[אמונה] מה יקבעו לך בראש השנה?

/ שאלות נפוצות על הפרק

למה הרב יגאל כהן מדמה את ראש השנה ויום הכיפורים לצ'קים?

לדבריו בראש השנה הקדוש ברוך הוא כותב את הצ'קים וביום הכיפורים הוא חותם עליהם, ולכן זה הזמן שבו אדם עושה כסף. מה שאדם עובד אחר כך בעבודה הוא רק הקציר של מה שזרע בסליחות, בתפילות, בצדקות ובמעשרות. באותה תמונה הוא כולל גם שידוך ובריאות ואומר לרווקות שיכול להיות שבראש השנה הזה מציירים להן את בעלן. את המסקנה המעשית הוא מנסח כרגע האמת, המאני טיים, שבו כדאי שהציור יהיה טוב.

מה הרב יגאל כהן סיפר על מה שאמר בלוויה של נכדתו?

הוא מספר שלפני כשלוש שנים, סביב אותו תאריך, נפטרה נכדתו בגיל חודשיים וחצי, ושהיא חייכה אליו לראשונה יומיים קודם. בלוויה, לדבריו, הוא אמר לבורא עולם שהוא אוהב אותו ברגע שבו הוא לוקח אותה יותר משאהב אותו ביום שהיא נולדה. הוא הוסיף תודה על החודשיים וחצי שקיבל, כי אפשר היה לא לקבל אותם בכלל, וציטט ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך. מיד אחרי הלוויה הוא הגיע לשיעור באשדוד ובכה לאורך כל השיעור, והוא מדגיש שאינו צדיק אלא לוחם שנופל וקם.

מה שתי הסגולות לעשירות שהרב יגאל כהן נותן לפני ראש השנה?

הראשונה היא ברכת המזון בכוונה: לקנות לחמנייה או פיתה, לברך המוציא ואז להשקיע חמש או שש דקות בברכת המזון, מכוח הפסוק ואכלת ושבעת וברכת. את זה הוא מכנה מדפסה של כסף ואומר שההבטחה איננה שלו אלא של מי שנתן את התורה. השנייה היא תחנונים, מכוח ואתחנן אל ה' בעת ההיא, כלומר לא להתפלל בנוסח אלא להתחנן ולבכות. הוא מבקש במפורש אל תבקש כמו טווס, ומתאר את הפה כחרב שמורידה שפע.

אילו שני סיפורים מביא הרב יגאל כהן כדי להוכיח את כוח התחנונים?

הראשון הוא על גננת מחיפה שלא היו לה ילדים 26 שנה, שהגיעה לקבר של צדיק ובכתה שם, ובלשונו שפכה את הנשמה שלה ואמרה שהיא מגדלת כל יום ילדים של אחרים וחוזרת לבית ריק. לדבריו בתוך תשעה חודשים כבר החזיקה בן ביד, וההקלטה שלה קיימת אצלו אבל הוא לא משמיע אותה כי אחריה הוא לא מסוגל לדבר. השני הוא על חייל בגולני שהיה חייב 100,000 שקל בשוק האפור, שילם 10,000 שקל ריבית בחודש וישן עם הנשק שלו מפחד, ואחרי שלוש שעות של בכי בכותל נקלע באותו ערב למסעדה שבה יהודי עשיר ממקסיקו כיסה לו את כל החוב.

מה הרב יגאל כהן מספר על הילדות שלו בשכונת התקווה?

הוא מתאר את עצמו כילד יחפן משכונת התקווה שאיש לא היה שם עליו שקל. הוא מספר שאימו הייתה מורידה נעל וקולעת בו כפכף עץ מקצה הבית, ושארבע פעמים הגיע לאיכילוב עם זעזוע מוח, ושבגיל שבע נשלח לפנימייה ולא גדל עם אבא ואימא. את כל זה הוא מסכם בהודיה מפורשת, גם על הטוב וגם על הלא טוב, ואומר שהוא ילד עם צלקות ולא ילד של שמנת. מהמקום הזה הוא מבקש מהשומעים להישאר פשוטים גם אם יתעשרו, ומצטט לא גבה ליבי ולא רמו עיניי.

מתיאור הפרק

להשתתפות ותרומה לקריית יגל ליבי, אנא היכנסו לקישור: https://donation.asakimerp.com/Campaing/?CampaingID=52241