מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

זכיית דנה אינטרנשיונל לא הייתה מובנת מאליה - היא עוררה התנגדות של חברי כנסת דתיים וחרדים, אך התקבלה לבסוף כמי שהביאה כבוד למדינה והוזמנה אפילו לכנסת. · 'דיווה' הצליח כי שילב מסר של העצמה אישית עם פזמון לא-ישראלי שאפשר לשיר בכל שפה, בדומה ל'אבני בי' ו'הללויה' שזכו לפניו. · בניגוד לתודעה של שנות ה-90 כעידן הרוק, בפועל הדנס שלט במצעדים והקהילה הגאה הייתה זו שאימצה אותו והפכה אותו לעדכני. · הצלחת דנה הכשירה מחדש את הפופ בישראל כז'אנר לגיטימי ואופנתי, ופתחה דלת ללהקות כמו היי-פייב ועדן. · יש גבול לסובלנות הישראלית: ניתן היה לשלוח זמרת טרנסג'נדרית, אך פרובוקציה פוליטית כמו דגלי סוריה ופזמון על חבר מדמשק נתפסה כניתוק וזלזול בקולקטיב. · בחירות האירוויזיון של ישראל שיקפו תמיד את מצב הרוח הלאומי - מהאופטימיות של מגעי השלום עד פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000.

תרבות וספרות

כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision

כאן | Kan

3 פרקים

על התוכנית

מההיסטוריה שעשה ״אבניבי״, דרך מבוכות קדם האירוויזיון והכישלונות הקולוסאליים, ועד החגיגות בכיכר עם הזכייה של נטע - 40 שנה אחר כך. דור סער-מן ותומר קריב מביאים את סיפורה של אומה מזרח תיכונית שרק רוצה שאירופה תאהב אותה

האזן ב-Apple

מה זה כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision?

כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן | Kan. פודקאסט מרתק החושף את סיפורה המורכב והמתמשך של ישראל דרך הפריזמה התרבותית, החברתית והפוליטית של תחרות האירוויזיון. בארכיון 3 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-9 ימים, אורך פרק ממוצע כ-35 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	תרבות וספרות
פרקים בארכיון	3
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם ב-9 ימים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-35 דקות
הפרק האחרון	13 במאי 2019
פרקים עם ניתוח עומק	3

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

איך דנה אינטרנשיונל החזירה לישראל את האירוויזיון

דור סערמן ותומר קריב מספרים איך ב-1998, אחרי עשור של כישלונות, ועדה פנימית בחרה זמרת טרנסג'נדרית - והזכייה של "דיווה" התכתבה עם מצעד הגאווה הראשון ועם פתיחות ליברלית. השאלה שמובילה את הפרק: "איך הפסקנו להשתעמם וחזרנו לאהוב את האירוויזיון?"

פרקים אחרים עוקבים אחר אבי טולדאנו ושני מקומות שניים ברצף על רקע מלחמת לבנון והאינפלציה, ואחר הניתוק שנוצר בשנות ה-80 כשהתחרות הפכה לבמת שירי בדיחות. ב-1963 אסתר עופרים אפילו ייצגה את שווייץ.

הקריאה כאן ברורה: האירוויזיון הוא מראה של מצב הרוח הלאומי, לא רק תחרות זמר.

אירוויזיוןמוזיקה וזהותתרבות ישראליתפוליטיקה תרבותית

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

5.3

תובנות לפרק

פודקאסט מרתק החושף את סיפורה המורכב והמתמשך של ישראל דרך הפריזמה התרבותית, החברתית והפוליטית של תחרות האירוויזיון.

המנחה

המנחים דור סערמן ותומר קריב מציגים ניתוח מעמיק ומרתק של אירועי האירוויזיון בהקשרם התרבותי והחברתי של ישראל. הם משרטטים תמונה רחבה המשלבת היסטוריה, תרבות ופוליטיקה.

הסגנון

התוכנית מאופיינת בהגשה אנליטית והיסטורית, סוקרת תקופות וקושרת אירועים מדיניים, חברתיים ותרבותיים לבחירות האירוויזיון של ישראל בקצב ובטון מעמיקים, תוך מתן דגש על הקשרים והמשמעויות הרחבות.

הקשר בין ישראל לאירוויזיון וההיסטוריה של השתתפותהשינויים תרבותיים וחברתיים בישראל והשתקפותם במוזיקההשפעת אירועים מדיניים ומצב הרוח הלאומי על בחירות האירוויזיוןהתפתחות הז'אנרים המוזיקליים (פופ, דנס, פטריוטי) בישראלייצוג וזהות ישראלית בתחרות האירוויזיוןהיחסים בין ישראל לאיגוד השידור האירופי וסוגיית אירוח התחרות

תובנות הזהב מהארכיון

האירוויזיון משמש מראה המשקפת את מצב הרוח הלאומי והטלטלות החברתיות והמדיניות בישראל לאורך השנים.
היכולת הכלכלית והמגבלות התקציביות של ישראל השפיעו תדיר על יחסיה עם התחרות ועל יכולתה לארח אותה.
פריצות דרך תרבותיות ושינויים חברתיים בישראל מקורם לעיתים קרובות בשוליים, כמו אימוץ הדנס על ידי הקהילה הגאה, לפני שהם הופכים למיינסטרים.
ישראל חיפשה בתחרות לא רק הצלחה מוזיקלית אלא גם ביטוי לזהותה הלאומית ודרך להביא כבוד וגאווה למדינה.
ההתנתקות וההתקרבות המחודשת של ישראל לתחרות משקפות מגמות רחבות יותר בעולם המוזיקה ובתרבות הישראלית המתפתחת.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה לחובבי היסטוריה תרבותית, מוזיקה ישראלית וניתוח חברתי מעמיק דרך הפריזמה הצבעונית של האירוויזיון.

השאלות הבולטות בארכיון

פרק 3: ממאבק לתקומה

איך הפסקנו להשתעמם וחזרנו לאהוב את האירוויזיון?

פרק 2: השנים האבודות

איך נהפך הסטייל הנוסטלגי של חבורות הזמר ומעגלי ההורה לייצוא הישראלי החדש לאירוויזיון דווקא בתקופה שבה המוזיקה הישראלית התחברה לעולם?

פרק 1: כרטיס כניסה לעולם הראשון

למה בכלל אנחנו מתלהבים כל כך מתחרות שירים שנוסדה כדי לגבש את אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, ואיך זה הפך למותג שכל כך הרבה ישראלים מצפים לו?

3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

מלחמות ותולדות ישראל

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

הפרק השלישי של 'כאן זה לא אירופה' מתאר איך זכיית דנה אינטרנשיונל ב-1998 החזירה את ישראל לאהוב את האירוויזיון ופתחה עידן חדש של פופ עדכני וייצוג הקהילה הגאה.

אחרי עשור של כישלונות באירוויזיון, רשות השידור שינתה כיוון ב-1998 וסגרה את הקדם, וועדה פנימית בחרה את דנה אינטרנשיונל - זמרת טרנסג'נדרית - שזכתה עם 'דיווה'. הזכייה התכתבה עם תרבות המועדונים והדנס של הקהילה הגאה, עם מצעד הגאווה הראשון ועם פתיחוּת ליברלית בישראל, והפכה לפריצת דרך תרבותית. בעקבותיה נשלחו להקת עדן (1999) ופינג פונג (2000), אך הפרובוקציה הפוליטית של פינג פונג עם דגלי סוריה עוררה זעם ציבורי. הפרק קושר בין מצב הרוח הלאומי, האירועים המדיניים ובחירות האירוויזיון של ישראל.

זכיית דנה אינטרנשיונל לא הייתה מובנת מאליה - היא עוררה התנגדות של חברי כנסת דתיים וחרדים, אך התקבלה לבסוף כמי שהביאה כבוד למדינה והוזמנה אפילו לכנסת.
'דיווה' הצליח כי שילב מסר של העצמה אישית עם פזמון לא-ישראלי שאפשר לשיר בכל שפה, בדומה ל'אבני בי' ו'הללויה' שזכו לפניו.
בניגוד לתודעה של שנות ה-90 כעידן הרוק, בפועל הדנס שלט במצעדים והקהילה הגאה הייתה זו שאימצה אותו והפכה אותו לעדכני.
הצלחת דנה הכשירה מחדש את הפופ בישראל כז'אנר לגיטימי ואופנתי, ופתחה דלת ללהקות כמו היי-פייב ועדן.
יש גבול לסובלנות הישראלית: ניתן היה לשלוח זמרת טרנסג'נדרית, אך פרובוקציה פוליטית כמו דגלי סוריה ופזמון על חבר מדמשק נתפסה כניתוק וזלזול בקולקטיב.
בחירות האירוויזיון של ישראל שיקפו תמיד את מצב הרוח הלאומי - מהאופטימיות של מגעי השלום עד פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000.

השאלה הבולטת בפרק

איך הפסקנו להשתעמם וחזרנו לאהוב את האירוויזיון?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

הפרק האחרון13 במאי 2019

פרק 3: ממאבק לתקומה

פרקים אחרונים

פרק 3: ממאבק לתקומה
13 במאי 201945 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
אחרי עשור של כישלונות באירוויזיון, רשות השידור שינתה כיוון ב-1998 וסגרה את הקדם, וועדה פנימית בחרה את דנה אינטרנשיונל - זמרת טרנסג'נדרית - שזכתה עם 'דיווה'. הזכייה התכתבה עם תרבות המועדונים והדנס של הקהילה הגאה, עם מצעד הגאווה הראשון ועם פתיחוּת ליברלית בישראל, והפכה לפריצת דרך תרבותית. בעקבותיה נשלחו להקת עדן (1999) ופינג פונג (2000), אך הפרובוקציה הפוליטית של פינג פונג עם דגלי סוריה עוררה זעם ציבורי. הפרק קושר בין מצב הרוח הלאומי, האירועים המדיניים ובחירות האירוויזיון של ישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- זכיית דנה אינטרנשיונל לא הייתה מובנת מאליה - היא עוררה התנגדות של חברי כנסת דתיים וחרדים, אך התקבלה לבסוף כמי שהביאה כבוד למדינה והוזמנה אפילו לכנסת.
- 'דיווה' הצליח כי שילב מסר של העצמה אישית עם פזמון לא-ישראלי שאפשר לשיר בכל שפה, בדומה ל'אבני בי' ו'הללויה' שזכו לפניו.
- בניגוד לתודעה של שנות ה-90 כעידן הרוק, בפועל הדנס שלט במצעדים והקהילה הגאה הייתה זו שאימצה אותו והפכה אותו לעדכני.
- הצלחת דנה הכשירה מחדש את הפופ בישראל כז'אנר לגיטימי ואופנתי, ופתחה דלת ללהקות כמו היי-פייב ועדן.
- יש גבול לסובלנות הישראלית: ניתן היה לשלוח זמרת טרנסג'נדרית, אך פרובוקציה פוליטית כמו דגלי סוריה ופזמון על חבר מדמשק נתפסה כניתוק וזלזול בקולקטיב.
- בחירות האירוויזיון של ישראל שיקפו תמיד את מצב הרוח הלאומי - מהאופטימיות של מגעי השלום עד פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
אחרי עשור של כישלונות באירוויזיון, רשות השידור שינתה כיוון ב-1998 וסגרה את הקדם, וועדה פנימית בחרה את דנה אינטרנשיונל - זמרת טרנסג'נדרית - שזכתה עם 'דיווה'. הזכייה התכתבה עם תרבות המועדונים והדנס של הקהילה הגאה, עם מצעד הגאווה הראשון ועם פתיחוּת ליברלית בישראל, והפכה לפריצת דרך תרבותית. בעקבותיה נשלחו להקת עדן (1999) ופינג פונג (2000), אך הפרובוקציה הפוליטית של פינג פונג עם דגלי סוריה עוררה זעם ציבורי. הפרק קושר בין מצב הרוח הלאומי, האירועים המדיניים ובחירות האירוויזיון של ישראל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
זכיית דנה אינטרנשיונל לא הייתה מובנת מאליה - היא עוררה התנגדות של חברי כנסת דתיים וחרדים, אך התקבלה לבסוף כמי שהביאה כבוד למדינה והוזמנה אפילו לכנסת. · 'דיווה' הצליח כי שילב מסר של העצמה אישית עם פזמון לא-ישראלי שאפשר לשיר בכל שפה, בדומה ל'אבני בי' ו'הללויה' שזכו לפניו. · בניגוד לתודעה של שנות ה-90 כעידן הרוק, בפועל הדנס שלט במצעדים והקהילה הגאה הייתה זו שאימצה אותו והפכה אותו לעדכני. · הצלחת דנה הכשירה מחדש את הפופ בישראל כז'אנר לגיטימי ואופנתי, ופתחה דלת ללהקות כמו היי-פייב ועדן. · יש גבול לסובלנות הישראלית: ניתן היה לשלוח זמרת טרנסג'נדרית, אך פרובוקציה פוליטית כמו דגלי סוריה ופזמון על חבר מדמשק נתפסה כניתוק וזלזול בקולקטיב. · בחירות האירוויזיון של ישראל שיקפו תמיד את מצב הרוח הלאומי - מהאופטימיות של מגעי השלום עד פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 2: השנים האבודות
5 במאי 201928 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוקב אחר התקופה שבין הזכיות 'הללויה' ל'דיווה', ומתאר מעבר מהצלחות שלגרים בסוף שנות ה-70 לפופ פטריוטי בסגנון ריקודי עם בתחילת שנות ה-80. אבי טולדאנו חתום על 'הורה' ו'חי', שירים אותנטיים שהביאו לישראל פעמיים מקום שני ברצף על רקע מלחמת לבנון, האינפלציה והמהפך הפוליטי. ממחצית שנות ה-80 נוצר ניתוק בין התרבות הישראלית לאירוויזיון, והתחרות הפכה לבמה לשירי בדיחות ואמנים אנונימיים. השינוי משקף הן את המגמות בעולם המוזיקה (עליית MTV והוויזואליה) והן את הטלטלות בחברה הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הוויתור הישראלי על אירוח האירוויזיון ב-1980 בגלל בעיות תקציב חוזר על עצמו כדפוס קבוע ביחס בין ישראל לאירגון התחרות
- הפופ הפטריוטי של אבי טולדאנו ביקש להגיש לאירופאים משהו אקזוטי ואותנטי במקום פופ מערבי שהם המציאו בעצמם
- שני מקומות שני רצופים של 'הורה' ו'חי' הם הישג יוצא דופן שנשכח בצל הזכיות במקום ראשון
- קיום האירוויזיון על אדמת גרמניה ב-1983 עודד את המשלחת הישראלית להחצין גאווה לאומית כתגובה לפצעי העבר
- ממחצית שנות ה-80 התרחקו אמני השורה הראשונה מהאירוויזיון, והתחרות הפכה לאכסניה לשירים מוזרים והרכבים חד-פעמיים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוקב אחר התקופה שבין הזכיות 'הללויה' ל'דיווה', ומתאר מעבר מהצלחות שלגרים בסוף שנות ה-70 לפופ פטריוטי בסגנון ריקודי עם בתחילת שנות ה-80. אבי טולדאנו חתום על 'הורה' ו'חי', שירים אותנטיים שהביאו לישראל פעמיים מקום שני ברצף על רקע מלחמת לבנון, האינפלציה והמהפך הפוליטי. ממחצית שנות ה-80 נוצר ניתוק בין התרבות הישראלית לאירוויזיון, והתחרות הפכה לבמה לשירי בדיחות ואמנים אנונימיים. השינוי משקף הן את המגמות בעולם המוזיקה (עליית MTV והוויזואליה) והן את הטלטלות בחברה הישראלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הוויתור הישראלי על אירוח האירוויזיון ב-1980 בגלל בעיות תקציב חוזר על עצמו כדפוס קבוע ביחס בין ישראל לאירגון התחרות · הפופ הפטריוטי של אבי טולדאנו ביקש להגיש לאירופאים משהו אקזוטי ואותנטי במקום פופ מערבי שהם המציאו בעצמם · שני מקומות שני רצופים של 'הורה' ו'חי' הם הישג יוצא דופן שנשכח בצל הזכיות במקום ראשון · קיום האירוויזיון על אדמת גרמניה ב-1983 עודד את המשלחת הישראלית להחצין גאווה לאומית כתגובה לפצעי העבר · ממחצית שנות ה-80 התרחקו אמני השורה הראשונה מהאירוויזיון, והתחרות הפכה לאכסניה לשירים מוזרים והרכבים חד-פעמיים
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 1: כרטיס כניסה לעולם הראשון
26 באפריל 201931 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק פותח מיני-סדרה בת שלושה חלקים על הקשר בין ישראל לאירוויזיון, בהנחיית דור סערמן ותומר קריב. הוא סוקר את ההיסטוריה מ-1956, השנה בה נערך האירוויזיון לראשונה, דרך הצטרפות ישראל לאיגוד השידור האירופי ב-1957 למרות היעדר שידורי טלוויזיה. מוצגות זמרות ישראליות שייצגו מדינות אחרות ב-1963, ובהן אסתר אופרים ששייצגה את שוויץ והגיעה למקום השני. הפרק מתאר כיצד שלום מוצח הביא את אילנית לייצג את ישראל לראשונה ב-1973 עם השיר 'אי שם', וכיצד מלחמת יום הכיפורים והמהפך הפוליטי שינו את היחס הישראלי לתחרות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ישראל הצטרפה לאיגוד השידור האירופי ב-1957 עוד לפני שהיו בה שידורי טלוויזיה, בשל התנגדותו של בן גוריון.
- בתחילת שנות ה-60 האירוויזיון לא עניין כמעט אף אחד בישראל, שהייתה עסוקה בתקופת צנע, טרור ובניית תרבות מקומית מבוססת להקות צבאיות וחבורות זמר.
- הזמר הישראלי עורר עניין באירופה בזכות 'קסם מזרח תיכוני' וזרות, כפי שהוכיחה אסתר אופרים שייצגה את שוויץ והגיעה למקום השני ב-1963.
- שלום מוצח, מנהל אמנים, זיהה בפרוטוקול התחרות שישראל חברה באיגוד והוביל את אילנית לייצג את ישראל לראשונה ב-1973.
- מלחמת יום הכיפורים שינתה את התרבות הישראלית בבת אחת, והמהפך הפוליטי של 1978 הביא להבנה ברשות השידור שהגיע הזמן לנצח באירוויזיון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק פותח מיני-סדרה בת שלושה חלקים על הקשר בין ישראל לאירוויזיון, בהנחיית דור סערמן ותומר קריב. הוא סוקר את ההיסטוריה מ-1956, השנה בה נערך האירוויזיון לראשונה, דרך הצטרפות ישראל לאיגוד השידור האירופי ב-1957 למרות היעדר שידורי טלוויזיה. מוצגות זמרות ישראליות שייצגו מדינות אחרות ב-1963, ובהן אסתר אופרים ששייצגה את שוויץ והגיעה למקום השני. הפרק מתאר כיצד שלום מוצח הביא את אילנית לייצג את ישראל לראשונה ב-1973 עם השיר 'אי שם', וכיצד מלחמת יום הכיפורים והמהפך הפוליטי שינו את היחס הישראלי לתחרות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ישראל הצטרפה לאיגוד השידור האירופי ב-1957 עוד לפני שהיו בה שידורי טלוויזיה, בשל התנגדותו של בן גוריון. · בתחילת שנות ה-60 האירוויזיון לא עניין כמעט אף אחד בישראל, שהייתה עסוקה בתקופת צנע, טרור ובניית תרבות מקומית מבוססת להקות צבאיות וחבורות זמר. · הזמר הישראלי עורר עניין באירופה בזכות 'קסם מזרח תיכוני' וזרות, כפי שהוכיחה אסתר אופרים שייצגה את שוויץ והגיעה למקום השני ב-1963. · שלום מוצח, מנהל אמנים, זיהה בפרוטוקול התחרות שישראל חברה באיגוד והוביל את אילנית לייצג את ישראל לראשונה ב-1973. · מלחמת יום הכיפורים שינתה את התרבות הישראלית בבת אחת, והמהפך הפוליטי של 1978 הביא להבנה ברשות השידור שהגיע הזמן לנצח באירוויזיון.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.