יזמות או למותפודקאסט של יוסי דהן
יוסי דהן
100 פרקים
על התוכנית
.פודקאסט שבועי עם יוסי דהן שמראיין יזמים ומשקיעים בולטים בהייטק הישראלי - אנשים מעוררי השראה לעשייה. הפודקאסט קם במטרה לתרום מהידע ומהניסיון של האורחים עם קהילת היזמים המאזינים כדי לעזור להם להצליח עם המיזמים שלהם.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה יזמות או למות?
יזמות או למות הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת יוסי דהן. פודקאסט החושף את סיפורי היזמות, ההשקעות והחדשנות שעיצבו את ההייטק הישראלי, מפי הדמויות המשפיעות ביותר בתעשייה. בארכיון 100 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 100 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 30 בינואר 2018 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 5 |
עודכן:
פודקאסט החושף את סיפורי היזמות, ההשקעות והחדשנות שעיצבו את ההייטק הישראלי, מפי הדמויות המשפיעות ביותר בתעשייה.
המנחה
המנחה, יוסי, מראיין יזמים ומשקיעים בולטים בהייטק הישראלי, ומפגין עניין עמוק בסיפורי ההצלחה והכישלון, בלקחים ובתובנות מעולם היזמות וההון סיכון.
הסגנון
התוכנית מציגה ראיונות אינטימיים ועמוקים עם דמויות מפתח בתעשיית ההייטק הישראלית. הסגנון רגוע ומתמקד בנרטיב האישי ובחוויות המקצועיות של האורחים, תוך חשיפת תובנות מעשיות ולקחים חשובים מהשטח.
תובנות הזהב מהארכיון
- חשיבותו המכרעת של הצוות והמרקם האנושי כגורם הצלחה מרכזי במיזמים.
- היכולת לקחת סיכונים, ללמוד מכישלונות ולגייס הון בצורה אסטרטגית הן אבני יסוד ביזמות.
- הבנה עמוקה של צרכי השוק ויכולת להציע פתרונות חדשניים המנגישים טכנולוגיה או יצירתיות.
- הסכמי השקעה הוגנים ופשוטים, תוך הימנעות מסעיפים אגרסיביים המשתקים את החברה, חיוניים לשגשוג ארוך טווח.
- חובה ללמוד מכישלונות העבר, לתעד אותם ולחלוק את הלקחים כדי להימנע מלחזור עליהם ולשמש השראה לאחרים.
התוכנית מתאימה ליזמים, משקיעים, אנשי הייטק וכל מי שמעוניין להבין את המורכבות וההזדמנויות בעולם היזמות הישראלי, וללמוד מניסיונם של המצליחנים.
השאלות הבולטות בארכיון
איך יזמים יכולים להבטיח שהסכמי ההשקעה שלהם יהיו פשוטים וידידותיים לצמיחה עתידית של החברה?
אני מנסה למצוא את ההיגיון בלעזוב חברה שמצליחה שאתה הקמת. למה בעצם עזבת?
מהם הקריטריונים המרכזיים שמנחים אותך להחליט להשקיע בסטארט-אפ בשלב מוקדם לעומת שלב מתקדם?
איך ניתן לנהל סיכונים ולשמור על יציבות כלכלית כאשר מתחילים מיזמות ללא רשת ביטחון?
איך מצליחים לשמור על אמון הלקוחות לאורך זמן כאשר בונים מוצר חדשני בשוק תחרותי?
5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
השקעות הון סיכון בישראל מתמקדות בעיקר בחברות בשלבי צמיחה, והסכמי השקעה פשוטים וברורים הם המפתח להצלחה עתידית.
בשנת 2017 הושקעו בישראל כ-5 מיליארד דולר בחברות הייטק, רובם בחברות בשלבי צמיחה עם מחזור מכירות של עשרה מיליון דולר ומעלה. דיודיליג'נס נעשה בעיקר בשלבים מאוחרים כדי לוודא סדר פיננסי, עסקי ורגולטורי, ומשקיעים אמריקאים אינם סולחים על הפרות חוק. הסכמי השקעה פשוטים, כמו 1x non-participating, עדיפים על הסכמים מורכבים עם זכויות וטו או דרישות החזר גבוהות, שכן אלה עלולים לחסום גיוסים עתידיים וליצור קונפליקטים. PwC בישראל תומכת גם בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים במסגרת תוכנית ייעודית.
- בשנת 2017 הושקעו כ-5 מיליארד דולר בחברות הייטק ישראליות, בעיקר בשלבי צמיחה.
- משקיעים בשלבים מוקדמים מסתמכים בעיקר על אינטואיציה וידע עסקי ולא על דיודיליג'נס פורמלי.
- דיודיליג'נס כולל בדיקות פיננסיות, עסקיות ורגולטוריות, ומשקיעים אמריקאים אינם סולחים על הפרות חוק.
- הסכמי השקעה פשוטים וברורים, כמו 1x non-participating, מאפשרים גיוסי הון עתידיים ומונעים קונפליקטים.
- הסכמי השקעה עם דרישות החזר גבוהות (כגון 3x ו-5x) עלולים לחסום את צמיחת החברה וליצור מחלוקות בין המשקיעים ליזמים.
איך יזמים יכולים להבטיח שהסכמי ההשקעה שלהם יהיו פשוטים וידידותיים לצמיחה עתידית של החברה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
האקזיט הוא רק אבן דרך בהגשמת החזון (עופר בן-נון)
פרקים אחרונים
האקזיט הוא רק אבן דרך בהגשמת החזון (עופר בן-נון)
30 בינואר 201841 דק׳איך גייס אייל הרצוג 150M$ ב-ICO תוך שעתיים וחצי ל-Bancor
29 בנובמבר 201756 דק׳השקעות וגיוסים עם דני כהן (Viola ventures)
21 בנובמבר 201739 דק׳איך הביא אודי מוקדי את החברה שהקים בתחום הסייבר לשווי של 1.5 מיליארד דולר
15 בנובמבר 201745 דק׳אורחים:שימון אקהאוזלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
היזם שימון אקהאוז, פיזיקאי בוגר הטכניון שעבד 17 שנה ברפאל וחמש שנים בחברת מקסואל בארה"ב, מספר כיצד חזר לישראל ב-1992 והקים את ESC Medical (לימים לומניס) לאחר שנה של גיוס הון מאתגר. הוא מתאר את פיתוח טכנולוגיית ה-IPL להורדת שיער, את עזיבת החברה ב-1999 בעקבות מאבק בעלי מניות, ואת הקמת סינרון ב-2000 שחיברה אנרגיית אור ואנרגיית רף לטיפולים אסתטיים. לאורך הדרך הוא הקים עוד כ-20 חברות והפך גם ליזם וגם למשקיע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- סוד פיתוח המוצר לדעתו הוא הבנה של מה חסר בשוק או מה ניתן לשפר, וחיבורו לחדשנות טכנולוגית בסיכון מתקבל על הדעת.
- מתח בין משקיעים ליזמים הוא אחד המקורות העיקריים לכישלון, ומשקיעים טובים מבינים את הערך שבמתן עצמאות ליזם.
- אפשר לעקוף מתחרים על ידי השגת תוצאה דומה בטכנולוגיה פשוטה וזולה יותר, כפי שעשה בלומניס מול הלייזרים ובסינרון בשילוב אור ורף.
- יזמות בגיל מבוגר נושאת יתרונות של ניסיון, ריאליזם וציפיות מפוכחות, ולא רק חיסרון מול יזמים צעירים.
- עזיבה כפויה בעקבות מאבק שליטה הפכה אצלו להזדמנות להתפתח ליזם של חברות רבות ולמשקיע.
מסטארט אפ לחברה נסחרת ב- 7 שנים וללא השקעה מהותית (עופר דרוקר)
8 בנובמבר 201749 דק׳מאקזיט של 4.75 מיליארד דולר לקידום יוזמות חברתיות (אורני פטרושקה - כרומטיס)
1 בנובמבר 201744 דק׳הצד הפיננסי של היזמות הטכנולוגית (רובי סולימן - PWC)
24 במרץ 201844 דק׳אורחים:רובי סולימןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בשנת 2017 הושקעו בישראל כ-5 מיליארד דולר בחברות הייטק, רובם בחברות בשלבי צמיחה עם מחזור מכירות של עשרה מיליון דולר ומעלה. דיודיליג'נס נעשה בעיקר בשלבים מאוחרים כדי לוודא סדר פיננסי, עסקי ורגולטורי, ומשקיעים אמריקאים אינם סולחים על הפרות חוק. הסכמי השקעה פשוטים, כמו 1x non-participating, עדיפים על הסכמים מורכבים עם זכויות וטו או דרישות החזר גבוהות, שכן אלה עלולים לחסום גיוסים עתידיים וליצור קונפליקטים. PwC בישראל תומכת גם בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים במסגרת תוכנית ייעודית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בשנת 2017 הושקעו כ-5 מיליארד דולר בחברות הייטק ישראליות, בעיקר בשלבי צמיחה.
- משקיעים בשלבים מוקדמים מסתמכים בעיקר על אינטואיציה וידע עסקי ולא על דיודיליג'נס פורמלי.
- דיודיליג'נס כולל בדיקות פיננסיות, עסקיות ורגולטוריות, ומשקיעים אמריקאים אינם סולחים על הפרות חוק.
- הסכמי השקעה פשוטים וברורים, כמו 1x non-participating, מאפשרים גיוסי הון עתידיים ומונעים קונפליקטים.
- הסכמי השקעה עם דרישות החזר גבוהות (כגון 3x ו-5x) עלולים לחסום את צמיחת החברה וליצור מחלוקות בין המשקיעים ליזמים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד רובי סולימן מתאר את התפלגות ההשקעות בקרנות הון סיכון בישראל בשנת 2017?
רובי מציין כי בשנת 2017 הושקעו כ-5 מיליארד דולר בחברות הייטק ישראליות, כאשר רוב הכסף זורם לחברות בשלבי צמיחה, כלומר חברות שעברו מכירות של עשרה מיליון דולר ומעלה, בעוד שחברות צעירות מקבלות פחות מימון.
▾מהם הסיכונים שזיהה רובי בדיודיליג'נס עסקי שביצע עבור משקיע בתחום הסמי-קונדקטור?
רובי סיפר על חברה רווחית בתחום הסמי-קונדקטור שבה במסגרת הדיודיליג'נס העסקי ניתוח המחירים של הצ'יפים הראה כי המחירים הגבוהים לא יוכלו להישמר, והמשקיע החליט לא להשקיע, מה שהוביל בסופו של דבר לקריסת החברה.
▾מהי העמדה של רובי לגבי גיוס הון כאשר יש אפשרות לכך, ומה הסיבה לכך?
רובי מדגיש את הכלישה 'מגייסים כשאפשר', ומסביר שכשיש אפשרות לגייס כסף יש לעשות זאת, כי משברים כלכליים מתרחשים במחזוריות של כעשר שנים, ואין ודאות מתי יגיע המשבר הבא, ולכן עדיף לגייס כסף בזמן הזמין.
▾מהם המאפיינים של הסכם השקעה טוב לפי רובי, וכיצד הוא מתייחס להסכמים עם תנאים כמו 3x או 5x החזר?
רובי מציין שהסכם השקעה טוב הוא פשוט, כמו 1x non-participating, שבו המשקיע מקבל את כספו חזרה פעם אחת בלבד לפני אחרים, ואינו משתתף ברווחים נוספים. לעומת זאת, הסכמים עם דרישות החזר גבוהות כמו 3x או 5x יוצרים מכשולים לגיוס עתידי ודיסאינציב ליזמים.
▾כיצד רובי מתאר את תוכנית הסטארט-אפים של PwC בישראל ומה התנאים לקבלה אליה?
רובי מסביר ש-PwC בישראל פועלת עם סטארט-אפים בשלבים מוקדמים במסגרת תוכנית מיוחדת, שמאפשרת ליזמים לקבל ייעוץ גם לפני הקמת החברה, בתנאי שהם נראים מעניינים ובעלי פוטנציאל, והחברה מציעה שירותים במחיר נמוך או ללא עלות גבוהה.
אף פעם לא מאוחר להגשים את חלום היזמות (שמעון אקהויז)
24 בפברואר 201842 דק׳המשקיע בעל מגע הזהב של מידאס (מייקל אייזנברג)
10 בפברואר 201843 דק׳אורחים:מייקל אייזנברגלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מייקל אייזנברג החל את דרכו בהשקעות לפני כ-23 שנים במסגרת בנק ההשקעות ג'רוזלם גלובל, שם ביצע את השקעתו הראשונה בחברת פיקשר ויז'ן, חברת שיתוף תמונות דיגיטליות. לאחר מכן שימש כשותף מנהל בקרן ישראל סיד פרטנרס ובנצ'מרק קפיטל, והשקיע בחברות כמו שופינג דוט קום, וויקס, פינג'אנט ווורק. מייקל מדגיש את חשיבות הנחישות והאופי של היזם, לצד ההבנה שהצלחה דורשת גם למידה מהכישלונות, כפי שקרה לו עם חברות בתחום התמונות הדיגיטליות. הוא מתאר גם את ההחלטות המורכבות בהשקעות בשלבים שונים, כמו ההשקעה בוויקס בסבב C למרות האסטרטגיה של הקרן להתמקד בשלבים מוקדמים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההחלטה לעלות לארץ התבססה על הרצון להקים מפעל שייצור מקומות עבודה ולא על אידיאולוגיה בלבד.
- ההכרה שהפוליטיקה אינה מקום ליצירת פרנסה בכבוד הובילה למעבר לעולם ההשקעות.
- ההשקעה הראשונה הייתה בחברת שיתוף תמונות דיגיטליות, שהייתה פורצת דרך בזמנה.
- כישלונות הם חלק בלתי נפרד מהדרך ויש ללמוד מהם כדי לא לחזור על טעויות.
- השקעה בשלבים מתקדמים כמו סבב C יכולה להיות מוצדקת כשיש אמון חזק ביזם ובחזון החברה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הייתה ההשקעה הראשונה של מייקל אייזנברג וכיצד היא השפיעה על הקריירה שלו?
ההשקעה הראשונה הייתה בחברת פיקשר ויז'ן במסגרת תפקידו בג'רוזלם גלובל, שם גייסו 600 אלף דולר והשקיעו 50 אלף דולר. החברה נמכרה לאחר שנתיים בכ-240 מיליון דולר. ההצלחה הזו פתחה לו את הדלת לעולם ההשקעות והעניקה לו ניסיון חשוב בגיוס כספים ובהבנת שוק הטכנולוגיה.
▾כיצד ההוראה של הרב מיטל השפיעה על ההחלטה של מייקל לעלות לישראל ולהקים מפעל?
הרב מיטל אמר למייקל שהמצווה הגדולה ביותר היא להקים מפעל שיספק פרנסה בכבוד לעשרת אלפים איש בארץ, ולא רק ליישב ערים כמו ירושלים או תל אביב. דבר זה שינה את חייו והוביל אותו להחלטה לעלות לישראל ולהתמקד ביצירת כלכלה ומפעלים שיוצרים מקומות עבודה.
▾מה למדת מייקל מהכישלון של חברת הפוטובוק שהשקיע בה לאחר ההצלחה הראשונה?
מייקל למד שהחברה הקדימה את זמנה והייתה צריכה להתמקד במה שהם טובים בו - תוכנה לעיצוב והדפסת ספרים דיגיטליים, במקום לנסות להקים מפעל הדפסה משולב. הכישלון נבע מחוסר התמחות בתחום ההדפסה והתפעול המורכב, והלקח הוא לדעת להתמקד בתרומה השולית ובתחום המומחיות.
▾מה היו השיקולים של מייקל בהשקעה באדם נוימן ובוויקונקט בשלב מוקדם כל כך?
מייקל הושפע מהמלצות של אנשים מהימנים כמו סול סינגר ובנג'י סינגר, ושיחה ארוכה ומרתקת עם אדם נוימן שהדגישה את החזון לשינוי תרבות העבודה ויצירת קהילה אמיתית. הוא זיהה את הנחישות והאכפתיות של אדם, והאמין בחזון של שילוב טכנולוגיה עם קהילה במקום אחד.
▾מדוע מייקל השקיע בסבב C של וויקס ולא בסבבים מוקדמים יותר?
בשלבים המוקדמים של וויקס החברה הייתה מבוססת על פלאש ללא מודל עסקי ברור, ולכן מייקל והקרן לא האמינו בטכנולוגיה ובמודל העסקי. רק בסבב C, עם המעבר ל-HTML5 והבהרת המודל העסקי, הם החליטו להשקיע, למרות שההחלטה הייתה שנויה במחלוקת ודורשת שכנוע של שותפים בקרן.
העולם שייך לפרילנסרים (מיכה קאופמן - Fiverr)
3 בפברואר 201845 דק׳אורחים:מיכה קאופמןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מיכה קאופמן גדל בבית שדגל בלקיחת סיכונים ובהתחלות חדשות, מה שהשפיע עליו ליזמות. הוא הקים את החברה הראשונה שלו, קינזיס, כבר בשנת 2003, תוך כדי עבודה כעורך דין, ופיתח שותפות וירטואלית עם מפתח מרוסיה. לאורך השנים הקים עוד חברות, ביניהן אינוויזיה וספוטבק, ולמד מהטעויות שהובילו לכישלון ספוטבק. את פייבר הקים יחד עם שי, רעיון שהתחיל מתוך קבוצת חשיבה ב-2007, והחברה צמחה למרקטפלייס בינלאומי מצליח לפרילנסרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההורים של מיכה לקחו סיכון גדול כשעזבו את הקיבוץ והתחילו מחדש ללא רשת ביטחון, מה שהשפיע על תפיסת הסיכון של מיכה.
- הקמת החברה הראשונה הייתה מתוך צורך אישי וטכנולוגי, בשותפות וירטואלית עם מפתח מרוסיה, ללא רשת נטוורקינג מוכרת.
- הכישלון של ספוטבק נבע בעיקר מחוסר יכולת לגייס מספיק הון כדי להמשיך ולהתמודד בשוק התחרותי.
- הקמת קבוצת חשיבה (Think Tank) בשם Accelerate איפשרה פיתוח רעיונות ויצירת קשרים שתרמו להקמת פייבר.
- למידה מטעויות היא חלק מרכזי בהתפתחות היזמית, במיוחד בנושאי אסטרטגיה לגיוס הון ויצירת תרבות ארגונית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד הרקע המשפחתי של מיכה קאופמן השפיע על הגישה שלו ליזמות ולקיחת סיכונים?
מיכה גדל בקיבוץ עם הורים שעלו מארגנטינה ללא רשת ביטחון, שהחליטו לעזוב את הקיבוץ ולהתחיל מחדש ללא כל, מה שלימד אותו על לקיחת סיכונים ועל היכולת לקבל החלטות משמעותיות בחיים.
▾איך מיכה קאופמן הקים את החברה הראשונה שלו, קינזיס, ומה היה המודל העסקי שלה?
הוא הקים את קינזיס במהלך השנה האחרונה שלו כעורך דין, פיתח מוצר טכנולוגי לשמירת מידע מקומי, יצר שותפות וירטואלית עם מפתח רוסי שלא פגש פיזית, והחברה התחילה למכור מוצר לגופים מוסדיים כמו בנקים וחברות תעופה.
▾מה היו הלימודים המרכזיים שמיכה לקח מהחברות הקודמות שהקים לפני פייבר?
מיכה למד מהטעויות שביצע, במיוחד בנושאי אסטרטגיית גיוס הון, חשיבות יומן קפיטל, בניית תרבות ארגונית חזקה, והבנת הצורך בראנווי ארוך כדי להתמודד בשוק.
▾מה הסיפור מאחורי הכישלון של חברת ספוטבק וכיצד הוא השפיע על החשיבה של מיכה לגבי פייבר?
ספוטבק פיתחה טכנולוגיות דומות לטאבולה ואוטברין אך נכשלת בעיקר בגלל חוסר יכולת לגייס מספיק כסף ולהחזיק ראנווי ארוך, מה שהוביל למסקנות לגבי הצורך באגרסיביות וניסיון בגיוס הון בפייבר.
▾כיצד נולד הרעיון להקמת פייבר ומה הייתה השפעת קבוצת החשיבה Accelerate על התהליך?
הרעיון לפייבר צמח מתוך שיחות בקבוצת החשיבה Accelerate שהוקמה ב-2007, שם יזמים וחברים עסקו בפיצוח רעיונות וחשיבה קולקטיבית, ושם חברו מיכה ושי, שהציע רעיון שהפך לבסיס לפייבר.
החד קרן הבא של אלון בלוך (K-Health)
24 בינואר 201842 דק׳אורחים:אלון בלוךלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אלון בלוך שיתף על דרכו מייעוץ במקינזי, דרך ניהול השקעות בקרן JVP, ועד למנכ״לות בוויקס והקמת חברות כמו ורום וקיי-הלט. הוא הדגיש את החשיבות של יצירת מוצר שקל להשתמש בו, שמביא ערך אמיתי ללקוחות, ושיש לו פוטנציאל לגדול לאורך זמן. ורום שינתה את שוק המכוניות המשומשות בארה״ב על ידי שקיפות, מחירים הוגנים ושירות נוח עם אפשרות החזרה. וויקס הצליחה לבדל את עצמה מוורדפרס על ידי מתן חוויית עיצוב פשוטה ואסתטית ללא צורך בקידוד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- וויקס לא ניסתה להיות עשרה אחוז יותר טובה מוורדפרס, אלא בנתה מוצר שונה ונוח יותר לשימוש עבור אנשים לא טכניים.
- ורום הצליחה לשנות את שוק המכוניות המשומשות בארה״ב על ידי שקיפות, מחירים קבועים ושירות של משלוח הרכב עד הבית עם אפשרות החזרה.
- הפיתוח של וויקס עבר מהפך טכנולוגי משמעותי מפלש ל-HTML5, מה שאפשר להרחיב את הפונקציונליות ולהנגיש עיצוב איכותי.
- הקשר האישי והארוך טווח עם משקיעים ושותפים עסקיים הוא מרכיב מרכזי בהצלחה של סטארט-אפים.
- היכולת לקבל פידבק מהיר על מוצר ראשוני ולשפר אותו בהתבסס על המשתמשים היא קריטית להצלחה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד אלון בלוך מתאר את הגישה הייחודית של וויקס בהשוואה לוורדפרס?
אלון מסביר שוויקס לא ניסתה להיות עשרה אחוזים יותר טובה מוורדפרס, אלא לבנות משהו מאפס שנוח יותר לשימוש ומאפשר לאנשים להיות יצירתיים באינטרנט בלי צורך בקידוד, עם דגש על עיצוב ויזואלי נוח ויפה.
▾מה היו האתגרים וההזדמנויות שזיהה אלון בלוך בשוק המכוניות המשומשות בארצות הברית כשהקים את ורום?
אלון זיהה ששוק המכוניות המשומשות הוא ענק, נשלט על ידי דילרים קטנים עם תהליכים לא שקופים, והציע לבנות פלטפורמה פרו-קונסומרית שמאפשרת לקנות ולמכור מכוניות במצב טוב ובמחיר הוגן, כולל אפשרות להחזרת המכונית תוך שבוע.
▾איך אלון בלוך מתאר את תהליך ההצטרפות שלו לויקס כמנכ״ל משותף ומה היו הגורמים שהובילו לכך?
אלון מספר שהכיר את אבישי אברהמי שנים רבות, והיה מחובר לחזון של וויקס, לאחר שעזב את JVP התקשרו אליו אבישי ואדם פישר והציעו לו להצטרף כמנכ״ל משותף כדי לקדם את החברה, והוא ראה בכך הזדמנות לעשות משהו יזמי משמעותי.
▾מה החשיבות של בניית מוצר ראשוני ומה אלון בלוך מדגיש לגבי תהליך הפיתוח בוויקס?
אלון מדגיש שצריך להוציא מוצר בסיסי מהר, לקבל פידבק מהמשתמשים, ולהמשיך לפתח אותו עם פונקציונליות חדשה, כי אין זמן לבנות מוצר מושלם מראש, וההצלחה תלויה ביכולת ללמוד ולשפר תוך כדי תנועה.
▾כיצד אלון בלוך מתייחס לחשיבות של קשרים ארוכי טווח עם משקיעים ושותפים עסקיים?
אלון מדגיש את הערך של קשרים ארוכי טווח, ומביא דוגמאות של משקיעים כמו אדם פישר ומנגרוב שהיו מעורבים גם בוויקס וגם ב-K-Health, ומציין שזה מביא אמון, הערכה וחיבור שמסייעים להצלחות לאורך זמן.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מיזמות או למות: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך יזמות או למות מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של יזמות או למות אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית כלכלה ועסקים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את יזמות או למות היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 100 הפרקים של יזמות או למות הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של יזמות או למות כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-100 הפרקים של יזמות או למות הופכים למגזין?
- 100 פרקים = 100 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של יזמות או למות, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
איתי ורצ'יק
הפודקאסט של גיא קצוביץ'
גיא קצוביץ'
גלובס - להקשיב לכתבות
גלובס
חיות כיס Hayot Kiss
כאן