זום אין | עם תומר אביטל
240-Shniot
95 פרקים
על התוכנית
זום אין הוא פודקאסט בהנחייתו של העיתונאי והאקטיביסט, תומר אביטל, הבוחן בעזרת מומחיות ומומחים ממגוון תחומים את המציאות הישראלית, דרך פריזמה ליברלית. בפודקאסט מתארחים מיטב הדוברים והדוברות, בו פרסו את משנתם.ן בנושאי ליבה בחברה הישראלית, במשך ארבע דקות וכאן צוללים עמוק יותר אל ליבת הנושא.
מה זה זום אין | עם תומר אביטל?
זום אין | עם תומר אביטל הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת 240-Shniot. הפודקאסט מציע ניתוח מעמיק וביקורתי של נקודות הממשק בין טכנולוגיה, עיתונות ואקטיביזם לבין מוסדות השלטון בישראל, ומספק תובנות על האתגרים וההזדמנויות לשמירה על דמוקרטיה בעידן הדיגיטלי. בארכיון 95 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-43 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 95 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-43 דקות |
| הפרק האחרון | 26 באפריל 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
מי אנחנו בוטחים בו יותר, מאסק וצוקרברג או ערוץ טלגרם אנונימי
תומר אביטל מנהל שיחות חדות על הנקודה שבה טכנולוגיה, עיתונות ושלטון נפגשים. מומחית ממכון ברנדייס שואלת בפרק אחד אם עדיף לעבור מבדיקת עובדות בדיעבד להטלת מחיר כבד על מי שמפיץ שקרים במכוון.
עיתונאי חוקר מתאר את העבודה כעבודת נמלים שוחקת של שליחות ציבורית, ושואל את עצמו בלילה אם הכתבה שעשה תרמה למישהו - לא רייטינג, אלא תועלת לאזרח בפריפריה שאין לו גישה למוקדי כוח.
השאלה שמהדהדת: אם השלטון המקומי הוא הגוף הקרוב ביותר לאזרח, איך ייתכן שב-26 אחוז מהרשויות אין אפילו אופוזיציה או עיתונות שמפקחת.
הפודקאסט מציע ניתוח מעמיק וביקורתי של נקודות הממשק בין טכנולוגיה, עיתונות ואקטיביזם לבין מוסדות השלטון בישראל, ומספק תובנות על האתגרים וההזדמנויות לשמירה על דמוקרטיה בעידן הדיגיטלי.
המנחה
תומר אביטל הוא מנחה בעל עניין עמוק בענייני ציבור, חשיפת שחיתות והשפעת כוחות פוליטיים וטכנולוגיים על החברה. הוא ניגש לשיחות מנקודת מבט ביקורתית, הדוגלת בעיתונות חוקרת, אקטיביזם אזרחי ומאבק למען הדמוקרטיה.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בראיונות עומק עם מומחים ופעילים מתחומי החברה, הטכנולוגיה והעיתונות. הסגנון הוא חוקר וביקורתי, מנתח באופן מעמיק תופעות חברתיות ופוליטיות מורכבות בקצב מתון, ומתמקד בפרקטיקות ובמשמעויות מאחורי הקלעים.
תובנות הזהב מהארכיון
- ישראל נותרה מאחור בחקיקה ובמודעות להתמודדות עם מניפולציות דיגיטליות, מה שמחליש את האמון במוסדות הדמוקרטיים.
- עיתונות חוקרת אמיתית היא עבודת נמלים קשה של שליחות ציבורית, הנבדלת מעיתונות רייטינג והשפעה דיגיטלית.
- ריכוזיות כוח אדיר בידי חברות טכנולוגיה ומונופולים מקומיים עומד בסתירה ליכולת לקיים דמוקרטיה יציבה ובריאה.
- השיח הדיגיטלי מזוהם באופן שיטתי על ידי בוטים ו'מכונות רעל' שמטרתן לערער אמון וליצור מצגי שווא של פופולריות.
- קיום דמוקרטיה מודרנית דורש מעבר ממגננה פסיבית של בדיקת עובדות להתקפה אקטיבית והטלת אחריות על הפלטפורמות ועל מפיצי השקרים.
התוכנית מתאימה לכל מי שמעוניין להעמיק את הבנתו במורכבות הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הון-שלטון-עיתון, והשפעת הטכנולוגיה על השיח הציבורי, ומחפש תובנות על דרכים להשפיע ולפעול לשינוי.
השאלות הבולטות בארכיון
האם אנחנו בוטחים יותר באילון מאסק ומרק צוקרברג שיגידו לנו מה האמת, או בערוץ טלגרם אנונימי?
כשאתה שואל את עצמך הבוקר או בלילה למה אני במקצוע הזה האם הכתבה שעשיתי תורמת למשהו יותר טוב למישהו
איך את מסבירה את זה שהוא בחר את הפתרון הכי גרוע מכולם?
איך אתה משווה את הכמות בלגן הזה שיש בתקשורת המסורתית לעומת רשתות חברתיות?
אם השלטון המקומי הוא הגוף הכי קרוב לאזרח, איך ייתכן שב-26 אחוז מהרשויות אין אפילו אופוזיציה או עיתונות שמפקחת עליו?
האם ניתן להניח שגורמים זרים עומדים מאחורי הפעילות הזו, והאם לראש הממשלה יש אחריות לעצור אותה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
פודקאסט העוסק באיומים על הדמוקרטיה בעידן הדיגיטלי וקורא לרגולציה ממשלתית כדי להילחם בדיסאינפורמציה ומניפולציות ברשתות החברתיות.
בפרק מארח תומר אביטל את מאיה אילני ממכון ברנדייס לדיון על השפעת הטכנולוגיה והאלגוריתמים על הדמוקרטיה והבחירות. אילני מסבירה מדוע ישראל נותרה מאחור בחקיקה וכיצד מניפולציות ושקרים ברשתות מחלישים את האמון במוסדות השלטון. השיחה סוקרת מגמות גלובליות לרגולציה של חברות הטכנולוגיה ומציעה מעבר ממגננה של בדיקת עובדות להתקפה אקטיבית והטלת אחריות על הפלטפורמות.
- יש לעבור משיטת הדי-בנקינג (בדיקת עובדות לאחר מעשה) להטלת מחיר כבד על גופים שמפיצים שקרים ומניפולציות במכוון.
- חוקי תעמולת הבחירות בישראל אינם מעודכנים מאז שנות ה-50 ואינם נותנים מענה לזירה הדיגיטלית המודרנית.
- קמפיינים מכוונים מערערים את האמון במוסדות הדמוקרטיים ובשומרי הסף, ומפנים את הציבור להסתמך באופן בלעדי על האלגוריתמים של הרשתות החברתיות.
- הצטברות כוח אדיר ועושר בידי קומץ בעלי חברות טכנולוגיה עומדת בסתירה ליכולת לקיים דמוקרטיה יציבה.
האם אנחנו בוטחים יותר באילון מאסק ומרק צוקרברג שיגידו לנו מה האמת, או בערוץ טלגרם אנונימי?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
גיל פלדמן חושף את הבוטים של נתניהו ואיך משתמשים נגדנו בנתונים! | זום אין ״אמת או פייק״
פרקים אחרונים
גיל פלדמן חושף את הבוטים של נתניהו ואיך משתמשים נגדנו בנתונים! | זום אין ״אמת או פייק״
26 באפריל 202638 דק׳המרדים מאיר את עיננו: איך נלחמים בפייק שברשתות | עם ד״ר יוחאי רביב
19 באפריל 202631 דק׳מי שומר עלינו מהבינה המלאכותית: איתמר שחר והקרב על עתיד ה־AI
5 באפריל 202633 דק׳פייק ריפורטר - יחידת העל לפירוק השקרים בעידן הבינה המלאכותית | עם ניר רוזן
29 במרץ 202644 דק׳אורחים:לוסיל בלקרמןבתוך הראש של הליכוד: אושר שקלים בשיחה עם תומר אביטל
21 ביוני 202656 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארח תומר אביטל את העיתונאי החוקר אבנר רופשטיין לשיחה על מהות העיתונות החוקרת בעידן הנוכחי. השניים דנים בהבדל בין עיתונות מבוססת שליחות לבין עיתונות המכוונת לפרסום. רופשטיין מסביר על העבודה השחורה והקשה שמאחורי התחקירים, ועל החשיבות של עיתונות כקול עבור הציבור. הפרק מיועד למי ששוקל להשתלב בתחום ומבקש להבין את הכלים והמשמעות של עבודה עיתונאית בשטח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עיתונות חוקרת אמיתית היא עבודת נמלים שוחקת שנועדה לתקן עולם ולשמש כלי עבור אזרחים שאין להם גישה למוקדי כוח.
- קיימת ירידה במספר העיתונאים הרואים במקצוע שליחות ציבורית אל מול אלו המכוונים לרייטינג ומשפיענות ברשתות החברתיות.
- התגמול המשמעותי ביותר לעיתונאי חוקר אינו רייטינג, אלא ידיעה שהתחקיר עזר לציבור הרחב בפריפריה להתמודד עם שחיתות או חוסר תקינות.
- עבודה עיתונאית חוקרת דורשת השקעה ממושכת, אימות עובדות קפדני ולעיתים הדרכת מקורות בשטח כיצד לתעד שחיתות בדרכים בטוחות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מארח תומר אביטל את העיתונאי החוקר אבנר רופשטיין לשיחה על מהות העיתונות החוקרת בעידן הנוכחי. השניים דנים בהבדל בין עיתונות מבוססת שליחות לבין עיתונות המכוונת לפרסום. רופשטיין מסביר על העבודה השחורה והקשה שמאחורי התחקירים, ועל החשיבות של עיתונות כקול עבור הציבור. הפרק מיועד למי ששוקל להשתלב בתחום ומבקש להבין את הכלים והמשמעות של עבודה עיתונאית בשטח.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
עיתונות חוקרת אמיתית היא עבודת נמלים שוחקת שנועדה לתקן עולם ולשמש כלי עבור אזרחים שאין להם גישה למוקדי כוח. · קיימת ירידה במספר העיתונאים הרואים במקצוע שליחות ציבורית אל מול אלו המכוונים לרייטינג ומשפיענות ברשתות החברתיות. · התגמול המשמעותי ביותר לעיתונאי חוקר אינו רייטינג, אלא ידיעה שהתחקיר עזר לציבור הרחב בפריפריה להתמודד עם שחיתות או חוסר תקינות. · עבודה עיתונאית חוקרת דורשת השקעה ממושכת, אימות עובדות קפדני ולעיתים הדרכת מקורות בשטח כיצד לתעד שחיתות בדרכים בטוחות.
איך אפשר לעצור את מגפת הפייק ברשתות? | עם מאיה אילני
7 ביוני 202643 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארח תומר אביטל את מאיה אילני ממכון ברנדייס לדיון על השפעת הטכנולוגיה והאלגוריתמים על הדמוקרטיה והבחירות. אילני מסבירה מדוע ישראל נותרה מאחור בחקיקה וכיצד מניפולציות ושקרים ברשתות מחלישים את האמון במוסדות השלטון. השיחה סוקרת מגמות גלובליות לרגולציה של חברות הטכנולוגיה ומציעה מעבר ממגננה של בדיקת עובדות להתקפה אקטיבית והטלת אחריות על הפלטפורמות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יש לעבור משיטת הדי-בנקינג (בדיקת עובדות לאחר מעשה) להטלת מחיר כבד על גופים שמפיצים שקרים ומניפולציות במכוון.
- חוקי תעמולת הבחירות בישראל אינם מעודכנים מאז שנות ה-50 ואינם נותנים מענה לזירה הדיגיטלית המודרנית.
- קמפיינים מכוונים מערערים את האמון במוסדות הדמוקרטיים ובשומרי הסף, ומפנים את הציבור להסתמך באופן בלעדי על האלגוריתמים של הרשתות החברתיות.
- הצטברות כוח אדיר ועושר בידי קומץ בעלי חברות טכנולוגיה עומדת בסתירה ליכולת לקיים דמוקרטיה יציבה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מארח תומר אביטל את מאיה אילני ממכון ברנדייס לדיון על השפעת הטכנולוגיה והאלגוריתמים על הדמוקרטיה והבחירות. אילני מסבירה מדוע ישראל נותרה מאחור בחקיקה וכיצד מניפולציות ושקרים ברשתות מחלישים את האמון במוסדות השלטון. השיחה סוקרת מגמות גלובליות לרגולציה של חברות הטכנולוגיה ומציעה מעבר ממגננה של בדיקת עובדות להתקפה אקטיבית והטלת אחריות על הפלטפורמות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
יש לעבור משיטת הדי-בנקינג (בדיקת עובדות לאחר מעשה) להטלת מחיר כבד על גופים שמפיצים שקרים ומניפולציות במכוון. · חוקי תעמולת הבחירות בישראל אינם מעודכנים מאז שנות ה-50 ואינם נותנים מענה לזירה הדיגיטלית המודרנית. · קמפיינים מכוונים מערערים את האמון במוסדות הדמוקרטיים ובשומרי הסף, ומפנים את הציבור להסתמך באופן בלעדי על האלגוריתמים של הרשתות החברתיות. · הצטברות כוח אדיר ועושר בידי קומץ בעלי חברות טכנולוגיה עומדת בסתירה ליכולת לקיים דמוקרטיה יציבה.
אבנר הופשטיין: למה תחקירים הם קו ההגנה המרכזי מול אויבי הדמוקרטיה?
31 במאי 202644 דק׳לוסיל בלקרמן: איך נלחמים ביוקר המחיה מהסופר, מהרשת ומהכנסת
24 במאי 202647 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע זה שלוסיל בלקרמן, שמזוהה כמחאה חברתית, מגדירה את עצמה ימין כלכלי ליברלי ותוקפת את ניר ברקת לא משמאל אלא בשם השוק החופשי עצמו. היא מערערת על ההנחה ששוק חופשי הוא הפקרת השוק לתאגידים, וטוענת שההפך הוא הנכון - המדינה חייבת לפרק מונופולים בכוח. המתח האמיתי הוא בין אזרחית בודדת בלי כלום מול תמנון של בנקים, לוביסטים וכנסת, והשאלה שנשארת פתוחה היא אם שקיפות ופירוק מונופולים בכלל ניתנים ליישום כשמי שאמור ליישם אותם הוא חלק מהמערכת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שוק חופשי אמיתי מחייב את המדינה לכפות תחרות ולפרק מונופולים בכוח, לא לתת להם להתמזג למפלצות
- ברקת בחר בפתרון הגרוע מכולם - חילק כסף ונתן פטור למונופולים בסל, במקום לשבור את הריכוזיות
- הבנקים כפושעים הגדולים: בפרשת פישמן ניתנו מעל 4 מיליארד הלוואות בידיעה שלא יוחזרו, והגירעון מגולגל על הפנסיות שלנו
- אסור להצביע למפלגה לפי אדם אחד - צריך לבחון את כל הרשימה הפותחת, כי את שאר העמדות תגלה רק ברגע האמת בכנסת
- הצעת שקיפות של המנחה: שידור חי ומצלמה בכל פגישה של נבחר ציבור עם לוביסט, כך שכל מילה גלויה לציבור
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע זה שלוסיל בלקרמן, שמזוהה כמחאה חברתית, מגדירה את עצמה ימין כלכלי ליברלי ותוקפת את ניר ברקת לא משמאל אלא בשם השוק החופשי עצמו. היא מערערת על ההנחה ששוק חופשי הוא הפקרת השוק לתאגידים, וטוענת שההפך הוא הנכון - המדינה חייבת לפרק מונופולים בכוח. המתח האמיתי הוא בין אזרחית בודדת בלי כלום מול תמנון של בנקים, לוביסטים וכנסת, והשאלה שנשארת פתוחה היא אם שקיפות ופירוק מונופולים בכלל ניתנים ליישום כשמי שאמור ליישם אותם הוא חלק מהמערכת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שוק חופשי אמיתי מחייב את המדינה לכפות תחרות ולפרק מונופולים בכוח, לא לתת להם להתמזג למפלצות · ברקת בחר בפתרון הגרוע מכולם - חילק כסף ונתן פטור למונופולים בסל, במקום לשבור את הריכוזיות · הבנקים כפושעים הגדולים: בפרשת פישמן ניתנו מעל 4 מיליארד הלוואות בידיעה שלא יוחזרו, והגירעון מגולגל על הפנסיות שלנו · אסור להצביע למפלגה לפי אדם אחד - צריך לבחון את כל הרשימה הפותחת, כי את שאר העמדות תגלה רק ברגע האמת בכנסת · הצעת שקיפות של המנחה: שידור חי ומצלמה בכל פגישה של נבחר ציבור עם לוביסט, כך שכל מילה גלויה לציבור
הציבור לא מבין שהוא לא מבין בחדשות. זה מאפשר למכור לו הכל | עם פרופ׳ צבי רייך
17 במאי 202650 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את פרופסור צבירייך, חוקר תקשורת, המנתח את הקשיים המובנים בעבודה העיתונאית ואת חוסר היכולת של הציבור להעריך את איכות החדשות. הדיון חושף מדוע טעויות עובדתיות הן חלק בלתי נפרד מעיתונות מקצועית וכיצד רשתות חברתיות מחמירות את המצב. זהו פרק חובה לכל מי שמבקש להבין איך נבנית אמת בעולם של מידע מורכב ומהם האתגרים הניצבים בפני הדמוקרטיה המודרנית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חדשות הן מוצר שאנו לא מסוגלים להעריך את טיבו גם לאחר צריכתו, בדומה לטיפול רפואי או רכב.
- מחקרים לאורך עשורים מראים כי ב-40 עד 60 אחוז מהידיעות העיתונאיות ישנה לפחות טעות עובדתית אחת.
- הקושי העצום בבניית תמונת אמת מורכבת בזמן אמת הופך את התקשורת למטרה קלה עבור קמפיינים המאשימים אותה בפייק ניוז.
- אין מודרנה ללא אמת, ולכן חיוני לטפח עיתונות עובדתית ונטולת פניות שאינה שייכת למחנה פוליטי מסוים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את פרופסור צבירייך, חוקר תקשורת, המנתח את הקשיים המובנים בעבודה העיתונאית ואת חוסר היכולת של הציבור להעריך את איכות החדשות. הדיון חושף מדוע טעויות עובדתיות הן חלק בלתי נפרד מעיתונות מקצועית וכיצד רשתות חברתיות מחמירות את המצב. זהו פרק חובה לכל מי שמבקש להבין איך נבנית אמת בעולם של מידע מורכב ומהם האתגרים הניצבים בפני הדמוקרטיה המודרנית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חדשות הן מוצר שאנו לא מסוגלים להעריך את טיבו גם לאחר צריכתו, בדומה לטיפול רפואי או רכב. · מחקרים לאורך עשורים מראים כי ב-40 עד 60 אחוז מהידיעות העיתונאיות ישנה לפחות טעות עובדתית אחת. · הקושי העצום בבניית תמונת אמת מורכבת בזמן אמת הופך את התקשורת למטרה קלה עבור קמפיינים המאשימים אותה בפייק ניוז. · אין מודרנה ללא אמת, ולכן חיוני לטפח עיתונות עובדתית ונטולת פניות שאינה שייכת למחנה פוליטי מסוים.
יש סיכוי שימני ושמאלני יאמינו לאותו כלי תקשורת? | נעמי נידם
10 במאי 202643 דק׳
פודקאסטים דומים
כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן
Radman's cards podcast
קבינטה – קבינט ביטחוני פמיניסטי
עוגן לעתיד
מקשקש - פודקאסט שמדבר עיצוב Doodle
Shachar Bechor
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה
באופן מילולי
Avshalom Kor