקוביץ מעיד על הפער שלנו ולא על היעדר האיום.
- הייחוס כנראה בלתי פתיר, וזה מוטט את ההרתעה: אי אפשר להטיל מחיר על תוקף שלא מזוהה, והיריב יכול לעקוף מראש את כל סולם ההסלמה.
- המסקנה המרכזית להתמודדות היא מעבר מתפיסה של מניעה מוחלטת (בלתי אפשרית) לחוסן והגנה לעומק - provenance של מקור הנתונים, אבטחת שרשרת ה-ML, ריד-טימינג, ותחום מפציע של machine unlearning שמנתח כירורגית סגמנט מורעל מהמודל.
- פתרון מיידי שאפשר ליישם עוד לפני הבחירות: לפרסם מידע אלקטורלי רשמי ומאומת בפורמט קריא-למכונה, מתוך הבנה שהמכונה עצמה היא צרכן המידע שמשפיע על המצביע, ולא רק הקורא האנושי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע כאן הוא הזולות והשקט של ההתקפה: זיהום של שברירי אחוז ממאגר ענק, בעלות של עשרות דולרים, שינה ב-2018 את מינון התרופה שמודל רפואי המליץ עליו אצל כ-75 אחוז מהחולים. ארשקוביץ מערער את שתי הנחות היסוד של עולם הביטחון - שהשאלה היא 'האם פרצו אלינו', ושמבצעי השפעה הם קמפיינים ברשתות; כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הרעל בעצמו, במעלה הזרם, הרבה לפני שמישהו מרגיש. המתח האמיתי הוא שאין רגע של פיצוץ שמאלץ לפעול, ולכן דווקא העובדה שאי אפשר למדוד אפקט אלקטורלי מחזקת לטענתו את הסכנה במקום להחליש אותה. השאלה שנשארת פתוחה היא מי בכלל אמור להחזיק באיום הזה בישראל, והאם ייחוס של ההתקפה אפשרי בכלל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בניגוד לסייבר קלאסי שבו תוקף פורץ פרימטר, כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הנכס המורעל בעצמו - סוג של הרעלה עצמית - כי הרעלת הנתונים מנצלת פרקטיקות פיתוח שגרתיות ולגיטימיות. · אסימטריה קיצונית: זיהום של 0.01 אחוז ממאגר ענק בעלות של עשרות דולרים, או אחוזים בודדים מוויקיפדיה, מייצר אפקט אדיר במורד הזרם ומשתרשר אחד-לרבים לתוך מאות אלפי מערכות. · מחקר מ-2018 שהראיל שבריר אחוז ממודל שקובע מינון תרופתי שינה את ההמלצה אצל כ-75 אחוז מהחולים, בטווח של פי 2 עד פי 4 - הדגמה של סיכון ישיר לחיי אדם. · התוכן המורעל עמיד: הוא שורד תהליכי פיינטיונינג ואליינמנט, נצבר על פני דורות של מודלים, ולפעמים נשאר רדום עד שטריגר שתוכנן מראש מפעיל אותו. · בהקשר הבחירות ההרעלה נזרעת הרבה לפני ההצבעה ומכוונת לשכבת ה-RAG שהמודל שולף ממנה בזמן אמת; טווח ההגעה קצר אבל טביעת הרגל ארוכה, ולא הוכח אפקט אלקטורלי נמדד - מה שלטענת ארשקוביץ מעיד על הפער שלנו ולא על היעדר האיום. · הייחוס כנראה בלתי פתיר, וזה מוטט את ההרתעה: אי אפשר להטיל מחיר על תוקף שלא מזוהה, והיריב יכול לעקוף מראש את כל סולם ההסלמה. · המסקנה המרכזית להתמודדות היא מעבר מתפיסה של מניעה מוחלטת (בלתי אפשרית) לחוסן והגנה לעומק - provenance של מקור הנתונים, אבטחת שרשרת ה-ML, ריד-טימינג, ותחום מפציע של machine unlearning שמנתח כירורגית סגמנט מורעל מהמודל. · פתרון מיידי שאפשר ליישם עוד לפני הבחירות: לפרסם מידע אלקטורלי רשמי ומאומת בפורמט קריא-למכונה, מתוך הבנה שהמכונה עצמה היא צרכן המידע שמשפיע על המצביע, ולא רק הקורא האנושי.
הבינה המלאכותית: האתגר האסטרטגי הבא של ישראל | משדרים ביטחון - פרק 111
7 ביולי 202625 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע פה זה שארצות הברית הגבילה חברה פרטית, אנטרופיק, לא בגלל סנקציות על מדינה יריבה אלא בגלל הסיכון שטמון במודל עצמו, ואנטרופיק נאלצה לחתוך את הגישה לכל העולם כי לא ידעה להבדיל בזמן אמת בין משתמש אמריקאי לזר. עדס לורבר טוענת שזה מזיז את כל התפיסה - הריבונות כבר לא על דאטה או על שבבים אלא על עצם הגישה למודלים. השאלה שנשארת פתוחה היא עד כמה ישראל, ואפילו אירופה כולה, יכולות באמת להשיג עצמאות טכנולוגית כשהמינרלים, הצ'יפים והמודלים יושבים אצל אחרים. המתח האמיתי הוא בין ההבנה שאי אפשר להסתגר לבין הצורך להיות ריבון דווקא בצמתים הקריטיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פרשת אנטרופיק היא תקדים ראשון - ארצות הברית הגבילה גישה למודל מתקדם בגלל הערכת סיכון של המודל עצמו כמכפיל כוח לתוקפים, ולא בגלל סנקציות על מדינה יריבה, ואנטרופיק נאלצה להשעות גישה לכל העולם כי לא יכלה להבחין בזמן אמת בין משתמש אמריקאי לזר.
- המוקד עובר משליטה בשבבים, כמו ה-AI Diffusion Act של ביידן, לשליטה בגישה למודלים עצמם - זו הריבונות מסוג חדש.
- פאקט סיליקה הוא מועדון שהולך ונסגר, בדיוק כמו מועדון הגרעין וה-NPT בשנות החמישים - מי שלא בפנים לא יוכל להישען על רשת שרשראות ההספקה של המדינות הידידותיות.
- הדרך של ישראל היא להפוך לטיואן של ה-AI דרך Security AI, הגנה על מודלים מפני תקיפות, ולהיות indispensable כביטוח מפני סנקציות עתידיות.
- ה-MOU הבא עם ארצות הברית צריך לזוז מפלטפורמות צבאיות ו-QME להבטחת גישה ארוכת טווח למודלים הגדולים ולשיתופי פעולה ב-AI, קוונטים וסייבר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע פה זה שארצות הברית הגבילה חברה פרטית, אנטרופיק, לא בגלל סנקציות על מדינה יריבה אלא בגלל הסיכון שטמון במודל עצמו, ואנטרופיק נאלצה לחתוך את הגישה לכל העולם כי לא ידעה להבדיל בזמן אמת בין משתמש אמריקאי לזר. עדס לורבר טוענת שזה מזיז את כל התפיסה - הריבונות כבר לא על דאטה או על שבבים אלא על עצם הגישה למודלים. השאלה שנשארת פתוחה היא עד כמה ישראל, ואפילו אירופה כולה, יכולות באמת להשיג עצמאות טכנולוגית כשהמינרלים, הצ'יפים והמודלים יושבים אצל אחרים. המתח האמיתי הוא בין ההבנה שאי אפשר להסתגר לבין הצורך להיות ריבון דווקא בצמתים הקריטיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פרשת אנטרופיק היא תקדים ראשון - ארצות הברית הגבילה גישה למודל מתקדם בגלל הערכת סיכון של המודל עצמו כמכפיל כוח לתוקפים, ולא בגלל סנקציות על מדינה יריבה, ואנטרופיק נאלצה להשעות גישה לכל העולם כי לא יכלה להבחין בזמן אמת בין משתמש אמריקאי לזר. · המוקד עובר משליטה בשבבים, כמו ה-AI Diffusion Act של ביידן, לשליטה בגישה למודלים עצמם - זו הריבונות מסוג חדש. · פאקט סיליקה הוא מועדון שהולך ונסגר, בדיוק כמו מועדון הגרעין וה-NPT בשנות החמישים - מי שלא בפנים לא יוכל להישען על רשת שרשראות ההספקה של המדינות הידידותיות. · הדרך של ישראל היא להפוך לטיואן של ה-AI דרך Security AI, הגנה על מודלים מפני תקיפות, ולהיות indispensable כביטוח מפני סנקציות עתידיות. · ה-MOU הבא עם ארצות הברית צריך לזוז מפלטפורמות צבאיות ו-QME להבטחת גישה ארוכת טווח למודלים הגדולים ולשיתופי פעולה ב-AI, קוונטים וסייבר.
מדמקה לשחמט: להיחלץ מהלימבו האסטרטגי של ישראל | משדרים ביטחון - פרק 110
6 ביולי 202643 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מיכאל הופך את מושג הניצחון המוחלט מהישג צבאי מדיד לפירוק ההיגיון המארגן שהניע את האויב, וטוען שהשריר הצבאי של ישראל התחזק אבל השריר המדיני התנוון עד שהיא כבר לא יכולה ליזום. המתח האמיתי הוא שהשיתוק עצמו מסוכן, כי הלימבו האסטרטגי אינו סטטוס קוו אלא שוחק את מעמד ישראל כל הזמן. המנחה לוחצת שוב ושוב על נקודה אחת שנשארת פתוחה: האם הישות המדינתית הפלסטינית שהוא שם באופק היא כוונה אמיתית או רק מהלך שנועד להחזיר לישראל מעמד בינלאומי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מיכאל מגדיר מחדש ניצחון מוחלט כמושג תפיסתי ולא כמדד צבאי - פירוק כל המניעים שהובילו למתקפה, בנפרד מול חמאס, חיזבאללה ואיראן.
- המטפורה המרכזית: ישראל משחקת דמקה תגובתית בזמן שאיראן משחקת שחמט, מחברת בין הזירות ומחלצת הישגים מדיניים אפילו מתוך תבוסה צבאית.
- טענת השרירים: לישראל שריר צבאי מפותח מדי שאסור לה להפעיל במלואו בגלל האמריקאים, ושריר מדיני מדולדל שאותו צריך לחזק כדי לצאת מהלימבו.
- נכסיות אסטרטגית עצמאית: ישראל צריכה לבנות ערך אסטרטגי משל עצמה ולא רק כקליינט של הפטרון האמריקאי, ודווקא זה יהפוך אותה לנכסית יותר בעיני ארה״ב.
- עיריית הפתיחה בזירה הפלסטינית: מצפן לעבר ישות מדינתית עתידית שאינה מדינת אוסלו, כדי לפתוח נורמליזציה סעודית ולהעביר את האונוס לכתפי הפלסטינים.
- מהלך סכום אפס במרחב: חיזוק מצרים משמעו החלשת טורקיה וקטר, כשטורקיה מתוארת כספוילר בפני הארכיטקטורה האזורית.
- על עזה: להשלים כיבוש עד מאה אחוז ואז להעביר לרצועה מפורזת ל'מועצת השלום', כי רק ישראל מסוגלת לפרק את שלטון חמאס.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מיכאל הופך את מושג הניצחון המוחלט מהישג צבאי מדיד לפירוק ההיגיון המארגן שהניע את האויב, וטוען שהשריר הצבאי של ישראל התחזק אבל השריר המדיני התנוון עד שהיא כבר לא יכולה ליזום. המתח האמיתי הוא שהשיתוק עצמו מסוכן, כי הלימבו האסטרטגי אינו סטטוס קוו אלא שוחק את מעמד ישראל כל הזמן. המנחה לוחצת שוב ושוב על נקודה אחת שנשארת פתוחה: האם הישות המדינתית הפלסטינית שהוא שם באופק היא כוונה אמיתית או רק מהלך שנועד להחזיר לישראל מעמד בינלאומי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מיכאל מגדיר מחדש ניצחון מוחלט כמושג תפיסתי ולא כמדד צבאי - פירוק כל המניעים שהובילו למתקפה, בנפרד מול חמאס, חיזבאללה ואיראן. · המטפורה המרכזית: ישראל משחקת דמקה תגובתית בזמן שאיראן משחקת שחמט, מחברת בין הזירות ומחלצת הישגים מדיניים אפילו מתוך תבוסה צבאית. · טענת השרירים: לישראל שריר צבאי מפותח מדי שאסור לה להפעיל במלואו בגלל האמריקאים, ושריר מדיני מדולדל שאותו צריך לחזק כדי לצאת מהלימבו. · נכסיות אסטרטגית עצמאית: ישראל צריכה לבנות ערך אסטרטגי משל עצמה ולא רק כקליינט של הפטרון האמריקאי, ודווקא זה יהפוך אותה לנכסית יותר בעיני ארה״ב. · עיריית הפתיחה בזירה הפלסטינית: מצפן לעבר ישות מדינתית עתידית שאינה מדינת אוסלו, כדי לפתוח נורמליזציה סעודית ולהעביר את האונוס לכתפי הפלסטינים. · מהלך סכום אפס במרחב: חיזוק מצרים משמעו החלשת טורקיה וקטר, כשטורקיה מתוארת כספוילר בפני הארכיטקטורה האזורית. · על עזה: להשלים כיבוש עד מאה אחוז ואז להעביר לרצועה מפורזת ל'מועצת השלום', כי רק ישראל מסוגלת לפרק את שלטון חמאס.
ערכים תחת אש: האם מסמך "רוח צה"ל" רלוונטי בלחימה ממושכת? | צו העם - פרק 7
2 ביולי 20261 שע׳ 7 דק׳ישראל על הטיקט - פריימריז בארה"ב | משדרים ביטחון - פרק 109
1 ביולי 202640 דק׳הציבור הישראלי אחרי 1000 ימי מלחמה | משדרים ביטחון - פרק 108
29 ביוני 202626 דק׳פוליטיקה פלסטינית - בחירות בלי חמאס? | משדרים ביטחון - פרק 107
28 ביוני 202643 דק׳משבר הקבע הוא מודל הקבע? | צו העם - פרק 6
24 ביוני 20261 שע׳ 4 דק׳הסכם בשוויץ, חששות בירושלים: סבב השיחות הראשון של ארה"ב ואיראן | משרדים ביטחון פרק 106
24 ביוני 202648 דק׳
פודקאסטים דומים
שיחת בוגר
Tomer Kashi
קטעים משידור
גלצ
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן
אחד ביום
N12
הכותרת
שרון כידון | Be.po
על המשמעות - ערוץ פילוסופי פוליטי בהנחיית תמיר דורטל
תמיר דורטל