מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

'-סן' היא נקודת מוצא של כבוד הדדי בסיסי, כולם מכבדים את כולם ברמה מסוימת בלי שצריך להוכיח את עצמך. · אי אפשר להוסיף '-סן' לשם של עצמך, רק לגוף שני או שלישי, כי 'סן' הוא כבוד שמעניקים לך, ולא מכבדים את עצמך. · למישהו בכיר מאוד לא פונים ב'-סן' אלא בתואר התפקיד: 'סוזוקי שאצ'ו' למנכ"ל, ולא 'סן' לשגריר או לקיסר. · המעבר מ'-סן' לקריאה בשם פרטי או בכינוי הוא סימן לקרבה, 'שובר דיסטנס', ודורש תיאום עדין בין שני הצדדים. · פער תרבותי: ביפן אם לא יגידו לך '-סן' תרגיש בחוסר, אך כשישראלי משתמש ב'-סן' זה דווקא יוצר תחושת ריחוק, כי בישראל יותר מדי נימוס נתפס כמזויף.

בידור

מילים ביפנית שאין בעברית

רשת עושים היסטוריה

10 פרקים

על התוכנית

.״מילים ביפנית שאין בעברית״ הוא פודקאסט שחושף בפנינו את יפן האמיתית, דרך מילה אחת. יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן בוחרים בכל פרק מילה יפנית, שאין לה באמת תרגום לעברית . דרך המילה אנחנו נחשפים לעולם שלם של אורח חיים, תרבות, היסטוריה, טעמים, צבעים וצלילים. וגם אולי נבין - האם ישראלים ויפנים באמת כל כך שונים? לטיזרים באינסטגרם לחצו כאן ולצפייה בפרקים ביוטיוב לחצו כאן . לעוד פודקאסטים של רשת עושים היסטוריה לחצו כאן . הפודקאסט נערך ע״י - שלי נוי.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה מילים ביפנית שאין בעברית?

מילים ביפנית שאין בעברית הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית בידור מאת רשת עושים היסטוריה. פודקאסט המפרק מילים יפניות ייחודיות כדי לחשוף תובנות עמוקות על תרבות יפן, פילוסופיית חיים והפערים המרתקים מול החברה הישראלית. בארכיון 10 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-42 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	בידור
פרקים בארכיון	10
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בשבועיים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-42 דקות
הפרק האחרון	8 בפברואר 2026
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

מילה יפנית אחת, עולם תרבותי שלם

יושי גוצ'י, יפני שחי בישראל, ודנה נחום-הרמן לוקחים בכל פרק מילה יפנית אחת שאין לה תרגום עברי - ודרכה נפתחת תרבות שלמה. ״תדאימה״ ו״אוקאירי״, למשל, חושפים את ההפרדה החדה בין הפנים לחוץ.

השיחה הופכת למראה על החברה הישראלית: למה כל כך חשוב לעשות את ה״קאט״ בין היציאה מהבית לכניסה אליו, ולמי בכלל מחכים בבית. ערך כמו ״וא״ (הרמוניה חברתית) שבישראל היה דורש ויכוח ארוך.

מי שמאזין לומד פחות יפנית ויותר דרך חשיבה אחרת לגמרי.

שפה יפניתתרבות יפןהרמוניה חברתיתבלשנותחשיבה תרבותית

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת מילים ביפנית שאין בעברית

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.7

תובנות לפרק

פודקאסט המפרק מילים יפניות ייחודיות כדי לחשוף תובנות עמוקות על תרבות יפן, פילוסופיית חיים והפערים המרתקים מול החברה הישראלית.

המנחה

יושי גוצ'י (או היגוצ'י) הוא יפני החי בישראל, בעל הבנה מעמיקה של שתי התרבויות, המשתף לעיתים קרובות סיפורים אישיים וחוויות מהעבר. הוא מביא את הפרספקטיבה היפנית המקורית והמנוסה. דנה נחום-הרמן היא המנחה הישראלית, המנחה את השיחה ומתווכת את הפערים התרבותיים למאזין הישראלי.

הסגנון

התוכנית מתמקדת בניתוח מילים ומושגים יפניים שאין להם תרגום ישיר לעברית, ומארחת מומחים כדי להרחיב על משמעותם הלשונית, התרבותית והפילוסופית. הסגנון הוא חקרני ומשווה, תוך הצגת ניגודים והקבלות מרתקים בין התרבות היפנית לישראלית באמצעות סיפורים אישיים ודוגמאות מחיי היומיום.

שפה יפנית ומושגים ללא תרגום ישירתרבות, פילוסופיה ונורמות חברתיות ביפןהשוואות ופערים בין התרבות היפנית לישראליתהשפעת השפה על זהות ותפיסת עולםפרפקציוניזם, מסירות והרמוניה חברתית ביפן

תובנות הזהב מהארכיון

מילים יפניות 'בלתי ניתנות לתרגום' חושפות ערכים תרבותיים עמוקים ומבנים חברתיים ייחודיים (למשל, 'תדאימה' ו'אוקאירי' כהפרדה בין פנים וחוץ).
קיימת הפרדה חדה בתפיסה היפנית בין המרחב הציבורי לפרטי, לעומת טשטוש גבולות זה בחברה הישראלית.
השאיפה היפנית לשלמות ולשיפור מתמיד (קודוואארי) מדגישה את חשיבות הדרך והתהליך על פני ההגעה ליעד סופי.
מחויבות חברתית-מוסרית (גירי) והרצון לשמר הרמוניה חברתית הן יסודות מכריעים באינטראקציה היפנית, המשתקפים בברכות ובביטויים יומיומיים.
הכרת תודה עמוקה (איטדקימאס) משתרעת מעבר לאדם, וכוללת הכרה בשרשרת שלמה של גורמים שתורמים לקיום.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה לכל מי שמתעניין בשפה ובתרבות היפנית, בהבדלים בין-תרבותיים ובאופן שבו שפה מעצבת תפיסת עולם וזהות. המאזין מקבל הצצה עמוקה ומרתקת לנבכי החברה היפנית דרך הפריזמה הלשונית.

השאלות הבולטות בארכיון

מתוך הארכיון

מה קורה אם אני כבר בשלב שאני יכולה להוריד את הסן, והוא או היא עוד לא?

מתוך הארכיון

תנסו רגע להסביר לי, למה בעצם כל כך חשוב לעשות את הקאט הזה בין הכניסה והיציאה מהבית?

גירי - המחויבות החברתית שמחזיקה את יפן

מה קורה כאשר הרצון האישי (נינג'ו) והמחויבות החברתית (גירי) מתנגשים זה בזה?

יורושקו אונגאישימאסו - המילה שאי אפשר לתרגם לעברית

מתי בפעם הראשונה נתקלת בסיטואציה בישראל שבה הבנת שאתה לא יכול להשתמש ב"יורושקו" - שזה פשוט לא עובר בעברית?

איטדקימאס - תרבות האכילה היפנית והשרשרת של הכרת התודה

האם יפנים מעדיפים שזרים יאכלו עם מזלג מאשר שיפרו את כללי הצ'ופסטיקס הבלתי כתובים?

קודוואארי - השאיפה הבלתי פוסקת לשלמות

אם נשאל את שף הרמן כמה זמן הוא מחזיק במתכון, התשובה היא שלושים שנה אותו מתכון - אז למה הוא מסרב לפתוח סניף? כי לדבריו הוא עדיין מנסה להגיע לרמן הכי טוב, ואחרי שלושים שנה עוד לא הגיע לשלב הזה.

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של מילים ביפנית שאין בעברית זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

החטופים

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

יושי היגוצ'י ודנה נחום-הרמן, עם האורחת אלנה גרינשפון, צוללים אל הסיומת '-סן' היפנית, מילה אחת שמסדרת את כל ההיררכיה החברתית.

פרק של 'מילים ביפנית שאין בעברית' עם יושי היגוצ'י ודנה נחום-הרמן, בהשתתפות חוקרת יפן ומרצה אלנה גרינשפון. הפרק עוסק בסיומת '-סן' (san) שנדבקת לשם ביפנית ומסדרת את מיקומו של האדם בהיררכיה, מי בוס, מי חבר, מי קרוב ומי רחוק. מוסבר מתי משתמשים בה, מתי משתמשים בתואר תפקיד במקום (למשל 'שאצ'ו' למנכ"ל), ומדוע אי אפשר להוסיף את '-סן' לשם של עצמך. השיחה משווה בין תפיסת המרחק הבין-אישי ביפן לישראל. מתאים לחובבי תרבות וחברה יפנית ושפות.

'-סן' היא נקודת מוצא של כבוד הדדי בסיסי, כולם מכבדים את כולם ברמה מסוימת בלי שצריך להוכיח את עצמך.
אי אפשר להוסיף '-סן' לשם של עצמך, רק לגוף שני או שלישי, כי 'סן' הוא כבוד שמעניקים לך, ולא מכבדים את עצמך.
למישהו בכיר מאוד לא פונים ב'-סן' אלא בתואר התפקיד: 'סוזוקי שאצ'ו' למנכ"ל, ולא 'סן' לשגריר או לקיסר.
המעבר מ'-סן' לקריאה בשם פרטי או בכינוי הוא סימן לקרבה, 'שובר דיסטנס', ודורש תיאום עדין בין שני הצדדים.
פער תרבותי: ביפן אם לא יגידו לך '-סן' תרגיש בחוסר, אך כשישראלי משתמש ב'-סן' זה דווקא יוצר תחושת ריחוק, כי בישראל יותר מדי נימוס נתפס כמזויף.

השאלה הבולטת בפרק

מה קורה אם אני כבר בשלב שאני יכולה להוריד את הסן, והוא או היא עוד לא?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן פותחים כל פרק במילה יפנית אחת חסרת תרגום - ודרכה נכנסים אל יפן האמיתית. מבית עושים היסטוריה.

'כאוואי' אינו רק 'חמוד' אלא תרבות שלמה - אסתטיקה עגולה לצד תחושת רכות והרצון להגן, שהתפוצצה בשנות ה-70 דרך כתב מעוגל של בנות תיכון
'גירי' היא מחויבות חברתית-מוסרית כל כך מופשטת שגם יפנים צריכים מילון; ההפך ממנה הוא 'נינג'ו' - הרצון האישי, והמתח ביניהם הוא ציר החיים היפניים
'יורושיקו' אינה 'תודה' אלא פתיחת מערכת יחסים הדדית של אמון - בקשה בלעדיה נשמעת כמו פקודה חד-צדדית

מילה אחת יכולה להכיל עולם שלם. בפרק הפותח, האנתרופולוגית לירון אפריאט מסבירה ש"כאוואי" זה ממש לא רק "חמוד": זו אסתטיקה עגולה וצבעונית עם תחושת רכות, חוסר ישע והרצון להגן - מה שיושי מתאר כ"נוגע בלב", בניגוד ל"קוּל" שנשאר חיצוני. התופעה התפוצצה בשנות ה-70 סביב כתב יפני מעוגל שהמציאו בנות תיכון ועליית המאנגה לבנות.

כל פרק נשען על מילה אחרת. "גירי" - מחויבות חברתית-מוסרית כל כך אפורה ומופשטת שגם יפנים מתקשים בה. אשתו של יושי, מספר פרופ' ניסים אוצמגין, לא נתקלה במילה עד שהכירה אותו. ההפך ממנה הוא "נינג'ו", הרגש האישי, והקונפליקט בין החובה לחברה לבין הרצון הפרטי הוא הציר הדרמטי של החיים היפניים.

ולפעמים מילה אחת חוסכת דיון ארוך. "יורושיקו אונגאישימאסו", אולי המילה הנשמעת ביותר ביפן, היא לא "תודה": בלעדיה הבקשה נשמעת כמו פקודה, ואיתה היא הופכת לפתיחת מערכת יחסים של אמון בין שני צדדים. יושי זוכר את הרגע, לפני יותר מ-30 שנה, שבו הבין שזה פשוט לא עובר בעברית.

מבית רשת עושים היסטוריה, התוכנית שואלת לאורך הדרך גם שאלה על המרחק: האם ישראלים ויפנים באמת כל כך שונים. כך כל מילה הופכת למסע - ולפעמים גם למראה.

יפן תרבות שפה היסטוריה עושים היסטוריה פודקאסט ישראלי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון8 בפברואר 2026

איטדקימס: בואו נתחיל לאכול [מילים ביפנית שאין בעברית]

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

יושי היגוצ'י ודנה נחום-הרמן מארחים את זאביק רילסקי לשיחה על המילה 'איטדקימס' ועל תרבות האכילה היפנית - מה אסור לעשות עם הצ'ופסטיקס, איפה מותר לאכול בהליכה, ומה חשוב שישראלים יבינו במסעדה יפנית. למתעניינים בתרבות ובאוכל יפני.

קראו עוד ▾

איטדקימס: בואו נתחיל לאכול.

מה אסור לעשות עם צ'ופסטיקס וכללי נימוס במסעדה יפנית
למה המטבח היפני נחשב לאחד משלושת הטובים בעולם

פרקים אחרונים

איטדקימס: בואו נתחיל לאכול [מילים ביפנית שאין בעברית]
8 בפברואר 202655 דק׳
אורחים:אלנה גרינשפון
אמ;לקסיכום הפרק
פרק של 'מילים ביפנית שאין בעברית' עם יושי היגוצ'י ודנה נחום-הרמן, בהשתתפות חוקרת יפן ומרצה אלנה גרינשפון. הפרק עוסק בסיומת '-סן' (san) שנדבקת לשם ביפנית ומסדרת את מיקומו של האדם בהיררכיה, מי בוס, מי חבר, מי קרוב ומי רחוק. מוסבר מתי משתמשים בה, מתי משתמשים בתואר תפקיד במקום (למשל 'שאצ'ו' למנכ"ל), ומדוע אי אפשר להוסיף את '-סן' לשם של עצמך. השיחה משווה בין תפיסת המרחק הבין-אישי ביפן לישראל. מתאים לחובבי תרבות וחברה יפנית ושפות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- '-סן' היא נקודת מוצא של כבוד הדדי בסיסי, כולם מכבדים את כולם ברמה מסוימת בלי שצריך להוכיח את עצמך.
- אי אפשר להוסיף '-סן' לשם של עצמך, רק לגוף שני או שלישי, כי 'סן' הוא כבוד שמעניקים לך, ולא מכבדים את עצמך.
- למישהו בכיר מאוד לא פונים ב'-סן' אלא בתואר התפקיד: 'סוזוקי שאצ'ו' למנכ"ל, ולא 'סן' לשגריר או לקיסר.
- המעבר מ'-סן' לקריאה בשם פרטי או בכינוי הוא סימן לקרבה, 'שובר דיסטנס', ודורש תיאום עדין בין שני הצדדים.
- פער תרבותי: ביפן אם לא יגידו לך '-סן' תרגיש בחוסר, אך כשישראלי משתמש ב'-סן' זה דווקא יוצר תחושת ריחוק, כי בישראל יותר מדי נימוס נתפס כמזויף.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק של 'מילים ביפנית שאין בעברית' עם יושי היגוצ'י ודנה נחום-הרמן, בהשתתפות חוקרת יפן ומרצה אלנה גרינשפון. הפרק עוסק בסיומת '-סן' (san) שנדבקת לשם ביפנית ומסדרת את מיקומו של האדם בהיררכיה, מי בוס, מי חבר, מי קרוב ומי רחוק. מוסבר מתי משתמשים בה, מתי משתמשים בתואר תפקיד במקום (למשל 'שאצ'ו' למנכ"ל), ומדוע אי אפשר להוסיף את '-סן' לשם של עצמך. השיחה משווה בין תפיסת המרחק הבין-אישי ביפן לישראל. מתאים לחובבי תרבות וחברה יפנית ושפות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
'-סן' היא נקודת מוצא של כבוד הדדי בסיסי, כולם מכבדים את כולם ברמה מסוימת בלי שצריך להוכיח את עצמך. · אי אפשר להוסיף '-סן' לשם של עצמך, רק לגוף שני או שלישי, כי 'סן' הוא כבוד שמעניקים לך, ולא מכבדים את עצמך. · למישהו בכיר מאוד לא פונים ב'-סן' אלא בתואר התפקיד: 'סוזוקי שאצ'ו' למנכ"ל, ולא 'סן' לשגריר או לקיסר. · המעבר מ'-סן' לקריאה בשם פרטי או בכינוי הוא סימן לקרבה, 'שובר דיסטנס', ודורש תיאום עדין בין שני הצדדים. · פער תרבותי: ביפן אם לא יגידו לך '-סן' תרגיש בחוסר, אך כשישראלי משתמש ב'-סן' זה דווקא יוצר תחושת ריחוק, כי בישראל יותר מדי נימוס נתפס כמזויף.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
קודווארי: השאיפה הבלתי פוסקת לשלמות [מילים ביפנית שאין בעברית]
8 בפברואר 202633 דק׳
אורחים:ליא כימורה
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מערער את ההנחה שיפנים שלא מזמינים אותך הביתה או שעוצרים את האורח בכניסה הם קרים ומרוחקים - ההפך, זה כבוד עמוק לתהליך הדרגתי שבו נכנסים פנימה. מפתיע לגלות שאת אותו אוקאירי אומרים גם בשדה התעופה בטוקיו לחוזרים, גם במפגש מחזור אחרי 30 שנה, וגם לחטופים ששבו - הוא מברך חזרה לכל מקום שאליו שייכים. המתח האמיתי עובר דרך האורחת, חצי ישראלית חצי יפנית, שמתלבטת איזו זהות להביא הביתה, ונשאר פתוח אם ההכרזה 'תדאימה' באמת מורידה את לחץ היום או שזו רק תקווה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- תדאימה ואוקאירי הם לא ברכה אלא הצהרה שדורשת שני צדדים: היא עושה 'קאט' נפשי בין החוץ לפנים, וצריך מישהו שמחכה בבית כדי שהיא תתממש - מי שגר לבד אומר תדאימה ומתגעגע לאוקאירי שאין מי שישיב.
- האוקאירי לא שמור לבית הפיזי: אומרים אותו בשדה התעופה בטוקיו, במפגשי מחזור אחרי עשרות שנים ובמשרד - הוא מברך חזרה לכל מקום שאליו שייכים, ולכן התאים גם לחטופים ששבו.
- מבנה הבית מעצב את ההתנהגות: הגנקן, חליצת הנעליים והעלייה מדרגה יוצרים מסע הדרגתי פנימה, ולכן שכנים ואורחים יפנים נשארים בכניסה ולא 'עולים' לבית גם כשמזמינים אותם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מערער את ההנחה שיפנים שלא מזמינים אותך הביתה או שעוצרים את האורח בכניסה הם קרים ומרוחקים - ההפך, זה כבוד עמוק לתהליך הדרגתי שבו נכנסים פנימה. מפתיע לגלות שאת אותו אוקאירי אומרים גם בשדה התעופה בטוקיו לחוזרים, גם במפגש מחזור אחרי 30 שנה, וגם לחטופים ששבו - הוא מברך חזרה לכל מקום שאליו שייכים. המתח האמיתי עובר דרך האורחת, חצי ישראלית חצי יפנית, שמתלבטת איזו זהות להביא הביתה, ונשאר פתוח אם ההכרזה 'תדאימה' באמת מורידה את לחץ היום או שזו רק תקווה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תדאימה ואוקאירי הם לא ברכה אלא הצהרה שדורשת שני צדדים: היא עושה 'קאט' נפשי בין החוץ לפנים, וצריך מישהו שמחכה בבית כדי שהיא תתממש - מי שגר לבד אומר תדאימה ומתגעגע לאוקאירי שאין מי שישיב. · האוקאירי לא שמור לבית הפיזי: אומרים אותו בשדה התעופה בטוקיו, במפגשי מחזור אחרי עשרות שנים ובמשרד - הוא מברך חזרה לכל מקום שאליו שייכים, ולכן התאים גם לחטופים ששבו. · מבנה הבית מעצב את ההתנהגות: הגנקן, חליצת הנעליים והעלייה מדרגה יוצרים מסע הדרגתי פנימה, ולכן שכנים ואורחים יפנים נשארים בכניסה ולא 'עולים' לבית גם כשמזמינים אותם.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
טריילר- מילים ביפנית שאין בעברית
4 בפברואר 20260 דק׳
שוגאנאי: איך להתמודד עם מה שאין לך שליטה עליו [מילים ביפנית שאין בעברית]
7 ביולי 202649 דק׳
סאן: איך משתמשים נכון בכינויי כבוד? [מילים ביפנית שאין בעברית]
25 ביוני 202650 דק׳
איישטרו: למה לא אומרים 'אני אוהב אותך' ביפנית? [מילים ביפנית שאין בעברית]
10 ביוני 202647 דק׳
טדאימה ואוקאירי: איפה מתחיל ונגמר הבית ביפן? [מילים ביפנית שאין בעברית]
26 במאי 202645 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
דנה נחום-הרמן ויושי היגוצ'י מארחים את לי קימורה, ישראלית-יפנית, להעמיק במושגים 'טדאימה' ו'אוקאירי' שמגדירים את גבולות הבית ביפן - דרך טקסיות חליצת הנעליים, מבנה הבית וה'גנקאן', והפער התרבותי בין אירוח ישראלי חופשי לאירוח יפני מאופק. למתעניינים בתרבות יפן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הטקסיות של חליצת הנעליים והמעבר מהמרחב הציבורי לפרטי ביפן
- הפער בין אירוח ישראלי חופשי (עד פתיחת המקרר) לאירוח יפני מאופק
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
דנה נחום-הרמן ויושי היגוצ'י מארחים את לי קימורה, ישראלית-יפנית, להעמיק במושגים 'טדאימה' ו'אוקאירי' שמגדירים את גבולות הבית ביפן - דרך טקסיות חליצת הנעליים, מבנה הבית וה'גנקאן', והפער התרבותי בין אירוח ישראלי חופשי לאירוח יפני מאופק. למתעניינים בתרבות יפן.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטקסיות של חליצת הנעליים והמעבר מהמרחב הציבורי לפרטי ביפן · הפער בין אירוח ישראלי חופשי (עד פתיחת המקרר) לאירוח יפני מאופק
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
קאוואי: מהלו קיטי ועד פוקימון - מהפכת החמידות היפנית [מילים ביפנית שאין בעברית]
12 במאי 202651 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
צלילה אל המילה 'קאוואי' עם האנתרופולוגית לירון אפריאט - מה שנראה סתם 'חמוד' מסתיר מהפכה חברתית, מנוע כלכלי אדיר ותרבות שצמחה מנערות שמרדו במוסכמות. למתעניינים בתרבות יפן ובסוציולוגיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מאחורי ה'חמוד' של הלו קיטי ופיקאצ'ו מסתתרת מהפכה חברתית וכלכלית
- איך 'קאוואי' מסייע ליפנים לבטא את עצמם בחברה נוקשה ומסורתית
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
צלילה אל המילה 'קאוואי' עם האנתרופולוגית לירון אפריאט - מה שנראה סתם 'חמוד' מסתיר מהפכה חברתית, מנוע כלכלי אדיר ותרבות שצמחה מנערות שמרדו במוסכמות. למתעניינים בתרבות יפן ובסוציולוגיה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מאחורי ה'חמוד' של הלו קיטי ופיקאצ'ו מסתתרת מהפכה חברתית וכלכלית · איך 'קאוואי' מסייע ליפנים לבטא את עצמם בחברה נוקשה ומסורתית
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
גירי: קוד מוסרי בלתי כתוב [מילים ביפנית שאין בעברית]
29 באפריל 202650 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
עם פרופ' ניסים אוטמזגין, מומחה ליפן, על המושג 'גירי' - תחושת החובה לעשות 'מה שצריך', והמתח בינה לבין הרגש האישי ('נינג'ו'). מהיחסים עם החמות ועד מתנות במשרד, ואיך הסמוראים עדיין משפיעים. למתעניינים בתרבות יפן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המתח הנצחי בין חובה ('גירי') לרגש אישי ('נינג'ו')
- איך 'קריאת האווירה' והרמוניה מעצבות התנהגות יומיומית ביפן
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
עם פרופ' ניסים אוטמזגין, מומחה ליפן, על המושג 'גירי' - תחושת החובה לעשות 'מה שצריך', והמתח בינה לבין הרגש האישי ('נינג'ו'). מהיחסים עם החמות ועד מתנות במשרד, ואיך הסמוראים עדיין משפיעים. למתעניינים בתרבות יפן.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המתח הנצחי בין חובה ('גירי') לרגש אישי ('נינג'ו') · איך 'קריאת האווירה' והרמוניה מעצבות התנהגות יומיומית ביפן
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
יורושקו אונגאישימס: בניית אמון בגובה עיניים [מילים ביפנית שאין בעברית]
31 במרץ 202639 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
יושי היגוצ'י ודנה נחום-הרמן על המילה הכי נשמעת ביפן - 'יורושקו אונגאישימס' - שאין לה תרגום מדויק ושמצליחה לשבור את הקרח ולהפוך פקודה יבשה לבקשה הדדית. למתעניינים בתרבות ובשפה יפנית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- איך מילה אחת הופכת פקודה יבשה לבקשה הדדית בגובה העיניים
- למה ל'תודה' הישראלית אין מקבילה מדויקת ביפנית
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
יושי היגוצ'י ודנה נחום-הרמן על המילה הכי נשמעת ביפן - 'יורושקו אונגאישימס' - שאין לה תרגום מדויק ושמצליחה לשבור את הקרח ולהפוך פקודה יבשה לבקשה הדדית. למתעניינים בתרבות ובשפה יפנית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
איך מילה אחת הופכת פקודה יבשה לבקשה הדדית בגובה העיניים · למה ל'תודה' הישראלית אין מקבילה מדויקת ביפנית
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.