פרק 1: כרטיס כניסה לעולם הראשון

מיני-סדרה הבוחנת את הקשר בין ישראל לאירוויזיון, מהצטרפות ישראל לאיגוד השידור האירופי ועד הזכיות הראשונות, על רקע התרבות והחברה הישראלית.

הפרק פותח מיני-סדרה בת שלושה חלקים על הקשר בין ישראל לאירוויזיון, בהנחיית דור סערמן ותומר קריב. הוא סוקר את ההיסטוריה מ-1956, השנה בה נערך האירוויזיון לראשונה, דרך הצטרפות ישראל לאיגוד השידור האירופי ב-1957 למרות היעדר שידורי טלוויזיה. מוצגות זמרות ישראליות שייצגו מדינות אחרות ב-1963, ובהן אסתר אופרים ששייצגה את שוויץ והגיעה למקום השני. הפרק מתאר כיצד שלום מוצח הביא את אילנית לייצג את ישראל לראשונה ב-1973 עם השיר 'אי שם', וכיצד מלחמת יום הכיפורים והמהפך הפוליטי שינו את היחס הישראלי לתחרות.

תובנות מרכזיות

• ישראל הצטרפה לאיגוד השידור האירופי ב-1957 עוד לפני שהיו בה שידורי טלוויזיה, בשל התנגדותו של בן גוריון.
• בתחילת שנות ה-60 האירוויזיון לא עניין כמעט אף אחד בישראל, שהייתה עסוקה בתקופת צנע, טרור ובניית תרבות מקומית מבוססת להקות צבאיות וחבורות זמר.
• הזמר הישראלי עורר עניין באירופה בזכות 'קסם מזרח תיכוני' וזרות, כפי שהוכיחה אסתר אופרים שייצגה את שוויץ והגיעה למקום השני ב-1963.
• שלום מוצח, מנהל אמנים, זיהה בפרוטוקול התחרות שישראל חברה באיגוד והוביל את אילנית לייצג את ישראל לראשונה ב-1973.
• מלחמת יום הכיפורים שינתה את התרבות הישראלית בבת אחת, והמהפך הפוליטי של 1978 הביא להבנה ברשות השידור שהגיע הזמן לנצח באירוויזיון.