יהדות וישראליות- יאיר טיקטין
יאיר טיקטין48 פרקים
על התוכנית
מה בין יהדות לבין ישראליות? מה חשבו אבות הציונות על המסורת? ואיך מחלוקות מלפני מאה שנה מלוות אותנו עד היום.
מה זה יהדות וישראליות- יאיר טיקטין?
יהדות וישראליות- יאיר טיקטין הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת יאיר טיקטין. פודקאסט המעמיק בפרשנות נועזת ורב-רבדית של טקסטים יהודיים, אמנות והוויה ישראלית, ומחבר אותם לאתגרי הדור הפוסט-מודרני. בארכיון 48 פרקים, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 48 |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 12 במרץ 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
למה פורים גדול מפסח בעידן הפוסט-מודרני
יאיר טיקטין - מחנך, מפקד במילואים ומנכ"ל פורום המכינות - קורא טקסטים יהודיים בנועזות, עד כדי טענה שבעידן ההסתר והבלגן שלנו פורים מקבל משמעות עמוקה יותר מפסח של גאולה גלויה וסדר.
הוא מחבר תנ"ך כיצירה ספרותית עם גרעין היסטורי, מבנה הפיקוד הצה"לי כתביעה לאחריות אישית קיצונית, וחזון משותף כתנאי להשפעה בתוך שסע חברתי עמוק.
מי שמתלבט בין שורשים יהודיים לחיים ישראליים בני זמננו ימצא כאן שיחה שלא מפחדת לשאול.
פודקאסט המעמיק בפרשנות נועזת ורב-רבדית של טקסטים יהודיים, אמנות והוויה ישראלית, ומחבר אותם לאתגרי הדור הפוסט-מודרני.
המנחה
המנחה, יאיר טיקטין, הוא מחנך, מפקד במילואים ומנכ"ל פורום המכינות המעורבות. הוא ניגש לנושאים עם ידע עמוק במקורות היהודיים והיסטוריה, משלב ניתוח אקדמי עם ניסיון אישי ונקודת מבט עכשווית, נועזת ולעיתים פרובוקטיבית על סוגיות חברתיות ורוחניות.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בניתוח טקסטואלי מעמיק ומובנה של מקורות יהודיים, עם חיבורים תכופים לאירועים אקטואליים, הקשרים תרבותיים וחוויות אישיות. הטון אינטלקטואלי, רפלקטיבי ואף מתגרה, משלב חשיבה אקדמית עם גישה אישית, אמפתית ורלוונטית.
תובנות הזהב מהארכיון
- בעידן הפוסט-מודרני, פורים, עם הבלגן וההסתר שבו, מקבל משמעות עמוקה יותר מפסח, המייצג גאולה גלויה וסדר.
- התנ"ך הוא יצירה המשלבת גרעין היסטורי עם רובד ספרותי, הניתנת לקריאה ולהבנה דרך מגוון רחב של משקפיים פרשניים.
- המבנה הצה"לי, הנשען על כוחות מילואים, מדגיש את הצורך ביכולת פיקודית מאולתרת ונטילת אחריות אישית קיצונית ברגעי משבר.
- גיבוש חזון משותף וערכי ליבה חיוני להשפעה ציבורית, בייחוד בתקופות של שסע חברתי עמוק.
- האריות המגנים על גבולות הארץ כביטוי מודרני למושג הכרובים השומרים על ארון הברית, מגשרים בין הגנה פיזית לשמירה רוחנית.
התוכנית מיועדת למאזינים המתעניינים בניתוח עמוק ורב-שכבתי של טקסטים יהודיים, היסטוריה תרבותית וסוגיות ישראליות עכשוויות, במיוחד אלה שמעריכים פרשנויות נועזות ובלתי שגרתיות ומחפשים משמעות, חיבור ותובנות על מנהיגות וזהות בעולם מורכב.
השאלות הבולטות בארכיון
למה בפסח יש סדר ובפורים יש בלגן - והאם דווקא הבלגן הפוסט-מודרני של פורים הופך אותו לרלוונטי יותר מפסח בדורנו?
איך יצירתו של אברהם מניקוב, שזכתה לביקורת בתחילה כ'חתול' ולא כאריה, התבררה לימים כבעלת עומק ארכיאולוגי והיסטורי מדויק להפליא לאזורנו?
אילו משקפיים פרשניים - לאומיים, דתיים, מעמדיים או תרבותיים - הם המתאימים ביותר לקריאת סיפור המגילה?
האם נכון לעסוק בשאלות גבוהות של חזון וערכי ליבה בזמן שהחברה נמצאת בתוך מלחמה ומשבר לאומי?
כיצד דמותו של האב הנופל בקרב, שנשאר לנצח בן 36, הופכת בשירתה של יונה וולך למקור של יתמות, זיכרון ויצירה?
מאיזו סמכות אנו מחנכים אחרים?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
לימוד תורה קצרה וסתומה של רבי נחמן מברסלב על הקשר שבין פורים לפסח, שמתגלגל לטענה נועזת: דווקא בדורנו הפוסט-מודרני פורים רלוונטי יותר מפסח.
השיעור, המוקדש ליום השנה ה-13 לפטירת הרב מנחם פרומן, צולל לתורה אין דל"ד מהחלק השני של 'ליקוטי מוהר"ן' של רבי נחמן מברסלב. יאיר טיקטין פותח ברקע על רבי נחמן (נינו של הבעל שם טוב, נטמן באומן, חסידות בלי אדמו"ר ממשיך), על אופיו ה'מבולגן' של הספר ועל שלוש הנקודות שמסמנות צנזורה עצמית שגנז המחבר וחשף הפרופסור צבי מרק. ליבת השיעור היא השוואה שיטתית בין פורים לפסח: מה דומה (שני חגי גאולה בירח מלא ששתייה ויין במרכזם, ושבשניהם 'רצו להרוג אותנו'), ומה שונה (לפסח יש סדר, ארבע כוסות וגאולה שלמה גלויה, ולפורים בלגן, הסתר אלוהי ותחפושות). הראוי לכל מי שאוהב לימוד חסידי עמוק עם פרשנות עכשווית נועזת.
- רבי נחמן עצמו דימה את ספרו ל'זוהר' המבולגן, וטיקטין מוסיף דימוי משלו: אילו רבי נחמן היה במאי קולנוע הוא היה טרנטינו - מבולגן בכוונה, וזה גם הקושי וגם הכיף.
- המעבר הלשוני בלב התורה: ה'פוּר' (במגילה כתוב 'פּוּר' בחיריק) הופך ל'פָּרה' של פרשת פרה הנקראת בין פורים לפסח - וכך פורים נעשה 'דרך לפסח'.
- ההבדל המהותי בין החגים נעוץ באופי הגאולה: בפסח הגאולה שלמה וגלויה ('ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל'), ולכן יש סדר, הלל ומצוות מעשיות; בפורים אלוהים מסתתר ועדיין 'אנן עבדי אחשוורוש', ולכן אין הלל ויש בלגן.
- הטענה החדה של טיקטין: בדורנו הפוסט-מודרני, של 'גם וגם' במקום 'או או' ושל משחקי שפה ותחפושות, פורים נעשה משמעותי יותר מפסח - וזה מסביר מדוע לרבי נחמן שהיו לו מעט חסידים בחייו יש היום מאות אלפי מושפעים.
- טיקטין שם לב לפורמט הוויזואלי של הסדנה: לדמיין 'רב פורים' שמנמן עם בקבוק יין מול 'רב פסח' שהוא אליהו הנביא רציני - שני טיפוסי רבנים שונים לחלוטין.
למה בפסח יש סדר ובפורים יש בלגן - והאם דווקא הבלגן הפוסט-מודרני של פורים הופך אותו לרלוונטי יותר מפסח בדורנו?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
יאיר טיקטין נע בין סמלים לאומיים, מגילת אסתר ומכינות מעורבות כדי לבחון את המתח שבין יהדות לישראליות.
- פרק שלם על האריה השואג בתל חי - לא רק אנדרטה אלא קבר אחים, שהפסל אברהם מניקוב פיסל מאבן גיר מקומית בהשראת ממצאים קדומים מחצור ושומרון, ולא בסגנון אירופאי
- סדרת שיעורים על מגילת אסתר בארבעה רבדים - פשט, דרש, רמז וסוד - שקוראת את הטקסט דרך משקפיים תרבותיים ומציגה את ושתי כדמות מורדת וגיבורה
- טיקטין, מנכ"ל פורום המכינות המעורבות, מסביר את 'המקראה' - מסמך של שבעה ערכי ליבה - ושואל אם בכלל נכון לעסוק בחזון בזמן מלחמה ומשבר לאומי
כשטיקטין עוצר מול האריה השואג בתל חי, הוא לא רואה רק אנדרטה. זה קבר אחים לטרומפלדור וחבריו שנפלו בי"א באדר, ועליו קרויה קריית שמונה. הפרק הזה הוא דוגמה טובה לאיך הוא עובד: לוקח סמל מוכר ומגלה מתחתיו שכבה. הפסל אברהם מניקוב, מתברר, בחר אבן גיר מקומית ועיצב אריה בהשראת ממצאים מחצור ומשומרון, בניגוד לציפיות התקופה לפסל בסגנון אירופאי. בהתחלה ביקרו אותו על כך שהאריה נראה כמו חתול.
משם הוא נע למקומות אחרים לגמרי. סדרת שיעורים שלמה מוקדשת למגילת אסתר בארבעה רבדים - פשט, דרש, רמז וסוד. טיקטין קורא את פרק א' דרך משקפיים תרבותיים, מצביע על כך שאחשוורוש מוצג בלי הורים כדי להדגיש את ניתוקו, ומציג את סירובה של ושתי כפעולת מרי שהופכת אותה לדמות גיבורה.
השאלה הגדולה חוזרת בפרק על פורום המכינות המעורבות, שאותו הוא מנהל. הוא מציג את 'המקראה', מסמך של שבעה ערכי ליבה משותפים, ושואל ישירות: האם בכלל נכון לעסוק בחזון וערכי ליבה בזמן שהחברה בתוך מלחמה ומשבר? התשובה שלו היא שדווקא בעתות שסע, קול המרכז שמאמין בחיבור הוא הכרחי.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
בין יהדות לישראליות- בין פורים לפסח- שיעור לזכר הרב מנחם פרומן
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIשיעור של יאיר טיקטין לזכר הרב מנחם פרומן, המבוסס על ליקוטי מוהר'ן, ועוסק ביחס בין פורים לפסח. השיעור בוחן את המתח בין סדר לבלאגן ובין מודרנה לפוסט-מודרנה, ומשולבים בו סיפורים לזכר הרב מנחם. מתאים למתעניינים בחסידות ובמחשבת ישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
שיעור לזכר הרב מנחם פרומן על היחס בין פורים לפסח, בין סדר לבלאגן.
- הציר המרכזי: היחס בין פורים לפסח כמשקף את המתח בין סדר לבלאגן ובין מודרנה לפוסט-מודרנה.
פרקים אחרונים
בין יהדות לישראליות- בין פורים לפסח- שיעור לזכר הרב מנחם פרומן
12 במרץ 202632 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שיעור של יאיר טיקטין לזכר הרב מנחם פרומן, המבוסס על ליקוטי מוהר'ן, ועוסק ביחס בין פורים לפסח. השיעור בוחן את המתח בין סדר לבלאגן ובין מודרנה לפוסט-מודרנה, ומשולבים בו סיפורים לזכר הרב מנחם. מתאים למתעניינים בחסידות ובמחשבת ישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הציר המרכזי: היחס בין פורים לפסח כמשקף את המתח בין סדר לבלאגן ובין מודרנה לפוסט-מודרנה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שיעור של יאיר טיקטין לזכר הרב מנחם פרומן, המבוסס על ליקוטי מוהר'ן, ועוסק ביחס בין פורים לפסח. השיעור בוחן את המתח בין סדר לבלאגן ובין מודרנה לפוסט-מודרנה, ומשולבים בו סיפורים לזכר הרב מנחם. מתאים למתעניינים בחסידות ובמחשבת ישראל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הציר המרכזי: היחס בין פורים לפסח כמשקף את המתח בין סדר לבלאגן ובין מודרנה לפוסט-מודרנה.
הארי השואג- מתל חי ועד המבצע נגד איראן
8 במרץ 202630 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן את מורשת האריה השואג בתל חי, המנציח את קרב י"א באדר של יוסף טרומפלדור וחבריו. הדובר מנתח את הפסל כאמירה ארכיאולוגית וסמלית ייחודית, המעדיפה חומרים מקומיים והשראה אזורית עתיקה על פני תפיסות אירופאיות. בנוסף, נמתח קו סמלי בין הגבול הצפוני לבין דגל הדיו בדרום, תוך מתן פרשנות רוחנית למיקומם כמרכיבי הגנה על גבולות הארץ.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- האריה השואג בתל חי אינו רק אנדרטה אלא קבר אחים לטרומפלדור וחבריו, שעליו קרויה העיר קריית שמונה.
- הפסל אברהם מניקוב השתמש באבן גיר מקומית ויצר דמות אריה המושפעת מממצאים קדומים באזור (כמו חצור ושומרון), בניגוד לציפיות התקופה לפסל בסגנון אירופאי.
- קיימת זיקה סמלית בין האריה השואג בצפון לבין דגל הדיו בדרום, שניהם קשורים לתאריך י"א באדר ומסמנים את גבולות מלחמת השחרור והקוממיות.
- הדובר מציע להבין את האריות המגנים על הגבולות כביטוי מודרני למושג הכרובים ששמרו על ארון הברית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק בוחן את מורשת האריה השואג בתל חי, המנציח את קרב י"א באדר של יוסף טרומפלדור וחבריו. הדובר מנתח את הפסל כאמירה ארכיאולוגית וסמלית ייחודית, המעדיפה חומרים מקומיים והשראה אזורית עתיקה על פני תפיסות אירופאיות. בנוסף, נמתח קו סמלי בין הגבול הצפוני לבין דגל הדיו בדרום, תוך מתן פרשנות רוחנית למיקומם כמרכיבי הגנה על גבולות הארץ.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
האריה השואג בתל חי אינו רק אנדרטה אלא קבר אחים לטרומפלדור וחבריו, שעליו קרויה העיר קריית שמונה. · הפסל אברהם מניקוב השתמש באבן גיר מקומית ויצר דמות אריה המושפעת מממצאים קדומים באזור (כמו חצור ושומרון), בניגוד לציפיות התקופה לפסל בסגנון אירופאי. · קיימת זיקה סמלית בין האריה השואג בצפון לבין דגל הדיו בדרום, שניהם קשורים לתאריך י"א באדר ומסמנים את גבולות מלחמת השחרור והקוממיות. · הדובר מציע להבין את האריות המגנים על הגבולות כביטוי מודרני למושג הכרובים ששמרו על ארון הברית.
יאיר טיקטין- מגילת אסתר- פשט, דרש, רמז וסוד
1 במרץ 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המרצה פותח בחיבור בין המצב הביטחוני המורכב לערב פורים, ומגדיר את השיעור כתפילה לשלום הפצועים. לאחר מכן, הוא מציג תוכנית לארבעה שיעורים קצרים העוסקים ברבדים שונים של מגילת אסתר: פשט, דרש, רמז וסוד. המרצה מנתח את פרק א' של המגילה דרך משקפיים תרבותיים, תוך הדגשת הניתוק של המלך אחשוורוש והתיאורים הויזואליים העשירים של המשתה. מדובר בשיעור המיועד לכל מי שמחפש להעמיק את הבנתו בטקסט המקראי מעבר לקריאה המסורתית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התנך משלב בין גרעין היסטורי לבין יצירה ספרותית, וניתן לקרוא אותו דרך מגוון משקפיים פרשניים.
- המחבר בחר להציג את אחשוורוש ללא אזכור הוריו, כדי להדגיש את תחושת הניתוק והזרות של דמותו.
- המטרה המוצהרת של המשתה בן ה-180 יום הייתה הפגנת כוח ועושר, תוך התעלמות מאירועים היסטוריים אחרים שהתרחשו באותה תקופה.
- השימוש בתיאורים צבעוניים ומפורטים במגילה חריג בסגנונו ביחס לשאר התנך, ומכוון ליצירת אווירה ויזואלית חזקה.
- סירובה של ושתי להגיע למשתה מוצג כפעולת מרי מרשימה ההופכת אותה לאחת הדמויות הגיבורות בסיפור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
המרצה פותח בחיבור בין המצב הביטחוני המורכב לערב פורים, ומגדיר את השיעור כתפילה לשלום הפצועים. לאחר מכן, הוא מציג תוכנית לארבעה שיעורים קצרים העוסקים ברבדים שונים של מגילת אסתר: פשט, דרש, רמז וסוד. המרצה מנתח את פרק א' של המגילה דרך משקפיים תרבותיים, תוך הדגשת הניתוק של המלך אחשוורוש והתיאורים הויזואליים העשירים של המשתה. מדובר בשיעור המיועד לכל מי שמחפש להעמיק את הבנתו בטקסט המקראי מעבר לקריאה המסורתית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התנך משלב בין גרעין היסטורי לבין יצירה ספרותית, וניתן לקרוא אותו דרך מגוון משקפיים פרשניים. · המחבר בחר להציג את אחשוורוש ללא אזכור הוריו, כדי להדגיש את תחושת הניתוק והזרות של דמותו. · המטרה המוצהרת של המשתה בן ה-180 יום הייתה הפגנת כוח ועושר, תוך התעלמות מאירועים היסטוריים אחרים שהתרחשו באותה תקופה. · השימוש בתיאורים צבעוניים ומפורטים במגילה חריג בסגנונו ביחס לשאר התנך, ומכוון ליצירת אווירה ויזואלית חזקה. · סירובה של ושתי להגיע למשתה מוצג כפעולת מרי מרשימה ההופכת אותה לאחת הדמויות הגיבורות בסיפור.
פורום המכינות המעורבות- שבעת ערכי הליבה. יאיר טיקטין
21 באוקטובר 20241 שע׳ 13 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה יאיר טיקטין, מנכ"ל פורום המכינות המעורבות, מסביר את הרקע להקמת הפורום בתקופה של שסע חברתי עמוק. הוא מציג את "המקראה" - מסמך המאגד שבעה ערכי ליבה המשותפים למכינות המעורבות, ומסביר את החשיבות שבחיבור לחזון משותף. הפרק פונה לאנשי חינוך, בוגרים וכל מי שמחפש משמעות וחיבור בחברה הישראלית בתקופה זו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המכינות המעורבות שואפות להפוך ממסגרות חינוכיות מקומיות לתנועה חברתית בעלת השפעה לאומית.
- הקמת פורום המכינות נולדה מתוך תחושת צורך להשמיע את קול המרכז המאמין בשילוב ובחיבור, בתגובה לקטבים המקצינים בחברה.
- יצירת חזון משותף וערכי ליבה היא תנאי הכרחי ליכולת להשפיע במרחב הציבורי, גם ובעיקר בעתות משבר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה יאיר טיקטין, מנכ"ל פורום המכינות המעורבות, מסביר את הרקע להקמת הפורום בתקופה של שסע חברתי עמוק. הוא מציג את "המקראה" - מסמך המאגד שבעה ערכי ליבה המשותפים למכינות המעורבות, ומסביר את החשיבות שבחיבור לחזון משותף. הפרק פונה לאנשי חינוך, בוגרים וכל מי שמחפש משמעות וחיבור בחברה הישראלית בתקופה זו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המכינות המעורבות שואפות להפוך ממסגרות חינוכיות מקומיות לתנועה חברתית בעלת השפעה לאומית. · הקמת פורום המכינות נולדה מתוך תחושת צורך להשמיע את קול המרכז המאמין בשילוב ובחיבור, בתגובה לקטבים המקצינים בחברה. · יצירת חזון משותף וערכי ליבה היא תנאי הכרחי ליכולת להשפיע במרחב הציבורי, גם ובעיקר בעתות משבר.
יונה וולך- לגעת בשגעון- בין יהדות לישראליות-יאיר טיקטין
4 ביולי 202457 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שיעור של יאיר טיקטין לכבוד יום הולדתה השמונים של המשוררת יונה וולך, שאותה הוא מכנה 'המשוררת הישראלית הגדולה מכולם'. השיעור עוסק בשירתה ובמקום שבו היא 'נוגעת בשגעון'. מתאים לאוהבי שירה עברית ולמתעניינים בתרבות ישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שיעור של יאיר טיקטין לכבוד יום הולדתה השמונים של המשוררת יונה וולך, שאותה הוא מכנה 'המשוררת הישראלית הגדולה מכולם'. השיעור עוסק בשירתה ובמקום שבו היא 'נוגעת בשגעון'. מתאים לאוהבי שירה עברית ולמתעניינים בתרבות ישראלית.
זהות ותודעה יהודית בצהל 2024
1 בפברואר 202436 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יאיר, מפקד ומחנך במילואים, משתף בתובנות משירותו בעזה ובתפקידו בענף תודעה יהודית. הוא מעלה את השאלה הנצחית של א.ד. גורדון: מאיזו סמכות אנו מחנכים אחרים, ומהו הערך המוסף של החינוך הצבאי מעבר למתן שירותי דת? את השאלה הוא מאיר דרך סיפור גבורה אישי ומטלטל על אביו, שנלחם בטנק מאולתר ביום הכיפורים. הפרק מהווה הזמנה להעמקה בשאלות של מנהיגות, שליחות וחיבור למקורות הרוח של העם היהודי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ענף תודעה יהודית בחיל החינוך אינו עוסק רק בשירותי דת, אלא בחיבור מהותי של החייל לערכי העם ולמקורותיו.
- שאלתו של א.ד. גורדון מדגישה את האחריות הכבדה של המחנך, הפועל בתוך מורכבות של עיצוב עולמו של האחר.
- מבנה צה"ל מתבסס ברובו על כוחות מילואים, מה שדורש יכולת פיקודית מאולתרת ונטילת אחריות אישית ברגעי משבר.
- סיפורי מורשת קרב הם כלי עוצמתי לבירור שאלות של מנהיגות, רעות ודבקות במשימה גם בתנאים של חוסר ודאות קיצוני.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
יאיר, מפקד ומחנך במילואים, משתף בתובנות משירותו בעזה ובתפקידו בענף תודעה יהודית. הוא מעלה את השאלה הנצחית של א.ד. גורדון: מאיזו סמכות אנו מחנכים אחרים, ומהו הערך המוסף של החינוך הצבאי מעבר למתן שירותי דת? את השאלה הוא מאיר דרך סיפור גבורה אישי ומטלטל על אביו, שנלחם בטנק מאולתר ביום הכיפורים. הפרק מהווה הזמנה להעמקה בשאלות של מנהיגות, שליחות וחיבור למקורות הרוח של העם היהודי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ענף תודעה יהודית בחיל החינוך אינו עוסק רק בשירותי דת, אלא בחיבור מהותי של החייל לערכי העם ולמקורותיו. · שאלתו של א.ד. גורדון מדגישה את האחריות הכבדה של המחנך, הפועל בתוך מורכבות של עיצוב עולמו של האחר. · מבנה צה"ל מתבסס ברובו על כוחות מילואים, מה שדורש יכולת פיקודית מאולתרת ונטילת אחריות אישית ברגעי משבר. · סיפורי מורשת קרב הם כלי עוצמתי לבירור שאלות של מנהיגות, רעות ודבקות במשימה גם בתנאים של חוסר ודאות קיצוני.
יאיר טיקטין- יהדות וישראליות- שיעור לתשעה באב
6 באוגוסט 202256 דק׳מרטין בובר- וגם קצת א.ד גורדון
20 בינואר 202248 דק׳יאיר טיקטין- יהדות וישראליות- ט"ו בשבט גילגולו של חג
17 בינואר 202223 דק׳היציאה מימי הביניים- יאיר טיקטין- שיעורי פילוסופיה
6 בינואר 202237 דק׳
פודקאסטים דומים
שיחות הרן
בית מדרש להתחדשות
ישיבת נצר מטעי הרב יהושע וידר | פרשת שבוע
ישיבת נצר מטעי
בסלון של בכל
רדיו על הגל
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה
באופן מילולי
Avshalom Kor