בעלי פודקאסטים - הפכו כל פרק למאמר שמדורג בגוגל ומצוטט ב-ChatGPT. הארכיון שלכם הופך למגזין SEO/GEO חיקראו עודהארכיון שלכם הוא אודיו מת שגוגל ו-ChatGPT לא מוצאים. אנחנו הופכים כל פרק לנכס SEO שמביא תנועה כל חודשקראו עודכל פרק = מאמר עברי איכותי שמדורג, מצוטט על ידי בינה מלאכותית ומתפרסם אוטומטית. ראו דוגמה חיהקראו עודרוצים שהפודקאסט שלכם יופיע בתשובות של ChatGPT, Perplexity וגוגל? הפכו את הפרקים למגזין תוכן שמדורגקראו עודבלי לכתוב מילה אחת. אנחנו מתמללים, כותבים ומפרסמים - אתם ממשיכים להקליט את מה שאתם אוהביםקראו עודמאות פרקים בארכיון שאף אחד לא מוצא? כל אחד מהם יכול להביא מאזינים חדשים מגוגל מדי חודשקראו עודהמתחרים שלכם כבר מדורגים בגוגל ומצוטטים בבינה מלאכותית. אל תישארו רק בנגן האודיוקראו עודבעלי פודקאסטים - הפכו כל פרק למאמר שמדורג בגוגל ומצוטט ב-ChatGPT. הארכיון שלכם הופך למגזין SEO/GEO חיקראו עודהארכיון שלכם הוא אודיו מת שגוגל ו-ChatGPT לא מוצאים. אנחנו הופכים כל פרק לנכס SEO שמביא תנועה כל חודשקראו עודכל פרק = מאמר עברי איכותי שמדורג, מצוטט על ידי בינה מלאכותית ומתפרסם אוטומטית. ראו דוגמה חיהקראו עודרוצים שהפודקאסט שלכם יופיע בתשובות של ChatGPT, Perplexity וגוגל? הפכו את הפרקים למגזין תוכן שמדורגקראו עודבלי לכתוב מילה אחת. אנחנו מתמללים, כותבים ומפרסמים - אתם ממשיכים להקליט את מה שאתם אוהביםקראו עודמאות פרקים בארכיון שאף אחד לא מוצא? כל אחד מהם יכול להביא מאזינים חדשים מגוגל מדי חודשקראו עודהמתחרים שלכם כבר מדורגים בגוגל ומצוטטים בבינה מלאכותית. אל תישארו רק בנגן האודיוקראו עוד
פודקאסט·ישראל
מייסד גיקטיים: "אתה לא תצליח, והנה למה" | מבט לאחור פרק 65#

מייסד גיקטיים: "אתה לא תצליח, והנה למה" | מבט לאחור פרק 65#

1 בינואר 197001:08:49

עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל

האזן לפרק

/ הפרק במספרים

פורסם1 בינואר 1970
אורך1 שע׳ 8 דק׳
הנושא המרכזיהון סיכון בשלבים מוקדמים ובניית מדיה טכנולוגית
קטגוריהכלכלה ועסקים
ניתוח מעמיק · AI מתמלולנוצר אוטומטית מתמלול הפרק

על מה הפרק?

יניב פלדמן, ממייסדי גיקטיים, מסביר למה שש מתוך שמונה קרנות הון סיכון לא מחזירות את הכסף למשקיעים, ולמה הקרן שהוא מקים משקיעה בשבע עד עשר חברות בשנה ונכנסת אליהן כקו-פאונדר זמני בלי משכורת.

פלדמן מספר שגיקטיים נולד ב-2008 כבלוג אישי שנועד לייצר לו נטוורק, ורק אחרי שישה עד שמונה חודשים התחילו להגיע כמה אלפי שקלים מפרסום, עד שהוא ומורן עזבו את משרות ההייטק שלהם ומשכו משכורות מינימום שלושה או ארבעה חודשים אחרי הקמת החברה. הוא מונה בגלוי את הכישלונות: האקסלרטור הראשון בארץ ב-2010 עם חמש חברות במחזור אחד, Geektime.com בארצות הברית, רשת גיקטיים בווייטנאם בספרד ובברזיל, ודאטאבייס חברות בסגנון קראנצ'בייס. מה שכן עבד היה כנס הסטארט-אפים הגדול בארץ, שב-2016 הגיע ל-5,000 איש ביומיים בדיוויד אינטרקונטיננטל, ופלטפורמת Geektime Insider שהושקה ב-2017 ולדבריו הצילה את החברה בשנים שאחרי שעזב. על השוק היום הוא מצטט את קארטה: היחס בין חברה שמגייסת פריסיד לבין יוניקורן הוא אחד למאתיים, קרן שמשקיעה ב-25 חברות צריכה שתי יוניקורנס כדי להחזיר תשואה, ולכן שש מתוך שמונה קרנות בעשור האחרון לא החזירו את הכסף. הקרן שלו מנסה לפתור את זה בכך שהיא מפגישה את החברה עם קרנות אירופאיות ואמריקאיות עוד לפני ההשקעה, כדי לקבל מהן את ה-KPI שיהפוך את הסיבוב הבא לאטרקטיבי ולחשב לאחור כמה כסף באמת צריך.

★ תובנת מפתח

הערך של הקרן לא מגיע מגודל הצ'ק אלא מהעבודה עצמה, ולכן פלדמן ויתר על השקעה בחברה שפיתחה בעזרת AI ריאגנטים לזיהוי מוטציות סרטניות בדם, פשוט כי הוא לא מכיר מכירות רפואיות, סייקלים של FDA וחברות תרופות, וידע שהתשואה העודפת שלו נשענת על ערך שהוא לא יוכל לספק שם.

/ תובנות מרכזיות

  • לפי קארטה 26% מהחברות שמגייסות פריסיד מצליחות לגייס סבב A, מ-A ל-B שורדות 40%, מ-B ל-C 60% ומ-C ל-D 70%, ופלדמן טוען שאצל החברות שעבד איתן בעשור האחרון שיעור ההמרה גבוה ביותר מפי שניים מהממוצע.
  • רף הכניסה של הקרנות ירד שלב שלם: מה שקרן דרשה פעם בסבב B היא דורשת היום ב-A, מה שדרשה ב-A דורשת בסיד, ומה שדרשה בסיד דורשת בפריסיד, כך שהיום חברות בפריסיד מגיעות עם מוצר עובד ועם design partners וחלקן עם רווח של שש ספרות.
  • לגייס היום בפריסיד על בסיס רעיון ומצגת קורה רק באחד משלושה מקרים, ופלדמן מונה אותם: שקוראים לך אסף רפפורט, שקוראים לך אופיר ארליך, או שאתם שלושה חבר'ה מיחידה טכנולוגית שעושים סטארט-אפ בסייבר.
  • המודל שפלדמן הריץ כאנג'ל היה להשקיע בחברה ואז להצטרף לעבוד בה בלי משכורת, כולל כתיבת ה-MVP בשתיים מהחברות, מתוך עמדה שהשקעה ועבודה שתיהן דורשות היכרות אינטימית שראיון או דיו דיליג'נס לא מייצרים.
  • על וייב קודינג הוא לא קונה את קצוות הדיון: הכלים משפרים משמעותית פרודוקטיביות בכתיבה ובדיבאגינג, אבל הם לא יאפשרו למי שלא יודע לתכנת לתכנת, ומוצרים כמו Lovable ו-Base44 עדיין עובדים בתוך אילוצים מוגבלים.
/ השאלה הבולטת בפרק

איך משכנעים משקיעים בשוק הזה, כשכל המשקיעים כבר יודעים שקרנות זה פחות המודל שעובד להם ויש ריביות טובות בבנקים?

מדריך מעשי: צעדים ליישום מהפרק
  • 1לפני שאתם מגייסים פריסיד, הביאו קרנות שמשקיעות בסיד וב-A לשיחה מוקדמת ובקשו מהן להגדיר מה החברה צריכה להראות בעוד 12 חודשים, ורק אז חשבו לאחור כמה כסף לגייס.
  • 2אל תגייסו סכום שנשמע נכון, גייסו את הסכום שמביא אתכם ל-KPI שמישהו מחכה לו בצד השני, אחרת תיפלו לאקסטנשנים, לברידג'ים ולדילול נוסף.
  • 3בדקו את השותף העסקי שלכם דרך ריב אחד לפחות, כי היכולת לריב ולהמשיך את היום כרגיל היא מה שמחזיק שותפות לאורך שנים.
  • 4מי ששוקל להיות יזם שיילך לעבוד שנה עד שנתיים בסטארט-אפ בשלב מוקדם, קרוב ליזמים, כדי לגלות אם העולם הזה בכלל מתאים לו.
  • 5אמנו מודל AI על דרך החשיבה שלכם שיאסוף מחקר שוק ומתחרים לפני פגישה, כדי להגיע לשיחה עם ידע ולא לבקש פיץ'.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות

/ שאלות נפוצות על הפרק

מתי הקים יניב פלדמן את גיקטיים, ומי הצטרפה אליו בהתחלה?
פלדמן מספר שגיקטיים קמה סביב 2008, כבלוג אישי שנועד קודם כל לייצר לו נטוורק בתעשיית ההייטק. מורן הצטרפה אליו כבר בשלב מוקדם מאוד ונשארה שותפה שלו לאורך השנים, כולל בקרן ההשקעות שהקימו יחד מאוחר יותר.
כמה אנשים הגיעו לכנס הסטארט-אפים של גיקטיים בשיאו, לפי מה שפלדמן מספר?
פלדמן אומר שהכנס הגיע לכ-5,000 איש. הוא מציג את הכנס כאחד הדברים הבודדים בגיקטיים שבאמת הצליחו, לצד כישלונות שהוא מונה בגלוי כמו האקסלרטור הראשון בארץ והניסיון להקים רשת גיקטיים בחוץ לארץ.
איזה יחס בין חברות פריסיד ליוניקורנים מצטט יניב פלדמן מנתוני קארטה?
פלדמן מצטט את קארטה ואומר שהיחס בין סטארט-אפ בשלב שהקרנות רואות אותו לבין חברה שמגיעה בסופו של דבר ליוניקורן הוא אחד למאתיים. הוא מסביר שבגלל היחס הזה קרן שמשקיעה ב-25 חברות צריכה לפחות שתיים מהן להפוך ליוניקורן כדי להחזיר תשואה למשקיעים.
לפי פלדמן, באילו שלושה מקרים אפשר עדיין לגייס היום בשלב פריסיד על בסיס רעיון ומצגת בלבד?
פלדמן אומר שזה קורה כמעט רק כשקוראים ליזם אסף רפפורט, כשקוראים לו אופיר ארליך, או כששלושה חברים מיחידה טכנולוגית כמו 8200 מקימים סטארט-אפ בתחום הסייבר. בכל שאר המקרים, לדבריו, חברות בפריסיד היום נדרשות להגיע עם מוצר עובד ולעיתים אף עם רווח.
איך פלדמן מסביר את הירידה ברמת הדרישות הסף של קרנות ההון סיכון מסטארט-אפים בשלבים שונים?
פלדמן טוען שהדרישות ירדו שלב שלם: מה שקרן דרשה בעבר מחברה שמגיעה לסבב B, היא דורשת היום בסבב A, ומה שדרשה ב-A דורשת היום בשלב הסיד, ומה שדרשה בסיד דורשת היום בפריסיד. הוא מייחס את זה לרצון של הקרנות לצמצם את הסיכון שלהן להחטיא יוניקורנים.

נתונים מהפרק

אחוזים מהפרק

אחד למאתיים קרן שמשקיעה ב-2525%
יוכל לספק לפי קארטה 26%26%
לגייס סבב מ-A ל-B שורדות40%
מ-A ל-B שורדות 40% מ-B60%
דות 40% מ-B ל-C 60%70%

ציר זמן

  1. אירוע ב-2008
  2. אירוע ב-2010
  3. אירוע ב-2016
  4. אירוע ב-2017

מתיאור הפרק

בפרק של היום אירחנו את יניב פלדמן, אחד האנשים שהשפיעו יותר מכל על תעשיית ההייטק הישראלית דרך Geektime , הפלטפורמה שסיפקה לסטארטאפים בישראל בית, חשיפה וקהילה עוד לפני שהיה כאן אקוסיסטם אמיתי. דיברנו על: • למה יזמות דורשת חוסר שפיות, ולמה מי שנצמד לנורמות לא באמת יכול לפרוץ קדימה. • איך בונים חברה מדיה מהשוליים למיינסטרים, ומה באמת הפך את Geektime לכלי מוביל. • כישלונות בדרך, כולל המודל הגלובלי, אקסלרטורים וניסיונות עסקיים שלא המריאו. • המעבר מעיתונות להשקעות, ולמה יניב מאמין במודל חדש לגמרי של Early Stage- כזה שמשלב עבודה בתוך הסטארטאפ עצמו. • הקמת הקרן, הפוסט המפורסם על "מה היינו עושים עם 100

/ עוד פרקים על יזמות וסטארטאפים

כל הפרקים על יזמות וסטארטאפים

/ נושאים קשורים

איך נוצר העמוד הזה

90 פרקים של מבט לאחור = 90 מאמרים שגוגל מדרג

את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.

הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.

כל הפרקים של מבט לאחורכרטיס ביצועי התוכן של מבט לאחור