מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

נתניהו מנסה למסגר את אמירותיו למוזס כ'שנינות' ו'לשון סגי נהור' כדי לנטרל את עוקצן הפלילי, אך התביעה טוענת שזו הבנה ברורה של עסקה. · הטיעון של תדמור הוא שמוזס אינו אדם מהרחוב אלא בעל אמצעי השליטה בתקשורת החזקה בישראל, ולכן אמירת 'תדאג שאהיה ראש ממשלה' אליו אינה חסרת משמעות. · לפי גרסת ההגנה, השימוש החוזר של נתניהו ב'לשון סגי נהור' מעיד שהיה מודע לאפשרות שדבריו מוקלטים ויפורשו נגדו. · המנחים מצביעים על סתירה בעמדת נתניהו: הוא מודה שחלק מהשיחה על מכירת העיתון לגרמנים היה רציני ואמיתי, אך מבקש להגדיר כל קטע פלילי אחר כ'סרק'. · מוזס מעביר לנתניהו מידע בעל ערך על מגעי שלמה נחמה לרכישת ערוץ עשר, מה שלטענת התביעה מוכיח שאלו לא שיחות אגביות אלא חילופי אינטרסים.

חדשות ואקטואליה

כוח להשחית - פודקאסט "העין השביעית"

העין השביעית

252 פרקים

אורן פרסיקו ושוקי טאוסיג מפרקים את התקשורת מבית היוצר של "העין השביעית", לשעבר פודקאסט משפט המו"לים הפקה: אוהד סטון תמכו בעיתונות העצמאית: independent-press.co.il/join

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI — מאת כוח להשחית - פודקאסט "העין השביעית"

פרקים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

תובנות לפרק

תובנות הזהב מהארכיון

נתניהו מנסה למסגר את אמירותיו למוזס כ'שנינות' ו'לשון סגי נהור' כדי לנטרל את עוקצן הפלילי, אך התביעה טוענת שזו הבנה ברורה של עסקה.
הטיעון של תדמור הוא שמוזס אינו אדם מהרחוב אלא בעל אמצעי השליטה בתקשורת החזקה בישראל, ולכן אמירת 'תדאג שאהיה ראש ממשלה' אליו אינה חסרת משמעות.
לפי גרסת ההגנה, השימוש החוזר של נתניהו ב'לשון סגי נהור' מעיד שהיה מודע לאפשרות שדבריו מוקלטים ויפורשו נגדו.
המנחים מצביעים על סתירה בעמדת נתניהו: הוא מודה שחלק מהשיחה על מכירת העיתון לגרמנים היה רציני ואמיתי, אך מבקש להגדיר כל קטע פלילי אחר כ'סרק'.
מוזס מעביר לנתניהו מידע בעל ערך על מגעי שלמה נחמה לרכישת ערוץ עשר, מה שלטענת התביעה מוכיח שאלו לא שיחות אגביות אלא חילופי אינטרסים.
טענת ההגנה של מוזס נשענת על הבחנה בין "עורך אחראי" המגיב בדיעבד לבין "עורך על" המכתיב תכנים מראש, והחוקר ביסס את ה"עורך על" על שיחות מוקלטות בלבד.
ההבדל הראייתי המהותי הוא בין הכחשה בחקירת משטרה לבין דברים שנאמרו בהקלטת סתר כשהנחקר אינו יודע שהוא מוקלט.
עזיבת העורכת גלית חמי מ"כלכליסט", בנימוק שלא יכלה להמשיך בעבודתה העיתונאית, נקראת כרמז להתערבות בתכנים על רקע עמדת העיתון נגד ההפיכה המשטרית.
עדות נתניהו התמקדה בפעולותיו לסכל את חוק ישראל היום, כולל מסמך של היועצת פרח לרנר, שהתביעה טוענת שלא יושם בשל תיאום עם מוזס.
הכלל שאוסר שאלות עיתונאים באולם בית המשפט אינו חוק קיים אלא החלטה של השופטת כריבונית המסדירה את ההליך שלה.
נתניהו מצדיק את ריבוי הפגישות עם יריב כמו מוזס באמצעות לוגיקת מודיעין ושימור קשר עם האויב, ומצטט את 'הסנדק' ואת עצת נמרודי הזקן.
קו ההגנה המרכזי הוא שלא ניתנה שום הבטחה אופרטיבית אלא רק התקיים שיח אינטרסים, ושנתניהו דווקא נלחם נגד סגירת ישראל היום.
קיים פער בין תיק 2000 לתיק 4000: בתיק 2000 גם הקלטת השיחה וגם עדות מוזס במשטרה מצביעות על ציפייה לעסקה, בעוד בתיק 4000 הנאשמים מגבים את גרסת נתניהו.
התמשכות המשפט מודגמת בצמצום ימי העדות מארבעה לשלושה ובפועל לשלוש שעות, תוך שימוש בלוז מדיני ביטחוני כעילה לביטול.
נתניהו ממסגר את עצמו כמי שמחוץ לאליטה המושחתת ונלחם בה, בעוד המנחים טוענים שהוא חלק בלתי נפרד ממנה ועשה עמה עסקאות לאורך זמן.
נתניהו הוא הפוליטיקאי החשוף ביותר בתקשורת הישראלית למרות שאינו מתראיין מזה למעלה מחמש שנים, לפי בדיקת חשיפה תקשורתית של מאות חברי כנסת.
ריאיון נתניהו ב-60 דקות הושג על רקע מעבר השליטה ב-CBS לדיוויד אדלסון ומינוי ברי וייס, והתמליל המקורי נערך כדי להסתיר רגע שבו ביקש להתחיל מחדש תשובה על אחריותו לשבעה באוקטובר.
תיק 2000 מתפקד כראיה בתיק 4000 משום ששניהם משקפים אותו דפוס של חליפין בין סיקור תקשורתי אוהד לטובות הנאה שלטוניות.
שורשי תיק 2000 נעוצים בהקמת ישראל היום ב-2007, שחלוקתו החינמית ומחירי המודעות הנמוכים שלו ערערו את המונופול של ידיעות אחרונות.
החלפת הפרקליטה יהודית תירוש בפרקליט יונתן תדמור שינתה את סגנון החקירה לאפקטיבי יותר, הנמנע מהיגררות לעימותים ישירים מול נתניהו.
דודi מעידה שעברה כרונולוגית, מייל אחר מייל, על עשרות אלפי מיילים בתיבת אלוביץ' לאורך תקופה של למעלה משנתיים, לפי הנחיה שקיבלה.
קיים נוהל ביחידת המודיעין: כשמוצאים מסמך שיכול לעזור לחקירה מעבירים אותו לראש הצוות, שמתייעץ מול מנהל המחלקה והייעוץ המשפטי.
עולה סתירה בין זיידנשטט, שטען שדודי הראתה לו את המיילים עם השם שלו, לבין דודי שטוענת שהראתה לו מסמך אחר לגמרי הקשור לכתבה על שרה נתניהו.
חשיבות המסמך לטענת דודי: אלוביץ' ביקש להעביר ידיעה על שרה נתניהו גם לאיריס אלוביץ', מה שמרמז על מעורבותה כאשת קשר, ולכן 'הדליק נורה אדומה'.

ועוד 6 תובנות לאורך הפרקים…

השאלות הבולטות בארכיון

פרק 0

למה אמר מוזס שצריך לדאוג שזה לא יקרה, ומדוע אתה משיב לו 'אתה צריך לדאוג שזה לא יקרה'?

פרק 1

תסביר על בסיס מה אמרת למוזס שהוא עורך על, למרות שכל האורחים שללו זאת בפניך?

פרק 2

איך ייתכן שכשמדובר בשיחות סרק ושני הצדדים לא מאמינים שמשהו יכול לצאת מהן, נפגשים כל כך הרבה פעמים, ומה הטעם לדבר עם מישהו שלא מאמינים לו?

פרק 3

השאלה ב-60 דקות על אחריות נתניהו לשבעה באוקטובר, שבעקבותיה ביקש לגמגם ולהתחיל את תשובתו מחדש.

פרק 4

מי נתן לשרה דודי את ההוראה לחפש את נתניהו, והאם בתדריך שקיבלה לפני החיפוש הוזכר השם נתניהו.

פרק 5

איך הרי מחפשים בתיבת מייל שמכילה שני מיליון וחמש מאות אלף פריטים — לפי מילות חיפוש, ומדוע אף אחת ממילות החיפוש של פרשות בזק לא מופיעה במיילים האלה?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של כוח להשחית - פודקאסט "העין השביעית"

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

שוקי טאוסי ואורן פרסיקו מנתחים את החקירה הנגדית של נתניהו במשפט בנושא הקלטות שיחותיו עם נוני מוזס מסוף 2014.

בפרק 94 של 'כוח להשחית' דנים השניים בעדותו של נתניהו בחקירה נגדית של עורך הדין יונתן תדמור על השיחות המוקלטות עם נוני מוזס מדצמבר 2014. תדמור מציג קטעים שבהם נתניהו אומר למוזס שעליו לדאוג שהוא ייבחר, ומקשר זאת לקידום חוק ישראל היום ולאינטרסים הכלכליים של מוזס. נתניהו טוען שמדובר בשיחות סרק, בשנינות ובלשון 'סגי נהור', בעוד הקלטת מתפרשת כעסקה בין כוח פוליטי לכוח תקשורתי. הדיון נוגע גם לערוץ עשר, לשלמה נחמה, לאדלסון ולמכירת ידיעות לגרמנים.

נתניהו מנסה למסגר את אמירותיו למוזס כ'שנינות' ו'לשון סגי נהור' כדי לנטרל את עוקצן הפלילי, אך התביעה טוענת שזו הבנה ברורה של עסקה.
הטיעון של תדמור הוא שמוזס אינו אדם מהרחוב אלא בעל אמצעי השליטה בתקשורת החזקה בישראל, ולכן אמירת 'תדאג שאהיה ראש ממשלה' אליו אינה חסרת משמעות.
לפי גרסת ההגנה, השימוש החוזר של נתניהו ב'לשון סגי נהור' מעיד שהיה מודע לאפשרות שדבריו מוקלטים ויפורשו נגדו.
המנחים מצביעים על סתירה בעמדת נתניהו: הוא מודה שחלק מהשיחה על מכירת העיתון לגרמנים היה רציני ואמיתי, אך מבקש להגדיר כל קטע פלילי אחר כ'סרק'.
מוזס מעביר לנתניהו מידע בעל ערך על מגעי שלמה נחמה לרכישת ערוץ עשר, מה שלטענת התביעה מוכיח שאלו לא שיחות אגביות אלא חילופי אינטרסים.

השאלה הבולטת בפרק

למה אמר מוזס שצריך לדאוג שזה לא יקרה, ומדוע אתה משיב לו 'אתה צריך לדאוג שזה לא יקרה'?

הפרק האחרון8 ביוני 2026

כשנתניהו צעק סרק

פרקים אחרונים

כשנתניהו צעק סרק
8 ביוני 20261 שע׳ 20 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק 94 של 'כוח להשחית' דנים השניים בעדותו של נתניהו בחקירה נגדית של עורך הדין יונתן תדמור על השיחות המוקלטות עם נוני מוזס מדצמבר 2014. תדמור מציג קטעים שבהם נתניהו אומר למוזס שעליו לדאוג שהוא ייבחר, ומקשר זאת לקידום חוק ישראל היום ולאינטרסים הכלכליים של מוזס. נתניהו טוען שמדובר בשיחות סרק, בשנינות ובלשון 'סגי נהור', בעוד הקלטת מתפרשת כעסקה בין כוח פוליטי לכוח תקשורתי. הדיון נוגע גם לערוץ עשר, לשלמה נחמה, לאדלסון ולמכירת ידיעות לגרמנים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- נתניהו מנסה למסגר את אמירותיו למוזס כ'שנינות' ו'לשון סגי נהור' כדי לנטרל את עוקצן הפלילי, אך התביעה טוענת שזו הבנה ברורה של עסקה.
- הטיעון של תדמור הוא שמוזס אינו אדם מהרחוב אלא בעל אמצעי השליטה בתקשורת החזקה בישראל, ולכן אמירת 'תדאג שאהיה ראש ממשלה' אליו אינה חסרת משמעות.
- לפי גרסת ההגנה, השימוש החוזר של נתניהו ב'לשון סגי נהור' מעיד שהיה מודע לאפשרות שדבריו מוקלטים ויפורשו נגדו.
- המנחים מצביעים על סתירה בעמדת נתניהו: הוא מודה שחלק מהשיחה על מכירת העיתון לגרמנים היה רציני ואמיתי, אך מבקש להגדיר כל קטע פלילי אחר כ'סרק'.
- מוזס מעביר לנתניהו מידע בעל ערך על מגעי שלמה נחמה לרכישת ערוץ עשר, מה שלטענת התביעה מוכיח שאלו לא שיחות אגביות אלא חילופי אינטרסים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק 94 של 'כוח להשחית' דנים השניים בעדותו של נתניהו בחקירה נגדית של עורך הדין יונתן תדמור על השיחות המוקלטות עם נוני מוזס מדצמבר 2014. תדמור מציג קטעים שבהם נתניהו אומר למוזס שעליו לדאוג שהוא ייבחר, ומקשר זאת לקידום חוק ישראל היום ולאינטרסים הכלכליים של מוזס. נתניהו טוען שמדובר בשיחות סרק, בשנינות ובלשון 'סגי נהור', בעוד הקלטת מתפרשת כעסקה בין כוח פוליטי לכוח תקשורתי. הדיון נוגע גם לערוץ עשר, לשלמה נחמה, לאדלסון ולמכירת ידיעות לגרמנים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
נתניהו מנסה למסגר את אמירותיו למוזס כ'שנינות' ו'לשון סגי נהור' כדי לנטרל את עוקצן הפלילי, אך התביעה טוענת שזו הבנה ברורה של עסקה. · הטיעון של תדמור הוא שמוזס אינו אדם מהרחוב אלא בעל אמצעי השליטה בתקשורת החזקה בישראל, ולכן אמירת 'תדאג שאהיה ראש ממשלה' אליו אינה חסרת משמעות. · לפי גרסת ההגנה, השימוש החוזר של נתניהו ב'לשון סגי נהור' מעיד שהיה מודע לאפשרות שדבריו מוקלטים ויפורשו נגדו. · המנחים מצביעים על סתירה בעמדת נתניהו: הוא מודה שחלק מהשיחה על מכירת העיתון לגרמנים היה רציני ואמיתי, אך מבקש להגדיר כל קטע פלילי אחר כ'סרק'. · מוזס מעביר לנתניהו מידע בעל ערך על מגעי שלמה נחמה לרכישת ערוץ עשר, מה שלטענת התביעה מוכיח שאלו לא שיחות אגביות אלא חילופי אינטרסים.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
נתניהו מגיע לשלב הסחיטה
31 במאי 20261 שע׳ 29 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק פותח בקטע מהחקירה הנגדית שמנהלת עורכת הדין שרון קליימן את החוקר בדימוס עודד בן משה, סביב השאלה אם נוני מוזס הוא "עורך אחראי" בלבד או "עורך על" המתערב בתכנים. אורן פרסיקו ושוקי טאוסיג מסבירים שהחוקר ביסס את קביעתו על שיחות מוקלטות בהקלטות סתר ולא על ממצאי חקירה, ומשווים זאת למנכ"ל מול שר שמכחישים מעורבות. הם דנים בעזיבת העורכת גלית חמי מ"כלכליסט" כרמז להתערבות בתכנים על רקע ההפיכה המשטרית, ובפנייה של פרסיקו למוזס שבחר לשתוק. בהמשך מתוארת עדות נתניהו על תיק 2000 וניסיונותיו לסכל את חוק ישראל היום, וכן החלטת השופטת לאסור שאלות עיתונאים באולם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- טענת ההגנה של מוזס נשענת על הבחנה בין "עורך אחראי" המגיב בדיעבד לבין "עורך על" המכתיב תכנים מראש, והחוקר ביסס את ה"עורך על" על שיחות מוקלטות בלבד.
- ההבדל הראייתי המהותי הוא בין הכחשה בחקירת משטרה לבין דברים שנאמרו בהקלטת סתר כשהנחקר אינו יודע שהוא מוקלט.
- עזיבת העורכת גלית חמי מ"כלכליסט", בנימוק שלא יכלה להמשיך בעבודתה העיתונאית, נקראת כרמז להתערבות בתכנים על רקע עמדת העיתון נגד ההפיכה המשטרית.
- עדות נתניהו התמקדה בפעולותיו לסכל את חוק ישראל היום, כולל מסמך של היועצת פרח לרנר, שהתביעה טוענת שלא יושם בשל תיאום עם מוזס.
- הכלל שאוסר שאלות עיתונאים באולם בית המשפט אינו חוק קיים אלא החלטה של השופטת כריבונית המסדירה את ההליך שלה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק פותח בקטע מהחקירה הנגדית שמנהלת עורכת הדין שרון קליימן את החוקר בדימוס עודד בן משה, סביב השאלה אם נוני מוזס הוא "עורך אחראי" בלבד או "עורך על" המתערב בתכנים. אורן פרסיקו ושוקי טאוסיג מסבירים שהחוקר ביסס את קביעתו על שיחות מוקלטות בהקלטות סתר ולא על ממצאי חקירה, ומשווים זאת למנכ"ל מול שר שמכחישים מעורבות. הם דנים בעזיבת העורכת גלית חמי מ"כלכליסט" כרמז להתערבות בתכנים על רקע ההפיכה המשטרית, ובפנייה של פרסיקו למוזס שבחר לשתוק. בהמשך מתוארת עדות נתניהו על תיק 2000 וניסיונותיו לסכל את חוק ישראל היום, וכן החלטת השופטת לאסור שאלות עיתונאים באולם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
טענת ההגנה של מוזס נשענת על הבחנה בין "עורך אחראי" המגיב בדיעבד לבין "עורך על" המכתיב תכנים מראש, והחוקר ביסס את ה"עורך על" על שיחות מוקלטות בלבד. · ההבדל הראייתי המהותי הוא בין הכחשה בחקירת משטרה לבין דברים שנאמרו בהקלטת סתר כשהנחקר אינו יודע שהוא מוקלט. · עזיבת העורכת גלית חמי מ"כלכליסט", בנימוק שלא יכלה להמשיך בעבודתה העיתונאית, נקראת כרמז להתערבות בתכנים על רקע עמדת העיתון נגד ההפיכה המשטרית. · עדות נתניהו התמקדה בפעולותיו לסכל את חוק ישראל היום, כולל מסמך של היועצת פרח לרנר, שהתביעה טוענת שלא יושם בשל תיאום עם מוזס. · הכלל שאוסר שאלות עיתונאים באולם בית המשפט אינו חוק קיים אלא החלטה של השופטת כריבונית המסדירה את ההליך שלה.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
בעידן נתניהו, הבריונות משתלמת
24 במאי 202648 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בהמשך החקירה הנגדית של נתניהו במשפטו, שמתמשך מאז 2020, ובהתמשכות ובביטולי ימי העדות שלו בטענת לוז מדיני ביטחוני שבפועל כלל חנוכת קו רכבת עם מירי רגב. המנחים סוקרים את פרויקט המיניסטרמטר של שקוף המודד ביצועי שרים. עיקר הפרק מתמקד בחקירת הפרקליט יונתן תדמור על תיק 2000 ועל ריבוי הפגישות עם נוני מוזס, שאותן נתניהו מתאר כשיחות סרק. נתניהו מצטט את הסנדק וטוען שניהל את הקשר כמודיעין בלבד ולא נתן הבטחה לטפל בישראל היום, בעוד מוזס בעדותו מתאר ציפייה לעסקה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- נתניהו מצדיק את ריבוי הפגישות עם יריב כמו מוזס באמצעות לוגיקת מודיעין ושימור קשר עם האויב, ומצטט את 'הסנדק' ואת עצת נמרודי הזקן.
- קו ההגנה המרכזי הוא שלא ניתנה שום הבטחה אופרטיבית אלא רק התקיים שיח אינטרסים, ושנתניהו דווקא נלחם נגד סגירת ישראל היום.
- קיים פער בין תיק 2000 לתיק 4000: בתיק 2000 גם הקלטת השיחה וגם עדות מוזס במשטרה מצביעות על ציפייה לעסקה, בעוד בתיק 4000 הנאשמים מגבים את גרסת נתניהו.
- התמשכות המשפט מודגמת בצמצום ימי העדות מארבעה לשלושה ובפועל לשלוש שעות, תוך שימוש בלוז מדיני ביטחוני כעילה לביטול.
- נתניהו ממסגר את עצמו כמי שמחוץ לאליטה המושחתת ונלחם בה, בעוד המנחים טוענים שהוא חלק בלתי נפרד ממנה ועשה עמה עסקאות לאורך זמן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בהמשך החקירה הנגדית של נתניהו במשפטו, שמתמשך מאז 2020, ובהתמשכות ובביטולי ימי העדות שלו בטענת לוז מדיני ביטחוני שבפועל כלל חנוכת קו רכבת עם מירי רגב. המנחים סוקרים את פרויקט המיניסטרמטר של שקוף המודד ביצועי שרים. עיקר הפרק מתמקד בחקירת הפרקליט יונתן תדמור על תיק 2000 ועל ריבוי הפגישות עם נוני מוזס, שאותן נתניהו מתאר כשיחות סרק. נתניהו מצטט את הסנדק וטוען שניהל את הקשר כמודיעין בלבד ולא נתן הבטחה לטפל בישראל היום, בעוד מוזס בעדותו מתאר ציפייה לעסקה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
נתניהו מצדיק את ריבוי הפגישות עם יריב כמו מוזס באמצעות לוגיקת מודיעין ושימור קשר עם האויב, ומצטט את 'הסנדק' ואת עצת נמרודי הזקן. · קו ההגנה המרכזי הוא שלא ניתנה שום הבטחה אופרטיבית אלא רק התקיים שיח אינטרסים, ושנתניהו דווקא נלחם נגד סגירת ישראל היום. · קיים פער בין תיק 2000 לתיק 4000: בתיק 2000 גם הקלטת השיחה וגם עדות מוזס במשטרה מצביעות על ציפייה לעסקה, בעוד בתיק 4000 הנאשמים מגבים את גרסת נתניהו. · התמשכות המשפט מודגמת בצמצום ימי העדות מארבעה לשלושה ובפועל לשלוש שעות, תוך שימוש בלוז מדיני ביטחוני כעילה לביטול. · נתניהו ממסגר את עצמו כמי שמחוץ לאליטה המושחתת ונלחם בה, בעוד המנחים טוענים שהוא חלק בלתי נפרד ממנה ועשה עמה עסקאות לאורך זמן.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
בחזרה ל"תיק 2000"!
17 במאי 20261 שע׳ 6 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בעדות בנימין נתניהו בבית המשפט בתיקי 2000 ו-4000, ובכך שלמרות שאינו מתראיין מזה כחמש שנים הוא נותר הפוליטיקאי החשוף ביותר בתקשורת לפי בדיקת חשיפה של העין השביעית. נדון ריאיון נתניהו ב-60 דקות, שהושג על רקע שינויי בעלות וניהול ב-CBS, וטענה שהתמליל המקורי נערך כדי להסתיר רגע שבו ביקש להתחיל מחדש תשובה על אחריותו לשבעה באוקטובר. המנחים מסבירים שתיק 2000 משמש ראיה בתיק 4000 בשל דפוס דומה של חליפין בין סיקור אוהד לטובות שלטוניות. בחלק האחרון נסקרים שורשי תיק 2000 בהקמת ישראל היום ב-2007 והאיום הכלכלי שהציבה על ידיעות אחרונות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- נתניהו הוא הפוליטיקאי החשוף ביותר בתקשורת הישראלית למרות שאינו מתראיין מזה למעלה מחמש שנים, לפי בדיקת חשיפה תקשורתית של מאות חברי כנסת.
- ריאיון נתניהו ב-60 דקות הושג על רקע מעבר השליטה ב-CBS לדיוויד אדלסון ומינוי ברי וייס, והתמליל המקורי נערך כדי להסתיר רגע שבו ביקש להתחיל מחדש תשובה על אחריותו לשבעה באוקטובר.
- תיק 2000 מתפקד כראיה בתיק 4000 משום ששניהם משקפים אותו דפוס של חליפין בין סיקור תקשורתי אוהד לטובות הנאה שלטוניות.
- שורשי תיק 2000 נעוצים בהקמת ישראל היום ב-2007, שחלוקתו החינמית ומחירי המודעות הנמוכים שלו ערערו את המונופול של ידיעות אחרונות.
- החלפת הפרקליטה יהודית תירוש בפרקליט יונתן תדמור שינתה את סגנון החקירה לאפקטיבי יותר, הנמנע מהיגררות לעימותים ישירים מול נתניהו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בעדות בנימין נתניהו בבית המשפט בתיקי 2000 ו-4000, ובכך שלמרות שאינו מתראיין מזה כחמש שנים הוא נותר הפוליטיקאי החשוף ביותר בתקשורת לפי בדיקת חשיפה של העין השביעית. נדון ריאיון נתניהו ב-60 דקות, שהושג על רקע שינויי בעלות וניהול ב-CBS, וטענה שהתמליל המקורי נערך כדי להסתיר רגע שבו ביקש להתחיל מחדש תשובה על אחריותו לשבעה באוקטובר. המנחים מסבירים שתיק 2000 משמש ראיה בתיק 4000 בשל דפוס דומה של חליפין בין סיקור אוהד לטובות שלטוניות. בחלק האחרון נסקרים שורשי תיק 2000 בהקמת ישראל היום ב-2007 והאיום הכלכלי שהציבה על ידיעות אחרונות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
נתניהו הוא הפוליטיקאי החשוף ביותר בתקשורת הישראלית למרות שאינו מתראיין מזה למעלה מחמש שנים, לפי בדיקת חשיפה תקשורתית של מאות חברי כנסת. · ריאיון נתניהו ב-60 דקות הושג על רקע מעבר השליטה ב-CBS לדיוויד אדלסון ומינוי ברי וייס, והתמליל המקורי נערך כדי להסתיר רגע שבו ביקש להתחיל מחדש תשובה על אחריותו לשבעה באוקטובר. · תיק 2000 מתפקד כראיה בתיק 4000 משום ששניהם משקפים אותו דפוס של חליפין בין סיקור תקשורתי אוהד לטובות הנאה שלטוניות. · שורשי תיק 2000 נעוצים בהקמת ישראל היום ב-2007, שחלוקתו החינמית ומחירי המודעות הנמוכים שלו ערערו את המונופול של ידיעות אחרונות. · החלפת הפרקליטה יהודית תירוש בפרקליט יונתן תדמור שינתה את סגנון החקירה לאפקטיבי יותר, הנמנע מהיגררות לעימותים ישירים מול נתניהו.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
כשנתניהו ניסה לתפור תיק לחוקרים
10 במאי 20261 שע׳ 4 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בימי העדות במשפט נתניהו, ובמרכזו עדותה של שרה דודי, חוקרת ביחידת המודיעין של רשות ניירות ערך, שנחקרת על האופן שבו אותרו מיילים בתיבת המייל של שאול אלוביץ'. עורך הדין ז'ק חן מטעם בני הזוג אלוביץ' מנסה להראות סתירות בין עדותה לבין עדות אריה זיידנשטט, ראש הצוות שלה, סביב מסמך הקשור לכתבה על שרה נתניהו ובקשה להעביר אותו לאיריס אלוביץ'. המנחים מספרים גם על תקרית אישית במסדרון בית המשפט מול דודי ובן זוגה. לאורך הפרק הם משתמשים בלשון סאטירית המחקה את טענות הקונספירציה של מחנה נתניהו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- דודi מעידה שעברה כרונולוגית, מייל אחר מייל, על עשרות אלפי מיילים בתיבת אלוביץ' לאורך תקופה של למעלה משנתיים, לפי הנחיה שקיבלה.
- קיים נוהל ביחידת המודיעין: כשמוצאים מסמך שיכול לעזור לחקירה מעבירים אותו לראש הצוות, שמתייעץ מול מנהל המחלקה והייעוץ המשפטי.
- עולה סתירה בין זיידנשטט, שטען שדודי הראתה לו את המיילים עם השם שלו, לבין דודי שטוענת שהראתה לו מסמך אחר לגמרי הקשור לכתבה על שרה נתניהו.
- חשיבות המסמך לטענת דודי: אלוביץ' ביקש להעביר ידיעה על שרה נתניהו גם לאיריס אלוביץ', מה שמרמז על מעורבותה כאשת קשר, ולכן 'הדליק נורה אדומה'.
- עורך הדין עמית חדד לא היה אמור לחקור באותו יום משום שהתיק האחר שלו נסגר בהסכמות, ולכן ז'ק חן הכין את החקירה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בימי העדות במשפט נתניהו, ובמרכזו עדותה של שרה דודי, חוקרת ביחידת המודיעין של רשות ניירות ערך, שנחקרת על האופן שבו אותרו מיילים בתיבת המייל של שאול אלוביץ'. עורך הדין ז'ק חן מטעם בני הזוג אלוביץ' מנסה להראות סתירות בין עדותה לבין עדות אריה זיידנשטט, ראש הצוות שלה, סביב מסמך הקשור לכתבה על שרה נתניהו ובקשה להעביר אותו לאיריס אלוביץ'. המנחים מספרים גם על תקרית אישית במסדרון בית המשפט מול דודי ובן זוגה. לאורך הפרק הם משתמשים בלשון סאטירית המחקה את טענות הקונספירציה של מחנה נתניהו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
דודi מעידה שעברה כרונולוגית, מייל אחר מייל, על עשרות אלפי מיילים בתיבת אלוביץ' לאורך תקופה של למעלה משנתיים, לפי הנחיה שקיבלה. · קיים נוהל ביחידת המודיעין: כשמוצאים מסמך שיכול לעזור לחקירה מעבירים אותו לראש הצוות, שמתייעץ מול מנהל המחלקה והייעוץ המשפטי. · עולה סתירה בין זיידנשטט, שטען שדודי הראתה לו את המיילים עם השם שלו, לבין דודי שטוענת שהראתה לו מסמך אחר לגמרי הקשור לכתבה על שרה נתניהו. · חשיבות המסמך לטענת דודי: אלוביץ' ביקש להעביר ידיעה על שרה נתניהו גם לאיריס אלוביץ', מה שמרמז על מעורבותה כאשת קשר, ולכן 'הדליק נורה אדומה'. · עורך הדין עמית חדד לא היה אמור לחקור באותו יום משום שהתיק האחר שלו נסגר בהסכמות, ולכן ז'ק חן הכין את החקירה.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
איך נולד "תיק 4000"
3 במאי 20261 שע׳ 1 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק נפתח בשחזור דרמטי של מיילים שזוויק רובינשטיין שלח לאילן ישוע ולשאול אלוביץ' בבקשה לפרסם בוואלה סיקור מחמיא לשרה נתניהו ולמשפחת אדלסון. אורן פרסיקו מסביר שבשנת 2017 רשות ניירות ערך חקרה את תיק בזק (לא את נתניהו) בשלוש פרשות, ובמהלך מעבר על תיבת המייל של אלוביץ' נתקלה החוקרת שרה דודי במיילים שקשרו את הפרשה לנתניהו. החוקר אריה זיידנשטט העיד השבוע כיצד הועבר החומר לפיקוד וכך נולד תיק 4000. בצד השני טוען הסנגור עמית חדד שהמערכת חיפשה מלכתחילה את נתניהו כדי לתפור לו תיק, בעוד הפרק מציג את הגרסה ההפוכה של גילוי מקרי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- תיק 4000 לא נפתח כחקירה נגד נתניהו אלא נולד במקרה מתוך חקירת עבירות ניירות ערך וחשבונאות בבזק
- הקטליזטור היה שלושה מיילים שבהם זוויק רובינשטיין ביקש בשם שרה נתניהו סיקור מחמיא בוואלה, כולל הנחיות מדויקות אילו תמונות לפרסם
- המחלוקת המשפטית מתמקדת בשאלה האם החיפוש בתיבת המייל התבסס על מונחים הקשורים לפרשות בזק או על השמות נתניהו ושרה ישירות
- טענת ההגנה של חדד היא שהמערכת פעלה כמו השטאזי ותפרה תיק, בעוד הפרק מציג התנהלות זהירה של העברת חומר חשוד לפיקוד
- ראיות נוספות שקשרו את פילבר לנתניהו, כמו ההתנגדות למינוי יואב גולן ופרשת המעטפה, חיזקו את הקמת החקירה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק נפתח בשחזור דרמטי של מיילים שזוויק רובינשטיין שלח לאילן ישוע ולשאול אלוביץ' בבקשה לפרסם בוואלה סיקור מחמיא לשרה נתניהו ולמשפחת אדלסון. אורן פרסיקו מסביר שבשנת 2017 רשות ניירות ערך חקרה את תיק בזק (לא את נתניהו) בשלוש פרשות, ובמהלך מעבר על תיבת המייל של אלוביץ' נתקלה החוקרת שרה דודי במיילים שקשרו את הפרשה לנתניהו. החוקר אריה זיידנשטט העיד השבוע כיצד הועבר החומר לפיקוד וכך נולד תיק 4000. בצד השני טוען הסנגור עמית חדד שהמערכת חיפשה מלכתחילה את נתניהו כדי לתפור לו תיק, בעוד הפרק מציג את הגרסה ההפוכה של גילוי מקרי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תיק 4000 לא נפתח כחקירה נגד נתניהו אלא נולד במקרה מתוך חקירת עבירות ניירות ערך וחשבונאות בבזק · הקטליזטור היה שלושה מיילים שבהם זוויק רובינשטיין ביקש בשם שרה נתניהו סיקור מחמיא בוואלה, כולל הנחיות מדויקות אילו תמונות לפרסם · המחלוקת המשפטית מתמקדת בשאלה האם החיפוש בתיבת המייל התבסס על מונחים הקשורים לפרשות בזק או על השמות נתניהו ושרה ישירות · טענת ההגנה של חדד היא שהמערכת פעלה כמו השטאזי ותפרה תיק, בעוד הפרק מציג התנהלות זהירה של העברת חומר חשוד לפיקוד · ראיות נוספות שקשרו את פילבר לנתניהו, כמו ההתנגדות למינוי יואב גולן ופרשת המעטפה, חיזקו את הקמת החקירה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.