כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovisionפודקאסט של כאן
כאן
3 פרקים
על התוכנית
מההיסטוריה שעשה ״אבניבי״, דרך מבוכות קדם האירוויזיון והכישלונות הקולוסאליים, ועד החגיגות בכיכר עם הזכייה של נטע - 40 שנה אחר כך. דור סער-מן ותומר קריב מביאים את סיפורה של אומה מזרח תיכונית שרק רוצה שאירופה תאהב אותה
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision?
כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן. פודקאסט מרתק החושף את סיפורה המורכב והמתמשך של ישראל דרך הפריזמה התרבותית, החברתית והפוליטית של תחרות האירוויזיון. בארכיון 3 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-9 ימים, אורך פרק ממוצע כ-35 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 3 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-9 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-35 דקות |
| הפרק האחרון | 13 במאי 2019 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
איך דנה אינטרנשיונל החזירה לישראל את האירוויזיון
דור סערמן ותומר קריב מספרים איך ב-1998, אחרי עשור של כישלונות, ועדה פנימית בחרה זמרת טרנסג'נדרית - והזכייה של "דיווה" התכתבה עם מצעד הגאווה הראשון ועם פתיחות ליברלית. השאלה שמובילה את הפרק: "איך הפסקנו להשתעמם וחזרנו לאהוב את האירוויזיון?"
פרקים אחרים עוקבים אחר אבי טולדאנו ושני מקומות שניים ברצף על רקע מלחמת לבנון והאינפלציה, ואחר הניתוק שנוצר בשנות ה-80 כשהתחרות הפכה לבמת שירי בדיחות. ב-1963 אסתר עופרים אפילו ייצגה את שווייץ.
הקריאה כאן ברורה: האירוויזיון הוא מראה של מצב הרוח הלאומי, לא רק תחרות זמר.
פודקאסט מרתק החושף את סיפורה המורכב והמתמשך של ישראל דרך הפריזמה התרבותית, החברתית והפוליטית של תחרות האירוויזיון.
המנחה
המנחים דור סערמן ותומר קריב מציגים ניתוח מעמיק ומרתק של אירועי האירוויזיון בהקשרם התרבותי והחברתי של ישראל. הם משרטטים תמונה רחבה המשלבת היסטוריה, תרבות ופוליטיקה.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בהגשה אנליטית והיסטורית, סוקרת תקופות וקושרת אירועים מדיניים, חברתיים ותרבותיים לבחירות האירוויזיון של ישראל בקצב ובטון מעמיקים, תוך מתן דגש על הקשרים והמשמעויות הרחבות.
תובנות הזהב מהארכיון
- האירוויזיון משמש מראה המשקפת את מצב הרוח הלאומי והטלטלות החברתיות והמדיניות בישראל לאורך השנים.
- היכולת הכלכלית והמגבלות התקציביות של ישראל השפיעו תדיר על יחסיה עם התחרות ועל יכולתה לארח אותה.
- פריצות דרך תרבותיות ושינויים חברתיים בישראל מקורם לעיתים קרובות בשוליים, כמו אימוץ הדנס על ידי הקהילה הגאה, לפני שהם הופכים למיינסטרים.
- ישראל חיפשה בתחרות לא רק הצלחה מוזיקלית אלא גם ביטוי לזהותה הלאומית ודרך להביא כבוד וגאווה למדינה.
- ההתנתקות וההתקרבות המחודשת של ישראל לתחרות משקפות מגמות רחבות יותר בעולם המוזיקה ובתרבות הישראלית המתפתחת.
התוכנית מתאימה לחובבי היסטוריה תרבותית, מוזיקה ישראלית וניתוח חברתי מעמיק דרך הפריזמה הצבעונית של האירוויזיון.
השאלות הבולטות בארכיון
איך אפשר לשלב בין הייצוג האותנטי של ישראל לבין הצורך להישמע עדכניים ובינלאומיים באירוויזיון?
כיצד השינויים החברתיים והפוליטיים בישראל בשנות ה-80 וה-90 השפיעו על האופן שבו ישראל בחרה לייצג את עצמה באירוויזיון?
למה בכלל היה אכפת לישראלים שכמה שופטים אירופאים נתנו לנו 12 נקודות ולא לשווייצרים, לבריטים או לאיטלקים?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
הזכייה של דנה אינטרנשיונל ב-1998 סימנה פריצת דרך תרבותית ומוזיקלית שהחזירה את ישראל למרכז האירוויזיון.
בשנות ה-90 ישראל נחלשה בתחרות האירוויזיון, עם שירים שלא הצליחו ופרישות בשל התנגשות עם יום הזיכרון. ב-1998 הוחלט על ועדה פנימית שבחרה בדנה אינטרנשיונל, טרנסג'נדרית עם סגנון דאנס חדשני, שזכתה והחזירה את ההתלהבות מהאירוויזיון בישראל. לאחר מכן נשלחו להקות בנים, שירים ים-תיכוניים וריאליטי מוזיקלי שהשפיעו על בחירת הנציגים. לאורך השנים השירים שיקפו את המצב החברתי והפוליטי בישראל, והאירוויזיון הפך לחלק מהזהות הישראלית.
- דנה אינטרנשיונל הייתה הטרנסג'נדרית הראשונה שייצגה את ישראל וזכתה באירוויזיון, מה שסימן שינוי תרבותי עמוק.
- השירים שזכו או הצליחו באירוויזיון נושאים מסרים בינלאומיים וכוללים אלמנטים מוזיקליים עדכניים שלא נשמעו 'ישראליים' במובן המסורתי.
- האירוויזיון בישראל משקף את המתח בין הרצון להציג ייצוג לאומי אותנטי לבין הצורך להתאים למגמות בינלאומיות.
- החל משנות ה-2000, השימוש באנגלית בפזמונים הפך לנורמה בעקבות שינויי כללים באיגוד השידור האירופי.
- ריאליטי מוזיקלי כמו 'כוכב נולד' ו'הכוכב הבא' הפכו למקור מרכזי לבחירת נציגי ישראל לאירוויזיון.
איך אפשר לשלב בין הייצוג האותנטי של ישראל לבין הצורך להישמע עדכניים ובינלאומיים באירוויזיון?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 3: ממאבק לתקומה
פרקים אחרונים
פרק 3: ממאבק לתקומה
13 במאי 201945 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בשנות ה-90 ישראל נחלשה בתחרות האירוויזיון, עם שירים שלא הצליחו ופרישות בשל התנגשות עם יום הזיכרון. ב-1998 הוחלט על ועדה פנימית שבחרה בדנה אינטרנשיונל, טרנסג'נדרית עם סגנון דאנס חדשני, שזכתה והחזירה את ההתלהבות מהאירוויזיון בישראל. לאחר מכן נשלחו להקות בנים, שירים ים-תיכוניים וריאליטי מוזיקלי שהשפיעו על בחירת הנציגים. לאורך השנים השירים שיקפו את המצב החברתי והפוליטי בישראל, והאירוויזיון הפך לחלק מהזהות הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דנה אינטרנשיונל הייתה הטרנסג'נדרית הראשונה שייצגה את ישראל וזכתה באירוויזיון, מה שסימן שינוי תרבותי עמוק.
- השירים שזכו או הצליחו באירוויזיון נושאים מסרים בינלאומיים וכוללים אלמנטים מוזיקליים עדכניים שלא נשמעו 'ישראליים' במובן המסורתי.
- האירוויזיון בישראל משקף את המתח בין הרצון להציג ייצוג לאומי אותנטי לבין הצורך להתאים למגמות בינלאומיות.
- החל משנות ה-2000, השימוש באנגלית בפזמונים הפך לנורמה בעקבות שינויי כללים באיגוד השידור האירופי.
- ריאליטי מוזיקלי כמו 'כוכב נולד' ו'הכוכב הבא' הפכו למקור מרכזי לבחירת נציגי ישראל לאירוויזיון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד השינוי בפורמט הבחירה של נציגי ישראל לאירוויזיון ב-1998 השפיע על הצלחתה של דנה אינטרנשיונל?
ב-1998 רשות השידור החליטה לסגור את הקדם-אירוויזיון ולהחזיר את הבחירה לוועדה פנימית, שהייתה קשובה למגמות המוזיקליות העדכניות. הוועדה בחרה בדנה אינטרנשיונל, שהייתה טרנסג'נדרית וסמל לתרבות הגאה, מה שסימן חזרה לחדשנות והוביל לזכייה של ישראל באירוויזיון אחרי שנים של כישלונות.
▾מה היה המסר והחשיבות החברתית של השיר 'דיווה' של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון 1998?
השיר 'דיווה' כלל פזמון בינלאומי שלא נשמע ישראלי כלל, והיה המנון של העצמה אישית ותרבות גאה בישראל. הוא סימל פריצת דרך חברתית ותרבותית, והגיע יחד עם מצעד הגאווה הראשון, שהעניק ללהט"ב הישראלית נראות ומעמד ציבורי.
▾כיצד אירועים פוליטיים בישראל בתחילת שנות ה-2000 השפיעו על סגנון השירים שנשלחו לאירוויזיון?
פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000 הוביל למצב רוח מדוכדך בישראל, שהשפיע על המוזיקה שנשלחה לאירוויזיון. השירים הפכו למלנכוליים, אקוסטיים ומנחמים, כמו 'נדליק ביחד נר' של שרית חדד ב-2002, המשקף את התקופה הקשה והצורך באסקפיזם.
▾מה היו הסיבות לזעם הציבורי על להקת פינג פונג באירוויזיון 2000 וכיצד זה השפיע על תוצאות ההופעה?
להקת פינג פונג שלחה שיר עם מסרים פוליטיים נועזים, כולל שורות על חבר מדמשק וניפנוף בדגלי סוריה, בזמן שמגעים לשלום היו באוויר. הציבור הישראלי לא היה מוכן לכך, והלהקה נתפסה כמתנשאת ומנותקת. הלחץ הציבורי והאיומים של רשות השידור הובילו לפשרה, אך הביצוע היה בינוני והלהקה סיימה במקום ה-22.
▾כיצד השימוש בשפה האנגלית באירוויזיון השפיע על השירים הישראליים שנשלחו לתחרות מאז 1999?
בשנת 1999 הוסרו מגבלות השפה באירוויזיון, מה שאפשר לכל מדינה לשיר באנגלית ללא צורך בהיתר. מאז, ישראל החלה לשלב מילים באנגלית בפזמונים, כמו ב'יום הולדת' של להקת עדן, מה שהפך את השירים לנגישים יותר לקהל האירופי והפך למגמה מרכזית בתחרות.
פרק 2: השנים האבודות
5 במאי 201928 דק׳אורחים:דור סערמןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
לאחר שתי זכיות רצופות באירוויזיון בסוף שנות ה-70, ישראל חוותה ירידה במעמדה בתחרות במהלך שנות ה-80 וה-90. השירים שהוצגו שיקפו את השינויים החברתיים והפוליטיים בישראל, עם מעבר מפופ בינלאומי לשירים פטריוטיים ונוסטלגיים. בשנות ה-80 המאוחרות וה-90, התרבות הישראלית התרחקה מהאירוויזיון, שהפך לבמה לשירים מוזרים, אמנים נשכחים ותחושת זלזול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ישראל ויתרה על אירוח האירוויזיון ב-1980 בגלל בעיות תקציב וחוסר תשומת לב.
- הקמת קדם אירוויזיון ב-1981 סימנה רצון לנצח ולהתאים את השירים לתחרות.
- אבי טולדאנו היה דמות מרכזית בשינוי הקו המוזיקלי של ישראל באירוויזיון בתחילת שנות ה-80.
- השירים שהוצגו באירוויזיון בשנות ה-80 שיקפו פטריוטיות ונוסטלגיה, בניגוד למוזיקה הישראלית המתקדמת והעדכנית של התקופה.
- בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 אירע ניתוק בין התרבות הישראלית לבין האירוויזיון, שהפך לבמה לשירים ואמנים פחות רציניים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה היו הסיבות לכך שישראל ויתרה על אירוח תחרות האירוויזיון בשנת 1980?
ישראל ויתרה על אירוח האירוויזיון ב-1980 בגלל בעיות תקציב ברשות השידור, מה שהוביל לביטול האירוח למרות זכייתה בשנה הקודמת.
▾כיצד השינוי הפוליטי והחברתי בישראל בתחילת שנות ה-80 השפיע על סוג השירים שנשלחו לאירוויזיון?
השינוי הפוליטי והחברתי, כולל מלחמת לבנון והתחזקות הליכוד, יצר אווירה של קטסטרופה ותגובה תרבותית של חבורות זמר ושירה בציבור, שהשפיעה על השירים שנשלחו לאירוויזיון להיות בסגנון פופ פטריוטי ונוסטלגי, כמו השירים של אבי טולדאנו.
▾מה הייתה המשמעות של המעבר מפסטיבל הזמר לקדם אירוויזיון בשנת 1981 עבור ישראל בתחרות?
המעבר לקדם אירוויזיון סימן הצהרה של רצון לנצח בתחרות עם שירים מותאמים יותר, והביא להשתתפות אמנים בולטים כמו איגל בשן ומייק בורשטיין, אך התוצאה באירוויזיון הייתה מקום שביעי בלבד.
▾כיצד השפיעו השינויים במוזיקה העולמית בשנות ה-80 על מעמד האירוויזיון בישראל?
עם עליית ה-MTV והחשיבות של ויזואליה במוזיקה, האירוויזיון הפך לאירוע ויזואלי ומסחרי, מה שהרחיק אמנים ישראלים מובילים ויצר ניכור בין התרבות הישראלית לבין התחרות, שזכתה לפחות התייחסות רצינית.
▾מהם הגורמים שהובילו לירידה במעמד האירוויזיון בישראל בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90?
הירידה נבעה משילוב של מגמות עולמיות, שינוי במוזיקה הישראלית לכיוון מחאה ופופ עדכני, וכן מהתייחסות שלילית לאירוויזיון שכוללת השתתפות אמנים נשכחים ושירי בדיחות, שהובילו לוויתור מעשי על התחרות.
פרק 1: כרטיס כניסה לעולם הראשון
26 באפריל 201931 דק׳אורחים:יזהר כהןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ישראל הצטרפה לאיגוד השידור האירופי ב-1957, אף שבגלל התנגדות בן-גוריון לא היו בה שידורי טלוויזיה, ובמשך 15 שנה לא שלחה נציג. שלמה צח גילה בזמן הקלטות בגרמניה ב-1972 שישראל חברה באיגוד, ובאפריל 1973 אילנית הופיעה לראשונה בשם ישראל עם "אי שם" והגיעה למקום הרביעי. אחרי מלחמת יום הכיפורים והמהפך של 1977, פסטיבל הזמר הפך לדרך לבחור את הנציג, ו"אבני בי" של יזהר כהן זכה ב-1978. שנה אחר כך, באירוויזיון שנערך בירושלים, גלי עטרי ולהקת חלב ודבש זכו עם "הללויה".
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ב-1963 שתי זמרות ממוצא ישראלי הופיעו באירוויזיון בשם מדינות אחרות: אסתר אופרים הגיעה למקום השני בשם שווייץ, וכרמלה קורן ייצגה את אוסטריה, ובישראל כמעט לא שמו לב.
- חברי כוורת תיארו את ההופעה באירוויזיון כמביכה בגלל הסוודרים שהלבישו אותם, ושלמה ארצי ראה בה נקודת שפל שאולי דחפה אותו ליצירה אישית.
- "אבני בי" היה שיר דיסקו שהושפע מהמוזיקה השחורה, עם חליפה בהשראת "סול טריין" וקטע ריקוד שבו השיר נעצר, דבר שלא נראה קודם באירוויזיון.
- אהוד מנור ונורית הירש ניגשו לכתיבת "אבני בי" כמו למשימה: פזמון שאפשר לשיר בכל שפה, מנגינה לא מורכבת ומקום לקטע ריקוד.
- העיבוד של קובי אושרת ל"הללויה" נשמע אירופאי, כמעט דתי-נוצרי, עם פעמוני כנסייה בסיום, והמילה עצמה מובנת בכל שפה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד השפיע המצב התרבותי והפוליטי בישראל בשנות ה-60 וה-70 על השתתפותה באירוויזיון?
בשנות ה-60, ישראל הייתה מדינה ללא שידורי טלוויזיה ועם תרבות מוזיקלית מבוססת בעיקר על להקות צבאיות, מה שהקשה על השתלבות באירוויזיון. רק לאחר מלחמת ששת הימים ושנות האופוריה צמח שוק בידור משגשג, עם דמויות כמו שלמה צח שהובילו את השתתפות ישראל בתחרות.
▾מה היה התפקיד של שלמה צח בקידום נציגי ישראל באירוויזיון בשנות ה-70?
שלמה צח, שהחל כמוזיקאי והפך למנהל אמנים, היה אחראי לשליחת נציגי ישראל לאירוויזיון, כולל אילנית שייצגה את ישראל לראשונה ב-1973. הוא זיהה את הפוטנציאל של התחרות ויזם את ההשתתפות למרות חוסר ההתלהבות של רשות השידור.
▾מה היו המאפיינים המוזיקליים והביצועיים של השיר 'אבא ניבי' שזיכה את ישראל בזכייה הראשונה באירוויזיון?
'אבא ניבי' היה שיר דיסקו עם גרוב שהושפע מהמוזיקה השחורה האמריקאית, עם הופעה תזמורתית שונה מהפופ הישראלי המסורתי. יזהר כהן הופיע בחליפה בהשראת תוכנית סולטריין, כולל ריקודים עם להקת רקדנים, מה שהיה חדשני בתחרות.
▾כיצד השפיעה מלחמת יום הכיפורים על התרבות הישראלית והקשר שלה לאירוויזיון?
מלחמת יום הכיפורים שינתה את החברה והתרבות הישראלית, שהפכה לנוגה ופחות ראוותנית. פסטיבל הזמר הופסק לשנתיים, אך למרות זאת ישראל המשיכה לשלוח נציגים לאירוויזיון, שנחשב אז לארכאית ומנותקת מהפופ המקומי.
▾מדוע האירוויזיון לא זכה לתהודה משמעותית בישראל בשנות ה-60 וה-70, למרות הישגים של זמרים ישראלים בתחרות?
בישראל של אז, האירוויזיון נתפס כתחרות אירופית עם סגנון מוזיקלי שונה מהפופ המקומי, והמדינה הייתה עסוקה באירועים אחרים כמו פסטיבל הזמר והפזמון. כמו כן, חוסר טלוויזיה ורדיו ממוקד תרמו לכך שהאירוויזיון לא היה חלק מרכזי בתרבות הישראלית.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מכאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 3 הפרקים של כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-3 הפרקים של כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision הופכים למגזין?
- 3 פרקים = 3 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של כאן זה לא אירופה Israel in the Eurovision, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
קדם אירוויזיון Pre Eurovision
כאן הסכתים
שיר אחד One Song
כאן
מעשה בשישה סיפורים A Tale of Six Stories
כאן
פשוט להשקיע | השקעות | כסף | כלכלה | שוק ההון | נדל"ן | ומה שביניהם | The Invest
תומר אליהו
מה שכרוך Under Cover
כאן
באופן מילולי
אבשלום קור