Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמןפודקאסט של קודקאסט
15 פרקים
על התוכנית
CodeCast: העונה החדשה - טכנולוגיה, אסטרטגיה ומה שביניהן ברוכים הבאים לעונה החדשה של CodeCast! אחרי הפסקה קצרה, הפודקאסט הטכנולוגי של "קודווליו"חוזר בפורמט משודרג, מהיר וחד יותר. העונה, תומר קרסיק מארח לצידו את שי פרידמן, ויחד הם צוללים לעומק הנושאים הבוערים ביותר בעולמות הפיתוח, הארכיטקטורה והבינה המלאכותית. מה מחכה לכם בפרקים הקרובים? Deep Dive טכנולוגי: ניתוח מעמיק של הכלים והמתודולוגיות שמשנים את חוקי המשחק (מ-AI ועד ענן). פינות קבועות וחדשות: תובנות "מהשטח", המלצות על כלים ודיונים על עתיד המקצוע. אורחים מפתיעים: מומחים מהתעשייה, מובילי דעה ואנשי טכנולוגיה שיבואו לחלוק את הידע שלהם. ב
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן?
Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת קודקאסט. הפודקאסט שבוחן את הממשק האנושי בין הלחץ הטכנולוגי הגובר לבין העתיד המקצועי של עולם הפיתוח. בארכיון 15 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 15 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 23 ביולי 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
מפתח שחוק כתב פוסט אחד, ותומר ושי פתחו עליו שעה שלמה
הכל התחיל מ'פוסט שבוי' של מפתח אנונימי: הדרישה ל'דליבר במצב מגה-טורבו' בגלל ה-AI הרגה לו את התשוקה למקצוע. תומר קרסיק ושי פרידמן לא נותנים לזה לעבור, ושואלים את השאלה שכולם נמנעים ממנה - 'מאיפה מגיע הלחץ הזה? מי שם אותו, ובאיזה דרג במערכת בעצם מיוצר לחץ כזה?'
התשובה שלהם חדה: הלחץ ל'פי עשר תפוקה' מגיע מאנשי ביזנס שגילו שאפשר לבנות POC ביומיים עם כלי AI, ומבקשים את אותו קצב מהמפתחים. זו מלכודת. בקרת האיכות לא נעלמת, היא רק עוברת מקום - מהמפתח אל המנהל הטכנולוגי שעכשיו נושא באחריות על כל מה שה-AI ייצר.
השיחות נעות בין שחיקה של מפתחים, מה נשאר למעצבי UI/UX כשה-AI כותב פרוטוטייפ פונקציונלי, והשאלה איפה עובר הקו בין מפתח בינוני לבכיר בעידן הזה. זווית ישראלית של אנשים שיושבים בתוך התעשייה, לא צופים בה מבחוץ.
הפודקאסט שבוחן את הממשק האנושי בין הלחץ הטכנולוגי הגובר לבין העתיד המקצועי של עולם הפיתוח.
המנחה
המנחים תומר ושי, ואליהם מצטרף בהמשך שי פרידמן, הם דמויות מנוסות בתעשיית הטכנולוגיה בעלות ראייה ביקורתית ומקצועית. הם מאופיינים בחיבור הדוק לשטח, ביכולת לנתח תהליכים מורכבים בראייה עסקית וטכנית משולבת, ובגישה אנושית ומתעניינת כלפי האורחים שלהם.
הסגנון
התוכנית בנויה כשיחות עומק עם אנשי מקצוע בכירים, בשילוב פינות טכנולוגיות המציגות כלים חדשים. הטון הוא מקצועי, קצבי וענייני, המשלב ניתוח פילוסופי של השפעת הטכנולוגיה עם פרקטיקה יומיומית של מפתחים וארכיטקטים.
תובנות הזהב מהארכיון
- המהפכה הטכנולוגית אינה מבטלת את התכנות, אלא מעבירה את נטל האחריות והבקרה למנהלים הטכנולוגיים.
- קיימת מלכודת מובנית בשימוש ב-AI לפיתוח מהיר של POC, היוצרת ציפיות לא ריאליות למשק העבודה השוטף.
- ככל שהיכולת הטכנולוגית עולה, הערך של הבנת הקונטקסט האנושי והעסקי הופך למבדיל הקריטי בין מפתח בינוני לבכיר.
- פיתוח מוצלח בעידן ה-AI דורש מיומנויות חדשות בתכנון, הגדרת דרישות ובקרה אנושית הדוקה.
התוכנית מיועדת למפתחים, מנהלי צוותים, ארכיטקטים ויזמים המבקשים להבין את השפעות הטכנולוגיה על המקצוע ולמצוא איזון בין חדשנות לפרקטיקה.
השאלות הבולטות בארכיון
איך ניתן לבצע ביקורת איכותית ויעילה על כמויות עצומות של קוד ומידע שנוצרים על ידי כלים מבוססי AI?
האם מיקרוסרביסים הם עדיין הפתרון הנכון לניהול מערכות מורכבות בעולם שבו AI מכתיב קצב פיתוח מהיר ואוטומציה רחבה?
איך ניתן לתגמל ולשמר עובדים שמביאים ערך מוסף משמעותי מעבר למשימותיהם הרגילות, מבלי ליצור ציפיות לא ריאליות או חוסר איזון בארגון?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
שיחות של תומר קרסיק ושי פרידמן עם מפתחים בכירים על איך AI משנה את היומיום של אנשי הפיתוח - לטובה ולרעה.
- מפתח כתב פוסט על שחיקה: הלחץ לספק קוד פי עשרה מהר יותר בזכות AI הרג לו את התשוקה למקצוע. השאלה בפרק - 'מאיפה מגיע הלחץ הזה ומי שם אותו?'
- מנהלים לא-טכנולוגיים מגלים את הכלים ומתחילים לדרוש קצבים לא ריאליים מצוותי הפיתוח
- טעות בקוד שנכתב על ידי AI הובילה לאסון פיננסי - ומכאן דיון על איך בכלל עושים ביקורת קוד כשהתפוקה מזנקת
- תפקיד מעצב ה-UI/UX משתנה: פרוטוטייפ כבר אינו מצגת חכמה אלא קוד פונקציונלי שמעצבים כותבים בפרומפטים
מפתח אחד כתב פוסט שתפס תהודה: בזכות ה-AI הוא מספק עכשיו פי עשרה יותר, אבל המקצוע איבד את הטעם. בפרק הפותח של העונה גליה בהיר ואיליה הולץ יושבים עם תומר קרסיק ושי פרידמן ומפרקים בדיוק את זה - "מאיפה מגיע הלחץ הזה? מי שם עליו את הלחץ? באיזה דרג במערכת בעצם מיוצר כזה לחץ?"
הרבה מהמתח חוזר לאותה נקודה: מנהלים ואנשי עסקים שאינם טכנולוגיים מגלים את הכלים, רואים דמו מרשים, ומתרגמים אותו מיד לציפיות וקצבים שאי אפשר לעמוד בהם.
בפרק אחר נכנס לחדר סיפור פחות נעים - טעות בקוד שנכתב על ידי בינה מלאכותית שהובילה לאסון פיננסי. מכאן השיחה גולשת לשאלה מעשית שמטרידה כל צוות עכשיו: איך עושים ביקורת קוד כשהתפוקה מזנקת והמתכנתים כבר עייפים מלסקור.
וגם הצד של העיצוב מקבל מקום. גיל איילון, CTO במונקי-טק, מתאר איך תפקיד מעצב ה-UI/UX זז: פרוטוטייפ כבר לא מצגת אלא קוד שרץ, והמעצב כותב אותו בפרומפטים.
זה פודקאסט למי שבתוך זה - מפתחים, ארכיטקטים, מובילי צוותים - שרוצים לשמוע איך עמיתים מהתעשייה באמת מתמודדים עם הסערה, בלי הייפ ובלי קלישאות.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
חוכמת הבדיעבד - חשיבות אנשי התשתית בתהליך הפיתוח | פרק 3
פרקים אחרונים
חוכמת הבדיעבד - חשיבות אנשי התשתית בתהליך הפיתוח | פרק 3
23 ביולי 202440 דק׳מלחמה, שגרה ויוטיוב - מיומנו של מתכנת, לוחם ויוטיובר | פרק 2
23 ביוני 202436 דק׳"כולם מדברים AI" - תומר קרסיק מארח את ברק מור | פרק 1
2 במאי 202434 דק׳עוצרים, לומדים וממשיכים: ליאור ששון על הדרך מפיתוח לדבאופס | פרק 5
18 בדצמבר 202427 דק׳הדרך הארוכה להצלחה בין לילה: סיפורו של ארכיטקט תוכנה יוצא דופן | פרק 4
12 בספטמבר 202430 דק׳בינה מלאכותית, פילוסופיה וצ'סטר ציטה (מזניב): שי פרידמן ותומר קרסיק בפרק איחוד
29 במרץ 202639 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק מיוחד וחגיגי של קודקאסט שבו שי פרידמן ותומר קרסיק חוזרים להגשה משותפת. הפרק נע בין סיינס-פיקשן למציאות - מודל AI ששולח מיילים פילוסופיים על תודעה ועד מחוות הוליוודיות - ומגיע לדיון על 'פרדוקס הפריון' של הבינה המלאכותית ועל הסכנה שבקוד מהיר וגרוע. למפתחים ולמתעניינים בטכנולוגיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קוד גרוע שנכתב מהר הוא 'ריבית דריבית' מסוכנת.
- האם אנחנו בדרך להפוך ל'מדליקי הפנסים' של המאה ה-21 בעידן ה-AI?
פרק פוסט כנס: שי ותומר בהאנגאובר מכנס ארכיטצ'ר נקסט
21 ביוני 202659 דק׳האם הבינה המלאכותית תהפוך את המפתחים לאנשי מוצר? (ועל מלחמת הסייבר החדשה)
7 ביוני 202649 דק׳מיקרוסרביסים, סופר ריפוס, בינה מלאכותית ומה שביניהם
24 במאי 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המשתתפים דנו באתגרים המרכזיים של מערכות מיקרוסרביסים, במיוחד בניהול דוקומנטציה ומיפוי מערכות גדולות, והציעו שימוש בבינה מלאכותית ככלי עזר לשיפור התחזוקה והבקרה. הם הציגו את הקושי בלשמור על סינגל סורס אוף טרות׳ ועדכון דוקומנטציה במערכות מבוזרות עם עשרות מיקרוסרביסים. כמו כן, נדונה השפעת הבינה המלאכותית על קצב הפיתוח והלחצים שנוצרים על המפתחים והמנהלים, לצד דוגמאות לכלים מתקדמים לשיפור איכות החיים והפיתוח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- לחץ העבודה והדרישות המוגברות בעקבות שילוב AI גורמים לשחיקה מקצועית ופוגעים בתשוקה לפיתוח.
- ניהול דוקומנטציה במערכות מיקרוסרביסים גדולות הוא אתגר משמעותי, במיוחד כשאין סינגל סורס אוף טרות׳ מעודכן.
- AI יכול לסייע ביצירת מפות מערכת מדויקות ובאבחון שינויים במערכות מבוזרות, אך עדיין יש צורך בפיקוח אנושי.
- מיקרוסרביסים לא ייעלמו גם בעידן ה-AI, כי עדיין דרוש פיקוח, תחזוקה והבנה עמוקה של המערכת.
- כלים לשיפור תמונות ישנות באמצעות AI מדגימים כיצד הטכנולוגיה יכולה להשפיע גם על תחומים רגשיים ואישיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד משפיע השימוש בכלי AI על תחושת המפתח כלפי תהליך הפיתוח והלמידה המקצועית?
המפתח המתואר בפוסט מרגיש מותש ומאבד את התשוקה כי הדרישות נעשו בלתי הגיוניות והכל צריך להיעשות במהירות גבוהה מאוד, תוך שימוש בכלי AI שמחליפים את תהליך התכנות המסורתי, מה שמוביל לתחושה שזה כבר לא תכנות אמיתי ולקושי להתפתח מקצועית.
▾מהם האתגרים המרכזיים בניהול דוקומנטציה ומיפוי מערכות מיקרו-סרוויסים כפי שהוצגו בשיחה?
האתגר הגדול הוא שמערכות מיקרו-סרוויסים גדולות כוללות עשרות עד אלפי סרוויסים, והדוקומנטציה לא תמיד מעודכנת או מדויקת, מה שמקשה על הבנת המערכת, ומצריך פתרונות כמו יצירת מפות דינמיות ומותאמות ל-LLM כדי לשפר את התחזוקה והניווט במערכת.
▾איך AI יכול לסייע בשיפור תחזוקת מערכות מיקרו-סרוויסים גדולות, ומהם המגבלות הנוכחיות?
AI יכול לעזור ביצירת מפות עדכניות של המערכת ובמתן מידע קוהרנטי לשינויים בקוד, אך קיימת מגבלה של חלון הקונטקסט של המודלים המתקדמים שמקשה על כיסוי מלא של מערכות גדולות, ולכן יש צורך בטכניקות נוספות לשימור איכות ותחזוקה.
▾מהי הדילמה סביב השימוש במיקרו-סרוויסים לעומת מונוליט במציאות של פיתוח מונחה AI?
הדיון מראה שמונוליט אינו מילה גסה ויש לו יתרונות בתחזוקה, אך מיקרו-סרוויסים מאפשרים הפרדה טובה יותר של תחומי אחריות, למרות האתגרים של סאגה, טרנזקציות מבוזרות וקונסיסטנטיות, והטכנולוגיה החדשה דורשת עדיין פיקוח ותחזוקה מקצועית.
▾כיצד כלי AI מתקדמים משפיעים על תחום השיקום והתמונות הישנות, לפי השיחה?
כלי AI כמו upsynet.ai מאפשרים שיפור משמעותי של תמונות ישנות באיכות נמוכה, כולל הגדלה והסרת רעשים, מה שיכול להחיות זיכרונות משפחתיים ואף לשפר איכות של צילומי רנטגן רפואיים, מה שמדגים את הפוטנציאל של AI לשפר איכות חיים.
איך משנה הבינה המלאכותית את עולם העיצוב וחווית המשתמש? וצעצועים!
10 במאי 20261 שע׳ 6 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק של קודקאסט שבו תומר קרסיק ושי פרידמן מארחים את גיל איילון לשיחה על המפגש בין פיתוח מתקדם לעיצוב עתידני. גיל חושף איך כלי AI חדשים מאפשרים 'לשחק' עם ממשקים ולייצר אפליקציות עובדות מתוך תיאור פשוט, ולמה תהליכים שנמשכו חודשים נראים היום כמו בנייה בקוביות. למפתחים ומעצבי UX.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כלי ה-AI הופכים תהליכי עבודה שנמשכו חודשים למשהו שנראה כמו בנייה בקוביות.
- אפשר לייצר אפליקציה עובדת מתוך תיאור פשוט - הקוד והעיצוב הופכים למגרש משחקים.
סוף עידן החדשות המסורתיות? ליאור (הנינג'ה) על ניהול קהילה, טלגרם וסינון פייק ניוז בעידן הבינה מהלאכותית
27 באפריל 202655 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ליאור מנהל ערוץ טלגרם חדשות 360, המתמקד בחדשות אמינות ומדויקות עם כ-20 אלף עוקבים. הערוץ פועל בשיתוף פעולה עם הצנזורה הצבאית ומבצע בדיקות אמינות קפדניות, כולל שימוש בכלי AI לזיהוי פייק ניוז. הערוץ מתבסס על מקורות רבים, בעיקר בערבית וברוסית, ומספק התראות בזמן אמת, למשל על שיגורי טילים. השיחה כוללת התייחסות לאתגרים בשימוש בבינה מלאכותית, כמו טעויות בקוד שגרמו להפסדים כספיים, והחשיבות של ביקורת אנושית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חדשות בטלגרם מגיעות במהירות גבוהה יותר מאשר אתרי אינטרנט וטלוויזיה, מה שמסביר את הפופולריות שלהם.
- ערוץ חדשות 360 שומר על איזון פוליטי ומנסה להציג מגוון דעות ללא נטייה ברורה.
- שימוש בכלי AI לכתיבת קוד או בדיקת אמינות יכול להוביל לטעויות משמעותיות, ויש צורך בביקורת אנושית מתמדת.
- הערוץ עובד בשיתוף פעולה עם הצנזורה הצבאית ומקפיד לא לפרסם ידיעות רגישות לפני אישור.
- הערוץ מפעיל בוטים בטלגרם לניהול התוכן והתגובות, ומדגיש את היתרון של הטלגרם ככלי תקשורת גמיש ואנונימי יחסית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך מנהלי ערוץ הטלגרם חדשות 360 מבצעים סינון ואימות של ידיעות ותמונות לפני פרסומן?
ליאור והצוות עוברים כל ידיעה דרך אישור צנזורה צבאי, בודקים מקורות, משתמשים בכלים לזיהוי תמונות מזויפות ב-AI, ומבצעים בדיקות מהירות כדי לוודא אמינות לפני פרסום.
▾באיזה אופן משתמשים בערוץ חדשות 360 בבוטים בטלגרם לניהול הערוץ ולשמירה על איכות התוכן?
הערוץ מפעיל בוטים לחתימה אוטומטית על ידיעות, בוטים לדיווח על תגובות לא נאותות, בוטים לקבלת ידיעות מדובר צה"ל ופיקוד העורף, וכן בוטים לניהול קבוצות שמאפשרים השתקה ומחיקה של תכנים בעייתיים.
▾כיצד מתמודדים בערוץ חדשות 360 עם כמות המידע העצומה והסיכון לטעויות או פייק ניוז בעידן הבינה המלאכותית?
הצוות משתמש ב-AI כדי לבדוק אמינות ידיעות, מחפש קישורים למקורות אמינים, מבצע חיפושים נוספים, ומפעיל שיקול דעת אנושי כדי להימנע מפרסום מידע שגוי או לא מאומת.
▾מהם היתרונות והחסרונות של צריכת חדשות דרך ערוצי טלגרם כמו חדשות 360 לעומת חדשות מסורתיות?
היתרון המרכזי הוא המיידיות - ידיעות מגיעות תוך שניות מרגע האירוע, וכן מגוון פרספקטיבות שמאפשרות להרכיב תמונת מציאות אישית. החיסרון הוא הצורך במעקב קפדני אחר אמינות בשל פוטנציאל לפייק ניוז.
▾כיצד מתבצעת ההתראה המקדימה על שיגורי טילים בערוץ חדשות 360 ומה האתגרים בתהליך זה?
הערוץ מקבל מידע ישירות מאדם שמדווח מפיקוד העורף, שמזהה שיגורים ומעביר אותם ידנית או באמצעות כפתור. התהליך אינו אוטומטי לחלוטין, ויש צורך בשיקול דעת כדי לא להטריד את הציבור מוקדם מדי.
איך גוגל המציאה את ג'ימייל בטעות? (ויצחק גולדסטנד על המהפכה המולטי-מודאלית)
12 באפריל 202649 דק׳אורחים:יצחק גולדסטנדלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יצחק גולדסטנד, פילד CTO בחברת קלאודקס, דן בתגמול עובדים על יוזמות שמעלות את יעילות המוצר ומדגיש את החשיבות בשימור עובדים מצטיינים. הוא מתאר את האבולוציה של תחום הענן וה-AI, ומצביע על המעבר לעידן שבו ה-AI הופך לכלי מרכזי בכל תחומי החיים, כולל שילוב עם רובוטיקה ומודלים מולטי-מודאליים. הוא מדגיש את החשיבות ב-Human Supervised AI ואת הפוטנציאל של AI agents שיכולים לנהל תפקידים בארגונים. יצחק מתייחס גם להשפעות הגיאופוליטיות והכלכליות של AI ומדבר על הצורך בהבנה עמוקה של הטכנולוגיה לעתיד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תגמול עובדים על יוזמות טכנולוגיות צריך להיות מותאם אישית ולאו דווקא כספי בלבד, כולל הכרה פומבית ותמיכה רגשית.
- ה-AI עובר מאבני בניין טכנולוגיים פשוטים לעולם מולטי-מודאלי שמשלב טקסט, וידאו, קול וחומרה פיזית כמו רובוטים.
- הקונספט של "everything company" מייצג חברה שמשלבת AI בכל תחומי הפעילות שלה, מה שמוביל לשינוי מהותי במבנה התעשייה והחברה.
- היכולת של AI לסגור לופים עם משוב אנושי (Human Supervised) היא קריטית למניעת טעויות ולשיפור מתמיד של המודלים.
- השימוש ברובוטים וב-AI בשוק הסיני כבר מתקדם מאוד, מה שמצביע על פערים טכנולוגיים בין אזורים גאוגרפיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד יצחק גולדסטנד מתאר את תפקידו כ'פילד CTO' ומה היתרונות שהוא רואה בתפקיד זה?
יצחק מסביר כי פילד CTO הוא תפקיד פוסט-סיילסי שמאפשר לו לשמור על קשר ישיר עם הלקוחות ולהשפיע ישירות עליהם, תוך שהוא משלב בכירות וראייה רוחבית. הוא נהנה מהשפעה ישירה על פרויקטים מגוונים, כולל עבודה עם הממשלה וביטחון, ומדגיש את הערך שבהשארות קרוב לשטח וללקוחות.
▾מה הייתה ההקבלה שיצחק עושה בין האבולוציה של שפות התכנות להתפתחות של AI ו-AGENTIC DEVELOPMENT?
יצחק משווה את המעבר משפות מכונה לשפות עיליות בתכנות להתפתחות של AI, ומדגיש כי כיום אנחנו עדיין בחיתולים של תחום ה-AGENTIC DEVELOPMENT, בדומה למעבר משפות נמוכות לשפות מתקדמות. הוא מציין שהעולם נמצא בתחילת עידן שבו ה-AI הופך לשפת התכנות הבאה, ומדגיש את הצורך בהבנת האבולוציה הזו.
▾כיצד מתארים בפרק את ההמצאה של ג'ימייל בגוגל ומה הקשר ל'יום בשבוע' של השקעה ביוזמות עובדים?
יצחק מספר שבגוגל היה יום בשבוע שבו העובדים יכלו להשקיע בפרויקטים אישיים, מה שהוביל להמצאת ג'ימייל. היוזמה הזו אפשרה לעובדים לפתח רעיונות מחוץ למסגרת העבודה הרגילה, והדוגמה של ג'ימייל מדגימה כיצד השקעה ביוזמות פרטיות יכולה להניב תוצרים משמעותיים.
▾מהן התובנות של יצחק לגבי שיטות תגמול לעובדים שמציעים שיפורים משמעותיים במוצר?
יצחק מדגיש כי תגמול לא חייב להיות כספי בלבד, ויכול לכלול הכרה פומבית, בונוסים או הטבות מותאמות אישית. הוא מציין כי חשוב לשמר עובדים טובים ולהעריך את תרומתם, אך לא בהכרח להעניק תגמול על כל שיפור, אלא להראות שאכפת מהעובד ולתת לו תחושת שייכות וערך.
▾כיצד מתארים את המהפכה המולטי-מודאלית בתחום הבינה המלאכותית והקשר שלה למוצרים כמו סמסונג בולי ואופטימוס של טסלה?
הפרק מתאר את המעבר למולטי-מודאליות שבה AI לא מתמקד רק בטקסט אלא גם בווידאו, קול, וממשקים פיזיים. דוגמה לכך היא סמסונג בולי, רובוט כדורי שמבצע פעולות בבית כמו ניקוי והקרנת תוכן, ואופטימוס של טסלה, רובוט דמוי אדם שמשמש לשימושים פנימיים בחברה. המהפכה הזו משנה את האינטראקציה עם הטכנולוגיה ומציגה שילוב של חומרה ותוכנה מתקדמת.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מCodecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הייטק וסטארטאפים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 15 הפרקים של Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-15 הפרקים של Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן הופכים למגזין?
- 15 פרקים = 15 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של Codecast - מדברים טכנולוגיה עם תומר קרסיק ושי פרידמן, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
קבינטה – קבינט ביטחוני פמיניסטי
עוגן לעתיד
נוער ישראל מדבר
נוער ישראל
כוח להשחית - פודקאסט "העין השביעית"
העין השביעית
אביב מתעורר
אביב עגיב
תיק טוק
וואלה
זוגיות, משברים ו - ADHD
מורן סמון