פרק 1: כרטיס כניסה לעולם הראשון
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 26 באפריל 2019 |
|---|---|
| אורך | 31 דק׳ (קצר ב-10% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | הקשר בין ישראל לאירוויזיון וההיסטוריה של השתתפותה |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
מיני-סדרה הבוחנת את הקשר בין ישראל לאירוויזיון, מהצטרפות ישראל לאיגוד השידור האירופי ועד הזכיות הראשונות, על רקע התרבות והחברה הישראלית.
הפרק פותח מיני-סדרה בת שלושה חלקים על הקשר בין ישראל לאירוויזיון, בהנחיית דור סערמן ותומר קריב. הוא סוקר את ההיסטוריה מ-1956, השנה בה נערך האירוויזיון לראשונה, דרך הצטרפות ישראל לאיגוד השידור האירופי ב-1957 למרות היעדר שידורי טלוויזיה. מוצגות זמרות ישראליות שייצגו מדינות אחרות ב-1963, ובהן אסתר אופרים ששייצגה את שוויץ והגיעה למקום השני. הפרק מתאר כיצד שלום מוצח הביא את אילנית לייצג את ישראל לראשונה ב-1973 עם השיר 'אי שם', וכיצד מלחמת יום הכיפורים והמהפך הפוליטי שינו את היחס הישראלי לתחרות.
/ תובנות מרכזיות
- ישראל הצטרפה לאיגוד השידור האירופי ב-1957 עוד לפני שהיו בה שידורי טלוויזיה, בשל התנגדותו של בן גוריון.
- בתחילת שנות ה-60 האירוויזיון לא עניין כמעט אף אחד בישראל, שהייתה עסוקה בתקופת צנע, טרור ובניית תרבות מקומית מבוססת להקות צבאיות וחבורות זמר.
- הזמר הישראלי עורר עניין באירופה בזכות 'קסם מזרח תיכוני' וזרות, כפי שהוכיחה אסתר אופרים שייצגה את שוויץ והגיעה למקום השני ב-1963.
- שלום מוצח, מנהל אמנים, זיהה בפרוטוקול התחרות שישראל חברה באיגוד והוביל את אילנית לייצג את ישראל לראשונה ב-1973.
- מלחמת יום הכיפורים שינתה את התרבות הישראלית בבת אחת, והמהפך הפוליטי של 1978 הביא להבנה ברשות השידור שהגיע הזמן לנצח באירוויזיון.
למה בכלל אנחנו מתלהבים כל כך מתחרות שירים שנוסדה כדי לגבש את אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, ואיך זה הפך למותג שכל כך הרבה ישראלים מצפים לו?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- הפרק פותח מיני-סדרה בת שלושה חלקים על הקשר בין ישראל לאירוויזיון, בהנחיית דור סערמן ותומר קריב. הוא סוקר את ההיסטוריה מ-1956, השנה בה נערך האירוויזיון לראשונה, דרך הצטרפות ישראל לאיגוד השידור האירופי ב-1957 למרות היעדר שידורי טלוויזיה. מוצגות זמרות ישראליות שייצגו מדינות אחרות ב-1963, ובהן אסתר אופרים ששייצגה את שוויץ והגיעה למקום השני. הפרק מתאר כיצד שלום מוצח הביא את אילנית לייצג את ישראל לראשונה ב-1973 עם השיר 'אי שם', וכיצד מלחמת יום הכיפורים והמהפך הפוליטי שינו את היחס הישראלי לתחרות.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- ישראל הצטרפה לאיגוד השידור האירופי ב-1957 עוד לפני שהיו בה שידורי טלוויזיה, בשל התנגדותו של בן גוריון. · בתחילת שנות ה-60 האירוויזיון לא עניין כמעט אף אחד בישראל, שהייתה עסוקה בתקופת צנע, טרור ובניית תרבות מקומית מבוססת להקות צבאיות וחבורות זמר. · הזמר הישראלי עורר עניין באירופה בזכות 'קסם מזרח תיכוני' וזרות, כפי שהוכיחה אסתר אופרים שייצגה את שוויץ והגיעה למקום השני ב-1963. · שלום מוצח, מנהל אמנים, זיהה בפרוטוקול התחרות שישראל חברה באיגוד והוביל את אילנית לייצג את ישראל לראשונה ב-1973. · מלחמת יום הכיפורים שינתה את התרבות הישראלית בבת אחת, והמהפך הפוליטי של 1978 הביא להבנה ברשות השידור שהגיע הזמן לנצח באירוויזיון.
מתיאור הפרק
מדינת ישראל בת פחות מעשור, מתמודדת עם תקופת צנע, טרור, מבצע קדש. את אף אחד לא מעניינת תחרות שירים אירופאית. אז איך ישראל הופכת לאחת המדינות היחידות שזוכה פעמיים ברצף באירוויזיון? See omnystudio.com/listener for privacy information.
/ עוד פרקים על מלחמות ותולדות ישראל
- 360-הסכת-האקטואליה-היומיתשעה באב כיום אבל לאומי - בין חורבן הבית למשבר החברה הישראליתערב תשעה באב במציאות של קרע חברתי עמוק: האם החג חוזר להיות יום אבל לאומי שמכריח את כולנו לחשבון נפש על האחדות שאבדה?
- 5 RADIOההיסטוריה של ליגת המשנה בכדורגלהליגה הלאומית של היום מוצגת בפרק כהמשך של ליגות אזוריות ומחלקה ב' מתקופת המנדט, שהתגבשו בהדרגה לליגת משנה מסודרת עם עליות וירידות.
- Kan Tarbut Specials תוכניות מיוחדות כאן תרבותניו יורק פינת שדרותהשיחה מדגישה כיצד קולנוע תיעודי בדוק אביב מתבונן בחברה ישראלית שמנסה לעבד טראומה, מלחמה וזיכרון דרך טקסים, ריחוק ופולחן.
- made-in-bgu-תוצרת-אב-גצו קריאה! | פרויקט גמר בקורס עבודה קהילתיתרדיו BGU החדש משיק את שידוריו עם סיפורים סטודנטיאליים וחדשות מהקמפוס בבאר שבע.