יואב סופר, מוביל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, מסביר בפשטות מה זה מטבע בנק מרכזי דיגיטלי, איך הוא יגיע אלינו ולמה בכלל צריך אותו.
פרק זה בסדרת הפודקאסטים של מכון איירס במרכז האקדמי פרס, בהנחיית פרופ' לאו ליידרמן, מארח את יואב סופר, כלכלן בכיר בבנק ישראל המוביל את פרויקט השקל הדיגיטלי. השיחה מתחילה מהבסיס: מהו שקל דיגיטלי, ההבדל בין מזומן (התחייבות של בנק ישראל ללא סיכון אשראי) לבין כסף בבנק (התחייבות של בנק מסחרי שמלווה אותו הלאה), ומדוע חשוב יחס של אחד-לאחד ביניהם. סופר מסביר את 'מודל שתי השכבות' (two-tier) שבו הציבור לא ניגש ישירות לבנק ישראל אלא דרך נותני שירותי תשלום (PSPs) — בנקים, פינטקים או אפילו מועדוני צרכנות — שמספקים את הגישה הטכנולוגית בלבד. הפרק מתאים למי שסקרן לגבי עתיד הכסף, רגולציה פיננסית וחדשנות בתשלומים, ומסביר גם את התועלות: הגברת תחרות בשוק התשלומים והפקדונות, ביטחון של בנק ישראל מאחורי הכסף ויציבות ערך בניגוד לקריפטו.
תובנות מרכזיות
- מזומן הוא התחייבות ישירה של בנק ישראל ללא סיכון אשראי, בעוד כסף בחשבון בנק הוא התחייבות של בנק מסחרי שמלווה את הכסף הלאה — והשקל הדיגיטלי מאפשר להחזיק כסף של בנק ישראל באופן דיגיטלי.
- המודל המתוכנן הוא 'שתי שכבות' (two-tier): הציבור לא ניגש ישירות לבנק ישראל, אלא דרך נותני שירותי תשלום (PSPs) — שיכולים להיות בנקים, פינטקים או אפילו מועדוני צרכנות — שמספקים גישה טכנולוגית בלבד ואינם מלווים את הכסף.
- בנק ישראל לא יודע של מי הארנק ולמי הוא מעביר כסף; הוא רואה רק שקיים ארנק עם סכום מסוים, מה שמכניס שכבת פרטיות אל מול הבנק המרכזי.
- ההנעה המרכזית: השימוש במזומן הולך ופוחת, וכמו שקודאק נאלצה לעבור למצלמה דיגיטלית, בנק מרכזי צריך להחליט אם לשמר את יכולת הציבור לשלם בכסף של הבנק המרכזי בעידן דיגיטלי.
- השקל הדיגיטלי נועד להגביר תחרות בשוק התשלומים והפקדונות; שירותי תשלום בסיסיים יהיו חינמיים לציבור (כמו מזומן), והעמלות לבתי עסק צפויות להיות נמוכות משמעותית מכרטיסי האשראי כיום.
אנחנו חיים בסדר גמור עם כל מה שקיים כרגע — אז מדוע בנקים מרכזיים נכנסים לתהליך הזה, ומה נאמר לגברת כהן מרחובות ולמר לוי מחדרה לגבי התועלת בכל הדבר הזה?