מהבגד למעבדה: העתיד המדעי של תעשיית האופנה עם שרון עזרא [דיפטק ישראל]

/ שאלות נפוצות על הפרק

על מה הפרק הזה?

שרון עזרא עבדה באיטליה עם בתי אופנה כמו פנדי ואטרו, הקימה בעצמה סטארט-אפ משקפיים איטלקי והיום היא מרצה בשנקר ומלווה חברות בטכנולוגיות אופנה. בשיחה עם שרון סבריאגו בדיפ-טק ישראל היא מסבירה למה תעשייה שמוערכת ב-2 טריליון דולר עדיין נשענת על חוט, מחט ויד אנושית, ואיפה החדשנות האמיתית: חומרים, ביולוגיה והנדסה, ולא עוד דיגיטיזציה של שיווק. הן נוגעות גם בדיסוננס של מותגי היוקרה, שמשקיעים הון בטכנולוגיה בזמן שהלקוח רוצה את הבגד כמו פעם.

מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

החדשנות האמיתית באופנה לא נמצאת בעוד שיווק דיגיטלי אלא בשינוי מהותי של התעשייה: חומרים, ביולוגיה והנדסה · הסטארט-אפ שלה היה מהראשונים שחיברו טכנולוגיה לקראפטסמנשיפ: בשנות ה-20 שלה למדה איטלקית והקימה מפעל שלם מאפס · הדיסוננס של מותגי היוקרה: מרג'ינים גבוהים וכסף לטכנולוגיה, מול לקוח שקונה בירקין ב-50 אלף דולר ורוצה עבודת יד כמו פעם · מי שקונה תיק מעור תנין אולטרה מקורי יודע שאין בו שום דבר מקיים, לא באופי הייצור ולא בחומר הגלם

מתיאור הפרק

מאחורי כל חולצה בארון שלנו מסתתרת תעשייה של כמעט 2 טריליון דולר, שעדיין תופרת בטכנולוגיה שהומצאה לפני 25 אלף שנה - חוט ומחט. בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את שרון עזרא- מומחית לפיתוח מוצר, ייצור וטכנולוגיות אופנה. בפרק ניכנס לעומק של תעשיית האופנה - אחת התעשיות הגדולות, המזהמות והמסורתיות בעולם, ומגלים כמה דיפ-טק מסתתר בתוך הבגד הכי פשוט: עור שגדל מפטריות, תולעי משי מהונדסות גנטית עם DNA של עכביש, צביעה דיגיטלית ללא מים, צ'יפים שהופכים כל בגד לדרכון חכם, ו-AI שסורק מיליוני תמונות כדי לחזות מה נלבש ולייצר פחות. אז למה רובוט עדיין לא מסוגל לתפור חולצה? מה באמת קורה לבגדים שאנחנו מחזירים למחזור בחנ