פרק 2 - מהפכת הקוונטים והמרוץ לשבבים של ההייטק הישראלי

ההייטק הישראלי הוא ה'נפט' של המדינה — וד"ר אלון סטופל מרשות החדשנות מסביר איך שמרו עליו חי גם בלב המלחמה.

פרק מתוך סדרת המכון לחקר יזמות ואסטרטגיות כלכליות במרכז האקדמי פרס, בהנחיית פרופ' לאו ליידרמן, פרופ' דפנה שוורץ וד"ר אלירן סולודוכה, עם האורח ד"ר אלון סטופל — יו"ר והמדען הראשי של רשות החדשנות. הפרק ממפה את מקומו של ההייטק בכלכלה הישראלית (כ-17–20% מהתוצר, כ-57% מהייצוא, כ-36% מהכנסות ממס הכנסה וכ-400 אלף מועסקים) ומשווה אותו למשאב טבע לאומי. סטופל מסביר את תפקיד הרשות — להתערב רק היכן שיש כשלי שוק (כמו קוונטום, ביו-קונברג'נס, אקלים-טק וסמיקונדקטור) ולא בתחומים פורחים כמו סייבר ופינטק — ומתאר את החוסן יוצא הדופן של התעשייה במלחמה שפרצה באוקטובר 2023. מתאים למי שמתעניין בכלכלת ישראל, במדיניות חדשנות ובאקוסיסטם הסטארט-אפים.

תובנות מרכזיות

• ההייטק מתואר כ'משאב הטבע' של ישראל — אנלוגיה לנפט בסעודיה, מכרות באוסטרליה או רכב בגרמניה; טום פרידמן אף אמר בבן-גוריון 'מצאתי את הנפט של המדינה'.
• ישראל מובילה עולמית בשיעור ההשקעה במו"פ — כ-6.2% מהתוצר — אך חלקה של הממשלה ירד לפחות מ-10%, ולכן הרשות חייבת למקד את 'השקל השולי' שלה רק בכשלי שוק.
• 60% מהשקעות ההון-סיכון מרוכזות בשלושה תחומים — סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית — וסייבר לבדו תפס בשנה האחרונה כשני שליש; בתחומים פורחים אלה המדינה לא מתערבת.
• עם פרוץ המלחמה הוקצו במהירות כ-400 מיליון ש"ח לסטארט-אפים בעלי IP משמעותי, בתנאי שהמשקיעים הפרטיים ישתתפו — מה שמינף הזרקה כוללת של כ-1.2 מיליארד ש"ח למאות חברות בארבעה חודשים.
• למרות המלחמה ההייטק הפגין יציבות: ישראל נשארה בחמישייה המובילה של מרכזי ההייטק בגיוסי הון, עם אקזיטים ענקיים כמו וויז-גוגל (32 מיליארד דולר) וסייברארק-פאלו אלטו (28 מיליארד דולר).