משדרים ביטחוןפודקאסט של המכון למחקרי ביטחון לאומי
המכון למחקרי ביטחון לאומי
595 פרקים
על התוכנית
ברוכות וברוכים הבאים ל"משדרים ביטחון" - הפודקאסט של המכון למחקרי ביטחון לאומי . בכל שבוע תשב העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס לשיחה אקטואלית עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחוני ומחוצה לו, בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי. בנוסף, מדי שבוע נשדר את "משדרים [אקסטרה] ביטחון" - רצועה נוספת למיטיבי לכת, במסגרתה ידונו חוקרות וחוקרי המכון על הנושאים החשובים בתחומי הביטחון הלאומי שאינם נמצאים במרכז השיח. ברשימת האזנה זו תוכלו למצוא גם את כל הפרקים של "פודקאסטרטגי" - הפודקאסט הקודם של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה משדרים ביטחון?
משדרים ביטחון הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת המכון למחקרי ביטחון לאומי. בארכיון 595 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-2 ימים, אורך פרק ממוצע כ-38 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 595 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-2 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-38 דקות |
| הפרק האחרון | 29 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 8 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- בניגוד לסייבר קלאסי שבו תוקף פורץ פרימטר, כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הנכס המורעל בעצמו - סוג של הרעלה עצמית - כי הרעלת הנתונים מנצלת פרקטיקות פיתוח שגרתיות ולגיטימיות.
- אסימטריה קיצונית: זיהום של 0.01 אחוז ממאגר ענק בעלות של עשרות דולרים, או אחוזים בודדים מוויקיפדיה, מייצר אפקט אדיר במורד הזרם ומשתרשר אחד-לרבים לתוך מאות אלפי מערכות.
- מחקר מ-2018 שהראיל שבריר אחוז ממודל שקובע מינון תרופתי שינה את ההמלצה אצל כ-75 אחוז מהחולים, בטווח של פי 2 עד פי 4 - הדגמה של סיכון ישיר לחיי אדם.
- התוכן המורעל עמיד: הוא שורד תהליכי פיינטיונינג ואליינמנט, נצבר על פני דורות של מודלים, ולפעמים נשאר רדום עד שטריגר שתוכנן מראש מפעיל אותו.
- בהקשר הבחירות ההרעלה נזרעת הרבה לפני ההצבעה ומכוונת לשכבת ה-RAG שהמודל שולף ממנה בזמן אמת; טווח ההגעה קצר אבל טביעת הרגל ארוכה, ולא הוכח אפקט אלקטורלי נמדד - מה שלטענת ארשקוביץ מעיד על הפער שלנו ולא על היעדר האיום.
- הייחוס כנראה בלתי פתיר, וזה מוטט את ההרתעה: אי אפשר להטיל מחיר על תוקף שלא מזוהה, והיריב יכול לעקוף מראש את כל סולם ההסלמה.
- המסקנה המרכזית להתמודדות היא מעבר מתפיסה של מניעה מוחלטת (בלתי אפשרית) לחוסן והגנה לעומק - provenance של מקור הנתונים, אבטחת שרשרת ה-ML, ריד-טימינג, ותחום מפציע של machine unlearning שמנתח כירורגית סגמנט מורעל מהמודל.
- פתרון מיידי שאפשר ליישם עוד לפני הבחירות: לפרסם מידע אלקטורלי רשמי ומאומת בפורמט קריא-למכונה, מתוך הבנה שהמכונה עצמה היא צרכן המידע שמשפיע על המצביע, ולא רק הקורא האנושי.
- יהודי איראן מנהלים חיי שקר מתוחכמים ומורידים פרופיל כדי להימנע ממעצרים והתנכלויות.
- המשטר האיראני משתמש ביהודים ככלי תעמולתי פנימי וחיצוני כדי להציג חזות של סובלנות או כדי להרתיע את המערב.
- היעדר קשר בריא עם קהילות יהודיות אורתודוקסיות בעולם הוביל לחדירת השפעות קיצוניות לתוך בתי הכנסת באיראן.
- הציבור האיראני הכללי מפגין לעיתים אהדה ליהודים ולישראל, בניגוד מוחלט לעמדת המשטר הרשמית.
- הקהילה היהודית באיראן סובלת מחוסר הגנה ממוסד ופועלת ללא ארגונים עצמאיים כדי לא לעורר חשד.
- רעיון ההגירה מרצון מעזה אינו ישים, בעייתי משפטית ומוסרית, סותר סעיף מפורש בתוכנית 20 הנקודות של טראמפ וגורם נזק עצום ללגיטימציה, ובכל זאת שרים ומתמודדים בבחירות ממשיכים להדהד אותו.
- הטרור היהודי ביהודה ושומרון הפך לנייר הלקמוס שבו העולם בוחן אם ישראל היא עדיין דמוקרטיה שומרת חוק, והעובדה שכמעט לא קורה דבר לפורעים נתפסת כהתעלמות במקרה הטוב וכעידוד במקרה הרע.
- תחקירים על אירועים במלחמה בעזה תקועים ולא יוצאים החוצה, ומדינה שלא עונה לאורך זמן להאשמות חמורות נתפסת כמי שאין לה תשובה.
- אי אפשר להפריד בין עברית לאנגלית: אמירות על אין בלתי מעורבים, הרעבה וגירוש יוצאות החוצה, ולצד תמונות הסבל מעזה שהתקשורת הישראלית כמעט לא הראתה הן יצרו רושם של פגיעה מכוונת באזרחים.
- דיני המלחמה אינם קושרים ידיים: הם גמישים, נוצקו על ידי מדינות לוחמות, ואפשר לנצח גם תוך כיבודם.
- תחקירי צה״ל ל-7 באוקטובר כמעט לא עוררו שיח ברשת מלבד תחקיר בארי, כי הציבור כבר גיבש עמדות מתחקירים בתקשורת ולא הותיר ואקום.
- קרוב למחצית מהמשיבים הביעו אמון באופן התחקור של צה״ל, כלומר כמעט מחצית לא הביעו אמון בו.
- הציבור תופס את צה״ל כגוף אחד: ירידה בסיכויי הניצחון בעזה אחרי הפסקת האש הראשונה לוותה בירידה דומה בסיכויי הניצחון בצפון.
- האמון בפיקוד הבכיר נע סביב 65 עד 67 אחוז, נמוך מהאמון בצה״ל אך גבוה בהרבה מהאמון בגורמים פוליטיים.
- ברשת נראה משבר התייצבות במילואים, אבל בראיונות, בקבוצות מיקוד ובסקרים אנשי המילואים אמרו שקשה להם ושימשיכו להתייצב, ואי השוויון בנטל הוגדר כגורם שחיקה ולא כגורם אי התייצבות.
- נחזות עמוקה כוללת חיתוך אירוע אמיתי מהקשרו או קולאז' של אמירות מהקשרים אחרים, לא רק המצאת מציאות לגמרי.
ועוד 18 תובנות לאורך הפרקים…
השאלות הבולטות בארכיון
מי לדעתך צריך להחזיק בבעלות על האיום הזה, ולמה עד היום אף אחד לא אימץ אותו כמשימה מרכזית?
מדוע הקהילה היהודית באיראן מרגישה צורך להקצין את עמדותיה ולתמוך במשטר בגלוי, והאם זהו כלי הישרדותי אפקטיבי?
אם מדינה לא מגיבה לאורך זמן להאשמות מאוד חמורות נגדה, מה בן אדם סביר מבחוץ חושב?
אפשר לשקם את אמון הציבור שנשבר ב-7 באוקטובר?
מה באמת מקום המשפט כשצריך להגן על הבחירות?
כיצד ניתן לגשר על הפער בין אמון הציבור בצה"ל לבין תחושת המוגבלות המדינית מול ארצות הברית כדי לשפר את תחושת הביטחון הלאומי?
האם פגיעה ממשית במודל הקטארי היא אינטרס ישראלי, או שמא עדיף לשמור על יציבות ויציבותה של קטאר באזור?
האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לחכות עד שהפרויקט יהיה קיים לפני שתצטרף אליו, או שהיא תפסיד את היכולת לעצב את התנאים והסטנדרטים שלו?
8 פרקים = 8 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- בינה מלאכותית, דיפ-פייק והתערבות זרה: איך מגנים על הבחירות ב-2026? | משדרים [אקסטרה] ביטחון
- רכבת ההרים של יחסי צבא-חברה: "חרבות ברזל" על ציר הזמן | משדרים [אקסטרה] ביטחון
- האם כל העולם שונא אותנו? | משדרים ביטחון - פרק 134
- הרעלת נתונים: האיום השקט על בינה מלאכותית וביטחון לאומי | משדרים [אקסטרה] ביטחון
- הציבור הישראלי אחרי 1000 ימי מלחמה | משדרים ביטחון - פרק 108
- הכסף הקטרי שוקע במצרי הורמוז | משדרים ביטחון - פרק 126
- "מגרש הרוסים" - האיום על אירופה | משדרים [אקסטרה] ביטחון
- הבינה המלאכותית: האתגר האסטרטגי הבא של ישראל | משדרים ביטחון - פרק 111
הרעלת מקורות הידע שמזינים את מנועי הבינה המלאכותית הופכת לחזית לחימה חדשה - שקטה, זולה ובלתי ניתנת לייחוס - שמערכת הביטחון עדיין עיוורת אליה.
מה שמפתיע כאן הוא הזולות והשקט של ההתקפה: זיהום של שברירי אחוז ממאגר ענק, בעלות של עשרות דולרים, שינה ב-2018 את מינון התרופה שמודל רפואי המליץ עליו אצל כ-75 אחוז מהחולים. ארשקוביץ מערער את שתי הנחות היסוד של עולם הביטחון - שהשאלה היא 'האם פרצו אלינו', ושמבצעי השפעה הם קמפיינים ברשתות; כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הרעל בעצמו, במעלה הזרם, הרבה לפני שמישהו מרגיש. המתח האמיתי הוא שאין רגע של פיצוץ שמאלץ לפעול, ולכן דווקא העובדה שאי אפשר למדוד אפקט אלקטורלי מחזקת לטענתו את הסכנה במקום להחליש אותה. השאלה שנשארת פתוחה היא מי בכלל אמור להחזיק באיום הזה בישראל, והאם ייחוס של ההתקפה אפשרי בכלל.
- בניגוד לסייבר קלאסי שבו תוקף פורץ פרימטר, כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הנכס המורעל בעצמו - סוג של הרעלה עצמית - כי הרעלת הנתונים מנצלת פרקטיקות פיתוח שגרתיות ולגיטימיות.
- אסימטריה קיצונית: זיהום של 0.01 אחוז ממאגר ענק בעלות של עשרות דולרים, או אחוזים בודדים מוויקיפדיה, מייצר אפקט אדיר במורד הזרם ומשתרשר אחד-לרבים לתוך מאות אלפי מערכות.
- מחקר מ-2018 שהראיל שבריר אחוז ממודל שקובע מינון תרופתי שינה את ההמלצה אצל כ-75 אחוז מהחולים, בטווח של פי 2 עד פי 4 - הדגמה של סיכון ישיר לחיי אדם.
- התוכן המורעל עמיד: הוא שורד תהליכי פיינטיונינג ואליינמנט, נצבר על פני דורות של מודלים, ולפעמים נשאר רדום עד שטריגר שתוכנן מראש מפעיל אותו.
- בהקשר הבחירות ההרעלה נזרעת הרבה לפני ההצבעה ומכוונת לשכבת ה-RAG שהמודל שולף ממנה בזמן אמת; טווח ההגעה קצר אבל טביעת הרגל ארוכה, ולא הוכח אפקט אלקטורלי נמדד - מה שלטענת ארשקוביץ מעיד על הפער שלנו ולא על היעדר האיום.
- הייחוס כנראה בלתי פתיר, וזה מוטט את ההרתעה: אי אפשר להטיל מחיר על תוקף שלא מזוהה, והיריב יכול לעקוף מראש את כל סולם ההסלמה.
- המסקנה המרכזית להתמודדות היא מעבר מתפיסה של מניעה מוחלטת (בלתי אפשרית) לחוסן והגנה לעומק - provenance של מקור הנתונים, אבטחת שרשרת ה-ML, ריד-טימינג, ותחום מפציע של machine unlearning שמנתח כירורגית סגמנט מורעל מהמודל.
- פתרון מיידי שאפשר ליישם עוד לפני הבחירות: לפרסם מידע אלקטורלי רשמי ומאומת בפורמט קריא-למכונה, מתוך הבנה שהמכונה עצמה היא צרכן המידע שמשפיע על המצביע, ולא רק הקורא האנושי.
מי לדעתך צריך להחזיק בבעלות על האיום הזה, ולמה עד היום אף אחד לא אימץ אותו כמשימה מרכזית?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
צומת איראן, חזבאללה ולבנון | משדרים ביטחון - פרק 140
פרקים אחרונים
צומת איראן, חזבאללה ולבנון | משדרים ביטחון - פרק 140
29 באוקטובר 202628 דק׳המרוץ לבינה המלאכותית: האסטרטגיה הסינית והמשמעויות לישראל | משדרים [אקסטרה] ביטחון
28 באוקטובר 202630 דק׳תקיפה באיראן - עניין של זמן? | משדרים ביטחון - פרק 139
25 באוקטובר 202642 דק׳כסף לא קונה ניצחון | משדרים ביטחון - פרק 138
22 באוקטובר 202644 דק׳בינה מלאכותית, דיפ-פייק והתערבות זרה: איך מגנים על הבחירות ב-2026? | משדרים [אקסטרה] ביטחון
21 באוקטובר 202640 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דודי סימנטוב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מציג סימולציה של התערבות זרה והשפעה פסולה שנעשתה כחודש קודם, בשותפות איגוד האינטרנט, מרכז שמגר ומכון ספרא באוניברסיטת תל אביב. חנן מצר, יושב ראש ועדת הבחירות לכנסת העשרים ואחת והעשרים ושתיים, אומר שבכהונתו כבר הייתה פעילות ברשתות, אך בינה מלאכותית ונחזות עמוקה השתכללו מאוד. רז נזרי, ששיחק בסימולציה את היועץ המשפטי והיה משנה ליועץ במערכות הבחירות, מצביע על דיסוננס בין חוק תעמולת בחירות ישן לבין מציאות טכנולוגית, ועל החלטות יושב הראש ופסיקות בג״ץ כגשר חלקי. יורם הכהן, מנכ״ל איגוד האינטרנט, טוען שהשינוי הדרמטי מבחירות 22 לבחירות 26 הוא שגם מפלגות וגם אנשים בודדים יכולים להפעיל AI, לא רק פלטפורמות ענק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- נחזות עמוקה כוללת חיתוך אירוע אמיתי מהקשרו או קולאז' של אמירות מהקשרים אחרים, לא רק המצאת מציאות לגמרי.
- יותר ממחצית מסרטוני התעמולה בתקופה הזאת נהיו סרטוני AI.
- פולימרקט הוכר כסקר שאינו לפי כללים סטטיסטיים מקובלים, ואסור להפנות אליו.
- די בהודעה שנראית רשמית על קלפי סגורה או על ספירה שלא התבצעה כדי ליצור בוקה ומבולקה, גם בלי תקלה אמיתית.
- טלגרם משתף פעולה באופן לא אפקטיבי, לוואטסאפ יש מגבלה גדולה, ולפלטפורמות הבינה המלאכותית אין נוכחות בישראל.
העצמת הנגדים בצה"ל | משדרים ביטחון - פרק 137
20 באוקטובר 202625 דק׳רכבת ההרים של יחסי צבא-חברה: "חרבות ברזל" על ציר הזמן | משדרים [אקסטרה] ביטחון
15 באוקטובר 202644 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
חוקרות המכון למחקרי ביטחון לאומי בנו ציר זמן אינטראקטיבי לשלוש שנות חרבות ברזל, על בסיס ניטור שבועי של שיח רשת, תקשורת וסקרים. השנה הראשונה התאפיינה בעצימות צבאית, השנייה ביחסי דרג צבאי ודרג מדיני, והשלישית בסוגיות עומק חברתיות כמו חוק הגיוס, שירות משותף והקרבה לבחירות. אמון הציבור עולה סביב פתיחת מבצעים כמו עם כלביא ויורד אחריהם, ותפיסת הסולידריות החברתית נשחקה בהדרגה. בתחילת המלחמה 31% חשבו שתימשך בין שבוע לחודש, ורק 2% חשבו שתיקח יותר משנה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תחקירי צה״ל ל-7 באוקטובר כמעט לא עוררו שיח ברשת מלבד תחקיר בארי, כי הציבור כבר גיבש עמדות מתחקירים בתקשורת ולא הותיר ואקום.
- קרוב למחצית מהמשיבים הביעו אמון באופן התחקור של צה״ל, כלומר כמעט מחצית לא הביעו אמון בו.
- הציבור תופס את צה״ל כגוף אחד: ירידה בסיכויי הניצחון בעזה אחרי הפסקת האש הראשונה לוותה בירידה דומה בסיכויי הניצחון בצפון.
- האמון בפיקוד הבכיר נע סביב 65 עד 67 אחוז, נמוך מהאמון בצה״ל אך גבוה בהרבה מהאמון בגורמים פוליטיים.
- ברשת נראה משבר התייצבות במילואים, אבל בראיונות, בקבוצות מיקוד ובסקרים אנשי המילואים אמרו שקשה להם ושימשיכו להתייצב, ואי השוויון בנטל הוגדר כגורם שחיקה ולא כגורם אי התייצבות.
"זאב, זאב"? - איך יש להתייחס לאיומי רוסיה? | משדרים ביטחון - פרק 136
14 באוקטובר 202630 דק׳אלוף (מיל') תמיר הימן מציג: תכנית הרמזור לעזה | משדרים ביטחון - פרק 135
12 באוקטובר 202631 דק׳האם כל העולם שונא אותנו? | משדרים ביטחון - פרק 134
8 באוקטובר 202634 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ממפה את העולם לארבע קבוצות: גורמים עוינים שמנהלים מערכת דה-לגיטימציה, ציבור פרוגרסיבי שנוהה אחריהם, מבקרים שמכירים בזכות קיומה של ישראל, ותומכים שמשלמים מחיר על תמיכה פומבית. לדבריה, הקבוצה השלישית היא עדיין הגדולה ביותר, ומולה יש מה לתקן, בעוד השתיים הראשונות אבודות. בשלוש השנים האחרונות אחוזי התמיכה צללו בעשרות אחוזים, נפתחו הליכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי עם צווי מעצר, וממשלות הודיעו שלא יעבירו ציוד לישראל. ההמלצות: להחזיר את שיקול הלגיטימציה להחלטות, לפרסם תחקירים ותשובות מסודרות להאשמות, ולענות לביקורת עניינית באופן ענייני במקום לכנות כל מבקר אנטישמי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רעיון ההגירה מרצון מעזה אינו ישים, בעייתי משפטית ומוסרית, סותר סעיף מפורש בתוכנית 20 הנקודות של טראמפ וגורם נזק עצום ללגיטימציה, ובכל זאת שרים ומתמודדים בבחירות ממשיכים להדהד אותו.
- הטרור היהודי ביהודה ושומרון הפך לנייר הלקמוס שבו העולם בוחן אם ישראל היא עדיין דמוקרטיה שומרת חוק, והעובדה שכמעט לא קורה דבר לפורעים נתפסת כהתעלמות במקרה הטוב וכעידוד במקרה הרע.
- תחקירים על אירועים במלחמה בעזה תקועים ולא יוצאים החוצה, ומדינה שלא עונה לאורך זמן להאשמות חמורות נתפסת כמי שאין לה תשובה.
- אי אפשר להפריד בין עברית לאנגלית: אמירות על אין בלתי מעורבים, הרעבה וגירוש יוצאות החוצה, ולצד תמונות הסבל מעזה שהתקשורת הישראלית כמעט לא הראתה הן יצרו רושם של פגיעה מכוונת באזרחים.
- דיני המלחמה אינם קושרים ידיים: הם גמישים, נוצקו על ידי מדינות לוחמות, ואפשר לנצח גם תוך כיבודם.
עוד לא אבדה המפלגה הדמוקרטית - משדרים ביטחון - פרק 133
5 באוקטובר 202633 דק׳הבחירות מתקרבות - ואיתן הפייק וההשפעה הזרה | משדרים [אקסטרה] ביטחון
24 בספטמבר 202637 דק׳שנתיים לחיסול נסראללה: חזבאללה - תמונת מצב | משדרים ביטחון - פרק 132
23 בספטמבר 202643 דק׳איך מחזירים את השד החות'י לבקבוק? | משדרים ביטחון - פרק 131
17 בספטמבר 202637 דק׳השבר בין אירופה לישראל עובר בין ירושלים למעלה אדומים | משדרים ביטחון - פרק 130
17 בספטמבר 202643 דק׳מהיחס לחמאס ועד קיומה של מדינת ישראל: מה חושב הציבור הפלסטיני? | משדרים ביטחון - פרק 129
15 בספטמבר 202658 דק׳הרעלת נתונים: האיום השקט על בינה מלאכותית וביטחון לאומי | משדרים [אקסטרה] ביטחון
9 ביולי 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע כאן הוא הזולות והשקט של ההתקפה: זיהום של שברירי אחוז ממאגר ענק, בעלות של עשרות דולרים, שינה ב-2018 את מינון התרופה שמודל רפואי המליץ עליו אצל כ-75 אחוז מהחולים. ארשקוביץ מערער את שתי הנחות היסוד של עולם הביטחון - שהשאלה היא 'האם פרצו אלינו', ושמבצעי השפעה הם קמפיינים ברשתות; כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הרעל בעצמו, במעלה הזרם, הרבה לפני שמישהו מרגיש. המתח האמיתי הוא שאין רגע של פיצוץ שמאלץ לפעול, ולכן דווקא העובדה שאי אפשר למדוד אפקט אלקטורלי מחזקת לטענתו את הסכנה במקום להחליש אותה. השאלה שנשארת פתוחה היא מי בכלל אמור להחזיק באיום הזה בישראל, והאם ייחוס של ההתקפה אפשרי בכלל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בניגוד לסייבר קלאסי שבו תוקף פורץ פרימטר, כאן הארגון המותקף הוא זה שמושך פנימה את הנכס המורעל בעצמו - סוג של הרעלה עצמית - כי הרעלת הנתונים מנצלת פרקטיקות פיתוח שגרתיות ולגיטימיות.
- אסימטריה קיצונית: זיהום של 0.01 אחוז ממאגר ענק בעלות של עשרות דולרים, או אחוזים בודדים מוויקיפדיה, מייצר אפקט אדיר במורד הזרם ומשתרשר אחד-לרבים לתוך מאות אלפי מערכות.
- מחקר מ-2018 שהראיל שבריר אחוז ממודל שקובע מינון תרופתי שינה את ההמלצה אצל כ-75 אחוז מהחולים, בטווח של פי 2 עד פי 4 - הדגמה של סיכון ישיר לחיי אדם.
- התוכן המורעל עמיד: הוא שורד תהליכי פיינטיונינג ואליינמנט, נצבר על פני דורות של מודלים, ולפעמים נשאר רדום עד שטריגר שתוכנן מראש מפעיל אותו.
- בהקשר הבחירות ההרעלה נזרעת הרבה לפני ההצבעה ומכוונת לשכבת ה-RAG שהמודל שולף ממנה בזמן אמת; טווח ההגעה קצר אבל טביעת הרגל ארוכה, ולא הוכח אפקט אלקטורלי נמדד - מה שלטענת ארשקוביץ מעיד על הפער שלנו ולא על היעדר האיום.
- הייחוס כנראה בלתי פתיר, וזה מוטט את ההרתעה: אי אפשר להטיל מחיר על תוקף שלא מזוהה, והיריב יכול לעקוף מראש את כל סולם ההסלמה.
- המסקנה המרכזית להתמודדות היא מעבר מתפיסה של מניעה מוחלטת (בלתי אפשרית) לחוסן והגנה לעומק - provenance של מקור הנתונים, אבטחת שרשרת ה-ML, ריד-טימינג, ותחום מפציע של machine unlearning שמנתח כירורגית סגמנט מורעל מהמודל.
- פתרון מיידי שאפשר ליישם עוד לפני הבחירות: לפרסם מידע אלקטורלי רשמי ומאומת בפורמט קריא-למכונה, מתוך הבנה שהמכונה עצמה היא צרכן המידע שמשפיע על המצביע, ולא רק הקורא האנושי.
הציבור הישראלי אחרי 1000 ימי מלחמה | משדרים ביטחון - פרק 108
29 ביוני 202626 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הסקר החדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג ירידה בתחושת הביטחון הלאומי בישראל, כאשר הזירה הצפונית בלבנון מדאיגה את הציבור יותר מאיראן או יהודה ושומרון. אמון הציבור בצה"ל נשמר גבוה, אך האמון בדרג המדיני נמוך ומלווה בתחושת תלות בארצות הברית שמגבילה את יכולת הפעולה של ישראל. רוב הציבור תומך בהמשך הפעילות הצבאית בלבנון ומביע תמיכה יחסית בפעולה צבאית באיראן, למרות ההשלכות האפשריות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הזירה הצפונית בלבנון היא הדאגה הבטחונית המרכזית והדחופה ביותר לציבור הישראלי כיום.
- תחושת הביטחון הלאומי נמצאת בירידה מתמשכת מאז תחילת המלחמה, למרות יציבות מסוימת בתחושת הביטחון האישי.
- רוב הציבור סבור שמזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן אינו טוב לישראל.
- רוב הציבור תומך בהמשך פעילות צבאית בלבנון ובפעולה צבאית באיראן, גם במחיר עימות עם ארצות הברית.
- יש קושי ציבורי לקבל אלטרנטיבות מדיניות הכוללות הקמת מדינה פלסטינית, בעיקר מאז 7 באוקטובר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מתבטא הפער בין אמון הציבור בצה"ל לבין אמונו בדרג המדיני לפי הסקר?
הסקר מראה שצה"ל נהנה מאמון גבוה מאוד מהציבור, גם לאחר כישלונות בתחילת המלחמה, בעוד שהאמון בדרג המדיני נמוך משמעותית. הפער הזה אינו בהכרח מתורגם לתוצאות פוליטיות, שכן אמון נמוך בדרג המדיני לא בהכרח מביא לשינוי בבחירות.
▾מהי הזירה הביטחונית שהכי מדאיגה את הציבור הישראלי נכון לעכשיו לפי הסקר ולמה?
הזירה הצפונית, במיוחד לבנון, היא הזירה המדאיגה ביותר את הציבור, בעיקר בגלל הלחימה המתמשכת, נפילת חיילים, והתחושה שהתושבים בצפון אינם יכולים לחיות בביטחון. איראן נתפסת כמרוחקת יותר ופחות דחופה כרגע.
▾כיצד משפיעות העמדות הפוליטיות על תפיסת הציבור לגבי מצב הביטחון הלאומי בישראל אחרי מבצע שאגת הארי?
מצביעי האופוזיציה נוטים לראות שהמצב הביטחוני הורע, בעוד שמצביעי הקואליציה נוטים להאמין שהמצב השתפר, אך גם בקרב הקואליציה יש אחוז ניכר הסבור שהמצב לא השתפר. העמדות הפוליטיות מעצבות את תפיסת המציאות הביטחונית.
▾מהי עמדת הציבור לגבי ההסכם בין ארצות הברית לאיראן וכיצד הוא משפיע על תחושת הביטחון?
רוב הציבור, כולל חברי כנסת מהקואליציה, סבור שהמזכר בין ארה"ב לאיראן אינו טוב לישראל. ההסכם נתפס כחסר תועלת ואף מזיק, ומחזק תחושת חוסר הביטחון בשל תלות ישראל בארצות הברית והגבלות על פעילותה.
▾כיצד הציבור הישראלי מתייחס ליכולת ישראל לפעול עצמאית מול איראן ולתמיכה בפעולה צבאית באיראן למרות המגבלות?
רק כרבע מהציבור סבור שישראל יכולה לפעול לפי האינטרסים שלה מול ארה"ב, אך מעל 30% תומכים בפעולה צבאית באיראן גם במחיר עימות עם ארה"ב. הציבור מביע רצון לשמור על ריבונות ויכולת פעולה עצמאית, למרות ההבנה שהחופש לפעול מוגבל.
מ-6 באוקטובר לתשפ"ז: תמיר הימן על המציאות הביטחונית של ישראל - והאתגרים הצפויים | משדרים ביטחון - פרק 128
9 בספטמבר 202652 דק׳האישה בחזית: על נשים ונשיות במלחמה באוקראינה | מגרש הרוסים - עונה 2, פרק 1
8 בספטמבר 202637 דק׳ברית מכה - מכה לישראל? | משדרים ביטחון - פרק 127
7 בספטמבר 202638 דק׳הכסף הקטרי שוקע במצרי הורמוז | משדרים ביטחון - פרק 126
3 בספטמבר 202635 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
קטאר נפגעה קשות במתקן הנזלת הגז הגדול בעולם, מה שהוריד את יכולת הייצור שלה בכ-17% ודורש שנים לתיקון. בנוסף, הסגירה והשיבוש במיצרי הורמוז פוגעים בייצוא הגז שלה, מה שמוביל לקיצוצים תקציביים משמעותיים, כולל קיצוץ של 30% במשרדי הממשלה ו-85% בסיוע החוץ. עם זאת, לקטאר יש קרן עושר ריבונית של כ-500 מיליארד דולר שמאפשרת לה לשרוד את המשבר. קטאר ממשיכה לשחק תפקיד מתווך בין ארצות הברית לחמאס, אך קיימים מתחים באיזון בין האינטרסים השונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפגיעה במתקן הנזלת הגז בקטאר היא מהחמורות ביותר במפרץ ויכולה להשפיע על המודל הכלכלי שלה לטווח ארוך.
- הסגירה והשיבוש במיצרי הורמוז פוגעים בייצוא הגז של קטאר, בניגוד לערב הסעודית ואיחוד האמירויות שיש להן צינורות חלופיים.
- קטאר קיצצה משמעותית בתקציבים, בעיקר בסיוע חוץ, מה שיכול לצמצם את השפעתה באזור, כולל בעזה.
- למרות הפגיעה, קטאר שומרת על יציבות יחסית בזכות קרן העושר הריבונית שלה והשקעותיה הגלובליות.
- קטאר ממשיכה לשמש מתווך בין ארצות הברית לחמאס, אך הלחצים האמריקאים הובילו להעברת רוב ההנהגה של חמאס לטורקיה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד הפגיעה במתקן הנזלת הגז בקטאר משפיעה על יכולת הייצוא שלה ומהן ההערכות לגבי זמן ההתאוששות?
הפגיעה במרץ השנה במתקן ההנזלה ברסלפאן הורידה בבת אחת 17% מיכולת הייצור של קטאר, והערכת זמן ההחזרה לתפוקה מלאה נעה בין כמה שנים עד חמש שנים, מה שמדגים פגיעה משמעותית בתשתית הייצור.
▾מהי התלות של קטאר במיצרי אורמוז וכיצד הסגירה או השיבוש במיצרים משפיעים על הכלכלה הקטארית?
קטאר תלויה כמעט לחלוטין בייצוא הגז שלה דרך מיצרי אורמוז, ומכיוון שאין לה צינורות חלופיים כמו ערב הסעודית או איחוד האמירויות, הסגירה או השיבוש במיצרים גורמים לפגיעה משמעותית בכלכלה הקטארית וביכולת הייצוא.
▾איזה שינויים כלכליים וחברתיים חלו בקטאר בעקבות המשבר, ומה משמעותם מבחינת המודל הקטארי?
קטאר קיצצה בתקציבי משרדי הממשלה ב-30% ובמימון לסיוע חוץ ב-85%, מה שפוגע בעוצמה הרכה שלה ובמודל הרנטירי, אך בשל עושרה וקרן העושר הריבונית של כ-500 מיליארד דולר, המודל עדיין יציב אך עומד בפני שינוי אסטרטגי.
▾כיצד מתנהלת מערכת היחסים בין קטאר לארצות הברית בהקשר למעורבותה בעזה ולתפקיד התיווך שלה מול חמאס?
קטאר משמשת מתווך חשוב בין ארצות הברית לחמאס, כשארה"ב היא הפטרון של קטאר, וקטאר חייבת לשחק לפי דרישות הממשל האמריקאי, כולל לחץ על חמאס לפרק את נשקו, כדי לשמר את מעמדה האזורי והבינלאומי.
▾כיצד השתנתה האחיזה של קטאר בחמאס בעקבות המעבר של רוב ההנהגה לטורקיה, ומה המשמעות של כך מבחינת השפעת קטאר ברצועת עזה?
רוב ההנהגה המדינית של חמאס עברה לטורקיה, שם יש השפעה גדולה יותר על פעולות טרור, אך קטאר שומרת על מנופי השפעה באמצעות היכרות אישית וכסף, כשהלחץ האמריקאי הוביל להוצאת חלק מהחמאס מדוחא, מה שמקטין את הפיקוח הקטארי הישיר.
התקיפה נגד ההתבססות הטורקית בסוריה: נקודת תפנית - לא בלתי הפיכה | משדרים ביטחון - פרק 125
1 בספטמבר 202635 דק׳"מגרש הרוסים" - האיום על אירופה | משדרים [אקסטרה] ביטחון
29 ביולי 202642 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הקהילה היהודית באיראן מונה כעשרת אלפים איש המרוכזים בטהרן, אספהן ושירז. בתקופות של מתיחות ביטחונית, יהודי איראן נאלצים להפגין נאמנות מוחלטת לשלטון כדי לשרוד, לעיתים תוך הוקעת ישראל בפומבי. הקהילה נמנעת מכל סממן של קשר לישראל או למערב כדי למנוע האשמות בריגול ורדיפות מצד גורמי הביטחון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יהודי איראן מנהלים חיי שקר מתוחכמים ומורידים פרופיל כדי להימנע ממעצרים והתנכלויות.
- המשטר האיראני משתמש ביהודים ככלי תעמולתי פנימי וחיצוני כדי להציג חזות של סובלנות או כדי להרתיע את המערב.
- היעדר קשר בריא עם קהילות יהודיות אורתודוקסיות בעולם הוביל לחדירת השפעות קיצוניות לתוך בתי הכנסת באיראן.
- הציבור האיראני הכללי מפגין לעיתים אהדה ליהודים ולישראל, בניגוד מוחלט לעמדת המשטר הרשמית.
- הקהילה היהודית באיראן סובלת מחוסר הגנה ממוסד ופועלת ללא ארגונים עצמאיים כדי לא לעורר חשד.
הבינה המלאכותית: האתגר האסטרטגי הבא של ישראל | משדרים ביטחון - פרק 111
7 ביולי 202625 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרויקט נועד ליצור מסדרון תחבורה, אנרגיה ותקשורת המשלב רכבות, נמלים וכבלים תת-ימיים. למרות הפוטנציאל הכלכלי, המלחמה באזור והתנאים המדיניים שהציבו מדינות ערב מעכבים את התקדמותו. ישראל טרם מינתה גורם מתכלל ליוזמה, מה שעלול להוביל להחמצת הזדמנות לעיצוב הסטנדרטים והפרוטוקולים של המסלול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ישראל אינה זקוקה להעברת כל הסחר דרכה, אלא ליצירת יתירות שתאפשר בחירה של נתיבי סחר איכותיים ורווחיים.
- השתלבות מוקדמת בפרויקט תאפשר לישראל להשפיע על הסטנדרטים הטכנולוגיים והביטחוניים של המסדרון.
- פרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית עם ירדן יכולים להוות עוגן יציב לשיתוף פעולה אזורי גם ללא פתרון מדיני כולל.
- השוק הפרטי מחכה לגיבוי ממשלתי ויציבות ביטחונית לפני שישקיע בתשתיות רכבת מורכבות.
מדמקה לשחמט: להיחלץ מהלימבו האסטרטגי של ישראל | משדרים ביטחון - פרק 110
6 ביולי 202643 דק׳
שיווק והכנסות ממשדרים ביטחון: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך משדרים ביטחון מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של משדרים ביטחון אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את משדרים ביטחון היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 595 הפרקים של משדרים ביטחון הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של משדרים ביטחון כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-595 הפרקים של משדרים ביטחון הופכים למגזין?
- 595 פרקים = 595 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של משדרים ביטחון, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן
קטעים משידור
גלצ
אחד ביום
N12
הכותרת
שרון כידון
על המשמעות - ערוץ פילוסופי פוליטי בהנחיית תמיר דורטל
תמיר דורטל
עצם העניין רדיו אילת
רדיו אילת