חשמל באוויר - Energy ON AIR
Orlie & Eshel
48 פרקים
על התוכנית
ברוכים.ות המאזינים.ות לפודקאסט הישראלי הראשון בנושא חדשנות פורצת דרך בעולם האנרגיה והתחבורה החשמלית. הצטרפו אלינו במסע אל הסיפורים הכי מעניינים ושווים בתחום ה-Energy & E-mobility, ותיחשפו אל המהפכה הכי גדולה של דורנו. כיצד אנרגיה מתחדשת עובדת? מדוע טווח של רכב חשמלי הוא מוגבל? והאם אפשר בכלל לשדר חשמל באוויר? הפודקאסט מוגש על ידי אורלי גרופר-דהן ואשל ליפמן, המארחים דמויות משפיעות בכל פרק. רוצים לשמוע (ולראות) עוד? בקרו אותנו באתר האינטנרט שלנו: https://www.energyonair.live
מה זה חשמל באוויר - Energy ON AIR?
חשמל באוויר - Energy ON AIR הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת Orlie & Eshel. פודקאסט חובה לכל מי שרוצה להבין לעומק את מכלול ההיבטים של משק האנרגיה בישראל, מביטחון וחדשנות ועד קריירה ותשתיות. בארכיון 48 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-27 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 48 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-27 דקות |
| הפרק האחרון | 30 בינואר 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
פאנלים סולאריים שמגדלים יבול מתחתם
באחד הפרקים בר וייס מסביר מהו אגריבולטאי - שילוב של פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים. מערכת דינמית עם טרקרים שולטת בזמן אמת בכמות האור והצל, ויוצרת אופטימיזציה כפולה: גם אנרגיה וגם הגנה על היבול מפני בצורת ועומסי חום.
פרק אחר צולל לחזית הבלתי נראית - הגנת הסייבר על משק החשמל, שבו יותר מ-60% מהחשמל כבר מיוצר בידי גורמים פרטיים, ותפיסת ההגנה היא "הפרדה קשיחה": ניתוק מוחלט של מערכות הבקרה מהאינטרנט.
אנרגיה, ביטחון וקריירה בענף - מבט מקצועי על המשק שמחזיק את האור דולק.
פודקאסט חובה לכל מי שרוצה להבין לעומק את מכלול ההיבטים של משק האנרגיה בישראל, מביטחון וחדשנות ועד קריירה ותשתיות.
הסגנון
התוכנית מציגה ראיונות עומק עם מומחים מובילים מתחום האנרגיה. הסגנון הוא אינפורמטיבי, אנליטי ומספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של משק האנרגיה הישראלי, תוך הסברת נושאים מורכבים בצורה נגישה.
תובנות הזהב מהארכיון
- משק האנרגיה בישראל עובר תהליכי הפרטה ודיגיטציה הדורשים התאמת תשתיות מיושנות למקורות וצרכנים חדשים.
- ביטחון אנרגטי הוא יעד אסטרטגי המחייב הגנה מפני איומי סייבר ותחזוקת מלאי חירום קריטי.
- קידום חדשנות אנרגטית בישראל מושפע רבות ממדיניות ממשלתית, רגולציה וחסמים גיאופוליטיים ייחודיים.
- כניסה לתחום האנרגיה דורשת נטוורקינג פעיל, התמדה והתאמת כישורים לדרישות המשתנות של השוק.
התוכנית מיועדת לכל מי שמעוניין להעמיק את הבנתו במערכת האנרגיה של ישראל, מהיבטים טכניים ואסטרטגיים ועד הזדמנויות תעסוקתיות, ומעניקה ידע עדכני ותובנות חשובות מהשטח.
השאלות הבולטות בארכיון
איך מתקדמים משלב הלחפש משרה להגיע לרעיון?
תן לנו איזה כמה גוונים של אגריבולטאי.
אולי תנסה רגע להסביר איך בעצם מתרחשת מתקפת סייבר, על איזשהו מתקן במשק החשמל, ואז אחר כך באמת מה הסיכונים?
למה אין לנו עשרה כורים, כמו שאתה קורא להם, בכל עיר פה במדינת ישראל?
עם כל השינויים האלה אני משארת שכל התחום של הניתור והטיפול של כל עשרות ומאות אלפי הקילומטרים נהיו מאתגרים יותר, לא?
אז מה המודל העסקי של תשע בעצם?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
שני סיפורי קריירה המראים איך נכנסים לעבוד בתחום האנרגיה בישראל, בין אם כבוגר הנדסה טרי או דרך הסבת קריירה מתחום אחר.
הפרק מציג שני מסלולים שונים להשתלבות מקצועית בעולם האנרגיה. דרך סיפוריהם של מהנדס חשמל בתחילת דרכו ושל אשת מקצוע ותיקה שעשתה הסבה מתחום הפסיכולוגיה, נחשפים טיפים מעשיים לחיפוש עבודה, החשיבות של נטוורקינג, התאמת קורות חיים וההבנה שהתחום פתוח לרקעים מגוונים. הפרק מיועד לכל מי ששוקל קריירה בתחום האנרגיה ורוצה ללמוד מניסיונם של אחרים.
- כדי למצוא עבודה, חשוב למפות את החברות בתחום באמצעות מאגרי מידע קהילתיים כמו אלו של Ignite the Spark ו-Planet-Tech.
- יש להתאים את קורות החיים לכל משרה ספציפית, ולהשתמש במילות המפתח המופיעות בתיאור המשרה כדי להדגיש התאמה.
- נטוורקינג הוא כלי קריטי; יש להתחיל לבנות רשת קשרים מקצועית, למשל בלינקדאין, עוד במהלך הלימודים ולא לחשוש לפנות לאנשים.
- תהליך חיפוש העבודה דורש סבלנות והתמדה, ולעיתים יש צורך לנסות להתקבל לאותה חברה מספר פעמים.
- הכניסה לתחום האנרגיה אינה מוגבלת רק למהנדסים, וניתן להגיע אליו מרקעים מגוונים כמו פסיכולוגיה, תוך התמקדות בהיבטים החברתיים והכלכליים של התחום.
איך מתקדמים משלב הלחפש משרה להגיע לרעיון?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 46 - איך מתחילים לעבוד בתחום האנרגיה?
פרקים אחרונים
פרק 46 - איך מתחילים לעבוד בתחום האנרגיה?
30 בינואר 202424 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג שני מסלולים שונים להשתלבות מקצועית בעולם האנרגיה. דרך סיפוריהם של מהנדס חשמל בתחילת דרכו ושל אשת מקצוע ותיקה שעשתה הסבה מתחום הפסיכולוגיה, נחשפים טיפים מעשיים לחיפוש עבודה, החשיבות של נטוורקינג, התאמת קורות חיים וההבנה שהתחום פתוח לרקעים מגוונים. הפרק מיועד לכל מי ששוקל קריירה בתחום האנרגיה ורוצה ללמוד מניסיונם של אחרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כדי למצוא עבודה, חשוב למפות את החברות בתחום באמצעות מאגרי מידע קהילתיים כמו אלו של Ignite the Spark ו-Planet-Tech.
- יש להתאים את קורות החיים לכל משרה ספציפית, ולהשתמש במילות המפתח המופיעות בתיאור המשרה כדי להדגיש התאמה.
- נטוורקינג הוא כלי קריטי; יש להתחיל לבנות רשת קשרים מקצועית, למשל בלינקדאין, עוד במהלך הלימודים ולא לחשוש לפנות לאנשים.
- תהליך חיפוש העבודה דורש סבלנות והתמדה, ולעיתים יש צורך לנסות להתקבל לאותה חברה מספר פעמים.
- הכניסה לתחום האנרגיה אינה מוגבלת רק למהנדסים, וניתן להגיע אליו מרקעים מגוונים כמו פסיכולוגיה, תוך התמקדות בהיבטים החברתיים והכלכליים של התחום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג שני מסלולים שונים להשתלבות מקצועית בעולם האנרגיה. דרך סיפוריהם של מהנדס חשמל בתחילת דרכו ושל אשת מקצוע ותיקה שעשתה הסבה מתחום הפסיכולוגיה, נחשפים טיפים מעשיים לחיפוש עבודה, החשיבות של נטוורקינג, התאמת קורות חיים וההבנה שהתחום פתוח לרקעים מגוונים. הפרק מיועד לכל מי ששוקל קריירה בתחום האנרגיה ורוצה ללמוד מניסיונם של אחרים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
כדי למצוא עבודה, חשוב למפות את החברות בתחום באמצעות מאגרי מידע קהילתיים כמו אלו של Ignite the Spark ו-Planet-Tech. · יש להתאים את קורות החיים לכל משרה ספציפית, ולהשתמש במילות המפתח המופיעות בתיאור המשרה כדי להדגיש התאמה. · נטוורקינג הוא כלי קריטי; יש להתחיל לבנות רשת קשרים מקצועית, למשל בלינקדאין, עוד במהלך הלימודים ולא לחשוש לפנות לאנשים. · תהליך חיפוש העבודה דורש סבלנות והתמדה, ולעיתים יש צורך לנסות להתקבל לאותה חברה מספר פעמים. · הכניסה לתחום האנרגיה אינה מוגבלת רק למהנדסים, וניתן להגיע אליו מרקעים מגוונים כמו פסיכולוגיה, תוך התמקדות בהיבטים החברתיים והכלכליים של התחום.
פרק 45 - כשחקלאי ויזם אנרגיה הופכים אחד: אגרי וולטאי Explained
11 בינואר 202429 דק׳אורחים:בר וייסלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק נפתח במחאה על ההחלטה לסגור את יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שהייתה חיונית לקידום חדשנות כמו אגריבולטאי. בהמשך, בר וייס מסביר מהי טכנולוגיית אגריבולטאי - שילוב של פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים. הוא מפרט כיצד המערכת הדינמית, המשתמשת בטרקרים, יכולה לייצר גם אנרגיה וגם את תנאי האור האופטימליים לצמח, ובכך להגן על החקלאות מפני בצורות ועומסי חום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הממשלה החליטה לקצץ את תקציב יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה לאפס, מהלך שנתפס כמכה קשה לחדשנות האנרגטית בישראל.
- מערכות אגריבולטאי דינמיות, הנעזרות בטרקרים, מאפשרות שליטה בזמן אמת על כמות האור והצל שמקבל הצמח, ובכך יוצרות אופטימיזציה כפולה - גם לייצור אנרגיה וגם ליבול החקלאי.
- לא כל דו-שימוש הוא סימביוטי; בעוד שהנחת מייבש על מכונת כביסה היא דו-שימוש קלאסי, באגריבולטאי החקלאות והפאנלים יכולים לסייע זה לזה באופן פעיל.
- יש להימנע משימוש בעיזים לרעייה בשדות סולאריים ('Cattle PV') מכיוון שהן ידועות ככאלו שקופצות על הפאנלים ואוכלות אותם; כבשים, לעומת זאת, מתאימות.
- האתגר המרכזי באגריבולטאי הוא לא ייצור האנרגיה אלא האגרונומיה המורכבת, הדורשת ניתוח מעמיק של צורכי הצמח ושימוש באלגוריתמיקה לניהול המערכת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק נפתח במחאה על ההחלטה לסגור את יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שהייתה חיונית לקידום חדשנות כמו אגריבולטאי. בהמשך, בר וייס מסביר מהי טכנולוגיית אגריבולטאי - שילוב של פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים. הוא מפרט כיצד המערכת הדינמית, המשתמשת בטרקרים, יכולה לייצר גם אנרגיה וגם את תנאי האור האופטימליים לצמח, ובכך להגן על החקלאות מפני בצורות ועומסי חום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הממשלה החליטה לקצץ את תקציב יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה לאפס, מהלך שנתפס כמכה קשה לחדשנות האנרגטית בישראל. · מערכות אגריבולטאי דינמיות, הנעזרות בטרקרים, מאפשרות שליטה בזמן אמת על כמות האור והצל שמקבל הצמח, ובכך יוצרות אופטימיזציה כפולה - גם לייצור אנרגיה וגם ליבול החקלאי. · לא כל דו-שימוש הוא סימביוטי; בעוד שהנחת מייבש על מכונת כביסה היא דו-שימוש קלאסי, באגריבולטאי החקלאות והפאנלים יכולים לסייע זה לזה באופן פעיל. · יש להימנע משימוש בעיזים לרעייה בשדות סולאריים ('Cattle PV') מכיוון שהן ידועות ככאלו שקופצות על הפאנלים ואוכלות אותם; כבשים, לעומת זאת, מתאימות. · האתגר המרכזי באגריבולטאי הוא לא ייצור האנרגיה אלא האגרונומיה המורכבת, הדורשת ניתוח מעמיק של צורכי הצמח ושימוש באלגוריתמיקה לניהול המערכת.
פרק 44 - סייבר חשמלי באנרגיה
30 בדצמבר 202326 דק׳אורחים:אסף טורנרלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק זה עוסק בהגנת הסייבר על תשתיות האנרגיה והחשמל הקריטיות של ישראל, במיוחד על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. אסף טורנר, ראש מערך הסייבר במשרד האנרגיה, מפרט על האיומים, שיטות ההגנה כמו בידוד רשתות, והאתגרים החדשים שמציבים יצרני חשמל פרטיים וטכנולוגיות כמו מונים חכמים. ההאזנה לפרק מספקת הצצה לחזית הבלתי נראית של המלחמה על אספקת החשמל הסדירה בישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בעקבות רפורמה, יותר מ-60% מהחשמל בישראל מיוצר כיום על ידי יצרנים פרטיים, והיחידה לסייבר במשרד האנרגיה אחראית על הרגולציה וההגנה שלהם.
- תפיסת ההגנה המרכזית על מתקני ייצור חשמל גדולים היא 'הפרדה קשיחה', כלומר ניתוק מוחלט של מערכות הבקרה התעשייתיות (OT) מהאינטרנט ומרשתות המחשוב הארגוניות.
- המעבר למונים חכמים וספקים וירטואליים של חשמל, בדומה למהפכת התקשורת, מייצר אתגרים משמעותיים ונקודות תורפה חדשות בתחום הגנת הסייבר.
- ישראל, ובפרט משק האנרגיה שלה, נמצאת תחת מתקפת סייבר תמידית, שהתעצמה משמעותית מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל'.
- מתקפת סייבר על מתקן חשמל לא חייבת להגיע מהאינטרנט; כפי שלמדו מאירועים כמו 'סטקסנט' באיראן, ניתן להחדיר קוד עוין גם באמצעות התקן פיזי כמו דיסק-און-קי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק זה עוסק בהגנת הסייבר על תשתיות האנרגיה והחשמל הקריטיות של ישראל, במיוחד על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. אסף טורנר, ראש מערך הסייבר במשרד האנרגיה, מפרט על האיומים, שיטות ההגנה כמו בידוד רשתות, והאתגרים החדשים שמציבים יצרני חשמל פרטיים וטכנולוגיות כמו מונים חכמים. ההאזנה לפרק מספקת הצצה לחזית הבלתי נראית של המלחמה על אספקת החשמל הסדירה בישראל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בעקבות רפורמה, יותר מ-60% מהחשמל בישראל מיוצר כיום על ידי יצרנים פרטיים, והיחידה לסייבר במשרד האנרגיה אחראית על הרגולציה וההגנה שלהם. · תפיסת ההגנה המרכזית על מתקני ייצור חשמל גדולים היא 'הפרדה קשיחה', כלומר ניתוק מוחלט של מערכות הבקרה התעשייתיות (OT) מהאינטרנט ומרשתות המחשוב הארגוניות. · המעבר למונים חכמים וספקים וירטואליים של חשמל, בדומה למהפכת התקשורת, מייצר אתגרים משמעותיים ונקודות תורפה חדשות בתחום הגנת הסייבר. · ישראל, ובפרט משק האנרגיה שלה, נמצאת תחת מתקפת סייבר תמידית, שהתעצמה משמעותית מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל'. · מתקפת סייבר על מתקן חשמל לא חייבת להגיע מהאינטרנט; כפי שלמדו מאירועים כמו 'סטקסנט' באיראן, ניתן להחדיר קוד עוין גם באמצעות התקן פיזי כמו דיסק-און-קי.
פרק 43 - אנרגיה גרעינית
17 בדצמבר 202325 דק׳אורחים:דוקטור רעוד עזולילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק החוקר את עולם האנרגיה הגרעינית עם ד"ר רעוד עזולי, לשעבר בכיר בקריה למחקר גרעיני. השיחה מסבירה מהו ביקוע גרעיני, כיצד הוא מייצר חשמל נקי (כמעט) מפחמן, ומה ההבדל בין שימוש מבוקר לייצור אנרגיה לשימוש צבאי. הפרק צולל לחסמים העיקריים המונעים הקמת כור גרעיני בישראל, החל מההיבט המדיני-ביטחוני ועד לסוגיות בטיחות וקבלת קהל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההבדל בין כור אנרגיה לפצצה גרעינית הוא רמת הבקרה על תגובת השרשרת; בכור התהליך מבוקר ומיוצב, ובפצצה הוא משוחרר במכוון.
- כמות הפסולת הגרעינית הנדרשת לייצור מגה-וואט חשמל היא זעירה (כ-25 טון) ביחס לכמויות האפר וה-CO2 מתחנות כוח פחמיות וגז (עשרות אלפי טונות ומיליוני קוב, בהתאמה).
- החסמים המרכזיים להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל הם אי-חתימתה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), ובעיות בטיחותיות הנוגעות לאיומי טילים והצורך להוכיח עמידות בפני פגיעה עוינת.
- טכנולוגיות חדשות כמו כורים מודולריים קטנים (SMRs) ואף 'מיקרו-כורים' ניידים, עשויות להציע פתרונות אנרגיה במקומות מבודדים או כתחליף לגנרטורים.
- למרות שמה הרע, אנרגיה גרעינית נחשבת לאחת ממקורות האנרגיה הנקיים והבטוחים ביותר הקיימים, כל עוד נשמרים נהלי בטיחות קפדניים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק החוקר את עולם האנרגיה הגרעינית עם ד"ר רעוד עזולי, לשעבר בכיר בקריה למחקר גרעיני. השיחה מסבירה מהו ביקוע גרעיני, כיצד הוא מייצר חשמל נקי (כמעט) מפחמן, ומה ההבדל בין שימוש מבוקר לייצור אנרגיה לשימוש צבאי. הפרק צולל לחסמים העיקריים המונעים הקמת כור גרעיני בישראל, החל מההיבט המדיני-ביטחוני ועד לסוגיות בטיחות וקבלת קהל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההבדל בין כור אנרגיה לפצצה גרעינית הוא רמת הבקרה על תגובת השרשרת; בכור התהליך מבוקר ומיוצב, ובפצצה הוא משוחרר במכוון. · כמות הפסולת הגרעינית הנדרשת לייצור מגה-וואט חשמל היא זעירה (כ-25 טון) ביחס לכמויות האפר וה-CO2 מתחנות כוח פחמיות וגז (עשרות אלפי טונות ומיליוני קוב, בהתאמה). · החסמים המרכזיים להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל הם אי-חתימתה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), ובעיות בטיחותיות הנוגעות לאיומי טילים והצורך להוכיח עמידות בפני פגיעה עוינת. · טכנולוגיות חדשות כמו כורים מודולריים קטנים (SMRs) ואף 'מיקרו-כורים' ניידים, עשויות להציע פתרונות אנרגיה במקומות מבודדים או כתחליף לגנרטורים. · למרות שמה הרע, אנרגיה גרעינית נחשבת לאחת ממקורות האנרגיה הנקיים והבטוחים ביותר הקיימים, כל עוד נשמרים נהלי בטיחות קפדניים.
פרק 42 - תשתיות חלק ג' - שרשרת החשמל
3 בדצמבר 202329 דק׳אורחים:אמיר לבנהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה, אמיר לבנה, סמנכ״ל אסטרטגיה וחדשנות בחברת החשמל, מסביר לעומק על ״הברזלים״ של משק החשמל בישראל. הוא מפרט את ארבעת מרכיבי שרשרת החשמל - ייצור, הולכה, חלוקה והספקה - ומתאר את השינויים שעברה החברה בעקבות הרפורמה והכנסת התחרות. הפרק עוסק באתגרים של הפיכת הרשת המסורתית לרשת חכמה ודיגיטלית, כזו שתוכל לתמוך במעבר לאנרגיות מתחדשות ובתחבורה חשמלית, וחושף את הטכנולוגיות החדשניות שבשימוש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- משק החשמל מורכב מארבע חוליות מרכזיות: ייצור, הולכה (מתח-על), חלוקה (רשת עירונית), והספקה (קשר עם הלקוח). הרפורמה התמקדה בהכנסת תחרות בעיקר בקצוות השרשרת - בייצור ובהספקה.
- בעקבות הרפורמה במשק, חברת החשמל מייצרת כיום פחות ממחצית מהחשמל בישראל (כ-45%), לאחר מכירת תחנות כוח מרכזיות לידיים פרטיות.
- רשת החשמל המסורתית היא צוואר בקבוק במעבר לכלכלה דלת פחמן. היא חייבת להפוך ל'רשת חכמה' באמצעות דיגיטציה וחיישנים כדי לנהל ריבוי מקורות אנרגיה וצרכנים חדשים כמו רכב חשמלי.
- אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא איתור תקלות. כיום, ללא טכנולוגיות ניטור מתקדמות, חברת חשמל עדיין נדרשת לשלוח עובד שיסרוק פיזית קו חשמל כדי לאתר את מקור התקלה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה, אמיר לבנה, סמנכ״ל אסטרטגיה וחדשנות בחברת החשמל, מסביר לעומק על ״הברזלים״ של משק החשמל בישראל. הוא מפרט את ארבעת מרכיבי שרשרת החשמל - ייצור, הולכה, חלוקה והספקה - ומתאר את השינויים שעברה החברה בעקבות הרפורמה והכנסת התחרות. הפרק עוסק באתגרים של הפיכת הרשת המסורתית לרשת חכמה ודיגיטלית, כזו שתוכל לתמוך במעבר לאנרגיות מתחדשות ובתחבורה חשמלית, וחושף את הטכנולוגיות החדשניות שבשימוש.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
משק החשמל מורכב מארבע חוליות מרכזיות: ייצור, הולכה (מתח-על), חלוקה (רשת עירונית), והספקה (קשר עם הלקוח). הרפורמה התמקדה בהכנסת תחרות בעיקר בקצוות השרשרת - בייצור ובהספקה. · בעקבות הרפורמה במשק, חברת החשמל מייצרת כיום פחות ממחצית מהחשמל בישראל (כ-45%), לאחר מכירת תחנות כוח מרכזיות לידיים פרטיות. · רשת החשמל המסורתית היא צוואר בקבוק במעבר לכלכלה דלת פחמן. היא חייבת להפוך ל'רשת חכמה' באמצעות דיגיטציה וחיישנים כדי לנהל ריבוי מקורות אנרגיה וצרכנים חדשים כמו רכב חשמלי. · אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא איתור תקלות. כיום, ללא טכנולוגיות ניטור מתקדמות, חברת חשמל עדיין נדרשת לשלוח עובד שיסרוק פיזית קו חשמל כדי לאתר את מקור התקלה.
פרק 41 - תשתיות חלק ב' - דלק ותזקיקים
19 בנובמבר 202325 דק׳אורחים:סלאבה המפולסקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק המעניק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של משק האנרגיה והדלק בישראל. סלאבה המפולסקי, ראש מטה חברת תש"א, מסביר את כל התהליך שעובר הדלק מהרגע שהוא מגיע באוניות כנפט גולמי, דרך תהליך הזיקוק ל"תזקיקים" ועד להובלתו ברשת צינורות תת-קרקעית ארצית. השיחה נוגעת בחשיבות האסטרטגית של תשתיות אלו לביטחון המדינה, המודל העסקי של החברה הממשלתית, והיערכותה לעתיד האנרגיה שיתבסס על מקורות חדשים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ישראל נחשבת "אי אנרגטי" והיא תלויה לחלוטין בייבוא נפט גולמי דרך הים, מה שמדגיש את החשיבות הקריטית של מלאי חירום אסטרטגי.
- רוב הדלק בישראל משונע ברשת צינורות תת-קרקעית באורך של כ-850 ק"מ, ולא במכליות כביש, כדי להבטיח אספקה יעילה ובטוחה.
- עלות התשתית של הובלת ואחסון הדלק על ידי תש"א מהווה רכיב זניח במחיר הסופי לצרכן - כ-0.17% בלבד, בסביבות אגורה אחת לליטר.
- תחנות כוח גדולות בישראל מחויבות להיות "דו-דלקיות", כלומר להחזיק יכולת גיבוי להפעלה על סולר למקרה של תקלה באספקת הגז הטבעי.
- מעבר בין מקורות אנרגיה דומיננטיים (כמו מפחם לנפט, או מנפט לגז) הוא תהליך היסטורי איטי מאוד, הנמשך עשרות שנים ואף מספר דורות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק המעניק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של משק האנרגיה והדלק בישראל. סלאבה המפולסקי, ראש מטה חברת תש"א, מסביר את כל התהליך שעובר הדלק מהרגע שהוא מגיע באוניות כנפט גולמי, דרך תהליך הזיקוק ל"תזקיקים" ועד להובלתו ברשת צינורות תת-קרקעית ארצית. השיחה נוגעת בחשיבות האסטרטגית של תשתיות אלו לביטחון המדינה, המודל העסקי של החברה הממשלתית, והיערכותה לעתיד האנרגיה שיתבסס על מקורות חדשים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ישראל נחשבת "אי אנרגטי" והיא תלויה לחלוטין בייבוא נפט גולמי דרך הים, מה שמדגיש את החשיבות הקריטית של מלאי חירום אסטרטגי. · רוב הדלק בישראל משונע ברשת צינורות תת-קרקעית באורך של כ-850 ק"מ, ולא במכליות כביש, כדי להבטיח אספקה יעילה ובטוחה. · עלות התשתית של הובלת ואחסון הדלק על ידי תש"א מהווה רכיב זניח במחיר הסופי לצרכן - כ-0.17% בלבד, בסביבות אגורה אחת לליטר. · תחנות כוח גדולות בישראל מחויבות להיות "דו-דלקיות", כלומר להחזיק יכולת גיבוי להפעלה על סולר למקרה של תקלה באספקת הגז הטבעי. · מעבר בין מקורות אנרגיה דומיננטיים (כמו מפחם לנפט, או מנפט לגז) הוא תהליך היסטורי איטי מאוד, הנמשך עשרות שנים ואף מספר דורות.
פרק 40 - תשתיות חלק א' - גז טבעי
5 בנובמבר 202328 דק׳פרק 39 - איך אנרגיה קשורה למלחמה ושלום?
15 באוקטובר 202325 דק׳פרק 38 - תעופה חשמלית
10 בספטמבר 202326 דק׳AI & פרק 37 - שוק האנרגיה
27 באוגוסט 202328 דק׳
פודקאסטים דומים
?מה החזון שלך
Dr. Nikolay (Noy) Tabah
Morphisec - הגנה אמיתית מהתקפות סייבר
Morphisec
רברס עם פלטפורמה
רברס עם פלטפורמה
דקות או פחות 30
אביב פרנקל
Startup for Startup
Powered by monday.com
עדכוני טכנולוגיה
Meir Tsvi